 |
חוקים חדשים באתלטיקה עשויים למחוק בדיעבד עשרות שיאי עולם | 3776 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מה עם לעשות תחרות בין הרוקחים? לא יותר הגיוני? כל רוקח "יאמץ" אתלטים ,הם יתחרו בשמו עם השיקויים שהוא רקח. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בתחרויות של מכוניות מרוץ הכוכבים הם הנהגים ולא המהנדסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אבל במרוצי מכוניות הנהגים מייצגים קבוצה (מקלרן,ב.מ.וו וכו'). פה המתכנן של ההצלחה לא זוכה לקרדיט בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון טוב לסיפור מד''ב. אנשים משופרים גנטית וביולוגית מתחרים זה בזה עם ספונסורים חברות ביוטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסייבר פאנק לא עסק כבר בדברים האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה סיפור אחד שהרשים אותי מאוד על זירת קרב של משופרים (מהונדסים גנטית?) שבסוף המנצחת בה היא טלפתית שמשרה במתמודד נגדה דיכאון עמוק והורגת אותו ללא התנגדות. זה היה מזמן, במגזין כלשהו באנגלית, ואין לי דרך לשחזר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לראות אולימפיאדה בלי שום הגבלה על סמים או חומרים משפרי ביצועים יהיה מעניין לקבל קנה מידה של גבול היכולת האנושית ועד כמה ניתן למתוח אותה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אבל בנפרד יותר מעניין לראות עד כמה ניתן לדחוף את הגוף עצמו. ברגע שמשלבים פרוטזות הדרך קצרה לאדם משולב (אם כבר רגליים מכניות, למה לא לשים גם מנוע קטן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף סיבי פחמן (כמו הילידים בפאנדורה. ''אוואטר''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן העלה פעם רעיון דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי רוצה. כלפי המשתתפים זה עשוי להיות מעשה אכזרי ועם תוצאות הרסניות לא פחות מקרבות גלאדיטורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר להחליף את האולימפיאדה - בנוסף. מי שמעוניין יוכל להשתתף, מי שלא - עדיין יוכל לפנות לאומפיאדה הטיבעית. ברור שיהיו ספורטאים שיפגעו בטווח הארוך, אבל בעיניי זה לא שונה משחקני ראגבי, פוטבול או מתאגרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יתפוס עניין, כמו שתחרויות שחמט בין תוכנות לא מושכות קהל. התחרויות של ספורט מעניינות כל עוד המתחרים משתמשים במשאבים טבעיים של בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאפשר להסתכל על כל הסיפור הזה אחרת: זהו מיזם כלכלי. מחיקת שיאים ישנים (בכל תירוץ שהוא) תאפשר קביעת שיאים חדשים. שיאים מושכים קהל ועניין. בשלב כלשהו מישהו ירוץ 100 מטר הכי מהר שאפשר. אי אפשר יהיה לשבור את השיא. מה יעשו אז, כשהענף יתחיל לאבד עניין? תחשבו על אולימפידה שלמה בה לא נשבר אף שיא. ועל האוליפידה השלישית ברציפות בה זה קורה. כן, כל הזמן מוסיפים ענפים חדשים, אבל העניין בהם בדרך כלל נמוך יותר מבענפים המוכרים והמבוססים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה: לשנות קצת את המרחקים בריצות (שיא חדש בריצת 105 מ'!) ואת התנאים בקפיצות (למשל הגדלת רוחב הקרש בקפיצה לרוחק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הצעה: להגדיל את הרזולוציה. אלפיות השנייה לריצות, מילימטרים לקפיצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא להתייחס לכל השיאים שהושגו במדידות העכשוויות? כלומר שיא של, נניח, 9.72111121212818 שנ' יהיה עדיף על 9.58 שנ', או שעלינו[*] לחכות 100 שנה לבולט הבא? _____________ 1- עליכם, עליכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, למה עדיף? רזולוציה שמזולוציה, זה עדיין יותר לאט. 9.5799 יהיה עדיף על 9.58 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, השאלה היא מתי יגיע ההוא עם ה 9.5799. כמעט בטוח שאני לא אזכה לראות את השיא הזה נשבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא להתייחס? לרישום כל השיאים הנוכחיים יוסיפו 0 בתור הסיפרה השלישית אחרי הנקודה, וכל שיפור מעבר להם יהיה שיא חדש. ככה עברו מרזולוציה של עשיריות השנייה לרזולוציה של מאיות השנייה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה יעזור לפתור את הבעיה? להזכירך, הבעיה היא לא שיש המון אנשים שרצים 9.58 וצריך להבדיל ביניהם אלא הזמן שנצטרך לחכות עד שיגיע עוד בולט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים אתך שאת הבעיה הספציפית הזאת ההצעה שלי לא תפתור (להערכתי יש סיכוי לא מבוטל שגם אני לא אזכה לראות בחיי את השיא של בולט נשבר). היא כן תעזור להעלות את התכיפות של שבירת שיאים באופן כללי, שעל זה, בגדול, היתה הקובלנה של טל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים נתקלת ב"שווה לשיא עולם" בשנים האחרונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא פעם אחת, אבל זה בגלל שאני לא עוקב אחרי חדשות הספורט. אבל אני מבין את הנקודה שלך. בתור מי שכנראה כן עוקב, אתה משוכנע שההסתברות (פר תחרות) ל"שווה לשיא עולם" לא גדלה מאז נקבעה רזולוציית הזמנים הנוכחית? מישהו בטח בדק את זה כבר. על פני טווח ארוך מאד (טל דיבר על שלוש אולימפיאדות רצופות שבהן לא נשבר אף שיא, ואנחנו ממש לא שם), אין לי ספק שעידון הרזולוציה יגביר את קצב שבירת השיאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת, מן הסתם, להגיד שההסתברות להשוואת השיא *יורדת* עם העלאת הרזולוציה, ואתה צודק, אלא שהאפקט הזה קטנטן יחסית לגודל הבעיה שאנחנו מנסים לפתור. אולי בשחיות הקצרות מאד ל-50 מ' יגיע היום בו התיקון הזה יוכל להועיל במשהו (ההפרשים בין השוחים במקצה הגמר מתבטאים במאיות שניה, ובינתיים לא הגיע איזה בולט שמרחיק את שבירת השיא הבאה בכמה עשורים), אבל זה פחות או יותר הכל. ויש גם צד השלילי של ההצעה הזאת: נאבד חצי מהארועים בהם מושג "שווה שיא עולם" שבצוק העתים גם הוא משהו. בוא נשאל את טל כמה "שווה שיא עולם" היו בשלוש האולימפיאדות האחרונות. אני לא זוכר, אבל יתכן שהיה משהו בשחיה. אלא ששם ממילא עדיין נשברים שיאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביהדות יש מושג עמום של שמיטת חובות פעם ביובל. האם אפשר לחשוב על שיא יובל כתחליף חלקי לשיא עולם? אבל אם מתחילים מחדש עכשיו, לספורטאים של השנים הקרובות יהיה קל הרבה יותר להשיג תוצאות של שיא יובל. לכן צריך להחליף את זה אולי במושג של: התוצאה הטובה ביותר בעשר / מאה השנים הקודמות (שנספרות תמיד אחורה מהנקודה הנוכחית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן אפשרי, ואני לא רואה מה רע בזה ש"לספורטאים של השנים הקרובות יהיה קל הרבה יותר להשיג תוצאות של שיא יובל"? השיאים שיושגו מהר גם יישברו מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל דווקא למוכשרים שיצליחו להשיג תוצאות טובות בשנים האחרונות יהיה משך חיים קצר לשיא היובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא חושב שהתבלבלתי: סברתי שכשהרזולוציה קבועה ("מאז שנקבעה רזולוציית הזמנים הנוכחית"), ככל שהשנים חולפות, ההסתברות ל"שווה לשיא עולם" עולה (כי ספורטאי העילית מתכנסים לאותו אינטרוול רחב יחסית שהרזולוציה מקצה), ולכן שאלתי אותך, בתור בן פלוגתא לרגע, האם אתה משוכנע שהדבר לא קורה. אבל לא משנה, בעצם די שכנעת אותי שהאפקט הזה הוא כנראה קטן עד זניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, לא הבנתי אותך נכון: חשבתי שהתכוונת להגיד (בטעות) שהיא גדלה בגלל שהעלו את הרזולוציה מעשיריות שניה למאיות. לומשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו עשיתי את המתבקש וגיגלתי קצת. אז מסתבר שבשחייה למרחקים קצרים, לפחות, לא מעדכנים את הרזולוציה (למרות ריבוי תוצאות התיקו) כי אלפית שנייה שקולה לשינוי של 2.39 מ"מ באורך המסלול, בעוד התקן לבניית בריכות קובע טולרנס מקסימלי של 3 ס"מ. לפי הכתבה, אי אפשר לבנות בריכות שחייה מדויקות יותר, כי האורך שלהן טיפה משתנה בהתאם לטמפרטורה וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מזמן הצעתי להפוך את כל הריצות מריצות מרחק לריצות זמן: ריצת 10 שניות, 20 שניות, דקה, שתי דקות, רבע שעה, חצי שעה, שעה ושעתיים. נראה לי הרבה יותר נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז איך תדע מתי לזרוק את החזה קדימה בשביל הפוטופיניש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעונים בכל הכיוונים. והכרוז יכול גם לספור לאחור לקראת הסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עכשיו גם אלף שעונים? הם יסתירו את המצלמות :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז שניים עד ארבעה קווי גמר באצטדיון, וכשהספירה לאחור מגיעה ל 5 שניות נשמעת צפירה, המסכים שמציגים את הספירה לאחור הופכים אדומים ומתחיל הספרינט לקו הגמר הקרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר: זה מחייב מכשור של פוטו פיניש בכל נקודה לאורך המסלול. יותר מסובך, אבל אני מניח שזה כבר לא בשמיים1. 1 ואולי דווקא כן? אולי הכי זול זה דווקא לצלם מרחפן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מכשור כזה הרבה יותר מסובך ויקר (כמה מצלמות צריך בכל המסלול? 100? 1000?) ב. מצלמה במיקום לא מספיק קבוע כמו על רחפן, יכולה ליצור שלל בעיות בדיוק המדידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוחרים יצירה מוזיקלית באורך הנכון (אפשר להחליף כל פעם, רק לפרסם מספיק זמן מראש שהאתלטים יכירו) ומשמיעים ברמקולים, הנאה כפולה לקהל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באצטדיון שגודלו חצי שניית קול, כבר ברזולוציות הנוכחיות ההצעה הזאת נופלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסלול ריצה עגול, רמקול סימטרי במרכז (ובשביל הפיזיקאים: רצים כדוריים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף סקטים ואופנועים, וקיבלת את רולרבול הוותיק והטוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה כמה משאבים פיזיקליים, הנדסיים, כלכליים, מכניים ואנושיים במקום להסתפק בפס אחר של צבע לבן פשוט ומצלמה יחידה וקבועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שמבחינת צפריר זה דווקא יתרון :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך אז גם אפס רוח, אחרת הצלילים יגיעו קודם לצד שאליו הרוח נושבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לפחות במקרה הזה זאת כבר בעיה קיימת - בקפיצה לרוחק רוח גבית מסייעת באורח מסורתי לשבור שיאים. וזכור לטובה שיאו של בוב בימון שבזמנו היה כל כך חריג, שחשבו שלא יישבר לנצח (או עד שהרוח, האנושית או הטבעית, תגבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם כי במקרה של הקפיצה האגדית ההיא של בימון, הרוח תרמה יחסית מעט: קצת לפני האולימפיאדה הוא קפץ 8.39, תוצאה שכמעט היתה שיא עולם אבל נפסלה בגלל רוח גב חוקה מדי, ואז באולימפיאדה הוא קפץ 8.90 עם הרוח המקסימלית המותרת (שהיא כמובן חלשה יותר). עובדה מעניינת: רוח כן משפיעה על הזמן שלוקח לצלילים להגיע ממקום למקום, אבל לא משנה את התדירות הנקלטת שלהם, במעין אפקט דופלר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הפתרון הנכון הוא מדידת ההפרשים. הניקוד שאצן יזכה לו הוא בכמה זמן הקדים את האצן הבא אחריו. כך בכל פעם יכול להיות מישהו "הטוב בדורו", ותאורטית שיאים יכולים להשבר למשך זמן רב יותר (אם כי, פרקטית, גם כאן יש חסם עליון, בהנחה שהמקום השני לא הופך להיות חלזון). עדיף אולי להשוות לממוצע של כל עשרת הראשונים, כדי למנוע מצב שבו מישהו לא זוכה לקרדיט שהוא ראוי לו רק בגלל שבמקרה יש שני "גדולי הדור" מעולים. מה שמעניין בשיטה הזו זה ש(א) היא חסינה לשימוש בסטרואידים: אם כולם משתמשים, אין לך כל יתרון יחסי, ו(ב) אפשר להחיל אותה גם על תחרויות עבר. בן ג'ונסון סיים עם 9.79 שניות, לעומת קרל לואיס שסיים עם 9.91? אז ג'ונסון זכה לניקוד של 0.12 שניות, מרשים לכל הדעות (נתעלם לרגע מהפסילה שהגיעה אח"כ). כשיוסיין בולט קבע את שיא העולם הנוכחי בברלין 2009, זמן הסיום שלו היה 9.58 שניות, ובמקום השני היה טייסון גיי, עם 9.71 שניות. בולט זכה ל-0.13 שניות יתרון, והוא (ע"פ המדד הזה) טוב יותר מג'ונסון. שוב, אני מניח שהתוצאות מעניינות יותר אם משווים את האתלט לכל תשעת האחרים שרצים איתו בגמר, אבל אין לי את הנתונים האלה זמינים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רוצים למדוד מי היה הטוב בדורו באתלטיקה, פשוט סופרים כמות מדליות, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הרעיון הוא לאפשר גם השוואה בין-דורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הארץ: "בשבוע שעבר הודיע מנכ"ל התאחדות האתלתטיקה הבינלאומית, רץ המשוכות לשעבר ג'ון רידג'ון, כי בהמשך השנה יחל ניסוי במקצוע. במסגרתו יבוטל קרש הקפיצה, שמהקצה שלו נמדדת התוצאה בכל קפיצה. את מקומו יתפוס אזור קפיצה שאורכו יגיע לסביבות מטר, כשכל ביצוע יימדד מהנקודה שבה דרך הקופץ בתוך השטח הזה. כך, התוצאה בקפיצה תהיה המרחק שאותו באמת עבר הקופץ – ולא רק המרחק מקצה הקרש. כמו כן, וחשוב יותר עבור יוזמי הניסוי - כך מספר הפסילות יצטמצם מאוד." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הערת את הדיון הזה, יש התפתחויות בתחום הספורטאים המסוממים, ויש כמובן אתר מתאים. תקציר מנהלים: if you can't beat it... (לטעמי - רעיון נורא שיגרום נזקים להרבה נערים ונערות) ובאשר לקפיצה למרחק, דיברנו פעם על כך שהחוקים היום מעצבים אותה כך שהיא קרובה יותר לפעולה הטבעית של קפיצה למרחק (למשל תגובה 580738), אבל יהיה מגניב לראות מה באמת המרחק המכסימלי שאדם מצליח לעבור בצעד גדול אחד. אני מניח שגם בקפיצה לרוחק ובמוט יש כבר טכנולוגיה שיכולה לקבוע את הגובה המכסימלי שהאתלט עבר, בלי צורך ברף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בקפיצה לגובה המוט עוזר לקופץ 'לכוון את הקפיצה' בתור עוגן במרחב, סתם לתת למוט להקפיץ אותך שרירותית לגובה לא נראה לי שיעבוד (מעבר לצורך במאה מזרונים במקום אחד). מעבר לזה מסכים עם מה שאמרת בקישור ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקפיצת מוט אפשר להשאיר הכל כמו שהוא היום, מלבד הרף שייעלם ובמקומו תוצב סוללת מצלמות (בטח שתיים יספיקו, ואולי אפילו אחת) שתקבע מה היה הגובה המכסימלי שהושג בנקודה כלשהי של הפרבולה. אם קיום הרף עוזר לאתלטים להתמקד בגובה הנכון אפשר להשאיר רף אמיתי או מדומה, אבל כמכשיר עזר, לא לצורך קביעת הגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לאולימיפאדת המסוממים, אני רצתי קודם לספר לחבר'ה: תגובה 767044 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נתת קישור לעיתון אנטישמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך לא חשבו על זה קודם.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שדווקא כן חשבו על זה קודם. בחור בשם אלפונס ג'וילאנד (Alphonse Juilland), אתלט שנהיה פרופסור, הוציא ב-1993 ספר בשם Rethinking Track and Field, עם עשרות הצעות לשינויי חוקים באתלטיקה קלה. אחת מהן היא בדיוק הרפורמה המוצעת בקפיצה לרוחק. לא הצלחתי להגיע לטקסט המקורי של הספר, אבל מתוך ביקורת עליו אני מצטט: Long and triple jumpers should be relieved from the “burden of the board” by having both long and triple jumps taken from a much broader board, say, one meter wide. This wider board could easily be covered with a viscous material that would temporarily retain foot imprints. This would facilitate measuring the “actual” jumps, by measuring from the foremost mark made by the take-off foot landed. Such a method would de-emphasize the skill required to hit the board and once and for all emphasize pure jumping ability. גם בקוורה היה מי שהציע את הרעיון הזה, לפני יותר מחמש שנים.הצעה נוספת של ג'וילנד היא מדידת הגובה "האמיתי" שמשיגים קופצים לגובה, שזה רעיון שמיץ הציע אצלנו ב-2011. לידיעתך, שכ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיונות אינם חדשים. אני הצבעתי על הרציונל בהשארת החוקים כפי שהם, אבל אולי אפשר לפתח במקביל את הענפים האלה עם מדידות מדוייקות, והציבור יצביע באצבעות השלט מה הוא מעדיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המגבלות ה"טכניות" בכל ספורט הן חלק מז'ורי ממה שהופך אותו להיות מי שהוא. גם בריצה יכולת למדוד "מי עובר הכי מהר מאה מטר כלשהם" כשהרצים יעשו מסלול של 200 מטר ותיקח את ה-100 האופטימליים עבור כל אחד. אבל אז זה יהיה מקצוע ספורטיבי אחר מאד מ"ריצת מאה מטר באתלטיקה" כפי שהיא מוגדרת היום. וזה נכון לעשרות המקצועות האחרים. עוד דוגמה למשל שאני חושב שהיא טובה - 100 מטר בשחייה. היום זה בעצם 50 מטר כפול שניים, עם סיבוב אחד באמצע. ברור לחלוטין שההצעה הלכאורה טריוויאלית של "בואו נבנה בריכה של 100 מטר ונעשה את המשחה בכיוון אחד" תיתן תוצאות אחרות מאד מאלה של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה שם אמרו שיש שיעור די גבוה של פסילות וזה הופך את התחרות לפחות מעניינת (טענה של שדר ספורט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסילות המרובות בתחרויות הקפיצה למרחק (ובמידה פחותה גם הקפיצה המשולשת) באמת מעצבנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק - אבל לפעמים משנים חוקים של מקצוע ספורטיבי גם כאשר זה משנה לחלוטין את המקצוע ואת השיאים בו. לדוגמא חוק הנבדל בכדורגל, סגנון קפיצה לגובה (לא בדיוק חוק, אבל עצם זה שאישרו את סגנון פוסברי). אבל השאלה היא מה יקרה באופן מעשי במקרה הזה. א. ספורט מקצועי לדעתי לא יהיה שינוי מהותי. הקופצים הטובים מצליחים, רוב הזמן, להיות קרובים מאד לקו הפסילה. בממוצע הם "מבזבזים" 5 ס"מ1, לא יותר. בסך הכל תקטין את כמות הפסילות, כמו שהוגי הרעיון מקווים. אולי תגדיל את שיא העולם באופן שולי - מי ששבר את שיא העולם כנראה בזבז פחות מ 5 ס"מ. ב. ספורט חובבני כאן לדעתי יהיה שיפור עצום. תחשוב על ילדים בבית ספר. במקום שיצטרכו לספור צעדים (כמו נגיד בקפיצה לגובה) פתאום זה יהיה הרבה יותר פשוט ויוכלו להתמקד בטכניקה של הקפיצה עצמה. נשמע לי מעולה. --- 1 שלפתי את המספר מהישבן, אבל הוא נראה לי הגיוני. אם למישהו יש מספר מדויק, אשמח לראות.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שאתה טועה בקשר להשפעת השינוי על התוצאה, גם בגלל כל התוצאות שנפסלו היסטורית בגלל חצי ס"מ מיותר, גם בגלל הקפיצות שלא נקפצו באופן מיטבי בגלל הפחד מפסילה שלישית, ואולי הכי חשוב: בגלל שהצורך להגיע נכון לקרש הקפיצה משפיע על הריצה במטרים האחרונים, גם מבחינת אורך הצעדים וגם מבחינת היותו צרכן של חלק מהקשב. במקום להתרכז באותה הליכה אווירית צפוייה (אגב, קראתי איפשהו שהטכניקה הזאת בכלל לא עוזרת, מה שמבחינה פיזיקלית נשמע הגיוני, אבל פסיכולוגית נראה לי שיש בה טעם) הקופצת צריכה לעשות חישובי מרחק עד הקרש. ב. השאלה היא אם זה לא יפגע בהתפתחותם כקופצים בעתיד (ל 99.9% מהם זה ישנה כלום, אבל האלפיון העליון הוא מה שמעניין אותנו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד עם א. פחות משזה יפגע נומינלית באלופי הקפיצה של היום, זה ייתן בוסט לאלה שהיום הם חלשים יותר בגלל חוסר היכולת לדייק על הקרש, ז''א ייתן העדפה מתקנת לבלתי-מדויקים ויקפיץ אותם קדימה. מה שכמובן עשוי ללפגוע יחסית באלופים הנוכחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדימה? אני כבר רואה את האלופים הנוכחיים טוענים שזה דווקא שינוי רגרסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? תוכל לפרט? (אני מקווה שהטיעון שלי היה ברור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מתחילים ממקום שנמצא מאחורי הקו הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שזה יקפיץ את הבלתי-מדייקים קדימה בטבלת התוצאות (היית מעדיף "למעלה"?) יחסית לאלופים של היום, לא "קדימה" במישור הפיזיקלי של הקפיצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א - מקבל את מה שאתה אומר. אבל עדיין: אני חושב שלשינויים טכנולוגיים ב 40 השנה האחרונות היתה את אותה מידת השפעה. בשינויים טכנולוגיים אני כולל שיטות אימון חדשות, נעליים חדשות, מצלמות הילוך איטי שעוזרות לאתלט למצוא "שגיאות" וכו. ב 1948 הכניסו לאולימפיאדה את אדני הזינוק (עבור ריצות קצרות). עד אז ריצות היו מתחילות מעמידה. גם השינוי הזה שינה מאד את שלב הזינוק בריצות קצרות (אני לא יודע אם הוא השפיע לטובה או לרעה על כמות הפסילות). אם השינוי ההוא מקובל עליך אז גם השינוי הזה צריך להיות מקובל עליך. לגבי ב - לא רואה איך זה יפגע בהם.. למיטב ידיעתי אתלטים צעירים עוברים מסלול אימונים רב שנתי עם מאמן אישי. ההיכרות הקצרה שיש להם עם קפיצה/ריצה מבית הספר היא בטלה בשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינוי הזה שקול יותר להורדת קו הסיום של הריצה הקצרה מאשר להורדת שלב הזינוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת צד: אני מרגיש שהתובנות שלנו בנושא הן מעט, איך לאמר, תאורטיות. אולי זה הרעיון הכי טוב מאז שהמציאו את המכנסיים הקצרות? ואולי זה רעיון שמקפח אנשים עם כפות רגליים ארוכות? האם יש אתלטים בקרב קוראי האייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכמות האתלטים בין הקוראים די דומה לכמות הטרנסג'נדרים. זה לא הפריע לנו לעשות דיון על טרנסג'נדרים בספורט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע, כמובן, לשינויי חוקה שמתרחשים מדי פעם, ואין לי התנגדות גורפת לכל שינוי באשר הוא1, רק שהטיעון "אם השינוי ההוא מקובל עליך אז גם השינוי הזה צריך להיות מקובל עליך" לא ברור לי. לגבי שאלת ההשפעה העתידית על הקופצים הצעירים: אין לי מושג מעבר לידיעה הכללית שלפעמים קשה לשנות הרגלים רעים. _____________ 1- אפילו ניסיתי ליזום בעצמי שינוי בחוקת הסנוקר המקצועני, שינוי שמבוסס על נסיוני רב השנים בענף החביב הזה, ואל תבלבלו לי את המוח שצפיה של אלפי שעות במיטב השחקנים אינה נחשבת לנסיון מעשי. אתם יכולים לנחש לבד מה עלב בגורלו של אותו שינוי (רמז: הוא נוסף כנספח כנספח לרפורמת הרשכ"ג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז במה, לדעתך, השינוי הזה שונה משינויים אחרים (כדוגמת השינוי שהזכרתי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזינוק בריצות קצרות אינו מהותי למקצוע כמו ההגעה הנכונה לקרש הקפיצה, אבל האמת היא שאני לא בטוח מה היתה עמדתי לגבי שינוי הזינוק אם הוא היה מוצע רק היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שהשינוי הזה מהותי יותר מדי. האם יש איזשהו כלל אצבע פשוט שמסביר למה השינוי הזה מהותי מדי? אחרת זה רק עניין של טעם. בכלל, הטענה שזהו שינוי גדול לא מספקת במיוחד. הרי אפשר להכניס את השינוי הזה בהדרגה, אחרי תקופות ניסיון וכו. יתרה מכך: מידת השינוי חייבת להמדד ביחס לאיזשהו רווח. אני נותן בכוונה דוגמה קיצונית: אגרוף ללא כפפות שונה מאד מאגרוף עם כפפות. אבל הרווח מכך שהספורטאים לא ייפצעו הוא עצום - ואז שינוי כזה חייב לקרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת עניין של טעם, ואני לא יודע לכמת מתי המהות משתנה מדי לטעמי. כל מה שאני יכול לעשות זה לחזור על כך שהגישה לנקודת הקפיצה (גם ברוחק, גם בגובה ובמידה קצת פחותה גם במוט ובמשולשת) היא חלק די מרכזי בביצוע הכולל של המקצוע, נכון להיום. אני מסכים שזה חלק די מבאס, והפסילות המרובות הן באמת בעיה, כך שאולי אני סתם שמרן ("טפי" אני אומר לעצמי "אני לא עברתי אתו אותם 9 מטרים מעצבנים אך ורק בגלל הצורך לדייק בזינוק, ועכשיו כל פישר יעשה את זה? לא יעלה על הדעת!"). מה שכן הייתי שמח לראות זאת הוספה של מדידה אלקטרונית במקצועות הגובה והמוט - אפשר להתווכח קצת אם למדוד אותה רק מעל הרף או להתעלם ממנו לחלוטין ולמצוא את הנקודה הגבוהה ביותר בפרבולה (שוב, עניין של טעם) - ואם מושג תיקו בתוצאה ה"רגילה" להשתמש במדידה הזאת לקביעת דרוג האתלטים. בכך ניפטר מהשיטה הקלוקלת שמאפשרת לקופצים להחליט על חלוקת המדליה, שהיא בעצם הכפלת המדליה, בין אותם שניים אוחזין, וזאת בנוסף למידע המעניין יחסית של הגובה ה"אמיתי" שהקופץ השיג, בין אם הרף נפל ובין אם לאו. (מה שמעלה את השאלה אם יש היום ציוד מדידה כזה, כי הוא עשוי להיות עזר אימונים לא רע. למשל, אם הגובה המכסימלי מושג באימונים כמה ס"מ לפני הרף צריך לזנק טיפה רחוק יותר ממנו, וכד'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש כלל אצבע לגבי מה זה "שינוי מהותי מדי". דמיין שזה כמו בכדורסל1. באירופה הקפיצה לרוחק היא לפי סט חוקים א. בארה"ב הקפיצה לרוחק היא לפי סט חוקים ב. עכשיו יש לך אולימפיאדה. מה תעשה? האם תעשה 2 תת מקצועות: קפיצה אמריקאית וקפיצה אירופאית? או שעדיף מקצוע אחד? אם התשובה שלך היא מקצוע אחד: אז השינוי הוא לא מהותי מדי (כמובן אנשים שונים יכולים לתת תשובות שונות). במקרה של התיקון הזה בקפיצה לרוחק: התשובה שלי היא מקצוע אחד. ואני מזכיר שזה תנאי לא מספיק. צריך שהרווח יצדיק את השינוי. אם בתקופת הנסיון נראה שלא הקטנו את כמות הפסילות ודווקא הגדלנו את הבלבול של הספורטאים - צריך לשלוח את השינוי הזה לפח האשפה. --- 1 תזכורת: באירופה משחקים 40ד, 5 עברות לשחקן. בארה"ב משחקים 48ד, 6 עברות לשחקן. וקו הזריקה ל 3 נמצא במרחק אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה איך ייתכן שלא תקטן דרמטית כמות הפסילות. ואני רוצה גם להצביע על הבדל מהותי בין השינוי שמנסים עכשיו ברוחק לבין השינוי שמציעים כאן בגובה. לפני השינויים, קפיצה לגובה הרבה יותר כיפית לצפייה מרוחק. קודם כל, יש את ההתקדמות של הרף למעלה, והנשירה ההדרגתית של הקופצים, שיוצרים דרמה ממש מוחשית; בהכרח התחרות מתקדמת לקראת קליימקס (מילולית!). ברוחק אין התקדמות מונוטונית, לפעמים כבר בהתחלה מושגת קפיצה טובה, וכל מה שאחר כך זה אכזבות. שנית, בגובה, הרף שנשאר או נופל הוא הצלחה או כישלון שהצופים חוויים מייד, ללא תיווך וללא צורך בשופטים. ברוחק, נזקקים לתיווך של המודד/שופט, שקורה שניות ארוכות אחרי הקפיצה. השינוי שמנסים עכשיו משנה קצת את תפקיד התיווך (פחות בנוגע להיתה או לא היתה פסילה, יותר בנוגע לכמה רחוקה היתה הקפיצה), אבל זה לא שינוי ענק מבחינה זו. לעומת זאת, לבטל את הרף בגובה ולקבוע לפי מדידה יהפוך אותה לדומה לרוחק (מהבחינות האמורות) ויעקר אותה מהרבה מהיופי שלה. חובבי הכדורגל לא יכולים עם ה-VAR, וסובלים אותו רק כי הם גם לא יכולים בלעדיו; למה להכניס VAR כזה איפה שלא צריך? רוצה לומר, אם הייתי עושה שינוי אז הפוך: בקפיצה לרוחק, במקום למדוד מרחק נחיתה, לעשות "רף" אופקי שהקופצים צריכים לעבור, והוא הולך ומתקדם. עוד יותר יפה: שני רפים אופקיים שהולכים ומתרחקים, צריך להתחיל את הקפיצה לפני הראשון ולגמור אחרי השני. אולי, כהקבלה לרף שיכול ליפול או לא ליפול, ה"רפים" לרוחק יהיו פסים קשיחים אבל מאוד שבירים, והמבחן שאינו זקוק לשופטים הוא האם נשבר או לא נשבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון נחמד, אבל הוא לא דומה מדי לריצת מכשולים? בכל מקרה, "תיווך של שופט" נשמע לי עולם הולך ונעלם. את התוצאה של הריצה הצופה רואה באופן מיידי, בדיוק של מאיות השניה. כך גם בשחייה. אין סיבה שזה לא יהיה כמעט בכל מקצועות האתלטיקה, כולל קפיצה לרוחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה נאה. אבל יש לה חסרון אחד שמורגש באמת בקפיצה לגובה מול הרוחק. העלייה הקוונטית ההדרגתית מחייבת רצף של קפיצות טובות, בעוד ברוחק יש את תסריט "קפיצת החלום". ביצוע יחיד ומרהיב ואולי חד פעמי, שלוקח את כל הקופה. ולא משנה אם הוא היה בקפיצה הראשונה או באחרונה. והוא לא מוגבל מלעיל על ידי איזה רף שמציין את 'השלב הנוכחי' כמו בגובה. פתאום זה מזכיר לי את ההבדל המיתולוגי בין כדורגל וכדורסל, ואולי גם בין חווית האוהדים והצופים שלהם: בכדורסל יש סלים כל הזמן. והמנצח הוא זה שצובר בעקביות אינטגרל גדול יותר. בכדורגל - רוב הזמן יש כשלון, לא הבקעות. אבל דוקא בגלל זה, כשכבר יש הבקעת שער, הסיפוק אצל הצופים (והשדרים, כידוע) הרבה יותר קליימטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש את הקסם הזה בקפיצה לרוחק. אבל האמת היא, שכצופה בטלוויזיה באולימפיאדה או באליפות העולם, אני תמיד מרגיש שהדרמות בכל המקצועות שאינם ריצות די מוחמצות, בגלל שהתחרויות מתקיימות במקביל וערוץ השידור היחיד (ותמיד יש ערוץ שידור יחיד) צריך לזפזפ ביניהם. הריצות תמיד מקבלות קדימות, ואת הקפיצות (והזריקות) החשובות אנחנו מקבלים במקוטע ובדיליי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תקופת נסיון" נשמעת יפה, אבל כשחושבים על אלה שהניסוי הזה נעשה על חשבונם (למשל קפצנים שיתרונם היחסי הוא בהגעה נכונה לקרש, ובמקביל קפצנים שהניסוי הזה דווקא יועיל להם וחזרה למצב הקודם תפגע בהם ותמחק את שיאיהם1) ועל כל הלוגיסטיקה הכרוכה בניסיון כזה אני לא לגמרי בטוח שזה רעיון טוב. אבל אין לי שום התנגדות, ואפילו להיפך, לניסויים בקנה מידה קטן בעיקר כדי לקבל משוב מהקפצנים עצמם. אני מניח שהטכנוגיה הדרושה אינה יקרה מדי, לפחות עבור קפיצות לרוחק. _________ 1- מי זוכר את אלוף העולם בקפיצה לרוחק מהמקום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אבל כשחושבים על אלה שהניסוי הזה נעשה על חשבונם... אוקי, אז חזרנו למחיר השינוי. ברור שיש מחיר לכל שינוי. לכן כתבתי שצריך שהרווח הפוטנציאלי יצדיק את השינוי. מכיוון שאת המחיר של השינוי משלמים רק בתקופת המעבר, ואת הרווח קוטפים במשך עשרות שנים (כלומר עד שהקופצים לרוחק יוחלפו בידי רובוטים) - נראה לי שצריך להתמקד ברווח ולא בייתרון יחסי שחלק מהאתלטים איבדו. אגב, לגבי אלו שהניסוי נעשה על חשבונם. לא מדובר באלטא זעכן בן 70 שסובל מהתחרות עם אמזון. מדובר באתלטים בשפיץ של הפרמידה. לדעתי, הדבר העיקרי שהם יעשו זה לא להתלונן, אלא לראות איך הם ממנפים את החוקים החדשים באופן יצירתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק בשפיץ, ולא מחצית מכל עשרות אלפי הקופצים למרחק באופן תחרותי? (טוב, אני חושב שאני קצת נכנס לפינה של הגנה על משהו שבעצם אין לי עמדה ברורה לגביו, כך שבוא נסכים על עריכת ניסוי כזה עם כמה אתלטים מרמות שונות - עבור קפיצה לרוחק זה ממש לא יקר - ונפיק לקחים אחרי שנאסוף נתונים ונקבל חוו"ד מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, נפגשים מחר ב 6 בבוקר בוינגייט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק השעה בה אני נוהג לקבוע את שיאי העולם שלי! ומי זוכר בכלל את קודמי, רפי צור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוי בקנה מידה קטן ייתן לך משוב מהקופצים, אבל לא מהמון צופים, שהם בעלי עניין חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו, אבל בימינו גם ניסוי קטן יכול להיצפות ע"י המון צופים. למי שלא מכיר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אני מרגיש חכם. תגובה 580617 הקדימה כמה תובנות בפתיל הזה. ליתר דיוק, הייתי חכם פעם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |