בתשובה לשמואל, 23/07/00 22:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה, כל מה שלמדת בבית הספר היה דקלום? איפה למדת? אני למדתי ספרות - קראתי שירים, סיפורת, מחזות מסות. למדתי מתמטיקה ופיתחתי קצת חשיבה מתמטית מלימודי הגיאומטריה והאינפי. למדתי לא רק הסטוריה כרצף של ארועים שבאו אחד אחרי השנים אלא כקריאה של מסמכים ותעודות, ניתוח של משמעותם וניסיון להבין תמונה כוללת. למדתי תנ"ך והתוודעתי להסטוריה (האמיתית או הבדויה) שעליה מתבססת החשיבה הדתית היהודית. למדתי הבעה כדי שאוכל לנסח את עצמי בבהירות (אני מקווה), לבנות מאמר עם התחלה, אמצע וסוף, ולכתוב בעיברית תקנית. למדתי אנגלית גם כשיחה ודיון, כדי שאוכל להשתלב בעולם שעובר גל של גלובליזציה. והכי חשוב, למדתי לקרא כדי שאוכל להשתמש בכושר הזה כדי להרחיב את ידיעותי, ואפילו לקרא את מה שאתה כותב ולנסח לך תשובה ברורה. בניגוד למר יותם קדוש, אני חושב ש: " We DO need some education", כמו בכל מערכת, גם כאן יש מקום לשיפורים אבל דקלום ושינון? זה כל מה שלמדת? אני ממש מרחם עליך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למע' החינוך, מלבד המדעים המדויקים, בבית הספר לומדים בשיטה של קלט ופלט. נראה אותך מנסה להביע דעה שאינה זהה לדעת מע' החינוך בשיעורי ספרות או תנ''ך. יש תשובות נכונות, ותשובות לא נכונות, ואסור לך לפתח טעם משל עצמך. לימודי ההסטוריה לעומת זאת, בוחרים בדרך אמצע מטומטמת ומלאת דעות קדומות. דרך אמצע אמרתי, מאחר ולא בוחנים את התלמידים על עובדות וגם לא על ניתוח עצמאי, אלא מכריחים את התלמידים ללמוד בע''פ ניתוחים הסטורים אותם מקבל משרד החינוך. ואל תתחיל איתי אפילו על לימודי שפות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמר צחי ברזיק די הבאיר את דבריי. בלימוד השפות נבחנים עד כיתה י' בעיקר על אוצר מילים ודקדוק, כאשר נבחנים על סיפורים אז צריך להעתיק את התשובות מהספור ואין חופש הבעה רחב במיוחד. בכלל בכל המקצועות ההומנים למינהם בית הספר אינו מקנה הזדמנות לחשיבה יצירתית רבה במיוחד והמורים אשר מלמדים אותם באים עם דעות קדומות ודקלומים משלהם אשר מונעים מהתלמידים להביע דעות נגד וזאת אני אומר לך על סמך ניסיוני האישי. ואם אתה רוצה לדעת אז דע לך כי בתי הספר בהם מעודדים חשיבה יצירתית הם בתי ספר שבדרך כלל בעלי תקציב רחב יותר או שיש בהם כיתות מיוחדות(כמו כיתת המחוננים לדוגמא) שם מתקצבים את רמת הלימודים בצורה יותר גבוהה. כך שבוא ונבחן לרגע את המצב בו אנו נמצאים: העשירים מקבלים יותר היזדמנויות מבחינה להשתלב בהיי טק ותחומים אחרים בעוד בעלי האמצעים הדלים אינם מקבלים הכשרה להשתלבות בהיי טק ובתחומים אחרים, ומאולצים "ללמוד" בדרך שכבר מזמן הוכחה כגרועה(אבל קלה למורים וביחוד למורים גרועים). נ.ב שפה משמשת לתקשורת ולא משנה עד כמה היא רהוטה ונקייה אלה עד כמה היא מצליחה להביע את מחשבות האנשים(למרות שמומלץ שיהיה ארגון בכתיבת טקסט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שהייתי בר מזל ללמוד עם כמה מורים מוצלחים. במילותיו של של ארקדי דוכין ''אני מרגיש אשם על זה שטוב לי'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה מצפה? הם מנסים ללמד *שפה*. הרבה לפני שתוכל לנתח טקסטים ולנהל שיחות מרתקות בשפה מסויימת, אתה צריך להיות יכול להבין אותה ברמה הרבה יותר בסיסית - הבנת הנקרא, אוצר מילים, קריאה במהירות סבירה. את כל אלה מנסים להקנות לילדים. בכיתות לדוברי אנגלית, כבר יש הרבה יותר פתיחות לניהול דיונים ולתשובות פתוחות יותר. הגישה שלך מזכירה לי את הגישה השלטת היום ללימוד קריאה בכיתות הנמוכות - אותה שיטת "השפה כמכלול" שנתונה כיום בויכוח קשה, מהסיבה הפשוטה שקורבנותיה פשוט אינם יודעים לקרוא, אלא אם לימדו אותם בבית בצורה ההגיונית. אי אפשר לזרוק ילד ל"סביבה רוויית טקסטים" ולצפות שהוא ילמד לקרוא ולכתוב כמו שצריך, בדיוק כמו שאי אפשר לזרוק שוליית שען ל"סביבה רוויית שעונים" ולצפות שהוא ידע לבנות שעונים לבדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך בהחלט בכל הנוגע לעובדה ששיטת השפה כמכלול היא פשוט גרועה. אך עליך להבין שהילדים בכיתות הנמוכות אינם לומדים שפה חדש אלה קרוא וכתוב ולכן גם גישת הלימוד צריכה להיות שונה, לעומת זאת בלימוד שפה זרה אין הדגש צריך להיות רק על דקדוק ודקלום אלה גם בעיקר על הבנת הנשמע והבנת הנקרא ,שאותם קשה מאוד להשיג מבלי להבין את השפה ואת התרבות המשתמשת בה. ולסיכום אומר: בכיתות הנמוכות פשוט בקושי מלמדים לקרא ובכתות הגבוהות מלמדים רק את הטפל(או הפחות חשוב) ולא את העיקר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |