איך אתם קולטים שידורי טלוויזיה? 560
סקר • שבת, 9/6/2001, 20:39
כבלים 36 32%
כבלים דיגיטליים 11 10%
לווין 18 16%
גם כבלים וגם לווין 1 1%
אנטנה 9 8%
צלחת לווין פרטית 0
אינני צופה בטלוויזיה 11 10%
אין לי טלוויזיה 11 10%
שידורים של חייזרים נקלטים אצלי ישירות לראש 15 13%

112 הצבעות עד כה
פרסום תגובה לסקר
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בתור מי שקולטת טלביזיה דרך אנטנה 25242
Xslf שבת, 9/6/2001, 21:54
(לא שאני צופה בה הרבה), תמיד תהיתי- למה אני אמורה לשלם כסף לכבלים או ללוין בשביל לצפות בשידורי מליאת הכנסת או בחינוכית 23?
אלה לא אמורים להיות שידורים באוויר, לכלל האזרחים המשלמים אגרה?
בתור מי ש... 25243
טל כהן • בתשובה לXslf שבת, 9/6/2001, 22:40
בתור מי שמשלם לכבלים מעל 10 שקל לכל שעת צפיה מעשית בטלוויזיה: מסכים בהחלט. בסקר קודם, אגב, על השאלה מה אסור שישודר *רק* למנויי הלווין והכבלים, זכתה האפשרות "הכנסת" במקום השני (מיד אחרי האפשרות "השקופית סליחה תקלה").

דיון 505
בתור מי שקולטת טלביזיה דרך אנטנה 25249
מיץ פטל • בתשובה לXslf יום א', 10/6/2001, 0:15
שני הערוצים שהזכרת אינם ממומנים מכספי אגרת רשות-השידור. את שידורי מליאת הכנסת, כמו גם את יתר שידורי הערוץ השלישי (המכונה ערוץ 33) את יכולה לקלוט ללא תשלום בעזרת צלחת לקליטת שידורי לויין (הערוץ משודר ללא הצפנה ב"עמוס"]. את יכולה לשלם כסף לחברת הכבלים או לחברת ה-DBS תמורת ה*שירות* של קליטת השידורים בצלחת שלהם והעברתם אלייך (ולא תמורת השידורים עצמם). לגבי חינוכית 23 - אינני יודע אם גם תחנה זו ניתנת לקליטה מהאוויר (נדמה לי שהיא מופצת לכבלים וללויין בסיב אופטי פרטי), אולם כאמור - השידורים אינם ממומנים מאגרת רשות-השידור, כך שהשאלה שלך היא בדיוק כמו השאלה "למה אני אמורה לשלם כסף לספק-אינטרנט ול"בזק" בשביל להכנס לאתר האינטרנט של משרד האוצר?".
לא ידעתי שהם לא ממומנים מהאגרה 25251
Xslf • בתשובה למיץ פטל יום א', 10/6/2001, 0:44
תודה על תיקון הטעות.
אבל אם כך- מה/מי בדיוק מממן את שידוריהם?
את, כמובן! 25252
מיץ פטל • בתשובה לXslf יום א', 10/6/2001, 0:49
חינוכית 23 - מתקציב משרד החינוך (כחלק מהטלוויזיה החינוכית הישראלית. אינני חושב שיש מסגרת תקציבית נפרדת לכל אחד מערוצי החינוכית).
ערוץ 3 של רשות השידור - מתקציב הממשלה. נדמה לי שהכנסת מממנת במישרין את צילום ושידור דיוניה בערוץ זה, שהיא חפצה מאד ביקרו (ולאחרונה מנסה לאפשר לו למכור פרסומות).

לכן הבאתי את הדוגמא של שירותים אחרים שהממשלה נותנת ללא תשלום (אתרי אינטרנט ממשלתיים), הממומנים מכספי משלמי-המסים, ושכדי להינות מהם יש לשלם לגורם פרטי (ספק אינטרנט).
שלושים ושלוש, לאינטרנט 25254
Xslf • בתשובה למיץ פטל יום א', 10/6/2001, 1:02
אני עדיין תוהה. באתרי האינטרנט הממשלתיים לא מופיע מידע שלאזרח אין גישה אליו ממקומות אחרים, שלא דרך תשלום לספקים פרטיים. ההבדל הגדול בין האינטרנט ללא אינטרנט במקרה הזה זו רק הנוחות.

אגב, לעומת הכבלים, שבו או שיש לי מנוי או שאין, ואין לי אפשרות תשלום לפי צפייה מזדמנת, ללא דמי מינוי, האפשרות הזו כן קיימת באינטרנט למי שמעוניין (שירות בזקנט), ואף השתמשתי בה בעצמי לפני כמה שנים כשהייתי בתקופת מעבר מספק אחד לאחר.

לעומת זאת, חלק ניכר מהתכנים של הערוצים הנ''ל בעצם חסום לי, אלא אם אבחר לשלם תשלום גלובלי חודשי לספק כבלים או לווין כלשהו (ואל תתנו לי עכשיו להתחיל לקטר על העובדה שלא הכבלים ולא הלווין נותנים לי בשלב הזה להרכיב לי חבילה משלי, אך ורק עם הערוצים שאני מעונינת בהם).

כך שאיני מוצאת שהדוגמאות של אתרי אינטרנט ממשלתיים שוות לערוצי הטלביזיה הנ''ל.

(אשאיר לאחרים כאן לדון בשאלות הדמוקרטיות של החסם הזה. הראש שלי עייף כרגע מכדי לנסח טיעון קוהרנטי כלשהו בנושא)
שלושים ושלוש, לאינטרנט 25257
ליאור חיימוביץ' • בתשובה לXslf יום א', 10/6/2001, 1:10
הערה קטנה - ניתן לא לשלם לחברות הכבלים בעבור שירותיהם, ולהתחבר תמורת סכום קטן מאוד (תמורת החיבור עצמו) לשקע שלהם בכל זאת. חיבור כזה יאפשר, לפי מה שהם טענו בזמנו, לקלוט את הערוצים ה"רגילים" (1,2,33 וכו'), פלוס ערוצים שאף אחד בכל מקרה לא רואה, אז לא אכפת להם לספק אותם חינם - רומניה, בולגריה , ונגיד, ספרד.

איך אפשר לבדוק את זה? התנתקו מהכבלים, וחברו את הטלויזיה לשקע שלהם. מעניין אם זה באמת ככה.
שלושים ושלוש, לאינטרנט 25259
דובי קננגיסר • בתשובה לליאור חיימוביץ' יום א', 10/6/2001, 2:17
לא יודע לגבי זה, אבל הסיבה שהכבלים לא מתכוונים לספק חבילה בסיסית בשידור הדיגיטלי שהיא קטנה יותר מהחבילה שקיימת כיום באנאלוגי, היא משום שמי שיתחבר בחבילה כזו ויכניס לשקע ממיר אנאלוגי (או סתם וידאו עם היפרבנד), יקבל את כל החבליה האנאלוגית במלואה...
שלושים ושלוש, לאינטרנט 25279
האייל האלמוני • בתשובה לליאור חיימוביץ' יום א', 10/6/2001, 11:35
בתבל, אתה חייב להשתמש בממיר כדי לקלוט את רוב הערוצים ולכן אם הניתוק מתבצע רק ע''י החזרת הממיר ומשאירים אתך מחובר לתשתית שלהם תוכל להמשיך לקלוט את הערוצים המדוברים.
בערוצי זהב אין שום הצפנה ולכן ניתוק פירושו ניתוק מהכבל שלהם וחיבור חזרה לאנטנה של הבניין ואז אי אפשר לקלוט כלום.
אין לי טלוויזיה 25244
סתם יהודון שבת, 9/6/2001, 23:15
אין לי
קשה להאמין כמה זמן נחסך
(ומבוזבז שנית על קריאת האייל)
אין לי טלוויזיה 25275
חזי • בתשובה לסתם יהודון יום א', 10/6/2001, 10:14
זמן נחסך לטובת מה? למה צורות אחרות של בילוי (תאטרון, קולנוע, אינטרנט) הינן זמן "מבוזבז היטב" ואילו טלוויזיה היא סתם זמן מבוזבז?

(אם כל צורת בילוי נראית לך בזבוז אז סליחה על ההטרדה).
אין לי טלוויזיה 25276
חן שפירא • בתשובה לחזי יום א', 10/6/2001, 11:00
אכן, אנשים מתגעגעים לימים הטובים בהם אנשים קראו, מבלי להסביר מדוע אופרות סבון שבכתב טובות מאופרות סבון טלוויזיוניות.

המדיום אינו מעלה אוטומטית את איכות התוכן, ותוכן איכותי בטלוויזיה עדיף בהרבה על זבל שבכתב.

הבעיה העיקרית בטלוויזיה הוא לא הזמן ה''מבוזבז'' בצפיה, אלא הזמן המבוזבז בזפזופ. ובזה, הטלוויזיה אינה אשמה.
אין לי טלוויזיה 25285
סתם יהודון • בתשובה לחזי יום א', 10/6/2001, 12:49
צורות הבילוי האחרות ממוקדות בהרבה, וצורכות פחות זמן. ייתכן שלך יכולת שליטה עצמית גבוהה משלי. אני יכול להעיד שכיום, לאחר שאין לי טלוויזיה, אני מנצל את זמני באופן טוב יותר. בילויים הם טובים, במידה מוגבלת. לצפות בסדרות טלוויזיה יום אחרי יום זהו בזבוז זמן.
הרבה קושיות 25261
ewilde יום א', 10/6/2001, 2:40
מישהו יכל להסביר לי איך זה קורה שמבדיקה שיטחית שעשיתי מחיר הלווין גבוהה יותר ממחיר הכבלים?
יתרונות השירות של הלווין נראים לי שוליים.
הכבלים כבר פרוסים בכל רחבי הארץ, איך חברת YES חושבים להעביר אנשים ללווין עם מחירים כאלה?
יש לי תחושה מוזרה שהם יודעים מה שהם עושים, רמז לכך הוא שמחיר הכבלים הדיגיטלי גם גבוהה יותר, כלומר בסופו של דבר הצרכן ישלם יותר.
העובדה שקיימות רק שתי אופציות, מאפשרת לחברות הכבלים והלווין לעשות הסכמים בניהם שישמרו על מחיר גבוהה. אותו הדבר קורה גם עם חברות הסלולר.
הכנסת הלווין אמורה הייתה ליצור תחרות שתוביל לשיפור באיכות והורדה במחיר, לא?
מישהו יודע להשוות את המצב לאירופה וארה"ב? אלכס אתה שם?
הרבה קושיות 25271
יובל רבינוביץ • בתשובה לewilde יום א', 10/6/2001, 8:15
יתרונות השירות של Yes אינם כל כך שוליים.
נתחיל מזה שבמקום תחנות בתורכית והונגרית אני מקבל יותר מארבעים תחנות בעברית ואנגלית (רובן עם תרגום).

יש גם עוד דברים קטנים, שאחרי שמתרגלים אליהם, לא נוח בלעדיהם, כמו למשל - טקסט כתוב צמוד לכל משדר עם תקציר של המשדר, ואפשרות לכוון העברת תחנה אוטומטית כשמתחיל שידור כלשהו.

אגב, לאחר שהתחברתי ל-Yes המשכתי לקלוט את שידורי הכבלים במשך כשבועיים, ולעתים הייתי מזפזפ בין הלווין לכבלים. ההבדל באיכות התמונה והצליל הוא ניכר בהחלט, לטובת הלווין.

ההתחברות ל-Yes לא יצאה לי יקרה יותר מאשר לכבלים, שמאז הורידו את המחירים. בסיכומו של דבר אתה יכול לומר שאכן האיכות השתפרה והמחיר ירד, בדיוק כפי שהיה צפוי.

הכבלים יצליחו להחזיר אותי לחיקם חיש קל ברגע שיציעו אינטרנט מהיר.
הרבה קושיות 25305
אסף עמית • בתשובה ליובל רבינוביץ יום א', 10/6/2001, 17:43
מה הקשר לאינטרנט מהיר? זה הרי שירות שניתן לקבל כבר היום באיכות טובה יותר מהחיבור שהכבלים עוד לא מציעים. בכל מקרה מדובר בשירות נפרד שאינו קשור (עדיין) לצפייה בטלוויזיה. אם הכבלים יתנו אינטרנט מהיר בזול, בלווין יוכלו בתור קונטרה לתת לכולם הנחה על מנוי שנתי לקאנטרי קלאב, או משהו.
הרבה קושיות 25306
טל כהן • בתשובה לאסף עמית יום א', 10/6/2001, 18:19
אפשר לקבל היום אינטרנט מהיר?

נראה אותך משכנע את "בזק" למכור לי את השרות הזה. אני גר, יש לציין, במרחק 25 שניות נסיעה (ברצינות) מהטכניון. לא בדיוק מקום נידח.

התקווה לאינטנט מהיר-יחסית (לא ADSL, אבל בכל זאת) בכבלים, היא הסיבה היחידה שעוד לא אמרתי "כן" ל-"Yes".
הרבה קושיות 25307
אסף עמית • בתשובה לטל כהן יום א', 10/6/2001, 18:33
קודם כל, תרגיש חופשי להגיד "כן" ליס. הם פשוט יותר טובים מהכבלים, ובהרבה. אם בעוד חודשיים, נניח, הכבלים יציעו פתאום אינטרנט מהיר בזול לכל דורש, תוכל בלי בעיה לחזור אליהם שכן מנוי ליס אינו חייב לכלול שום התחייבות ארוכת טווח. שמים פיקדון, לוקחים מפענח או שניים, וכשרוצים להתנתק מחזירים את המפענח ומקבלים חזרה את הפיקדון בניכוי 10% לשנה.

שנית, האינטרנט המהיר של הכבלים, ממה שמספרים, ממש לא מהיר ומאד לא צפוי. שיתוף הפס יחד עם השכנים מביא לכך שכל שכן שיתחבר להוריד איזה סרט מרשת נוטלה יפיל לך את רוחב הפס לחצי, ואם גם השכנה מלמטה תצטרף לחגיגה כולם יתחילו להתגעגע למודם האנלוגי שהיה להם פעם.

שלישית, למה הכוונה באינטרנט מהיר-יחסית שהוא לא ADSL? אני לא מאמין שבזק מסרבת למכור לך חיבור ISDN (למה להם?), והמגבלה הטכנית של ADSL (עד 4 קילומטר מהמרכזיה, הקרבה לטכניון כנראה לא רלוונטית) אינה באשמת בזק אלא באמת מגבלה של הטכנולוגיה.

אני עדיין עומד בדעתי שאינטרנט מהיר הוא שירות נפרד ואסור שיהווה סיבה להתחבר או לא להתחבר לספק מסוים של טלוויזיה. קשה לי להאמין שיש אפילו אדם אחד בישראל שהכבלים יציעו לו את החיבור לאינטרנט הכי cost effective שיש ולכן יהיה כדאי לו להתפשר במודע על המוצר המרכזי, שהוא הטלוויזיה.
הרבה קושיות 25308
טל כהן • בתשובה לאסף עמית יום א', 10/6/2001, 18:51
התחברתי היום לשרות הדיגיטלי של מתב, ומהכרותי עם איכות השידור ומבחר השירותים של "יס", שירותי הכבלים הדיגיטליים לא נופלים מהם במאומה. להיפך: העובדה שהשידור האנלוגי קיים במקביל מאפשר לך, למשל, לראות תוכנית אחת ולהקליט אחרת ללא צורך בשני ממירים (אלא אם שתי התוכניות בערוצים שאינם זמינים אנלוגית, למשל שני סרטים בערוצי pay-per-view). איכות התמונה זהה - שניהם משתמשים ב-MPEG 2 עם (למיטב ידיעתי) אותו bitrate. בנוסף, כיוון התקשורת ההפוך (ממני אל חברת הכבלים, למשל לצורך רכישת סרט) לא דורש, בניגוד לשירותי הלווין, שימוש בקו טלפון.

לגבי ISDN - המחיר לא מצדיק את הפרש הביצועים (לפחות במקרה הפרטי שלי, שהוא שונה מהמקרה הכללי: יש לי, הודות לטכניון, חיבור dial-up חינם, ללא תשלום לספק וללא תשלום לבזק). ב-ADSL התמונה כבר שונה, וקל יותר להצדיק את ההפרש הכספי.

המרכזיה שלי נמצאת במרחק של פחות מ-‏4 ק"מ מכאן, אלא שזו מרכזיה מיושנת יחסית. בזק טרם שדרגה את כל המרכזיות שלה, ולא נראה כאילו היא ממהרת לעשות זאת (אין תאריך עתידי שהם מוכנים להתחייב לזמינות השירות בו).
התמכרתי לכן (KEN) 25309
ערן בילינסקי • בתשובה לטל כהן יום א', 10/6/2001, 18:56
הוי טל, חכה שתתרגל לתקצירים של יס ולכל הקונספט של "לוח השידורים בקצה אצבעותיך". איך חיינו לפני זה?
או זהו, שלא 25312
טל כהן • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 10/6/2001, 19:09
תקצירים יש גם במתב, כמו גם לוח שידורים עם כל ה"שכלולים" המשעשעים. אני בספק אם הם ישנו במשהו את חיי, או את מידת הצפיה שלי בטלוויזיה בכלל (כעשר עד 20 שעות בחודש).
הרבה קושיות 25311
אסף עמית • בתשובה לטל כהן יום א', 10/6/2001, 19:02
אם כל מה שמעניין אותך בטלוויזיה הוא הצד הטכני, אתה אולי צודק בקביעה ששניהם אותו דבר, אם כי שמעתי מחברים עם כבלים דיגיטליים שממשק המשתמש של המפענח שלהם (שהוא מכשיר זהה לזה שיש אצלי) פשוט מזעזע. אם, לעומת זאת, אתה גם מתעניין בתוכן שמציעים לך, בבקשה don't get me started על ההבדלים בין ההיצע של יס לבין זה של הכבלים. זה הופך לפארסה אמיתית בימים אלה כשהכבלים מעלים שלושה ערוצי סרטים חדשים כאילו כקונטרה לאלה של יס, אבל חובת המכירה שחלה עליהם תגרום לכך שגם אני, כמנוי של יס, אקבל את שלושת הערוצים האלה בנוסף לכל מה שכבר יש לי היום. זה ממש חלם אורגינל, אני מסכים, אבל מה אכפת לי? אני רק מרוויח מזה.

לגבי יכולת ההקלטה במקביל, אני מראש שמתי שני מפענחים, אחד לוידאו ואחד לטלוויזיה. לקחו לי על זה פיקדון כפול, אבל אני אוכל להקליט במקביל לצפייה איזה ערוצים שלא יהיו גם בעוד שנתיים כשהרוב יהיה דיגיטלי (?). המגבלה על הקלטה וצפייה במשהו אחר במקביל פשוט לא מקובלת עלי בשום אופן, יעלה כמה שיעלה. :-)
הרבה קושיות 25314
טל כהן • בתשובה לאסף עמית יום א', 10/6/2001, 19:34
לא כל מה שמעניין אותי הוא הצד הטכני. לגבי הממשק, אין לי מספיק היכרות עם אף אחד מהם כדי להשוות. הממשק של מתב אינטואיטיבי למדי, אם יורשה לי להעלות טענה שכזו אחרי 5 דקות שימוש.

חובת המכירה אמורה להתפוגג בקרוב, ואז ערוצים 3, 4, 6 וכו' של הכבלים לא בהכרח יהיו זמינים גם בלווין. אבל שוב, אישית, כל מבחר "סביר ומעלה" הוא בסדר מבחינתי. אני לא צרכן טלוויזיה גדול.

אני אגב בספק אם בעוד שנתיים "הרוב יהיה דיגיטלי", משום שחברות הכבלים חייבות (אני חושב) להמשיך ולספק שירות גם למי שלא רוכש ממיר דיגיטלי. אולי מבחר הערוצים הזמינים אנלוגית לא יגדל לעולם, אבל זה לא ממש משנה לי. פעם חשבתי שזה שיקול חשוב, אבל בשש השנים שחלפו מאז שרכשתי מכשיר וידאו, לא השתמשי באפשרות זו מעולם. בדרך-כלל אין משהו שמעניין אותי ב*אף* ערוץ; הרעיון שיהיה משהו שמעניין אותי בשני ערוצים בו-זמנית נשמע מופרך מן היסוד. (טוב, נו. בערב הבחירות עברתי מדי פעם בין הערוצים. לא היה טעם להקליט אחד כדי לצפות בו אחר-כך, נכון?).
הרבה קושיות 25315
אביב, אייל • בתשובה לטל כהן יום א', 10/6/2001, 19:48
ממ.
עכשיו, כשאני חושב על זה, אני בכלל לא משוכנע ש*יש* לי ווידאו.

כלומר, היה פעם. אפילו שומש, מפעם לפעם. אבל הוא התקלקל מאז, ואני לא זוכר אם מישהו דאג לתקן אותו. יהיה צריך לבדוק את זה בקרוב, אחרי שאשיג את חולית בווידאו (תקופת מבחנים. למרבה המזל, אין כבלים לשותף-בעל-הטלוויזה).

אבל ברצינות - אני לא משתמש בווידאו, וגם לא בלוח משדרים. אין כמעט שום דבר בטלוויזיה ששווה להתארגן בשבילו במיוחד (אני חוזר ואומר, כמעט. אבל אם יש משהו כזה, סימן שאני אזכור גם מתי ואיפה הוא משודר בע"פ), ולכן השיטה היא פשוטה - אם מתחשק לי לראות טלוויזיה, אני מזפזפ עד שאני עולה על משהו שווה-צפייה. אם אין כזה - אפשר ללכת לאכול, או לגלוש באייל (מה שאני עושה באותו הזמן גם כך - טלוויזה מודלקת על סטאר וורלד, ולידי המחשב מחובר ל"אייל תקשורת").

אינטרנט מהיר? השבוע מישהו ניסה להראות לי משחקים בפלאש (מהאתר של מאקרומדיה). אמרתי לו שאני לא אוהב אותם(1) כי הם אף-פעם לא עובדים, ואז ישבנו ביחד וראינו שזה באמת לא עובד. עבודה טובה נעשית בדוחק, כנאמר.

- (1) פלאגים משונים לדפדפן.
ממשק משתמש 25410
אסף עמית • בתשובה לטל כהן יום ג', 12/6/2001, 9:33
אני לא יודע אם הממשק של מתב ותבל זהה (לא ראיתי אף אחד מהם), אבל עידו אמין כותב היום במארקר על הממשק של תבל דיגיטל באופן מאד לא מחמיא.
ממשק משתמש 25423
טל כהן • בתשובה לאסף עמית יום ג', 12/6/2001, 13:43
נשמע אותו ממשק, על-פי התיאור. התלונה המוצדקת היחידה, אגב, היא המהירות. "כמו במודם 28" נשמע תיאור די מדוייק, וגם זמן מעבר הערוץ ארוך יותר.

השלט הוא אכן באנגלית. לא ממש בעיה מבחינתי. הפונקציונליות המתקדמת כנראה שבאמת תיראה מסובכת למדי למי שלא השתמש במחשב מימיו.
הרבה קושיות 25321
ewilde • בתשובה לטל כהן יום א', 10/6/2001, 21:12
מה עם אינטרנט וטלפון לוויני?
ידוע לך משהו על זה? כוונות, מהירויות, מגבלת עומסים וכו'?
הרבה קושיות 25348
Citizen Klil Neori • בתשובה לewilde יום ב', 11/6/2001, 11:19
From what I know of Satellite internet, I think it requires a parallel telephone connection, and the improvement is only in the download, not the upload rates. So forget about running a private server.
קושיה אחת 25370
רון בן-יעקב • בתשובה לטל כהן יום ב', 11/6/2001, 18:15
מהו תעריף המחירים לחיבור ADSL לפי מהירות?
קושיה אחת 25390
טל כהן • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 11/6/2001, 21:09
אין לי מושג.

הי! אתם שם! האנשים שמשתמשים ב-ADSL! כמה זה עולה?
ADSL 25407
אסף עמית • בתשובה לטל כהן יום ג', 12/6/2001, 9:16
יש בארץ כמה ספקי ADSL (בזק, ברק, וקווי זהב, ואולי יש כבר עוד) והמחירים משתנים מספק לספק. בכל המקרים מדובר על תשלומים קבועים עבור גישה בלתי מוגבלת לאינטרנט ולא על תשלום לפי כמות השימוש בקו.

בבזק התקנת הקו עולה 300 ש"ח (או 200 אם יש לך קו ISDN ואתה לא משאיר קו טלפון נוסף לדיבור), ועוד 234 שקל לכרטיס הרשת + התקנתו ע"י טכנאי. בנוסף לסכומים החד-פעמיים יש גם דמי מנוי של 149 ש"ח לחודש (כולל "דמי חכירת מודם"), ותשלום נוסף, משתנה, לספק האינטרנט שלך.

קווי זהב דורשים התחייבות לשנה מראש, אבל נותנים את כרטיס הרשת בחינם וגובים $15 לחודש במשך שלושת החודשים הראשונים ו- $47 לחודש אח"כ. אם "שייכת" את עצמך אליהם בשעתו, תקבל גם 10 דקות שיחה לחו"ל חינם כל חודש. לא ברור לי אם יש עלויות נוספות לספק האינטרנט או לא.

את תעריפי ADSL של ברק אונליין לא מצאתי.
ADSL 25415
אסף עמית • בתשובה לרון בן-יעקב יום ג', 12/6/2001, 11:30
הלינק למטה יביא רשימה של כתבות שונות בנושא ADSL שהתפרסמו ב-ynet, כולל מחירים של ספקים שונים ומידע כללי הרלוונטי במיוחד למי שמתלבט.
הרבה קושיות 25272
מיץ פטל • בתשובה לewilde יום א', 10/6/2001, 8:21
אף אחד לא חלם על ירידה משמעותית במחירים, לנוכח הפסדיהן של כל החברות המספקות טלוויזיה רב-ערוצית בישראל. בסה''כ, ההערכה שלי (כפי שפרסמתי אותה בזמנו) היתה שאנשים ישלמו יותר בעד טלוויזיה, אבל יקבלו מוצר מעט יותר טוב (טכנולוגיה יותר מתקדמת, מגוון ערוצים רחב יותר ואפשרויות בחירה גדולות יותר).
בכל אופן, רק אחרי שחברות הכבלים יפעילו טירינג ניתן יהיה לדבר על מוצרים דומים ולראות אם ואיך הם מתחרים מבחינת מחירים.
החוק ועיניהם הפקוחות של הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התקשורת, והמועצה לשידורי כבלים ולויין שוללים את אפשרות ה''הסכמים שישמרו על מחיר גבוה'' )או גבוהה(. אם יש לך מידע על תיאום מחירים בין חברות הסלולר - אני מציע שתעביר אותו לגורמים הרלוונטיים (הממונה, משרד התקשורת).
גם וגם - לא 25304
אסף עמית יום א', 10/6/2001, 17:36
לא במקרה הצביעו אפס אנשים בעד האפשרות של "גם לוויין וגם כבלים".

מעבר לכדאיות הכלכלית המפוקפקת של בחירה כזו, עד כמה שידוע לי היא גם לא ממש אפשרית עבור פשוטי העם. בהסכם בין מועצת הכבלים לבין חברת "יס" בנושא שימוש טכנאי יס בתשתיות של הכבלים בבתים משותפים, נקבע שטכנאי הלוויין ינתקו את החיבור לכבלים כחלק מפרוצדורת ההתקנה ובכך ימנעו מצב שבו המנוי ממשיך להיות מחובר לשני הספקים במקביל. לא ידוע לי אם הסיבה לכך היא טכנית (האם ניתן להשתמש באותן תשתיות לקליטת שידורי לוויין ושידורי כבלים במקביל?) או סיבה אחרת (ואז זו חלמאות של ממש).
גם וגם - לא 25319
ewilde • בתשובה לאסף עמית יום א', 10/6/2001, 21:04
יעילות, לא?
אם כבר מגיע טכנאי להתקין את הלווין שינתק את הכבלים במקום שהכבלים יזמינו עוד טכנאי מטעמם רק לצורך ניתוק.
חוצמיזה, למנוע מהצרכן הישראלי הממוצע להזמין לווין, לבטל, ואז הוא נשאר עם התשתית של הכבלים ויכל ביתר קלות להתחבר עצמאית, ללא תשלום לכבלים, או להשתמש בכבלים לטלויזיה אחרת בבית ללא תשלום.

כשמדובר בכסף של חברות פרטיות, אין מקום לחלמאות.

בכל מקרה נראה שהכבלים הדיגיטלים מישרים קו עם הלווין גם מבחינת השירות וגם מבחינת המחיר. כלומר, בסופו של דבר נראה שאפשר לומר שהשירות משתפר, אך הצרכן משלם יותר עבור השיפור הזה.
יש תמורה לאגרה? 25316
ממי לביא יום א', 10/6/2001, 20:05
מכיוון שעלה פה נושא מימון הערוצים, יש לי שאלה קטנה:
בביתי אין טלויזיה, אך במחשב יש כרטיס טלויזיה (אגב - חלופה מצויינת. קטן, חכם, והרבה יותר זול). האם לדעתכם/ן אני עונה על ההגדרה של "בעל מקלט טלויזיה"? (וממילא - חייב בתשלום אגרה?)

ואם כבר - דובי, אני מעלה הצעה לסקר: כמה אנשים משלמים בפועל את האגרה?
אגרה שחוקה 25318
ערן בילינסקי • בתשובה לממי לביא יום א', 10/6/2001, 20:44
באמת, מה עם האגרה? נראה שזה בעיקר מנגנון שמשמש את המדינה לגבות כסף מאנשים מבוגרים בעיקר. מישהו יודע כמה עולה החצי השני?

מודה ומתוודה – לא משלם אגרה, זה ה"אי-ציות" העיקרי שלי אבל גם כמעט לא צופה בערוץ אחד (בעיקר ב"יומן") וכמעט לא מאזין לרשת ב' (אדרבא כל השאר). אולי הגיע הזמן לעבור לשיטת הPBS-, טלה-טרומים? בעצם לא נראה שזה יעבוד – תקציב הטלויזיה הוא כמה מאות מיליוני שקלים למיטב זכרוני ואין סיכוי לאסוף סכום כזה. הצעות?
אגרה שחוקה 25325
יובל רבינוביץ • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 10/6/2001, 21:59
מה איתך? תשלום האגרה הוא מהמוצדקים שבתשלומי ישראל.

כיום כבר לא רואים כל כך את הפרסומות החביבות: כדאי לך לשלם את האגרה, אחרת נפרוץ לך הביתה ונתחיל להחרים לך, אז למה לך צרות? בשפת העם קוראים לכך - פרוטקשן.

אני אכן משלם, ולא פורצים אלי הביתה להחרים את המכשיר. לכך אני קורא תמורה מלאה בעד האגרה. אמת בפרסום, ללא ספק.

וברצינות - הטלויזיה הממלכתית היא הצינור שדרכו מעבירה לי המדינה את המסרים שלה. אני רוצה לשמוע את הודעות דובר צה"ל בזמן מלחמת המפרץ (אם כי "שתו מים" תמיד נראה לי כאסטרטגיה תמוהה). לעומת זאת, אינני רוצה לראות *שום* פרסומת למשחקי הימורים. לא כל כך שואלים אותי, אבל גובים ממני תשלום ועוד מאיימים עלי בפריצה לביתי אם לא אשלם.

אצלנו גובים אפילו אגרה על רדיו במכונית. חוצפה. בבקשה: שיגבילו את השידור שלהם רק למי שמשלם, בכל טכנולוגיה הנראית להם, ושינסו לשכנע אותי לשלם. אולי אפילו יצליח להם. מי יודע?

באתר המופלא http://www.dumblaws.com/ מתפרסמים חוקים דביליים מכל העולם, וגם חלקנו לא נפקד (http://www.dumblaws.com/countries/israel.html). בדף המוקדש לאנגליה (http://www.dumblaws.com/countries/england.html), מצויינת אגרת הטלויזיה כחוק מטומטם במיוחד. איזה מזל שעדיין לא תפסו אותנו בכך.
אגרה שחוקה 25328
מיץ פטל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום א', 10/6/2001, 23:01
נו, באמת... הטלוויזיה הממלכתית היא שופרו של השלטון? תחליף מודרני לכרוז המלכותי ולג'יפ של הג"א ("כל התושבים מתבקשים לרדת למקלטים")? ומעבר לזה, לדידך, אין מקום לשידור ציבורי? כי אם זו עמדתך, אני יכול להרגיע אותך - את הודעות דו"צ תוכל לראות גם בטלוויזיה מסחרית-פרטית. בינתיים כל מי שקיבל רשיון להעברת שידורי טלוויזיה בארץ מחוייב להעמיד את הרשת שלו לטובת גורמי-בטחון שונים ומשונים בעיתות חירום למיניהן.
אגרה שחוקה 25332
יובל רבינוביץ • בתשובה למיץ פטל יום ב', 11/6/2001, 1:08
הנקודה שניסיתי להעביר היא שגובים מס על אפשרות שימוש בטכנולוגיה, במקום על התוכן. אדרבה, שיגבו תשלום על התכנים, ויאפשרו לי להחליט באם אני רוצה לקבל את התוכן או לא.

ה"אגרה" היא פשוט שוד לאור יום, מעשה נבלה ברשות. הטלויזיה והשידור הציבורי הם בהחלט שופרו של השלטון.

יש מקום לשידור ציבורי, לדעתי, אך אין מקום לכפות אותו. תרצה הממשלה לשדר לציבור, אפילו בחינם, בבקשה. תרצה לגבות תשלום עבור תכנים, בבקשה, ושתיחנק עם זה (לא אתה. היא.) אבל כעת היא מפעילה שיטות עולם תחתון (יעילות, אמנם) בכדי לגזול ממני את כספי בתואנות שווא (למה לך צרות? נשמור לך על החנות ואף אחד לא ישרוף לך אותה).
אגרה שחוקה 25339
מיץ פטל • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ב', 11/6/2001, 8:13
האמת? לא ממש מבין את ההבדל בין אגרת רשות השידור לבין, נגיד, אגרת פינוי אשפה עירונית. האם גם העיריות מפעילות "שיטות עולם תחתון", לשיטתך?

הטלוויזיה והשידור הציבורי אינם אמורים להיות שופרו של השלטון (כפי שהם עשויים להיות אם הממשלה תממן אותם). זה הרצוי. באשר למצוי: פרט לשידורים בערבית, אני לא מוצא שהשידור הציבורי פחות ביקורתי כלפי השלטון או נותן פחות פתחון-פה לאופוזיציה מאשר גופי-התקשורת הפרטיים בארץ.
אפשרות הבחירה. 25362
האייל המרושע • בתשובה למיץ פטל יום ב', 11/6/2001, 15:52
יש באפשרותך לבחור באיזו רשות עירונית אתה מתגורר.
נדמה לי שביכולתך לא להיות חלק מרשות עירונית.

אם דורשים ממך יותר מדי על פינוי אשפה - יש באפשרותך לעבור דירה.

יתרה על כך - פינוי אשפה הוא צורך. צורך של כל אחד ואחד מאיתנו (גם אם יהיו כאלה שיכחישו). אני מאמין בסמכות מסויימת של הריבון לקבוע מה הם צרכי (חינוך, בטחון, תברואה...). האם אי פעם "הם" טענו כי רדיו הוא 'צורך'?
אפשרות הבחירה. 25363
מיץ פטל • בתשובה להאייל המרושע יום ב', 11/6/2001, 16:03
נאמר שפינוי אשפה הוא צורך. עדיין, לשיטתו של יובל רבינוביץ, אין הבדל בין עסקי האשפה של הרשות המקומית לבין עסקי האשפה של טוני סופראנו - אתה חייב לעבוד איתם, ולא עם גורם אחר בשוק פינוי-האשפה (במקור: לא רק עם תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות), ולא - יבולע לך!
אמת בפרסום 25467
אסף שרעבי • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ד', 13/6/2001, 2:50
יש שם את הפסיקה של הרב עובדיה בנוגע לחיטוט אף בשבת.
זה לא בדיוק national law

זה הוציא לי את החשק לקרוא על מדינות אחרות.
אמת בפרסום 25509
יובל רבינוביץ • בתשובה לאסף שרעבי יום ד', 13/6/2001, 13:15
נכון, הם טעו בכך שהם הביאו פסיקת רב כחוק מדינה. אתה מוזמן לכתוב להם ולהעמידם על טעותם (שקלתי לעשות זאת וויתרתי מחמת עצלות).

זה מה שהוציא לך את החשק לקרוא? הרשה לי לנחש בהתחשב בנתון זה שאינך קורא הרבה.
אמת בפרסום 25626
אסף שרעבי • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ה', 14/6/2001, 0:43
הוציא לי את החשק לקרוא את *זה*.
אני קורא המון. *גם* כי אני צריך במסגרת לימודי.
בנוסף, מצב קריאה, לרוב, הוא תלוי מצב נפשי. אם גם כך חם, לח והעייפות הורסת - אין לי חשק לקרוא מה שאני לא חייב.
לא התגלצ'ת לא שילמת?! 25327
מיץ פטל • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 10/6/2001, 22:55
נדמה לי שהרבנות הראשית לישראל הוקמה (כעשרים שנה מראש, מתוך ראיית הנולד) בעיקר כדי שתוכל להעביר לרשות-השידור את רשימות הנישאים. אילו היתה אגרת-סיפולוקס - הם היו דואגים לדווח גם למי שגובה אותה. בקיצור - החלף "אנשים מבוגרים" ב"אנשים שנישאו ברבנות" (אני מניח שאתה לא מקבל שוברי-תשלום, ולא שאתה מקבל אותם ונמנע מלשלם).

בקשתך ל"הצעות" תלוייה בהגדרת תפקידו ומבנהו של השידור הציבורי בישראל: שידור ממשלתי (כמו תחנות הרדיו של משרד הבטחון ומשרד התחבורה, תחנת הטלוויזיה של משרד החינוך) או ממלכתי (כמו ערוצי רשות השידור)? האם בכלל צריך שידור ציבורי? האם צריך לאפשר מימון מלא ע"י פרסומות גם בשידור הציבורי?
יש תמורה לאגרה? 25322
טל כהן • בתשובה לממי לביא יום א', 10/6/2001, 21:42
בית המשפט כבר פסק כי בעל כרטיס טלוויזיה למחשב חייב באגרה ממש כמו בעל מכשיר טלוויזיה. הנקודה היא היכולת העקרונית לצפות בשידורים, לא סוג המכשיר.
יש תמורה לאגרה? 25335
רועי • בתשובה לטל כהן יום ב', 11/6/2001, 3:20
ומה אם יכול אבל לא רוצה?

מה אם יש לי טלויזיה אבל מבחינתי שיקחו את ערוץ אחד ויזרקו אותו לים לאחר שיצבעו אותו בכחול?

הסיבה שקיים ערוץ אחד היא שניתן להכניס אנשים ולתת משכורות גבוהות תמורת כלום, מצד שני אם לא אז מי יקח את כל הפוליטיקיים ויתן להם שעות שידור?
יש תמורה לאגרה? 25342
טל כהן • בתשובה לרועי יום ב', 11/6/2001, 9:28
לצערי, ונדמה לי שאני לא לבד, זה לא עובד כך... אתה משלם על *היכולת* לקלוט את שידורי קול ישראל.
יש תמורה לאגרה? 25344
רועי • בתשובה לטל כהן יום ב', 11/6/2001, 10:18
כנ"ל מבחינתי שגם אותם ישלחו לים

אגב גם מלבנן ניתן לקלוט אותם האם גם הם נידרשים לשלם?

יש לי מספיק רדיו אזורי ורדיו בנ'ט שאני שומע הרבה יותר מכל רדיו אחר, מבחינתי רשת א ב ושאר חברים יכולות להצטרף לים של עזה.
יש תמורה לאגרה? 25345
מיץ פטל • בתשובה לרועי יום ב', 11/6/2001, 10:32
ולא מפריע לך ש*כל* החדשות שאתה צורך מיוצרות ע"י גורמים פרטיים (גם אם בפיקוח ציבורי ותחת מגבלות חוקיות כלשהן של הפרדה בין בעלים למערכת) שהאינטרס העיקרי, אם לא הבלבדי, שלהם הוא מסחרי? ואני כבר לא מדבר על התחנות הממשלתיות (משרד הבטחון, משרד התחבורה, משרד החינוך).
יש תמורה לאגרה? 25346
דובי קננגיסר • בתשובה למיץ פטל יום ב', 11/6/2001, 11:15
למעשה, לא. החדשות ברדיו האזורי מיוצרות או ע''י קול ישראל או ע''י גל''צ. מה שהוא הרבה יותר גרוע, כמובן. כל החדשות שלנו מיוצרות או ע''י המדינה, או ע''י הצבא. רפובליקת בננות.
איך הבאת לי אותה בהפוכה 25350
מיץ פטל • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 11/6/2001, 13:39
למעשה, שטויות. רוב החדשות מיוצרות ע"י גורמים פרטיים (ידיעות אחרונות, ועוד כמה). גם תחנות הרדיו האזוריות עוברות בימים אלה לשדר מהדורות חדשות של חברת החדשות הישראלית (זו שמפיקה את חדשות ערוץ 2). שלא לדבר על זה שכל העתונות המודפסת היא פרטית.
איך הבאת לי אותה בהפוכה 25359
אסף עמית • בתשובה למיץ פטל יום ב', 11/6/2001, 15:11
לדעתי עדיפים גורמים פרטיים שנמצאים בפיקוח מסוים על פני האלטרנטיבה של חדשות שמוזנות מגורמים ממשלתיים ו/או צבאיים. התחרות בשוק החופשי גורמת לכך שאם ידיעות אחרונות, למשל, יעלים מידע כדי לא לפגוע באינטרס כלכלי שלו (כמו שקורה לפעמים), אז מעריב, למשל, יפרסם את המידע הזה בעמוד הראשון שלו אם רק יגלה את הסיפור. אני סומך על כוחות השוק האלה הרבה יותר מאשר על יושרם המפוקפק של נציגי ציבור שמשדרים חדשות-מטעם שמאחוריהן מסתתר לו דובר צה"ל או מסביר ממשלתי כלשהו. גם בקול ישראל הרי לא חסרים מקרים של אינטריגות פוליטיות שמונעות ממידע כלשהו להתפרסם ואין מניעה שגם שם יעוותו את תמונת המציאות כדי לשרת אינטרסים סמויים של מישהו, רק שלהם אין ממש תחרות שתביא להם בהפוכה.
איך הבאת לי אותה בהפוכה 25361
מיץ פטל • בתשובה לאסף עמית יום ב', 11/6/2001, 15:24
אני לא מדבר על שידור ממשלתי (תחנות הרדיו והטלוויזיה של משרדי הממשלה), אלא על שידור ציבורי. ניתן לטעון שהשידור הציבורי הוא ממלכתי, ואף לטעון שהוא צריך להיות כזה, אך בין זה לבין היותו ממשלתי או "מוזן מגורמים ממשלתיים ו/או צבאיים" המרחק הוא רב, והייתי אומר אפילו - אין קשר. העתונאים והמערכות בשידור הציבורי אינם - כבר אמרתי - שופרם של השלטונות, לא דה יורה ולא דה פקטו. לחצים פוליטיים? יש, כמו שיש על כל כתב שהמקורות שלו הם פוליטיים. כמו כל מערכת עתונאית, גם בשידור הציבורי יכולים להיות לחצים מצד המו"ל-הבעלים, וישנם כאלה. במערכת פרטית - הבעלים הם אינטרסנט כלכלי. בשידור הציבורי - הבעלים הם הציבור. יכולת העמידה של העתונאים בפני הלחצים מובטחת יותר בשידור הציבורי (ובשידור המפוקח-ציבורית) מאשר בעתונות הפרטית.
יש תמורה לאגרה? 25428
רועי • בתשובה למיץ פטל יום ג', 12/6/2001, 14:36
מפריע לי שדורשיים ממני לשלם גם על דבר שאני לא רוצה או מעוניין לצרוך.
הם יכולים גם לדרוש ממני לעשותמנוי קבוע על עיתון ואו כל דבר אחר שאני באופן אישי לא מעוניין לצרוך.

אדם שרוצה את ערוץ 1 או את הרדיו ישלם אדם שלא לא ישלם. מבחינתי שיקודדו את כל הערוצים ומי שירצה אותם ישלם עליהם כמו שאני בוחר קיום לשלם לכבלים ואו לADSL.

אגב בזק בינלאומי נתנה עד לא מזמן מבצע של 9.9 $ לשלושה חודשים ולאחר מכן בסביבות 40$ לחודש (המבצע לפי מה שידוע לי הסתיים ואני לא יודע כמה הם גובים היום למנוי מתחיל). (תשובה לשאלה של טל). לפי הידוע לי נטוויזן לוקחים 59 $ וזהב 45$ לפחות כך היה בהתחלה.
בכל החברות בשעות העומס כמעט ולא ניתן לגלוש (מ2100 עד 0100 )למרות שמתחיל להיות שינוי לפחות בארץ.
אני מוריד בארץ בסביבות של 100 ומשהו בלילה K (הורדתי גם ב220 אבל לעיתים נדירות יחסית). ובחו"ל בסביבות חצי מהאתרים המפורסמים. ביום המהירות שמדדתי היא דומה שוב למעט שעות הלחץ.
יש תמורה לאגרה? 25431
אסף עמית • בתשובה לרועי יום ג', 12/6/2001, 15:24
אגרת רשות השידור היא מס. זה לא תשלום עבור שירות שאתה בוחר לקבל או לא לקבל, אלא פשוט מס שמוטל על כל בעלי האמצעים בישראל. ומיהם בעלי האמצעים? הוגדר שרירותית שבעלי האמצעים הם כל אלה שיש בביתם מקלט טלוויזיה. זה שאתה לא צורך את ערוצי רשות השידור לא פוטר אותך מתשלום המס. באותה מידה אתה יכול להוכיח שאינך משתמש בשירותים של קולנוע ישראלי מקורי, מקוואות, מתנ"סים והרבנות הראשית, אבל עדיין חלק מהכסף שאתה משלם (למס הכנסה) יממן את כל השירותים הללו כי מדובר במס ולא בדמי שימוש.
יש תמורה לאגרה? 25432
שחר • בתשובה לאסף עמית יום ג', 12/6/2001, 15:36
לא מדויק. אגרת רשות השידור היא, כשמה, אגרה - כלומר תשלום בעד שימוש. שים לב שכספי האגרה מגיעים ישירות לרשות השידור, שלא כמו מס הכנסה שמגיע קודם ל"קופה מרכזית" ואח"כ מחולק.

אם תוכיח שאתה לא צורך את שירותי רשות השידור, קרי אין לך טלוויזיה (ורדיו באוטו!), אתה פטור ממנה. להבדיל מכך שגם אם תוכיח שאינך צורך קולנוע ישראלי תצטרך עדיין להפריש את חלקך במס הכנסה לקרן לעידוד יצירה מקומית, או איך שלא קוראים לזה.
יש תמורה לאגרה? 25434
אסף עמית • בתשובה לשחר יום ג', 12/6/2001, 15:46
אני יודע מה ההגדרה בתיאוריה, אני פשוט התייחסתי למציאות כפי שהיא בשטח. בשטח מדובר במס דה-פאקטו ולא באגרה כמו אגרות אחרות. עד כמה שזכור לי ניסו לא מעט אנשים להוכיח שאינם צורכים את שירותי רשות השידור, אבל טרם שמעתי על תקדים משפטי שפטר מישהו מחובת תשלום האגרה למרות שהיה בביתו מקלט טלוויזיה תקין. זה לא אומר שאין כזה, רק שאני עוד לא שמעתי עליו.
יש תמורה לאגרה? 25435
שחר • בתשובה לאסף עמית יום ג', 12/6/2001, 15:51
אם (כמעט) כולם היו משלמים את המס, אכן היה נכון להתייחס לכך כמו אל מס רגרסיבי. אבל לא כולם משלמים: חרדים לדוגמא.

לכן זוהי אגרה, או לחובבי טומי לפיד: מס חילוניות.
יש תמורה לאגרה? 25446
האייל האלמוני • בתשובה לשחר יום ג', 12/6/2001, 18:29
למה חרדים לא משלמים? מקלט רדיו לא מספיק?
יש תמורה לאגרה? 25481
שחר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/6/2001, 9:55
מקלט רדיו באוטו (שלרבים מהחרדים אין) מספיק, וגם אז נדמה לי שהסכומים לא זהים.
יש תמורה לאגרה? 25448
רועי • בתשובה לאסף עמית יום ג', 12/6/2001, 19:20
אם כך כמו שרשמתי למטה בתגובה לערן אין שום סיבה שנשלם את זה בצורה שונה ממה שאנו משלמים את כל שאר המיסים ובמידה ונחליט כי אנו מעונינים לקבל יותר (ביטוח משלים או הצגה) מנשלם לפי בחירה שלנו ולא מתוך חיוב או איום.

אגב האם משהו יודע איך הם בוחרים מקלט טלוויזיה במידה ויש יותר מאחד באותו הבית?
ומה אם המקלט אינו שייך לבעלי הבית, למשל שייך למשכיר של הדירה (דירה מרוהטת) אשר כן משלם את האגרה?

ועוד נקודה איך משלמים בתי המלון או בתי החולים אגרה?

רועי
יש תמורה לאגרה? 25441
ערן בילינסקי • בתשובה לרועי יום ג', 12/6/2001, 16:58
רועי, אתה ואחרים משלמים על דברים שאינם צורכים. האם אתה נוהג ללכת לתיאטרון או למופעי מחול? גם עבורם אתה משלם וגם אדם חרדי (אם הוא מגיע לסף המס) שבוודאי לא יצרוך את אותם "מוצרים". כנ"ל לגבי מוסדות דת/ברכות שחיה/חינוך (מתוך הנחה לא מבוססת שאין לך ילדים בינתיים)/בריאות (מתוך הנחה שאתה בריא בדרך כלל) ושאר ירקות (שאני מקווה שאתה אוכל – זה בריא, ויעזור לך להמנע מלהזדקק לשירותי מערכת הבריאות שאתה מממן).
יש תמורה לאגרה? 25447
רועי • בתשובה לערן בילינסקי יום ג', 12/6/2001, 19:16
ניפלא אם כך כך את זה כמס דרך השכר שאני משלם ודאג שכולם ישלמו אותו גם מי שאינו צורך אותו (חרדים).

אין סיבה שאדם שחיי בדירה לבד ישלם את אותו הסכום שמשלם מי שחיי בבית אם 4 מכשירים.

אני לא טוען לרגע שזה לא מס, אני כן טוען שזה מס שאינו תקין. ועל כן הוא לא שונה והפך להיות בהגדרתו כמס.

אם אני לא טועה מלבד המס שאני או אתה משלמים שנקרא אגרה מקבל ערוץ 1 כל שנה כסף מהמדינה שכן מגיע ישירות מהמיסים ששנינו משלמים, אני לא רואה סיבה למה אני צריך לממן את הערוץ הראשון בשני אופנים שונים.
וכמו שאני משלם על כדורגל וגם החרדי כך שנינו נשלם גם על הערוץ הראשון אשר סובל מריטינג נמוך יותר ויותר ככל שעובר הזמן.

להבדיל מתיאטרון ואו מופעים אחרים שהחלטה שלי היא אם לשלם להם בניפרד מהמיסים עוד סכום כסף פה אין לי את האופציה לבחור. (כנ"ל בריכות וכדומה)

אגב אני משתדל לאכול כל מה שהפסיק לזוז מה שכולל גם ירקות :)
יש תמורה לאגרה? 25450
דובי קננגיסר • בתשובה לרועי יום ג', 12/6/2001, 19:58
ל-מ-ע-ש-ה, הרייטינג של ערוץ אחד דווקא הולך ועולה, לפחות יחסים לרייטינג של ערוץ 2. בשבוע האחרון, למשל, שש מעשר התוכניות העליונות ברשימה הן של הערוץ הראשון. גם בזמני משבר (ובארועי מדיה שמכוסים ע"י שני הערוצים) ניתן לראות התכנסות חזרה אל ערוץ 1, שנחשב יותר סמכותי מאשר ערוץ 2, בקרב מרבית הציבור.
יש תמורה לאגרה? 25453
מיץ פטל • בתשובה לרועי יום ג', 12/6/2001, 20:59
כלומר, אתה מפסיק לשלם מיסים? (שהרי המדינה משתתפת במימון "הבימה").

לגבי רשות השידור - ככל שבדקתי את הנושא, הממשלה אינה מממנת את הרשות. הממשלה אמנם מעבירה כספים לרשות, אולם זאת לא כתיקצוב אלא במסגרת הסכמים בין הרשות לבין המדינה (בנושא גימלאות עובדי הרשות) ותמורת שירותים שונים (הפעלת "רשת קליטת עלייה", הפעלת שידורי תעמולה לעולם הערבי או לתפוצות, ערוץ 33 (השידורים הישירים מהכנסת ממומנים על-ידה), ותחנת רדיו שמשרד התחבורה מעורב בה, בצפון כמדומני). תקציב רשות השידור איננו סעיף בתקציב המדינה, למרות שהוא כפוף לאישור מוסדות הרשות, הכנסת (בוועדת הכספים) והממשלה. לרשות יש הכנסות מהאגרה, ממכירת פרסום, תכניות ושירותי-הפקה, ומההסכמים עם המדינה שנזכרו לעיל.
יש תמורה לאגרה? 25461
רועי • בתשובה למיץ פטל יום ג', 12/6/2001, 23:42
לא , מה שאמרתי זה שאני לא רואה סיבה ליצור שתי מערכות מיסוי נפרדות.

במידה והמדינה רואה בכך שערוץ 1 צריך להיות ממומן על ידי האזרחים ולא על ידי כסף שישיג בעצמו (פרסומות) שתיקח באופן "שווה" מכולם כמו שהיא גובה מס לצורך ביטחון.

אבל אין שום סיבה שנממן דבר שאנו לא מעוניינים בו בנוסף. זאת אומרת שהמדינה ממנת את הבימה כי היא חושבת שצריך לעשות כך אבל היא לא מחייבת את מי שאינו רוצה להנות משרותיה של הבימה לשלם סכום כסף בגלל שהוא רואה הצגות במקום אחר.

לגבי תשלומים לרשות אני זוכר שהיא העבירה סכום לא קטן לא מזמן לטובת הרשות, מה הסיבה אני באמת לא סגור.
יש תמורה לאגרה? 25474
אסף עמית • בתשובה לרועי יום ד', 13/6/2001, 8:49
אבל המדינה באמת גובה כסף מכולם עבור רשות השידור. האם מה שמפריע לך הוא רק העובדה שאזרחים שאין ברשותם מקלט טלוויזיה נהנים מפטור מתשלום האגרה? מדובר, כאמור, בקריטריון שרירותי שמטרתו להקל על חסרי האמצעים ותו לא.
יש תמורה לאגרה? 25480
שחר • בתשובה לאסף עמית יום ד', 13/6/2001, 9:54
אבל אם אתה רוצה להגן באמת על חסרי אמצעים אתה צריך לגבות בצורה פרוגרסיבית, כפונקציה מההכנסה, כמו מס הכנסה. אם זוהי אגרה ש(כמעט) כולם משלמים, הרי זהו מס. ואם כולם משלמים אותו דבר, הרי זהו מס רגרסיבי, שאני מקווה שמוסכם עליך שהוא רע מיסודו.
יש תמורה לאגרה? 25500
רועי • בתשובה לאסף עמית יום ד', 13/6/2001, 12:39
ניפלא אם כך שלא יקחו מהם מס גם על כדורגל והצגות.

מפריע לי שזה מס בנוסף למס שאני משלם כרגיל.

חסרי האמצעים שומעים רדיו באוטובוס ואוים בבאר הקרוב טלויזיה.

מעטים עוד יותר הם אילו שבאמת כל כך חסרי אמצעים עד שלא משלמים. (הם גם לא משלמים מס הכנסה) מה שכן חרדים לדוגמה לא משלמים אותו גם אם הם כן בעלי אמצעים. (או לפחות יכולים להתחמק ממנו.

ושוב אם מדובר במס אין סיבה לקחת אותו באופן כפול.
יש תמורה לאגרה? 25507
Citizen Klil Neori • בתשובה לרועי יום ד', 13/6/2001, 13:03
Hell, if Arafat can be payed (more than) twice for the same service, why not the Broadcast Authority?
יש תמורה לאגרה? 25525
אסף עמית • בתשובה לרועי יום ד', 13/6/2001, 14:54
נטען כאן שהממשלה לא מעבירה לרשות השידור תקציבים מעבר לכספי האגרה, כך שאני לא מבין על סמך מה אתה חוזר שוב ושוב על טענת המיסוי הכפול לכאורה. העובדה שמדובר טכנית במנגנון גביה עצמאי ונפרד, בניגוד, נניח, למהלך של עדכון מדרגות המס כך שמס ההכנסה יכלול גם את אגרת רשות השידור, היא אולי מעצבנת במידה מסוימת והיא אכן גורמת למס הזה להיות רגרסיבי ולא פרוגרסיבי, אבל היא לא מספיק מהותית בעיני כדי שננהל עליה דיונים ארוכים.
יש תמורה לאגרה? 25528
Citizen Klil Neori • בתשובה לאסף עמית יום ד', 13/6/2001, 15:07
Have you been listening to the news, lately?

It was recently declared that funding for the Broadcast Authority for the next year will be 900 million dollars, or so.
יש תמורה לאגרה? 25535
מיץ פטל • בתשובה לCitizen Klil Neori יום ד', 13/6/2001, 15:48
סימוכין?!

אני חושב שאתה מבלבל בין *תקציב רשות השידור* לבין הזרמת כספי-מדינה לרשות השידור (סדר-גודל שבין מיליונים לעשרות מילונים בודדים מדי שנה, וכבר ציינתי לצורך מה). בשקלים. איך בכלל הגעת לדולרים?
יש תמורה לאגרה? 25536
Citizen Klil Neori • בתשובה למיץ פטל יום ד', 13/6/2001, 15:59
Where does the "Broadcast Authority Budget" come from? Latvia?

And perhaps I was wrong - I had thought that budgets are usually told in Sheckels.
יש תמורה לאגרה? 25539
מיץ פטל • בתשובה לCitizen Klil Neori יום ד', 13/6/2001, 16:44
ממקורות ההכנסה של הרשות (שזה הרי התקציב שלה), והם: האגרה, מכירת זמן פרסום, מכירת תכנים ושירותי-הפקה, הסכמים שונים (בכללם עם הממשלה). תקציב רשות השידור איננו סעיף בתקציב המדינה. נדמה לי שאמרתי את זה מספיק פעמים בדיון הזה.

כן, תקציבים בארץ נקובים בשקלים. לכן התפאלתי על כי בהודעתך הראשונה נקבת בסכום בדולרים.
יש תמורה לאגרה? 25647
רועי • בתשובה לאסף עמית יום ה', 14/6/2001, 12:25
ברגע שהמדינה מחייבת אותך לשלם על מוצר שאינך משתמש בו היא למעשה לוקחת ממך מס גם אם היא עצמה לא תחליט בדיוק מה לעשות בו.

אם מדובר במס כזה או אחר זה כלל לא משנה מדובר על מס שאינו נידרש מכל אזרח אלא רק מאילו שיש להם רדיו או טלוויזיה (רוב האוכלוסיה בארץ) אולם עדיין החוק בנושא זה כלל לא שואל אם האוכלוסיה צורכת או מעוניינת במה שמייצגת הגביה הזאת (ערוץ 1)

זכותה של המדינה לגבות כל סוג של מס (כולל אפילו מס גולגולת) אולם רצוי שכאשר גובים מס על אדם תהיה סיבה מוצדקת לכך.

האם אדם חירש צריך לשלם מס על רדיו שנימצא בריכבו? (מכורח זה שהוא קנה רכב חדש אם רדיו)

שוב נכון נטען כי היא לא מעבירה אולם לפי שוב מה שאני שמעתי לא לפני זמן רב היא כן העבירה סכום נכבד לנושא זה. (צר לי לא יכול להוכיח מה שאני שומע ברדיו)

ונקודה אחרונה כל נושא שמעניין שני אנשיים פה ראוי לדיון. אתה לא חייב לקרוא או להגיב אבל להחליט מה ראוי ומה לא? נו באמת.
יש תמורה לאגרה? 25556
רון בן-יעקב • בתשובה לרועי יום ד', 13/6/2001, 17:49
השאלה הבסיסית, לדעתי, איננה אופן המיסוי,
ועל המצב הנוכחי זועמים וכועסים עוד מלפני היות
הטלוויזיה, אלא מהו מהות היחסים בין מדינה
לכלי תקשורת וכלי תרבות.

כוחה של מדינה איננו נימדד בתל''ג או בכמות
הטנקים אלא בערכים וביצירה התרבותית שלה( אם
לעשות פרפראזה מדברים שנשא בנימין תמוז)
ולכן המדינה כמיצגת כלל הציבור צריכה לתמוך
במפעלי תרבות שונים, מעבר לגופים המסחריים.

זה נעשה בכל מדינות אירופה ואפילו אמריקה הקפיטליסטית
תומכת במוסדות תרבות ציבוריים ופרטיים וברשת הרדיו
והטלויזיה הציבוריים.

השאלה היא כיצד מנוהלת מערכת היחסים הזו, שאמורה
להיות מנותקת מהמערכת הפוליטית, היינו מתוקצבת על פי חוק
מהכנסות המדינה הכלליות (או גם מהלוטו כמו בבריטניה) ומנוהלת על ידי מועצה ציבורית, כך שהרדיו והולויזיה הציבוריים
יהיו משוחררים מאימת הרייטינג ומחוייבים לשידורים קצת שונים
ממה שמציעים הרשתות הפרטיות, והמכוונים למגזרים מצומצמים יותר.
בצורה כזו תיתכן תרומה לרמה והביזור התרבותי הכללי.
יש תמורה לאגרה? 25651
רועי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 14/6/2001, 12:47
כלי התקשורת לא תמיד מייצגים את כלי התרבות.

ואני לא רואה בערוץ אחד או בקול ישראל כמייצג תרבות.

זה שמידי פעם נותנים לכמה ישראלים לעשות סידרה כזו או אחרת ומדברים על יצירות מסוגים שונים עדיין לא אומר כי המדינה צריכה לחייב אדם לממן תרבות שהוא אינו אוהב.

אולם המדינה כן יכולה לתמוך בהם באופן שווה יחסית לכל מוסד תרבות אחר שקיים בארץ דרך אותה רשות מיסוי רגילה.

בין זה שזה נעשה באמריקה או באירופה מבחינתי אולי אפילו בלוב זה כלל לא משנה.
כשם שאני לא רואה סיבה לממן את תרבות הספורט (כדורגל) בישראל למרות שמידי פעם גם אני נהנה ממנו (ואז אני ממן אותו באופן ישיר על מנת לראות משחק באופן חיי תמורת כרטיס כניסה) כך אני לא רואה סיבה מדוע על המדינה לחייב אותי לממן כל פעילות תרבותית מסוגים שונים.

(מה היא תרבות ככלל זה נושא לדיון ארוך אחר)

אולם שוב כמו שכבר רשמתי פה לפחות פעם אחת.
זכותה של המדינה להחליט בצורה פפולסטית או אחרת לממן כל נושא שבו היא בחרה אולם היא צריכה לעשות זאת מאותם מיסים שהיא לוקחת בדרך כלל ולא ממיסים אחרים נוספים.
שבהם האזרח כלל לא משתמש (למשל לקחת מס לכל מי שנוסע באופנים כיוון שהוא למעשה משתמש בכבישים)

עכשיו מה הוא כוחה של מדינה? האם תרבות?
זה כבר נכנס לשאלה מה היא תרבות.

האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית?
או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך?

מערכת היחסים הזאת יכולה להתנהל בכל צורה שהיא מה שלא ישנה לי בקלום בתור אדם שעל אף שרואה בעצמו בן תרבות אשר נוהג להשתמש בתרבות מסוגים שונים ומשונים דרך ספרים מוזיקה ואומנות שונה ומשונה לבין הערוץ הראשון שבו אני כלל לא משתמש אבל כן מממן.

רועי
יש תמורה לאגרה? 25672
רון בן-יעקב • בתשובה לרועי יום ה', 14/6/2001, 16:35
הערה קטנה לציטטה הזו מתגובתך:
"האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית?
או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך?"

נא לא לבלבל בין תרבות (Kultur) לבין תרבותיות (civilized) שהיא מתחום החינוך והאתיקה. למרות שיש מנגנון היזון בין שני ההגדרות הללו, הרי הן לא מתארות אותו אספקט.
יש תמורה לאגרה? 25674
רועי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 14/6/2001, 17:02
אם כך העם ערוץ אחד אמור לשפר אותי בזה או בזה?

לטעמי הוא לא עושה לא זאת וודאי לא את השני
יש תמורה לאגרה? 25680
רון בן-יעקב • בתשובה לרועי יום ה', 14/6/2001, 17:38
אני לא יודע מה ערוץ זה או אחר עושה
אך זה נושא אדמיניסטרטיבי גרידא.

במישור העקרוני יש לכל מדינה אינטרס, אולי האינטרס,
לקדם ולתמוך ביצירה התרבותית הקולקטיבית
שלה (ואם לחזור לבנימין תמוז, זו סיבת קיומה)

לכן יש הצדקה לתמיכה ממלכתית במה שקשור לקידום תרבות ותרבותיות.
יש תמורה לאגרה? 25681
רועי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 14/6/2001, 17:55
השאלה פה הייתה אם לחייב אנשיים בתרבות דרך אגרה נוספת היא דבר ראוי או שמה להפוך את זה למס כמו כל המיסים אשר כלל לא קשור באם אתה הולך להצגה או רואה את הערוץ הראשון.

ואני לא יודע כמה לכל מדינה יש את האינטרס הזה אולי לכל מדינה מערבית ואולי אפילו זה לא.

האם השמדתפסלים כמו שנעשה לא מזמן הוא דבר תרבותי?
רועי
יש תמורה לאגרה? 25683
רון בן-יעקב • בתשובה לרועי יום ה', 14/6/2001, 18:20
נדמה לי שלשאלה הראשונה עניתי בחיוב - כך זה
נעשה באירופה וארה"ב, חלק מתקציב במדינה.

תרבות אין פרושה התרבות שלך או שלי אלא היצירה הכללית של החברה או של הקהיליות החברתיות או של הפרטים שמאוגדים בישות הזו שנקראת מדינה. כמו שטוענים שהתנ"ך זו היצירה התרבותית שהחברה היהודית יצרה.

האם לציבור האנשים שקוראים לעצמם מדינה יש צורך או אינטרס מעבר לסיפוק צרכי היומיום החיוניים. התשובה היא חיובית - ראה ההשקעות העצומות בחינוך (לא זה המקצועי). אם אחזור לבנימין תמוז הוא אמר שעצם קיומה של מדינה הוא הכוח והעוצמה ביצירה התרבותית.

יש בזה אולי סתירה עם ההגדרה של מדינה ככלי שנועד לספק באופן מנותק צרכי קיום בסיסיים, אך האם זו גם מטרת החברה בימינו?

אולי זה ישמע פרדוקסלי אבל עבור המדינה האפגנית כפי שהיא קיימת היום, עם כל ההיתנגדות שיש לנו, ניתוץ הפסלים מתיישב
עם המעש התרבותי של המוג'הדין .תרבותי לא אומר אוטומטית כימות כלשהו.
יש תמורה לאגרה? 25684
רועי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ה', 14/6/2001, 18:30
אני חושב שהלכתי לאיבוד אי שם בן המילים.
מה הקשר לדיון בנוגע לערוץ אחד ולתרבות.

לפי מה שאני מבין ממה שרשמת לכל מדינה תהיה את התרבות של גם ללא ערוץ אחד תשלום אגרה ואו מים בברזים.

האם ערוץ אחד מטרתו תרבות ואו תרבותיות?
האם הרדיו מטרתו היא זו?

האם לא ניתן שבלעדיהם תהיה תרבות ואו שערוצים דומים אבל מסחריים יפעלו לאותה מטררה?

ושוב בהחלט ציינת רק את ארופה וארה"ב ולכן שאלתי על מקומות אחרים שלפי הגדרתך בסופו של דבר עושים את אותו הדבר. (מבלי שיש צורך ממשי בערוץ זה או אחר אלא מהסיבה שלא סוגרים את הברז כי גם ככה הוא כבר פתוח שנים.
סיעת יחיד 25777
ירדן ניר יום א', 17/6/2001, 1:07
איך אפילו בסקר תמים וממצה כזה, אין אף אופציה שמתאימה לי?
תיוסד מייד האופציה: אין לי טלוויזיה, יש לי כרטיס טלוויזיה במחשב, הוא מחובר רק לווידאו, ובווידאו אני רואה תוכניות שהקלטתי אצל ההורים, שמחוברים לכבלים.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה לסקר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות