 |
''שידורי קשת'' ו''רשת-נגה'' זכו בהפעלת ערוץ 2 בעשור הקרוב | 2311 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
איזו מהזכייניות שידרה את הבית הלבן? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טלעד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מעוניין לקנות טלוויזיה משומשת במצב טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודע לזה שאין תוכנית חצי סבירה שלא תעבור מטלעד לאחד משני הזכיינים האחרים מיד ברגע שיתבצע השינוי, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון גם לתוכניות קנויות? (מה מונע מקשת-רשת-ששת לקנות כבר היום תוכניות שיצדיקו את הטרחה של לרבוץ מול הטלוויזיה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? התוכנית נרכשה ע"י טלעד. הזכיניות האחרות לא יכולות לקנות אותה גם הן, עד שטלעד תמכור את הזכויות שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק חשבת שאם זכיינית שהפסידה במכרז, הספיקה לקנות קודם לכן זכויות שידור לסדרה זרה כלשהי, זה אומר שהסדרה הזאת לא תשודר בישראל לעולם? שלא לדבר על זה, שדווקא מ"הבית הלבן" טלעד הספיקה כבר לשדר את שתי העונות אותן היא רכשה (לא יודע אם יש לה זכויות שידור גם לעונות נוספות), כשרובן אפילו לא נקטעו באמצע על ידי מהדורת חדשות לילית. דווקא הזכיינית המוערכת קשת, מקפיאה כבר זמן רב מסיבה לא ברורה את שידור העונה האחרונה של "חברים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא כל כך מפתיע. רוב הסדרות המיובאות הן נפילה מבחינת הרייטינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד כחודש תחל טלעד לשדר, בימי שישי, את העונה החמישית של הסופרנוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחשוב מכך, את העונה השלישית של ''זהות בדויה''. (שלשום ראיתי כמה דקות מ''טיטניק'' והבנתי סוף כל סוף למה ג'ק בריסטו מוכר לי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, סליחה. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. להבא אפתח קישורים לפני שאני שואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לכוסיותה של ג'ניפר גארנר, יש גבול למופרכות העלילתית שאפשר לסבול רק כדי לזכות לראות אותה פעם בפרק דופקת מכות רצח לרעים, תו"כ שהיא מקפידה על לבוש צמוד במיוחד. ___________ ההמ"ה, ששרד את כל העונה הראשונה, כולל הפסקת החדשות האינסופית, לא רק בגלל ג'. גארנר, אלא גם בגלל שהיא (העונה) שודרה בתקופה הדו-ערוצית שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, היו לך שני ערוצים שלמים. לי יש ערוץ 2 ושלג עם פס הקול של ערוץ 1. לא שיש מה לראות (או לשמוע) בערוץ 1. בילדותי העשוקה היה לי גם ערוץ 1 (ואז היה מה לראות!) גם שני ערוצי ירדן ואפילו את ערוץ המסיונרים של לבנון. כאשר הברירה היא בין ערוץ 2 לערוץ 2, אני בוחר באינטרנט, אבל חייבים לגוון לפעמים והעלמה גארנר בפירוש מהווה גיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמריקן איידול זה לא הגרסה הארה"בית לכוכב נולד? למה שאני ארצה לראות את זה? סימפסון זה סיפור עצוב, איכשהו ביום שבת בשעות הערב אני בד"כ לא מול טלויזיה. חבל. רק בשביל זה אולי היה שווה לנסות לשחק עם האנטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא יודעת למה שתרצה לראות את זה, אבל לפעמים, כשאני מצליחה לתפוס את השעה האקראית שבה אנשיו של בראל החליטו לשדר, אני צופה בה. למרות שצריך לציין שלמרות הפרובנציאליות שבעניין אני מעדיפה את הגירסה המקומית. (שלצערי לא יוצא לי לראות העונה, בגלל חוסר בטלויזיה זמינה במהלך השבוע. כזו אני, שטחית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם את הגרסה המקורית לא טורח לראות. כל הז'אנר הזה של תחרות מול המצלמות (דרוש מנהיג, סוף הדרך, רצים לדירה וכו') אף פעם לא היה חביב עלי וכוכב נולד לא שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא *לך* יש בעיה עם תחרות מול מצלמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שבתכנית שעליה אתה מרמז התחרו על מי הכי חכם. זאת בניגוד לכוכב נולד שבה ההפקה (וההנאה) מתבססת על כך שעושים צחוק מאנשים שתשעים אחוז מהם הם מאוד לא חכמים, ובניגוד לתכניות מסוג השגריר שבה משתתפים אנשים חכמים, אבל התחרות שם היא בעיקר על מי מרביץ (לא ליטרלית) הכי טוב, או הכי מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
90% מהם מאוד לא חכמים? על סמך מה אתה קובע את זה? לדעתי, הם דווקא מאוד חכמים. המטרה שלהם היא להתפרסם ולהכנס לתודעה הציבורית ולא צריך לזכות בכוכב נולד כדי לעשות את זה. מספיק זמן מסך או 15 שניות תהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא שעשועונים (שלא מעליבים את המשתתפים) אני אוהב וחבל לי שאין כאלו היום. אני לא מרגיש שמדובר באותו הז'אנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אישי מדי לשאול מה הקשר של easy לתחרות מול מצלמות? משום מה אני זוכר במעומעם מתחרה בשם איזי משהו שגרף סכום יפה במי רוצה להיות מיליונר. יכול להיות שזאת סתם הזיה בלי קשר למציאות, אבל אני אשמח לדעת אם יש בזה משהו (לא אשמח עד כדי כך שאני אלחץ אם easy מעדיף שלא לחלוק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מי יודע מה סוד באייל. זה הוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי = יזהר נבו, לקח מיליון ב"מיליונר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשחק עם האנטנה זה מומלץ באופן כללי. ___ פשוט נזכרתי בהסבר לכך שגברים שרים במקלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בגלל סיפורים מרגשים כמו זה של כוכב העל של "אמריקן איידול", וויליאם האנג, המדגים את יתרון שיטת השוק החופשי (שום רגולטור לא היה נותן לו הזדמנות). הוא כבר לא יזדקק לספר אליו קישרתי לפני כמה חודשים (מדריך לאסיאתי הרוצה להשיג בחורה לבנה). הופעה מדהימה שלו ב"כוכב נולד" האמריקני זיכתה אותו בקריירה המסתכמת עד כה במכירת מאות אלפי עותקים של אלבומו הראשון + הופעות וחוזי פרסום. שימו לב לקור הרוח המשולב בחום אנושי של פאולה עבדול המתוקה: http://tinyurl.com/5u82l (זהו קובץ wmv אז אפשר "לשמור בשם" את הקישור) הייתי יכול להשבע שכבר נתתי הפנייה זו בעבר, אבל אני לא מוצא אותה. בכל אופן, את סיפור ההצלחה המרגש השני:http://www.ebaumsworld.com/beatanorexia.html אני בטוח שכבר הבאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות השישים, הגב' חובבת השירה הפכה ללהיט היסטרי. לא ברור אם היא היתה מודעת לנעלגות שלה או לא, אבל חברות התקליטים עשו עליה סיבוב לא רע. גב' מילר שרה את downtown ולילה של יום מפרך עולמה של גב' מילר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו צריכים להודות לפורצי דרך כמו וונג ומילר, המראים פעם נוספת שאין מדדי האיכות המקובלים אלא תוצא של קונסטלציות חברתיות מסוימות. אלמלא תאונה הסטורית שהעניקה לקבוצה חברתית מאוד מסויימת ממון וכח שאיפשרו לה ביד ברזל נעלמה, יכולת לשתק ערוצי התפתחות אומנותית אלטרנטיביים, הסוטים מן התלם המרכזי, המשרת בדרך עקיפה ככל שתהיה את שימור הונם וכוחם תוך הסחת תשומת לב ההמונים מן החלופות לסדר הקיים, אזי אנשים אמיצים כמו צמד זה לא היו נחשבים לחריגים, אלא לחלק לגיטימי מן המיינסטרים של הספקטרום האומנותי אליו יכולים היינו להיחשף, ואולי אף כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד אחת. סיפור אמיתי. פלורנס פוסטר ג'נקינס, אשת החברה הגבוהה שהחליטה לשיר ולהקליט אופרה. היא אפילו הופיעה בקרנגי הול בניו יורק בשנות הארבעים של המאה הקודמת. הביצוע הזה כנראה צריך להיות מוקדש לדורפל שהבנתי שיש לו בעייה עם דאסאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק מדובר באחת מחלוצות הקאמפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "ערוץ המסיונרים של לבנון" זה METV, הם כבר לא לבנון, הם קפריסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי אליהם, אבל מאז שעזבתי את הקיבוץ לא ראיתי אותו יותר ולא ידעתי על המעבר לקפריסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינו כבר את חוק וסדר (כולל חוק וסדר: יחידת קורבנות מיוחדת) ואת משפחת סימפסון, תוסיף לזה את CSI, את CSI מיאמי, ועוד כל מיני סדרות בריטיות (כמו הנוכלים) שמצליחות להדחק ותקבל ערוץ טוב יותר1 מהערוץ השני2, ואולי הטוב בארץ. 1 רק באיכות התוכניות הקנויות שלו. זה לא שיש קשר בין השעה בא משודרת תוכנית באמת לשעה בה היא אמורה להיות משודרת אם בכלל. 2 שהתוכנית היחידה שלו שעומדת בסטנדרט דומה היא "תרגיע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את CSI ואת "תרגיע" ראיתי פרק אחד מכל אחד וממש לא התלהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לתרגיע, כשזו התוכנית הטובה ביותר בערוץ1, מה זה אומר על הערוץ? בקשר לCSI, יש פרקים יותר טובים, יש פחות, בכל מקרה לא צריך לצפות ליותר מתוכנית מתח אם אפקטים נחמדים וסיפורים תבניתיים, וכשאתה מתאם ציפיות, אז התוצאה בכל זאת מבדרת למדי (בטח יותר ממה שהמתחרים שמים ממול). 1 והיא באמת הכי טובה בערוץ 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל מאוד שהתכנית תשודר בימי שישי! מה עם הדתיים??! כמו כולם גם אני במתח, ולא אוכל לראות את התכנית שכ"כ חיכיתי לה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. במועדי ישראל צריך לשדר רק תוכניות פורנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שכעת כאשר לשתי הזוכות יהיו יותר ימי שידור גם הרמה תעלה בהתאם. אולי אם טלעד היו נקראים "ששת" היו מצליחים יותר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להסביר לי למה זה כל כך משנה מי זכה במכרז הזה? הרי במילא, העובדים בחברה שלא זכתה יעברו לעבוד בחברה שזכתה ובסוף יצאו אותם תוצרים, לא? או שפיספסתי משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת לא משנה. ממילא כל אנשי התקשורת מדשדשים בביצה של עצמם, ועוד חושבים שהם מעניינים את הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעשור האחרון שידרו שלושה זכיינים בערוץ 2, בשנה האחרונה הצטרף אליו זכיין שלישיש בערוץ 10. בנסיון מצטבר בהחלט אפשר להצביע על הבדלים בולטים באופי השידורים של הזכינים השונים1. אולי העובדים של טלעד יעברו לקשת, רשת הכבלים וערוץ 10. לא בטוח שהאנשים שקבעו את האופי יעברו לשם, ודי בטוח שאם כן, אז הם ימשיכו את האופי הקיים. ומכאן, לשאלה אחרת, אם כל כך הרבה גופים רוצים לשדר, למה צריך לעבוד בשיטה הלא מוצלחת3 של זכיינים שמתחלקים באותו ערוץ. למה שלא יתנו לכל מי שמעוניין (ועומד במספר תנאים קבועים מראש) לקנות תדר, ולשדר בו? 1 ואפשר לומר ששני הזכינים הפחות טובים ניצחו2 2 וטוב שאומרים שהכל יחסי, משום שגם הזכיין הטוב מכולם לא זכאי לתיאור טוב. 3 עוד משהו שלומדים מהנסיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע כמה עבודה יש לאנשי הרשות השניה בביקרות על שני הערוצים? אתה רוצה שהם יעשו פי שתים עבודה? תתביש לך, להתעלל ככה בעובדי ציבור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז הצעה חלופית, במקום למכור את התדר, שישכירו אותו, ובכסף שיעסיקו עוד עובדים ברשות השניה, וככה כמות העבודה פר עובד לא תגדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, למה אי אפשר להקים ראשות שלישית, רביעית...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשות, רשות, לא ראשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''... אלא שכיום, כמעט שנתיים אחרי המכרז, כבר ברור כי הזכיינית היחידה שעמדה בתנאי המכרז היא בעצם טלעד. היא אמנם לא נבחרה במכרז, אבל מאחר שהזכיינים שזכו במכרז לא עמדו בתנאי המכרז בפועל, לפחות תיאורטית - טלעד היא היחידה שהיתה יכולה לעמוד בתנאי המכרז.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש בן-אדם אחד שבאמת ובתמים מבין למה צריך את שיטת הזיכיונות הזו ולמה לא נותנים לכל אחת מארבעת החברות ערוץ משלה ונותנים לציבור לבחור מה לראות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הציבור יבחר, מה יעשו הפוליטיקאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תאוריה סבירה, אבל היא לא מסבירה למה הזכיון נמשך עשר שנים. אם הפוליטיקאים רוצים להשפיע באמת, הזכיון צריך להיות לתקופה הרבה יותר קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה יותר קצרה? לי זאת נשמעת כמו תקופה שרירותית כמו כל תקופה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תשעים ותשע שנים וגם ארבע שנים הן תקופות שרירותיות. אם הדבר היחיד שמנחה את "הפוליטיקאים" הוא "לצבור כח", מה מפריע להם לערוך מכרז פעם בשנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה היה כל שנה. האם לא היית יכול להגיד לי שזה לא מוכיח כלום כי "אף אחד לא מפריע להם לעשות מכרז כל חודשיים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאלץ אותי לומר בפירוש שאולי אין בעסק הזה אמיתות מוחלטות1. יש שתי תאוריות מתחרות: או שה"פוליטיקאים" (מין גוף אמורפי כזה, שמידת ההפשטה המיוחסת לו מתחרה רק בזו של "בעלי ההון") רוצים "כח" (בשעה שכל אחד אחר מעדיף "כסף", אבל אין בזה שום סתירה כי הם "פוליטיקאים"); או שמי שקבע את כללי המכרז חושב שהוא פועל בזה לטובת הציבור. מאד יתכן שמדובר בשילוב בין שתי התאוריות, אם רק נסכים שאנשים מסויימים יכולים לשקלל2 אינטרסים בלי שתהיה להם "הוכחה" לגבי העדיפות של אחד הפרמטרים. כעת אפשר ליישם שיטה המכונה בסטטיסטיקה "מירב הנראות". נתחיל מהתאוריה הראשונה: כל כמה זמן צריכים "פוליטיקאים" תאבי "כח" לערוך מכרז? עשר שנים זה הרבה זמן. אולי פעם בארבע? פעם בשנה? אולי כדאי להם לערוך מכרז כל חודשיים, למען הרבות "כח" ו"שליטה" ו"תלות"? האם יש תחומי חיים אחרים שבהם עורכים מכרז כל חודשיים? ואם כל חודשיים אפשר, למה לא כל יום, מיד אחרי מהדורת החדשות? ולפי התאוריה השניה, אם המטרה העיקרית היא לשקלל2 בין האינטרסים של הציבור (שרוצה טלוויזיה מגוונת אך מעניינת ותוכניות מחו"ל אבל על החיים שלנו, והכל בחינם; אבל גם חופש עיסוק וקניין ואפשרות להתבטא), האם היית מצפה למכרז פעם בעשר שנים? פעם ביובל? מכרז לעולמי-עד? עד שיבוא משיח צדקנו בב"א? לי נראה שמכרז לעשר שנים מסתדר טוב יותר עם התאוריה השניה. 1 ואולי יש? קשה לדעת, כי אין בעסק הזה אמיתות מוחלטות. 2 סליחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן פשוט לקרוא את ההודעה הראשונה שלי. התשובה הייתה לשאלה ''למה מכרז'' ולא ''למה כל עשר שנים'' כך שלא ברור לי מה בדיוק אתה מנסה להפריך. בהחלט אפשר להגיד דברים כלליים על ה''פוליטיקאים'' בדיוק כפי שאפשר להגיד על ''בעלי ההון''. כל הפוליטיקאים, למשל, שואפים להבחר, לרובם המוחלט לא ממש מזיז להפר את ההבטחות שהם מפזרים במהלך הבחירות (במקומות אחרים קוראים לזה שקרים). באופן כללי, השאיפה להבחר ניתנת להגדרה כשאיפה לכוח (בדיוק כמו שהשאיפה לכסף ניתנת להגדרה כשאיפה לכוח) ובהחלט ניתן לנתח את מעשיהם לאור הידע הזה. אתה יכול לבחור לראות במעשי הפוליטיקאים תולדה של שיקול דעת מעמיק. אני חושב שזה נאיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה לתפור שאלה נוחה. השאלה היא איזה מודל מסביר את המציאות: יש מכרז לעשר שנים (ולא "יש מכרז"). ברור לי שיש פוליטיקאים שחושבים בעיקר על הכח האישי שהם יכולים לצבור בתפקיד, אבל גם שיש אחרים, שחשוב להם להשפיע בכיוון שנראה להם נכון וראוי. אם "כח" היה המניע היחיד במערכת, הייתי מצפה למכרז לתקופה קצרה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך אתה יכול לייצר תחזיות כמותיות מהעקרונות. בהתאם לאיך שאתה מסתכל על זה, 10 שנים זה גם הרבה זמן וזה גם מעט זמן ולא ברור לי איך זה עוזר לנו להבין יותר טוב את המציאות. אם זה היה 8.5 שנים היית חושב אחרת? כאשר נקבעה התקופה (ואני לא ממש בקיא בפרטים) אני מניח שהיו עוד פרמטרים בשיקול, אם המכרז היה לשנה אחת, אף אחד לא היה ניגש אליו תחת הדרישות הנוכחיות משום שזה לא מספיק זמן כדי להצליח לייצר רווחים. האם זה האינטרס הציבורי? לא ממש. זה סתם שיקולים של היתכנות. "ברור לי שיש פוליטיקאים שחושבים בעיקר על הכח האישי שהם יכולים לצבור בתפקיד, אבל גם שיש אחרים, שחשוב להם להשפיע בכיוון שנראה להם נכון וראוי" אני לא רואה את ההבדל הגדול. מנקודת מבטו של האזרח הפשוט. מה ההבדל, נגיד, בין פוליטיקאי "אופורטיוניסטי" כמו אולמרט שרוצה להיות זה שקובע מבלי להתחייב באופן יותר מידי ברור לאיזו אידאולוגיה ופוליטיקאי "אידאולוגי" כמו שאול יהלום שרוצה להיות זה שקובע תוך כדי התחייבות לאיזו אידאולוגיה? בסופו של דבר שניהם מונעים על ידי הרצון להיות אלו שקובעים. ההבדלים הם, אם בכלל, רק באדרת ה"אידאולוגית" שהם לובשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
10 שנים הן שתיים וחצי קדנציות - הרבה יותר מתוחלת החיים הפרלמנטריים של חלק גדול מחברי הכנסת (באופן כללי, כשליש מחברי הכנסת בכל כנסת הם חדשים). היית מצפה שאם המטרה היא כוח, חברי הכנסת היו דואגים שבכל קדנציה (או לכל היותר אחת לשתי קדנציות), תהיה להם השפעה כלשהי. (הדגמה: כשהכנסת העבירה את חוק הבחירה הישירה, רבים מחברי הכנסת חששו מהפגיעה האישית שיפגעו בעקבות שינוי החוק. הפתרון שנמצא: יישום החוק יתבצע לא במערכת הבחירות הקרובה (1992), אלא בזאת שלאחריה (1996)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאורך המכרז משפיע על ההתייחסות שלנו. אם המכרז היה לחמשים שנה, גם אז היית חושב שהמטרה שלו היא השגת כח? מנקודת מבטו של האזרח הפשוט, פוליטיקאי אופורטוניסט הוא אדם מושחת שהגיע בטעות לעמדה של כח, ופוליטיקאי אידאולוגי הוא הנציג שלו בוועדה; לו היה לי זמן, הייתי הולך לייצג את עצמי בכל הועדות האלה, אבל אין לי, אז אני שולח פוליטיקאי לעשות את זה במקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש שתי תאוריות מתחרות: או שה"פוליטיקאים" (מין גוף אמורפי כזה, שמידת ההפשטה המיוחסת לו מתחרה רק בזו של "בעלי ההון") רוצים "כח" (בשעה שכל אחד אחר מעדיף "כסף", אבל אין בזה שום סתירה כי הם "פוליטיקאים"); או שמי שקבע את כללי המכרז חושב שהוא פועל בזה לטובת הציבור" דחליל נאה, ועדיין דחליל. שיטת הזכיונות (וגם שיטת הרשיונות) פועלת בשיטה המאזנת בין הרצון של הפוליטיקאים (מכרז מתמיד) לרצון של בעלי הזכיונות (לתת להם בלעדיות לנצח). הפוליטיקאים משתמשים בשני כלים עיקריים כדי לחזק ולשמר את כוחם (וגם להעשיר את עצמם) בתוך המערכת הזו: * מכרזים ורשיונות: אלו מבטיחים צייתנות ו"שקט תעשייתי" מבחינתם. * פיקוח: על תכנים ועל ההכנסות וההוצאות של הגורמים הפעילים. המכרזים והרשיונות הם שוט לטווח ארוך. כל עוד הפעלת הערוץ והבלעדיות בתחומים מסויימים תלויים בפוליטיקאים בטווח זמן כלשהו, מובטחים הציות והכניעות של אנשי התקשורת. אם תעבור בזכרון לאחור, תוכל לראות כי בחמש עשרה השנים האחרונות חווינו מכרזים כאלו ואחרים, לרוב עם אותם שחקנים, מדי פרק זמן לא ארוך (2 מכרזי הערוץ השני, ערוץ 10, ערוץ המוסיקה, הפעלת הכבלים, הפעלת הלוויין, ערוץ החדשות, וכדומה). אם השוט הזה יוסר (לדוגמה, כל אדם יוכל להפעיל ערוץ טלויזיה בלי "אישור" מהממשלה) הרי שהדבר יסכן את עוצמתם וגם הכנסתם של הפוליטיקאים. הפיקוח הוא הכלי השני, והוא פועל יומיומית ומאפשר לפוליטיקאים להעניש את מי שאינם מצייתים להם במידה נאותה (לדוגמה, כאשר ערוץ 10 הרבה בחשיפות, הרבה הפיקוח על הערוץ בצינזור ובאיסור תוכניות), לתגמל את מי שמבטיחים בידור קל ללא הרהורים אנטי-פוליטיקאיים מיותרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו בעיה קשה: מכרז ופיקוח הם כלים להשגת "ציות וכניעות", אבל אלו בדיוק הדרכים לכפות את האינטרס הציבורי על המשדרים. קיומם של המכרזים אינו עוזר לנו להכריע בין האפשרויות; אורכו של הזכיון נותן רמז לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין כל אחת מהחברות יכולה להקים ערוץ משלה ולשווק אותו לכבלים\לווין, הדבר היחידי שהן לא יכולות לעשות, זה לשדר שם פרסומות. אאל"ט הטיעון הוא משהו כמו: "אם כולם יוכלו לשדר פרסומות המחיר לדקת פרסומת יירד ואז האיכות תרד בהתאמה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אז האיכות תרד בהתאמה"? עד איפה אפשר לרדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לערוץ הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שערוץ 2 של תקופת המכרז היה הטוב ביותר מכל שנות קיומו. אם זה מה שצריך כדי שיעשו תוכניות טובות - מצידי שיהיה מכרז כל שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נסוג בזריזות מדעתי הבדוחה ומודה בבורותי הזחוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי החברות האחרות לא רוצות ערוץ משלהן - הן רוצות את ערוץ 2. ההיגיון הכלכלי שהאדם הוא יצור תבוני והוא יבחר את התוכנית הכי מעניינת בעיניו בלי קשר לערוץ שבו היא משודרת לא ממש תופס במבחן המציאות. דוגמא מאלפת לכך היא ערוץ 10, שמפסיד בנוק-אאוט כמעט כל ערב בלי קשר לאיכות התוכניות שלו - אם כל התוכניות של ערוץ 10 היו עוברות לערוץ 2 ולהפך, ערוץ 10 עדיין היה מפסיד בנוק-אאוט. (אפשר לריב על זה, אבל זאת לפחות התחושה שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אצלי זה כך והסיבה לזה היא עדיפותו של ערוץ 2 מבחינת מהירות ההגעה אליו באמצעות השלט-רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי אחת הסיבות לכך שאני בקושי מגיע לערוץ 2 היא מיקומו בשלט (22) שנמצא מעבר להררי החושך של ויוה (20) וערוץ הקניות (21), שלא לדבר על ערוץ החיים הטובים (18). זאת לעומת ערוץ 10, שלא קשה להגיע אליו כשמזפזפים מ- 13 (ערוץ 3) דרך 12 (יס פלוס) ודרך 11 (ערוץ 1 - לפעמים יש שם דברים טובים). הסיבה השניה והעיקרית לכך שאיני צופה בערוץ 2 קשורה לשמו בפי בני ביתי - "ערוץ הפרסומות". כמעט בכל פעם שאני נוחת שם בזפזוף מקרה, מה שיש על המסך זה פרסומת. השבוע, למשל, הגעתי הביתה מהסופר ביום חמישי ופתחתי טלוויזי, כי אמרו לי שביום זה משודרת "ארץ נהדרת" שאמורה להיות "ספינת הדגל" של ערוץ 2. היו פרסומות, אז הלכתי וסידרתי במקרר את הדברים שהבאתי מהסופר, והספקתי להוציא את כל הכלים מהמדיח ולהחזיר למקום לפני שנגמרו הפרסומות+פרומואים+3 חסויות לתכנית. אז ראיתי שני קטעים, אחד על המאבק בין הכבלים ללויין (די מצחיק) ואחד של "אומלטה" (ממש לא מצחיק). זה נמשך ביחד כ- 12-15 דקות, ואז הייתה עוד הפסקת פרסומות. בהפסקה הזו הספקתי לאסוף את הכלים המלוכלכים מהמטבח ומכל הבית, להפעיל את המדיח, לרחוץ כמה כלים שלא נכנסים למדיח מסיבות שונות, לנקות במטלית את השיש ולשטוף את הכיור. חזרתי בזמן כדי לראות עוד מערכון אחד, על זני זמרי עבר המתחרים על קאמבק (מצחיק לפרקים), ואז נגמרה התכנית, ואני עזבתי את ערוץ 2 שלא על מנת לשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני החמצתי את הקטע הראשון והאחרון של "ארץ נהדרת" מסיבה דומה - הלכתי לעשום משהו אחר בחדר אחר וחזרתי מאוחר מדי. אגב, במילואים האחרונים שלי התוודעתי ל"נוהל ארץ נהדרת" שמשמעו דחיית פעילות מבצעית לא קריטית לשם צפייה בתכנית. אל דאגה, לא ממש מקפידים על נוהל זה. בכל אופן, בד"כ אני ניגש ישירות לערוץ בו אני מעוניין באמצעות השלט של הכבלים. עקב השהייה של 1-2 שניות הנדרשת לממיר להתאפס על עצמו, שילטוט סדרתי אינו נעים כל כך עם הממיר הדיגיטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הסיבה שאני נשאר עם האנלוגי. בזכות הפרסומות וכמות המידע המועטה פר תוכנית, אני מצליח ברוב הזמן לצפות ב 4-5 ערוצים של שיעמום במקביל. ככה אני מצליח לדחוס ארבע שעות של שיעמום לשעה אחת. בזמן שאני חוסך אני עושה דברים מעניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי האופציה פשוט לא לצפות בטלווזיה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוחצים פעמיים על 2 ומגיעים - לא משנה מה יש לפני או אחרי. אגב, האם אני היחיד ששם לב שהשלט של yes נוטה "להתקע" בערוצים 10 ו-22? נסו ללכת לערוץ 10 וללחוץ על "חזור לערוץ הקודם" - בחלק גדול מהמקרים פשוט לא יקרה כלום. הסבירו לי שזה קשור למשחקים דיגיטליים למיניהם שיש בערוצים האלה ומקשים על הממיר1 "לסחוב", אבל לי זה נראה כמו טריק להשאיר אותי על הפרסומות ___ 1 לא רוצה להגיד מפענח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאלמוני הזכיר לי את העיקר: כדי להגיע לערוץ 2 צריך ללחוץ 022, כלומר נדרש מעבר אחד, בתוך אותה העמודה (האמצעית), לעומת הניסיון להגיע ישירות לערוץ 10: ה1 וה0 נמצאים בעמודות שונות ואם כבר מצליחים לעבור מן ה0 ל1, מבלי להסתכל, אז כבר צריך לחזור פתאום אל ה0 שמי יודע איפה הוא עכשיו! לא קל העולם הזה וזה לא משתפר הרבה לאחר מכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי הזפזופ מהיר בהרבה מאשר לחיצה על שלושה כפתורים (022) ואז המתנה עד שזה קולט את הערוץ. מאחר שרוב הערוצים שבאמת מעניינים אותי נמצאים במרחק שתיים-שלוש לחיצות, זה הרבה יותר נוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביס אתה יכול לתכנת את הממיר ככה ש-15 התחנות האהובות עליך יהיו בערוצים 900 עד 914, מה שהופך את הזפזופ לאופציה נוחה עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שהממירים החדשים מתעקבים על ערוץ 10 ו2 היא בגלל שיש שם תכנים "אינטראקטיווים" (כמו "לחץ על הכפתור הירוק לדעת עם אתה ווינר או לוזר" במשחקי כדורגל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוצים 10 ו-22 הם משחק ילדים לעומת ערוץ החיים הטובים (17), שלעיתים לוקח יותר מדקה(!) לצאת ממנו. זה הגיע למצב בו אם זפזפתי לערוץ 17 (בדרך מ-16 ל-22, לרוב) אני פשוט מעדיף לסגור את הטלוויזיה ולהכנס לאייל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: האם חברות הפרסום והערוץ עושים בדיקות לגבי הרייטינג של הפרסומות עצמן או שהם מסתמכים רק על הרייטינג של התוכנית בה הן מופיעות (כדי לתמחר וכו')? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעקרון, יש מידע מפולח עד לרמת הדקה (אם לא יותר מכך) לגבי צפייה בערוץ. כלומר, כן, באופן עקרוני אפשר לדעת כמה אנשים נשארו על אותו ערוץ בעת הפרסומות. אינני יודע אם המידע הזה זמין למפרסמים. בכל מקרה, המידע מן הסתם לא ידע לספר כמה אנשים קמו לעשות משהו אחר בלי לעבור ערוץ בזמן הפרסומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים אני מנמיכה את הווליום לכמעט אפס, או משתיקה לגמרי, בזמן הפרסומות, וקוראת עוד דף בעיתון עד שהן נגמרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם הם יכולים להשיג מידע על עוצמת הקול בטלוויזיה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברות הפרסום הן חברות בוועדה למדרוג, ומן הסתם יש להן גישה לכל מידע אפשרי שהמערכת הזאת מנפקת (אחרי הכל זאת בדיוק המטרה של כל עניין המדרוג הזה). חוץ מזה, לדעתי אכן יש (או לפחות צריך היה להיות) תמחור שונה לפרסומות בהתאם למיקומן במקבץ, כשהראשונות והאחרונות שוות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שמיקום הפרסומות במקבץ בהחלט מהווה שיקול במחירן. אני כמעט לא מכיר מישהו שרואה פרסומות שמופיעות באמצע המקבץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אצל הורי זה בגלל שערוץ 10 לא משדר בברודקאסט (לא, אין להם כבלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אין כבלים. אבל זה לא כל כך משנה מבחינת הרייטינג, כי כל מי שנמצא במדידות של הרייטינג גם יש לו כבלים/לווין. אבל זאת לא בדיוק הבעיה הכי גדולה במדידות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהם מדברים שם על תוספת של כ-4% צפייה בשעות השיא, הם לא מתכוונים לתוספת כזאת שתבוא לידי ביטוי בנתוני ה"פיפל מיטר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני קראתי, מדובר על הליך של כניסה אל תוך המיינסטרים - משום מה הם טוענים שכל עוד ערוץ 10 אינו ניתן לקליטה באנטנה, הוא נתפס אצל הצופים כערוץ נישה. לא ממש הבנתי איך זה אמור לעבוד. בכל מקרה, עד כמה שאני יודע בישראל הפיפל מיטר מתלבש על הממיר, אז מי שאין לו לא יכול להיות משפחת רייטינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שלא מזמן איזה פרופ' די חשוב[א] נורא התעצבן עלי, כשניסיתי להסביר לו שהטענה שלו כאילו ישנו הבדל תהומי בין ערוץ 2 לבין ערוץ 10, בגלל שהאחד הוא ערוץ ברודקאסט והשני הוא ערוץ נישה, ולכן זה בסדר שיהיה פיקוח ציבורי קפדני יחסית על תכני ערוץ 2, ולא בסדר שיהיה פיקוח דומה על ערוץ 10 - היא די שטותית, משום שא) מבחינה עקרונית גם את ערוץ 10 אפשר לקלוט באופן חופשי (ע"י קניית צלחת לוויין), וב) העובדה שכרגע לא ניתן לקלוט את הערוץ באמצעות אנטנה, היא שרירותית וכמעט מקרית, והיא בסה"כ תוצאה של שיקולי עלות תועלת של הערוץ, כי הרי מבחינת החוק מחר בבוקר הוא יכול לעבור לשידור שיקלט באמצעות אנטנות[ב]. אז אחרי שהוא גמר להתעצבן עלי, ככה בלי להודות בזה חס וחלילה, הוא בסך הכל די חזר בו, עד ששלשום ראיתי אותו מלהג שוב את השטות הזאת, באיזו תוכנית טלוויזיה סמי-איזוטרית. לגבי הפיפל מיטר, כל מה שגיליתי לאחר גיגול קצר הוא שעל פי האתר הרשמי של "הוועדה הישראלית למדרוג" המדגם "הורכב כך שייצג נאמנה את כל אוכלוסיית צופי הטלוויזיה בישראל"[ג]. ככה שבהתחשב בעובדה שלכ-13% מהאוכלוסיה בישראל יש טלוויזיה שאינה מחוברת לכבלים/לוויין, אם אין דרך לחבר את מכשיר הפיפל מיטר לטלוויזיות הללו, אז אפשר לומר שמה שנכתב שם באתר מהווה הטעיה של הציבור. __ [א] כאילו, אני יודע? [ב] טוב, זה היה משפט די ארוך. [ג] http://www.midrug-tv.org.il/how.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הפיקוח ציבורי ה"קפדני" הוורד סטרן עבר מרשת רדיו ברודקאסט לרדיו לווייני למנוים. ראה SAY NO TO CENSORSHIP! ***Contact Your Congressman*** |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתוב שם הוא לא נכון בהגדרה, פשוט משום שחלקים נרחבים מאוכלוסיית צופי הטלוויזיה *מסרבים* להכניס את בלש הרייטינג לבית שלהם, וידוע כי ההתנגדות הזאת עולה ככל שהרמה הסוציו-אקונומית עולה. עצם זה שמישהו מסכים לזה, כבר הופך אותו לבלתי-מייצג חלק נכבד מצופי הטלוויזיה. למשל, הסברה המקובלת היא שמי שמסכים להכניס את המכשיר לביתו הוא בדרך כלל אדם שצופה הרבה יותר שעות מאשר הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות האלה מוכרות, אבל בכל זאת יש הבדל משמעותי בין הבעייתיות שהזכרת, שיש דרכים להתמודד איתה גם אם לא לפתור אותה באופן מוחלט (וממילא שום שיטה שלא עוברת בית בית ובודקת במה בדיוק צופה כל משפחה, לא תהיה חפה ממנה), לבין מצב שבו המדגם פשוט מתעלם מכ-14% מצופי הטלוויזיה, וטוען שהוא מייצג נאמנה את כולם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |