|
||||
|
||||
מכיוון שעלה פה נושא מימון הערוצים, יש לי שאלה קטנה: בביתי אין טלויזיה, אך במחשב יש כרטיס טלויזיה (אגב - חלופה מצויינת. קטן, חכם, והרבה יותר זול). האם לדעתכם/ן אני עונה על ההגדרה של "בעל מקלט טלויזיה"? (וממילא - חייב בתשלום אגרה?) ואם כבר - דובי, אני מעלה הצעה לסקר: כמה אנשים משלמים בפועל את האגרה? |
|
||||
|
||||
באמת, מה עם האגרה? נראה שזה בעיקר מנגנון שמשמש את המדינה לגבות כסף מאנשים מבוגרים בעיקר. מישהו יודע כמה עולה החצי השני? מודה ומתוודה – לא משלם אגרה, זה ה"אי-ציות" העיקרי שלי אבל גם כמעט לא צופה בערוץ אחד (בעיקר ב"יומן") וכמעט לא מאזין לרשת ב' (אדרבא כל השאר). אולי הגיע הזמן לעבור לשיטת הPBS-, טלה-טרומים? בעצם לא נראה שזה יעבוד – תקציב הטלויזיה הוא כמה מאות מיליוני שקלים למיטב זכרוני ואין סיכוי לאסוף סכום כזה. הצעות? |
|
||||
|
||||
מה איתך? תשלום האגרה הוא מהמוצדקים שבתשלומי ישראל. כיום כבר לא רואים כל כך את הפרסומות החביבות: כדאי לך לשלם את האגרה, אחרת נפרוץ לך הביתה ונתחיל להחרים לך, אז למה לך צרות? בשפת העם קוראים לכך - פרוטקשן. אני אכן משלם, ולא פורצים אלי הביתה להחרים את המכשיר. לכך אני קורא תמורה מלאה בעד האגרה. אמת בפרסום, ללא ספק. וברצינות - הטלויזיה הממלכתית היא הצינור שדרכו מעבירה לי המדינה את המסרים שלה. אני רוצה לשמוע את הודעות דובר צה"ל בזמן מלחמת המפרץ (אם כי "שתו מים" תמיד נראה לי כאסטרטגיה תמוהה). לעומת זאת, אינני רוצה לראות *שום* פרסומת למשחקי הימורים. לא כל כך שואלים אותי, אבל גובים ממני תשלום ועוד מאיימים עלי בפריצה לביתי אם לא אשלם. אצלנו גובים אפילו אגרה על רדיו במכונית. חוצפה. בבקשה: שיגבילו את השידור שלהם רק למי שמשלם, בכל טכנולוגיה הנראית להם, ושינסו לשכנע אותי לשלם. אולי אפילו יצליח להם. מי יודע? באתר המופלא http://www.dumblaws.com/ מתפרסמים חוקים דביליים מכל העולם, וגם חלקנו לא נפקד (http://www.dumblaws.com/countries/israel.html). בדף המוקדש לאנגליה (http://www.dumblaws.com/countries/england.html), מצויינת אגרת הטלויזיה כחוק מטומטם במיוחד. איזה מזל שעדיין לא תפסו אותנו בכך. |
|
||||
|
||||
נו, באמת... הטלוויזיה הממלכתית היא שופרו של השלטון? תחליף מודרני לכרוז המלכותי ולג'יפ של הג"א ("כל התושבים מתבקשים לרדת למקלטים")? ומעבר לזה, לדידך, אין מקום לשידור ציבורי? כי אם זו עמדתך, אני יכול להרגיע אותך - את הודעות דו"צ תוכל לראות גם בטלוויזיה מסחרית-פרטית. בינתיים כל מי שקיבל רשיון להעברת שידורי טלוויזיה בארץ מחוייב להעמיד את הרשת שלו לטובת גורמי-בטחון שונים ומשונים בעיתות חירום למיניהן. |
|
||||
|
||||
הנקודה שניסיתי להעביר היא שגובים מס על אפשרות שימוש בטכנולוגיה, במקום על התוכן. אדרבה, שיגבו תשלום על התכנים, ויאפשרו לי להחליט באם אני רוצה לקבל את התוכן או לא. ה"אגרה" היא פשוט שוד לאור יום, מעשה נבלה ברשות. הטלויזיה והשידור הציבורי הם בהחלט שופרו של השלטון. יש מקום לשידור ציבורי, לדעתי, אך אין מקום לכפות אותו. תרצה הממשלה לשדר לציבור, אפילו בחינם, בבקשה. תרצה לגבות תשלום עבור תכנים, בבקשה, ושתיחנק עם זה (לא אתה. היא.) אבל כעת היא מפעילה שיטות עולם תחתון (יעילות, אמנם) בכדי לגזול ממני את כספי בתואנות שווא (למה לך צרות? נשמור לך על החנות ואף אחד לא ישרוף לך אותה). |
|
||||
|
||||
האמת? לא ממש מבין את ההבדל בין אגרת רשות השידור לבין, נגיד, אגרת פינוי אשפה עירונית. האם גם העיריות מפעילות "שיטות עולם תחתון", לשיטתך? הטלוויזיה והשידור הציבורי אינם אמורים להיות שופרו של השלטון (כפי שהם עשויים להיות אם הממשלה תממן אותם). זה הרצוי. באשר למצוי: פרט לשידורים בערבית, אני לא מוצא שהשידור הציבורי פחות ביקורתי כלפי השלטון או נותן פחות פתחון-פה לאופוזיציה מאשר גופי-התקשורת הפרטיים בארץ. |
|
||||
|
||||
יש באפשרותך לבחור באיזו רשות עירונית אתה מתגורר. נדמה לי שביכולתך לא להיות חלק מרשות עירונית. אם דורשים ממך יותר מדי על פינוי אשפה - יש באפשרותך לעבור דירה. יתרה על כך - פינוי אשפה הוא צורך. צורך של כל אחד ואחד מאיתנו (גם אם יהיו כאלה שיכחישו). אני מאמין בסמכות מסויימת של הריבון לקבוע מה הם צרכי (חינוך, בטחון, תברואה...). האם אי פעם "הם" טענו כי רדיו הוא 'צורך'? |
|
||||
|
||||
נאמר שפינוי אשפה הוא צורך. עדיין, לשיטתו של יובל רבינוביץ, אין הבדל בין עסקי האשפה של הרשות המקומית לבין עסקי האשפה של טוני סופראנו - אתה חייב לעבוד איתם, ולא עם גורם אחר בשוק פינוי-האשפה (במקור: לא רק עם תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות), ולא - יבולע לך! |
|
||||
|
||||
יש שם את הפסיקה של הרב עובדיה בנוגע לחיטוט אף בשבת. זה לא בדיוק national law זה הוציא לי את החשק לקרוא על מדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
נכון, הם טעו בכך שהם הביאו פסיקת רב כחוק מדינה. אתה מוזמן לכתוב להם ולהעמידם על טעותם (שקלתי לעשות זאת וויתרתי מחמת עצלות). זה מה שהוציא לך את החשק לקרוא? הרשה לי לנחש בהתחשב בנתון זה שאינך קורא הרבה. |
|
||||
|
||||
הוציא לי את החשק לקרוא את *זה*. אני קורא המון. *גם* כי אני צריך במסגרת לימודי. בנוסף, מצב קריאה, לרוב, הוא תלוי מצב נפשי. אם גם כך חם, לח והעייפות הורסת - אין לי חשק לקרוא מה שאני לא חייב. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהרבנות הראשית לישראל הוקמה (כעשרים שנה מראש, מתוך ראיית הנולד) בעיקר כדי שתוכל להעביר לרשות-השידור את רשימות הנישאים. אילו היתה אגרת-סיפולוקס - הם היו דואגים לדווח גם למי שגובה אותה. בקיצור - החלף "אנשים מבוגרים" ב"אנשים שנישאו ברבנות" (אני מניח שאתה לא מקבל שוברי-תשלום, ולא שאתה מקבל אותם ונמנע מלשלם). בקשתך ל"הצעות" תלוייה בהגדרת תפקידו ומבנהו של השידור הציבורי בישראל: שידור ממשלתי (כמו תחנות הרדיו של משרד הבטחון ומשרד התחבורה, תחנת הטלוויזיה של משרד החינוך) או ממלכתי (כמו ערוצי רשות השידור)? האם בכלל צריך שידור ציבורי? האם צריך לאפשר מימון מלא ע"י פרסומות גם בשידור הציבורי? |
|
||||
|
||||
בית המשפט כבר פסק כי בעל כרטיס טלוויזיה למחשב חייב באגרה ממש כמו בעל מכשיר טלוויזיה. הנקודה היא היכולת העקרונית לצפות בשידורים, לא סוג המכשיר. |
|
||||
|
||||
ומה אם יכול אבל לא רוצה? מה אם יש לי טלויזיה אבל מבחינתי שיקחו את ערוץ אחד ויזרקו אותו לים לאחר שיצבעו אותו בכחול? הסיבה שקיים ערוץ אחד היא שניתן להכניס אנשים ולתת משכורות גבוהות תמורת כלום, מצד שני אם לא אז מי יקח את כל הפוליטיקיים ויתן להם שעות שידור? |
|
||||
|
||||
לצערי, ונדמה לי שאני לא לבד, זה לא עובד כך... אתה משלם על *היכולת* לקלוט את שידורי קול ישראל. |
|
||||
|
||||
כנ"ל מבחינתי שגם אותם ישלחו לים אגב גם מלבנן ניתן לקלוט אותם האם גם הם נידרשים לשלם? יש לי מספיק רדיו אזורי ורדיו בנ'ט שאני שומע הרבה יותר מכל רדיו אחר, מבחינתי רשת א ב ושאר חברים יכולות להצטרף לים של עזה. |
|
||||
|
||||
ולא מפריע לך ש*כל* החדשות שאתה צורך מיוצרות ע"י גורמים פרטיים (גם אם בפיקוח ציבורי ותחת מגבלות חוקיות כלשהן של הפרדה בין בעלים למערכת) שהאינטרס העיקרי, אם לא הבלבדי, שלהם הוא מסחרי? ואני כבר לא מדבר על התחנות הממשלתיות (משרד הבטחון, משרד התחבורה, משרד החינוך). |
|
||||
|
||||
למעשה, לא. החדשות ברדיו האזורי מיוצרות או ע''י קול ישראל או ע''י גל''צ. מה שהוא הרבה יותר גרוע, כמובן. כל החדשות שלנו מיוצרות או ע''י המדינה, או ע''י הצבא. רפובליקת בננות. |
|
||||
|
||||
למעשה, שטויות. רוב החדשות מיוצרות ע"י גורמים פרטיים (ידיעות אחרונות, ועוד כמה). גם תחנות הרדיו האזוריות עוברות בימים אלה לשדר מהדורות חדשות של חברת החדשות הישראלית (זו שמפיקה את חדשות ערוץ 2). שלא לדבר על זה שכל העתונות המודפסת היא פרטית. |
|
||||
|
||||
לדעתי עדיפים גורמים פרטיים שנמצאים בפיקוח מסוים על פני האלטרנטיבה של חדשות שמוזנות מגורמים ממשלתיים ו/או צבאיים. התחרות בשוק החופשי גורמת לכך שאם ידיעות אחרונות, למשל, יעלים מידע כדי לא לפגוע באינטרס כלכלי שלו (כמו שקורה לפעמים), אז מעריב, למשל, יפרסם את המידע הזה בעמוד הראשון שלו אם רק יגלה את הסיפור. אני סומך על כוחות השוק האלה הרבה יותר מאשר על יושרם המפוקפק של נציגי ציבור שמשדרים חדשות-מטעם שמאחוריהן מסתתר לו דובר צה"ל או מסביר ממשלתי כלשהו. גם בקול ישראל הרי לא חסרים מקרים של אינטריגות פוליטיות שמונעות ממידע כלשהו להתפרסם ואין מניעה שגם שם יעוותו את תמונת המציאות כדי לשרת אינטרסים סמויים של מישהו, רק שלהם אין ממש תחרות שתביא להם בהפוכה. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על שידור ממשלתי (תחנות הרדיו והטלוויזיה של משרדי הממשלה), אלא על שידור ציבורי. ניתן לטעון שהשידור הציבורי הוא ממלכתי, ואף לטעון שהוא צריך להיות כזה, אך בין זה לבין היותו ממשלתי או "מוזן מגורמים ממשלתיים ו/או צבאיים" המרחק הוא רב, והייתי אומר אפילו - אין קשר. העתונאים והמערכות בשידור הציבורי אינם - כבר אמרתי - שופרם של השלטונות, לא דה יורה ולא דה פקטו. לחצים פוליטיים? יש, כמו שיש על כל כתב שהמקורות שלו הם פוליטיים. כמו כל מערכת עתונאית, גם בשידור הציבורי יכולים להיות לחצים מצד המו"ל-הבעלים, וישנם כאלה. במערכת פרטית - הבעלים הם אינטרסנט כלכלי. בשידור הציבורי - הבעלים הם הציבור. יכולת העמידה של העתונאים בפני הלחצים מובטחת יותר בשידור הציבורי (ובשידור המפוקח-ציבורית) מאשר בעתונות הפרטית. |
|
||||
|
||||
מפריע לי שדורשיים ממני לשלם גם על דבר שאני לא רוצה או מעוניין לצרוך. הם יכולים גם לדרוש ממני לעשותמנוי קבוע על עיתון ואו כל דבר אחר שאני באופן אישי לא מעוניין לצרוך. אדם שרוצה את ערוץ 1 או את הרדיו ישלם אדם שלא לא ישלם. מבחינתי שיקודדו את כל הערוצים ומי שירצה אותם ישלם עליהם כמו שאני בוחר קיום לשלם לכבלים ואו לADSL. אגב בזק בינלאומי נתנה עד לא מזמן מבצע של 9.9 $ לשלושה חודשים ולאחר מכן בסביבות 40$ לחודש (המבצע לפי מה שידוע לי הסתיים ואני לא יודע כמה הם גובים היום למנוי מתחיל). (תשובה לשאלה של טל). לפי הידוע לי נטוויזן לוקחים 59 $ וזהב 45$ לפחות כך היה בהתחלה. בכל החברות בשעות העומס כמעט ולא ניתן לגלוש (מ2100 עד 0100 )למרות שמתחיל להיות שינוי לפחות בארץ. אני מוריד בארץ בסביבות של 100 ומשהו בלילה K (הורדתי גם ב220 אבל לעיתים נדירות יחסית). ובחו"ל בסביבות חצי מהאתרים המפורסמים. ביום המהירות שמדדתי היא דומה שוב למעט שעות הלחץ. |
|
||||
|
||||
אגרת רשות השידור היא מס. זה לא תשלום עבור שירות שאתה בוחר לקבל או לא לקבל, אלא פשוט מס שמוטל על כל בעלי האמצעים בישראל. ומיהם בעלי האמצעים? הוגדר שרירותית שבעלי האמצעים הם כל אלה שיש בביתם מקלט טלוויזיה. זה שאתה לא צורך את ערוצי רשות השידור לא פוטר אותך מתשלום המס. באותה מידה אתה יכול להוכיח שאינך משתמש בשירותים של קולנוע ישראלי מקורי, מקוואות, מתנ"סים והרבנות הראשית, אבל עדיין חלק מהכסף שאתה משלם (למס הכנסה) יממן את כל השירותים הללו כי מדובר במס ולא בדמי שימוש. |
|
||||
|
||||
לא מדויק. אגרת רשות השידור היא, כשמה, אגרה - כלומר תשלום בעד שימוש. שים לב שכספי האגרה מגיעים ישירות לרשות השידור, שלא כמו מס הכנסה שמגיע קודם ל"קופה מרכזית" ואח"כ מחולק. אם תוכיח שאתה לא צורך את שירותי רשות השידור, קרי אין לך טלוויזיה (ורדיו באוטו!), אתה פטור ממנה. להבדיל מכך שגם אם תוכיח שאינך צורך קולנוע ישראלי תצטרך עדיין להפריש את חלקך במס הכנסה לקרן לעידוד יצירה מקומית, או איך שלא קוראים לזה. |
|
||||
|
||||
אני יודע מה ההגדרה בתיאוריה, אני פשוט התייחסתי למציאות כפי שהיא בשטח. בשטח מדובר במס דה-פאקטו ולא באגרה כמו אגרות אחרות. עד כמה שזכור לי ניסו לא מעט אנשים להוכיח שאינם צורכים את שירותי רשות השידור, אבל טרם שמעתי על תקדים משפטי שפטר מישהו מחובת תשלום האגרה למרות שהיה בביתו מקלט טלוויזיה תקין. זה לא אומר שאין כזה, רק שאני עוד לא שמעתי עליו. |
|
||||
|
||||
אם (כמעט) כולם היו משלמים את המס, אכן היה נכון להתייחס לכך כמו אל מס רגרסיבי. אבל לא כולם משלמים: חרדים לדוגמא. לכן זוהי אגרה, או לחובבי טומי לפיד: מס חילוניות. |
|
||||
|
||||
למה חרדים לא משלמים? מקלט רדיו לא מספיק? |
|
||||
|
||||
מקלט רדיו באוטו (שלרבים מהחרדים אין) מספיק, וגם אז נדמה לי שהסכומים לא זהים. |
|
||||
|
||||
אם כך כמו שרשמתי למטה בתגובה לערן אין שום סיבה שנשלם את זה בצורה שונה ממה שאנו משלמים את כל שאר המיסים ובמידה ונחליט כי אנו מעונינים לקבל יותר (ביטוח משלים או הצגה) מנשלם לפי בחירה שלנו ולא מתוך חיוב או איום. אגב האם משהו יודע איך הם בוחרים מקלט טלוויזיה במידה ויש יותר מאחד באותו הבית? ומה אם המקלט אינו שייך לבעלי הבית, למשל שייך למשכיר של הדירה (דירה מרוהטת) אשר כן משלם את האגרה? ועוד נקודה איך משלמים בתי המלון או בתי החולים אגרה? רועי |
|
||||
|
||||
רועי, אתה ואחרים משלמים על דברים שאינם צורכים. האם אתה נוהג ללכת לתיאטרון או למופעי מחול? גם עבורם אתה משלם וגם אדם חרדי (אם הוא מגיע לסף המס) שבוודאי לא יצרוך את אותם "מוצרים". כנ"ל לגבי מוסדות דת/ברכות שחיה/חינוך (מתוך הנחה לא מבוססת שאין לך ילדים בינתיים)/בריאות (מתוך הנחה שאתה בריא בדרך כלל) ושאר ירקות (שאני מקווה שאתה אוכל – זה בריא, ויעזור לך להמנע מלהזדקק לשירותי מערכת הבריאות שאתה מממן). |
|
||||
|
||||
ניפלא אם כך כך את זה כמס דרך השכר שאני משלם ודאג שכולם ישלמו אותו גם מי שאינו צורך אותו (חרדים). אין סיבה שאדם שחיי בדירה לבד ישלם את אותו הסכום שמשלם מי שחיי בבית אם 4 מכשירים. אני לא טוען לרגע שזה לא מס, אני כן טוען שזה מס שאינו תקין. ועל כן הוא לא שונה והפך להיות בהגדרתו כמס. אם אני לא טועה מלבד המס שאני או אתה משלמים שנקרא אגרה מקבל ערוץ 1 כל שנה כסף מהמדינה שכן מגיע ישירות מהמיסים ששנינו משלמים, אני לא רואה סיבה למה אני צריך לממן את הערוץ הראשון בשני אופנים שונים. וכמו שאני משלם על כדורגל וגם החרדי כך שנינו נשלם גם על הערוץ הראשון אשר סובל מריטינג נמוך יותר ויותר ככל שעובר הזמן. להבדיל מתיאטרון ואו מופעים אחרים שהחלטה שלי היא אם לשלם להם בניפרד מהמיסים עוד סכום כסף פה אין לי את האופציה לבחור. (כנ"ל בריכות וכדומה) אגב אני משתדל לאכול כל מה שהפסיק לזוז מה שכולל גם ירקות :) |
|
||||
|
||||
ל-מ-ע-ש-ה, הרייטינג של ערוץ אחד דווקא הולך ועולה, לפחות יחסים לרייטינג של ערוץ 2. בשבוע האחרון, למשל, שש מעשר התוכניות העליונות ברשימה הן של הערוץ הראשון. גם בזמני משבר (ובארועי מדיה שמכוסים ע"י שני הערוצים) ניתן לראות התכנסות חזרה אל ערוץ 1, שנחשב יותר סמכותי מאשר ערוץ 2, בקרב מרבית הציבור. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מפסיק לשלם מיסים? (שהרי המדינה משתתפת במימון "הבימה"). לגבי רשות השידור - ככל שבדקתי את הנושא, הממשלה אינה מממנת את הרשות. הממשלה אמנם מעבירה כספים לרשות, אולם זאת לא כתיקצוב אלא במסגרת הסכמים בין הרשות לבין המדינה (בנושא גימלאות עובדי הרשות) ותמורת שירותים שונים (הפעלת "רשת קליטת עלייה", הפעלת שידורי תעמולה לעולם הערבי או לתפוצות, ערוץ 33 (השידורים הישירים מהכנסת ממומנים על-ידה), ותחנת רדיו שמשרד התחבורה מעורב בה, בצפון כמדומני). תקציב רשות השידור איננו סעיף בתקציב המדינה, למרות שהוא כפוף לאישור מוסדות הרשות, הכנסת (בוועדת הכספים) והממשלה. לרשות יש הכנסות מהאגרה, ממכירת פרסום, תכניות ושירותי-הפקה, ומההסכמים עם המדינה שנזכרו לעיל. |
|
||||
|
||||
לא , מה שאמרתי זה שאני לא רואה סיבה ליצור שתי מערכות מיסוי נפרדות. במידה והמדינה רואה בכך שערוץ 1 צריך להיות ממומן על ידי האזרחים ולא על ידי כסף שישיג בעצמו (פרסומות) שתיקח באופן "שווה" מכולם כמו שהיא גובה מס לצורך ביטחון. אבל אין שום סיבה שנממן דבר שאנו לא מעוניינים בו בנוסף. זאת אומרת שהמדינה ממנת את הבימה כי היא חושבת שצריך לעשות כך אבל היא לא מחייבת את מי שאינו רוצה להנות משרותיה של הבימה לשלם סכום כסף בגלל שהוא רואה הצגות במקום אחר. לגבי תשלומים לרשות אני זוכר שהיא העבירה סכום לא קטן לא מזמן לטובת הרשות, מה הסיבה אני באמת לא סגור. |
|
||||
|
||||
אבל המדינה באמת גובה כסף מכולם עבור רשות השידור. האם מה שמפריע לך הוא רק העובדה שאזרחים שאין ברשותם מקלט טלוויזיה נהנים מפטור מתשלום האגרה? מדובר, כאמור, בקריטריון שרירותי שמטרתו להקל על חסרי האמצעים ותו לא. |
|
||||
|
||||
אבל אם אתה רוצה להגן באמת על חסרי אמצעים אתה צריך לגבות בצורה פרוגרסיבית, כפונקציה מההכנסה, כמו מס הכנסה. אם זוהי אגרה ש(כמעט) כולם משלמים, הרי זהו מס. ואם כולם משלמים אותו דבר, הרי זהו מס רגרסיבי, שאני מקווה שמוסכם עליך שהוא רע מיסודו. |
|
||||
|
||||
ניפלא אם כך שלא יקחו מהם מס גם על כדורגל והצגות. מפריע לי שזה מס בנוסף למס שאני משלם כרגיל. חסרי האמצעים שומעים רדיו באוטובוס ואוים בבאר הקרוב טלויזיה. מעטים עוד יותר הם אילו שבאמת כל כך חסרי אמצעים עד שלא משלמים. (הם גם לא משלמים מס הכנסה) מה שכן חרדים לדוגמה לא משלמים אותו גם אם הם כן בעלי אמצעים. (או לפחות יכולים להתחמק ממנו. ושוב אם מדובר במס אין סיבה לקחת אותו באופן כפול. |
|
||||
|
||||
Hell, if Arafat can be payed (more than) twice for the same service, why not the Broadcast Authority?
|
|
||||
|
||||
נטען כאן שהממשלה לא מעבירה לרשות השידור תקציבים מעבר לכספי האגרה, כך שאני לא מבין על סמך מה אתה חוזר שוב ושוב על טענת המיסוי הכפול לכאורה. העובדה שמדובר טכנית במנגנון גביה עצמאי ונפרד, בניגוד, נניח, למהלך של עדכון מדרגות המס כך שמס ההכנסה יכלול גם את אגרת רשות השידור, היא אולי מעצבנת במידה מסוימת והיא אכן גורמת למס הזה להיות רגרסיבי ולא פרוגרסיבי, אבל היא לא מספיק מהותית בעיני כדי שננהל עליה דיונים ארוכים. |
|
||||
|
||||
Have you been listening to the news, lately?
It was recently declared that funding for the Broadcast Authority for the next year will be 900 million dollars, or so. |
|
||||
|
||||
סימוכין?! אני חושב שאתה מבלבל בין *תקציב רשות השידור* לבין הזרמת כספי-מדינה לרשות השידור (סדר-גודל שבין מיליונים לעשרות מילונים בודדים מדי שנה, וכבר ציינתי לצורך מה). בשקלים. איך בכלל הגעת לדולרים? |
|
||||
|
||||
Where does the "Broadcast Authority Budget" come from? Latvia?
And perhaps I was wrong - I had thought that budgets are usually told in Sheckels. |
|
||||
|
||||
ממקורות ההכנסה של הרשות (שזה הרי התקציב שלה), והם: האגרה, מכירת זמן פרסום, מכירת תכנים ושירותי-הפקה, הסכמים שונים (בכללם עם הממשלה). תקציב רשות השידור איננו סעיף בתקציב המדינה. נדמה לי שאמרתי את זה מספיק פעמים בדיון הזה. כן, תקציבים בארץ נקובים בשקלים. לכן התפאלתי על כי בהודעתך הראשונה נקבת בסכום בדולרים. |
|
||||
|
||||
ברגע שהמדינה מחייבת אותך לשלם על מוצר שאינך משתמש בו היא למעשה לוקחת ממך מס גם אם היא עצמה לא תחליט בדיוק מה לעשות בו. אם מדובר במס כזה או אחר זה כלל לא משנה מדובר על מס שאינו נידרש מכל אזרח אלא רק מאילו שיש להם רדיו או טלוויזיה (רוב האוכלוסיה בארץ) אולם עדיין החוק בנושא זה כלל לא שואל אם האוכלוסיה צורכת או מעוניינת במה שמייצגת הגביה הזאת (ערוץ 1) זכותה של המדינה לגבות כל סוג של מס (כולל אפילו מס גולגולת) אולם רצוי שכאשר גובים מס על אדם תהיה סיבה מוצדקת לכך. האם אדם חירש צריך לשלם מס על רדיו שנימצא בריכבו? (מכורח זה שהוא קנה רכב חדש אם רדיו) שוב נכון נטען כי היא לא מעבירה אולם לפי שוב מה שאני שמעתי לא לפני זמן רב היא כן העבירה סכום נכבד לנושא זה. (צר לי לא יכול להוכיח מה שאני שומע ברדיו) ונקודה אחרונה כל נושא שמעניין שני אנשיים פה ראוי לדיון. אתה לא חייב לקרוא או להגיב אבל להחליט מה ראוי ומה לא? נו באמת. |
|
||||
|
||||
השאלה הבסיסית, לדעתי, איננה אופן המיסוי, ועל המצב הנוכחי זועמים וכועסים עוד מלפני היות הטלוויזיה, אלא מהו מהות היחסים בין מדינה לכלי תקשורת וכלי תרבות. כוחה של מדינה איננו נימדד בתל''ג או בכמות הטנקים אלא בערכים וביצירה התרבותית שלה( אם לעשות פרפראזה מדברים שנשא בנימין תמוז) ולכן המדינה כמיצגת כלל הציבור צריכה לתמוך במפעלי תרבות שונים, מעבר לגופים המסחריים. זה נעשה בכל מדינות אירופה ואפילו אמריקה הקפיטליסטית תומכת במוסדות תרבות ציבוריים ופרטיים וברשת הרדיו והטלויזיה הציבוריים. השאלה היא כיצד מנוהלת מערכת היחסים הזו, שאמורה להיות מנותקת מהמערכת הפוליטית, היינו מתוקצבת על פי חוק מהכנסות המדינה הכלליות (או גם מהלוטו כמו בבריטניה) ומנוהלת על ידי מועצה ציבורית, כך שהרדיו והולויזיה הציבוריים יהיו משוחררים מאימת הרייטינג ומחוייבים לשידורים קצת שונים ממה שמציעים הרשתות הפרטיות, והמכוונים למגזרים מצומצמים יותר. בצורה כזו תיתכן תרומה לרמה והביזור התרבותי הכללי. |
|
||||
|
||||
כלי התקשורת לא תמיד מייצגים את כלי התרבות. ואני לא רואה בערוץ אחד או בקול ישראל כמייצג תרבות. זה שמידי פעם נותנים לכמה ישראלים לעשות סידרה כזו או אחרת ומדברים על יצירות מסוגים שונים עדיין לא אומר כי המדינה צריכה לחייב אדם לממן תרבות שהוא אינו אוהב. אולם המדינה כן יכולה לתמוך בהם באופן שווה יחסית לכל מוסד תרבות אחר שקיים בארץ דרך אותה רשות מיסוי רגילה. בין זה שזה נעשה באמריקה או באירופה מבחינתי אולי אפילו בלוב זה כלל לא משנה. כשם שאני לא רואה סיבה לממן את תרבות הספורט (כדורגל) בישראל למרות שמידי פעם גם אני נהנה ממנו (ואז אני ממן אותו באופן ישיר על מנת לראות משחק באופן חיי תמורת כרטיס כניסה) כך אני לא רואה סיבה מדוע על המדינה לחייב אותי לממן כל פעילות תרבותית מסוגים שונים. (מה היא תרבות ככלל זה נושא לדיון ארוך אחר) אולם שוב כמו שכבר רשמתי פה לפחות פעם אחת. זכותה של המדינה להחליט בצורה פפולסטית או אחרת לממן כל נושא שבו היא בחרה אולם היא צריכה לעשות זאת מאותם מיסים שהיא לוקחת בדרך כלל ולא ממיסים אחרים נוספים. שבהם האזרח כלל לא משתמש (למשל לקחת מס לכל מי שנוסע באופנים כיוון שהוא למעשה משתמש בכבישים) עכשיו מה הוא כוחה של מדינה? האם תרבות? זה כבר נכנס לשאלה מה היא תרבות. האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית? או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך? מערכת היחסים הזאת יכולה להתנהל בכל צורה שהיא מה שלא ישנה לי בקלום בתור אדם שעל אף שרואה בעצמו בן תרבות אשר נוהג להשתמש בתרבות מסוגים שונים ומשונים דרך ספרים מוזיקה ואומנות שונה ומשונה לבין הערוץ הראשון שבו אני כלל לא משתמש אבל כן מממן. רועי |
|
||||
|
||||
הערה קטנה לציטטה הזו מתגובתך: "האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית? או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך?" נא לא לבלבל בין תרבות (Kultur) לבין תרבותיות (civilized) שהיא מתחום החינוך והאתיקה. למרות שיש מנגנון היזון בין שני ההגדרות הללו, הרי הן לא מתארות אותו אספקט. |
|
||||
|
||||
אם כך העם ערוץ אחד אמור לשפר אותי בזה או בזה? לטעמי הוא לא עושה לא זאת וודאי לא את השני |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה ערוץ זה או אחר עושה אך זה נושא אדמיניסטרטיבי גרידא. במישור העקרוני יש לכל מדינה אינטרס, אולי האינטרס, לקדם ולתמוך ביצירה התרבותית הקולקטיבית שלה (ואם לחזור לבנימין תמוז, זו סיבת קיומה) לכן יש הצדקה לתמיכה ממלכתית במה שקשור לקידום תרבות ותרבותיות. |
|
||||
|
||||
השאלה פה הייתה אם לחייב אנשיים בתרבות דרך אגרה נוספת היא דבר ראוי או שמה להפוך את זה למס כמו כל המיסים אשר כלל לא קשור באם אתה הולך להצגה או רואה את הערוץ הראשון. ואני לא יודע כמה לכל מדינה יש את האינטרס הזה אולי לכל מדינה מערבית ואולי אפילו זה לא. האם השמדתפסלים כמו שנעשה לא מזמן הוא דבר תרבותי? רועי |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלשאלה הראשונה עניתי בחיוב - כך זה נעשה באירופה וארה"ב, חלק מתקציב במדינה. תרבות אין פרושה התרבות שלך או שלי אלא היצירה הכללית של החברה או של הקהיליות החברתיות או של הפרטים שמאוגדים בישות הזו שנקראת מדינה. כמו שטוענים שהתנ"ך זו היצירה התרבותית שהחברה היהודית יצרה. האם לציבור האנשים שקוראים לעצמם מדינה יש צורך או אינטרס מעבר לסיפוק צרכי היומיום החיוניים. התשובה היא חיובית - ראה ההשקעות העצומות בחינוך (לא זה המקצועי). אם אחזור לבנימין תמוז הוא אמר שעצם קיומה של מדינה הוא הכוח והעוצמה ביצירה התרבותית. יש בזה אולי סתירה עם ההגדרה של מדינה ככלי שנועד לספק באופן מנותק צרכי קיום בסיסיים, אך האם זו גם מטרת החברה בימינו? אולי זה ישמע פרדוקסלי אבל עבור המדינה האפגנית כפי שהיא קיימת היום, עם כל ההיתנגדות שיש לנו, ניתוץ הפסלים מתיישב עם המעש התרבותי של המוג'הדין .תרבותי לא אומר אוטומטית כימות כלשהו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהלכתי לאיבוד אי שם בן המילים. מה הקשר לדיון בנוגע לערוץ אחד ולתרבות. לפי מה שאני מבין ממה שרשמת לכל מדינה תהיה את התרבות של גם ללא ערוץ אחד תשלום אגרה ואו מים בברזים. האם ערוץ אחד מטרתו תרבות ואו תרבותיות? האם הרדיו מטרתו היא זו? האם לא ניתן שבלעדיהם תהיה תרבות ואו שערוצים דומים אבל מסחריים יפעלו לאותה מטררה? ושוב בהחלט ציינת רק את ארופה וארה"ב ולכן שאלתי על מקומות אחרים שלפי הגדרתך בסופו של דבר עושים את אותו הדבר. (מבלי שיש צורך ממשי בערוץ זה או אחר אלא מהסיבה שלא סוגרים את הברז כי גם ככה הוא כבר פתוח שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |