 |
|
 |
||
|
||||
 |
"המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית." מי יכול לשלוף תרומה של מדען רוח, מהארץ או מהעולם, משלושים השנים האחרונות, להבנת התרבות האנושית, שחילחלה לקהל הרחב? (בארץ אני יכול להצביע אולי על אסא כשר, שנוי במחלוקת ולא ברור עד כמה סמכותו מסתמכת על בסיס אקדמי, אבל בהחלט משפיע; ועל שמעון זנדבנק, לא יודע אם כחוקר אבל לפחות כפופולריזטור של תורת השירה, שהגיע אולי לא לקהל מאוד רחב אבל מחוץ לגבולות האקדמיה. אני בספק אם שמעם יצא מחוץ לארץ, ואני מתקשה להיזכר בתרומה מבחוץ אלינו.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מן שאלה זאת? גם לגבי מדעי הטבע אתה שואל מי מהחוקרים מגיע לתוצאות משמעותיות במחקרו או מניח בצדק שהמחקר המדעי חשוב כשלעצמו גם כאשר הוא כושל או לא מתקדם? מדוע מדעי הרוח חייבים להוכיח תועלתיות במקום לחרוד לעתיד התפיסה בישראל הבזה למה ש"לא מעשי" ומקדשת רק את הטכנוקרטיה והתועלתנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לגבי מדעי הטבע אני שואל מי מהחוקרים מגיע לתוצאות משמעותיות במחקרו, בוודאי. אני חושב שחוקרי מדעי הטבע כמו גם חוקרי מדעי החברה שואפים להגיע למשהו שהם רואים כתוצאות משמעותיות. גם לגבי מדעי הטבע, כמו לגבי מדעי הרוח, אני לא רואה ערך כשלעצמו במחקר כושל או לא מתקדם. ברור שכדי להגיע למחקר מתקדם ומוצלח צריך גם להיכשל פעמים רבות. אבל כל זה מרחיק אותנו מהעניין. האם אתה מסכים עם טענת הדו"ח: "המשבר במדעי הרוח עשוי לדרדר את תרבותה של המדינה ולהוציא אותה מרשימת העמים התורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית"? מדבריך משתמע שאתה לא מסכים, אבל מכיוון אחר ממני: בעיניך זה בכלל לא חשוב אם אנחנו תורמים תרומה משמעותית להבנת התרבות האנושית, כל עוד אנחנו (או כמה אנשים מטעמנו) עושים מחקר. הבנתי נכונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המחקר ותוצאותיו חשובים כמובן אבל זוית הראייה התועלתנית גרידא היא לא נכונה. בכל תחום יש רמות שונות של תוצאות חלשות, בינוניות ומוצלחות אבל כדי להגיע תוצאות המוצלחות התחום חייב להמשיך להתקיים ללא הפרעה או בדיקת יעילות. כדי שיצמחו צמחים יש צורך בדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בכלל לא דיבר על תועלתנות. אתה מנסה , כנראה, לסחוב את הדיון לשם כי אין לך תשובה טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו. אולי מילה מתאימה יותר תהיה יעילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו, למה לשנות את המילה ליעילות? אם מדבריו השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק היעילות שבו, למה להמשיך להשתמש במילה תועלת כדי לתאר את דבריו? כך או כך מדבריו לא השתמע שהקריטריון ללגיטימיות של מחקר היא אך ורק התועלת שבו, או היעילות שבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט - שים לב שבתגובה שלי בפתיחת הפתיל לא ביקרתי את הדשן אלא חיפשתי את הצמחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי שבמדעי הטבע שואלים מי מגיע לתוצאות משמעותיות. לפי זה גם נקבעים קידומם ויוקרתם של החוקרים. הדבר נכון במחקר בסיס באותה מידה שהוא נוגע למחקר יישומי. אני מניח שגם כאן התכוונת ליעילות ולא לתועלתיות, כמו בתגובה אחרת שלך למטה. (תגובה 688205). אם כי כאן גם דיברתי גם על "לא מעשי" ועל "טכנוקרטיה ותועלתנות". אני מודה שאני קצת מבולבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה. אני לא יכול לפרט את ה"תרומה" (איך עושים את זה בלי לכתוב מסה?), אבל אני מניח שסתם כמה שמות מקריים בשליפה יכולים להספיק. שטרנהל ואבינרי, מגדולי החוקרים בעולם בתחומם. מתפקדים גם כאינטלקטואלים ציבוריים. יובל נוח הררי. לא קראתי, אבל שמעתי שהוא מורה הדרך הפופולרי כיום להבנת התרבות האנושית. עמנואל סיון, משפיע על הבנת האיסלאם, לפחות אצל מי שקצת מתעניין. אלחנן יקירה, על הצדקת הציונות ("פוסט ציונות, פוסט שואה"). דן מירון, פרי, דרור בורשטיין, אולמרט וגו', כמעט כל המבקרים והעורכים באים משורות החוגים לספרות ומשפיעים - לפעמים בעקיפין - על תפיסת המציאות הישראלית. רביצקי, שגיא ושורה ארוכה של אקדמאים שעוסקים ביהדות, ישראליות והסביבה ומשנים את השיח בנושא. יש עוד רבים. עיקר ההשפעה של אקדמאים במדעי הרוח על הציבור, למיטב הבנתי, אינה ישירה, אלא באמצעות השפעה על אנשים שחובשים את ספסל הלימודים בשנותיהם באוניברסיטה. התלמידים אולי אינם נעשים למומחים, אבל מקבלים כלים בסיסיים לפירוש אינטלקטואלי של המציאות, גם אם בסופו של דבר הם נעשים פוליטיקאים או עורכי דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לא רע. (גם לצפריר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... נעלמה תגובה המשייכת את כל החוקרים למעלה למדעי החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מוזר. ראיתי את התגובה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מדוע התגובה נעלמה, אבל היא הייתה מוטעית. השיוך המוסדי של שטרנהל ואבינרי הוא למדעי המדינה, אבל העבודה שהם עושים לחלוטין יכולה להיות תחת המטרייה של היסטוריה ופילוסופיה. כל שאר השמות שציינתי שייכים לחוגים במדעי הרוח - היסטוריה, פילוסופיה וספרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מסווג "היסטוריה" (ולמעלה ראיתי גם ארכיאולוגיה) כ-"מדעי הרוח"? הם לא עוסקים ביצירה או במחשבה האנושית, אלא באופן בו בני אדם פועלים ומארגנים את עצמם. אמנם ישנן אוניברסיטאות בהן מבחינה ארגונית הפקולטות הנ"ל משוייכות למדעי הרוח, אבל זה עניין אדמיניסטרטיבי ובירוקרטי. לצורך הדיון הזה, נראה לי סביר יותר לסווג אותם כמדעי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסיווג פחות תלוי במושא המחקר, שבמדעי הטבע והחברה הוא דומה, ויותר במתודולוגית המחקר. בהיסטוריה המתודה היא יותר הרמנויטית מאשר נומותטית. אבל כמובן שהגבולות לא חדים. אני מניח שמחברי הדו''ח התייחסו בדבריהם לסיווג המוסדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי הרוח והחברה, כמובן. לא הטבע והחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחום החביב עלי ממדעי הרוח הוא הסטוריה (ותחומים חופפים, כגון ארכאולוגיה). כמו במדעי הטבע, לא ברור לי עד כמה אפשר להצביע על חוקר בודד. יש חוקרים שממשיכים בהדרגה להרחיב את תחומי הידע. בתחום מדעי הטבע אחת הדוגמאות החביבות עלי לפריט ידע שהשתנה במהלך חיי הוא ומצא הציפורים מהדינוזאורים. אני למדתי שהיונקים והציפורים התפתחו מהזוחלים, והיום מסתבר שהציפורים הן המשך של הדינוזאורים, ואין מחלקה של זוחלים. היסטוריה של ההיסטוריה הרבה יותר דינמית. אבל זה לא סתם עניין של פרשנות, אלא גם ממצאים חדשים ושיטות פעולה חדשות. לדוגמה, הסקר הארכאולוגי של ישראל [ויקיפדיה] הביא ממצאים שונים במהותם ממצאים בחפירות של אתרים בודדים ונתן תמונה טובה יותר על כמות היישובים באזורים שונים בתקופות שונות. ממצאים שונים הרחיבו את הידע שלנו על התקופה שמתועדת בתנך. לעניין חלחול לציבור: אולי מה שמוצג בערוץ הראשון לא מחלחל לציבור הרחב, אבל זו התחלה טובה, ולכן אני אזכיר שוב את והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל [ויקיפדיה]. כמובן שזהו רק חלק קטן מהידע האנושי. אבל יש הרבה חוקרים בים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומחזק- והארץ היתה תוהו ובוהו ניצבת אצלי בראש היצירה של השידור הציבורי ליד עמוד האש. תכנית מעולה, החומר עדכני ומגוון ולשם שינוי די נייטרלית פוליטית. יופי של סדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד המדדים לאיכות אקדמית במדעים מדוייקים היא ספירת פרסים כמו פרס נובל. הוא מדד שאפשר לבקר די הרבה אבל הייתי רוצה להתמקד לו במדדיה במדעים מדוייקים אלא בחיוש מקבילה במדעי הרוח. מה הפרסים המקבילים לנובל (או טיורינג, פילדס וכו) במדעי הרוח? האם יש פרסים מקבילים או שבתחומים האלה ההערכה היא אחרת? מה מידת ההצלחה של אנשי אקדמיה ישראלים במדד זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממממ... ג'ארד דיאמונד? יובל נח הררי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל נח הררי אכן הוזכר בפתיל. דיימונד הוא לא ממדעי הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מאיזה מדעי הוא? הוא והררי קרובים מאד בתחומי המחקר שלהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקי דיימונד הוא פרופ' לגיאוגרפיה (מדע חברה) ופיזיולוגיה (מדעי הטבע), והכשרתו היא בתחום מדעי הטבע. נח הררי הוא היסטוריון בהשתייכותו האקדמית כמו גם בהכשרתו. את שניהם לא קראתי; ממה שגונב לאוזני, יש אכן חפיפה רבה בין נושאי העיסוק שלהם, אבל דיימונד נשאר יותר מעוגן במדעי הטבע, בעוד שנח הררי משוטט יותר אל תחומי הרעיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיאמונד מוגדר כביו-גאוגרף או אקו-גאוגרף ועוסק בנושאים מתחומי הביולוגיה, אבולוציה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, גאוגרפיה, קלימטולוגיה, היסטוריה-חברתית ואקולוגיה. איש רוח אמיתי לכל הדעות, אם לא מדקדקים בלקסיקולוגיה אקדמית. ספריו "רובים חיידקים ופלדה" ו"התמוטטות" הם בבחינת קריאת חובה לכל אדם משכיל (יובל נח הררי מושפע מאד מדיאמונד ואפשר להגיד שהוא בבחינת מממשיך של דיאמונד בתחום מדעי החברה). בהקשר של כותבים חשובים בתחום מדעי האדם וההשפעה שיש לאנשי רוח על החברה שלנו בזמננו, הזכרתי את שמו של דיאמונד בדיון כלשהו ואז היכו אותי בחצי תריסר שמות של כותבים חשובים ממנו. ואכן לאחרונה ראיתי ספר ששמו נשמט מזכרוני ובו כעשרים כותבים חשובים מן התחום של דיאמונד. שאלתך, אינה עושה חסד עם הנושא. מה פירוש "חילחלה לקהל הרחב"? הקהל הרחב בחלקו הגדול הוא המון הבקיא בשמותיהם של מסי,רונלדו וקארדשיאן. האם מה שהם מודעים לו, יכול להיות מבחן לחשיבות ולערך לחברה האנושית של תרומות שונות של אנשי רוח? אני משער שאם היה אפשר לבדוק היינו מגלים שלפני 50 שנה, פחות מ-20% מתושבי ישראל שמעו מימיהם על אלתרמן (וזה בתנאים של תקשורת ממלכתית מודרכת ומחנכת). האם אתה באמת רוצה להפחית בחשיבותם ובהשפעתם של מרטין לותר קינג, הדאלאי-למה, ואצלב האוול, פוקויאמה, ישעיהו לייבוביץ, ברנר אנרי לוי, הרב עובדיה, הרב שך, רק משום שרוב האנושות לא שמעה עליהם? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |