אין מידה למשכל | 1090 | ||||||||||
|
אין מידה למשכל | 1090 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
(חצי דמגוגיה וחצי סטטיסטיקה). זכרים שחורים בארה"ב סובלים סטטיסטית מלחץ דם גבוה במידה גבוהה בהרבה מלבנים. למרות זאת, 80 אחוז מההבדלים בלחץ הדם אצל גברים מבוגרים היו מתקיימים גם אם כולם היו בני אותו גזע. האם עלינו להקדיש מאמץ מוגבר להסברה ורפואה מונעת בקרב האוכלוסיה השחורה או שבכלל אין טעם לדון בזה? |
|
||||
|
||||
השאלה היא כמה זה "במידה גבוהה בהרבה", והאם זה מתיישב עם החלק השני של ניסוי המחשבה שלך (80 אחוז מההבדל היה מתקיים גם ללא הבדל גזע). מתחת לסף מסוים של הבדל, התשובה שלי לשאלה בסוף תהיה "לא". כתגובה כללית יותר לנושא המאמר, אני מבקש לטעון שאפילו אם יתברר, למשל, כי האינטליגנציה של שחורים נחותה גנטית במידה עצומה, אז המסקנה שיש, למשל, לכוון ילדים שחורים לחינוך פחות אינטלקטואלי, אינה מחויבת יותר מאשר המסקנה ההפוכה, שיש לתגבר את החינוך האינטלקטואלי של ילדים שחורים. כתבתי על זה פעם מאמר כאן: דיון 216 |
|
||||
|
||||
מהמאמר הזה וגם מהמאמר הקודם של הגב' אדמון הוא שיש לה תחושת אשמה חזקה על כך שהיא נולדה לבנה/אשכנזיה וקרוב לוודאי להורים עשירים שמאפשרים לה חיי נוחות. שני המאמרים מעודדים אותנו להסיק מסקנות דומות, פעם לגבי המזרחיים ופעם לגבי השחורים, למרות שהם נכתבים באיצטלה של reviews (פעם של ספר ופעם של דעות רווחות בתחום החינוך). לגבי הפערים הבין גזעיים, מדובר על נושא כל כך מורכב וכל כך רווי בפוליטיקה, שבוודאי מאמר שכזה אינו יכול להוות רקע לדיון רציני בו. |
|
||||
|
||||
תציץ שניה בתחום העיסוק של גברת אדמון, ותחזור אלינו. |
|
||||
|
||||
איך זה סותר את מה שאמרתי? |
|
||||
|
||||
מדוע הרגשות ההומניסטיים של אדם ששפר עליו מזלו צריכים להיות נימוק נגדו? מדוע אי אפשר להתיחס לנימוקיו של אדם ללא ניתוח ההשתיכות החברתית / מוסרית שלו? מאמרה המצויין מכיל טענות רבות שאם אינך מסכים עמן אתה מוזמן עליהן. *עליהן*, ולא על כותבן. |
|
||||
|
||||
מוזר, לפני כשבוע הסבירו לי כאן בדיוק את ההיפך לגבי חשיבות זהות הכותב בעת ניתוח הטסקט. הטענה המרכזית שלי לגבי המאמר היא פשוטה ביותר - הוא היה יכול באותה מידה להסתיים במסקנה הפוכה לחלוטין, שהלא אם ניתן להסביר 20 אחוז מההבדלים במנת המשכל על ידי השתייכות גזעית (ולגבי שולי ההתפלגות הרחוקים, אחוז גבוה בהרבה לפי השתייכות מינית), בוודאי שניתן להיעזר בכך בתכנון הקצאת משאבים ותכניות לימודים מיוחדות. מעניינות במיוחד הפסקאות שבעיני הן למעשה לב המאמר, בהן מוצג הניגוד שבין הגישה הסביבתית לבין הגישה הגנטית. בפסקאות אלו אנו למדים ש 11/15 מההבדל במנת המשכל בין לבנים ושחורים לא ניתן להסבר סביבתי. הפסקא הבאה מביאה התייחסות כללית לסיכוני הריון, אך ניטרול של השפעת המעמד החברתי אמור לנטרל גם את השפעת הסיכונים הללו. בנוסף, הסביבה האינדיאנית היא למיטב ידיעתי מסוממת ואלכוהוליסטית במידה דומה לזו השחורה. משפט נוסף מעניין - "מחקרים הראו כי ילדים למשפחות עניות השיגו עד 25 נקודות משכל נוספות כשנבחנו בשנית לאחר התערבות חינוכית" נשמע קצת כמו פרסומת לדיאטה - "משתמשים בגלולת הפלא שלנו הורידו עד 25 קילו". מה לגבי ילדים למשפחות עשירות? מה היה ממוצע השיפור? |
|
||||
|
||||
שמחה להתייחס לטענות ענייניות. 1. 20% הנותרים (בהתייחס לפסקה האחרונה) הם מעמד חברתי וגזע, ולא גזע בלבד. המשפט כולו בא בסה"כ להמעיט מחשיבות הדיון בנושא, או לחילופין, להעלות תמיהה בנוגע לאובססיביות בה דנים חוקרי מדה"ח בנושא. 2. אכן, נטרול של SES מנטרל גם סיכוני הריון. 3. את הטיעון בנוגע לאינדיאנים אכן העליתי כטיעון התומך בגישה התורשתית. אם לא הבהרתי את עצמי היטב במאמר, סליחה. 4. נקודה יפה. המחקר המלא שביצע ג'נסן בדק ילדים בעלי IQ גבוה, ממוצע ונמוך, וגילה כי רק בעלי ה-IQ הנמוך הושפעו מהתערבות מטפחת (ולא בעלי ה-IQ הגבוה והממוצע), בעוד שבעלי IQ גבוה וממוצע הושפעו יותר מסביבה מדכאת מאשר בעלי ה-IQ הנמוך. ג'נסן השתמש בתוצאות המחקר כדי לבסס את טענתו בנוגע לפוטנציאל גנטי של כל פרט, ולראיה - המחקר מראה כי ילדים בעלי פוטנציאל גנטי שונה מגיבים אחרת לגירויים סביבתיים. חוקרים מאוחרים יותר הסיקו מהמחקר את המסקנה ההפוכה - אם ילדים בעלי IQ נמוך מגיבים לסביבה מטפחת, הרי שזו היא הוכחה לכך שלסביבה השפעה מובהקת על ה-IQ, בעיקר השפעה שלילית (דהיינו, הילדים בעלי ה-IQ נמוך הם למעשה ילדים אינטליגנטים שלא קיבלו את הגירויים הסביבתיים הנכונים). חוסר ההשפעה היחסי על ילדים ממוצעים ומעלה יכול לנבוע משתי סיבות: מגבלה טבעית (ניתן לשפר IQ רק עד לנקודה מסויימת, ורוב האנשים הם ממוצעים) - הקשורה לתורשה אך לא להבדלי תורשה בין קבוצות אלא בין פרטים; בעיה של טיפוס בסטיות תקן - יותר קשה להתקדם כשנקודת ההתחלה היא גבוהה, במיוחד למי שממוקם בשתי סטיות התקן העליונות. |
|
||||
|
||||
או, זה כבר יותר טוב. |
|
||||
|
||||
...בדיוק יצאה לי לעבוד כמה חודשים עם ילדים עם כל נתוני המנטל הנמוך הצפוי, ז"א מוצא, סוציאו-אקונומי ומצב משפחתי. כבוגרת תיכון שבו למדו בעיקר חבר'ה "מבית טוב", יש גם למה להשוות... כמובן שההבדל, יותר נכון הפער הוא עצום. אוצר המילים, ידע כללי, יכולת ניתוח... ועדיין ...שמתי לב שאם מלמדים איך לנתח ולהגיע למסכנות- הילדים קולטים הכל, אם מגרים את הסקרנות-הם שואלים שאלות. אז ברור שצאצא של עורך דין מצפון תל-אביב יגיע להישגים יותר גבוהים, ועדיין אסכולות שמעניקות לתורשה את כל 75 האחזים באות לשרת, לדעתי, את הממסד שמעוניין להתנער מאחריות, הרי הרבה יותר פשוט וקל להגדיר מישהו כבלתי כשיר תורשתית, מאשר להשקיע בטיפוחו. עוד מחקרון להשקטת המצפון. מאוד יכול להיות שקיימים הבדלים מולדים בין השחורים ללבנים באמריקה, אבל יש לזכור שאותם השחורים רק לפני כ-50 שנה לא הורשו ללמוד באותם בתי ספר עם הלבנים (או שזה היה לפני 100 שנה?). עדיין מוקדם מדיי לערוך השוואות כאלה, כי גם אם אביו של הילד השחור יהיה אף הוא עורך דין, סביר להניח שאוצרו המנטלי ועוד יותר חשוב- מסורת חינוכית עליה גדל ועליה יגדל את בנו יהיו שונים. תורשתי, בעיניי, זה אותו צופן גנטי בו "כתוב" כמה שנים נועדנו לחיות והאם נחלה במחלת הסרטן. גם אם אישם נכתב ששחור טיפש יותר מהלבן ב-10 אחוז שלמים, זה לא מסביר את הפערים המנטליים בין שתי האוכלוסיות. לדעתי, אם יום אחד נגיע למצב שהפער בין "שחורים" ל"לבנים" יסתכם בעשרת האחוזים התורשתיים בלבד, המחקר כולו יאבד מחשיבותו. ...ובכלל, השאלה לדעתי האם ילדים מפלגי אוכלוסיה שונים מקבלים מספיק הזדמנויות (בכוונה לא כתבתי שוות) להוציא את המקסימום מהתורשה, תהיה אשר תהיה, ולא האם כולם יוכלו בתנאים כלשהם להגיע לאותם ההישגים. |
|
||||
|
||||
הבהרה אינפורמטיבית בלבד: תיאוריית ה"צאצא של עורך דין" נבדקה. כשכתבתי שמעמד סוציו-אקונומי הסביר רק 4 נקודות מהפער, הכוונה היתה לשליטה סטטיסטית על SES. דהיינו (בהפשטה), ילד לבן של עו"ד המרוויח $60,000 בשנה הושווה עם ילד שחור שאביו עו"ד המרוויח $60,000 בשנה, ולא עם ילד שחור שהוריו חיים על קצבת אבטלה. |
|
||||
|
||||
...בדיוק לזה אני מתכוונת... אף על פי ששני האבות משתכרים אותה משכורת, קרוב לודאי שעורך דין שבעצמו בן ל עורך דין ( הכל במרכאות גדולות) יהיה בעל ידע גם בשטחים אחרים שאינם "עריכת דין" הודות לסביבה לה הוא נחשף ביותו צעיר. סטטיטיקה איננה רגישה מספיק להרבה דברים. שני האבות יכולים להגיע לעמדה מקצועית זהה, ועדיין לילדיהם הם יעניקו סיכוי שונה. מה שבאמת היה צריך לבדוק הוא האופן בו שניהם גידלו את ילדיהם בשנים הראשונות, המידע אליו חשפו את ילדיהם, אוצר המילים שהיה בסביבתם. בגלל זה אני אומרת שעדיין מוקדם מדיי להשוות...תהליך היציאה מהרלם (שום אישם צריך לשים מרכאות) אינו נמשך דור אחד, גם אם אותו דור הוא עורך דין שמרוייח 60,000 . אולי כשיבדקו את מנת המשכל בעוד דור או שניים, למשל, התוצאות יהיו שונות לחלוטין. נ.ב. מעניין שהתאוריה זקפה את ראשה בפעם הראשונה בתחילת המאה הקודמת, כשגל לאומנות שטף את אירופה. עכשיו הגיע עידן ההגירה. הרבה יותר נוח להגדיר את הכושים, הפורטוריקנים וכו' כבעלי פוטנציאל נמוך, ומעל ראשם לתלות לנצח שלט "אנדרקלאס", מאשר להשקיע הון בטיפוח אזרחים שגם א ממש "משלנו", וגם, בינינו, מלכץחילה הובאו ככח עבודה זול וצייתני. גם מדע, כמו הצבא, לעולם אינו נטול פוליטיקה... |
|
||||
|
||||
אפשר בבקשה הסבר לפסקה שמתחילה ב"תורשתי, בעיני, זה אותו צופן גנטי"? כי לא ממש הבנתי איך אתה מגדיר תורשתי, ולמה אתה חושב שיש לך בכלל את האופציה להגדיר מה זה תורשתי, כשלמילה יש הגדרה ברורה למדי גם בלעדיך. יתרה מכן, אף אחד לא אמר שילדים עם מנת משכל נמוכה יותר לא ישאלו שאלות. הם אולי פחות אינטליגנטיים, אבל הם לא גלמים. |
|
||||
|
||||
קודם-כל לא אתה אלה את! ולגופו של עניין... זה לא שלפני לא הגדירו מהי תורשה, אלה שלפי מה ששמעתי מאיזשהו מקור (אני לא זוכרת איזה, אז אולי אני הולכת לבלבל פה לא מעט דברים), ישנו הפוטנציאל הגנטי, ז"א כמות תאי המוח או מבנה האחראי על מהירות עבודתו (ואלה הדברים שמנסים לברר כשחוקרים את מוחו של אינשטיין למשל), ויש את אותו אחוז שאנו מסוגלים לנצל ממוחינו, והוא עולה מדור לדור (ואני לא בטוחה שאותו אחוז הוא מולד ולא תורשתי, אבל ע"מ להימנע מבלבול העדפתי להדגיש שכשאני אומרת "תורשה", כוונתי היא דווקא למבנה. ילדים עם מנת משכל נמוכה יותר ודאי שישאלו שאלות. ילדים עם מנת משכל זהה, כשאחד מהם הוא בנו של אותו עורך דין והשני בן ל"מתפרנסי אבטלה" גם ישאלו שאלות, רק שהראשון קרוב לוודאי יקבל תשובה, בזמן שהשני יצווה "לסתום, ו"לא לבלבל את המח בזמן שאבא רואה כדורגל" או השד יודע מה עוד... וכאן כבר הגענו למחקר אחר (ושוב אני לא זוכרת איזה ושל מי) שאומר שהצלחתו בלימודים של הילד תלויה במידה רבה בסקרנותו ובגירויים התרבותיים להם זכה בשתיו הראשונות. קרוב לודאי שילד שהתרגל לא לקבל תשובות בגלל שרמת השכלתם של הוריו לא מאפשרת לענות לו, מהר מאוד יפסיק גם לשאול שאלות, ובכך יצמצם לעצמו את כמות המידע לו יחשם בהיותו קטן. ד"א ריבוי השאלות נוסח "למה הזברה לובשת פיג'מה" הוא אחד לסמנמנים למחוננות. |
|
||||
|
||||
סליחה, היה לי חדש שמדובר באישה, אבל הנטייה השוביניסטית הטבעית שלי גרמה לי להשתמש בלשון זכר עד שיוכח אחרת. התורשה קובעת פוטנציאל (למשל, גובה מקסימלי), בעוד הסביבה קובעת את התוצאות הסופיות. הסיפור עם האחוז מתוך המוח שאנחנו מנצלים, הוא, מה לעשות, אגדה אורבנית. אין דבר כזה. אין תהומות של יכולת על-אנושית מדהימה שמסתתרות במחשכי האזורים של המוח בהם אנו לא משתמשים. בכל מקרה, רוב רובו של המוח משמש לפעולות ''לא מודעות''. בתור ילד שהוגדר כמחונן ולמד שנים רבות בכיתת מחוננים, הרשי לי להביע את ספקותי באשר למושג ''מחונן'' כמוכיח משהו מעבר לכישורי ההורים לבדם. |
|
||||
|
||||
אני אשמח אם תוכל להסביר קצת את הפיסקה האחרונה שלך.1 1או משהו בסגנון שלא ישמע כמו משהו שהמורה שלי הייתה כותבת על אחד המבחנים שלי. |
|
||||
|
||||
מכיר יותר מידי אנשים שאובחנו כלא מחוננים שאני מרגיש עפר לרגליהם, ויותר מידי כאלה שכן אובחנו כמחוננים שלא הייתי נותן להם להתקרב למבחן פסיכומטרי מחשש לשפיותם. המכנה המשותף של אנשים בכל אחת מהקבוצות הללו הוא הרמה הסוציואקונומית של הוריהם, בהתאמה. |
|
||||
|
||||
כאב לילד שאובחן כמחונן, ולילדה אשר לא אובחנה ככזאת (נדמה לי שזה נכון יותר מאשר "אובחנה כלא מחוננת") - האם חל שנוי דרסטי ברמה הסוציואקונומית שלי ושל רעיתי בשנתיים שחלפו בין שני האבחונים? |
|
||||
|
||||
לא טענתי בשום מקום שזהו הגורם היחיד, רק שזהו תנאי שהוא כמעט הכרחי. בכל מקרה הטענה לא נאמרה כקביעה אמפירית, אלא כביקורת כללית על האבחנה הזו, שאינה מוכיחה דבר לגבי כלום, לפי מיטב שפיטתי. בכוונה כתבתי ''אובחנו כלא מחוננים'' במקום ''לא אובחנו כמחוננים''. אחותי, למשל, מעולם לא אובחנה כמחוננת, למרות שעל פי כל אמות המידה המוכרות לי, היא הייתה מאובחנת ככזו בקלות. |
|
||||
|
||||
סתם, נזכרתי שכשלקחתי את אחי הקטן, בעל השיער הארוך, למוזיאון המדע בירושלים, פתאום, לאחר שפניתי אליו בנסיון לענות על אחת מקושיותיו, אמרה אישה חרדית לידי: "אה, הוא בן". הסתובבתי ושאלתי "סליחה"? היא אמרה משהו כמו "לא, פשוט התפלאתי איך ילדה יכולה להיות כזאת חכמה". זה קצת עצבן אותי, אך עניתי לה במאור פנים, "לזה את קוראת חכם? את צריכה לשמוע את אחותו". אני לא זוכר איך זה נגמר, אך התעוררתי בבית חולים, מוקף... סתם, אני מנסה לעשות את זה יותר מעניין. לילה טוב |
|
||||
|
||||
למרות ש(נראה) שההודעה למעלה נכתבה בבדיחות מה, התופעה המתוארת שם אכן קורית, ולא לעיתים נדירות. לא שהאבחנה הזו אומרת הרבה על משהו. הרבה דברים היא לא מאתרת. אחותי מוזיקאית מחוננת, מאוד- יש תוכניות לשלב אותה בשנה הבאה בנגינת סולו (צ'לו) בקונצ'רטו עם אחת התזמורות הקאמריות הידועות, ויצירות שהלחינה כבר מבוצעות בהרכבים שונים, בארץ ובחו"ל (והיא רק בת 16). מתוך שתינו, שתינו נבדקנו, ורק אני אובחנתי כמחוננת. ואפילו עם כל זה, נדמה לי שאני אחד התלמידים הבודדים במדינה שגם למדו כמה שנים בכיתת מחוננים, וגם כמה בכיתת חינוך מיוחד... :-) |
|
||||
|
||||
הפסקה הראשונה לא נכתבה בבדיחות הדעת. פשוט, לאחר כתיבתה זה נראה לי לא כזה קוריוז מעניין אז ניסיתי לשפר את המצב. |
|
||||
|
||||
ובאמת יש לו אחות והיא באמת אינטליגנטית במיוחד? |
|
||||
|
||||
שניהם אנשים חריגים, כולל תפיסה מהירה, זיכרון מצויין, מקוריות וכישורים חברתיים טובים. לה גם יש כישרונות טכניים מפתיעים (בהתחשב בחוסר העניין שהיא מגלה בתחומים אלו) שעולים על שלו (ואף על שלי, למרות תגובה 536192 ). |
|
||||
|
||||
בכיתת חינוך מיוחד למחוננים, או כיתת חינוך ''מיוחד-מיוחד''. סתם הסתקרנתי... |
|
||||
|
||||
מגוון הואריאציות של "את בת ואת יודעת לחשוב ??" ובפעם אחרת, הגיעה למרפאה שבה עבדתי שלישייה חרדית - בן ושתי בנות. על כל שאלה ששאלתי את הילדים (בסביבות גיל 4), ענה הבן (ואילו הבנות שתקו). כשניסיתי לדובב את הבנות לענות, אמרה האם: הוא הבן, אז הוא עונה בשביל כולם. |
|
||||
|
||||
לפני שנים מספר, ישבתי וחיכיתי לדוד שלי שיבוא לאספני על אופנועו. ובידי תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, ואני קוראת בה בעיון. עוצרת חרדיה, שנדהמת לראות חילוניה בגופיה וכרך תלמוד בידיה. "מה זה, גמרא?" "כן. מסכת עבודה זרה". "ואת מבינה???" "כן".(ממש קשה. שטיינזלץ כבר עשה את כל העבודה של ניקוד, פיסוק ופירשון בצד). שתיקה. "לא עדיף שתגידי פרקי תהילים במקום?" ואגב, בת דודתי ובן זוגה התחזקו קשות. אצל הרב מחמירוביץ' ואצל הרב אסור. ויש להם 2 ילדים, אחת נוספת בדרך, כל זה ב-3 שנים. הבן, הוא הגדול, מגלה נטיה קשה לורוד. הם עמלים לעקור לו אותה מהלב. בבת בת השנה וחודשיים הם כבר מתפארים, איך היא יודעת לקפל כביסה יפה. |
|
||||
|
||||
ישנם חרדים לא מעטים (וגם חרדיות ממין נקבה, למרבה הפלא :) ), שמזהים/ות את תלמוד שטיינזלץ בחצות הלילה מתוך שינה עמוקה, מבפנים ומבחוץ, פתוח, סגור, ישר או הפוך. מנסיוני הדל, הנה קושיה והנחת יסוד בה: הייתכן שהשאלות התמימות-מיתממות באו לא רק משום היותך חילוניה בגופיה אלא גם (אולי בעיקר) כהבעת מחאה עדינה כנגד העדין, שיש לו מתנגדים ומחרימים בקרב הליטאים (וכנראה לא רק בקרבם)? |
|
||||
|
||||
חבר מהמילואים סיפר לי שיש ''ויכוח חריף'' על הלגיטימיות של התרגום. (כיפה סרוגה) |
|
||||
|
||||
לא להאמין אבל פעם היה לי שיער ארוך עם קוקו. קרובת משפחה שהיתה בגדוד העבודה וראתה אותי בקיבוצה שאלה "איזה גבר הולך עם קוקו?". התברר שבדורה ובקבוצתה היו גברים בעלי שיער ארוך אבל לא עם קוקו. |
|
||||
|
||||
אביה של אחת מחברותי הוא פרופ' לפיסיקה ושמרן להפליא. יום אחד היא פגשה אצלו בארוחת ערב בחור צרפתי עם קוקו ועגיל באוזן. הרעיון שאותו אבא מקבל את אותו בחור בידידותיות רבה הדהים אותה. נראה שהמדע הסתיר ממנו את ההופעה. |
|
||||
|
||||
אולי הפסיכולוגיה הסתירה מעיני החברה שלך את העובדה שאביה לא כל כך שמרן כמו שהיא חושבת. |
|
||||
|
||||
לא רק ביתו חושבת שהוא שמרן. ושכחתי להזכיר שהבחור-קוקו+עגיל היה פוסט דוקטורנט של האבא. |
|
||||
|
||||
טוב, אז שמרן זה מי שלא איכפת לו שלפוסט שלו יש קוקו. בסדר. |
|
||||
|
||||
השאלה היא איך הוא היה מגיב על קוקו שנל. |
|
||||
|
||||
אני מניח שכל ההסטוריה היתה נראית אחרת לו קוקו שנל היתה עושה פוסט בפיסיקה. |
|
||||
|
||||
הוא בטח חשב לעשות זאת רק שבאופנה הייתה הרבה יותר רווחית. |
|
||||
|
||||
הדעה הלא מבוססת של sea על מחשכי המח הלא מנוצלים, אינה פחותה מהדעה הלא מבוססת שלך שזו אגדה ואין כזה דבר. מנין לך התובנות אל מסתרי המח, אותו כל כך מנסים להבין? |
|
||||
|
||||
בניגוד לדנ''א טפילי שהוזכר לאחרונה בענף אחר, גודלו של המוח האנושי הוא פרמטר שיש לחץ אבולוציוני חזק להקטינו (סיבוכים בלידה, שינוי מבנה אגן הירכיים הנשי וכו'). לכן, יש רגליים לסברה שכל הנפח הזה נחוץ במידה שמפצה על הקשיים שהוא מביא. |
|
||||
|
||||
לא לדבר שטויות בבקשה. שיקולים אבולוציוניים ברמה הזו בוודאי לא היו מאפשרים לקיפוד לשרוד. מומלץ להתחיל בספרים על התודעה, למשל Consciousness Explained מאת Dennett ואז לעבור למחקרים הנוירולוגיים הרלבנטיים. |
|
||||
|
||||
ברשותך או בלעדיה, אני אמשיך לדבר שטויות כאוות נפשי. אם יש לך משהו קונקרטי להגיד על השטויות שלי, אשמח לשמוע. רמזים סתומים על קיפודים כמו גם רשימה ביביליוגרפית אינם מסוג הדברים שנחוץ לי במיוחד, אבל תודה. |
|
||||
|
||||
אבל הוא צודק לחלוטין. יש לך מושג *כמה* אנרגיה צורך המוח האנושי? הידעת כי מוחם של עורבים גדל וקטן בהתאם לעונות השנה, כי בחלקים מסויימים הוא זקוק ליותר כוח חישוב, ובחלקים מסויימים הוא זקוק לחסכון באנרגיה? הרעיון של 10% מהמוח (שמיוחס לאיינשטיין הרבה פעמים, למרות שהוא מעולם לא אמר את זה) הוא עוד אחד מהמשפטים הללו שאנשי ניו-אייג' אוהבים לפלוט כדי לשכנע אותנו שההבלים שלהם מבוססים על משהו. לצערנו, נטל ההוכחה הוא עליהם, ועד היום לא ראיתי שום פיסת מידע שתומכת בעמדה כזו. |
|
||||
|
||||
והמסקנה היא שכ-90% ממוחנו מאוכלס בפינגווינים. |
|
||||
|
||||
חשבתי שפינגווינים זה מה שיש על הטלוויזיה. (אוף. באנגלית זה נשמע יותר טוב). |
|
||||
|
||||
Hello! Well, it's just after eight o'clock, and time for the penguin on top of your television set to explode.
|
|
||||
|
||||
סיפרתי את זה לחבר מחבר העמים והוא סיפר שזה מה שהיו מספרים להם בביה''ס כל הזמן על לנין. |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת לגבי שיעור השימוש השוטף, אבל המוח מתוכנן עם עודף ענק של תאים, 70-80 אחוז מהכמות הכוללת. כך שגם במקרה של השמדת יותר ממחצית התאים בו, המוח יוכל להמשיך לתפקד כרגיל. ניוון מוחי מתחיל רק אחרי שחוסלו (בערך) יותר מ - 80 אחוז מתאי המוח. |
|
||||
|
||||
המוח לא מתוכנן. הוא (כנראה) תוצר של לחצים אבולוציונים ומוטציות מצטברות. ערן, קטנוניות לינגוויסטית. יולי 2002. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה "לחצים אבולוציונים". אם, למשל, יש התקררות של כדור הארץ, ובשביל לשרוד עדיף שתהיה לך פרווה עבה, זה לא *יגרום* לך להצמיח פרווה עבה. אבל אם במקרה נולדת עם המוטציה הזאת (ועד עכשיו רק קיללת את מזלך הרע בקיץ החם), אז אתה ועוד כמה שעירים תשרדו. כל השאר ימותו, וסביר שלדור הבא תהיה פרווה עבה. יכול להיות גם שאותה מוטציה שאחראית על הפרווה שלך גורמת, בנוסף, לכך שהאף שלך יהיה קצת יותר ארוך. אז גם התכונה הזאת תעבור לדור הבא, אפילו שהיא לא קשורה לשום צורך הישרדותי. |
|
||||
|
||||
לחצים אבולוציונים גורמים כמובן להעדפה, לא ליצירה, אם זה לא היה מובן. |
|
||||
|
||||
''לחץ אבולוציוני'' הוא מונח מקובל, והוא מבטא בדיוק את מה שאת הסברת. מה שאת מתארת בפסקה השניה אפשרי, אבל לא שכיח. יותר נפוץ המקרה שבעל הפרווה הוא במקרה גם בעל אף ארוך, ואם הגנים לפרווה ולאורך האף סמוכים זה לזה בכרומוזום, יש סיכוי סביר ששניהם יעברו יחד לצאצאים, כך שהדורות הבאים יהיו בעלי אף ארוך מהקודמים . |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק. המוח בנוי עם עודפות מסויימת פחות או יותר מאותה הסיבה שיש לנו שומן - לימים קשים. אבל העודפות הזאת מפוזרת בכל רחבי המוח, והיא גם לא עומדת על 70-80 אחוז. זה נכון שהמוח מוצא דרכים לתפקד גם אם מתים לו הרבה תאים, אבל זה תמיד בא על חשבון משהו אחר. לעומת זאת, קחי כדוגמא את אותו מקרה מפורסם של פועל שמוט ברזל חיסל לו חלק מהמוח, ובאורח פלא הוא נשאר בחיים, אבל התנהגותו השתנתה לגמרי. המוח הצליח לשרוד עם חלק חסר, אבל זה בא על חשבון מיומנויות מסוימות (במקרה ההוא, חברתיות). |
|
||||
|
||||
לא חלק מהמוח אלא כפי שנראה מהדמיות ממוחשבות, המוט פגע באונות הקדם-פרונטליות, דבר שפגע בכושר לקבל החלטות או לקשר בין רגשותיו למידע החברתי. |
|
||||
|
||||
והאונות הקדם-פרונטליות (מושג שנשמע בערך כמו "התקופה הפוסט-מאוחרת"), הן לא חלק מהמוח? |
|
||||
|
||||
כן, חשבתי על זה כשכתבתי אבל רציתי להדגיש שרק חלק קטן מהמוח נפגע ולמרות שכביכול פינחס גייג' נשאר בחיים, ועד כמה שניתן לשער לא נגרם נזק לאניטלגנציה שלו, לתפקודו האישי והחברתי נגרם נזק חסר תקנה, שהוביל כנראה למותו. קדם-פרונטלי - התרגום הכי קרוב שיכלתי לחשוב ל prefrontal (למעשה, מהשיחזור מנחשים שהפגיעה היתה בעיקר באזור מסוים של האונה הזו). |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת טועה. ניוון מוחי מתחיל בסביבות גיל 20 כאשר הרבה פחות מ 80 אחוז מהנוירונים מתים. אין הרבה מקרים בהם נגרם למוח נזק חמור בלי שהאורגניזם ימות. תאונות וטראומות דומות שהורסות חצי מהמוח, וזה מחייב שברים בגולגולת, לא מותירות לבעל המוח הרבה סיכוי לשרוד. מחלות ניווניות מתבטאות בד"כ בגיל מבוגר לכן הן תופעה מאוחרת באבולוציה של הומו סאפיינס, ומכל מקום ואין להן השפעה על הצאצאים. לכן, ההשערה שהעודפות לכאורה התפתחה כתרופה ל"השמדת יותר ממחצית התאים" נראית לי מפוקפקת. אשמח לקבל מראי מקום. |
|
||||
|
||||
אני יכולה לחפש מראי מקום, אבל האמירה הזו התקבלה על סמך שיחה שלי עם חוקר בתחום. יכול להיות ששיבשתי איפשהו שיבוש של הדיוטות, ובכל אופן הוא חזר ואמר את הנ"ל לגבי 70-80 אחוז עודף. והבהרה: גם הניסוח "המוח האנושי מתוכנן", על שלל האימפליקציות הדארוויניסטיות המשתמעות ממנו, הוא שלי בלבד. אינעל דארווין :-) מצד שני, הוא לא דיבר על ניוון מוחי לכשעצמו, שאנחנו יודעים שקורה כל הזמן, אלא על מחלות שקשורות בניוון מוחי חמור, כמו אלצהיימר. |
|
||||
|
||||
עשרות אלפי תאי עצב מתים כל יום (שוב, הערכה של מומחה בתחום הנוירוביולוגיה). זאת ועוד, תאי עצב אינם מתרבים במוח הבוגר, כלומר לאחר שמת תא עצב, הוא כפי הנראה אינו מוחלף על ידי תא אחר. מכיוון שהתאים לא מתים באופן ממוקד (אלא אם אתה מקבל שבץ מוחי), למוות הזה יש מעט מאוד, אם בכלל, השפעה על היכולות הקוגניטיביות של בעל המוח (או שמא של המוח עצמו?). אבל מה, עשרת אלפים תאי מוח זה מעט מאוד יחסית ל10 בגובה 11 עד 13 (תלוי מי סופר) תאי המוח שלנו ויקח למוח כולו הרבה זמן להתנוון לגמרי באופן הזה. מחלות נוירודגנרטיביות מתרחשות כפי הנראה בגלל מוות של תאים באיזור מסויים באופן ממוקד בגלל אינטראקציות לא רצויות בין חלבונים בתאים האלה. כפי הנראה קיימת רגישות גנטית להיווצרות של המצב הזה אבל הבוקר קראתי בעיתון שהוספה של ויטמין E לדיאטה כנראה מועילה על מנת לעכב את השפעת האינטראקציות האלה. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי ילדה אישם על גבול מחוננות, רק שבמקרה שלי "קיבלתי את כל החבילה" כך שאת התיכון סיימתי לא בכיתת מחוננים אלה באקסטרני. חרף המחוננות שלי לא הבנתי את השורה האחרונה-אתה מחונן חרף ההורים או דווקא בזכותם? איזורי מח לא מניצלים זה לא עוד אגדה אורבנית אבל לא זה העניין... מה שאני מנסה לומר בכל התגובות שלי זה שגם אם קיים הבש K 10 נקודות, הוא עדיין לא מצדיק את הפער המתגלה בשטח. ודרך אגב שוב מדובר בסטטיסטיקה. יתכן ובין השחורים\מזרחיים ומה שלא יהיה באמת יש פחות אנשים מוכשרים, זה עדיין לא מצביע על העדרם המוחלט. חבל באמת להשקיע מאמצים כלכליים מוגזמים, גם אם יתברר שהפער נובע מהסביבה, כי מה לעשות-כולנו נולדנו שווים, אבל יש כאלה שנולדו (להורים) שווים יותר. מה שכן, חבל מאוד אם מחקרים מסוג זה ישמשו הצדקה מוסרית לאי-מתן הזדמנויות שוות (שדורשות השקעה ניכרת) ולחיזוק של דעות קדומות. לא יודעת מה לגבי קושים (אופס סליחה-אפרואמריקאים), אך מוצאם הלא לבן של הודים לא הפריע להם עד עכשיו לזכןת בפרס נובל. ושוב, מה שמרתיע אותי בכל העניין הוא לא התוצאות המדעיות שעלולות להתגלות בחדרי חדרים, אלה דווקא ההשלכות הפופוליסטיות שאלולות להיות לעניין. חרף התאוריה לא כל לבן למד בכיתת מחוננים, ותוצאות המפגש של אינטלקט לבן לא משובח למדיי הבא בתוספת לאומיות גאה הגולשת ללאומנות עם מידע שכזה עלולות להיות הרסניות. |
|
||||
|
||||
ז"א, הפוטנציאל הלא מנוצל הוא אגדה. למיטב ידיעתי, הסיבה שאנשים חושבים שיש לנו "חלקים לא מנוצלים במוח", טמונה בהרכב שלו. המוח מורכב מ10% ניורונים ו90% תאי גליה (Gelia), כשאת התפקיד שיש לתאי הגליה אנחנו לא ממש יודעים (נראה שהם סתם יושבים שם, לעת עתה). את החלק של החשיבה עושים הניורונים, זה די בטוח. מכאן מובן איך צמח המיתוס - מה עושה החומר האפור המיסתורי? אבל לא נראה שזה פוטנציאל לא מנוצל. סתם עמודי תווך (אולי). |
|
||||
|
||||
יש כל מיני סוגים של תאי גליה. לא יודעים הכל עליהם, אבל יודעים די הרבה. יש אפילו סוג אחד שכנראה קשור גם לנוירוטרנסמיטורים. אלו התאים שהכי פחות ברור מה הם עושים (למיטב ידיעתי המוגבלת מאוד). |
|
||||
|
||||
זאת הייתי אני... וסליחה על הטעויות כתיב... |
|
||||
|
||||
...ועוד משהו... אני באמת לא יודעת מה קורה עם האגדה, אבל מה שבטוח זה שקיימת דעה (לא ידוע לי אם היא מלווה במחקר) בעולם הסוציולוגי שהעלייה ברמת האינטלקט היא מתונה, ז"א שאת התוצאות של ההשקעה בחינוך והמודרניזציה לא נתן לראות כבר בדור השני. ושוב...כבת למדענים (אולי אני דווקא ההוכחה לכוחה של תורשה :) ) ידוע לי היטב שלכל מחקר יש "אבא". מספיק להיזכר במחקרים על נזק העישון והקרינה הסלולרית (שכמןבן אינה קיימת, וגם אם כן, עומדת בכל התקנים, רק תמוה שמרבית עובדי החברות הסלולריות מעדיפים להשתמש בדיבורית). מעניין מי האבא של המחקר הזה... |
|
||||
|
||||
אולי לא שמעתם אבל יש חתיכת בעיה בשימוש באייקיו והבעיה נחלקת למספר חלקים: 1. במחקרים השוואתיים התגלה שהמתאם בין "הצלחה" כלכלית, חברתית, מקצועית (כן שמתי לב שזה קשור לכלכלית אבל יש בכך מעבר לכלכלית) וכו' לבין איטיליגנציה גבוהה הוא נמוך מאד מאד. 2. מבחני האיי קיו מוגדרים כמבחנים הבוחנים אינטיליגנציה אבל מה היא אינטיליגנציה? בפעם האחרונה שבדקתי (זה היה בתיכון) היה רשום בספר שאיטיליגנציה היא המדד אשר נמדד במבחן האיי קיו.ושוב תנו לי לחזור במקום אחר הוגדר מבחן האי קיו כמבחן הבוחן אינטילךיגנציה. מי יודע איך מגדירים הגדרה מעגלית? 3. לאחרונה הוגדר עוד תחום באינטיליגנציה האינטיליגנציה הרגשית שהיא (לדעתי האישית) משמעותית לפחות כמו ואולי אפילו הרבה יותר מזו הישנה. 4.ידוע שמבחן האינטיליגנציה הוא מבחן שניתן "ללמוד" אליו ואם כך אז כל תקפותו כמבחן של נתון טבעי נמוג, ניתן לומר באותה המידה שבעלי מגזרים שונים פחות טובים בתנ"ך או ציור. דרך אגב אם אתם לא מאמינים שניתן ללמוד אליו בחנו את עצמכם ותראו את השיפור במבחן לפני לימוד (אפילו מועט) ואחריו ותראו שיפור. 5. המבחן אינו יכול לתת מדגם מייצג של הנבחן הן כי הוא נעשה חד פעמית ובתנאים מאד מלחיצים לרוב האנשים (מבחינת עצם הלחץ שלעמידה לבחינה בנושא ושל מחסור בזמן) לחץ שבשלו יש החושבים ביתר בהירות ויש הנלחצים ומאבדים את תבונתם. והן כי הוא אינו מייצג לחלוטין מבחינת התחומים שהוא סוקר והצורה שהוא סוקר אותם (שנטען נגדה רבות שהיא אתנוצנטרית דבר שיכול להסביר את התוצאות המהאמר). 6.בתור בחורה בעלת ציון אי קיו גבוה אני יכולה לומר שהדבר הראוי לעשות עם תוצאות הבחינה (כאשר אינה מנוצלת על מנת לאבחן הפרעות קשות כפי שנועדה לעשות) הוא לקנח את אפך. 7. בקשר לאמיתות ותקפות המדעית של כל עובדה ועובדה בתגובות ובמאמר אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים באינטרנט |
|
||||
|
||||
רק לחדד עוד יותר: 1. האינטליגנציה הרגשית, כם לדעתי, היא חלק גדול מאוד מהסיפור - וחבל מאוד שלא לוקחים אותה בחשבון. 2. מבחני אינטליגנציה, עד היום, מתקשים לבדוק יצירתיות, למשל. שגם היא חלק חשוב מהיכולת המנטלית. 3. המבחנים תלויים מאוד גם בבוחנים, שלא תמיד ניחנים באינטלגנציה מתאימה משלהם. |
|
||||
|
||||
ההבדלים בין גזעים קיימים וברורים לפחות בחלק מהתחומים. מתי לאחרונה זכה לבן במדליה אולימפית בריצה ? מה אחוז השחורים בין שחקני ה NBA ? להגיד שדוקא באחד התחומים אין לגנטיקה ולאתניקה השפעה זה, איך נאמר, לטעון טענות רק בגלל שהן פוליטיקלי קורקט תוך התעלמות מהעובדות הנסיבתיות הנגדיות. לפחות בחלק מהתחומים ניתן גם למצוא ביסוס גנטי/ אבולוציוני לשונות האינטלקטואלית, אבל זו לא הנקודה: הנקודה היא מה עושים עם העובדה הזו שיש הבדל: לטענתי, המדע כאן הוא רק כלי טכני ולא ניתן להשתמש בו להסקת מסקנות מוסריות. למשל: זה שיש שונות לא נותן לנו את הזכות שלא לספק הזדמנות שווה לכולם. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר העירו קודם, ייתכן שהסקנה שיש להסיק היא דווקא בכיוון ההפוך של השקעת יותר משאבים. הבעיה עם המחקרים האלה היא שהם פצצה פוליטית שאף אחד לא רוצה לשחק איתה. בעולמנו רווי הגזענות זה די ברור למה. |
|
||||
|
||||
כושר אתלטי נובע במובהק מיכולת פיזית שנקבעת גנטית. לעולם לא תוכל ללמד מישהו לרוץ מהר אם אין לו פזיונומיה מתאימה. כושר אינטלקטואלי הוא במדה רבה כושר נרכש תרבותית. |
|
||||
|
||||
''כושר אינטלקטואלי הוא במדה רבה כושר נרכש תרבותית'' זוהי דעתך. על נכונות המשפט הזה נסוב המאמר, מקור הבינה. |
|
||||
|
||||
בקשר לכושר אתלטי אני לא יודע, אבל גובה למשל (עוד תכונה 'פיזיונומית') נקבע במידה רבה על ידי אינטראקציה של מטען גנטי עם סביבה ובפרט עם התזונה הקיימת בסביבה. עדות לכך היא ההבדלים הניכרים בגבהים בין אנשים שגדלו בתחילת המאה ה-20 לבין צאצאיהם שגדלו במחצית השנייה של המאה ה-20 והגידול שחל בגובה הממוצע במהלך המאה ה-20 במדינות מפותחות המקביל לירידה ברעב במדינות אלה. |
|
||||
|
||||
שמעתי שיש זינוק לגובה של ילדי עולים מאתיופיה בהשוואה להוריהם הודות לתנאי התזונה בארץ. |
|
||||
|
||||
האנלוגיה בין כושר לבין כושר מנטלי היא דווקא אנלוגיה מוצלחת, אבל לא בשביל הצד שלך בדיון ... אם נראה לך שמטען גנטי של אצן, מספיק בשביל לנצח במרתון, הרי שאני מבטיח לך, שאם האתלט לא יעבוד על הכושר שלו, הוא יאבד אותו ''ככה''.. מצד שני, אם אני אתאמן שש שעות ביום, והאצן יתאמן שש שעות ביום, ההישגים שלנו לא יהיו זהים, בלשון המעטה. בדיוק אותו הדבר עם האינטלקט - הגנטיקה זה לא הכל, הסביבה משנה המון, אבל תני לשני אינדיבדואלים את אותו החינוך, והדבר יפול על חודם של גנים. |
|
||||
|
||||
מוסכם, ובעקבות ההערה של ארז אני חייב למתן את הכותרת שלי. גם אצן וגם אמן גאוני לא יכולים להסתפק במטען הגנטי. האצן צריך תזונה מתאימה, סביבה שתתן לו לגדול בצורה "אצנית" וכמובן אימונים על גבי אימונים. גם האמן צריך את אותם התנאים. ההבדל הוא שבעקרון יש קשר הרבה יותר הדוק בין מבנה והתפתחות שרירי האצן - המכשירים בהם יכולתו מבוטאת, לעומת הקשר בין הגנטיקה למוח - מכשירו של ה"חשבן". 30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גודל. חלקים מהמוח גדלים בצורה אקראית (בגבול מסוים) - למשל, עצבי הראיה מתפתחים מהעינים לעבר המוח ולא תמיד מתחברים באותו אזור, אבל האזור הזה נהפך לחלק ממערכת הראיה. בניגוד לשרירים, התפתחות המוח, לעבר הפעילויות העיליות שעליהן אנחנו מדברים, היא תלוית סביבה במידה ניכרת. לדוגמה אזכיר את התאוריות על לימוד שפה, על החיווטים המוחיים וכו' (אני לא יודע עד כמה התאוריות האלה תקפות). אבל רב רובה של הצמיחה המנטלית של בני אדם היא תלוית חברה ותרבות, כולל התפתחותה של המערכת שכולם מפשים אחריה [לשווא?] - התודעה. אז מאד יכול להיות שישנם כישורים בסיס ביולוגיים או אקראיים לגאונות אבל אם נתרכז באדם ממוצע שצריך ללמוד ולהתפתח ולגדול לתוך החברה, הוא לא יוכל לעשות זאת כלוא במרתף. האצן ימשיך לפתח שרירים במרתף וכשהוא יצא ממנו אולי יוכל להתאמן ולרוץ מהר מהרגיל. לקספר האוזר מנטלי זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
"30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גדל". 1. אף אחד לא טוען שהגנגליונים והנוירונים מפוקחים באופן ישיר על-ידי גנים. 2. אפשר לקבל מבנים מאד מסובכים (כמו המוח) על-ידי סכמות אחידות של גידול שהתאים מצייתים להן. 3. המבנה של המוח נקבע כמעט כולו עד לשעת הלידה. גם אם האינטליגנציה נקבעת בעיקר על-ידי נתונים גנטיים (מה שנראה לי סביר), "הצלחה בחיים" תלויה בגורמים נוספים, שבהם הסביבה כנראה ממלאת תפקיד הרבה יותר משמעותי. |
|
||||
|
||||
3. לא כ"כ מדויק. הגנום האנושי קטן מכדי לקבוע כיצד בדיוק תתפתחנה 10 בחזקת 15 סינפסות במוח. הגנום לא קובע את המבנה הספציפי של המוח אלא, עד כמה שידוע לי, רק אברונים מסוימים של המוח נקבעים גנטית אבל מספר גדול של אברי וגופיפי המוח נקבעים בזמן-אמת תוך גדילה, כמו אינקראקציה בין רקמות שתפתחות במקביל ובמשותף ומשפיעה על אופן התפתחותן. הגנטיקה משפיעה בעיקר על החלקים היותר עתיקים (וחשובים) של המוח אבל כנראה שהשפעתה פחותה בניכר על התפתחות הספציפית של החלקים המודרניים של המוח, כמו ניאוקורטקס. ההשפעה סביבתית היא כנראה גדולה מאד על אופן התפתחות קליפת המוח ושאר חלקי המוח החדשים. ההנחות טוענות שלמרות שמוח התינוק איננו טאבולה ראסה, הגנים קובעים בעיקר את פוטנציאל ההתפתחות של החלקים הללו, אך אופן התפתחותם נקבע על ידי האינטראקציה עם הסביבה. המוח שלנו ממשיך להשתנות כל חיינו עקב הנסיונות שעוברים עלינו, ובמיוחד מוחו של התינוק ממשיך להתפתח בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא נמצא. ישנם הטוענים שקהיליה של מוחות בעלי תרבות, אורייניים, היא קהיליה שיש בה קשר והשפעה הדדית בין פרט לפרט וכך משפיעה על התפתחות של כל חבר בקהיליה. תרבות של בערות (ולא משנה כרגע איך תגדיר בערות) תתקל בחסם פנימי שלא יאפשר לחברי הקהיליה להשפיע על התפתחותם של תינוקות קטנים משום שפשוט אין להם מה להציע לתינוק וכך המוח שלו לא מתפתח למימוש הפוטנציאל והיכולת שלו. בתהליך של היזון חוזר, חברה כזו מתנוונת או לפחות קופאת על שמריה. |
|
||||
|
||||
האם יש איזשהו מדד מספרי מקובל לעניין של התפתחות המוח? נתקלתי בהשוואות של משקל המוח, נפח, ושטח לאחר פריסה (מה שנועד לספור את הפיתולים של קליפת המוח). האם ידוע משהו על מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון, בבוגר (המספר 100-150 מצלצל מוכר בהקשר הזה) ובתינוק? מה עם קופי אדם? למרות שאני מקבל את התיקון, עם הנימוק אני עדיין לא מסכים. צריך מעט מאד אינפורמציה כדי לקבוע מבנה שיראה מורכב. עם מספר הוראות יסוד ומנגנון שחוזר עליהן (כמו שמציירים פרקטל), וקצת אקראיות, התוצאה תראה מסובכת להדהים. |
|
||||
|
||||
התגובה הקודמת - שלי. |
|
||||
|
||||
>מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון פסקה אחרונה: תגובה 55832 |
|
||||
|
||||
לא לשכוח את הגורם השלישי בנוסף לסביבה וגנים - תהליך ההריון. המון נקבע בשלב הזה. החל מדברים טריוויאלים כטביעת אצבעות, וכלה בנטייה לתפיסה תלת מימדית (1). לאור הודעתו של עוזי ו. מעלי, אני מנחש שהמון מפוטנציאל שלך נקבע בהריון - אחרי הכל, ההבדלים הגנטיים הם כמעט זניחים כמותית. (1) כן, אני יודע ש"ראיתי בערוץ 8" לא נחשב כמקור, אבל ראיתי בערוץ 8. |
|
||||
|
||||
אפשר, אם רוצים, להחשיב את תהליך ההריון בגורם הסביבתי, בתור סביבה קריטית וקצרה. אבל יש פה גם עניין גנטי, הנקרא Maternal effect (המשמש מרצים בגנטיקה שרוצים להתמנייק על הנבחנים שלהם כי הוא נחשב אפקט שולי). האפקט מתאר מצב בו הגנים (גנוטיפ) של האם לא משפיעים על תכונותיה שלה, אלא על התכונות (הפנוטיפ) של העובר. למשל, מוטציה בחלבון המופרש ברחם בעת ההריון, תפגע בהתפתחות התינוק, לא בהרה. זה די חריג, כי אנו רגילים לחשוב במושגים של פרט יחיד, ולא של שני פרטים, כשהאם אכלה בוסר ושיני עובר תכהנה. למה ערוץ 8 לא נחשב מקור? אחלה מקור! |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי שקראתי פעם (השד זוכר איפה) על מלחמה זוטא בין האם לעובר, כשהאחרון מנסה למקסם את המשאבים שהוא גוזל ממנה, והיא מנסה לווסת אותם כדי שיהיו לה יותר הזדמנויות להריונות נוספים. לינק, מישהו? |
|
||||
|
||||
בספר "גנום" (Genome) יש דיון ארוך ומקיף בנושא. מסופר שם גם על תיאוריה המתארת כיצד כרומוזום X "תוקף" את כרומוזום Y. בשל כך לכרומוזום Y מימדים זעירים (הקטנת חתימה). |
|
||||
|
||||
ההנחה המקובלת היום היא שמקורו של כרומוזום Y בכרומוזום X שהתנוון והתמקצע. לראיה, יש להם איזור קטן חופף (האיזור הפסאודו אוטוזומלי) |
|
||||
|
||||
על זה לא שמעתי, אבל קונפליקט בין ההורים לצאצאים אשר מנסים לסחוט מהם יותר ממה שדרוש להם כדי להתקיים הוא קונפליקט מוכר באקולוגיה. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך לגמרי, מדע הוא כלי טכני, ולא רק כאן, תמיד - מכיוון שהוא עוסק בעובדות ולא בערכים או אנשים. לכן אסור לנו להתבסס עליו מוסרית או חברתית. גם אסון העם שלנו באירופה התחיל במחקרים אובייקטיבים (לדעת החוקרים) בנושאים כמו אנתרופולוגיה ופסיולוגיה, אשר אומצו בחום ע''י מי שכבר שנא, כדי ליצור גזענות מודרנית - תורת הגזע הנאצית. |
|
||||
|
||||
כי המדע רק מספר לנו "איך הוא העולם". רק המצוי ולא הרצוי. המדע, לשיטתו של GeG, הוא חיווי, הוא פסוקי, והוא אובייקטיבי, בעוד שהערכים הם ציוויים, הם טלאולוגיים והם סובייקטיביים. לכן, לא שאסור להתבסס עליו מוסרית או חברתית. סתם אי אפשר. |
|
||||
|
||||
אי אפשר ? הממממ.. ספר את זה לפוליטיקאים.. מתוך "המשפט האחרון של פרמה": רייגן: "קצב עליית האינפלציה ירד בשנתיים הקרובות" מתמטיקאי: "זו הפעם הראשונה בהסטוריה שפוליטיקאי משתמש בנגזרת שלישית כדי לקדם את בחירתו לקדנציה שנייה" |
|
||||
|
||||
המתמטיקאי טועה: תגובה 17351 |
|
||||
|
||||
הממ, אולי התכוונתי לניקסון |
|
||||
|
||||
א. אין לי מושג מדוע אנשים נהנים לכתוב "בשמי". אבל אם זה מה שעושה להם את זה, נו... ב. ...אלא שהבחור/ה די דייק. באמת אי-אפשר לומר בעזרת המדע (ואפילו מדע הכלכלה) מה "רצוי" לעשות. רייגן נתן היגד חיווי, כלומר פסוק, "קצב עליית האינפלציה ירד בשנתיים הקרובות". פסוק זה יכול להיות נכון, ויכול להיות לא-נכון. מה שרייגן אומר בעצם, זה: מכיוון שגרמתי לכך שקצב האינפלציה ירד, יש לבחור בי שוב, כי רק אני אוריד את קצב האינפלציה". ראשית, יש פה הרבה הנחות סמויות (אני גרמתי לקצב האינפלציה לרדת - זה לא היה קורה בכל מקרה, בחירה בי שוב תגרום לכך שאותה מדיניות שהורידה את... וגו' תיושם שוב - ולא שעצם העובדה שאין לי צורך להצטיין שוב כי אין לי סיכוי לקדנציה שלישית תשנה משהו, אדם אחר לא יצליח להוריד את הקצב יותר ממני ועוד ועוד), ויותר חשוב, הוא לא באמת מוכיח את ה 'רצוי' מה 'מצוי'; ראשית, הוא צריך להוכיח, לדוגמא, שירידת קצב עליית האינפלציה, היא דבר רצוי בכלל. |
|
||||
|
||||
ב. רייגן עשה מה שכל פוליטיקאי מצוי עושה וזה ניסיון לבצע מניפולציה על דעת הקהל. הוא רצה שבתודעה הציבורית ישמר צמד המלים ''אינפלציה'' ו''ירידה'' וכדי להתגונן מראש מהתקפות עיתונאים או פוליטיקאים ממולחים הוא ביצע כסת''ח מילולי בתוספת ''קצב''. פוליטיקאי איננו פילוסוף אנליטי שמטרתו חקר האמת אלא משווק ממולח (בד''כ הוא אפילו לא מתכנן את דרכי ומטרות השיווק) של חצאי רעיונות בלתי מבושלים שמטרתם העקרית שימור אחוזי התמיכה הציבורית בו. |
|
||||
|
||||
לי נראה שאם רייגן היה מסתכל ישר למצלמה ואומר שבתקופתו הוא *הצליח* *להעלות* את האינפלציה, היה לזה בערך אותו אפקט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
א. "mimicry is the highest form of admiration" מי יודע, אולי זו תחילתה של תנועה חברתית חדשה, שאתה עומד בראשה... (עוד מוקדם לבקש מינוי פוליטי ?) |
|
||||
|
||||
תודה. ואם כבר, אני אבקש מינוי פוליטי ממך; מהמעט שלמדתי מהפוליטיקה (של סניף מקומי של מפלגה בינונית-בגודלה), עיקר *המעשה* הוא אדמיניסטרציה (ארגון הפגנות, למשל. שכנוע דמגוגי וכו') - דבר שאני טוב בו (סתם עניין של ניסיון - בבית הספר תמיד הפכתי למנהיג. גם אם של קבוצת שוליים תמהונית ורדופה), אבל שונא אותו. מסתבר שאני אוהב אידאולוגיה, לא פוליטיקה. ולא האמנתי עד כמה ההבדל גדול. |
|
||||
|
||||
בנק ישראל: "חלה האטה בקצב ההרעה במצב המשק" (TheMarker.com יום ג' 6.8.2002) |
|
||||
|
||||
כותרת מ"הארץ" היום: בנק ישראל: האטה בקצב ההרעה במשק בינואר-יוני. אין ספק, עלינו על דרך המלך. |
|
||||
|
||||
בארה''ב כדורסל, וגם פוטבול, הם ענפי ספורט שיכולים להקנות לשחקנים טובים השכלה חינם, או בעלות נמוכה, בגלל שיטת מילגות הספורט. גם זו אחת הסיבות לשיעור גבוה של שחקנים שהיו במקור משכבות סומיו-אקונומיות נמוכות |
|
||||
|
||||
מן הצד האחד, יש הטוענים כי מערכת החינוך האמריקאית מזה שנים מנסה לספק הזדמנות שווה לכולם, ותמשיך לנסות כל עוד תהיינה בנמצא אוכלוסיות סטודנטים כושלות יותר מאחרות, בלי קשר למקורות ההבדלים. כיום, גם לאחר שלילת ההסבר הגנטי כהסבר מהימן ע"י קובעי מדיניות חינוך בארה"ב, קיימים בערך 10 הסברים מרכזיים שונים להבדלי ההישגים בין קבוצות אתניות במערכת החינוך האמריקאית. פרוייקטים פדרליים רבים באים לפצות על חסכים בהישגים בית-ספריים, בלי הפניית אצבע מאשימה או התמקדות בהסבר זה או אחר כמקור להישגים הדיפרנציאלים. מן הצד האחר, יש הטוענים כי המערכת לא מספקת הזדמנות שווה לכולם, ותמשיך לא לעשות זאת כל עוד החברה האמריקאית היא חברה קפיטליסטית. שוב, בלי קשר למקור ההבדלים. אז מה זה באמת משנה? אני חושבת שהמשמעות של מציאת הסבר להבדלים בציוני ה-IQ היא לא משמעות יישומית-פרקטית, אלא משמעות של סיפוק סקרנות וסיפוק תהיה. לדעתי, גם אם יוכרע הוויכוח מחר לכאן או לכאן, לא תהיה לכך השפעה על מדיניות חינוך. |
|
||||
|
||||
נניח שבשבוע הבא תודיע חברת EvilGenics על פיתוח בדיקה גנטית לכישורים שיכליים. תוצאות הבדיקה יכללו את היכולות המילוליות, המתמטיות, המרחביות וגם פרמטרים אישיותיים שונים. כל התוצאות, מאחר שניתן יהיה למדוד אותן על תינוק בן יומו, יהיו מנוטרלות לחלוטין מהשפעות סביבתיות. האם עדיין לא תהיה לכך השפעה על מדיניות חינוך? שאלה זהה כמעט לחלוטין עולה במקרה של בדיקות DNA לגילוי מחלות תורשתיות ונטיות למחלות כאלו. האם את סבורה שבעתיד, חברות ביטוח יציעו תעריפים זהים לביטוח חיים למי שיש לו 5 אחוז סיכוי לחלות בסרטן כמו למי שיש לו סיכוי של 85 אחוז? |
|
||||
|
||||
נושא חברות הביטוח הוא אכן מוקד לדיונים ערים, אני אישית יושבת על הברזלים בנושא. איזו השפעה, אתה חושב, תהיה לממצאי חברת EvilGenics על מדיניות חינוך? |
|
||||
|
||||
בעניין חברות הביטוח אני לא רואה הבדל בין אפליה בתעריפים בין זכרים ונקבות לבין אפליה בין נשאות BRCA1 לכאלו שאינן. אם היתה לך את היכולת לקבל אבחנה מדוייקת למדי של היכולות בתחילת דרכו של התלמיד במערכת החינוך ואפילו לפניה, בוודאי היית יכולה להתאים לו תכניות לימודים (גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה חברתית) בצורה טובה בהרבה ממה שנעשה כיום. כרגיל, חשיבות האיתור עולה ככל שהמרחק מהממוצע גדל, אך גם קרוב לממוצע יש לו ערך. כמובן שבדיקה כזו גם תיתן תשובה חד משמעית לשאלות בדבר מתאמי IQ עם גזע ומין ואז אפשר יהיה לבדוק האם הן הוצגו מתוך סקרנות בלבד, או שיש להן השלכות נוספות. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי. הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתיה"ס הוא שכל ילד (להוציא אלו בעלי פגמים מנטליים רפואיים, כגון פיגור) יכול, מבחינה שכלית, ללמוד כל דבר הכלול בתכנית הלימודים. הרעיון מאחורי הקבצות בבתי"ס, בהתאמה, הוא לאו דווקא שלא כל ילד יכול ללמוד כל דבר, אלא שלא כל ילד מעוניין ללמוד כל דבר. הנחה אלטרנטיבית של הקבצות תהיה שכל ילד יכול ללמוד כל דבר בבסיסו, אך השפעות סביבתיות שליליות הביאו לחוסר יכולת למידה אצל חלק מהילדים (פיגור קל בחומר בכתה ב' מצטבר לפיגור רציני בכתה ו' ומחייב יצירת הקבצות מתאימות). אם הבנתי נכון את דבריך, הרי שרמזת לכך שהיום תכניות לימודים אינן מותאמות היטב לתלמידים וליכולתם המנטלית. השאלה היא מה הקשר ליכולת כפי שנמדדה בלידה, אם לסביבה השפעות מובהקות, אשר מביאות לכך ששני פעוטות שאובחנו כבעלי IQ זהה בלידתם נבדלים ביכולתם בהגיעם לכתה א' (או כל כתה אחרת). |
|
||||
|
||||
הרעיון מאחורי תכנית הלימודים האחידה בבתי הספר הוא שרוב הילדים (אבל בוודאי לא כולם) יכולים ללמוד כל דבר הכלול בה, חלקם יכולים ללמוד קצת יותר וחלקם יכולים ללמוד הרבה יותר. בשל אילוצים תקציביים ואיתוריים אין אפשרות לייצר הרבה יותר מתכנית אחת בסיסית. לתפיסתי, אם יש פעוט שבלידתו יש לו יכולת מילולית בפוטנציה שהיא ב 4 סטיות תקן מעל הממוצע, בוודאי שיעשה לו עוול אם ינחו אותו לקרוא אלפוני ופילון (או מה שילדים קוראים שם היום), כנ"ל אם יש לו יכולת שהיא ב 4 סטיות תקן מתחת לממוצע. לגבי הקשר בין היכולת בכיתה א' ובין זו שנמדדה בלידה, כפי שגם את ציינת, הוא חזק יותר בקרב בעלי ההישגים הגבוהים (שהלא אלו מושפעים פחות מסביבתם) וחלש יותר בקרב בעלי ההישגים הנמוכים, שבכל מקרה ילכו להיות מוכרים בסטארבאקס. בוודאי שאין מקום לנסות ולהכחיש את קיום המתאם הזה מכל וכל ואני מקווה שהעומדים בראש מערכות החינוך לא חושבים כך. |
|
||||
|
||||
מה תעשה לתינוק מוכשר במיוחד (4 סטיות תקן זה קצת מוגזם, בוא נדבר על שתיים מעל הממוצע, דהיינו - IQ נדיר של מעל 130) שאיתרע מזלו להיוולד למשפחה פחות-מטפחת? תוציא אותו מרשות ההורים בינקות? ואיך תקבע מה תהיה השפעתה העתידית של המשפחה על הילד? לפי ניחוש? לפי אחים גדולים? לפי SES? גם אם הלוגיקה שלך מובנת לי, הרי שהיישום נראה לי בלתי אפשרי. בנוגע להערתך האחרונה - לא טענתי שילדים חזקים מושפעים פחות מסביבה, אלא שהם אינם מושפעים מסביבה מטפחת, אך מושפעים יותר מילדים חלשים מסביבה לא-מטפחת. |
|
||||
|
||||
היה לסנן מהשפה את כל ההברות שעוד לא נלמדו בכיתה. כך למשל הוא היה קורא את שלטי הרחובות (שהוא קרא ברהיטות הרבה קודם) לפתע פתאום כ: יא (ביאליק) ו- בה גו (בן גוריון). לפעמים הוא היה שוכח, ואז נבוך מהידע הרב וחוזר לסורו. וסתם הערה: פילון (כמדומני) הוא עיתון ילדים ז"ל. אלפוני עדיין קיים, אבל לא כל כך פופולרי. |
|
||||
|
||||
תודה נוגה, יופי של מאמר! למה באמת לחקור את הבדלי המשכל בין קבוצות אתניות? החשיבות למחקר המשכל קשור בחשיבות הרבה, אולי רבה מדי, שאנו מייחסים לתכונה זו. כשאנו רוצים לאמוד את ערכו של מישהו בין אם הוא מועמד לעבודה, לימודים או זוגיות, יש לאינטליגנציה משקל מכובד. לכן אני חושב, ומקווה שתסכימי איתי, שיש עניין בחקר תכונה זו כשלעצמה וגם לו היתה רק קבוצה אתנית אחת בעולם, עדיין היינו מעונינים בטיפוח מחוננות. אבל איך חוקרים אינטילגנציה? קודם כל אני בספק אם יש ממש הגדרה מספקת ל"משכל", וכמו גולד, גם אני מטיל ספק ביכולתם של מדדים כמו IQ לייצג את כל מה שמגולם במשכל. המכשול הראשון, והלא פשוט כלל, הוא לדעתי הגדרתי, מה בעצם מחפשים? האתגר השני הוא טכני - קשה להפריד את תכונת המשכל מתכונות אחרות. ברור לכולנו כי תכונות מסוימות הולכות יחדיו, גם אם אין בינהן קשר "תכונתי", למשל התכונות עיניים מלוכסנות,גובה נמוך ושיער חלק. לעיתים זה קשור לתאחיזה גנטית (קירבה של הגנים על הכרומוזום), ולעיתים זו תוצאה של טיפוח טבעי ("אפקט המייסד") או מלאכותי (טיפוח גנטי). מטפח גנטי שרוצה להעלות את שיעורה של תכונה מסויימת לא תמיד ידע למה תכונות מסויימות הולכות ביחד, אבל הוא ידע שכך הוא הדבר, למשל פרי עתיר ויטמינים מופיע יותר בצמחים שמתפתחים לנבט מאוחר יחסית (סתם דוגמא, לא באמת). במצב כזה, הוא יעשה סלקציה מלאכותית וישאיר רק את ה"מאחרים" ויכליא אותם בינהם, כי להם סיכוי לעושר ויטמני רב יותר. בכך, אין כל כך שוני מהנסיון לקשור בין מוצא אתני, שהוא מצבור של תכונות, עם המשכל (שעשוי להיות גם כן מצבור של תכונות). אם אנחנו רוצים להבין היטב את המשכל, ומוכיחים סטאטיסטית את הקשר בינו לסביבה מסויימת למוצא מסויים , הרי שנוכל ביתר קלות לבודד את אותו הגורם האחראי למשכל. אני רק שב ומציין פה, כפי שכבר ציינתי בתגובות לדיון זה, כי כל מידע שמתקבל ממחקר כזה הוא מידע בלבד ולא הצעת פעולה. צריך להשמר מאד מלהניע את גלגלי החברה בטיעונים מדעיים. |
|
||||
|
||||
אבל זה שזה נכון בד''כ לא אומר שיש באמת קשר קוזאלי. למשל, פעם ידענו כולנו שאבטיח שאדום באמצע, הוא אבטיח מתוק יותר. היום, בעקבות הנדסה גנטית אשר, כמה דבילי, השקיעה המון בהאדמת האבטיח ולא בהמתקתו, המאפיין הזה כבר אינו מדוייק, וגם האבטיח האדום ביותר יכול להיות חסר-טעם. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת אבטיח אז מצורף כאן מתכון אולטימטיבי לאלכוהוליסטים. לוקחים אבטיח שלם, עושים חור קטן בקליפה שלו ותוקעים בתוכו פיה של בקבוק וודקה (הבקבוק צריך להיות מלא בוודקה וחשוב לפתוח אותו לפני התקיעה) מניחים על מגש בתוך המקרר במשך יממה כשהבקבוק על הצד או מוטה לכיוון הפיה. כעבור יממה (האלכוהוליסטים הכבדים יסתפקו בלילה) מוציאים את הבקבוק (וזורקים) פותחים את האבטיח חתכים לקוביות ואוכלים. לא צריך גבינה בולגרית. |
|
||||
|
||||
וואו. אני תוהה כמה פנינים כאלו אתה מסתיר ורק מחכה שמישהו יגיד את מילת הפרס... |
|
||||
|
||||
"הבקבוק צריך להיות מלא בוודקה וחשוב לפתוח אותו לפני התקיעה" עכשו אני מבין למה לא הרגשתי בכלל שתוי... ( : |
|
||||
|
||||
שכחתי לציין שהפיה צריכה להיות מחוברת לבקבוק. |
|
||||
|
||||
שמעתי שאניני טעם למיניהם רוקחים את אותו מתכון, אבל במקום אבטיח הם מעדיפים ראש של כבש. אם כך, השימוש בראש אדם הוא רק עניין של זמן. על כל מקרה, כדאי להיזהר כבר עכשיו ולא לאבד את הראש ! |
|
||||
|
||||
על אוטו משקל יש לציין גם את הידיים והגפיים |
|
||||
|
||||
אבל הרי זה בדיוק העניין. ההנדסה הגנטית מאתרת קשר תכונתי כזה (אדום-מתוק) ו"רוכבת" עליו כדי להעצים את אחת התכונות (ותוך כדי כך מחלישה את הקשר בינהם. כך, אם יפני=חכם, ירכבו המדענים על הקשר כדי להשיג אנשים חכמים יותר (אני לא חושב שיש דרישה לאנשים יפניים יותר..), מכל הלאומים, לא רק יפנים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל למה הם רוכבים על האדום ולא על המתוק?! באנלוגיה שלך, זה יהיה כמו להנדס אנשים נמוכים עם עיניים מלוכסנות... |
|
||||
|
||||
זה חלק מהקנוניה שנועדה לחסל את הירקנים הפרטיים ובעלי הטנדרים לטובת רשתות השיוק. בסופר סנטר אתה יכול לקנות חצי אבטיח ארוז בצלופן מפתה ואדום כביבי דול של חורשית בן-לולו (אחת מנערות הטלפון החביבות עלי, בת של ילדי חוץ מקיבוץ, מותק של בחורה). אני משער שבשנים הבאות יתחילו למכור גם רבעי אבטיחים ואולי אפילו פלחים או חתיכות אבטיח מוכנות להגשה. אצל הירקן לעומת זאת אתה קונה ''על הסכין'' ומגלה את התרמית לפני שאתה עובר בקופה. לי אין את הבעיה הזו כיון שאני קונה רק אבטיחים שלמים ומוסיף לוודקה סוכר ליתר בטחון. |
|
||||
|
||||
ולדעתי, אפשר פשוט לענות על השאלה במילותיה של כל עקרת בית פולניה: "לפחות שייראה יפה". |
|
||||
|
||||
מפני שיותר קל לזהות ולכמת ''אדום'' מ''מתוק'', ולכן משתמשים בו כאינדיקטור למה שמעניין אותך באמת. או, בחזרה למקור (כדי שלא נישבה באנלוגיה), יותר קל להבחין בין קבוצות אתניות מלהבין ולאתר אינטליגנציה גבוהה. |
|
||||
|
||||
לעניין ה"אדום" ו"המתוק" נדמה לי שההסבר הוא בכך שהאדום מעסיק את חוש הראייה והמתוק את חוש הטעם, וכידוע חוש הראייה מעסיק כ- 70 אחוזים מסך כל הקשב שלנו ושאר החושים - כולל חוש הטעם - "נאלצים" להתחלק ביניהם ב- 30 האחוזים הנותרים. |
|
||||
|
||||
כן, אבל יבוא היום שבו אנשים יבינו שאבטיח אדום לא מבטיח אבטיח מתוק, ויפסיקו לשפוט אביטיחים לפי מידת אדומותם(?), ויחפשו דרכים אחרות לשפוט. בכל מקרה, כל ההשקעה בהפיכת האבטיח לאדום יותר תהיה אז חסרת משמעות - ואפילו פוגעת. 70 אחוז קשב זה מאוד יפה, אבל אני לא מעוניין להקשיב לאבטיחים שלי. אני רוצה לאכול אותם. |
|
||||
|
||||
זה עניין מסחרי לחלוטין, טריק פרסומי אם תרצה - אחד מיני רבים מסביב עולמנו המתקדם לכאורה. זומבים הבייתה! |
|
||||
|
||||
מבחינה דקדוקית "אדמותם" (כמו: "הכל מודין בשחרותו של כושי"), אבל הייתי מעדיף "אדמימותם" (נגזר מ"אדמימות"). |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת כושי,אז למה לא אדמוניותם? |
|
||||
|
||||
כאן כבר למדנו את הלקח העגום הזה. הפירות היפים הם בטעם של פלסטיק. אם יעשו להם מבחן טעימה עיוור, לא ניתן יהיה להבחין בין אפרסק (פלסטיק) למשמש (פלסטיק) לשזיף (פלסטיק). בשוק אפשר להשיג פירות מכוערים. יש להם טעם של פירות. |
|
||||
|
||||
להשקעה בהפיכת האבטיחים לאדומים יש הרבה משמעות עם צורה כזו : $ |
|
||||
|
||||
אני זוכר, שקראתי על ניסוי עם תמיסות סוכר וצבעי מאכל, שבהן התברר, שטועמים יחסו לתמיסות אדומות מתיקות יותר גבוהה מאשר לתמיסות ירוקות או כחולות בריכוז סוכר זהה. |
|
||||
|
||||
ובהקשר לכך, סיפר לי חבר שבעברו הקבוצי עבד בין היתר בחדר האוכל. בין תפקידיו נכללה גם הכנת שתיה קרה לצהריים. בכל יום היה מכין שני מכלי שתיה: האחד מורכב ממים, סוכר, מיץ לימון וצבע מאכל צהוב, ואילו השני מורכב ממים, סוכר, מיץ לימון וצבע מאכל אדום. באופן קבוע אזלה השתיה מהמכל האדום, ואילו במכל הצהות נותרה כמות מכובדת. |
|
||||
|
||||
האם קיים מבחן מקביל, שנוצר ע"י פסיכולוגים שחורים, למשל, שמראה עליונות של אפריקנים על לבנים? כלומר, אם רוצים להוכיח שהשיטה אשמה, זו לא אמורה להיות בעיה להוכיח את זה, נכון? |
|
||||
|
||||
פסיכולוג שחור זה לא אחד שעשו לו אינדוקטרינציה לבנה? ז"א, אין פסיכולוגיה אפריקאית שיכולה להוכיח עליונות אפריקאית, רק איי קיו לבן מתעסק בלהמציא תיאוריות כאלה, לא? |
|
||||
|
||||
זו לא חייבת להיות "תאוריה". באותה מידה יכולים החזקים, נניח, להוכיח שהם טובים יותר בעבודת כפיים. כל קבוצה אמורה להיות מסוגלת להצטיין במשהו, שמייחד אותה. ה"משהו" הזה לא חייב להיות חיובי, וזה מה שאני שואלת. הייתכן שאין דרך בה השחורים מצטיניים? באמות מידה שחורות? מתי האדם הלבן מבחינתם נחות? |
|
||||
|
||||
גזענות שחורה אמריקאית כלפי לבנים. אני לא בטוח עד כמה היא נעזרת במדענים שחורים. |
|
||||
|
||||
ספורט וגודל האבר, עד כמה שאני יודע. אבל יכול להיות שזה רק מיתוס. בכל מקרה, למה "כל קבוצה אמורה להיות מסוגלת להצטיין במשהו שמייחד אותה"? מי אמר? |
|
||||
|
||||
בעבר ראיתי סדרת טלוויזיה שדנה בנושא מנת משכל והקשר שלה לתורשה או סביבה. כפי שמקובל היה לחשוב בעבר נפח המוח הוא הגורם העיקרי המשפיע על מנת המשכל, אבל בעקבות המחקר גילו שנפח המוח משפיע במידה מועטה ביותר. קבוצת המחקר כללה כ – 10 תינוקות שסבלו מתופעה מיוחדת שגרמה לעצם שסובבת את מוחו של האדם מגינה עליו ואשר אינה יחידה אחת בשעת הלידה ומתאחה לכדי עצם שעוטפת את המוח בגיל מאוחר יותר (לקראת גיל 7) להיסגר מוקדם יותר כבר בתקופת הלידה (אינני זוכר אם לפני או אחרי גמר ההיריון) ולמנוע תוך כדי כך ניקוז חיוני באותו שליו של נוזלים מן המוח החוצה. כתוצאה מהצפת הנוזלים את חלל המוח מתו חלקים גדולים מן המוח עד כדי 80% ממנו. מצופה היה שאנשים אלו במידה שיחיו יהיו במקרה הטוב 'מפגרים' ובמקרה הרע 'צמחים' אך תוצאות הבדיקה הפתיעו כיון ש 8 מן הנבדקים היו נורמאלים ו-2 נוספים היו מחוננים. לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לגופם(בדיקה שגרתית שבעזרתה נחשף עומס גדול יותר על אזור מסוים במוח – דבר שמתגלה כיון שיותר מהחומר הנ"ל מצטבר ומגיע עם הדם לאזור שבשימוש אינטנסיבי) שמוח האנשים הללו העמיס הרבה יותר מה 5% המקובלים אצל אנשים רגילים, עד כדי 95% מהמוח הנותר אצלם. לאחר הבנת עניין זה פנו החוקרים לאתר את הגורם לאינטליגנציה. קבוצת המחקר הבאה הייתה גדולה יותר וכללה כמה מאות ילדים שגדלו בבת יתומים קנדי בתחילת המאה בתקופה שמספר נזירות טיפלו בעשרות תינוקות ששכבו על הגב בעריסה ובהו בתקרה לבנה במשך ימים שלמים והאינטראקציה היחידה שלהם עם העולם הייתה שעת ההאכלה. תינוקות אלו גדלו להיות אנשים מוגבלים חלקם על סף פיגור ומיעוטם 'כמעט נורמאלי' אך לא אף אחד מהם אינטליגנט או מחונן. מכאן הקישו שכמות גירויים גדולה שאדם נחשף אליהם בינקותו מגביר את היכולת המנטאלית. במחקר נוסף נקבע שכמות ה 'פיתולים' במוח (שנוצרים ממאמץ החשיבה ) הם קובעים את האינטליגנציה ומכאן הטעות הנפוצה שבעטיה רוב האנשים הופכים סיבה ומסובב : ילד שלמד כתינוק לדבר בגיל מוקדם מהרגיל הופך לחכם יותר ולא ילד חכם לומד לדבר בגיל מוקדם יותר. מצוידים בהנחת עבודה זו נגשו החוקרים לייצר ילד מחונן בצורה סינטטית (ולא ,אקראית' או 'טבעית') כלומר חשפו תינוקות ליותר גירויים ולמדו אותם (אין הכוונה לילד שהוריו מדברים אליו בשפה לא ברורה מבליעת הברות במקרה הטוב ועד ה 'פוצי מוצי' במקרה האיום ונורא ). ואכן ילדים אלו הפגינו בזמן המחקר יכולת אינטלקטואלית מאוד גבוהה, ועמדו בתחזיות המחקריות. אנקדוטות : 1. אין האמור לעיל פוסל לחלוטין את הנחת נפח המוח, נפח המוח מצביע על הפוטנציאל של הגזע האנושי שעד כמה שזכור לי יש נפח ממוצע של 1200 סמ"ק, בניגוד לקופים הקרובים אלנו ביותר שלהם יש 800 סמ"ק 2. בעבר התקיים גזע דמוי אנושי שהתפתח מאותו אב טיפוס שממנו אנו והקופים התפתחנו ואשר הנפח הממוצע של מוחו היה 1400 סמ"ק. 3. בהקשר לדבר שנאמר באחת מן התגובות הקודמות אחוז בשימוש של בני האדם במוח הולך ופוחת, (רוב בני האדם היום אינם צריכים ללמוד אלקטרוניקה כדי להפעיל מתג חשמלי לעומת בני האדם לפני עשרות אלפי שנים שהיו צריכים ללמוד ולהמציא מאפס את רוב סביבתם הקרובה כיון שהנחלת ידע לא הייתה מפותחת כמו בימנו שדפוס ושפה מדוברת עוזרים לבצע). בעבר על פי הערכות מדעיות הופעל למעלה מ 15% מח דבר שגרם ליכולת הבנה שלא דרך שפה מדוברת בין בני האדם על ידי מחוות גוף והבעות פנים זעירות. 4. יש הבדלים בין צורת השימוש במוח בין בני אדם מגזעים שונים לדוגמה : אדם לבן משתמש בצד אחד של המוח כדי לעסוק במתמטיקה ובצד השני כדי לחוש רגשות או לשמוע מוזיקה. יפאני משתמש בצורה דומה מלבד העובדה שמוזיקה עוברת אצלם לצד של המתמטיקה ולא הרגש. 5. יש הבדלים בין גברים ונשים שנובעים מהשפעת ההורמונים על התפתחות המח: גברים נטולי הורמון נשי לחלוטין (תקלה נדירה אך קיימת בטבע) יכולתם המילולית/חברתית שואפת לאפס. נשים חסרות הורמון גברי מתקשות מאוד באוריינטציה. |
|
||||
|
||||
העצם שעוטפת את המוח, אהם, היא הגולגולת. בני-אדם (כמו כל חיה) משתמשים ב- 100 אחוזים מהמוח שלהם (פחות או יותר. בעצם לא יותר...), לא ב- 10 ולא ב- 15. כמות המידע שקיימת אצל הדביל הגדול ביותר בימינו היא גדולה לאין שיעור מזו שהייתה בידיו של איש-אשכולות בתקופת הרנסנס, ובוודאי מזו של איש המערות. השפה, ובעיקר השפה הכתובה, החשיפה לכמויות אדירות של גירויים בכל רגע, הצורך לשלוט על המון מידע בכל זמן נתון (תחשוב על ההבדל בין כמות המידע שאתה צריך לעבד בזמן הליכה ברחוב לבין כמות המידע שאתה מעבד בזמן נהיגה בכביש המהיר) ועוד ועוד ועוד. גודל המוח לעולם לא נמדד באופן אבסולוטי, אלא ביחס לגודל הגוף. לכן, השוואת מוחו של שימפנז למוחו של אדם בלי להתייחס להבדלים המשמעותיים במשקל הגוף שלהם, היא השוואה חסרת ערך. לצורך העניין - בניגוד למיתוס, מוחו של ברונטוזאורוס (אפאטוזאורוס, אם אתה מתעקש) לא היה בגודל של בוטן, אלא ש*בהשוואה* לגודלו, הוא היה כמו אדם עם מוח בגודל של בוטן. לסיום - נשים בכל מקרה הן חסרות אוריינטציה. (: |
|
||||
|
||||
בני אדם משתמשים רק ב 5% מהמח בזמן נתון כאשר בהתאם לצורך כל פעם אותם 5% יכולים להיות במקום אחר במח. כמות המידע שנראה לך חשוב לימנו אנו, כמו נהיגה בכביש, אכן גדולה יותר מאשר נאמר לפני 50,000 שנים אך בתקופות אחרות היה מידע אחר שאנשים היו צריכים לצבור כדי לשרוד וכיון שהגזע הדומיננטי ביותר לאורך ההיסטוריה (להוציא אולי וירוסים ש-'מצליחים') הוא האנושי אז יש להניח שהם עשו שימוש ביתרון היחסי שלהם (מח) על פני גזעים אחרים. אמנם לא היה לאנשים בתקופות קדומות DVD. אבל מה רוב האנשים בימנו יודעים על DVD מלבד ללחוץ על כפתורים. לעומת זאת בני האדם בתקופה ההיא נאלצו לבנות/להמציא את הסביבה שלהם ברובה בעצמם (לבנות מחסה מגשם/לבנות מלכודות צייד/לחמוק מאויב) מעצם החשיבה על רעיון חדש ועד מימושו כלומר בנייתו של אותו 'מוצר' במו ידיהם. כמות הגירויים שאדם קדמוני זה נחשף אליהם הייתה עצומה ולכן השימוש המסיבי יותר במח עד כדי 15% concurrent. לעניין נסיעה בכביש – הדבר לאחר תקופת הלימוד ורכישת מיומנות מתבצע ע"י גזע המח (יתכן שאני טועה ולא גזע המח אילה חלק אחר שאחראי על דברים שאנו מבצעים באופן אוטומטי) ולכן גם נוצר מצב של אנשים שנוסעים ולא זוכרים את מהלך הנסיעה לאחריה מכיוון שחלמו בהקיץ תוך כדי נסיעה ו 'הפקירו' את הנסיעה לגזע המח. לעניין הגודל של המח אבדוק את טענתך לגבי גודל יחסי ולא אבסולוטי (למיטב זכרוני הגודל של המח גם בחיות מאוד גדולות כדוגמת פילים הוא מאד קטן פיזית – (עם הכמות באה האיכות)). ולסיום אכן נשים לוקות יותר מגברים בחוסר אוריינטציה (וזוכות לשיפור בדברים אחרים כגון יכולת מילולית/חברתית ולימוד שפות מאד גבוהות) אך על פי דיווחים של קבוצת נשים (לפחות בזמן הלידה) שבגלל רצונן לעבור ולהפך לגברים עברו הזרקות מסיביות של הורמון גברי והפכו לאנדרוגינוס (מצב שנדיר ביותר בטבע שבו האדם חסר מין מובהק זכר/נקבה) לפני ניתוח השתלת דמוי אבר מין גברי. גם צורת החשיבה שלהם השתנתה בעקבות הטיפולים לדוגמה הן דיווחו על חשק מיני ביליתי פוסק ואחת מהן אף צוטטה שהיא "עכשיו מבינה את הקושי שגברים צריכים להתאפק מלהניח את ידיהם על חזה של נשים שנקרות בדרכם". וכמובן שיפור ביכולות כמו אוריינטציה אך ירידה ביכולות אחרות. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא בדיוק גודל המוח אלא איזה קומפוננטות יש בו, ומהן גודלן היחסי. |
|
||||
|
||||
האם מדובר במוצר של מיקרוסופט? |
|
||||
|
||||
אולי 5% מקליפת המוח, בוודאי לא 5% מכלל המוח, שכן חלקים נרחבים ממנו אינם משתתפים בפעולות מודעות, אלא פועלים פחות או יותר על טייס אוטומטי. הסיבה היחידה שהגזע הדומיננטי לאורך כל ההיסטוריה הוא האדם, היא שההיסטוריה מתחילה פחות או יותר מהרגע שהאדם המציא את הכתב. כל מה שלפני זה זה פרה-היסטוריה. בפרה-היסטוריה היו מספיק בעלי חיים שהיו דומיננטיים (דינוזאורים, מזכיר לך משהו? לא בדיוק החיות החכמות ביותר עלי אדמות). כמובן שכל זה מניח משמעות למושג "חיה דומיננטית", דבר שהוא מוטל בספק. במה אנחנו מוצלחים יותר מכל מין אחר ששורד ומשגשג? יונים, למשל. אני תוהה על בסיס מה אתה קובע את המספר 15%? מתי לאחרונה עשו בדיקת fMRI לאדם הקדמון? המספר הזה, במקרה הטוב, הוא הימור. במקרה הרע (אך כנראה הסביר יותר) הוא מצוץ מהאצבע. למה אתה מוכן לייחס נהיגה לפעולה אוטומטית, אבל ציד לא? יש עקומה פחות או יותר קבועה שנותנת יחס ישר בין גודל הגוף לבין גודל המוח. פילים נמצאים פחות או יותר על העקומה הזו, וכך גם סוסים, כלבים ושאר בעלי חיים. מעליה: עורבים, דולפינים, קופי-אדם (ובעיקר, ובצורה הבולטת ביותר - האדם עצמו). מתחתיה: יונים, לדוגמא. פעם זכרתי גם כמה יונקים, אבל שכחתי. לגבי הפסקה האחרונה - נשמע לי חשוד. יש מראה מקום? |
|
||||
|
||||
רוב הקופים, ולא רק קופי אדם, נמצאים מעל העקומה הזאת. ריצ'ארד דוקינס טען גם שגודל המוח של בעל-חיים נגזר מ"עוצמת החישוב" הנדרשת לאותו בעל-חיים כדי לנהל את חייו. הוא זיהה הבדל משמעותי בין גודל המוח של קופים שאוכלים עלים לבין גודל המוח של קופים שאוכלים חרקים ופירות, וטען שהסיבה לכך היא שיותר קל (כלומר, מצריך פחות CPU) למצוא עלים מאשר למצוא פירות טריים או לתפוס חרקים. |
|
||||
|
||||
זה נכון לגבי כל חיה - טורפים הם הרבה יותר אינטליגנטים מאשר צמחוניים (אהם). לכן ולוסירפטורים ושאר דינוזאורים-סופר-מגניבים הם הרבה יותר תבוניים מאשר סתם איזה ברונטוזאור מטומטם. למרות שהבנתי שגם הטי-רקס לא היה גאון גדול. כנראה כשאתה מספיק גבוה, אתה לא צריך להיות חכם במיוחד. |
|
||||
|
||||
כלומר לפי מה שאתם אומרים לגודל המוח אין שום קשר לדומיננטיות הגזע משום שמי שצריך יותר יש לו יותר והוא משתמש ביותר. אא''כ אינכם מגדירים דומיננטיות כיכולת לשרוד יחסית לשאר הגזעים. תנו מדד. |
|
||||
|
||||
"מי שצריך יותר יש לו יותר והוא משתמש ביותר" זה פחות או יותר טאוטולוגיה, כשמדברים על אבולוציה. לגודל המוח אין קשר לדומיננטיות משום שדומיננטיות היא משהו שאנחנו אוהבים להגיד על עצמנו אבל אין לו שום משמעות בטבע. אין דבר כזה, מין דומיננטי. מי יותר דומיננטי, אנחנו או הנמלים? יש יותר מהן, יש יותר סוגים שלהן, והן מצליחות בכל מקום בעולם לא פחות מאיתנו. אני גם לא רואה אותן נכחדות בשנים הקרובות... |
|
||||
|
||||
לפי דעתי אפשר לקבוע מדד לדומיננטיות. ניתן לקבוע שהדומיננטיות היא מידת ההשרדות הפוטנציאלית של גזע ושעת המבחן היא כשמתרחשים אסונות טבע. יתכן הנמלה, במקרה זה, הרבה יותר שרידה ולכן יותר דומיננטית. ניתן לקבוע שהדומיננטיות היא היכולת להכחיד גזעים אחרים. לצערנו - לאדם יש רקורד מרשים בנושא. |
|
||||
|
||||
למה שאחד מהשניים הללו יצביע על דומיננטיות? או, אם להציג את זה בצורה אחרת: אם כל כדור הארץ יוצף פתאומית, יסתבר לנו שהדגים הם המין הדומיננטי ביותר, אבל אם כל האוקיינוסים יקפאו, הם יהיו הראשונים ללכת. |
|
||||
|
||||
על זה בדיוק אני מדבר, נמלים ומיני חרקים ישרדו יותר סוגים של אסונות טבע. ואמנם לבני אדם יותר שרידות אם לוקחים בחשבון את היכולת של בני האדם לבנות מושבות בחלל ומתחת לאדמה וכן לפתח שיטות להסיט אסטרואיד ממסלולו. דומיננטיות מוחית או מה? |
|
||||
|
||||
או ! סקובי דובי, עוד דיון על מדד חדש, איזה יופי. למה באמת שנחשיב השרדות בעת אסון ולא ביומסה, או שליטה במרחב, או יכולת הכחדה ? אין סיבה להעדיף זה על פני האחר עד שלא נבהיר לעצמנו מה בדיוק אנו מתכוונים ב"דומיננטי", ואז, אחרי שיצקנו משמעות לתוך המילה, נוכל לבחור את המדד המודד אותה הכי טוב. עד שזה יקרה, נוכל להשאר עם מדדי ביניים של "שרידות", "ביומאסיביות", "אמפריליסטיות" ו"ג'נוסאידיות" - מכולם נוכל לקבל מושג כללי על מי שולט ומי מת. |
|
||||
|
||||
דומיננטיות היא מילה בלעז, בעלת משמעות ברורה ואחידה: מין דומיננטי, בעברית, הוא מין שליט. טענתי היא שאין משמעות למילים "דומיננטי" או "שליט" בהקשר הזה. שליט הוא מי שיכול להפעיל עוצמה על נשלטים, כאשר אלו האחרונים מוגדרים אך ורק ביחס לשליט. עוצמה היא היכולת של צד א' לגרום לצד ב' לפעול בצורה מסויימת. שנינו נסכים, אני חושב, שהדבר היחיד שבני האדם יכולים לגרום למינים אחרים לעשות, זה למות. זה לא בדיוק הפעלת עוצמה, אלא סתם הפעלת כוח ברוטלי. מכיוון שאותו הדבר אפשר להגיד לגבי כל מין אחר, הרי שאין מין דומיננטי בעולם, וגם לא יכול להיות דבר כזה. |
|
||||
|
||||
מה פתאום יכולים לגרום להם רק למות? בני אדם יכולים להכליא בע"ח, לעקר ולהכחיד מינים שלמים מבלי שהנ"ל יוכלו להתגונן, לאלף אותם לצרכיהם. מתי בפעם האחרונה אדם מאולף קופץ דרך חישוק של אריה? בנ"א עושים ניסויים בבעלי חיים, הופכים אותם לפרוות ואיפור. ודאי שהאדם הוא המין הדומיננטי! |
|
||||
|
||||
אני מפנה אותך שוב להבדל בין כוח (להרוג, לעשות ניסויים וכד') לבין עוצמה. הדברים היחידים שיכולים להיות מיוחסים לעוצמה הם האילוף והיכולת לשכנע אריה לקפוץ דרך חישוק (שזה אילוף, בעצם, אז אני סתם חוזר על עצמי). במובן זה, אכן המאלף הוא דומיננטי על פני החיה המאולפת. אבל זה נכון רק לגבי הצמד הזה. אם האריה המאולף יצליח לברוח ויתקל בסתם בני אדם, יש לי הרגשה שהם לא ירגישו דומיננטיים במיוחד. ולכן אין משמעות ל*מין* דומיננטי. |
|
||||
|
||||
''עוצמה'' היא השילוב בין רצון ויכולת. לאדם הרצון והיכולת לשלוט בעולם הזה, כולל על המינים בו. ברצונו מגן עליהם, ברצונו מכחיד. אי אפשר לומר שיש עוד מין בעולם בעל עוצמה. |
|
||||
|
||||
משמעות ברורה ואחידה? *אתה* מבין דומיננטיות ככה. מסתבר לפי הפתילון שמתחתינו שזה לא כ"כ מובן מאליו, ואם היית עורך סקר ודיון על כך ב"אייל" היית רואה שהמושג דומיננטי עוד הרבה פחות ברור. בשורה התחתונה, דו-מי-ננ-טי זה צירוף של ארבע הברות. אם אתה רוצה לבנות הר על רעיון בשם "דומיננטיות" , תברר קודם בינך לבינך שאתה מבין מה זה, ואז גם תדאג שכל מי שאתה מציג לו את ההר שלך יראה את הדברים מהזוית המקורית שלך, אחרת חבל על הזמן. אנחנו יכולים לגרום למין להיות כה תלוי בנו שהוא כבר לא יזכור מה זה לחיות במנותק מאיתנו - למשל פודלים. ואם כבר הזכרתי כלבים, אנשים יכולים לגרום למינים אחרים כל מיני דברים חוץ ממוות (חו"ח), אני למשל יודע לגרום לכלב לכשכש בזנב. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי טעיתי כשחשבתי שלמילה "שליט" (שזה התרגום של דומיננטי, אליבא דבבילון ושאר מילונים) יש פרוש די ברור. אחרי זה גם טעיתי כשהנחתי שהמושג הנפוץ במדע המדינה ל"עוצמה" הוא מקובל על כולם. טעות הגיונית. אבל מכיוון שאנחנו מסכימים (עכשיו) שאין משמעות ברורה למילה דומיננטיות, הרי שאנחנו יכולים להסכים שאי אפשר לקבוע שיש מין דומיננטי, ובין כה וכה לא תהיה משמעות להגדרה כזו, כי הרבה יותר טוב יהיה פשוט להגיד שהמין הזה הוא [ההגדרה שלך לדומיננטי]. |
|
||||
|
||||
לא. אי אפשר זה לא פתרון. יש לך רעיון מתרוצץ בראש, וכדי להעביר אותו למישהו אחר אתה צריך כל פעם לתארו בשלושה משפטים או יותר? הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב? זה הזמן לתחדיש (=הנפקת מילה חדשה), אשר יאגד מאחורי הברותיו הספורות את הרעיון כולו ויחסוך לך הרבה אויר בהסברים. אם אתה רוצה למדוד דבר מה, ולהמציא לו מדד, קודם כל תהיה ברור בינך לבינך מה בדיוק אתה מודד, אחר כך תן לזה שם (קיים או תחדיש), אז תנסח נוסחא שתתקרב ככול האפשר למשמעות שהגדרת, ולבסוף, תציג את התוצאות תוך שאתה מבהיר לשומעיך למה בדיוק התכוונת. כך תוכל למדוד הכל (אני מדדן כפייתי, אני מודה..), מדומיננטיות של מינים, לשפיציות של עפרונות ואשכנזיות של ישראלים. |
|
||||
|
||||
סה"כ מאסת תאים? |
|
||||
|
||||
חסר משמעות. למה שזה ישפיע על משהו? |
|
||||
|
||||
לאיזו משמעות ציפית מ"מדד הדומיננטיות"? לדעת טוב יותר איך לחלק את תקציבי החינוך? כמדד, מדובר על משהו חסר משמעות, שנועד אולי כאגו בוסטר לענף מסוים של החיים על האדמה. לינשופים אכפת אם הם דומיננטיים או לא? "מאסת המין" היא דבר מדיד (בערך, באמצעים סטטיסטים), בניגוד לכל הצעה אחרת שתוכל להעלות, פרט ל"כמות הפרטים במין" - שאותו שללנו כבר קודם, לא? |
|
||||
|
||||
כן, אבל למה שזן נכחד של פילים יחשב ליותר דומיננטי מאשר זן נכחד של ברווזים? שניהם בדרך החוצה... |
|
||||
|
||||
עוד 80 שנה, איפה אהיה? מזון לתולעים. כמוך כמוני. וגם כל בני האדם כגזע. האם זה אומר שכל אחד מאיתנו אינו דומיננטי בסביבתו המיידית? או שלמין האנושי אין דומיננטיות מסויימת בעולם? (מעל 3.5 בסולם טובלרון - השם שכרגע בחרתי לתחשיב המאסה כמדגישת דומיננטיות.) אז מה לעשות, מהפילים על סף הכחדה יש יותר. הם יותר דומיננטים. מגיעים להם יותר תקציבים לחינוך. |
|
||||
|
||||
לא יודע לגביך, אבל דובי גר בירושלים, כך ששמונים שנה זו הערכה אופטימית מדי. |
|
||||
|
||||
זו דווקא לא כזו בעיה, אתה יכול לבחור לספור בתוך חלון זמן מסויים, ואז הפילים הם אולי נורא גדולים, אבל חיות קטנות כמו ברווזים מתרבות יותר. אבל טוב מכך, אתה יכול לחשב את קצב עליית או ירידת הביומסה של מין בטבע, ואז זה לא כ''כ משנה מה משקלו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה מכתיר את עץ הסקויה למלך העולם (ואחריו את סגנו, הלויתן הכחול) |
|
||||
|
||||
רגע אחד אתה מדבר על הביומסה של המין כולו, ואח"כ על פרט בודד. כמה עצי סקויה וכמה לויתנים כחולים כבר יש? ומהו, באמת, המין שמסת כל הפרטים שבו היא הגדולה ביותר? אני מנחש שזה הומו סאפיינס, לא? (ואל תטעה לרגע לחשוב שאני מייחס חשיבות כלשהי למסה הזאת כמדד לדומיננטיות, whatever it is) |
|
||||
|
||||
אני דווקא הייתי מהמר על דשא, אבל מה אני יודע. |
|
||||
|
||||
אתה מה זה גיאו-צנטרי, אתה... |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי מהמר כך, ואם לא צומח אלא חי אז על חרקים. |
|
||||
|
||||
זה לא שאני חלילה מאמין בזה, סה''כ עניתי לידידנו המרושע. אני חושב שהוא כיוון לפרט בודד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
באם בני אדם באמת משתמשים ב5% ממוחם, אבולוציונית - למה שתהיה סיבה לטפח עוד 95% גוזלי אנרגיה מיותרים? |
|
||||
|
||||
אם כל פעם אלה 5% אחרים אין כאן שום בזבוז. גם את השרירים בגוף, לדוגמא, אתה לא מפעיל בבת אחת. |
|
||||
|
||||
מה פירוש "משתמשים רק ב- 5% מהמוח בזמן נתון"? כבר נתנו כאן קישור לכתבה ב-Skeptial Inquirer שבחנה (והפריכה) את טענת ה- 10% הידועה. העובדה שרק חלק קטן מהנוירונים פועלים בכל רגע נתון אין פירושה שהמוח משתמש רק ב- 5% או 10% מיכולתו, אלא שכדי להיות מנוצלים באופן מיטבי, על הנוירונים שבמוח לפעול בצורה מתואמת. בכל מקרה, למיטב הבנתי ישנם מקרים בהם כל המוח נמצא בשימוש בו-זמנית (קרי, כל הנוירונים פועלים יחדיו). קוראים לזה "שבץ מוחי". |
|
||||
|
||||
התקף אפילפסיה. |
|
||||
|
||||
למה, בעצם, גודל המוח צריך להימדד ביחס לגודל הגוף? איזה עיבודים צריך לבצע דינוזאור, שחרדון לא צריך לבצע? יש לו, אולי, יותר עצבי-חישה בעור (כי יש לו הרבה יותר עור, גם אם נוריד לו פקטור בגלל שאולי הצפיפות אצלו קטנה יותר) - אבל לא נראה לי שזה יצדיק יותר מתוספת קטנה בגודל המוח (נדמה לי - תקנו אותי - שהאינפורמציה מתאי החישה עוברת עיבוד, או לפחות תמצות, עוד לפני המוח). כמובן שלחיה גדולה יותר יהיה קל יותר להחזיק מוח גדול יותר, אבל אם מוח גדול יותר אכן מאפשר יותר חישובים, או יותר אינטליגנציה, אז יוצא שבאמת הדינוזאור כנראה יותר חכם מהחרדון, אפילו אם משקל מוחו *יחסית לגודלו* קטן יותר (סתם זורק, אין לי מושג). לא? |
|
||||
|
||||
יתכן שהיחס הוא על קו עקום (לא זוכר איך קוראים לזה - מעריכי?), כלומר, שהגידול במוח ביחס לגידול בגוף הולך ופוחת, אבל הגידול קיים גם קיים. למה זה דרוש? לא 'דע. יש זואולוגים בקהל? אה, אגב, אאל"ט, אפשר להוסיף גם את התמנון לרשימת החיות שנמצאות מעל הקו. |
|
||||
|
||||
"הבדלי המעמד מנוטרלים סטטיסטית" = פקטור חיובי במבחנים לטובת בעלי העור הכהה? אז כן, הם הם מקבלים פקטור חיובי, ההפרשים מצטמצמים. איזו מין טענה זאת מצידם? |
|
||||
|
||||
לא הבנת את משמעות המונח הסטטיסטי. אם לא היה עכשיו ארבע בבוקר, הייתי מביאה ציטוט ארוך באנגלית מאיזה אתר אינטרנט. במקום זה אני שולחת אותך לחפש לבד (תחת "statistical control"). הבדלי המעמד נוטרלו, לא המוצא. אני מניחה שהחוקרים ביצעו רגרסיה לינארית או אחת מהשיטות המתבססות על אותו רעיון. הבדלי מעמד נוטרלו בשביל כולם - שחורים ולבנים, כדי לראות אם ייתכן שהבדלי המעמד (SES - המורכב מהכנסת האב, השכלת האב ומקצוע האב) בין קבוצות שונות הם הסיבה להבדלים ב-IQ. תוצאה אפשרית היתה שבניטרול הבדלי המעמד, מתבטל ההבדל ב-IQ לחלוטין, או הופך ללא מובהק סטטיסטית. במקרה כזה היתה מתערערת מהימנות הטיעון התורשתי. התוצאה המעשית היתה צמצום הפער ב-4 נקודות בלבד. |
|
||||
|
||||
בקיצור: מחלקים את הנבדקים לקבוצות לפי מעמד סוציואקונומי, ומשווים את הצלחתם במבחני IQ בתוך הקבוצות הללו. אף אחד לא מקבל פקטור, פשוט משקללים את הגדלים השונים של קבוצות סוציואקונומיות בכל גזע. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא אידיוט. כשמסבירים לי, אני מסוגל להבין. מצד שני, אין לי תואר בסטטיסטיקה. טוב, לא הבנו הפעם. אבל פעם הבאה נבין! |
|
||||
|
||||
גם לי אין. סתם קורס מעאפן לתואר ראשון בתקשורת. אבל אפשר לתת אמון מינימלי בחוקרים ולא ישר להאשים... |
|
||||
|
||||
כאן מגיעים לך חוקרים רק כדי לסמן את עיגולי המטרה מסביב לחץ. הם כבר החליטו שלא יתכנו הבדלים משמעותיים. גישה שכזאת מצד מי שמתקראים עצמם 'מדענים' מרתיחה אותי. ואם האסיאתים באמת יותר אינטליגנטים מההונגרים? אז מה בכך? המסקנה היחידה הנובעת היא שצריך להזרים יותר תקציבים לחינוך בצד הממוזל פחות. אגב, אני רק מחכה לרגע שמישהו יעלה הצעה להגביל הצבעה בקלפי לפי אינטליגנציה של קבוצות אוכלוסין. יש אינדיבידואלים רבים מהם הייתי שולל זכות הצבעה ע"פ קריטריון זה. אז כן, אני ישר מאשים... |
|
||||
|
||||
צריך לקחת כל דבר בפרופורציה הנכונה. לא מודגש מספיק במאמר למה מתכוונים החוקרים כשהם אומרים "60 % מהאינטלגנציה מוסברת על ידי הגנים". הם בסה"כ מתכוונים שברוב האוכלוסיות שנבדקו 60 % מה_שונות_ מוסברת על ידי הבדלים גנטיים. מה זה אומר? ש40% מהשונות מוסברת על ידי דברים אחרים, כמו למשל הבדלים בחינוך במעמד הסוציו-אקונומי וכיו"ב. בחברה שיוויונית לחלוטיןשבה כל אחד מהתלמידים היה מקבל אותו חינוך בדיוק וגם המעמד הסוציו אקונומי היה משתווה לחלוטין לא היה ניתן להסביר את ההבדלים באיי-קיו באמצעות משתנים כאלה. באוכלוסיה כזו כל ההבדלים היו מוסברים באמצעות ההבדלים הגנטיים (בהנחה שהחברה לא נוצרה על ידי שיבוט) והחוקרים היו נאלצים לומר ש"100% מהאינטלגנציה מוסברת על ידי הגנים". חשוב לשים לב להבדל הזה כי הוא מסביר כיצד ניתן לפרש את התוצאות באופן נכון יותר. אף אחד לא טוען ש60% מהאינטלגנציה שלי היא בגלל הגנים ו40 ה% הנותרים (לא נשאר כל-כך הרבה) הם בגלל החינוך שלי. המספרים האלה הם אומדן לקורלציות באוכלוסיה. ההבדל נראה דק אבל הוא מאוד עקרוני. מאמר תגובה למאמרו של ג'נסן שנכתב על ידי הגנטיקאי ריצ'ארד לוונטין (רשימת מקורות בנושא שבה מופיע ההפניה למאמר ניתן למצוא כאן: ) התמקד בטענה של ג'נסן שחינוך משלים אינו יכול להועיל מכיוון שהכל נתון בידי הגנים. זוהי בדיוק פרשנות לא נכונה של הממצאים. גובה היא תכונה בעלת ערך גבוה מאוד של שונות המוסברת על ידי הבדלים גנטיים, ברוב האוכלוסיות שנבדקו. למרות זאת, הגובה מושפע מאוד מהתזונה שמקבל בעל הגנים. כלומר האופן שבו הפוטנציאל הגנטי יתממש תלוי במידה רבה באופן שבעל הגנים יזכה לטיפוח. |
|
||||
|
||||
איך אתה מבין שאם לצריך להזרים יותר משאבים לצד "הפחות ממוזל"? לפי ראיה אחרת ניתן לומר שצריך לזרוק את הצד "הפחות ממוזל" לים משתי סיבות: 1) השקעת "יותר משאבים" בצד ה"פחות ממוזל" משמשת כ"החיאה מלאכותית" לגזע שאמור להכחד. החיאה כזאת מעודדת את התרבותם של המפגרים בחברה בשיטת "מפגר מביא מפגר" וממוצע ה I.Q בחברה יורד או מפסיק את עלייתו. 2) למה לבזבז "יותר תקציבים"?. עדיף לקשור אותם לאלטרנטור או לשרוף אותם - שיעשו חשמל. זהו הניאו-דארוויניזם הנאצי על קצה המזלג. |
|
||||
|
||||
"הבנה" היא העברת נתונים דרך מסנן האישיות. למשל, כשחם לי, אני "מבין" שיש טעם להדליק את המזגן כדי שלא יהיה חם לי. מישהו אחר עשוי ל"הבין" שהוא צריך לפוצץ את כל הגנרטורים בעולם שמחממים אותו, ולשרוף הרבה בני אדם אחרים שגם מייצרים חום. כן, "הבנה" היא לא דבר לוגי. היא דבר סובייקטיבי לחלוטין. אתה רוצה לדבוק ב"לוגיקה" המעוותת שלך? בתיאבון. אבל אז אין לי שיח איתך. הערכים שאני גדלתי לפיהם גורמים לי "להבין" ו"להסיק" דברים בצורה מסויימת. |
|
||||
|
||||
1) מסכים, "הבנה" זה דבר סובייקטיבי לחלוטין. 2) הלוגיקה המעוותת אינה שלי - שים לב לפסקה האחרונה. אתה שאלת: אז מה אם חוקרים את ההבדלים בין הגזעים? הרי גם אם ימצאו הבדלים כאלה - הרי זה רק אומר שצריך להפנות יותר תקציבים לצד הפחות ממוזל! ואני מנסה להסביר לך שבעוד שאתה ואני נפנה יותר תקציבים ישנם גזענים שינסו להסביר את שינאתם הפרימיטיבית (שנובעת בד"כ מפחד) כ"טובת החברה" ולקדם באמצעות מחקרים כאלה את מטרותיהם. אני מצטער אם הבנת את דברי אחרת... |
|
||||
|
||||
לא מרמיזות מעורפלות. (אני מכיר די אנשים שמגדירים את עצם כפשיסטים, אנטישמים, חשוכים, או כל דבר אחר.) עם זאת, אני מתנצל על יחוס דיעות אלו אליך אם אינך מחזיק בהן. באמת לאף אחד לא מגיעות דיעות כאלו. |
|
||||
|
||||
לדעתי, יש הבדלים גנטיים בין ביני אדם ,גם במנת משכל . אך ההבדלים הם חוצים מינים עדות וארצות !!!!!!!!! אך הסיבה שקבוצות אתניות שונות במימוש הפוטנציאל ,ומצליחות יותר ,נובע מעמדת פתיחה שונה, אפליה ,נבואה שמגשימה את עצמה ובנוסף גורמים סביבתיים [הורים קשי יום מעוטי יכולת] שמעקבים התפתחות . הפתרון :אפליה מתקנת ,השקעה בחינוך לאזורי מצוקה ולא הבטחת הכנסה ודמי הבטלה! יש לספק לדור החדש את הכלים להגיע למימוש היכולות שלהם ,כדי שהם לא יזדקקו להבטחת הכנסה כמו הוריהם ! חומר למחשבה !!!!!!!!! תודה ,ריקי |
|
||||
|
||||
ככל שתכתבי עם יותר סימני קריאה (!!!!!) כך תגרמי לקוראים להאמין פחות בדברייך. את רוצה לשכנע, הביאי נימוקים. |
|
||||
|
||||
המאמר (המעניין) ומרבית התגובות עוסקים בווריאציות על השאלה מה מסביר את ההבדלים בדור הנוכחי. ברור שהתורשה אחראית לכך במידה רבה, וגם הסביבה תורמת את חלקה. שאלה מרתקת אחרת לא זכתה לשום טיפול: למה יש הבדלים בדור הקודם? ואם הם מוסברים על-ידי תורשה, למה יש הבדלים בדור שלפניו? ולפניו? הטיפול בשאלה כזו גולש מטבעו להכללות על רקע גזע/לאום, ולכן אינו פופולרי במיוחד. משום כך אני מרגיש צורך לחזור על הערה שכבר הופיעה כאן מספר פעמים: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. אני רוצה להציע הסברים (שאינם לגמרי מקוריים) לשתי תופעות, וראיה תומכת להסברים מסוג זה. ראשית, התופעות: א) שחורים בארצות-הברית משיגים ציונים נמוכים יחסית במבחני אינטליגנציה, אבל הספורטאים הבולטים כמעט כולם שחורים. ב) יהודים משיגים ציונים גבוהים יחסית במבחני אינטליגציה (לא צוין במאמר, וגם אין לי רצון להתווכח על קיום התופעה; המפקפקים מוזמנים לספור חתני פרס נובל, רבי-אמנים בשחמט, פילוסופים או מתמטיקאים או עיתונאים בולטים מן המחצית הראשונה של המאה, או מה שעולה בדעתם). אבולוציה היא תהליך סטוכסטי שאפשר למדל (תחת הפשטות מסויימות) באופן מתמטי. כל מה שצריך כדי להסביר הבדלים בין אוכלוסיות היום, הוא מתאם (קורלציה) בין מספר הצאצאים לבין עוצמת התכונה הזו לאורך דורות (מספרים - בהמשך). א) החיים באפריקה הם קשים לאדם יותר באופן אובייקטיבי מאשר באירופה. היתרון של אצנים מהירים בחברה מבוססת ציד כמו הערבות האפריקאיות (או האוסטרליות) הוא חד בהרבה מהיתרון שלהם בסביבה החקלאית של אירופה. לעומת זאת נראה שללחץ האבולוציוני בחברה המפותחת (=מסובכת) יותר של אירופה יש מתאם גבוה יותר ליכולת חברתית/שכלית. מדובר כמובן על תקופה קצרה יחסית (פחות ממאה דורות) שבה החיים באירופה השתנו בקצב מהיר, ולכן לא צריך לצפות להבדלים גדולים מדי. ב) מאז הפיזור של עם ישראל בגולה התגברה התלות שלו כעם בהלכה הכתובה. תלמידי-חכמים היו מנהיגי העם לאורך מרבית התקופה, וכדי להפוך לתלמיד חכם צריך ללמוד. לא רק שהעם היה יודע קרוא-וכתוב ברובו הגדול, אלא שזה גם היה הקריטריון להצלחה. העילוי היה נחשב לשידוך הראוי לבת-העשיר, ואין שום ספק שעושר המספק תזונה טובה הגדיל את סיכויי השרידה. ההסבר הזה מתייחס בעיקר ליהודי אירופה. אולי יש בכך גם כדי להסביר (באופן סכמטי וגס) הבדלים בין יוצאי אירופה ליוצאי אפריקה. אני יודע שכל ההסברים האלו נגועים באינספור הכללות. מצויין - מתאמים לא צריכים שום דבר אחר. הבעיה שהטרידה אותי בכל הגישה הזו היא פרק הזמן הקצר שבו יש יתרון לבעלי התכונה שאני מנסה להסביר. לכתחילה, לא נראה שכמה עשרות דורות עשויים להשפיע באופן משמעותי. ניגשתי לבדוק את הטענה הזו בסימולציה ממוחשבת. בסימולציה שלי לפרטים של האוכלוסיה יש רק תכונה אחת, נאמר X. הרביה היא חד-מינית. בדור הראשון, התכונה X של כל פרט היא משתנה נורמלי סטנדרטי 1, ולכן הערך הממוצע הוא אפס. מכאן ואילך, לכל פרט ניתנות ארבע הזדמנויות להוליד צאצא (הבחירה במספר ארבע - סתמית; אני לא חושב שהוא משפיע). הצאצא מקבל את X של אמא, בתוספת 0.2 כפול משתנה נורמלי (כדי לפזר את הצאצאים). הסיכוי של צאצא לשרוד תלוי ב-X של אמא. הסיכוי הוא 0.4, ועוד ה"מזל" הפרטי שלה שהוא משתנה נורמלי מחולק בעשרים, ועוד ה-X שלה, מחולק במאתיים. בכוונה, נתתי לגורמים מקריים השפעה גדולה פי עשרה מאשר למשתנה X. מספר הצאצאים הממוצע של פרט בדור הראשון הוא 1.6. מסיבות טכניות, אני "הורג" חלק מכל דור באופן בלתי תלוי ב-X-ים שלהם, כך שהאוכלוסיה נשארת בערך באותו גודל. לאחר שמונים דורות, ה-X הממוצע הגיע לאזור ה- 3 (סטיות תקן). דהיינו, מחצית ה-X-ים בדור השמונים גדולים מ- 99.9% של ה-X-ים בדור הראשון. ההבדל של 15 נקודות IQ שהוזכר במאמר הוא של סטיית תקן אחת. 1: לאינטליגנציה, גובה ומשקל לידה, ולעוד תכונות רבות, יש התפלגות הקרויה "נורמלית", שאותה מקבלים אחרי ניפוח בגורם קבוע ("סטיית התקן") והסטה הצידה, של התפלגות "נורמלית סטנדרטית". הממוצע של מליון משתנים נורמליים סטנדרטיים יהיה אפס, 95% מהם יהיו בין 2 ל- 2-, 99.99% בין 4 ל- 4-. |
|
||||
|
||||
בשנים האחרונות מהגרים מדרום אסיה משיגים את יהודי ארה''ב במבחני אינטליגנציה ומבחני כניסה למוסדות אקדמאיים. נראה לי שאת רוב ההצלחה ההיסטורית של היהודים בתחומים האלה, כמו את זאת של המהגרים החדשים, אפשר לייחס לסביבה - אותה גישה הורית שאנחנו כל-כך אוהבים ללגלג עליה של ''שיהיה לי בן רופא''. |
|
||||
|
||||
נו, אז זה טוב או רע? (כלומר, אם טרחת את כל הטרחה הזו, אולי גם תסביר מה משמעות המימצאים שלך, לאלה מבינינו שקיבלו 75 במועד ג' בסטטיסטיקה, פעם מזמן). |
|
||||
|
||||
הוא הגיע למסקנה שתקופה בת 80 דורות מספיקה כדי להסביר שינויים תורשתיים (בהנחות שעשה לגבי היתרון ששינוי תורשתי כזה נושא עימו). |
|
||||
|
||||
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליך. אז זה אומר שממרחק של דור או שניים, מוקדם מאוד לאבחן או לכמת שינויים תורשתיים. |
|
||||
|
||||
דור או שניים? כמובן. |
|
||||
|
||||
ובהנחות על קצב השינוי התורשתי, כמובן. שהן לא ממש קרובות למציאות, למיטב ידיעתי. |
|
||||
|
||||
עכשיו שהתוכנית כתובה, אני יכול לבדוק פרמטרים אחרים באותה מידה של קלות. יש הצעות? |
|
||||
|
||||
דווקא ההסבר שאני מכיר להבדלים בין האירופאיים לאפריקאים הרבה יותר פרה-היסטוריים: באזור המשווני, החיים דווקא הרבה יותר קלים. יש פירות בשפע, ולא צריך לעשות הרבה יותר מדי כדי לאכול. מכיוון שבשר היה רק חלק קטן מהדיאטה של האנושית עד לא מזמן, הרי שאין לחצים אבולוציוניים לכיוון התפתחות קוגניטיבית. גם העובדה שלא צריך להתאמץ יותר מדי מבחינת מציאת מחסה סייעה לכך. כל מה שנשאר, אם ככה, זה להתמודד עם טורפים אחרים, שאוהבים אוכל על שתי רגליים. בשביל זה, מספיק לרוץ מהר ולדעת לטפס על עצים. לעומת זאת, באירופה (וגם במדבר של צפון אפריקה והמזרח התיכון), צריך להמציא דברים כל הזמן כדי לשרוד - מחסה, מציאת מזון, חימום הגוף וכו'. לא פלא שבסופו של דבר אירופה מצאה את החקלאות הרבה לפני האפריקאים. לכן אצלם היה יותר לחץ לטובת החכמים ופחות לטובת המהירים. פשטני, אבל הגיוני יותר ממה שאתה אמרת, נראה לי. ואגב, כל החישוב שלך תלוי בקצב השינוי האבולוציוני, שלמיטב ידיעתי הוא הרבה יותר איטי ממה שאתה חישבת. |
|
||||
|
||||
ההסבר שאתה נותן אכן מפורט יותר, וגם פרקי הזמן שהוא מכסה ארוכים יותר. בסימולציה שלי אין בכלל ''קצב שינוי אבולוציוני''. יש רק פיזור של הצאצאים סביב ההורים, ולחץ מסויים להעדפת ה''טובים'' יותר. נכון שהתוצאה (קצב השינוי האבולוציוני) היא מהירה באופן שנראה לא סביר. אם אתה יכול להציע מספרים אחרים או סכמות יותר מסובכות, אשמח לנסות לבדוק אותם. |
|
||||
|
||||
"בתוספת 0.2 כפול משתנה נורמלי" - אני חושב שה 0.2 גדול מדי. מעניין לראות איך הסימולציה תלויה בפרמטר הזה (נניח בטווח מ 0.001 עד 0.2) |
|
||||
|
||||
מכיוון שפרמטר נמוך יותר מאט את התהליך, ציפיתי שערך נמוך יגרום לעליה לא משמעותית בציון הכללי. למרבה הפתעתי, גם אם מציבים 0 בפרמטר הזה (כלומר: הצאצאים זהים להורה), בטווח של שמונים דורות האוכלוסיה עולה לערך X ממוצע של בערך 1 (לעומת ההתחלה שהיא כזכור אפס). |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה זה לא כל כך מפתיע. ככה בדיוק מתבצעת ברירה מלאכותית: עובדת על ההתפלגות הנתונה של הגנים בלי לחכות למוטציות נוספות - ו 80 דורות של כלבים הם הרבה יותר ממה שנדרש לפיתוח זן חדש. |
|
||||
|
||||
בהתייחס לחלק הראשון של תגובתך - פגשתי הסבר דומה בנוגע להישגים האנורמליים של יהודים בארה"ב (שאכן ממוקמים בממוצע מעל האוכלוסיה הלבנה הכללית במבחני IQ, כמו גם בהישגים אקדמיים), הנוגע לתרבות היהודית ולדגש המסורתי על פלפול ולמידה. הסבר דומה מנסה לעגן את ההישגים של האסיאתים-אמריקאים בקונפוציאניזם, בשל ערכי המשמעת העצמית הנוקשים שלו (עוד בנושא - למי שמכיר את ספרו של מקס ובר על האתיקה הפרוטסטנטית, בו הוא מפתח את התזה כי ערכי הלותרניזם הם שגרמו להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית). בשנות התשעים נכתבה ספרות רבה על ההבדלים בין קבוצות מהגרים, בנסיון למצוא את הגורמים להישגים הדיפרנציאליים של קבוצות שונות. ההנחה היא כי בארה"ב נבדלות קבוצות בהתאם לאופי הרצוני של ההגירה - מהגרים רצוניים (voluntary), כמו האסיאתים בדורות האחרונים, מול מהגרים בלתי-רצוניים, כמו השחורים (בדורות הקודמים) או האינדיאנים (שעברו קולוניאליזציה). קבוצות רצוניות מצליחות מאוד בארה"ב, בעוד שקבוצות לא-רצוניות נכשלות חברתית. מעניין לציין שדווקא היהודים הם יוצאי-הדופן, ובספרות מדה"ח הם לא נחשבים לקבוצת מיעוט כלל (minority group), כיוון שהכוח החברתי שלהם שווה לזה של הוואספים. |
|
||||
|
||||
אני לא מתמצא בנבכי הכיתות הנוצריות - אבל האמריקאים הם לא פוריטנים? או שזה אותו דבר כמו לותרניזם? התיאוריה שהצגת היא מעניינת, וגם מאוד הגיונית - הרי מי שהצליח להגר לארה"ב הם בד"כ הקבוצות העליונות בכל קהילה, בעוד שאצל השחורים הם "יובאו" en masse, בלי לעשות הפרדה כלשהי ביניהם. טענה דומה שמעתי פעם על הקבוצות החברתיות בישראל - האליטות בקרב עדות המזרח העדיפו להגר לאירופה או ארה"ב, בעוד שהשכבות הנמוכות יותר הגיעו לישראל. |
|
||||
|
||||
(כן, אני כתבתי את זה בדיון אחר) בנוסף, קבוצות רצוניות משוות את הישגיהן לאלו של הנשארים-מאחור, בעוד שקבוצות לא-רצוניות חסרות את יכולת ההתייחסות לארץ המוצא, ומשוות את הישגיהן להישגי הלבנים. בעוד שבני הקבוצה הרצונית פוגשים את ''ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות'', הרי שבני הקבוצה השניה הופכים מודעים לנחיתותם היחסית לאוכלוסיה הלבנה המבוססת, ומפתחים תרבויות-נגד (כמו תרבות הגטו השחורה). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהם הגיעו לכאן באופן לא כל כך רצוני ובכל זאת הדור השני מצליח. לעומתם הפורטוריקנים, שבקושי אפשר לקרוא להם מהגרים הגיעו מרצונם החופשי והם לא מצליחים במיוחד. אם הולכים קצת אחורה בהיסטוריה, הרי שחלק ניכר מאד מהאוכלוסיה הלבנה הגיעו לכאן בתור פליטים על רקע דתי או בגלל העוני באירופה. מדוע אין (כמעט) גטאות איריים, גרמניים ופולניים? |
|
||||
|
||||
הפורטוריקנים הם מהגרים לא-רצוניים (קרא קצת על ההיסטוריה של ארה"ב ופורטו-ריקו). האירים והגרמנים חיו בגטאות וסבלו מנחיתות חברתית תהומית במשך שלושת הדורות מיד אחרי גלי ההגירה הגדולים מאירופה. כמו כל דבר, הזמן מתקן - ילדיהם (דור שלישי והלאה) הם כבר "רצוניים". על ילדים ויאטנאמים, קרא את Zhou and Bankston מ-1996 "The new second generation", שם הם מסבירים את ההצלחה של ילדים ויאטנאמים בארה"ב כנובעת מערכי עבודה קשה המאפיינים את החברה הויאטנאמית, כמו גם מההון החברתי (Social Capital) הגבוה של הויאטנאמים - דהיינו, בניגוד למהגרים מדרום-אמריקה, למשל, למהגרים האסיאתים נורמות תקשורת קהילתית ומשפחתית אפקטיביות, התורמת להישגיות הילדים. |
|
||||
|
||||
לפחות אחד משנינו לא מבין נכון את המונח "הגירה רצונית" לעומת "כפויה". אנו רוצים להסביר גנטית הבדלים בכישורים בין אוכלוסיות מהגרים. לכן אנו רוצים להבחין בין מצב בו אלו שהיגרו היו בעלי כישורים מיוחדים, לבין מצב שלא. "הגירה רצונית", לכן, היא כל מצב שבו המהגרים *החליטו* להגר, וכל מי שאתה מזכיר אכן החליט להגר. ההיפך: בהגירה על רקע של פליטות, או עוני, לרוב לא כל הרוצים להגר מצליחים; סביר שהמוכשרים יותר הם אלו שמצליחים. זאת לעומת הכושים שהובאו כעבדים, ו"הגירתם" לא היתה החלטה שלהם. כפי שהזכיר מיץ, הסלקציה עליהם היתה רצחנית1 - אבל לסוג מסוים מאוד של כישורים, חוסן גופני. או שבאמת אני זה שלא מבין? אגב, כבר הרבה זמן אני מהרהר בסלקציה הקיימת היום: מדובר הרבה על כך שאירופה זקוקה להגירה כדי לשמור על מצב דמוגרפי (התפלגות גילים) תקין. אבל האירופים ככלל לא אוהבים מהגרים, ומטילים מגבלות קשות על הגירה. אנשים בכל זאת מצליחים להגר, אבל מול קשיים גדולים. התוצאה, אני מניח, יכולה להיות "השבחת גזע" של אוכלוסית המהגרים. הייתכן שיש כאן מין קונספירציה של מקבלי החלטות באירופה, להקשיח מדיניות הגירה כדי לגרום לכך שהנקלטים (בדור השני, לפחות) יהיו מוכשרים יותר? 1דיון 151 הפסקאות הראשונות. טוב, אין שם הפתעות מרעישות במה שנוגע לענייננו כאן, אני סתם עושה קצת פרסומת עצמית. |
|
||||
|
||||
אהמ, אכן לא הבנת את המושג לחלוטין. מהגרים רצוניים רבים הם חסרי כישורים או השכלה, ובהחלט לא מייצגים את האליטה של ארצות מוצאם. אמנם קיימים מקרים של "הגירה סלקטיבית", אך אלו מקרים נדירים (רלוונטי רק בנוגע לחלק קטן מהאסיאתים המהגרים לארה"ב - בעיקר הסינים - ולחלק קטן מהדרום-אמריקאים המהגרים לארה"ב). התיאוריה בנוגע למהגרים רצוניים/לא-רצוניים מתייחסת בעיקר לתהליכים פסיכולוגיים/סוציולוגיים אשר זרים חווים במדינה חדשה. האם סיום תיכון בלבד (בלי המשך ללימודים גבוהים), למשל, ייחשב בעיני בני הדור השני כהצלחה, או ככשלון? תלוי מהי קבוצת ההתייחסות שלהם. בעוד מהגרים רצוניים משווים עצמם לארץ המוצא, מהגרים לא רצוניים משווים עצמם לאוכלוסיה הלבנה. בעוד מהגרים רצוניים לא רואים עצמם כחווים אפליה (גם אם הישגיהם נמוכים משל האוכלוסיה הלבנה המקומית), מהגרים לא-רצוניים מפרשים את נחיתותם היחסית כנובעת מאפליה. |
|
||||
|
||||
אוקיי, איך קובעים אם מישהו הוא מהגר רצוני או לא-רצוני? |
|
||||
|
||||
מהגרים לא-רצוניים הם אלו שהמגורים בארה''ב נכפו עליהם. למשל, האינדיאנים, ההוואיאנים או הצפון-מקסיקנים, שאדמתם נגזלה ופתאום הם מצאו עצמם גרים בארה''ב, או השחורים שהובאו כעבדים. |
|
||||
|
||||
טוב, נדמה לי שהבנתי נכון את הגדרת המושג "מהגרים רצוניים", וטעיתי בניחוש שלי מה אומרת עליהם התיאוריה. בפרט, נדמה לי שלפי ההגדרה שנתת לדובי, אז כל אלו שהיגרו לארה"ב מאירופה בשל עוני או רדיפות דתיות הם כן מהגרים רצוניים: עדיין היוזמה להגירה היתה שלהם. הגיוני שגם מהגרים רצוניים אינם מייצגים את האליטה בארץ מוצאם. אבל כאן זה כבר נהיה מעניין: אני הנחתי שהם מייצגים חתך כישורים גבוה יותר מהממוצע. וזה לא סותר את זה שהם לא מייצגים את האליטה, שהרי אליטה מייצגת שילוב מסוים של כישורים עם מעמד נורש מההורים. אפשר להניח, בקירוב, שיש מצבים בהם אוכלוסיה שלמה ממעמד נמוך נמצאת במצוקה (עוני, רדיפות דתיות); כולם אינם אליטה, אבל הכישורים *הגנטיים* שלהם אינם נופלים, בממוצע, מאלו של האליטה. רובם, נניח, ירצו להגר; אולי רק חלקם יצליחו להגר, ואלו המוכשרים יותר. |
|
||||
|
||||
על הכושים שיובאו לארה''ב (הו)פעלה ברירה מלאכותית חזקה מאד, אולם לאו דווקא על האינטליגנציה שלהם. |
|
||||
|
||||
שימי לב שמר ו. אינו מיחס את ההבדלים להטיה תרבותית גרידא, אלא לשינויים גנטיים שנבררו (selected) ע"י ההטיה התרבותית הזאת. זאת לא ממש אותה טענה, ואני חושב שההשערה של מר ו. היתה נתקלת בארה"ב בהרבה התנגדות מאחר ונודפים ממנה ריחות גזעניים. |
|
||||
|
||||
כן, זו היתה תוספת שלי. את השערותיו של מר ו. קראתי בעבר, והן אכן משמשות בפוסט-דארוויניזם לפעמים (ובהרבה מקרים אחרים, נשללות על הסף). עם זאת, הידע שלי בהתפתחויות האחרונות של הפוסט-דארוויניזם מוגבל, לצערי, ולכן - יפה שתיקה (או לחילופין, יפה לי דיון בתרבות, נושא בו אני מתמחה, ולא בביולוגיה, נושא אותו זנחתי בסוף כתה י'). |
|
||||
|
||||
הרשה לי לצטט את עצמי: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. אני חושב שבמקום שנמדדים הבדלים בין אוכלוסיות, יש צורך להסביר אותם. ההסברים התרבותיים לא תמיד עומדים במשימה (ראה דוגמת האינדיאנים במאמר הקודם). בנוסף, זהו אחד הנושאים שבו אני מרשה לעצמי שלא לקבל בעיניים עצומות את התאוריות המקובלות, מכיוון שיש לחץ חזק נגד רעיונות מבוססי-תורשה (מי שנכווה בצוננים נזהר וגו'), ולהיות מוקע כגזען (אפילו כשהראיות קלושות) לא עוזר לקריירה של אף אחד. "הכל מודים בשחרותו של כושי", ויש הבדלים רבים אחרים בין גזעים ואומות (לסינים יש עיניים מלוכסנות). מנקודת מבט אובייקטיבית, האקסיומה שדווקא אינטליגנציה חייבת להיות אחידה בכל מקום נראית לי מאולצת, ונובעת מסיבות חיצוניות למדע (גם אם מוצדקות להפליא). בכל אופן, ליתר בטחון: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. |
|
||||
|
||||
שלא תהיינה אי הבנות, *לי* אין שום בעיה עם ההסבר שלך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהשאלה המרכזית כאן (שאיננה מנותקת מן הרעיונות שבבסיס כל תאוריה אבולוציונית) היא ההגדרה שאנו משתמשים בה לאינטלגנציה. אני מסופק אם השגים ניכרים במבחני אינטלגנציה היו מאפשרים לבעלי אותה קבוצה לשרוד בסביבה שבה שרד אותו הומו ארקטוס (או מה שלא יהיה ) שהיה לחלוטין נכשל באותם מבחנים. ומכאן ההנחה שהסביבה היא משתנה קבוע היא בעיתית לכל מערכת כזו של התפלגות אבולוציונית. |
|
||||
|
||||
עובדה שאנחנו יכולים לקרוא. האם זה אומר שהומו ארקטוס ידע לקרוא, או אולי שהיתה סלקציה שלילית נגד הומו-ארקטוסים שלא ידעו לקרוא? כמובן שמדובר על כשרים בסיסיים יותר ("אינטליגנציה"), שפשוט נמצאים בקורלציה חזקה ליכולת הזו. ההשתנות של הסביבה תלויה בנקודת המבט. לחץ אבולוציוני לכיוון הגדלת המוח קיים כבר הרבה זמן; הלחץ לשיפור ממוקד יותר של האינטליגנציה הוא לא אחיד בעולם, ובוודאי שהבדלים בין עמים הם עניין לאלפי השנים האחרונות לכל היותר. בכל מקרה אני חושב שהבדלים מסויימים אפשר להסביר גם לפי התרחשויות קצרות מועד. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם אנחנו לא דוגמים חתך מסוים בזמן החברה הפוסט תעשיתית של התחלת המאה העשרים ואחת ומקישים מהנתונים של נקודת הזמן הזו על מונחים כללים כמו אינטליגנציה.שמהותה (אולי היא) יכולת להפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית. ושוב לניסוי המאוד מופרך שלי אני מודה. אבל אם נשתול תוך מסע בזמן מישהו מקצה הסקאלה האבולוציות הישר אל תוך תחילתה.נדמה לי שהוא עדין יהפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית (אם ההגדרה הזו בכלל יכולה להגדיר המשהו) אבל השוני בין הפעילויות הלוגיות האלה יהיה שונה מאוד. רוב האנרגיה יופנה ליעילות של חטיבת עצים ולא לכתיבת מזכרים וחשיבה על הצלת היערות. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה אתה קורא "תחילת הסקאלה האבולוציונית", אבל אני חושב שאם נסתפק בלשלוח את האדם בן זמננו לאתונה של אריסטו, הוא יוכל לערוך מבחני אינטליגנציה דומים לאלו של היום, והם אפילו יהיו ברי-השוואה. ברור שבזמנים קדומים, תבונה התבטאה באופן שונה מאשר היום; בכל זאת משהו צריך להסביר את ההתפתחות שלה, אז כנראה שהבעיות שהסביבה מציבה דורשות כלים דומים. |
|
||||
|
||||
גם לי ברור מהי אותה סקאלה. והשאלה היא באמת מענינת האם נקבל אותם נתונים? לי לגמרי לא ברור שאכן כך יהיה. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה באיחור, ואני מקוה שהכותב עוד נמצא באתר זה: מה פירוש המלה "סטוכסטי", מתוך המשפט "אבולוציה היא תהליך סטוכסטי"? בתודה על תשומת הלב. |
|
||||
|
||||
על המילה סטוכסטי http://en.wikipedia.org/wiki/Stochastic ועל תהליכים סטוכסטים http://en.wikipedia.org/wiki/Stochastic_process |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
>>>א) החיים באפריקה הם קשים לאדם יותר באופן אובייקטיבי מאשר באירופה. היתרון של אצנים מהירים בחברה מבוססת ציד כמו הערבות האפריקאיות (או האוסטרליות) ילידי אפריקה מעמי בנטו (שמקורם במערב אפריקה) ומעמי מזרח-אפריקה עסקו בחקלאות ובמרעה משך אלפי שנים. |
|
||||
|
||||
''אני יודע שכל ההסברים האלו נגועים באינספור הכללות. מצויין - מתאמים לא צריכים שום דבר אחר.'' |
|
||||
|
||||
בנישואי תערובנת של גבר שחור ואישה לבנה- הגבר בצבע מולטי בן להורים שחורים וסב לבן. האישה היא לבנה (כל השושלת שלפניה הייתה לבנה) מה הסיכויים להולדת ילד לבן או ילד שחור ומה הן הסטטיסטיקות??? בבקשה ענו... |
|
||||
|
||||
אני עושה פה כמה הנחות פישוט שאינן נכונות מידי, אבל עדיין יעזרו לנו בקירוב ראשון: נניח כי צבע עור נקבע על ידי גן יחיד, ונניח גם כי יש שתי אופציות בלבד (אללים) לאותו הגן - כהה B ובהיר b, והכהה הוא הדומיננטי (זאת אומרת אדם שיש לו אלל אחד כהה ואלל אחד בהיר - יראה כהה). כעת: האישה שלנו בהירה, ולכן בהכרח יש לה שני גנים בהירים (אחרת היתה כהה): bb. הגבר הוא כהה ולכן יש לו בהכרח גן אחד כהה לפחות. בנוגע לגן השני? אמרת סב לבן - הסב הזה הוריש בהכרח גן בהיר לאחד ההורים. וסביר להניח שההורה השני היה בעל שני גנים כהים, כמו גם הסבתא, בת זוגו של הסבא (אנחנו מניחים שמדובר באוכלוסייה הומוגנית יחסית). אז ההורים של הגבר הם: Bb (ההורה שנולד לסב הלבן) ו- BB (ההורה השני). ולכן הגבר יכול להיות BB בעצמו (אם ירש את הגן הכהה מההורה הראשון) או Bb (אם ירש את הגן הבהיר מההורה הראשון). או במילים אחרות - הוא בהכרח כהה (בדיוק כמו שרצינו) אבל בהסתברות של 50% הוא נושא גן בהיר. כאשר גבר זה נישא לאישה לבנה: אם הוא מטיפוס של Bb - כל אחד מילדיו יירש בהסתברות חצי את הגן הבהיר ממנו ואז יהיה בהיר (כי האם- כאמור- בהירה) ובהסתברות חצי יירש את הגן הכהה (ואז יהיה כהה עוד, כי הגן הכהה הוא הדומיננטי); אם הוא מטיפוס של BB - הוא בהכרח יוריש לילדיו גן כהה, ולכן כל ילדיו יהיו כהים. וההסתברות הכוללת: 25% לילד בהיר. 75% לילד כהה. (אבל בחלוקה לעיל). המודל לא לוקח בחשבון השפעה רב גנטית על צבע עור, את האפשרות להיות לא לבן ולא כהה (צבע מעורב), מודלים של חדירות (זאת אומרת אפשרות שהסבא נושא בעצם גנים כהים, שבמקרה שלו לא באים לידי ביטוי), ועוד. |
|
||||
|
||||
אבל השאלה עצמה דרשה את ההנחות שהתעלמת מהן, משום שהאב הוא מולאטי. |
|
||||
|
||||
צודק. אפשרות אחת (הפשוטה ביותר, אבל ככל הנראה הקרובה יותר למציאות) היא להניח שצבע העור אינו תכונה דומיננטית-רצסיבית, אלא הפנוטיפ (צבע העור שאנחנו רואים) מבטא בו זמנית את שני האללים. במקרה זה, הנחה סבירה תהיה שהצבע המולטי של האב הוא תוצאה של מערך גנטי Bb (ה- b ירושה מהסב). ואז, בנישואיו עם אישה לבנה, ההסתברות לילד לבן הוא 50% (bb). הבעייתיות במודל שאני מציעה כעת היא שצויין בפירוש שהוריו של הגבר שחורים (ואנחנו חייבים להניח לפחות הורה אחד מסוג Bb, כי הסב לבן). מצד שני, כבר בגוף השאלה יש בלבול בין מולטי לשחור, כך שייתכן שהורה אחד הוא בעל גוון שחור בהיר יותר... אפשרות אחרת היא להפוך את דף התגובות כאן להרצאה בגנטיקה בדבר תורשה של צבע עור. |
|
||||
|
||||
אני בעד האפשרות האחרונה (אם לא כתגובה, אולי כמאמר). |
|
||||
|
||||
אני אשקול זאת ברצינות. תודה על הרעיון. |
|
||||
|
||||
לפי http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... אם חשקה נפשכם באינטיליגנציה גבוהה (+ איזה טאי-זאקס מגניב) היוולדו אשכנזים: " גרגורי קוקרן, מדען עצמאי בעל רעיונות יוצאי דופן, קושר בין האינטליגנציה הגבוהה של יהודים אשכנזים לברירה הטבעית ... מה שניתן לדלות מן הרשומות ההיסטוריות היא העובדה שאשכנזים אשר הצליחו במלאכתם בימי הביניים, גידלו יותר ילדים עד בגרות מאשר אלו שלא הצליחו." והתוצאות: (זה לא עקרוני, אבל לפחות מוסלמי אחד נעדר מן הרשימה: http://www.alislam.org/library/salam.html ) |
|
||||
|
||||
"בזמן כתיבת הדברים האלה אני רואה על הרשת ש'הארץ' העתיק את הידיעה הזו. ואני רואה אוסף ארוך של תגובות צפויות לחלוטין. "יש לנו נשיא ורמטכ"ל ושר בטחון משלנו", אומרת אחת התגובות (באתר של וואלה). "הם שכחו את תקופת תור הזהב בספרד, אנחנו היינו הדגל". "אברהם אבינו היה מזרחי אז האשכנזים תירגעו במהירות"." יואב קרני על הגניוס |
|
||||
|
||||
אברהם אבינו זה לא חוכמה, הוא היה עירקי. כידוע, העירקים הם הווזווזים של הפרענקים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937759.html : "מחקר שערך צה"ל בעקבות המלחמה בלבנון לא מצא קשר בין נתוני המיון הראשוניים של המיועדים לגיוס - הקב"א והדפ"ר - לתפקודם תחת אש. ... לכאורה, הפעילות בשטחים שונה מהותית מהמלחמה בלבנון, משום שהיקף הלחימה נמוך יחסית ולעומת זאת מורכב התפקוד מפרמטרים נוספים, כמו הפגנת שיקול דעת מול אוכלוסייה אזרחית. אולם, גם הפעם לא נמצא מתאם בין הנתונים שלפני הגיוס לתפקוד בשטח." ... "במידת מה, התברר שחיילים בעלי השכלה ואינטליגנציה גבוהה יחסית, תיפקדו מעט טוב יותר בקורסים" ... "מחקר שנעשה באחרונה בצבא האמריקאי העלה מסקנות דומות למדי. ראש מחלקת מדעי ההתנהגות באקדמיה הצבאית "ווסט-פוינט", הקולונל תום קולדיץ, ריאיין חיילים אמריקאים וכן שבויים עיראקים שהשתתפו בקרבות במלחמה בעיראק ב-2003. קולדיץ מצא שיש פער גדול בין מנהיגות "רגילה", לבין מנהיגות בתנאי סכנת חיים - ושקשה להסתמך על מבחני מיון מראש כדי לנבא מנהיגות מהסוג השני." הפתרון הוא כמובן לערוך את בחינות הקב"א והדפ"ר תוך כדי קרב. |
|
||||
|
||||
לא פשוט יותר לבטל את הקרבות? זה הרבה יותר נבון כלכלית. |
|
||||
|
||||
בשום מקום לא הראתה ישראל את מוסריותה כמו במלחמה, ואתה מוכן להשליך את כל זה בשביל עוד כמה גרושים? האם המושג "טוהר הנשק" אינו מדבר אליך? |
|
||||
|
||||
איזה משפטים מוזרים, אתה מרחיק פה לכת יותר מכל מי שיכול להיחשב כ''ימין'', או כמיליטנטי וכו'. בניסוח המוזר שלך זה נשמע כמעט כאילו כדאי לעשות בכוונה איזה מלחמונת, נמצא כבר על מה, העיקר שנפגין טוהר נשק. |
|
||||
|
||||
נו באמת כבר אי אפשר לחמוד כאן לצאן? או לפחות איזו כבשה מצודדת? |
|
||||
|
||||
הרשו לי לצטט מהמאמר: "אחד הספרים המרכזיים שעיצבו את הגישה הוא ספרו של סטיבן ג'. גולד מ- 1981, "אין מידה לאדם", בו טען הזואולוג המנוח כי מדדי אינטליגנציה הם דוגמא למקרה בו המדע משרת אידיאולוגיה גזענית. מדדי אינטליגנציה שנחשבו למדעיים במאה ה- 19 הוכחו כשגויים על־ידי פסיכולוגים בני המאה ה- 20 (מדדים כגון מדידת היקף הגולגולת, גובה המצח, משקל המוח וכיו"ב). המדדים המוטעים הללו הוכיחו בזמנו כי נשים, יהודים ושחורים הם פחות אינטליגנטים בהשוואה לגבר הלבן. מכאן הציע גולד כי כאשר הפסיכולוגים של ימינו טוענים כי הצליחו להוכיח עליונות גזעית על־ידי מבחני אינטליגנציה, הם משרתים את אותה אידיאולוגיה גזענית מלפני 100 שנה, והמדדים הנוכחיים יכולים בה במידה להיות מופרכים בעוד 10 או 50 שנים, כפי שאנו הפרכנו בימינו מדדים שבעבר נחשבו למדעיים." מסתבר לפחות חלק מה"ממצאים" של גולד מופרכים, ואפשר לשער שהוא עצמו סבל בדיוק מהפגם עליו הצביע אצל אחרים: הנטיה (הלא מודעת) לתת לאידיאולוגיה להשפיע על בחינת העובדות. זה די משעשע או מזעזע, תלוי בהשקפה שלכם, כשמדובר בספר שמתרכז במציאת כשלים כאלה אצל אחרים. נכון שבמקרה שלו האידיאולוגיה ליברלית, אבל זה לא מפחית מחשיבות הבעיה. _________________ 1- לא במקרה זאת גם אנגרמה של "קולטורה" |
|
||||
|
||||
"מסתבר שלפחות..." תסו"ש |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. גולד טען שהוא פטור מהנטיה לתת לאידיאולוגיה להשפיע על בחינת העובדות? אם כך, זאת טענה טפשית. אבל אם הטענה שלו היתה כללית והוא לא העמיד את עצמו בנפרד מהקהילה המדעית, המקרה שלו רק מחזק את הטענה. |
|
||||
|
||||
אני מתקשה לדעת אם אתה מתלוצץ. אניח שלא. הנטיה ההיא אינה משהו בינארי וגם אם היא קיימת תמיד (ואפילו זאת אינה הטענה של גולד. אני מנחש שהוא היה מסכים לכך שמי שחוקר את הצורה המרחבית של החלבון טיטין ( http://en.wikipedia.org/wiki/Titin ) מועד להכשל כאן פחות ממי שחוקר את הארכיאולוגיה של ימי בית שני, למשל) הרי המידה בה היא מתבטאת משתנה בהתאם לנסיבות ולחוקר. הספר המדובר לא עוסק בפילוסופיה של המדע אלא יש לו מטרות פרקטיות שמתבססות על ההנחה שאפשר להקטין את התבטאות הנטיה אם החוקר מודע להטיה הזאת. גולד האשים את החוקרים שמעורבותם הרגשית והדעות הקדומות שלהם הכשילו אותם, ולמרות שהוא ידע על מעורבותו הנפשית שלו, הוא נפל בדיוק באותו פח. השווה למאמר פילוסופי שיטען שכל המאמרים הפילוסופיים חסרי ערך. איזה ערך היית נותן לו (ואצל מי הסתפר ויטגנשטיין)? _______________ ןעכשיו אני אומר לעצמי: אוי וי. שוב אצא מניאק חברתי כשאודיע בעוד תגובה או שתיים שאני פורש מהדיון שאני במו ידי פתחתי. אולי הכי טוב שהיו חוסמים בפני את האפשרות להגיב. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש כאן משהו שונה. ידוע שכל תחום מחקר מושפע מהתפיסות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של זמנו. זה נכון לכל דור וכמובן שגם לדורנו. גולד מציג את חוקרי המאה ה19 כבעלי תפיסות שהיו מקובלות בזמנם ופחות מקובלות בזמננו. על סמך נתונים פיזיים וכן מבחני מישכל שכיום שנויים במחלוקת, הם הסיקו על העליונות המנטלית של הגבר הנורדי הלבן על פני נשים ובני מיעוטים. כיום מקובלת התפיסה שהבדלים נובעים מסביבה שונה ולא מ"נחיתות" מובנית ולכן הגישה של אותם חוקרים בעייתית. |
|
||||
|
||||
למה לפרוש? זה מאד מעניין, בערך שעה ניסיתי להבין מה עניין הקולטורה, עד בסוף עשיתי חיפוש על האות קו"ף ומצאתי את הכותרת. למה בכל מקום קוראים כותרות ורק באייל לא? יש לי תיאוריה - זה מפני שהן גדולות מדי, כמו פרסומת על עמוד שלם בעיתון, לא רואים את זה. ואולי אני טועה. (לעניין גולד אין לי ממש דעה. לא ברור לי אם הוא עשה מחקר והסיק מסקנות מוטות, או שרק הביע דעה עם דוגמה אנקדוטלית מפוספסת. תכלס הרי ברור שמחקרים הם מוטים, אין מה לכתוב על זה ספר) |
|
||||
|
||||
התיאוריה שלי – כי הכותרת "נגררת" לאורך כל הפתיל (אלא אם מישהי משנה אותה במיוחד) כך שלא רק שהרבה פעמים היא לא תורמת כלום לגוף התגובה, אלא שגם הרבה פעמים היא כלל לא קשורה לתוכן התגובה. |
|
||||
|
||||
עוד יותר סביר אפילו. |
|
||||
|
||||
עוד תגובה, ההסבר כאילו, עוד יותר סביר אפילו. |
|
||||
|
||||
בניגוד ל"מטרות פרקטיות" כהגדרתך, אני חושב שהשאלה נוגעת ישירות לפילוסופיה של המדע. ואני אף פעם לא מתלוצץ בנושאים קריטיים כגון זה. אנסה להסביר את כוונתי. פרנסיס בייקון היה אדם מוטרד מאוד. הוא ראה את ההתמוטטות של הפיזיקה המוטעית של אריסטו ששלטה בעולם הידע כאלף וחמש מאות שנה ואת המעבר אל הפיזיקה של ניוטון. והוא שאל את עצמו: איך נוכל להבטיח שלא נחזור שוב על טעויות כאלה, שלא ניפול שוב לעידן של חושך מדעי? הבעיה, הוא סבר, היא בדוגמה (dogma). אנחנו מקבלים דוגמות מוטעות מהחברה שמעוותות את החשיבה שלנו ואת הדרך שבה אנחנו מתבוננים בעולם. הפתרון הוא להיפטר מכל הדוגמות המוטעות: לנקות את הראש מכל הדעות הקדומות, ההטיות והרגשות, ולהתבונן בעולם באופן "נקי". המדען יכול להיות מלא תשוקה ביחס לעבודתו, אבל הוא צריך להשאיר את התשוקה מחוץ למעבדה. אם רק נוכל לפקוח את העיניים ולהתבונן בטבע ללא מעורבות רגשית או אידאולוגית, נוכל לראות את האמת כהווייתה. מכאן, שאם מצאנו טעות בעבודתו של מדען, סימן שהוא חטא למתודה. האמת הרי היא שם, גלויה למתבונן, אלא אם כן המדען כופה על הטבע את המחשבות שלו. אם יש לו טעות, הרי שהוא לא ניגש "נקי" למחקר, ועל כן הוא אשם וראוי להוקעה. אבל זאת לא הפילוסופיה היחידה שקיימת. גם פופר, למיטב הבנתי, חשב שיש לנו בעיה של "דוגמות מוטעות". רק שאם בייקון בחר להתמקד בחלק השני של המושג ולשאול "כיצד נימנע מטעות", פופר בחר להתמקד בחלק הראשון של המושג ולשאול "כיצד נימנע מדוגמות". פופר אמר: אי אפשר להימנע מטעויות. כל למידה, מדעית או שאינה מדעית, מבוססת על ניסוי וטעייה. האמת אינה גלויה למתבונן. אנחנו תמיד כופים את מחשבותינו על הטבע (השערות) ובמקרה הטוב אנחנו יכולים להיווכח שהם לא התאימו לטבע (הפרכות), אבל אין לנו גישה בלתי אמצעית לאמת. מחשבה "נקייה" לא תעזור כאן. מכאן, שלפי פופר, טעויות הן בסדר גמור, חלק הכרחי בהתקדמות המדע. מה שלא בסדר זאת אחיזה בדוגמה גם כשמתברר לנו שהיא מוטעית. חזרה לעניין שלנו. אם הגישה שלנו, או של גולד עצמו, היא בייקוניאנית, אז הוא הכשיל את עצמו. ברגע שהתגלה שהוא עצמו נכשל בהטיות, אז הוא חטא בחטא שבו הוא האשים אחרים ושם עצמו לצחוק. מנגד, אם הגישה שלנו היא פופריאנית, אז כל מה שהוא עשה זה חיזק את התזה שהוא ניסה להוכיח ("למדענים יש הטיות רגשיות ואידיאולוגיות"), ואז זה אולי משעשע (במובן של "צחוק הגורל"), אבל זה לא חטא, לא אשמה, ולא בעייתי בכלל. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש עוד הרבה בייקוניאנים בימינו, דומני שהכל מבינים שאי אפשר באמת "לנקות את הראש מכל הדעות הקדומות, ההטיות והרגשות", וגם שאם זה היה אפשרי לא היה לנו מושג על אילו עובדות להסתכל בכלל ומה לעשות איתן, כלומר שום תהליך מדעי לא היה אפשרי. אי לכך אני מניח שגם גולד לא היה בייקוניאן "קלאסי". אבל, וכאן אין לי ברירה אלא לחזור על עצמי, לא מדובר על דיכוטומיה של "יש דוגמות" או "אין דוגמות" אלא בשאלה העדינה יותר "באיזו מידה ניתן לשלוט על השפעתן הבלתי מודעת של הדוגמות". גולד חשב שניתן לשלוט עליהן במידה מספקת שתצדיק כתיבת ספר, וכאשר בכתיבת הספר הזה הוא עצמו נכשל באופן בולט באותה הטיה (בהנחה שזה באמת המצב שם. לא בדקתי), הייתי קורא לזה גולד עצמי. |
|
||||
|
||||
אני רק הערה. האם התוצאה של ניקוי הראש מדעות קדומות איננה משמרת למעשה את אותן דעות? כדי לנקות דעה אתה צריך לחשוף אותה, להכיר אותה, ואז לפתח מנגנון המסיר אותה וגם שומר שהיא לא תצוף מחדש. ז"א הדעה דווקא נמצאת כל הזמן בתודעה בתוספת מנגנונים שמחזקים ומתחזקים אותה. |
|
||||
|
||||
בייקון לא קרא את פרויד. |
|
||||
|
||||
מה הקשר לפרויד? |
|
||||
|
||||
התהליך שאתה מתאר הוא צורת מחשבה שלא הייתה קיימת לפני פרויד. בודאי לא בזמנו של בייקון. חוץ מזה, בייקון הוא רדיקל (במדע. הוא מזהיר מפני השימוש במתודה הזאת בפוליטיקה). רדיקלים חושבים שהדרך להתקדמות היא להרוס את העולם הישן ולא לעסוק בלימוד שלו. |
|
||||
|
||||
בסדר, אלא ששכ''ג התייחס למה שקורה בימינו. |
|
||||
|
||||
כאן באמת מוטב שאניח לאחרים לדבר, אבל להבנתי עצם העלאת הדוגמה אל ההכרה משפר את המצב. המנגנון לא אמור בהכרח להסיר את הדעה הקדומה, אלא לאפשר התייחסות אליה כדי להקטין את השפעתה. לדוגמא, אם מנהלת משאבי אנוש מודעת לכך שהיא קצת מיזוגנית, היא עשויה לתת למרואין זכר קצת יותר סיכוי מאשר עמיתתה שאינה מודעת (וכך גם אני, אחרי שקראתי את התגובה שיניתי את מינם של המנהלת והמרואיין מזה שהיה בתגובה המקורית שלי). אם תרצה, זה קצת דומה להכשרה של פסיכואנלטיקאים שמאפשרת להם (בשאיפה) להתגבר על ההטיות האישיות שלהם כשהם מטפלים. |
|
||||
|
||||
השאלה הגדולה היא אם התאוריה הזו עומדת במבחן המציאות. אם המנהלת מתאמצת לתת למרואיין יותר סיכוי בגלל שהיא מיזוגנית, האם באמת היא נותנת לו יותר סיכוי? או אם במקרה רואים שהיא שוכרת יותר זכרים האם זה בגלל שהיא נתנה להם יותר סיכוי - קרי ניסתה להתרכז ביכולות ולא במין, או שבלי להיתכוון היא עשתה אפלייה מתקנת. האפשרות השנייה אומרת שבעצם לא רק שהיא הצליחה להתעלם מהמיזוגניות שלה אלא שלמיזוגניות שלה, שבא לביטוי במודעות מופרזת למינו של המרואין, היתה נוכחות גדולה יותר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך לגבי מהות השאלה הגדולה. לגבי הסיפא, בעיני זאת קצת התחכמות. אני לא מנסה לומר שמודעות בהכרח תביא לשיפור המצב, אלא שהיא תנאי הכרחי לקיום סיכוי לשיפור. תיקון יתר הוא סכנה אפשרית אך ניתן גם לשלוט עליה במידת מה. אותה מנהלת כ''א יכולה, למשל, לבקש ממישהו לטשטש כל התייחסות למין בקורות החיים של המועמד כך שלפחות ההתרשמות הראשונית שלה, שהיא כידוע חשובה מאד, תהיה פטורה מההטיה. בכלל, כשנגיע למצב בו בגלל אפליה מתקנת נתחיל להעדיף דוקא את אלה לגביהם יש לנו דעות קדומות שליליות, העולם יהיה מקום יפה יותר. |
|
||||
|
||||
התכוונתי למנגנונים הפסיכולוגיים ולא להשלכות ולתוצאות החברתיות. |
|
||||
|
||||
נו, וישנה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |