בתשובה לרון בן-יעקב, 27/07/02 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האנלוגיה בין כושר לבין כושר מנטלי היא דווקא אנלוגיה מוצלחת, אבל לא בשביל הצד שלך בדיון ... אם נראה לך שמטען גנטי של אצן, מספיק בשביל לנצח במרתון, הרי שאני מבטיח לך, שאם האתלט לא יעבוד על הכושר שלו, הוא יאבד אותו ''ככה''.. מצד שני, אם אני אתאמן שש שעות ביום, והאצן יתאמן שש שעות ביום, ההישגים שלנו לא יהיו זהים, בלשון המעטה. בדיוק אותו הדבר עם האינטלקט - הגנטיקה זה לא הכל, הסביבה משנה המון, אבל תני לשני אינדיבדואלים את אותו החינוך, והדבר יפול על חודם של גנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם, ובעקבות ההערה של ארז אני חייב למתן את הכותרת שלי. גם אצן וגם אמן גאוני לא יכולים להסתפק במטען הגנטי. האצן צריך תזונה מתאימה, סביבה שתתן לו לגדול בצורה "אצנית" וכמובן אימונים על גבי אימונים. גם האמן צריך את אותם התנאים. ההבדל הוא שבעקרון יש קשר הרבה יותר הדוק בין מבנה והתפתחות שרירי האצן - המכשירים בהם יכולתו מבוטאת, לעומת הקשר בין הגנטיקה למוח - מכשירו של ה"חשבן". 30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גודל. חלקים מהמוח גדלים בצורה אקראית (בגבול מסוים) - למשל, עצבי הראיה מתפתחים מהעינים לעבר המוח ולא תמיד מתחברים באותו אזור, אבל האזור הזה נהפך לחלק ממערכת הראיה. בניגוד לשרירים, התפתחות המוח, לעבר הפעילויות העיליות שעליהן אנחנו מדברים, היא תלוית סביבה במידה ניכרת. לדוגמה אזכיר את התאוריות על לימוד שפה, על החיווטים המוחיים וכו' (אני לא יודע עד כמה התאוריות האלה תקפות). אבל רב רובה של הצמיחה המנטלית של בני אדם היא תלוית חברה ותרבות, כולל התפתחותה של המערכת שכולם מפשים אחריה [לשווא?] - התודעה. אז מאד יכול להיות שישנם כישורים בסיס ביולוגיים או אקראיים לגאונות אבל אם נתרכז באדם ממוצע שצריך ללמוד ולהתפתח ולגדול לתוך החברה, הוא לא יוכל לעשות זאת כלוא במרתף. האצן ימשיך לפתח שרירים במרתף וכשהוא יצא ממנו אולי יוכל להתאמן ולרוץ מהר מהרגיל. לקספר האוזר מנטלי זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"30K גנים לעומת כמה מאות מליארדים של תאי מוח. ברור שאין מספיק חומר גנטי שיקבע איך המוח גדל". 1. אף אחד לא טוען שהגנגליונים והנוירונים מפוקחים באופן ישיר על-ידי גנים. 2. אפשר לקבל מבנים מאד מסובכים (כמו המוח) על-ידי סכמות אחידות של גידול שהתאים מצייתים להן. 3. המבנה של המוח נקבע כמעט כולו עד לשעת הלידה. גם אם האינטליגנציה נקבעת בעיקר על-ידי נתונים גנטיים (מה שנראה לי סביר), "הצלחה בחיים" תלויה בגורמים נוספים, שבהם הסביבה כנראה ממלאת תפקיד הרבה יותר משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לא כ"כ מדויק. הגנום האנושי קטן מכדי לקבוע כיצד בדיוק תתפתחנה 10 בחזקת 15 סינפסות במוח. הגנום לא קובע את המבנה הספציפי של המוח אלא, עד כמה שידוע לי, רק אברונים מסוימים של המוח נקבעים גנטית אבל מספר גדול של אברי וגופיפי המוח נקבעים בזמן-אמת תוך גדילה, כמו אינקראקציה בין רקמות שתפתחות במקביל ובמשותף ומשפיעה על אופן התפתחותן. הגנטיקה משפיעה בעיקר על החלקים היותר עתיקים (וחשובים) של המוח אבל כנראה שהשפעתה פחותה בניכר על התפתחות הספציפית של החלקים המודרניים של המוח, כמו ניאוקורטקס. ההשפעה סביבתית היא כנראה גדולה מאד על אופן התפתחות קליפת המוח ושאר חלקי המוח החדשים. ההנחות טוענות שלמרות שמוח התינוק איננו טאבולה ראסה, הגנים קובעים בעיקר את פוטנציאל ההתפתחות של החלקים הללו, אך אופן התפתחותם נקבע על ידי האינטראקציה עם הסביבה. המוח שלנו ממשיך להשתנות כל חיינו עקב הנסיונות שעוברים עלינו, ובמיוחד מוחו של התינוק ממשיך להתפתח בהתאם לתנאי הסביבה בה הוא נמצא. ישנם הטוענים שקהיליה של מוחות בעלי תרבות, אורייניים, היא קהיליה שיש בה קשר והשפעה הדדית בין פרט לפרט וכך משפיעה על התפתחות של כל חבר בקהיליה. תרבות של בערות (ולא משנה כרגע איך תגדיר בערות) תתקל בחסם פנימי שלא יאפשר לחברי הקהיליה להשפיע על התפתחותם של תינוקות קטנים משום שפשוט אין להם מה להציע לתינוק וכך המוח שלו לא מתפתח למימוש הפוטנציאל והיכולת שלו. בתהליך של היזון חוזר, חברה כזו מתנוונת או לפחות קופאת על שמריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איזשהו מדד מספרי מקובל לעניין של התפתחות המוח? נתקלתי בהשוואות של משקל המוח, נפח, ושטח לאחר פריסה (מה שנועד לספור את הפיתולים של קליפת המוח). האם ידוע משהו על מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון, בבוגר (המספר 100-150 מצלצל מוכר בהקשר הזה) ובתינוק? מה עם קופי אדם? למרות שאני מקבל את התיקון, עם הנימוק אני עדיין לא מסכים. צריך מעט מאד אינפורמציה כדי לקבוע מבנה שיראה מורכב. עם מספר הוראות יסוד ומנגנון שחוזר עליהן (כמו שמציירים פרקטל), וקצת אקראיות, התוצאה תראה מסובכת להדהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הקודמת - שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>מספר הקשרים הממוצע של כל נוירון פסקה אחרונה: תגובה 55832 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לשכוח את הגורם השלישי בנוסף לסביבה וגנים - תהליך ההריון. המון נקבע בשלב הזה. החל מדברים טריוויאלים כטביעת אצבעות, וכלה בנטייה לתפיסה תלת מימדית (1). לאור הודעתו של עוזי ו. מעלי, אני מנחש שהמון מפוטנציאל שלך נקבע בהריון - אחרי הכל, ההבדלים הגנטיים הם כמעט זניחים כמותית. (1) כן, אני יודע ש"ראיתי בערוץ 8" לא נחשב כמקור, אבל ראיתי בערוץ 8. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אם רוצים, להחשיב את תהליך ההריון בגורם הסביבתי, בתור סביבה קריטית וקצרה. אבל יש פה גם עניין גנטי, הנקרא Maternal effect (המשמש מרצים בגנטיקה שרוצים להתמנייק על הנבחנים שלהם כי הוא נחשב אפקט שולי). האפקט מתאר מצב בו הגנים (גנוטיפ) של האם לא משפיעים על תכונותיה שלה, אלא על התכונות (הפנוטיפ) של העובר. למשל, מוטציה בחלבון המופרש ברחם בעת ההריון, תפגע בהתפתחות התינוק, לא בהרה. זה די חריג, כי אנו רגילים לחשוב במושגים של פרט יחיד, ולא של שני פרטים, כשהאם אכלה בוסר ושיני עובר תכהנה. למה ערוץ 8 לא נחשב מקור? אחלה מקור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי שקראתי פעם (השד זוכר איפה) על מלחמה זוטא בין האם לעובר, כשהאחרון מנסה למקסם את המשאבים שהוא גוזל ממנה, והיא מנסה לווסת אותם כדי שיהיו לה יותר הזדמנויות להריונות נוספים. לינק, מישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר "גנום" (Genome) יש דיון ארוך ומקיף בנושא. מסופר שם גם על תיאוריה המתארת כיצד כרומוזום X "תוקף" את כרומוזום Y. בשל כך לכרומוזום Y מימדים זעירים (הקטנת חתימה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה המקובלת היום היא שמקורו של כרומוזום Y בכרומוזום X שהתנוון והתמקצע. לראיה, יש להם איזור קטן חופף (האיזור הפסאודו אוטוזומלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה לא שמעתי, אבל קונפליקט בין ההורים לצאצאים אשר מנסים לסחוט מהם יותר ממה שדרוש להם כדי להתקיים הוא קונפליקט מוכר באקולוגיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |