|
||||
|
||||
כי החברות האחרות לא רוצות ערוץ משלהן - הן רוצות את ערוץ 2. ההיגיון הכלכלי שהאדם הוא יצור תבוני והוא יבחר את התוכנית הכי מעניינת בעיניו בלי קשר לערוץ שבו היא משודרת לא ממש תופס במבחן המציאות. דוגמא מאלפת לכך היא ערוץ 10, שמפסיד בנוק-אאוט כמעט כל ערב בלי קשר לאיכות התוכניות שלו - אם כל התוכניות של ערוץ 10 היו עוברות לערוץ 2 ולהפך, ערוץ 10 עדיין היה מפסיד בנוק-אאוט. (אפשר לריב על זה, אבל זאת לפחות התחושה שלי) |
|
||||
|
||||
לפחות אצלי זה כך והסיבה לזה היא עדיפותו של ערוץ 2 מבחינת מהירות ההגעה אליו באמצעות השלט-רחוק. |
|
||||
|
||||
אצלי אחת הסיבות לכך שאני בקושי מגיע לערוץ 2 היא מיקומו בשלט (22) שנמצא מעבר להררי החושך של ויוה (20) וערוץ הקניות (21), שלא לדבר על ערוץ החיים הטובים (18). זאת לעומת ערוץ 10, שלא קשה להגיע אליו כשמזפזפים מ- 13 (ערוץ 3) דרך 12 (יס פלוס) ודרך 11 (ערוץ 1 - לפעמים יש שם דברים טובים). הסיבה השניה והעיקרית לכך שאיני צופה בערוץ 2 קשורה לשמו בפי בני ביתי - "ערוץ הפרסומות". כמעט בכל פעם שאני נוחת שם בזפזוף מקרה, מה שיש על המסך זה פרסומת. השבוע, למשל, הגעתי הביתה מהסופר ביום חמישי ופתחתי טלוויזי, כי אמרו לי שביום זה משודרת "ארץ נהדרת" שאמורה להיות "ספינת הדגל" של ערוץ 2. היו פרסומות, אז הלכתי וסידרתי במקרר את הדברים שהבאתי מהסופר, והספקתי להוציא את כל הכלים מהמדיח ולהחזיר למקום לפני שנגמרו הפרסומות+פרומואים+3 חסויות לתכנית. אז ראיתי שני קטעים, אחד על המאבק בין הכבלים ללויין (די מצחיק) ואחד של "אומלטה" (ממש לא מצחיק). זה נמשך ביחד כ- 12-15 דקות, ואז הייתה עוד הפסקת פרסומות. בהפסקה הזו הספקתי לאסוף את הכלים המלוכלכים מהמטבח ומכל הבית, להפעיל את המדיח, לרחוץ כמה כלים שלא נכנסים למדיח מסיבות שונות, לנקות במטלית את השיש ולשטוף את הכיור. חזרתי בזמן כדי לראות עוד מערכון אחד, על זני זמרי עבר המתחרים על קאמבק (מצחיק לפרקים), ואז נגמרה התכנית, ואני עזבתי את ערוץ 2 שלא על מנת לשוב. |
|
||||
|
||||
אני החמצתי את הקטע הראשון והאחרון של "ארץ נהדרת" מסיבה דומה - הלכתי לעשום משהו אחר בחדר אחר וחזרתי מאוחר מדי. אגב, במילואים האחרונים שלי התוודעתי ל"נוהל ארץ נהדרת" שמשמעו דחיית פעילות מבצעית לא קריטית לשם צפייה בתכנית. אל דאגה, לא ממש מקפידים על נוהל זה. בכל אופן, בד"כ אני ניגש ישירות לערוץ בו אני מעוניין באמצעות השלט של הכבלים. עקב השהייה של 1-2 שניות הנדרשת לממיר להתאפס על עצמו, שילטוט סדרתי אינו נעים כל כך עם הממיר הדיגיטלי. |
|
||||
|
||||
זו הסיבה שאני נשאר עם האנלוגי. בזכות הפרסומות וכמות המידע המועטה פר תוכנית, אני מצליח ברוב הזמן לצפות ב 4-5 ערוצים של שיעמום במקביל. ככה אני מצליח לדחוס ארבע שעות של שיעמום לשעה אחת. בזמן שאני חוסך אני עושה דברים מעניינים. |
|
||||
|
||||
מה לגבי האופציה פשוט לא לצפות בטלווזיה ? |
|
||||
|
||||
לוחצים פעמיים על 2 ומגיעים - לא משנה מה יש לפני או אחרי. אגב, האם אני היחיד ששם לב שהשלט של yes נוטה "להתקע" בערוצים 10 ו-22? נסו ללכת לערוץ 10 וללחוץ על "חזור לערוץ הקודם" - בחלק גדול מהמקרים פשוט לא יקרה כלום. הסבירו לי שזה קשור למשחקים דיגיטליים למיניהם שיש בערוצים האלה ומקשים על הממיר1 "לסחוב", אבל לי זה נראה כמו טריק להשאיר אותי על הפרסומות ___ 1 לא רוצה להגיד מפענח |
|
||||
|
||||
והאלמוני הזכיר לי את העיקר: כדי להגיע לערוץ 2 צריך ללחוץ 022, כלומר נדרש מעבר אחד, בתוך אותה העמודה (האמצעית), לעומת הניסיון להגיע ישירות לערוץ 10: ה1 וה0 נמצאים בעמודות שונות ואם כבר מצליחים לעבור מן ה0 ל1, מבלי להסתכל, אז כבר צריך לחזור פתאום אל ה0 שמי יודע איפה הוא עכשיו! לא קל העולם הזה וזה לא משתפר הרבה לאחר מכן. |
|
||||
|
||||
מבחינתי הזפזופ מהיר בהרבה מאשר לחיצה על שלושה כפתורים (022) ואז המתנה עד שזה קולט את הערוץ. מאחר שרוב הערוצים שבאמת מעניינים אותי נמצאים במרחק שתיים-שלוש לחיצות, זה הרבה יותר נוח. |
|
||||
|
||||
ביס אתה יכול לתכנת את הממיר ככה ש-15 התחנות האהובות עליך יהיו בערוצים 900 עד 914, מה שהופך את הזפזופ לאופציה נוחה עוד יותר. |
|
||||
|
||||
הסיבה שהממירים החדשים מתעקבים על ערוץ 10 ו2 היא בגלל שיש שם תכנים "אינטראקטיווים" (כמו "לחץ על הכפתור הירוק לדעת עם אתה ווינר או לוזר" במשחקי כדורגל). |
|
||||
|
||||
ערוצים 10 ו-22 הם משחק ילדים לעומת ערוץ החיים הטובים (17), שלעיתים לוקח יותר מדקה(!) לצאת ממנו. זה הגיע למצב בו אם זפזפתי לערוץ 17 (בדרך מ-16 ל-22, לרוב) אני פשוט מעדיף לסגור את הטלוויזיה ולהכנס לאייל... |
|
||||
|
||||
שאלה: האם חברות הפרסום והערוץ עושים בדיקות לגבי הרייטינג של הפרסומות עצמן או שהם מסתמכים רק על הרייטינג של התוכנית בה הן מופיעות (כדי לתמחר וכו')? |
|
||||
|
||||
כעקרון, יש מידע מפולח עד לרמת הדקה (אם לא יותר מכך) לגבי צפייה בערוץ. כלומר, כן, באופן עקרוני אפשר לדעת כמה אנשים נשארו על אותו ערוץ בעת הפרסומות. אינני יודע אם המידע הזה זמין למפרסמים. בכל מקרה, המידע מן הסתם לא ידע לספר כמה אנשים קמו לעשות משהו אחר בלי לעבור ערוץ בזמן הפרסומות. |
|
||||
|
||||
הרבה פעמים אני מנמיכה את הווליום לכמעט אפס, או משתיקה לגמרי, בזמן הפרסומות, וקוראת עוד דף בעיתון עד שהן נגמרות. |
|
||||
|
||||
מעניין אם הם יכולים להשיג מידע על עוצמת הקול בטלוויזיה... |
|
||||
|
||||
חברות הפרסום הן חברות בוועדה למדרוג, ומן הסתם יש להן גישה לכל מידע אפשרי שהמערכת הזאת מנפקת (אחרי הכל זאת בדיוק המטרה של כל עניין המדרוג הזה). חוץ מזה, לדעתי אכן יש (או לפחות צריך היה להיות) תמחור שונה לפרסומות בהתאם למיקומן במקבץ, כשהראשונות והאחרונות שוות יותר. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק שמיקום הפרסומות במקבץ בהחלט מהווה שיקול במחירן. אני כמעט לא מכיר מישהו שרואה פרסומות שמופיעות באמצע המקבץ. |
|
||||
|
||||
לפחות אצל הורי זה בגלל שערוץ 10 לא משדר בברודקאסט (לא, אין להם כבלים). |
|
||||
|
||||
גם לי אין כבלים. אבל זה לא כל כך משנה מבחינת הרייטינג, כי כל מי שנמצא במדידות של הרייטינג גם יש לו כבלים/לווין. אבל זאת לא בדיוק הבעיה הכי גדולה במדידות הללו. |
|
||||
|
||||
כשהם מדברים שם על תוספת של כ-4% צפייה בשעות השיא, הם לא מתכוונים לתוספת כזאת שתבוא לידי ביטוי בנתוני ה"פיפל מיטר"? |
|
||||
|
||||
ממה שאני קראתי, מדובר על הליך של כניסה אל תוך המיינסטרים - משום מה הם טוענים שכל עוד ערוץ 10 אינו ניתן לקליטה באנטנה, הוא נתפס אצל הצופים כערוץ נישה. לא ממש הבנתי איך זה אמור לעבוד. בכל מקרה, עד כמה שאני יודע בישראל הפיפל מיטר מתלבש על הממיר, אז מי שאין לו לא יכול להיות משפחת רייטינג. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי שלא מזמן איזה פרופ' די חשוב[א] נורא התעצבן עלי, כשניסיתי להסביר לו שהטענה שלו כאילו ישנו הבדל תהומי בין ערוץ 2 לבין ערוץ 10, בגלל שהאחד הוא ערוץ ברודקאסט והשני הוא ערוץ נישה, ולכן זה בסדר שיהיה פיקוח ציבורי קפדני יחסית על תכני ערוץ 2, ולא בסדר שיהיה פיקוח דומה על ערוץ 10 - היא די שטותית, משום שא) מבחינה עקרונית גם את ערוץ 10 אפשר לקלוט באופן חופשי (ע"י קניית צלחת לוויין), וב) העובדה שכרגע לא ניתן לקלוט את הערוץ באמצעות אנטנה, היא שרירותית וכמעט מקרית, והיא בסה"כ תוצאה של שיקולי עלות תועלת של הערוץ, כי הרי מבחינת החוק מחר בבוקר הוא יכול לעבור לשידור שיקלט באמצעות אנטנות[ב]. אז אחרי שהוא גמר להתעצבן עלי, ככה בלי להודות בזה חס וחלילה, הוא בסך הכל די חזר בו, עד ששלשום ראיתי אותו מלהג שוב את השטות הזאת, באיזו תוכנית טלוויזיה סמי-איזוטרית. לגבי הפיפל מיטר, כל מה שגיליתי לאחר גיגול קצר הוא שעל פי האתר הרשמי של "הוועדה הישראלית למדרוג" המדגם "הורכב כך שייצג נאמנה את כל אוכלוסיית צופי הטלוויזיה בישראל"[ג]. ככה שבהתחשב בעובדה שלכ-13% מהאוכלוסיה בישראל יש טלוויזיה שאינה מחוברת לכבלים/לוויין, אם אין דרך לחבר את מכשיר הפיפל מיטר לטלוויזיות הללו, אז אפשר לומר שמה שנכתב שם באתר מהווה הטעיה של הציבור. __ [א] כאילו, אני יודע? [ב] טוב, זה היה משפט די ארוך. [ג] http://www.midrug-tv.org.il/how.htm |
|
||||
|
||||
בגלל הפיקוח ציבורי ה"קפדני" הוורד סטרן עבר מרשת רדיו ברודקאסט לרדיו לווייני למנוים. ראה SAY NO TO CENSORSHIP! ***Contact Your Congressman*** |
|
||||
|
||||
מה שכתוב שם הוא לא נכון בהגדרה, פשוט משום שחלקים נרחבים מאוכלוסיית צופי הטלוויזיה *מסרבים* להכניס את בלש הרייטינג לבית שלהם, וידוע כי ההתנגדות הזאת עולה ככל שהרמה הסוציו-אקונומית עולה. עצם זה שמישהו מסכים לזה, כבר הופך אותו לבלתי-מייצג חלק נכבד מצופי הטלוויזיה. למשל, הסברה המקובלת היא שמי שמסכים להכניס את המכשיר לביתו הוא בדרך כלל אדם שצופה הרבה יותר שעות מאשר הממוצע. |
|
||||
|
||||
הטענות האלה מוכרות, אבל בכל זאת יש הבדל משמעותי בין הבעייתיות שהזכרת, שיש דרכים להתמודד איתה גם אם לא לפתור אותה באופן מוחלט (וממילא שום שיטה שלא עוברת בית בית ובודקת במה בדיוק צופה כל משפחה, לא תהיה חפה ממנה), לבין מצב שבו המדגם פשוט מתעלם מכ-14% מצופי הטלוויזיה, וטוען שהוא מייצג נאמנה את כולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |