 |
האם יש להטיל צנזורה על השימוש באינטרנט בבתי ספר? | 261 |  |
|||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
האינטרנט הוא המחליף של הספריה, לכן האפשרות ''לא צריכה להיות גישה'' פסולה. מצד שני בספרית בית-הספר אין מקום לכל סוג של ספר, ולכן באופן דומה יש להגביל את גישת התלמידים מבית-הספר (אבל לא מהבית) לאיטרנט. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי להבדיל כאן בין שני דברים: השימוש באינטרנט למטרות "לא חינוכיות", שאפשר אולי לנסות ולמנוע באמצעות צנזורה, מול השימוש באינטרנט למטרות פרטיות, כלומר שלא במסגרת המטלות של בית הספר, מעשה השקול בעיני לשימוש במכונת הצילום או במגרש הכדורסל של ביה"ס למטרות פרטיות. בעוד שאינני מאמין בלגיטימיות (וגם לא בפרקטיות) של צנזור וסינון תכנים באינטרנט באופן כללי, אני סבור שזו זכותו של בית הספר לדרוש מהתלמידים שיעשו באינטרנט שימוש רק במסגרת תכנית הלימודים. מדובר כאן בסופו של דבר באמצעי לימוד שהוא רכוש בית הספר, לא בצ'ופר שניתן כבונוס לתלמידים. הנ"ל, אגב, רלוונטי באותה מידה גם לגבי השימוש באינטרנט במקומות העבודה, ולכן עדיף שאפסיק עכשיו לכתוב ואחזור לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר להגיד פשוט "אני מסכים איתך"?! נראה לי, אגב, שמתפתח כאן דיון-לויין בפורנוגרפיה, שאולי היה עדיף לקיים אותו במנותק משאלת-הסקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו, די צפוי שדיון על פורנוגרפיה וסמים יהיה יותר פופולרי מדיון על בתי ספר. בכל אופן, אם אתה מסכים איתי, ודאי תסכים גם שבעקבות זה אין מבחינתי (או מבחינתנו) שום משמעות לסקר הזה, שכן אף אחת מאפשרויות ההצבעה שהיו בו איננה משקפת את דעתי/דעתנו בצורה ראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא השאלה הפעם מדגיש סוגיה שבפרוש יש לדון בה בהקף נרחב יותר - יכולתה (או אי יכולתה) של מערכת החינוך בכלל והמורים בפרט, להתמודד עם ה"לא חינוכי". אני זוכר עדיין את המונחים הטכניים משני שיעורי החינוך המיני שקיבלתי בחטיבת הביניים - מקליטוריס ועד בלוטת הערמונית. האם המורים (כאנשים כמוני וכמוכם) מסוגלים להתמודד עם המבוכה ובאמת לדבר על דברים מביכים בכלל, ועל העיוות שבפורנוגרפיה למשל בפרט? או שהתלמידים יזכו, כתמיד, לאחת מהשלוש - נזיפות וכעס, לטינית מדעית, או מבוכה וצחקוקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה העיקרית שבגללה פורנוגרפיה היא פסולה, היא מכיוון שהיא מזיקה נזק אמיתי, שהוכח במחקרים לא מעטים: מעבר לפעולה שלה בהצגת המין לילדים באופן מעוות, היא תורמת משמעותית לחיזוק סטריאוטיפים שוביניסיטיים, המגבירים את הנטייה של גברים לאלימות כלפי נשים, ופוגעים בשוויון של נשים. כך למשל, מחקר הראה שצופי פורנוגרפיה שהושמו בקבוצת "מושבעים" במשפט אונס מבוים, נטו בממוצע לפסוק עונשים נמוכים יותר לאנס, בהשוואה לעמיתיהם בקבוצת הביקורת. המחקר אף הראה מתאם מובהק בין "חוזק" הפורנו לעוצמת הפגיעה. מערכת החינוך לא מבינה בזה. ככל שזכרוני מגיע, היא לא עשתה דבר וחצי דבר כדי להתמודד עם הפערים הקטלניים בין גברים ונשים, כדי לחנך לשוויון, או אפילו כדי להסביר לילדים את המצוקות של נשים בעולם שהוא, בסך הכל, עדיין ברובו עולם הנשלט על ידי הגמוניה גברית. מובן לחלוטין שיש למנוע באופן טכני גישה לאתרים כאלה בידי ילדים, ככל שניתן. זה לא מתקרב להתחלה של פתרון; זו הסתרה של סימפטומים – התלמידים הרי ממילא יוכלו לפרנס את אתרי האינטרנט מאפלולית בתיהם ללא כל מעצור. הפתרון האמיתי שמערכת החינוך יכולה להציע הוא בעיקר.... לחנך, מוזר ככל שזה עשוי להישמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר שהצגת תמוה בעיני, ואשמח אם תוכל להסביר איך פתרו את בעית הביצה והתרנגולת המגולמת בו: האם אין בסיס לטענה כי מי שימשך ו"יתמכר" לפורנוגרפיה הוא בין כה וכה אדם שנוטה לזלזל בנשים ולנהוג באלימות כלפיהן? האם מבצעי הניסוי לקחו קבוצת אנשים שאינם צופים בדרך כלל בפורנוגרפיה, חשפו אותם במשך תקופה ארוכה לפורנוגרפיה ברמות שונות, ואז השוו אותם לשתי הקבוצות שלעיל? אחרת, הרי, המתאם בתוצאות שלמעלה אינו קובע את הסיבתיות (קוזליות). ולעניינינו - אם הסיבתיות האפשרית שאני הצגתי קיימת, הרי שמניעת הצנזורה תוכל לספק למערכת החינוך כלי לזיהוי ילדים "בעייתיים" בתחום הזה, ולרכז מאמצים מיוחדים בקבוצה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציג קוזליות הפוכה מזו של המחקר. אבל המחקר לא בוצע על הטיות קיימות: למיטב זכרוני, המחקר בוצע על ידי לקיחת אוכלוסיית נחקרים (סטודנטים גברים, אם אני זוכר נכון), וחלוקתם לשלוש קבוצות. אחת נחשפה לפורנו קשה, אחת לפורנו רך, ואחת הביאה את המטען הערכי המקסים שלה מהבית ללא הפרעות. כלומר, המחקר לקח את המצב "הטבעי" ובדק "תוספות" שונות עליו. התוצאות הראו פער בין גזרי הדין של שלוש הקבוצות, כך שקבוצת הביקורת נתנה את גזרי הדין החמורים ביותר, וקבוצת הפורנו הקשה את המקלים ביותר. ברור שמתאם איננו הסברי, אלא תיאורי בלבד. אבל זה תיאור מאוד משכנע, לא? אגב, לפי מחקרים מסוג זה הוצע בעבר על ידי מקינון, הוגה פמיניסטית מובילה, לאפשר לנשים (כנשים) להגיש תביעות בנזיקין כנגד מפיצי פורנוגרפיה, משום שהם גורמים לסיכון בטחונן האישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הערה: הדיון המוסרי בפורנוגרפיה מתעלם בדרך-כלל מהניצול הרחב שככל הנראה מעורב בו. רבות מהמופיעות בחומר הפורנוגרפי עושות את זה כדי להשיג מנות סם, או לפחות כך נטען הרבה פעמים. אין לזה קשר דווקא לחינוך ילדים, אבל זה אספקט שנוטים להתעלם ממנו. לדיון הזה יש כמובן קשר הדוק לשאלת המוסריות של הזנות, רצון חופשי והסכמה חופשית, ועוד כהנה וכהנה תופינים מהסוג שתמיד מעלה את המחשבה הבאה: אולי הסיבה שהתעשיות האלה ממשיכות להתקיים למרות הפלונטרים המוסריים והחברתיים שהם יוצרים היא פשוט ששום ממשל, ושום תפיסה מוסרית, ואף לא הרצון למנוע פשיעה, אינם חזקים דיים כדי לחתוך פעולה שמונעת על ידי הצורך של ההגמון הגברי לזיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענתך הפורנוגרפיה מונעת ע"י ניצול נשים, והדוגמא שהבאת היא שהן עושות את מה שהן עושות על מנת לקבל סמים ושאלתי היא: איפה הניצול? מקרים שבהם אנשים מאולצים להשתתף בסרטי (או צילומי) פורנו בניגוד לרצונם הם בהחלט לא מוסריים ולא חוקיים ויש לעשות כל שניתן כדי למנוע אותם. אבל מצב שבו אדם זקוק לסכומי כסף גדולים (לכל צורך שהוא) ופונה לתעשיית הפורנו או זנות כדי להשיג אותם אינם ניצול. אישה שמקבלת כמה מאות דולרים ליום בשביל להזדיין אינה מנוצלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניצול הוא בחוסר האפשרות לצאת מהמצב, ברגע שהגעת אליו. אם מישהו (גבר, אישה, חציל, זה לא משנה) מגיע למצב קשה, לא משנה מאיזו סיבה, ונאלץ לעבוד בזנות כדי להתקיים, הוא מסיים לעצמו את החיים באותו הרגע. זונות נזקקות לתמיכתם ולהגנתם של סרסורים (מישהו זוכר את "נהג מונית"?), שבתמורה לוקחים מהם את רוב כספם וכופים עליהם, כלכלית או בכוח הזרוע, להשאר צמיתים שלהם עד ליום שבו הם יפסיקו להועיל. וחוצמזה, מה הקשר בכלל בין פורנו לזנות? פורנו, בינתיים, הוא חוקי. זנות לא. לעומת זאת, פורנו עבור קטינים הוא לא חוקי, ולכן צריך למנוע (או לפחות לנסות) מקטינים לגלוש באתרים "לא חינוכיים". סילחו לי על השמרנות, אבל איפה פה בדיוק הדילמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי למשפט הראשון בדבר הניצול בתעשיית הפורנו. לדעתי הבעיות שהזכרת בתחום הזנות נובעות מכך שהזנות אינה חוקית ואינה ממוסדת. לו היה פיקוח חוקי על העניין תופעות מכוערות כמו סחר בנשים ואילוץ נשים לעסוק בזנות היה קטן בצורה משמעותית אם לא נעלם לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנב שגונב בשביל לחם בכל זאת נקרא גנב וכאשר מעמידים אותו לדין הוא לא יכול לומר העשיר במפעל פיטר אותי לאחר שניצל אותי ולכן הגניבה נכפת עליי בבית המשפט יאמרו לו שכל אדם עושה את הבחירות שלו והוא אחראי להם וכך גם נשים אשר פונות לזנות או לפורנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת על המושג המשפטי שנקרא "תנאים מקלים"? בעיקרון, מה שהוא אומר זה שאין דבר כזה "שיוויון" בין פשעים - בכל גזר דין חייב השופט להתייחס למצב הכולל שבו נמצא הפושע/הקורבן וזכותו לשנות את העונש (או את גזר הדין) על סמך מצב זה. רק לפני מספר ימים קראתי בעיתון על שופט שסירב לשלוח לכלא חסר-בית שגנב לחם (כן כן, בדיוק כך) משום שהוא התרשם שחסר הבית הזה היה במצב של רעב אמיתי ושהגניבה הייתה ע"מ להשביע את רעבונו בלבד (להערכתי, עורך-הדין יכל לטעון כי רעב גורם חוסר-שפיות זמני, אך אני רחוק מלהיות בקיא ברזי החוק); לא הוסרה ממנו אחריות פלילית, אבל הוא גם לא נענש ע"פ לשון החוק (נדמה לי שהעונש היה עבודות שירות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק מלהיות מסוגל להגן כראוי על העמדה הפמיניסטית שמסרבת לראות בהסכמה לזנות הסכמה קבילה (במובן הפילוסופי). כמה דברים הם בכל זאת ברורים יחסית: לא היית אומר למשל שמי שהוצמד אקדח לראשה ואולצה לקיים יחסי מין נתנה הסכמה קבילה למעשה. אפשר לטעון: הרי היא בחרה בין מותה לחילול גופה, ובחירתה הינה לגיטימית. אלא שישנם אילוצים שבעינינו שוללים את תקפות ההסכמה של האדם. יש גם אקדחים וירטואליים: מי שמסמם אדם כדי לכרות איתו חוזה למכירת הדירה שלו, לא יצליח בכך, מבחינה משפטית – החוזה לא יהיה אכיף. יש אקדחים עוד יותר וירטואליים: זקנה, פיגור שכלי, קטינות. (אמנם צריך להבחין בין אילוץ שמקורו בצד שכנגד, כלומר כפייה, ובין אילוץ שהצד שכנגד רק השתמש בו, כלומר ניצול מצוקה. המקרים האחרונים שציינתי הם ניצול מצוקה. ההבדלים אינם משמעותיים במבחן התוצאה, כל עוד המנצל יודע על המצוקה, אף אם לא גרם אותה.) זה בפירוש פותר את המקרים של תלות של אישה בסמים. אין זכות לאף אדם לנצל את התלות הזו לסיפוק צרכיו. לא מדובר רק בצרכים מיניים, אלא גם כלכליים, הרי ספקי הסמים/כסף לסמים לא עושים זאת לשם שמיים, אלא לסיפוק חשבון הבנק שלהם. אנחנו לא רואים את הבחירה של אדם בהיותו זקוק לסם כבחירה קבילה, כי סם הוא מהאקדחים החזקים מאוד. לשאלה הנקייה: פתאום קמה אישה בבוקר, מחליטה ש"בא לה" לעשות כסף, והיא הולכת ומציעה את עצמה לכל דורש. נראה לי שהסיטואציה הזו היא יותר פנטזיה (גברית?) מאשר מציאות. כלומר, נשים נדחפות לזנות בדרך כלל מתוך מצוקה קשה. באנלוגיה, התפיסה הזאת של "זנות לתיאבון" מקבילה לתפיסה הגברית לפיה הנאנסת "רצתה את זה". המדובר הוא ב"מכירה" של דבר מאוד עמוק ואינטימי, וקשה לראות כיצד דבר כזה קורה מרצון אמיתי. מובן, שזהו דבר שלגברים קשה להתחבר אליו; זה אפילו נראה כמו פנטזיה. גברים נוהגים לומר, למשל, שלו נשים היו מטרידות אותם מינית הדבר היה מחמיא להם מאוד. יש סיבה שגברים אינם מבינים את המצוקה הנשית. הסיטואציה, הרי, איננה סימטרית: החברה שלנו בנויה על תובנות עמוקות של ניצול, על דפוסים שולטים שלפיהם נשים הן כלי עבור גברים. הדבר הזה משתקף, למשל, בפרסומת, המשתמשת בגוף של נשים כמוצר בפני עצמו (החפצה, או אובייקטיביזציה). הכאת נשים, הטרדות מיניות, מילת נשים, אונס ועוד הם תופעות בוטות של נסיון הקבוצה לעקר ולהכשיל את המיעוט הנשי. הפמיניסטיות יגידו שלא מדובר בתופעה מבודדת, אלא באווירה השולטת בחברה, מכווינה התנהגויות ובכך מחזקת את עצמה. זה אקדח מסוג אחר, משום שקורבן התקיפה מפנים את היחס כלפיו ורואה בו יחס ראוי. נשים המבקשות לעסוק בזנות בוחרות, לפי התפיסה הזאת, לקבל על עצמן את מערכת הערכים המוכתבת על ידי הגברים, שיסודה בדפוסי כוח של גברים כלפי נשים. באנלוגיה, זהו העבד שמאמין שכך הם סדרי העולם, או האישה שמאמינה שאין לתת לנשים זכות הצבעה. הפמיניזם (בחלק מזרמיו) מבקש לראות בכך שלילה לא-לגיטימית של הרצון החופשי, לא הסכמה היוצרת מציאות לגיטימית, אלא תוצאה של "כיפוף ידיים" תודעתי; ההוויה אכן קובעת את התודעה, ולאווירה של ניצול יש השפעה מידבקת. לחברה יש זכות לחלק מחדש את יחסי הכוחות, ולתקן את ההבניות האלה; זאת למשל באמצעות המשפט הפלילי, או באמצעות חינוך. יותר מכך, הזכות של נשים לשוויון מחייבת את המדינה לעשות זאת: לאישה יש זכות שלא לחיות בחברה בהן יחסי הכוחות החברתיים ישפיעו עליה למכור את גופה, אף אם היא מדמה שהיא עושה זאת מרצונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד הערה: הדיון הארוך והמייגע-קצת במה שקראתי לו "המקרה הנקי", כלומר זנות לצורך הנאה, לא צריך לטשטש את העובדה שבשטח, התופעה הזו היא זניחה שבזניחות. גם ההסבר כאילו בעיית הזנות נעוצה באי-הסדרה חוקית, התשובה היא שהסדרה חוקית משמעה משטור בחוק של ניצול נשים. תודעת הניצול חזקה דיה בשביל שתוכל לקנות את גופן של נשים ולעשות בו כחפץ בידך, תוך מחיקת האדם שעומד מאחוריו, מבלי להרגיש שאתה עושה זאת. בקרוב, דיון לפי חוק הגנת הצרכן האם סימון המחיר על האישה צריך להיות על גופה או שמספיק על המדף. מי שחושב שאין לזה קשר לאונס ולאלימות כלפי נשים – טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שאן לאף אחד זכות לנצל את הצורך של אישה בסמים כדי להשפיע עליה לקיים עמו יחסי מין תמורת תשלום. ואני ממשיך בגישה דומה וטוען שלאף אחד אין זכות לנצל את חרב המשכנתא שמתנופפת מעל ראשי ולהכריח אותי לעבוד. זנות היא עבודה. אישה מוותרת על צניעותה מספקת שירות מבוקש ומקבלת בתמורה הרבה מאוד כסף. אני מוותר על הזמן שלי, מספק שירות למעסיק שלי ומקבל כסף בתמורה. אם נרקומנית מעדיפה לעבוד 3 שעות ביות כדי לממן את הסמים ולהשאיר עודף לשכר דירה אוכל ובגדים במקום לעמוד ברמזור 14 שעות כדי לממן בקושי את הסמים בלבד, זו בחירה שלה. במצב כזה גם אני אולי הייתי מעדיף את הבחירה הזו. הבעיות הם במקרים של כפיה אמיתית, סחר בנשים גרימת התמכרות לסמים במטרה להביא נשים לזנות ותופעות מהסוג הזה. תופעות אילו ייעלמו אם הזנות תמוסד. גורם עסקי שפותח בית בושת ונתון לפיקוח לא יוכל לעשות פעולות כאילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצול של אישה המכורה לסמים איננו שונה מהחתמה של גבר קשיש הלוקה בשטיון על צוואה שבה הוא מוריש את רכושו לחתול של המחתים. שתיהן הן בחירות, במובן הפורמליסטי של המילה, הקשיש בחר לחתום, הקשיש בחר לא לקרוא, הקשיש בחר לא להבין (לו רצה להבין, היה יכול ללכת למישהו שיסביר לו וכו), אבל אני בטוח שתסכים איתי שאת הצוואה שלו אסור לקיים. יש בחירות (פורמליות) שאינן בחירה אמיתית. לבחירה שאיננה אמיתית אין משמעות: היא צריכה להיות כאין וכאפס, והיא אכן כך בעיני המוסר המקובל, ובעיני המשפט הנוהג. אין הבדל (איכותי) בעניין זה בין הטעיה, תרמית, עושק (ניצול מצוקה פיזית או שכלית) ובין כפייה של ממש. כל ההבדל הוא מי מחזיק את האקדח, אבל תמיד יש לך נבל שמנצל את מי שהאקדח הוצמד לרקתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש יודע מה זה שטיון. אם מדובר בסוג של סניליות אז המעמד החוקי של חתימה כזו הוא דומה לחתימה של קטין, כלומר אין לה תוקף חוקי. אם האדם שחתם על הצוואה היה שפוי ושולט במחשבותיו, ואם לא איימו עליו בשום דרך, החתימה צריכה להיות קבילה לחלוטין. אני טוען בתוקף שהבחירה שלי לעבוד אינה בחירה אמיתית אלא אילוץ של המציאות לו הייתי יכול להרשות לעצמי להפסיק לעבוד, הייתי עושה זאת כבר מחר בבוקר. מעבר לזה, כשאני הולך לשוק אני מנצל את מצוקת המוכר שחייב למכור את הסחורה ומכריח אותו להוריד את המחיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטיון, כמו פיגור, כמו הפרעות אחרות שפוגעות ביכולת החשיבה, נחשבים חוקית ומוסרית כפוגמים ביכולת לתת הסכמה קבילה, אפילו אם כלפי חוץ נראית הסכמה אמיתית (חתימה על צוואה). לגבי האילוץ לעבוד, זה טיעון שאפשר באמת ללכת איתו רחוק, אבל אין צורך: אני בהחלט חושב שיש כאן אבחנה מוסרית, כלומר החלטה ערכית שלנו, שאילוץ כלכלי לעבוד איננו פוגם בהסכמה, ואילו אילוץ סמים לזנות כן פוגם בה. זו החלטה ערכית טהורה, שלדעתי קל מאוד להצדיק אותה אינטואיטיבית, אבל ניתן גם להצביע על הקווים המנחים שמכוונים אליה: למשל, סמים גוררים שלילת יכולת אמיתית לגבש רצון, פגיעה משמעותית ביכולת החשיבה הפנימית; מותר לנו גם לרצות למנוע מכירה של זכויות אדם שאנחנו רוצים לראות אותן כאינהרנטיות לכבודו של אדם כאדם; וקבלת כסף עבור אי-עובדה פוגעת בזכויותיו של אנשים אחרים, בעוד ששלילת הזנות פוגעת רק במנצליה. לשיקולים עקרוניים אלה, ניתן להוסיף את השיקול הפרקטי – "זנות לתיאבון" היא תופעה זניחה לחלוטין, ומותר לנו לקבוע כללים שאוסרים זנות באופן כללי גם אם הכלל לא מכסה את מקרי הקיצון (וזאת במקביל לדעה שהבעתי מדוע גם אותה "זנות לתיאבון", אם קיימת, היא פסולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית הספר בו אני לומדת השימוש באינטרנט הוא חופשי לכל מטרה פרט לאתרי סקס, הימורים וצ'אטים. אומנם האינטרנט הוא מאגר ענק לדברים שליליים אך בית הספר מרשה לתלמידים "להתנסות" גם בצדדים הפחות יפים שלו. לדוגמא: באחד השיעורים ביקשו מאיתנו למצוא אתרי נאצה. לאחר שכל אחד הוציא חומר מהאתר ניהלנו דיון ועסקנו בנושא. דנו בנושא גם מהצד של ההפצה. כלומר כמה קל לפרסם את דעותיך לכל העולם וכיצד כל אחד, לא משנה מה דעותיו רשאי )ברוב המיקרים( לומר אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה מה שאת תכני צנזורה מוגבלת ומה שניתן לכנות אי יכולת של מורים לדבר על נושאים בפתיחות והבהרתם כראוי גם מכיוון שקשה להם לדבר על כך(ואני לא מתפלא כי הם בוודאי חשבו שהתינוקות באים מהחסידה, זה לפחות מה שסיפרו להם) ולכן הם פשוט מתיחסים לנושא כמעין טבוא וזאת אני אומר על סמך ניסיוני האישי כי בכיתה ט'(שם הייתי בשנה זו) המחנכת דיברה איתנו(בשיעורים של חינו מיני) על גיל ההתבגרות ועל כך שבנים נראים שונה מבנות ופה בערך היא עצרה(כמו רוב המורות המחנכות). כך שאני לא בר מזל כמוך שבבית הספר ניתן יהיה לקיים דיון כמעט חופשי על פורנו או נושאים מקושרים כך שמה הפלא בעצם שלרוב התלמידים יש גם את הצד הקצת מוסווה שנחשב סודי שבעצם אומר שהם בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר הבוחרים באופציה האחרונה נראה כמו אינדיקטור מדוייק למספר תלמידים הקוראים באייל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתלמידה לשעבר, שמכירה את המערכת גם מכוונים אחרים לא אחדש דבר אם אומר שבית הספר, הוא מקום מאוד לא סימפטי וזאת בלשון המעטה. באיזה מקום עבודה מלווים אותך צלצולי הפעמון בכניסתך, צאתך ובבואך אני חושבת שמורים שומעים צלצולים גם אחרי שיצאו לפנסיה (המסכנים אחרי שגמרו ללמוד ממשיכים עוד לבלות במוסד הזה). כיתות דחוסות תלמידים, מבנים שאינם ראויים, אלימות שהולכת ומתרחבת ורמת הוראה כמו רמת השכר, אינה הולמת. וכל שאמרתי בלשון המעטה אמרתי. ולכן לא צריך בית ספר אלא אם נלמד לעשות זאת כמו שצריך (מש''ס) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתלמידה בהווה אני לא רואה את בית-ספר כמקום לא סימפטי. בית-הספר בו אני לומדת דוגלת בדמוקרטיה אך הוא לא בית ספר פתוח. אלימות בו היא מקרה מאוד נדיר ורמת הלימודים גבוהה מאוד (אחוז התלמידים שיוצאים ללא תעודת בגרות הוא נמוך מאוד) אך אם זאת הוא אינו בית ספר סלקטיבי. דווקא המורים, למרות שכרם, משקיעים בתלמידים. יתכן ואנחנו לא צריכים בית ספר מפני שהכל אפשר ללמוד היום בבית דרך ספרים ואינטרנט אך בית ספר הוא לא רק לבוא ולהוציא בגרות (לפחות לא בשבילי) הוא גם נוגע בצד החברתי. ואם את אומרת שצריך ללמוד מש''ס כנראה הטראומה שלך מבית-הספר הייתה מאוד גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקליימר - אין לי מושג איפה את לומדת, מה הרמה של בית הספר, מה ההרכב הסוציו אקונומי באזור מגוריך, וכן הלאה. עדי, אני יוצא כאן מהנחה לא מבוססת במיוחד, שאת חיה באזור של ''אליטות'', כביכול, או שלפחות בית הספר בו את לומדת נמצא באזור של בני טובים, פחות או יותר. כבוגר תיכון אזורי שבו למדו תלמידים מכל המגזרים האפשריים ביחד, אני יכול להגיד לך בכנות שרמת המוטיבציה של המורים לא משפיעה במיוחד על רמת התלמידים, וזאת לצערם של כל הנוגעים בדבר. סחר בסמים בשטח בית הספר הוא לא מיתוס, וגם לא אלימות וכלי נשק בקרב התלמידים. אין מה לעשות - בתי ספר דמוקרטים עובדים רק ממעמד סוציואקונומי מסויים ומעלה. לעומת מע' החינוך הקונבנציונלית האימפוטנטית, מע' החינוך של ש''ס מצליחה להרחיק את הילדים מהרחובות, להרחיק אותם מסמים, ולהרחיק אותם מפשע ברמה גבוהה של הצלחה. יש למערכת החינוך הממלכתית הרבה מה ללמוד ממנה, ורק חבל (לדעתי בלבד, כמובן) שכל אותם צעירים קלים להשפעה שנואשו ממערכת החינוך הרגילה נכנסים למעגל פונדמנטליסטי שרובם לא יצאו ממנו בחיים. אנחנו, הציבור החילוני, לא צריכים להלחם במע' החינוך של ש''ס, ולא צריכים לנסות להפיל אותה. אנחנו צריכים לנסות להתחרות בה, ואם אפשר - גם לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לומדת בבית ספר קיבוצי שלומדים בו אנשים מקיבוצים וממושבים. אני לא חושבת שהקיבוצים נחשבים "אליטות" ולא כל המושבים מוצפים בכסף. לגבי החינוך של ש"ס: נכון, הם מצליחים להרחיק את הילדים שלהם מהסמים והמרחובות אך מנגד - האם הם נותנים להם חופש? כוונתי היא- האם הם פותחים בפניהם אופקים חדשים, דברים מעבר ללימודי דת? ללא ספק בית הספר שלי הוא שונה מרוב בתי הספר בארץ אבל הוא לא של "האליטות" הדבר היחיד שהוא שומר זה שהתלמידים מגיעים מקיבוצים ומושבים (וגם ככה אין מקום בבית-הספר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בתי הספר של ש"ס עובדים עם ציבור *טיפה* יותר קשה מהציבור שבית הספר שלך עובד איתו. הקיבוצים הם ישובים קטנים ואידיאליסטיים, והם מועדים פחות לפשיעה מאשר ערים גדולות, במיוחד בשכונות העוני. מבחינה זו, בית הספר שלך הוא דווקא כן אליטיסטי - מאחר והתלמידים שלומדים בו לא "מקולקלים". באזורים עירוניים צפופים והומים קשה הרבה יותר לשמור על הילדים בתוך בתי הספר מאחר וקיימים הרבה יותר פיתויים מחוץ אליו (במקרה שלי, אוכל. במקרים אחרים - ים, קניות, סחר בסמים קלים, מה שבא). וכפי שציוני הבגרות (אם בכלל) של כולנו מראים, יכול להיות שהיה עדיף אם היינו לומדים תחת משמעת נוקשה יותר. שנית, אני אהיה האחרון לתת קרדיט לש"ס. אבל כשמגיע, מגיע. מעט מאד מתלמידי מע' החינוך הרגילה בשכונות המצוקה מגיעים בכלל לתיכון, ורבים מדי מהם ממשיכים את חייהם בכלא. בתי הספר באותם אזורים מהווים מקור להשפעה רעה יותר מאשר חיובית. מערכת החינוך של ש"ס נותנת אלטרנטיבה, שאולי אינה מושלמת, אבל לפחות מרחיקה את הילדים מצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכן כאן בלהפגין בורות מרשימה. לא ידעתי בכלל שלמעיין החינוך התורני יש גם בתי-ספר תיכוניים. (שהרי, אם מדובר בהרחקת הנוער מפשיעה ותרבות רעה, הרי הגיל הרלוונטי הוא גיל תיכון). האם יש לך מידע מהימן, כמה תלמידים יש בתיכונים אלו, ועד כמה אכן יש הצלחה בהרחקתם מחיי שוליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסתכן בלהפגין כאן בורות מרשימה שלי. אין לי מושג. אני יודע, ממה שראיתי, שאותם תלמידים שישבו איתי בתחנת האוטובוס בדרך לבתי הספר (אני בתחבורה ציבורית, הם בהסעה מיוחדת, אם כבר מדברים על זה) שלנו לא מגיעים בסופו של דבר לתיכונים עירוניים, כמו זה שאני למדתי בו. לאן הם כן מגיעים - אף פעם לא ביררתי. בכל מקרה - לא למסלול הסטנדרטי. אבל זה ממילא לא רלוונטי. הגיל המשמעותי הוא דווקא לא גיל התיכון, שאליו אתה כבר מגיע בדרך כלל כבר "מקולקל". אני מניח שהמסלול שהם עולים עליו מוביל בסופו של דבר לישיבות תיכוניות ו/או ישירות ללימודי מקצוע או עבודה. כאשר אתה מסיים בית ספר יסודי כשחונכת ביסודיות נגד, נאמר, טלוויזיה, סקס, חילונים, סמים, או הצתת מכוניות של סגל המורים (אנקדוטה משעשעת מהשכבה שלי בכיתה ז', נדמה לי. אותו מורה, וגם אותו תלמיד בסופו של דבר, לא יסכימו איתי בקשר להומור שבה. מילא) - אין סבירות גבוהה שתתחיל לסחור, לפרוץ, או לדקור בכיתה י'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני דווקא חושב שכל העבודה שנעשתה עד כיתה ט' יכולה מאוד בקלות לרדת לטמיון בכיתה י'. החינוך נגד סקס, סמים ופרוץ-נ'-דקור לא יכול להיות באמת מעמיק. רוב האנשים נגררים לתרבות כזו (אני חושב) יותר בגלל הסביבה. נהפוך הוא, דווקא אם (נמשיך את הספקולציה כל עוד לא יגיד מישהו שיודע מה המצב לאשורו) פתאום בכיתה י' נגמרת להם המסגרת, ודווקא בגלל שהם אינם יכולים להשתלב בחינוך העיוני הממלכתי, נראה שאפשר לצפות למשבר לא קטן, שיכול (שוב, בסביבה לא טובה) לגרום בדיוק להדרדרות כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שיגיע מישהו... אבל אפשר לנסות ולהמשיך את הניחושים. לדעתי, בכל מקרה אין נקודת מפגש מחודשת בין יוצאי בתי הספר של ש"ס ובין יוצאי בתי הספר הממלכתיים. כפי שכבר אמרתי, אצלי בתיכון לא ראיתי את יוצאי היסודיים של ש"ס. נתתי שתי חלופות הגיוניות - לימודים בישיבה לתלמידים המצליחים יותר, ולימודים מקצועיים או עבודה מרגע שחוק חינוך חובה כבר אינו תקף. בכל מקרה, אין סכנה מיוחדת שהם יושפעו לרעה על ידי החילונים אוכלי השרצים האלה, שנכנסים להריון מחוץ לנישואין בגיל שש וחצי, רוצחים זקנות ברחוב מיד אחרי שהם אוכלים את החתולים שלהן, ולא שומרים שבת. אם מחנכים אותך *ככה* בקשר לתרבות החילונית (ולא נראה לי שאני רחוק יותר מדי), פרוץ-נ'-דקור הוא אפילו לא בגדר מחשבה רחוקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי, אכן ברת-מזל את. אינני יודעת היכן את חיה. אני חיה כאן, בארץ הזו ומה שאני רואה איננו קל בעיניי. חולייה של מערכת החינוך הן חולייה של החברה כולה, והחברה שבה אנחנו חיים היא חברה כוחנית, אלימה וגסה. הצצה בישיבות כנסת-ישראל, בה יושבים נבחר יינו נותנת לנו תמונה מאלפת: צעקות, התלהמות, תגרנות ואלימות פיזית ממש. אז איפה מצאת לך בית ספר נהדר כזה, עדי? את בטוחה שאינך מפנטזת? מה שעיניי רואות תקצור היריעה מלהכיל, בכ"ז כמה נקודות למחשבה: א. מספר גדול מאוד של מבנים, הנקראים בתי ספר ברחבי הארץ לא יצרכו לשום שינוי ארכיטקטוני, במקרה הגרוע החלפת שתי אותיות בשלט הכניסה את ה "פ" ב- "וה" והם בתי סוהר לתפארת. כך למשל, יש חצרות פנימיות בבתי הספר מרוצפת בבטון אפור ומכוער, אין עץ ושיח לצל ולנשמה (על פרח כבר לא נדבר) ואם הסתובבת בחצר בהפסקה שמת נפשך בכפך, האלימות משתוללת ממש! ב. לא אחת ראיתי תלמידים, מורים ואפילו מנהלים שתלמיד אלים אחד והוריו מפילים חיתתם על בית ספר שלם וקצרה היד מלהושיע. ג. שום הורה לא ירשה לבנו לחרוץ את שמו ותרשימיו על שלחנות, כסאות וקירות בבית, אבל נצטרך להתאמץ כדי למצוא בית ספר איזשהו שהשולחנות, הכיסאות והקירות בו לא עמוסים בתחריטים "אומנותיים" למזכרת… ד. למורים רבים אין את הכלים, היכולויות והתנאים לנהל לימודים באווירה נינוחה של רצון לקנות ולהקנות דעת. הלחץ לגמוע חומר, להגיע לבחינה עם כמות גדולה בבית הבליעה, גורם לכך שככל שדחסנו יותר ובפרק זמן קצר יותר כך גם נקיא הכל מהר יותר. ואחרי שלעסנו בלענו והקאנו האם זה עשה אותנו לאנשים טובים ומועילים יותר לחברה? ה. בית-הספר הוא מקום חשוב, הכי חשוב! שם מעוצבת דמותה של החברה ובמתכונת הקיימת זו קטסטרופה אמיתית! ולכן יש לבער את בתי הספר (במובן הפילוסופי) ולבנות אותם מחדש, כי במתכונת הקיימת עבר זמנם מזמן. בסיומן של 12 שנות לימוד למדנו קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות פרק בתנ"ך וקצת היסטוריה, האם הבזבוז הזה תקין? ו. הצצה בדו שיח למעלה דיי מדהימה אותי אם משהו מדמה לו זנות כעיסוק מתוך תענוג. איזה שובנסטים אטומים גידלה מערכת החינוך החילונית? ז. מזלנו שהאונברסיטאות ראויות הן, שהמרחב והמראה, שהאווירה והמורים בחלקם הגדול מענגים ורחוקים מלהזכיר את המוסדות נושא דיונינו. ח. ולעניין ש"ס, יש, ועוד איך יש מה ללמוד מהם, צר לי מאוד שאנשים רכים וחלשים נופלים ברשתם של הפונדמנטליסטים האלה, אבל הם הצליחו לשאוב אליהם ילדי-שוליים שאילולי נשאבו אל המעיין היו נשאבים לחורים שחורים ולא רצויים. המורים בבתי הספר של ש"ס רואים בעבודתם, שליחות, מצווה, יעוד, עבודתם אינה מוגבלת בשעות ובימים. כמה מורים כאלה יש ברשת החילונית ממלכתית? ט. למרות שרשרת העסקנים שמתפרנסת לא רע מהמערכת, הכסף בדמות,יום לימודים ארוך, כיתות קטנות וארוחה חמה מגיע לתלמידים. נורא מרגיז שמקור הכסף הוא הנושא למאבקם, הוא "החמור עליו יבוא המשיח" לשיטתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יצא לי לבקר בכמה בתי ספר במהלך חיי. אני חושב שאת מאוד מגזימה בתיאור הכיעור. ו. אף אחד לא התייחס לזנות מתוך תענוג (אלא כדבר שאינו קיים) ההתייחסות הייתה לזכותה של אישה לבחור לעסוק בזנות, והאחריות שלה כלפי עצמה ותוצאות הבחירה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב מקומות העבודה כבר נוהגים לסנן את האתרים המורשים בגישה במחשבי מקום העבודה. ושם מדובר כמובן באנשים בוגרים, למרות זאת כולם מקבלים כי מקום העבודה נועד לעבודה והמחשב שם נועד לסייע לעובד בעבודתו עבור החברה המשלמת את שכרו. בית הספר מספק מחשבים כדי לסייע לתלמיד בלימודיו. הא ותו לא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהמחשבים במקומות העבודה ובבתי הספר מיועדים למטרות מסוימות ולא אמורים לשמש את העובדים למטרות פרטיות, איננה אומרת שיש לבעל הארגון זכות טבעית לסנן אתרים ובעיקר לא לעקוב אחרי פעולות העובדים (או התלמידים). בארה''ב וגם בכמה חברות היי-טק ישראליות נוהגים לקרוא בחשאי את הדואר האלקטרוני של העובדים. בארגון ישראלי גדול (לא חשוב מאיזו עדה) נתקלתי בתופעה של מנהל שהזמין האזנה לשלוחות הטלפון של עובדיו בטענה שהן רכוש הארגון ואמורות לשמש את העובדים רק לצרכי עבודה ולעניינים פרטיים דחופים במיוחד (דבר המקובל גם בצה''ל). בחברת סטארט-אפ ישראלית כלשהי נתקלתי אפילו בתופעה של פיזור מצלמות סמויות במשרדי החברה ללא יידוע העובדים שכל תנועה שלהם למעשה מצולמת ומתועדת. שיטות מעקב אלה הן מתועבות ומסוכנות לדעתי ולא יכולה להיות להן שום הצדקה, לרבות גם התירוצים הרגילים המחייבים ''שימוש נאות ברכוש החברה'' ואפילו לא כאשר הן ננקטות במסגרת התגוננות החברה מפני גניבות ופשעים אחרים שעלולים להתבצע כביכול ע''י אנשים מתוך הארגון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. עד שאני מצליח להתגבר על פראנויות האח הגדול שלי, היית חייב לפתח לי אותן מחדש? כדאי שאני אחזור לעבודה, הא? :) ועכשיו ברצינות. אילו אותן החברות היו עושות בדיוק את אותו המעקב, אלא שהן היו מדווחות לעובדים על התיעוד המתמשך של מעשיהם - ה"ריגול" כבר לא היה נורא כל כך. אין לי בעיה עם כך שהחברה משגיחה על מעשי העובדים, אלא עם אלמנט ה"ריגול" עצמו. הצפיה באנשים שלא מודעים לעובדה שצופים בהם נראית לי לא כאמצעי בטיחות אלא כסדיזם לשמו. כאילו שהחברות הנ"ל מנסות לטמון מלכודות לעובדים, ולא למנוע את השימוש הלא הולם. ומלבד זאת, נושא הסקר היה בנוגע לפיקוח על האתרים שיש אליהם גישה, ולא ריגול אחרי התלמידים. המטרה היא למנוע מהתלמידים להכנס לאתרי פורנו, לא לתת להם להכנס ואז להעניש אותם על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 we dont need no education נ.בwe dont need no thghot control no dark sarcasm in the classroom teachers leave thus kids alone hey! teachers! leave us kids alone! all in all its just another brick in the wall! all in all its just another brick in the wall! 3 i dont need no walls around me! i dont need no drugs to come me! i have seen the writing on the wall! dont think i need anything at all! אני לא באמת חושב ככה, פשוט נמאס לי מכל הפסטורליות הזאת בתגובות שלכם! פשוט אני רוצה לעורר פה ויכוח כלשהו. בחייכם, אנשים! אל תפחדו להגיד מה אתם באמת חושבים, ובמילים של המחשבות שלכם!!!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? ציטוט של רוג'ר ווטרס ללא ציון המקור הוא פסול. ובשגיאות כתיב - חטא על פשע! ואם נמאס לך מהתגובות הפסטורליות, נסח תגובה חריפה משל עצמך או שתשתוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אין הרבה ענינים שבהם אני מסכים עם אנשים אחרים מ"האייל", אבל) אתה צודק. אני מתנצל על שגיאות הכתיב. המקור הוא: Roger waters, Another brick in the wall - parts 2-3, The Wall movie.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן עבודתי כמדריך בחוג מחשבים, הדרכתי במוסד ברשת אמי"ת, שהיא רשת חינוך ממלכתית דתית. תלמידים בחדר המחשבים שבו שהיתי ניסו להיכנס לאתרי סקס ו-WaReZ שונים, אך כל מה שקיבלו היה עמוד של נטויז'ן שמכריז על כך שהאתר חסום. בקיצור, כבר יש צנזורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה כיום היא שיטת הלימוד בבתי הספר, מהרגע בו אנו נכנסים לבית הספר לא ניתנת לנו הזכות לפתח את דיעותינו האישיות או לישם את מה שלמדנו. כל מה שניתן לנו מבית הספר הוא רק שינונים בלתי פוסקים של חומר ועבודה בשיטת התוכי שלא מפתחת יצירתיות וחשיבה עצמית וגם מתירה למורים בעלי הבנה וראיית עולם צרה לנהל את העיניינים , ולכן לא צריך להיות בית ספר שמלמד בשיטתו הנוכחית כי הוא אינו מקנה לתלמידים ידע אלה כאב ראש. האופציה התחליפית היא למידה מהאינטרנט או הבאת מורים בעלי הבנה מספקת לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו נפוצץ בועה - אי אפשר ללמוד מהאינטרנט. כמויות ההטעיות, הטעויות, השקרים, ההבלים ודברי רעות הרוח שאני אישית מצאתי באינטרנט היא עצומה - וזה רק בנושאים בהם אני אכן מבין. אלוהים יודע כמה שטויות אחרות קראתי בלי לדעת זאת. אי אפשר לזרוק אנשים לאינטרנט ולהגיד להם ללכת ללמוד - דברים כאלו צריכים להיות מונחים ומלווים בבעל סמכות כלשהי שיוכל לעזור לתקן טעויות וליישב מחלוקות. למידה מהאינטרנט גם מתאימה רק למי שבאמת רוצה ללמוד. אי אפשר שאדם ישלם כל חייו בגלל שבגיל 14 לא בא לו ללמוד - הלימודים חייבים להיות חובה לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל עלי להבאיר לך כי לא התכוונתי לומר לתלמיד כך מחשב ולמד, זה צריך להיות מובן מאילו שהתכוונתי ללמידה דרך אתרים של משרד החינוך שמאורגנים ללימוד דרך האינטרנט. לידיעתך הילדים שלא מעונינים ללמוד ונמצאים בבית ספר בסופו של דבר גם לא לומדים אלה ישנים על השולחן או מבלים מחוץ לכיתה, ואם מה שמטריד אותך זה שלא יהיה ניתן לקבל ציונים אז אומר לך כי אפשר לבוא לבית הספר (או המקום בו אתה לומד) לעשות שם את המבחן וללכת. כמובן ישנה גם האופציה אשר תחייב הבאת מורים בעלי יכולת לימוד(ואני לא מדבר על אותם מורים אשר דורשים דקלום חסר תועלת של החומר לנוחיותם הגועלית) גבוהות אשר יוכלו להקיף את החומר בצורה טובה יותר וישאלו שאלות אשר תוכנם מחייב היגיון והבנה. הרי אחרי הכל, אם כל מה שאנו עושים בבית הספר הוא דקלום ניתן לעשות זאת גם בלי בית הספר. אני הבנתי את טענתך שם אתה מדגיש את הפחד שלך מאנרכיה שתיווצר, ולכן עלי לומר לך שמוסדות החינוך צריכים לפעול יחד עם אותם אנשים שילמדו מהבית ולא לזרוק אותם לכלבים. לסיכום: ישנם שני אפשרויות לשיפור בית הספר במתכונתו הנוחכית(והגרועה) אחת נרחבת יותר ומצריכה רפורמה רחבה יותר(למידה מהבית), השניה(אותה אני מעדיף לביינתים) היא שיפור התשתיות הקיימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, כל מה שלמדת בבית הספר היה דקלום? איפה למדת? אני למדתי ספרות - קראתי שירים, סיפורת, מחזות מסות. למדתי מתמטיקה ופיתחתי קצת חשיבה מתמטית מלימודי הגיאומטריה והאינפי. למדתי לא רק הסטוריה כרצף של ארועים שבאו אחד אחרי השנים אלא כקריאה של מסמכים ותעודות, ניתוח של משמעותם וניסיון להבין תמונה כוללת. למדתי תנ"ך והתוודעתי להסטוריה (האמיתית או הבדויה) שעליה מתבססת החשיבה הדתית היהודית. למדתי הבעה כדי שאוכל לנסח את עצמי בבהירות (אני מקווה), לבנות מאמר עם התחלה, אמצע וסוף, ולכתוב בעיברית תקנית. למדתי אנגלית גם כשיחה ודיון, כדי שאוכל להשתלב בעולם שעובר גל של גלובליזציה. והכי חשוב, למדתי לקרא כדי שאוכל להשתמש בכושר הזה כדי להרחיב את ידיעותי, ואפילו לקרא את מה שאתה כותב ולנסח לך תשובה ברורה. בניגוד למר יותם קדוש, אני חושב ש: " We DO need some education", כמו בכל מערכת, גם כאן יש מקום לשיפורים אבל דקלום ושינון? זה כל מה שלמדת? אני ממש מרחם עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למע' החינוך, מלבד המדעים המדויקים, בבית הספר לומדים בשיטה של קלט ופלט. נראה אותך מנסה להביע דעה שאינה זהה לדעת מע' החינוך בשיעורי ספרות או תנ''ך. יש תשובות נכונות, ותשובות לא נכונות, ואסור לך לפתח טעם משל עצמך. לימודי ההסטוריה לעומת זאת, בוחרים בדרך אמצע מטומטמת ומלאת דעות קדומות. דרך אמצע אמרתי, מאחר ולא בוחנים את התלמידים על עובדות וגם לא על ניתוח עצמאי, אלא מכריחים את התלמידים ללמוד בע''פ ניתוחים הסטורים אותם מקבל משרד החינוך. ואל תתחיל איתי אפילו על לימודי שפות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמר צחי ברזיק די הבאיר את דבריי. בלימוד השפות נבחנים עד כיתה י' בעיקר על אוצר מילים ודקדוק, כאשר נבחנים על סיפורים אז צריך להעתיק את התשובות מהספור ואין חופש הבעה רחב במיוחד. בכלל בכל המקצועות ההומנים למינהם בית הספר אינו מקנה הזדמנות לחשיבה יצירתית רבה במיוחד והמורים אשר מלמדים אותם באים עם דעות קדומות ודקלומים משלהם אשר מונעים מהתלמידים להביע דעות נגד וזאת אני אומר לך על סמך ניסיוני האישי. ואם אתה רוצה לדעת אז דע לך כי בתי הספר בהם מעודדים חשיבה יצירתית הם בתי ספר שבדרך כלל בעלי תקציב רחב יותר או שיש בהם כיתות מיוחדות(כמו כיתת המחוננים לדוגמא) שם מתקצבים את רמת הלימודים בצורה יותר גבוהה. כך שבוא ונבחן לרגע את המצב בו אנו נמצאים: העשירים מקבלים יותר היזדמנויות מבחינה להשתלב בהיי טק ותחומים אחרים בעוד בעלי האמצעים הדלים אינם מקבלים הכשרה להשתלבות בהיי טק ובתחומים אחרים, ומאולצים "ללמוד" בדרך שכבר מזמן הוכחה כגרועה(אבל קלה למורים וביחוד למורים גרועים). נ.ב שפה משמשת לתקשורת ולא משנה עד כמה היא רהוטה ונקייה אלה עד כמה היא מצליחה להביע את מחשבות האנשים(למרות שמומלץ שיהיה ארגון בכתיבת טקסט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שהייתי בר מזל ללמוד עם כמה מורים מוצלחים. במילותיו של של ארקדי דוכין ''אני מרגיש אשם על זה שטוב לי'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מצפה? הם מנסים ללמד *שפה*. הרבה לפני שתוכל לנתח טקסטים ולנהל שיחות מרתקות בשפה מסויימת, אתה צריך להיות יכול להבין אותה ברמה הרבה יותר בסיסית - הבנת הנקרא, אוצר מילים, קריאה במהירות סבירה. את כל אלה מנסים להקנות לילדים. בכיתות לדוברי אנגלית, כבר יש הרבה יותר פתיחות לניהול דיונים ולתשובות פתוחות יותר. הגישה שלך מזכירה לי את הגישה השלטת היום ללימוד קריאה בכיתות הנמוכות - אותה שיטת "השפה כמכלול" שנתונה כיום בויכוח קשה, מהסיבה הפשוטה שקורבנותיה פשוט אינם יודעים לקרוא, אלא אם לימדו אותם בבית בצורה ההגיונית. אי אפשר לזרוק ילד ל"סביבה רוויית טקסטים" ולצפות שהוא ילמד לקרוא ולכתוב כמו שצריך, בדיוק כמו שאי אפשר לזרוק שוליית שען ל"סביבה רוויית שעונים" ולצפות שהוא ידע לבנות שעונים לבדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך בהחלט בכל הנוגע לעובדה ששיטת השפה כמכלול היא פשוט גרועה. אך עליך להבין שהילדים בכיתות הנמוכות אינם לומדים שפה חדש אלה קרוא וכתוב ולכן גם גישת הלימוד צריכה להיות שונה, לעומת זאת בלימוד שפה זרה אין הדגש צריך להיות רק על דקדוק ודקלום אלה גם בעיקר על הבנת הנשמע והבנת הנקרא ,שאותם קשה מאוד להשיג מבלי להבין את השפה ואת התרבות המשתמשת בה. ולסיכום אומר: בכיתות הנמוכות פשוט בקושי מלמדים לקרא ובכתות הגבוהות מלמדים רק את הטפל(או הפחות חשוב) ולא את העיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בלימוד פילוסופיה היסטוריה ואזרחות לא רק שיש צנזורה על דברים מסוימים (כמו למשל התפיסה הפילוסופית האנרכיסטית) אלא גם לא נותנים לנו לחשוב באופן חופשי זאת אומרת השנה למדנו על בהיסטוריה על הסוציאליזם, למדנו ממש קצת על התאוריה הסוציאל-מרקסיסטית והרבה על כמה שסטאלין היה רע. כל פעם שניסיתי להכניס את הנושא של כמה זה מצליח היום באיסלנד המורה אמר לי שזה לא קשור. מונעים מאתנו להסתכל על הדברים איך שאנחנו רוצים. אני לא אומר שאין בזה גם צדדים טובים כי אחרי הכל אני סוציאליסט-מרקסיסט ולא הייתי רוצה שהכתה שלי תהפוך ל"הגל" או משהו כזה, אבל יש פה ניגוד מוחלט לחופש הביטוי: המערכת מפעילה עלינו חינוך כופה לדמוקרטיה!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כאשר נלמד נושא מסויים יש להקפיד כי התלמידים יעסקו בנושא השיעור, אם בעזרת חומר לימודים קונבנציונלי, אם בעזרת האינטרנט. צנזורה בבתי הספר בשימוש החופשי באינטרנט תהפוך את האתרים לאטרקטיביים הרבה יותר ממה שהם. תנו להם יומיים של סקס באינטרנט וזה ייצא להם מהאף. גם בספריה מדור ספרי הרומן הארוטי הוא לא המדף הכי מבוקש. הארי פוטר מוזמן לשנתיים הקרובות. שנת לימודים מקסימה לכולם |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |