 |
דו''ח מצב המדע בישראל: ירידה בפרסומים, משבר במדעי הרוח, תקציבים חסרים | 3762 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
"המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית." מי יכול לשלוף תרומה של מדען רוח, מהארץ או מהעולם, משלושים השנים האחרונות, להבנת התרבות האנושית, שחילחלה לקהל הרחב? (בארץ אני יכול להצביע אולי על אסא כשר, שנוי במחלוקת ולא ברור עד כמה סמכותו מסתמכת על בסיס אקדמי, אבל בהחלט משפיע; ועל שמעון זנדבנק, לא יודע אם כחוקר אבל לפחות כפופולריזטור של תורת השירה, שהגיע אולי לא לקהל מאוד רחב אבל מחוץ לגבולות האקדמיה. אני בספק אם שמעם יצא מחוץ לארץ, ואני מתקשה להיזכר בתרומה מבחוץ אלינו.) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מן שאלה זאת? גם לגבי מדעי הטבע אתה שואל מי מהחוקרים מגיע לתוצאות משמעותיות במחקרו או מניח בצדק שהמחקר המדעי חשוב כשלעצמו גם כאשר הוא כושל או לא מתקדם? מדוע מדעי הרוח חייבים להוכיח תועלתיות במקום לחרוד לעתיד התפיסה בישראל הבזה למה ש"לא מעשי" ומקדשת רק את הטכנוקרטיה והתועלתנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לגבי מדעי הטבע אני שואל מי מהחוקרים מגיע לתוצאות משמעותיות במחקרו, בוודאי. אני חושב שחוקרי מדעי הטבע כמו גם חוקרי מדעי החברה שואפים להגיע למשהו שהם רואים כתוצאות משמעותיות. גם לגבי מדעי הטבע, כמו לגבי מדעי הרוח, אני לא רואה ערך כשלעצמו במחקר כושל או לא מתקדם. ברור שכדי להגיע למחקר מתקדם ומוצלח צריך גם להיכשל פעמים רבות. אבל כל זה מרחיק אותנו מהעניין. האם אתה מסכים עם טענת הדו"ח: "המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית"? מדבריך משתמע שאתה לא מסכים, אבל מכיוון אחר ממני: בעיניך זה בכלל לא חשוב אם אנחנו תורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית, כל עוד אנחנו (או כמה אנשים מטעמנו) עושים מחקר. הבנתי נכונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המחקר ותוצאותיו חשובים כמובן אבל זוית הראייה התועלתנית גרידא היא לא נכונה. בכל תחום יש רמות שונות של תוצאות חלשות, בינוניות ומוצלחות אבל כדי להגיע תוצאות המוצלחות התחום חייב להמשיך להתקיים ללא הפרעה או בדיקת יעילות. כדי שיצמחו צמחים יש צורך בדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בכלל לא דיבר על תועלתנות. אתה מנסה , כנראה, לסחוב את הדיון לשם כי אין לך תשובה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו. אולי מילה מתאימה יותר תהיה יעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו, למה לשנות את המילה ליעילות? אם מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק היעילות שבו, למה להמשיך להשתמש במילה תועלת כדי לתאר את דבריו? כך או כך מדבריו לא השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו, או היעילות שבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט - שים לב שבתגובה שלי בפתיחת הפתיל לא ביקרתי את הדשן אלא חיפשתי את הצמחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי שבמדעי הטבע שואלים מי מגיע לתוצאות משמעותיות. לפי זה גם נקבעים קידומם ויוקרתם של החוקרים. הדבר נכון במחקר בסיס באותה מידה שהוא נוגע למחקר יישומי. אני מניח שגם כאן התכוונת ליעילות ולא לתועלתיות, כמו בתגובה אחרת שלך למטה. (תגובה 688205). אם כי כאן גם דיברתי גם על "לא מעשי" ועל "טכנוקרטיה ותועלתנות". אני מודה שאני קצת מבולבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה. אני לא יכול לפרט את ה"תרומה" (איך עושים את זה בלי לכתוב מסה?), אבל אני מניח שסתם כמה שמות מקריים בשליפה יכולים להספיק. שטרנהל ואבינרי, מגדולי החוקרים בעולם בתחומם. מתפקדים גם כאינטלקטואלים ציבוריים. יובל נוח הררי. לא קראתי, אבל שמעתי שהוא מורה הדרך הפופולרי כיום להבנת התרבות האנושית. עמנואל סיון, משפיע על הבנת האיסלאם, לפחות אצל מי שקצת מתעניין. אלחנן יקירה, על הצדקת הציונות ("פוסט ציונות, פוסט שואה"). דן מירון, פרי, דרור בורשטיין, אולמרט וגו', כמעט כל המבקרים והעורכים באים משורות החוגים לספרות ומשפיעים - לפעמים בעקיפין - על תפיסת המציאות הישראלית. רביצקי, שגיא ושורה ארוכה של אקדמאים שעוסקים ביהדות, ישראליות והסביבה ומשנים את השיח בנושא. יש עוד רבים. עיקר ההשפעה של אקדמאים במדעי הרוח על הציבור, למיטב הבנתי, אינה ישירה, אלא באמצעות השפעה על אנשים שחובשים את ספסל הלימודים בשנותיהם באוניברסיטה. התלמידים אולי אינם נעשים למומחים, אבל מקבלים כלים בסיסיים לפירוש אינטלקטואלי של המציאות, גם אם בסופו של דבר הם נעשים פוליטיקאים או עורכי דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא רע. (גם לצפריר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נעלמה תגובה המשייכת את כל החוקרים למעלה למדעי החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מוזר. ראיתי את התגובה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מדוע התגובה נעלמה, אבל היא הייתה מוטעית. השיוך המוסדי של שטרנהל ואבינרי הוא למדעי המדינה, אבל העבודה שהם עושים לחלוטין יכולה להיות תחת המטרייה של היסטוריה ופילוסופיה. כל שאר השמות שציינתי שייכים לחוגים במדעי הרוח - היסטוריה, פילוסופיה וספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מסווג "היסטוריה" (ולמעלה ראיתי גם ארכיאולוגיה) כ-"מדעי הרוח"? הם לא עוסקים ביצירה או במחשבה האנושית, אלא באופן בו בני אדם פועלים ומארגנים את עצמם. אמנם ישנן אוניברסיטאות בהן מבחינה ארגונית הפקולטות הנ"ל משוייכות למדעי הרוח, אבל זה עניין אדמיניסטרטיבי ובירוקרטי. לצורך הדיון הזה, נראה לי סביר יותר לסווג אותם כמדעי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסיווג פחות תלוי במושא המחקר, שבמדעי הטבע והחברה הוא דומה, ויותר במתודולוגית המחקר. בהיסטוריה המתודה היא יותר הרמנויטית מאשר נומותטית. אבל כמובן שהגבולות לא חדים. אני מניח שמחברי הדו''ח התייחסו בדבריהם לסיווג המוסדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי הרוח והחברה, כמובן. לא הטבע והחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחום החביב עלי ממדעי הרוח הוא הסטוריה (ותחומים חופפים, כגון ארכאולוגיה). כמו במדעי הטבע, לא ברור לי עד כמה אפשר להצביע על חוקר בודד. יש חוקרים שממשיכים בהדרגה להרחיב את תחומי הידע. בתחום מדעי הטבע אחת הדוגמאות החביבות עלי לפריט ידע שהשתנה במהלך חיי הוא ומצא הציפורים מהדינוזאורים. אני למדתי שהיונקים והציפורים התפתחו מהזוחלים, והיום מסתבר שהציפורים הן המשך של הדינוזאורים, ואין מחלקה של זוחלים. היסטוריה של ההיסטוריה הרבה יותר דינמית. אבל זה לא סתם עניין של פרשנות, אלא גם ממצאים חדשים ושיטות פעולה חדשות. לדוגמה, הסקר הארכאולוגי של ישראל [ויקיפדיה] הביא ממצאים שונים במהותם ממצאים בחפירות של אתרים בודדים ונתן תמונה טובה יותר על כמות היישובים באזורים שונים בתקופות שונות. ממצאים שונים הרחיבו את הידע שלנו על התקופה שמתועדת בתנך. לעניין חלחול לציבור: אולי מה שמוצג בערוץ הראשון לא מחלחל לציבור הרחב, אבל זו התחלה טובה, ולכן אני אזכיר שוב את והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל [ויקיפדיה]. כמובן שזהו רק חלק קטן מהידע האנושי. אבל יש הרבה חוקרים בים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומחזק- והארץ היתה תוהו ובוהו ניצבת אצלי בראש היצירה של השידור הציבורי ליד עמוד האש. תכנית מעולה, החומר עדכני ומגוון ולשם שינוי די נייטרלית פוליטית. יופי של סדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד המדדים לאיכות אקדמית במדעים מדוייקים היא ספירת פרסים כמו פרס נובל. הוא מדד שאפשר לבקר די הרבה אבל הייתי רוצה להתמקד לו במדדיה במדעים מדוייקים אלא בחיוש מקבילה במדעי הרוח. מה הפרסים המקבילים לנובל (או טיורינג, פילדס וכו) במדעי הרוח? האם יש פרסים מקבילים או שבתחומים האלה ההערכה היא אחרת? מה מידת ההצלחה של אנשי אקדמיה ישראלים במדד זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממממ... ג'ארד דיאמונד? יובל נח הררי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל נח הררי אכן הוזכר בפתיל. דיימונד הוא לא ממדעי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מאיזה מדעי הוא? הוא והררי קרובים מאד בתחומי המחקר שלהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקי דיימונד הוא פרופ' לגיאוגרפיה (מדע חברה) ופיזיולוגיה (מדעי הטבע), והכשרתו היא בתחום מדעי הטבע. נח הררי הוא היסטוריון בהשתייכותו האקדמית כמו גם בהכשרתו. את שניהם לא קראתי; ממה שגונב לאוזני, יש אכן חפיפה רבה בין נושאי העיסוק שלהם, אבל דיימונד נשאר יותר מעוגן במדעי הטבע, בעוד שנח הררי משוטט יותר אל תחומי הרעיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיאמונד מוגדר כביו-גאוגרף או אקו-גאוגרף ועוסק בנושאים מתחומי הביולוגיה, אבולוציה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, גאוגרפיה, קלימטולוגיה, היסטוריה-חברתית ואקולוגיה. איש רוח אמיתי לכל הדעות, אם לא מדקדקים בלקסיקולוגיה אקדמית. ספריו "רובים חיידקים ופלדה" ו"התמוטטות" הם בבחינת קריאת חובה לכל אדם משכיל (יובל נח הררי מושפע מאד מדיאמונד ואפשר להגיד שהוא בבחינת מממשיך של דיאמונד בתחום מדעי החברה). בהקשר של כותבים חשובים בתחום מדעי האדם וההשפעה שיש לאנשי רוח על החברה שלנו בזמננו, הזכרתי את שמו של דיאמונד בדיון כלשהו ואז היכו אותי בחצי תריסר שמות של כותבים חשובים ממנו. ואכן לאחרונה ראיתי ספר ששמו נשמט מזכרוני ובו כעשרים כותבים חשובים מן התחום של דיאמונד. שאלתך, אינה עושה חסד עם הנושא. מה פירוש "חילחלה לקהל הרחב"? הקהל הרחב בחלקו הגדול הוא המון הבקיא בשמותיהם של מסי,רונלדו וקארדשיאן. האם מה שהם מודעים לו, יכול להיות מבחן לחשיבות ולערך לחברה האנושית של תרומות שונות של אנשי רוח? אני משער שאם היה אפשר לבדוק היינו מגלים שלפני 50 שנה, פחות מ-20% מתושבי ישראל שמעו מימיהם על אלתרמן (וזה בתנאים של תקשורת ממלכתית מודרכת ומחנכת). האם אתה באמת רוצה להפחית בחשיבותם ובהשפעתם של מרטין לותר קינג, הדאלאי-למה, ואצלב האוול, פוקויאמה, ישעיהו לייבוביץ, ברנר אנרי לוי, הרב עובדיה, הרב שך, רק משום שרוב האנושות לא שמעה עליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול נראה שזאת בעיה כלל עולמית של אנשים שאם לא היו טיפשים מהבית הם הטיפשו מרצון במחול ההתקרנפות באקדמיה של "מדעי" הרוח/חברה. (אפשר שתירגמו את המאמר הזה בגוגל טרנזלייט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> לנוכח מחקרים בפסיכולוגיה שאת התוצאות שלהם ניתן לשחזר בהצלחה בפחות מ־40% מהמקרים אני די בטוח שכבר הזכרנו כאן את התוצאות של מיזם ההדירות בפסיכולוגיה. אז כן, הדירות היא אחת הדרישות להתקדמות המדע. מעבר לכך, התוצאות היו פחות דרמטיות ממה שתואר שם (אפשר גם לדבר על שיעור שחזור של 68%). ומעבר לכך, ידוע שלא צריכים לבסס יותר מדי על ניסוי מדעי אחד שלא שוחזר. > המלצות תזונתיות שמתהפכות אחרי 30 שנה של שומנופוביה ההמלצות מתעדכנות לפי התעדכנות הידע המדעי. ההמלצות לא מתהפכות. במהותן הן די דומות למה שהיה לפני 30 שנים. אחד השינויים הוא תהליך איטי של בדיקת ההשפעה של חומרים שונים שעלולים לסכן (או שלא. לדוגמה, אני מקווה שאין לכם בעיה עם מזונות שמכילים E300). מומחים יודעים ממזמן שאין סכנות בריאותיות מציקלומט (במינונים שבהם משתמשים כממתיק מלאכותי). אבל זה לא הפריע לציבור הרחב לפחוד ממנו. > ניתוחים מקרו־כלכליים שעובדים טוב פחות מאסטרולוגיה אני אתן לכלכלני בית לענות כאן. > ניסויים פרמצבטיים שאת התוצאות שלהם ניתן לשחזר בהצלחה לכל היותר בשליש מהמקרים דווקא תחומי הניסויים של התרופות הם הדוגמה הטובה ביותר לתהליך התיקון העצמי של התהליך המדעי. קורה שמגלים בעיות. ומתקנים אותן. אבל מכאן ועד לטעון שצריכים „לתת לתרופות להוכיח את יעילותן בשוק החופשי״ (מה שראינו שלא עובד: יש המון מקרים של תכשירים שלא עובדות אבל למרות זאת נחשבות כיעילים בידי הציבור הרחב) הדרך ארוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> המלצות תזונתיות שמתהפכות אחרי 30 שנה של שומנופוביה יש מהפכה אבל היא מוצנעת כי מבחינה כלכלית קשה ביותר לממש אותן. הרשויות האמונות על רישוי ופירסום (כגון רשות המזון והתרופות האמריקאית) מצניעות את הידע וטוענות שלא הכל ברור, ידוע שהן פועלות לא לפי הידע הרפואי אלא משרתות אינטרסים כלכליים של יצרני מזון ותרופות. השנה פורסם שתוחלת החיים בארצות הברית _בירידה_ (ההערכה היא שקיצור תוחלת החיים בארצות הברית הם הסיבוכים הרבים שנובעים מכשל חילוף החומרים בשל אכילת יתר של פחמימות מהירות-פריקות (במיוחד דגנים). דגנים מלאים בתור "פתרון" זו חרטא שמוכרים לציבור, דגנים מלאים אינם מאיטים פריקות מהירה של הפחמימות שמקורן דגנים. שיפון ןשיבולת שועל כמעט לא מאיטות את מהירות הפריקות (והמרת העמילן לסוכר בדם). לא צריך מחקרים מעמיקים לצורך בדיקות דם פרטניות - מספיק לבדוק מספר אנשים באמצעות מדי סוכר מלקיחות דם כשעתיים לאחר אכילת דגנים, כמות הסוכר בדם קופצת לרמה גבוהה ונשארת גבןהה זמן ממושך. הפתרון המיידי המתבקש הוא מעבר לתזונה שבה רוב הפחמימות מושגות מקיטניות שכן כאן הפריקות וההמרה שלהן לסוכר נפרשות על פני מספר שעות. בעיקרון גם אכילת ירקות לא מבושלים יכולה להוות פתרון (הפריקות של פחמימות בירקות מבושלים מהירה: מה שניקרא "טעים" זו מילה שבפועל מבטאת "פריקות מהירה" של הפחמימות והמרתו לגלוקוזה. אבל אנשים רבים לא אוהבים מזון עם יותר מדי ירקות לא מבושלים, אולי מכיוון שהתמכרו לסיטואציה של פריקות פחמימות מהירה. לקטניות יש שלוש מגבלות. ראשית - הן יקרות לגידול יותר מדגנים. שנית - רוב הקיטניות מכילות חומרים שמעוררים תגובות לא (אי נעימות במערכת העיכול, נידרש זמן ממושך להרגיל את מערכת העיכול לצרוך קטניות בלי לסבול מחוסר נוחות). שלישית - רוב הקטניות דורש בישול או קליה מה שמקשה על הכנתם לאכילה. המשמעות של שלוש המיגבלות היא שמעבר לצריכת פחמימות מורכבות כתחליף לדגנים עשויה להימשך זמן רב (נניח עשרות שנים במקרה הטוב) כי יש התנגדות לקידום מהלך כזה. נכון להיות אילו הן הקטניות הזולות בארץ ומאכלים צמחייים אחרים ו שיכולים להחליף כמעט את הדגנים: שעועית, חומוס, פול, אפונה, בוטנים (בוטנים זה סוג של קטניות עתירות בשומן) , טחינה (=סומסום עתיר שומן). המחיר אמנם גבוה יותר, אבל אצל חלק מהמזונות הללו הערך הקלורי גבוה יותר גם כן כך לכן המחיר לא יקר בפועל. מי שרוצה לשמור על גופו יעבור לתזונה שב הדגנים מוחלפים בקטניות או מזונות אחרים. הצעות לאכול אגוזים (אמיתיים) וזרעים אקזוטיים זו הצעה לא רצינית בגלל שמחירם גבוה מאוד. כרגע. אני אישית מעדיף סלט חומוס, טחינה גולמית, ובוטנים (בוטנים ללא קליה) - כי זה לא דורש זמן ממושך להכנת המזון. כמות הבוטנים לצריכה יומית כרגע מוגבלת כי יש לי אי נעימות בעיכול באכילת בוטנים רבים. לבסוף - מומלץ לא לקרוא אתרי "בריאות" שכן רובם מפיצים דיסאינפורמציה כדי למכור מזון יקר תוך הבטחות שהיוקר משתלם. הקטניות שציינתי הן במחיר סביר. כל ההשמצות על סכרין או ציקלמט מקורן באתרי בריאות כאילו, הם מנסים לדחוף ממתיקים אחרים "אקזוטיים" ומזיקים כגון סטיביה. ברגע שניכנסים לאתר "בריאות" הם מבצעים ספאם בלתי ניסבל כדי שתקנה מהם משהו. לגבי ממתיקים מלאכותיים: 4-6 גלולת סוכרזית + חצי גרם סוכרלוז ליום מספיקים לרוב האנשים. (חצי גרם סוכרלוז ממתיק ליטר של נוזלים). סוכרלוז עדיף לקנות מסין כי בארץ המחיר גבוה מאוד. הסוכרזית הוא ממתיק זול ויעיל לקפה מכיוון שבקפה המתיקות אינה העיקר. סוכרלןז ממתיק טחינה עם או בלי קקאו (טחינה + קקאו + ממתיק = חלבה). אפשר לשתות מים + אבקת קקאו + סוכלוז, למי שלא אוהב לשתות מים מינרלים בלבד. שתיה מרובה של נוזלים נטולי סוכר היא אמצעי להורדת רמת הסוכר בדם, כי הסוכר בדם עובר דילול. זו הזדמנות לצרוך קקאו שמזין את הגוף מבחינות רבות. קקאו באריזה גדולה במחיר 30 שקל בערך לקילו אפשר לקנות פה ושם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להתייחס לרוב דבריך. רק נקודה אחת תמוהה במיוחד בעיני: > לגבי ממתיקים מלאכותיים: 4-6 גלולת סוכרזית + חצי גרם סוכרלוז ליום מספיקים לרוב האנשים. (חצי גרם סוכרלוז ממתיק ליטר של נוזלים). סוכרלוז עדיף לקנות מסין כי בארץ המחיר גבוה מאוד. הסוכרזית הוא ממתיק זול ויעיל לקפה מכיוון שבקפה המתיקות אינה העיקר. סוכרלןז ממתיק טחינה עם או בלי קקאו (טחינה + קקאו + ממתיק = חלבה) אין לי התנגדות עקרונית לשימוש בממתיקים מלאכותיים. אבל מאיפה הצורך בהם? סוכרלוז כולל כמות לא מבוטלת של קלוריות, ולכן צריך לא לבלבל בינו לבין ממתיקים אפסיים. אם בא לך לאכול מתוק, שיהיה בכיף. תהנה. לעניות דעתי מי שהצליח להתרגל לטעם של קפה, יצליח להתרגל גם לטעם הלוואי המועט של סכרין. אבל אני לא אנין טעם. הטריק האמיתי הוא לשכנע את הציבור הרחב שהטעם הזה הוא הוא המשובח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה שלי לא ניקלטה (אולי, בטעות, כלל לא נישלחה). אגיב בקיצור. אין שום צורך תזונתי בהמתקה. המשיכה לדברי מתיקה היא כנראה שריד אבולוציוני לתקופה הקדם חקלאית (לפני 10000 שנה) כאשר היה קשה להשיג בליקוט מאכלים עתירי פחמימות (מתיקות אמורה להעיד על ריבוי פחמימות במזון). סוכרלוז (וכל ממתיק מלאכותי בעצם) מקטין את צריכת הקלוריות כי כמות קטנה מאד של הממתיק שמספיקה לצורך המתקה היא בעלת ערך קלורי קטו בגלל הכמות הקטנה של הממתיק המלאכותי. לגבי סוכרלוז – ככל שבדקתי לא מוכרים בישראל סוכרלוז נקי אלא מוכרים סוכרים רגילים בתוספת זעומה של סוכרלוז. לא כדאי לקנות בישראל סוכרזול, עדיף לקנות בסין סוכרלוז אמיתי, למשל כאן הכמות של חצי קילו מספיקה לפי הערכה גסה שלי לאדם יחיד ל- 3 שנים (צריך לשמור את האבקה בשקית אטומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בצד של נסים טאלב. במשך עשרות שנים כלכלנים הסתמכו באופן עיוור על תאוריות שוק יעיל שהנחת הבסיס שלהן היא שהצרכן הוא רציונלי לחלוטין. וראה זה פלא- מסתבר שהצרכן אינו רציונלי כלל. ב"הברבור השחור" טאלב מראה מדוע נוסחת בלאק ושולס לתמחור אופציות פעמים רבות אינה מתאימה למציאות, ובספר אחר מייקל לואיס הראה איך היו כמה חבר'ה שעשו מזה הון. עשר שנים אחר כך עדיין בלאק ושולס היא הנוסחה המובילה, אם לא היחידה, לתמחור אופציות. ההמלצות התזונתיות כן משתנות מספיק כדי לומר שהתהפכו. ההמלצות לאמריקאים משנות השמונים היו להפחית את השומן בתזונה. בעקבות אימוץ ההמלצות האלה על ידי תעשיית המזון והחלפת השומן בסוכר פרצה באמריקה מגיפת ההשמנה. נכון שהמדע מתקן את עצמו בסופו של דבר, אבל למה לחכות עד שיואיל בטובו ליישר קו עם הקומון סנס? תגובה 610946 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה ספר של מייקל לואיס אתה ממליץ במיוחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי רק את פוקר שקרנים והשורט הגדול. השורט הגדול יותר מעורר השראה. פוקר שקרנים בעיקר מעורר קבס כי עברו מאז כמעט 30 שנה וכלום לא השתנה, רק נעשה גרוע יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעוד זכור לי שבשוק ההון כל מיני חברה שמסתמכים על קומון סנס לא בהכרח מצליחים. כמוכן, הקומון סנס שלך בענייני רפואה נבנה במידה רבה על הקונצנזוס של המחקר הרפואי ומתעדכן לפיו. אני מנחש שיש יותר מקרים שבהם הוא תיקן אותך מאשר להפך. לדוגמה: שיעול לשרוול ולא לכף היד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה האלה עשו דבר יפה- הם חיפשו כל מיני ארועים שהתוצאה שלהם היא בינארית, למשל חברה שראשיה הואשמו בשחיתות ומניותיה ירדו- אם ההאשמות נכונות אולי יירדו עוד, אבל אם אינן נכונות הן יחזרו את כל הדרך. כאשר התוצאה היא בינארית והתמחור הוא לפי בלאק ושולס אתה יכול לעשות רווח יתר מקניה של אופציות על המניה. לא תמיד תרוויח, כי התוצאה הבינארית לא תמיד תהיה בכוון עליו הימרת, אבל בממוצע אתה תעשה הון, וזה מה שהם עשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> ההמלצות מתעדכנות לפי התעדכנות הידע המדעי. ולפעמים יש גם פוליטיקה: (כמו בכל פעילות אנושית דרך אגב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמלצה הכי חשובה היא לא להגזים. אל תאכל יותר מדי שומן ולא יותר מדי סוכר. לא יותר מדי קלוריות זה כלל אצבע פשוט ולא רע (מכאן: „קלוריות ריקות״, מכיוון שקשה להגיע למחסור בשומנים ופחמימות בתזונה סבירה). זה לא השתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלצה שעוברת אצלנו בירושה. מצד שני ההגזמה נובעת מהסכמה על גבולות הסביר וכשהסביר מוגזם ההגזמה מעוותת. הרי לפי הממצאים פעם שתו כאן בירה ויין במקום מים. אז אנחנו מגזימים או הם שהגזימו? הטענות הקונספירטיביות ב"מחקר סין" לגבי הנחיות התזונה המומלצת שפורסמו ע"י נציגי השלטון המוסמכים מצביעות על הכסף כמניע. מי מרוויח כשאנחנו בריאים ומי מפסיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא לגמרי ברור לי. פעם אמנם המים לא היו לגמרי בריאים, אבל גם היין היה יכול להתקלקל בקלות. מחקר סין: יש מחקר. אבל מסביבו נבנתה שכבת פרשנות שאינה מחקר מדעי משובח (בלשון המעטה). יש שם כמות נתונים גדולה, ויש מי שמוצא שם מתאמים ומסיק מהן מסקנות מרחיקות לכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כיוונתי לנתונים או לפרשנות. מדובר בגופים שהמליצו וחינכו את הציבור לגבי תזונה במשך עשורים. אאל"ט גם בארץ הומלץ על ביצה חלב דגים ובשר כל יום. קצת נאיבי לשלול את הטענה שההמלצה הבריאותית הושפעה ע"י גורמים עתירי תקציב. אני משער ששתו הרבה יין ובירה ולא בגלל האלכוהול או מים מזוהמים. אולי מדובר במערכת חיסונית שלא התרגשה מחיידקים קור חום או בוץ במים. הסתובבו כאן עם 4 תמרים ונאד שהכיל 2 ליטר מים במשך ימים. כיום בטיול מדברי מחשבים 3-5 ליטר מים ומינימום 2500 קלוריות ליום לאדם. רוב נחלים הזורמים כנראה שהיו במצב די טוב ולגבי הבורות- אם מדובר בפלופ, אף אחד לא היה טורח לחפור כאלה במשך אלפי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצה, חלב ודגים, וכן פירות ויקרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומרגרינה באישור האיגוד הקרדיולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לענייני התשלומים, יש כאן משהו שלא מובן לי. מתוך הכתבה. דבריה של מנהלת המחלקה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי הדסה בירושלים, דורית אדלר: „הוצאת שומני הטראנס מהמרגרינה אינה הופכת אותה לבריאה, אלא ל"פחות מזיקה". [...] יוניליוור נקטו בצעדים ש"שיפרו באופן משמעותי ביותר את המרגרינה, אך עדיין עדיף בלעדיה. אם אדם לא מסוגל להיגמל - עדיף לאכול מרגרינה לייט או ממרחי לייט מופחתי קלוריות ושומנים רוויים וללא שומני טראנס״ אז יש במזולה שומני טראנס או אין? מקורו של השם ‚מזולה’ הוא בכך שהחברה ייצרה במקור שמן תירס (Maize). כיום היא מייצרת מגוון מוצרי שמן. אז לפי הידיעה יש לנו ‚מרגרינת תירס’ שבפועל עשויה ממני מדקלים, לפתית ופשתה1. הסימון שהחברה ביקשה היה להדגיש את העובדה שהיא לא כוללת שומן טרנס. מנגד, עדיין מדובר על גוש שומן. לכן עדיף להשתמש בזה במקום במרגרינה שכוללת שומן טרנס (יש כאלה עדיין בשוק? יכול להיות שבשנת 2005 השינוי הזה היה עדיין חידוש), אבל לא ברור לי עד כמה זה שונה מחמאה או משמן צמחי רגיל שנצרך בכמות דומה. 1 במקביל לחברה הישראלית שמן יש מותג בשם עץ הזית. על כל בקבוק שלהם אפשר לקרוא בגאווה את סיפור הגאה של החברה שהייתה מחלוצות התעשייה הציונית. הכיתוב הזה מופיע גם על מיכל של תרסיס שמן תירס שמיוצר בארה״ב ומיובא לארץ ע״י החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע ל"הסתובבו כאן עם 4 תמרים ונאד שהכיל 2 ליטר מים במשך ימים" - לי יש חשד ארוך ימים שפעם האנשים היו זקוקים לפחות שתייה מהיום. זו השערה די עלובה בחוזק הנימוקים לה; היא רק באה ליישב את שתי הטענות שתמיד אומרים היום וטוענים שאף מגובות מחקרית - 1. צריך לשתות X (הרבה), 2. תחושת הצמא האינסטינקטיבית שלנו לא מספיקה; עם התהייה שלא קראתי אף פעם אצל אף אחד, 3. אז מה היה קשה לאבולוציה לכוונן יותר במדויק את תחושת הצמא שלנו? ואיך יתכן, אני ממשיך ומפליג בסברות כרס, שאבותינו היו זקוקים לפחות שתייה מהיום? פשוט כי הם אכלו סדר גודל פחות של מלח (אתם יודעים, המשכורת של הליגיונרים הרומאים1 וזה). אולי גם הסדר גודל פחות של סוכר ושל קמח הצריכו פחות מים. יש לי ראייה, אנקדוטלית עד כדי חוסר אחריות בכלל להתייחס אליה, בדבר הקשר בין צריכת מלח (ואולי סוכר) לבין צריכת המים הנחוצה בריאותית. אני תוהה עד כמה זה נבדק מחקרית. 1 כשהם היו צריכים לחצות נהרות, המשכורת לא היתה נמסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 כשהם היו צריכים לחצות נהרות, המשכורת לא היתה נמסה? ---- לא, כי המשכורת שלהם לא היתה מלח.. זהו מיתוס. העדות היחידה לכך היא הדימיון בין המילים "מלח" ו"משכורת" בלטינית. מכיוון שמשכורת במלח זה קצת far fetched, אפשר למצוא (בויקיפדיה למשל) השערה שהקשר בין המילים הוא שלחיילים הרומאים היה הקצאת כסף לקניית מלח (נגיד כמו נקודות מדים בצה"ל). אבל גם זה רק ניחוש שנועד להסביר את הדימיון במילים.. אין לזה שום עדות. מקור: http://kiwihellenist.blogspot.co.il/2017/01/salt-and... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי המיתוס מבוסס על מקרה יוצא דופן (עובדים יקרים, נגמרו מטבעות הזהב) שמעיד על שוויו בתקופה מסויימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא, תקרא את הקישור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
If you take a global view, of course you're bound to find some times and places where salt could act as a means of storing value and facilitating exchange.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה לא קשור למקור המיתוס על הליגיון הרומאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. הכותב לא מצא ביסוס למיתוס אבל זה לא שולל את מקורו והאפשרות סבירה בעיני יותר מהאפשרות שהמיתוס התפתח כך סתם מעצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כל שאלה תשובה -רדיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא מוצאים זכר...אבל מכאן ועד לשלול המרחק גדול. מעניין שהביטוי "מלח הארץ" צץ באותה תקופה פחות או יותר וגם ממנו עולה משמעות שמייחסת למליחות ערך גבוה. מדוע לא בחר היהודי הכריזמטי בביטוי סוכר הארץ או חריפות הארץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלח הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי לומד על ערכו של המלח מכאן : רבא 1 :'מאה זוז בעסקים — כל יום בשר ויין .מאה זוז באדמה — מלח וירקות' - יבמות ס"ג ע"א 1 רבא חי בין השנים 280-355 לס' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורמינהו: "מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פיתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו". (ברכות א ע"א). ללמדך שזה הסטנדרט הכי נמוך, של מי שאפילו פת בקטנית לא יכול לממן1. אם כי מן הסתם, אין דין מי שגר לחוף ים ויכול להפיק לעצמו מלח (או שאחרים יכולים להפיק לו ועדיין יש מלא), או מי שגר מרחק 3 ימי הליכה מהחוף, כדין מי שגר מאות קילומטרים לפנים היבשת. 1 ותהרוג אותי איך זה השתמר בתור הסיפתח של הארוחה הכי חגיגית בשבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי ערכים כספים על שווי המלח בהיסטוריה , אם כי אני יכול לשאול את השאלה - מדוע היה בכלל מס מלח ? זה לא מרחיאונה הרי. ובכן 'מס המלח' הוטל על היהודים עוד בימי שלטון פרס 1 .גם דמטריוס הראשון ציוה על מס המלח 2. אנטיוכוס השלישי אשר כבש את ירושלים בשנת 200 לפה'ס -דרש את מס המלח מכלל הנתושבים אם כי הוא נתן פטור בירושלים למיוחסים. 3 במחקר ישנו דיון בעניין זה 4 : האם הנתינים ביהודה הוכרחו לקנות כמות מסוימת של מלח מראש במשך שנה במחיר רשמי שנקבע על ידי המלך 5 או שהנתינים היו חייבים לשלם למלך סכום השווה לכמות מסוימת של מלח בשנה או שהמיסוי היה בצורה של מיסוי עקיף (מע"מ) 6 על תצרוכת מלח אשר הייתה בבעלות המלך. או גם וגם וגם. מכל מקום גם אם נמשיך הלאה בזמן נראה שמס המלח היה נפוץ בכל רחבי העולם,כך למשל : בצרפת מס המלח אולץ כל משק בית מדי שנה לקנות מהמחסנים הממשלתיים כמות מינימלית קבועה של מלח במחירים שהבטיחו למלך רווחים אדירים,גם מהפכת 1848 בצרפת נכשלה בגלל מיסים שונים ובהם מס המלח שחשפה את פרצופו של נפוליאון השלישי. בהודו מהטמה גנדי ליכד את ההודים נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי על ידי כך שהלך במשך חודש ימים אל חוף האוקיינוס והפר את החוקים הבריטיים כשהפיק בעצמו מלח ממי המלח המצויים לכול וזאת בניגוד לחוק וסירב לשלם את מס המלח הבריטי 7. נוסע ערבי מראשית ימי הביניים שטייל בסין מספר לקוראיו - "למלך זכות יחיד על ההכנסות ממלח ומעשב שאותו ישתו רתוח במים חמים . בכל עיר ועיר יימכר בכסף מלא ושמו סך . עליו מרובים משל תלתן , ובושמו עז ממנו במקצת , ויש בו קורטוב של מרירות . מרתיחים מים ויוצקים אותם עליו ... כל הכנסות אוצר הציבור באות ממס גולגולת , ממלח ומן העשב הזה" 8 . בשנת 1580 הגוף העליון של הארגון האוטונומי של היהודים בממלכת פולין המכונה 'ועד ארבע ארצות' מתקן תקנה שאוסרת על יהודים בודדים לחכור אחוזות גדולות ובתי מכס , לגבות מס על מלח או בלו על משקאות משכרים,על מנת שלא לעורר התנגדות בקרב האוכלוסייה המקומית 9 . וזה ממשיך גם ללבנון במאה האחרונה שם ב 1920 הוטל מס מלח ידי המנדט הצרפתי. לסיכום העניין - נראה לי שלא שווי המלח הוא הקובע,אלא עצם צריכתו. ומכאן אני מבין את הפרכתו של המיתוס שבו נטען שמלח שימש כשכר לחיילים. המיסוי על מוצר חיוני (והשאלה: האם מלח חיוני לגוף האדם -מחזירה אותנו מן הסתם לתגובה 688975) הוא המייצר לשלטון את הכסף הנדרש. יחד עם זאת - מיסים מוזרים יותר ראינו ברומא. כך למשל את 'המס על השתן' שחוקק גדול צוררי היהודים אספסיאנוס [ויקיפדיה] 10 . כשהתלונן מישהו על המס, הוא לקח כמה מטבעות זהב ושאל את השואל האם הוא מריח משהו מהם. אולי מכאן הביטוי ש'אין לכסף ריח',או שבכל מקרה כסף אף פעם לא מסריח. אבל עד כמה שזה נשמע מוזר איך גובים מס על פיפי,אז כל פעם שמישהו נכנס לשירותים ציבוריים הוא משלם. כמדומני שגם היום גובים בשירותים הציבורים כסף על כך. על אותו משקל אפשר להטיל מס על גלי האתר (ואני יודע שהאתר מת) בדמות חוקים או מס על לדוג דגים ששייכים לאלוהים ולים. או להטיל קנס של 1000 ש"ח על מי שמעשן כמה עלים שמכונים בשם 'מריחואנה' להערתך : זהו מנהג סמלי לזכר הימים שהיינו עושים חינגות וחפלות בבית המקדש והיינו חייבים לשים את המלח על הבשר . כמו שנאמר " וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח: (ויקרא פרק ב פסוק יג) . לדעתי המנהג הזה חל בכל השבוע ובכל פעם שאוכלים לחם ולאוו דווקא בשבת. הערות/מקורות: ---------- 1 דריווש הראשון [ויקיפדיה] העניק לבית המקדש בירושלים כמות מסוימת של מלח - ראה עזרא ו,ט- 'וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח, כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי-בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם--דִּי-לָא שָׁלוּ' ( תרגום: 'וּמַה שֶׁצָּרִיךְ, וּבְנֵי בָקָר וְאֵילִים וּכְבָשִׁים לְעוֹלוֹת לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, חִטִּים, מֶלַח, יַיִן וָשֶׁמֶן, כְּמַאֲמַר הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, יְהִי נִתָּן לָהֶם יוֹם בְּיוֹם בְּלֹא מִשְׁגֶּה' 2 חשמונאים א י , כט 3 'ולכל בני העם ייקבע משטר בהתאם לחוקי האבות. מועצת הזקנים , הכהנים , סופרי המקדש ומשוררי הקודש פטורים יהיו ממס הגולגולת וממס הבלילה וממס המלחים'- יוסף בן מתיתיהו- קדמניות יב' עמ'142 4 אברהם שליט: הורדוס המלך- האיש ופעלו עמ' 514-515 5 סוג של רכישות כפויות בצורת מס ראינו בחוק "חרסינת היהודים" אשר נחקק בשנת 1769 ע"י פרידריך השני, מלך פרוסיה [ויקיפדיה] אשר חייב את יהודי פרוסיה לרכוש במחיר מלא חרסינה מסוג ז' שלא היה ראוי למכירה מראש גם בלי שיהיו צריכים זאת. עמוס אילון מצטט את החוק הזה בספרו 'רקויאם גרמני' בהקשר ל'עידן מנדלסון'(עמ' 46) שבו אילצו את מנדלסון לרכוש 'חרסינה מלכותית' במחיר של מאות טלרים (10,000$ בערכים של היום ),ואם חשבת ש'טוב נו ,מילא, יהיה חרסינה בווטרינה שאין לי' אז חשבת לא נכון. חייבו את מנדלסון לרכוש כ 20 קופים מכוערים מחרסינה בצבעים מזעזעים. לימים ב 1978 החליט הסנאט של מערב ברלין לקיים תערוכה שכונתה ' פרוסיה -מאזן' ובו הציגו פריטים מתקופתו של פרידריך. בין המוצגים היו גם הקופים מחרסינה שהיהודים חויבו לרכוש, את הקופים של מנדלסון הם סירבו בלאוו מוחלט להניחם בתצוגה מרוב שהיו מכוערים. 6 מעיון באינצלקופדיה המקראית (חלק ד' עמ' 1055) ראיתי כי בתקופה התלמית היה המלח מונופולין של המלכות ו'מס המלח' הוטל על ידי תלמי פילדלפוס הוא תלמי השני [ויקיפדיה] ושם מצוין כי זהו מס עקיף אשר נגבה בשווקים והיה לעול כבד על האוכלוסיה שכולם היו צריכים למלח .נהגו לגבותו כמס שנתי קבוע לגולגולת וכל יהודי ארץ ישראל נתחייבו להעלותו למלכות. 7 ג'ארד דיימונד,העולם עד אתמול : מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות? עמ' 399 8 לואיס ברנרד -המזרח התיכון : אלפיים שנות היסטוריה מעליית הנצרות עד ימינו עמ' 139 [ Akhbar al-Sin wa'l-Hind ] 9 שמואל אטינגר : עיונים בתולדות היהודים בעת החדשה - בין פולין לרוסיה - עמ'146 10 הוא גם הטיל מס מיוחד על היהודים המכונה 'האוצר היהודי' שבו כל יהודי חויב לשלם 2 דינרים במקום הדינרים שנתרמו לבית המקדש שהוחרב אז. כלומר -אם עד היום שילמתם,למה שלא תמשיכו לשלם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מביא כמה מקורות טובים. 1. מה מחיר על המלח, ומי הטיל עליו מס (ב 204 לספירה) (The censors) also imposed a new tax on the annual salt production. Salt cost a sixth of an as in Rome and throughout Italy; they set it to be offered at the same price in Rome, but more in town squares and marketplaces, and at other rates in other places. It was widely believed that just one of the two censors devised this tax ... As a result (the censor) Marcus Livius was given the nickname 'salt-dealer'. 2. מה המשכורת היומית של חייל רומאי (אתה כבר כתבת את זה).Livy 29.37.3 חישוב פשוט מראה שהמשכורת יומית של חייל רומאי שווה ל 4 ק"ג מלח.. קצת מעבר לתצרוכת היומית המומלצת (6 גר') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חישוב פשוט מראה שהמשכורת יומית של חייל רומאי שווה ל 4 ק"ג מלח.. קצת מעבר לתצרוכת היומית המומלצת (6 גר') איך הגעת ל4 ק"ג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיסקה רביעית ושלישית מהסוף בלינק שהבאתי. אגב, טעיתי, זה יוצא 6.6 ק"ג, אבל בכל מקרה זה קירוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה של מישהו עם מלח מיותר, מסע בין כוכבים מצאו פתרון יעיל כבר מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא התפתח "סתם", זה נועד להסביר דמיון בין מילים והמיתוס מופיע לראשונה במילון לטינית מ 1771. זה משהו שקורה כל הזמן.. אנשים חושבים שעיפרון מכיל עופרת, ושאם אני רואה אותך 3 פעמים משום מה אני צריך לקנות לך דווקא גלידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם החלטתי אם זאת הרמה להנחתה או גול עצמי. מה שברור זה שלא שיננת את החומר, ואינני יכול אלא להזכיר שהכל עשוי להופיע בבחינה, ואני לא אקבל שום תירוצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, עפ"י המשך הפתיל דווקא אני מועמד להיכשל בבחינה. מה עוד חדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת העניין והדיון ,קצת מושגים מהכלכלה הרומית : 1. לא הייתה כמעט מדיניות כלכלית באימפריה , למעט נושאי המיסים והתשלומים ומשכורות החיילים. היו חריגות של הגנה על תוצרת מקומית ברומא עצמה אבל בגדול כמעט ולא הייתה התערבות מכל סוג שהיא . החריגה הייתה מצרים ששם הייתה כלכלה ריכוזית במינון גבוה יחסית לשאר חלקי האימפריה . 2. אין הערכות מדוייקות ולו באופן גס על החלוקה של ענפי הכלכלה. ההערכה המקובלת הינה של 95% לחקלאות והיתר לשאר הענפים וזאת ע"ב מידע מהשוואות ממיסים מהמאה השישית. החקלאות הייתה מבוססת על הענפים הבאים : לפי סדר הריווחיות- כרמי ענבים,גן מעובד ומושקה,עצי ערבה,מטעי זיתים,אחו,שדות תבואה ,מטעי עצים לכריתה,עצי פרי,חורשות אלונים.- 3. רכוש ובעלות על הקרקע : חלוקת המעמדות מבוססת על חלוקה שערך סרוויריוס טולוס וזאת ע"ב שומת רכוש -סוג של הצהרת הון - וכמו היום כולם רצו נדל"ן,כל מי שיכל קנה כל פיסת קרקע בכל מחיר והמדד היה - כמה איגרות ( יחידת מידה לשטח קרקע) יש לך ? או כמו היום : כמה דירות יש לך ? דרג א' - אזרחים בעלי רכוש של 100,000 איסרים ( 4 איסרים = 1 ססטרציום HS- ראה להלן בסעיף 6 ) דרג ב' -"- 75K וכו'... בתקופת אוגוסטוס כניסה לסנאט חייבה רכוש מינמלי של 1M ססטרציום , פרש -400K וכו' 4. תעשיה ומלאכה - המקורות גם כאן דלים והן מבוססים על מידע מאוחר ובכל מקרה אין כמויות או חלוקות כלשהן בצורה ברורה .המלאכות היו מבוססות על הענפים הבאים : חקלאות- ייצור ין,שמן וכו' יצור בדים ועורות מפעלי בניה לבניית מבנים,אמות מים וסלילת דרכים,לבנים אדומות שרופות (לכיסוי גגות הרעפים) הפקה של חומרי בניין - סיד ,חול,חצץ ,גבס מחצבות - שיש,גרניט ניצול היערות להפקת עצים לבנייה,רהיטים,אוניות וכלים שונים מפעלים להקמת כלי חרס,כדים וכו' מפעלים לייצור מלח מחופי ים רדודים,ביצות ואגמים מלוחים וממכרות של סלעי מלח. מפעלים להפקת מתכות יקרות- זהב וכסף (לתכשיטים ומטבעות) , ברזל נחושת ועופרת ( כלי נשק,כלי עבודה וצינורות עופרת לאספקת מים) חלוקת העבודה התנהלה מהממשל לקבלנים ראשים ומהם לקבלני משנה שהעסיקו עבדים וכו' . 5. כסף ומטבעות : המטבעות יוצרו מזהב ,כסף נחושת וארד . והטוהר ירד עם השנים -בתקופת אוגוסטוס היה 100% טוהר. נרון 85% - טריינוס 75% -מרקוס אורליוס 60%- סוורוס 50%- גליאנוס 2% הארד היה מורכב מ80% מחושת ו20% אבץ. ליברה רומית = 327.25 גרם אונקיה = 27.27 גרם זהב - שווי בסיסי של 25 דינרים המהווים 100HS המהווים 400AS כסף- שווי בסיסי של 1 דינר המהווה 4HS המהווה 16AS ארד - שווי בסיסי של 1HS המהווה 4As 6.מחירים,משכורות והוצאות מחיה המקור המפורט על מחירי הסחורות,המשכורות והשירותים הינו מהצו של הקיסר דיוקלטיאנוס משנת 301 לספירה. משה עמית מצביע על הפערים האדירים ( כמו היום) בין השכבות העליונות שהיו מיעוט זעיר מהאוכלוסייה לבין יתר תושבי האימפריה הרומאית. המחירים המובאים להלן הינם מחירים יציבים ביותר לתקופה של כ 200 שנים מהמאה הראשונה ועד לסוף המאה השנייה ,המחירים כמעט ולא השתנו מה שמעיד על אינפלציה שולית . לאחר תקופה זאת משנת 300 לערך לספירה אי אפשר ללמוד על רמות מחירים ואין בנמצא שום אינדיקציות מוכרות למחירים . קרקעות : 1 יוגרום =2.5 דונם =2500 מ"ר 1 יוגרום קרקע בתולה : 1000 HS 1 יוגרום קרקע מעובדת - 2500 HS יחידת המטבע המקובלת והרווחת ביותר הייתה ססטרצים - וסימולה היה HS : להלן הסימול HS מתייתר והינו חלק מהמספר. 1000=K . בערך בשנת 65 לספירה הפילוסוף סנקה קנה אחוזה באזור רומא בשטח 200 יוגרה ב2.5M . סנקה עצמו קנה את אותה קרקע בשנת 55 לספירה בסך של 600K - השבחה של 400% בתוך עשור - כמו אצלנו פחות או יותר . ולמען הסר ספק : אני לא גורס שביבי הוא קיסר,כן? בראשית המאה ה2 נמכרו משקים חקלאיים קטנים במחירים של 85K, אדמות מרעה 350K משכורות (שנתי) : פרייפקטוס ( מפקד חיל משמר של הקיסר) - 80-134K קנטוריון [ויקיפדיה] - 22-33K לגיונר - 1.2K מזכיר -1.2K משרת אישי- 700 מלווה - 600 שליח - 400 כרוז- 300 פועל בן חורין- 900-1000 עבד-600-700 מחירי עבדים : עבד לעניינים משפטים: 2K עבד זכר מבוגר : 1-4.5K ילדה : 600-1400 נער :725 מורה ללשון :100K רופא :50K זונה :100K טבח :2.7K מומחה לכרמים : 6K-8K מענקי שחרור לחיילים: 20K לחייל ששירת במשמר הפריטוריאני 12K לליגיונר 900 לחייל פשוט בחיל עזר חיילים משוחררים קיבלו מהקיסרות 10 יוגרה בשווי של 12K מחירי מצרכים בסיסים : מודיוס = 8.75 ליטר אמפורה = 25 ליטר מודיוס חיטה = 2 ( צריכה שנתית לנפש כ50 מודיוס לשנה) אמפורה יין = 20 אמפורה שמן =40 הוצאות שנתיות למחיה לזוג נעו בין 1000-1200 מקור : תולדות הקיסרות הרומית - כלכלת הקיסרות : פרופ'משה עמית - הוצ' ספרים ע"ש י.ל מאגנס - האונ' העברית - עמ' 202-210 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היסטוריון עממי ותו לא. אוהב את ההיסטריה שבהיסטוריה. כותב שירה עגומה ומדכדכת. מומחה לתכנוני מס. סטלן לשעבר עם געגועים עזים לבאנג הראשון. שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. עכשיו אתה נותן לי להיות מסמר ארוחת הצהריים. פעם אחת להפיל חצי מהשולחן שעדיין לא שמע שהמשכורת היתה מלח, פעם שנייה להפיל את החצי השני בזה שזה בכלל לא נכון, ולבסוף טעות בויקיפדיה האנגלית. (ולא שבאמת בדקתי את מה שכותב האיש בבלוג. יום אחד אני אשעשע קלות שליש שולחן באיך מישהו באייל הפיל אותי בפח עם מאמר שנראה משכנע, אבל כולו שקרים, נגד העובדה הנכונה (הוכחה: היא אפילו כתובה בויקי האנגלית) שהמשכורת היתה מלח.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי איפה בוויקיפדיה. מתוך Salt [Wikipedia]: The word salary originates from Latin: salarium which referred to the money paid to the Roman Army's soldiers for the purchase of salt (מקור: כמה מילונים)מתוך History of salt [Wikipedia]: The word "salary" comes from the Latin word for salt. The reason for this is unknown; a persistent modern claim that the Roman Legions were sometimes paid in salt is baseless (מקורות: כמה מאמרים)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ארד דיימונד בספרו החדש והטוב 'העולם עד אתמול' 1 (אם כי הקודם -רובים וכו'- היה הטוב ביותר ) מזכיר את החיילים הרומאים אשר קיבלו משכורות במלח, ואת ההקשר של המילה "salary",שפירושה משכורת אם כי אינה נגזרת מן השורש הלטיני של "כסף" או "מטבעות", אלא מהשורש הלטיני של מלח: sal. ואגב, לא מצאתי בספרו את המקור המדויק שמלח שימש תחליף לשכר. 1 ג'ארד דיימונד - העולם עד אתמול : מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות? 2015 -עם עובד עמ' 397-399 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר שצפריר קישר אליו התחקה יפה אחרי המקור למיתוס - טעות של מלומדים מהעת החדשה. כנראה דיימונד הוא פשוט בין הנופלים בפח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאכזבתי מדיימונד.האמנתי בו מהיום בו הבנתי שלאכול אריה זה בזבוז משווע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'במהלך המשבר הכלכלי (המשבר המונטרי) שתקף ב-17 באוגוסט 1998 את רוסיה שולמה למורים משכורתם בבקבוקי וודקה' מקור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התייאשתי למצוא את המקור ל'מיתוס' הנ"ל. אבל ג'ארד דיימונד לא משחית את מילותיו לשווא כמדומני - ראה תגובה 689016 . עיינתי בספרים רבים ולא מצאתי זאת - כגון תולדות הקיסרות/רפובליקה הרומית ועוד. נשמע לי מוזר שדיימונד לא היה ער לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השערה אולי מיותמת ממחקר אבל קיימים ממצאים. מלחים שתו המון אלכוהול בגלל שהמים התקלקלו בחביות. לעומת זאת הטיילים, הנוודים והציידים הצטיידו בכמות מים מזערית לעומת ההמלצות העכשוויות. הילידים של אפריקה, ארה"ב ואוסטרליה לא הסתובבו עם 5 ליטר על הגב. הנפח ידוע ואני משער שביומני מסע (הבריטים באים) תמצא עדויות נוספות. 3. האבולוציה יכולה להנדס תחושה (פחד) אבל האדם עלול להתעלם כי מתחשק לו להסתכן כדי שיראו ביוטיוב כיצד הוא קופץ מגג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סברה מעניינת. המלח העודף בתזונה המודרנית הוא הסבר לא רע. השאלה אם הם גם היו יעילים יותר בניצול מים. האם הבדואים, למשל, שותים פחות בקיץ המדברי מאשר עולים מרוסיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר אמרתי את זה פעם, בדיון אחר תגובה 618452 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייבים לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן קשור, אבל לא לדיון הזה. שים את זה בהמשך לדיון על האנטישמיות החדשה מתגובה 688419 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |