|
||||
|
||||
השאלה הבסיסית, לדעתי, איננה אופן המיסוי, ועל המצב הנוכחי זועמים וכועסים עוד מלפני היות הטלוויזיה, אלא מהו מהות היחסים בין מדינה לכלי תקשורת וכלי תרבות. כוחה של מדינה איננו נימדד בתל''ג או בכמות הטנקים אלא בערכים וביצירה התרבותית שלה( אם לעשות פרפראזה מדברים שנשא בנימין תמוז) ולכן המדינה כמיצגת כלל הציבור צריכה לתמוך במפעלי תרבות שונים, מעבר לגופים המסחריים. זה נעשה בכל מדינות אירופה ואפילו אמריקה הקפיטליסטית תומכת במוסדות תרבות ציבוריים ופרטיים וברשת הרדיו והטלויזיה הציבוריים. השאלה היא כיצד מנוהלת מערכת היחסים הזו, שאמורה להיות מנותקת מהמערכת הפוליטית, היינו מתוקצבת על פי חוק מהכנסות המדינה הכלליות (או גם מהלוטו כמו בבריטניה) ומנוהלת על ידי מועצה ציבורית, כך שהרדיו והולויזיה הציבוריים יהיו משוחררים מאימת הרייטינג ומחוייבים לשידורים קצת שונים ממה שמציעים הרשתות הפרטיות, והמכוונים למגזרים מצומצמים יותר. בצורה כזו תיתכן תרומה לרמה והביזור התרבותי הכללי. |
|
||||
|
||||
כלי התקשורת לא תמיד מייצגים את כלי התרבות. ואני לא רואה בערוץ אחד או בקול ישראל כמייצג תרבות. זה שמידי פעם נותנים לכמה ישראלים לעשות סידרה כזו או אחרת ומדברים על יצירות מסוגים שונים עדיין לא אומר כי המדינה צריכה לחייב אדם לממן תרבות שהוא אינו אוהב. אולם המדינה כן יכולה לתמוך בהם באופן שווה יחסית לכל מוסד תרבות אחר שקיים בארץ דרך אותה רשות מיסוי רגילה. בין זה שזה נעשה באמריקה או באירופה מבחינתי אולי אפילו בלוב זה כלל לא משנה. כשם שאני לא רואה סיבה לממן את תרבות הספורט (כדורגל) בישראל למרות שמידי פעם גם אני נהנה ממנו (ואז אני ממן אותו באופן ישיר על מנת לראות משחק באופן חיי תמורת כרטיס כניסה) כך אני לא רואה סיבה מדוע על המדינה לחייב אותי לממן כל פעילות תרבותית מסוגים שונים. (מה היא תרבות ככלל זה נושא לדיון ארוך אחר) אולם שוב כמו שכבר רשמתי פה לפחות פעם אחת. זכותה של המדינה להחליט בצורה פפולסטית או אחרת לממן כל נושא שבו היא בחרה אולם היא צריכה לעשות זאת מאותם מיסים שהיא לוקחת בדרך כלל ולא ממיסים אחרים נוספים. שבהם האזרח כלל לא משתמש (למשל לקחת מס לכל מי שנוסע באופנים כיוון שהוא למעשה משתמש בכבישים) עכשיו מה הוא כוחה של מדינה? האם תרבות? זה כבר נכנס לשאלה מה היא תרבות. האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית? או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך? מערכת היחסים הזאת יכולה להתנהל בכל צורה שהיא מה שלא ישנה לי בקלום בתור אדם שעל אף שרואה בעצמו בן תרבות אשר נוהג להשתמש בתרבות מסוגים שונים ומשונים דרך ספרים מוזיקה ואומנות שונה ומשונה לבין הערוץ הראשון שבו אני כלל לא משתמש אבל כן מממן. רועי |
|
||||
|
||||
הערה קטנה לציטטה הזו מתגובתך: "האם הוליווד עושה את אמריקה יותר תרבותית? או שמה האומנות בצרפת עושה אותה כך?" נא לא לבלבל בין תרבות (Kultur) לבין תרבותיות (civilized) שהיא מתחום החינוך והאתיקה. למרות שיש מנגנון היזון בין שני ההגדרות הללו, הרי הן לא מתארות אותו אספקט. |
|
||||
|
||||
אם כך העם ערוץ אחד אמור לשפר אותי בזה או בזה? לטעמי הוא לא עושה לא זאת וודאי לא את השני |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה ערוץ זה או אחר עושה אך זה נושא אדמיניסטרטיבי גרידא. במישור העקרוני יש לכל מדינה אינטרס, אולי האינטרס, לקדם ולתמוך ביצירה התרבותית הקולקטיבית שלה (ואם לחזור לבנימין תמוז, זו סיבת קיומה) לכן יש הצדקה לתמיכה ממלכתית במה שקשור לקידום תרבות ותרבותיות. |
|
||||
|
||||
השאלה פה הייתה אם לחייב אנשיים בתרבות דרך אגרה נוספת היא דבר ראוי או שמה להפוך את זה למס כמו כל המיסים אשר כלל לא קשור באם אתה הולך להצגה או רואה את הערוץ הראשון. ואני לא יודע כמה לכל מדינה יש את האינטרס הזה אולי לכל מדינה מערבית ואולי אפילו זה לא. האם השמדתפסלים כמו שנעשה לא מזמן הוא דבר תרבותי? רועי |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלשאלה הראשונה עניתי בחיוב - כך זה נעשה באירופה וארה"ב, חלק מתקציב במדינה. תרבות אין פרושה התרבות שלך או שלי אלא היצירה הכללית של החברה או של הקהיליות החברתיות או של הפרטים שמאוגדים בישות הזו שנקראת מדינה. כמו שטוענים שהתנ"ך זו היצירה התרבותית שהחברה היהודית יצרה. האם לציבור האנשים שקוראים לעצמם מדינה יש צורך או אינטרס מעבר לסיפוק צרכי היומיום החיוניים. התשובה היא חיובית - ראה ההשקעות העצומות בחינוך (לא זה המקצועי). אם אחזור לבנימין תמוז הוא אמר שעצם קיומה של מדינה הוא הכוח והעוצמה ביצירה התרבותית. יש בזה אולי סתירה עם ההגדרה של מדינה ככלי שנועד לספק באופן מנותק צרכי קיום בסיסיים, אך האם זו גם מטרת החברה בימינו? אולי זה ישמע פרדוקסלי אבל עבור המדינה האפגנית כפי שהיא קיימת היום, עם כל ההיתנגדות שיש לנו, ניתוץ הפסלים מתיישב עם המעש התרבותי של המוג'הדין .תרבותי לא אומר אוטומטית כימות כלשהו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהלכתי לאיבוד אי שם בן המילים. מה הקשר לדיון בנוגע לערוץ אחד ולתרבות. לפי מה שאני מבין ממה שרשמת לכל מדינה תהיה את התרבות של גם ללא ערוץ אחד תשלום אגרה ואו מים בברזים. האם ערוץ אחד מטרתו תרבות ואו תרבותיות? האם הרדיו מטרתו היא זו? האם לא ניתן שבלעדיהם תהיה תרבות ואו שערוצים דומים אבל מסחריים יפעלו לאותה מטררה? ושוב בהחלט ציינת רק את ארופה וארה"ב ולכן שאלתי על מקומות אחרים שלפי הגדרתך בסופו של דבר עושים את אותו הדבר. (מבלי שיש צורך ממשי בערוץ זה או אחר אלא מהסיבה שלא סוגרים את הברז כי גם ככה הוא כבר פתוח שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |