|
||||
|
||||
מה איתך? תשלום האגרה הוא מהמוצדקים שבתשלומי ישראל. כיום כבר לא רואים כל כך את הפרסומות החביבות: כדאי לך לשלם את האגרה, אחרת נפרוץ לך הביתה ונתחיל להחרים לך, אז למה לך צרות? בשפת העם קוראים לכך - פרוטקשן. אני אכן משלם, ולא פורצים אלי הביתה להחרים את המכשיר. לכך אני קורא תמורה מלאה בעד האגרה. אמת בפרסום, ללא ספק. וברצינות - הטלויזיה הממלכתית היא הצינור שדרכו מעבירה לי המדינה את המסרים שלה. אני רוצה לשמוע את הודעות דובר צה"ל בזמן מלחמת המפרץ (אם כי "שתו מים" תמיד נראה לי כאסטרטגיה תמוהה). לעומת זאת, אינני רוצה לראות *שום* פרסומת למשחקי הימורים. לא כל כך שואלים אותי, אבל גובים ממני תשלום ועוד מאיימים עלי בפריצה לביתי אם לא אשלם. אצלנו גובים אפילו אגרה על רדיו במכונית. חוצפה. בבקשה: שיגבילו את השידור שלהם רק למי שמשלם, בכל טכנולוגיה הנראית להם, ושינסו לשכנע אותי לשלם. אולי אפילו יצליח להם. מי יודע? באתר המופלא http://www.dumblaws.com/ מתפרסמים חוקים דביליים מכל העולם, וגם חלקנו לא נפקד (http://www.dumblaws.com/countries/israel.html). בדף המוקדש לאנגליה (http://www.dumblaws.com/countries/england.html), מצויינת אגרת הטלויזיה כחוק מטומטם במיוחד. איזה מזל שעדיין לא תפסו אותנו בכך. |
|
||||
|
||||
נו, באמת... הטלוויזיה הממלכתית היא שופרו של השלטון? תחליף מודרני לכרוז המלכותי ולג'יפ של הג"א ("כל התושבים מתבקשים לרדת למקלטים")? ומעבר לזה, לדידך, אין מקום לשידור ציבורי? כי אם זו עמדתך, אני יכול להרגיע אותך - את הודעות דו"צ תוכל לראות גם בטלוויזיה מסחרית-פרטית. בינתיים כל מי שקיבל רשיון להעברת שידורי טלוויזיה בארץ מחוייב להעמיד את הרשת שלו לטובת גורמי-בטחון שונים ומשונים בעיתות חירום למיניהן. |
|
||||
|
||||
הנקודה שניסיתי להעביר היא שגובים מס על אפשרות שימוש בטכנולוגיה, במקום על התוכן. אדרבה, שיגבו תשלום על התכנים, ויאפשרו לי להחליט באם אני רוצה לקבל את התוכן או לא. ה"אגרה" היא פשוט שוד לאור יום, מעשה נבלה ברשות. הטלויזיה והשידור הציבורי הם בהחלט שופרו של השלטון. יש מקום לשידור ציבורי, לדעתי, אך אין מקום לכפות אותו. תרצה הממשלה לשדר לציבור, אפילו בחינם, בבקשה. תרצה לגבות תשלום עבור תכנים, בבקשה, ושתיחנק עם זה (לא אתה. היא.) אבל כעת היא מפעילה שיטות עולם תחתון (יעילות, אמנם) בכדי לגזול ממני את כספי בתואנות שווא (למה לך צרות? נשמור לך על החנות ואף אחד לא ישרוף לך אותה). |
|
||||
|
||||
האמת? לא ממש מבין את ההבדל בין אגרת רשות השידור לבין, נגיד, אגרת פינוי אשפה עירונית. האם גם העיריות מפעילות "שיטות עולם תחתון", לשיטתך? הטלוויזיה והשידור הציבורי אינם אמורים להיות שופרו של השלטון (כפי שהם עשויים להיות אם הממשלה תממן אותם). זה הרצוי. באשר למצוי: פרט לשידורים בערבית, אני לא מוצא שהשידור הציבורי פחות ביקורתי כלפי השלטון או נותן פחות פתחון-פה לאופוזיציה מאשר גופי-התקשורת הפרטיים בארץ. |
|
||||
|
||||
יש באפשרותך לבחור באיזו רשות עירונית אתה מתגורר. נדמה לי שביכולתך לא להיות חלק מרשות עירונית. אם דורשים ממך יותר מדי על פינוי אשפה - יש באפשרותך לעבור דירה. יתרה על כך - פינוי אשפה הוא צורך. צורך של כל אחד ואחד מאיתנו (גם אם יהיו כאלה שיכחישו). אני מאמין בסמכות מסויימת של הריבון לקבוע מה הם צרכי (חינוך, בטחון, תברואה...). האם אי פעם "הם" טענו כי רדיו הוא 'צורך'? |
|
||||
|
||||
נאמר שפינוי אשפה הוא צורך. עדיין, לשיטתו של יובל רבינוביץ, אין הבדל בין עסקי האשפה של הרשות המקומית לבין עסקי האשפה של טוני סופראנו - אתה חייב לעבוד איתם, ולא עם גורם אחר בשוק פינוי-האשפה (במקור: לא רק עם תחנות טלוויזיה ורדיו פרטיות), ולא - יבולע לך! |
|
||||
|
||||
יש שם את הפסיקה של הרב עובדיה בנוגע לחיטוט אף בשבת. זה לא בדיוק national law זה הוציא לי את החשק לקרוא על מדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
נכון, הם טעו בכך שהם הביאו פסיקת רב כחוק מדינה. אתה מוזמן לכתוב להם ולהעמידם על טעותם (שקלתי לעשות זאת וויתרתי מחמת עצלות). זה מה שהוציא לך את החשק לקרוא? הרשה לי לנחש בהתחשב בנתון זה שאינך קורא הרבה. |
|
||||
|
||||
הוציא לי את החשק לקרוא את *זה*. אני קורא המון. *גם* כי אני צריך במסגרת לימודי. בנוסף, מצב קריאה, לרוב, הוא תלוי מצב נפשי. אם גם כך חם, לח והעייפות הורסת - אין לי חשק לקרוא מה שאני לא חייב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |