 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר (המעניין) ומרבית התגובות עוסקים בווריאציות על השאלה מה מסביר את ההבדלים בדור הנוכחי. ברור שהתורשה אחראית לכך במידה רבה, וגם הסביבה תורמת את חלקה. שאלה מרתקת אחרת לא זכתה לשום טיפול: למה יש הבדלים בדור הקודם? ואם הם מוסברים על-ידי תורשה, למה יש הבדלים בדור שלפניו? ולפניו? הטיפול בשאלה כזו גולש מטבעו להכללות על רקע גזע/לאום, ולכן אינו פופולרי במיוחד. משום כך אני מרגיש צורך לחזור על הערה שכבר הופיעה כאן מספר פעמים: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. אני רוצה להציע הסברים (שאינם לגמרי מקוריים) לשתי תופעות, וראיה תומכת להסברים מסוג זה. ראשית, התופעות: א) שחורים בארצות-הברית משיגים ציונים נמוכים יחסית במבחני אינטליגנציה, אבל הספורטאים הבולטים כמעט כולם שחורים. ב) יהודים משיגים ציונים גבוהים יחסית במבחני אינטליגציה (לא צוין במאמר, וגם אין לי רצון להתווכח על קיום התופעה; המפקפקים מוזמנים לספור חתני פרס נובל, רבי-אמנים בשחמט, פילוסופים או מתמטיקאים או עיתונאים בולטים מן המחצית הראשונה של המאה, או מה שעולה בדעתם). אבולוציה היא תהליך סטוכסטי שאפשר למדל (תחת הפשטות מסויימות) באופן מתמטי. כל מה שצריך כדי להסביר הבדלים בין אוכלוסיות היום, הוא מתאם (קורלציה) בין מספר הצאצאים לבין עוצמת התכונה הזו לאורך דורות (מספרים - בהמשך). א) החיים באפריקה הם קשים לאדם יותר באופן אובייקטיבי מאשר באירופה. היתרון של אצנים מהירים בחברה מבוססת ציד כמו הערבות האפריקאיות (או האוסטרליות) הוא חד בהרבה מהיתרון שלהם בסביבה החקלאית של אירופה. לעומת זאת נראה שללחץ האבולוציוני בחברה המפותחת (=מסובכת) יותר של אירופה יש מתאם גבוה יותר ליכולת חברתית/שכלית. מדובר כמובן על תקופה קצרה יחסית (פחות ממאה דורות) שבה החיים באירופה השתנו בקצב מהיר, ולכן לא צריך לצפות להבדלים גדולים מדי. ב) מאז הפיזור של עם ישראל בגולה התגברה התלות שלו כעם בהלכה הכתובה. תלמידי-חכמים היו מנהיגי העם לאורך מרבית התקופה, וכדי להפוך לתלמיד חכם צריך ללמוד. לא רק שהעם היה יודע קרוא-וכתוב ברובו הגדול, אלא שזה גם היה הקריטריון להצלחה. העילוי היה נחשב לשידוך הראוי לבת-העשיר, ואין שום ספק שעושר המספק תזונה טובה הגדיל את סיכויי השרידה. ההסבר הזה מתייחס בעיקר ליהודי אירופה. אולי יש בכך גם כדי להסביר (באופן סכמטי וגס) הבדלים בין יוצאי אירופה ליוצאי אפריקה. אני יודע שכל ההסברים האלו נגועים באינספור הכללות. מצויין - מתאמים לא צריכים שום דבר אחר. הבעיה שהטרידה אותי בכל הגישה הזו היא פרק הזמן הקצר שבו יש יתרון לבעלי התכונה שאני מנסה להסביר. לכתחילה, לא נראה שכמה עשרות דורות עשויים להשפיע באופן משמעותי. ניגשתי לבדוק את הטענה הזו בסימולציה ממוחשבת. בסימולציה שלי לפרטים של האוכלוסיה יש רק תכונה אחת, נאמר X. הרביה היא חד-מינית. בדור הראשון, התכונה X של כל פרט היא משתנה נורמלי סטנדרטי 1, ולכן הערך הממוצע הוא אפס. מכאן ואילך, לכל פרט ניתנות ארבע הזדמנויות להוליד צאצא (הבחירה במספר ארבע - סתמית; אני לא חושב שהוא משפיע). הצאצא מקבל את X של אמא, בתוספת 0.2 כפול משתנה נורמלי (כדי לפזר את הצאצאים). הסיכוי של צאצא לשרוד תלוי ב-X של אמא. הסיכוי הוא 0.4, ועוד ה"מזל" הפרטי שלה שהוא משתנה נורמלי מחולק בעשרים, ועוד ה-X שלה, מחולק במאתיים. בכוונה, נתתי לגורמים מקריים השפעה גדולה פי עשרה מאשר למשתנה X. מספר הצאצאים הממוצע של פרט בדור הראשון הוא 1.6. מסיבות טכניות, אני "הורג" חלק מכל דור באופן בלתי תלוי ב-X-ים שלהם, כך שהאוכלוסיה נשארת בערך באותו גודל. לאחר שמונים דורות, ה-X הממוצע הגיע לאזור ה- 3 (סטיות תקן). דהיינו, מחצית ה-X-ים בדור השמונים גדולים מ- 99.9% של ה-X-ים בדור הראשון. ההבדל של 15 נקודות IQ שהוזכר במאמר הוא של סטיית תקן אחת. 1: לאינטליגנציה, גובה ומשקל לידה, ולעוד תכונות רבות, יש התפלגות הקרויה "נורמלית", שאותה מקבלים אחרי ניפוח בגורם קבוע ("סטיית התקן") והסטה הצידה, של התפלגות "נורמלית סטנדרטית". הממוצע של מליון משתנים נורמליים סטנדרטיים יהיה אפס, 95% מהם יהיו בין 2 ל- 2-, 99.99% בין 4 ל- 4-. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשנים האחרונות מהגרים מדרום אסיה משיגים את יהודי ארה''ב במבחני אינטליגנציה ומבחני כניסה למוסדות אקדמאיים. נראה לי שאת רוב ההצלחה ההיסטורית של היהודים בתחומים האלה, כמו את זאת של המהגרים החדשים, אפשר לייחס לסביבה - אותה גישה הורית שאנחנו כל-כך אוהבים ללגלג עליה של ''שיהיה לי בן רופא''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז זה טוב או רע? (כלומר, אם טרחת את כל הטרחה הזו, אולי גם תסביר מה משמעות המימצאים שלך, לאלה מבינינו שקיבלו 75 במועד ג' בסטטיסטיקה, פעם מזמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הגיע למסקנה שתקופה בת 80 דורות מספיקה כדי להסביר שינויים תורשתיים (בהנחות שעשה לגבי היתרון ששינוי תורשתי כזה נושא עימו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאני יכולה לסמוך עליך. אז זה אומר שממרחק של דור או שניים, מוקדם מאוד לאבחן או לכמת שינויים תורשתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור או שניים? כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהנחות על קצב השינוי התורשתי, כמובן. שהן לא ממש קרובות למציאות, למיטב ידיעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שהתוכנית כתובה, אני יכול לבדוק פרמטרים אחרים באותה מידה של קלות. יש הצעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ההסבר שאני מכיר להבדלים בין האירופאיים לאפריקאים הרבה יותר פרה-היסטוריים: באזור המשווני, החיים דווקא הרבה יותר קלים. יש פירות בשפע, ולא צריך לעשות הרבה יותר מדי כדי לאכול. מכיוון שבשר היה רק חלק קטן מהדיאטה של האנושית עד לא מזמן, הרי שאין לחצים אבולוציוניים לכיוון התפתחות קוגניטיבית. גם העובדה שלא צריך להתאמץ יותר מדי מבחינת מציאת מחסה סייעה לכך. כל מה שנשאר, אם ככה, זה להתמודד עם טורפים אחרים, שאוהבים אוכל על שתי רגליים. בשביל זה, מספיק לרוץ מהר ולדעת לטפס על עצים. לעומת זאת, באירופה (וגם במדבר של צפון אפריקה והמזרח התיכון), צריך להמציא דברים כל הזמן כדי לשרוד - מחסה, מציאת מזון, חימום הגוף וכו'. לא פלא שבסופו של דבר אירופה מצאה את החקלאות הרבה לפני האפריקאים. לכן אצלם היה יותר לחץ לטובת החכמים ופחות לטובת המהירים. פשטני, אבל הגיוני יותר ממה שאתה אמרת, נראה לי. ואגב, כל החישוב שלך תלוי בקצב השינוי האבולוציוני, שלמיטב ידיעתי הוא הרבה יותר איטי ממה שאתה חישבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר שאתה נותן אכן מפורט יותר, וגם פרקי הזמן שהוא מכסה ארוכים יותר. בסימולציה שלי אין בכלל ''קצב שינוי אבולוציוני''. יש רק פיזור של הצאצאים סביב ההורים, ולחץ מסויים להעדפת ה''טובים'' יותר. נכון שהתוצאה (קצב השינוי האבולוציוני) היא מהירה באופן שנראה לא סביר. אם אתה יכול להציע מספרים אחרים או סכמות יותר מסובכות, אשמח לנסות לבדוק אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתוספת 0.2 כפול משתנה נורמלי" - אני חושב שה 0.2 גדול מדי. מעניין לראות איך הסימולציה תלויה בפרמטר הזה (נניח בטווח מ 0.001 עד 0.2) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שפרמטר נמוך יותר מאט את התהליך, ציפיתי שערך נמוך יגרום לעליה לא משמעותית בציון הכללי. למרבה הפתעתי, גם אם מציבים 0 בפרמטר הזה (כלומר: הצאצאים זהים להורה), בטווח של שמונים דורות האוכלוסיה עולה לערך X ממוצע של בערך 1 (לעומת ההתחלה שהיא כזכור אפס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה זה לא כל כך מפתיע. ככה בדיוק מתבצעת ברירה מלאכותית: עובדת על ההתפלגות הנתונה של הגנים בלי לחכות למוטציות נוספות - ו 80 דורות של כלבים הם הרבה יותר ממה שנדרש לפיתוח זן חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס לחלק הראשון של תגובתך - פגשתי הסבר דומה בנוגע להישגים האנורמליים של יהודים בארה"ב (שאכן ממוקמים בממוצע מעל האוכלוסיה הלבנה הכללית במבחני IQ, כמו גם בהישגים אקדמיים), הנוגע לתרבות היהודית ולדגש המסורתי על פלפול ולמידה. הסבר דומה מנסה לעגן את ההישגים של האסיאתים-אמריקאים בקונפוציאניזם, בשל ערכי המשמעת העצמית הנוקשים שלו (עוד בנושא - למי שמכיר את ספרו של מקס ובר על האתיקה הפרוטסטנטית, בו הוא מפתח את התזה כי ערכי הלותרניזם הם שגרמו להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית). בשנות התשעים נכתבה ספרות רבה על ההבדלים בין קבוצות מהגרים, בנסיון למצוא את הגורמים להישגים הדיפרנציאליים של קבוצות שונות. ההנחה היא כי בארה"ב נבדלות קבוצות בהתאם לאופי הרצוני של ההגירה - מהגרים רצוניים (voluntary), כמו האסיאתים בדורות האחרונים, מול מהגרים בלתי-רצוניים, כמו השחורים (בדורות הקודמים) או האינדיאנים (שעברו קולוניאליזציה). קבוצות רצוניות מצליחות מאוד בארה"ב, בעוד שקבוצות לא-רצוניות נכשלות חברתית. מעניין לציין שדווקא היהודים הם יוצאי-הדופן, ובספרות מדה"ח הם לא נחשבים לקבוצת מיעוט כלל (minority group), כיוון שהכוח החברתי שלהם שווה לזה של הוואספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתמצא בנבכי הכיתות הנוצריות - אבל האמריקאים הם לא פוריטנים? או שזה אותו דבר כמו לותרניזם? התיאוריה שהצגת היא מעניינת, וגם מאוד הגיונית - הרי מי שהצליח להגר לארה"ב הם בד"כ הקבוצות העליונות בכל קהילה, בעוד שאצל השחורים הם "יובאו" en masse, בלי לעשות הפרדה כלשהי ביניהם. טענה דומה שמעתי פעם על הקבוצות החברתיות בישראל - האליטות בקרב עדות המזרח העדיפו להגר לאירופה או ארה"ב, בעוד שהשכבות הנמוכות יותר הגיעו לישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כן, אני כתבתי את זה בדיון אחר) בנוסף, קבוצות רצוניות משוות את הישגיהן לאלו של הנשארים-מאחור, בעוד שקבוצות לא-רצוניות חסרות את יכולת ההתייחסות לארץ המוצא, ומשוות את הישגיהן להישגי הלבנים. בעוד שבני הקבוצה הרצונית פוגשים את ''ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות'', הרי שבני הקבוצה השניה הופכים מודעים לנחיתותם היחסית לאוכלוסיה הלבנה המבוססת, ומפתחים תרבויות-נגד (כמו תרבות הגטו השחורה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהם הגיעו לכאן באופן לא כל כך רצוני ובכל זאת הדור השני מצליח. לעומתם הפורטוריקנים, שבקושי אפשר לקרוא להם מהגרים הגיעו מרצונם החופשי והם לא מצליחים במיוחד. אם הולכים קצת אחורה בהיסטוריה, הרי שחלק ניכר מאד מהאוכלוסיה הלבנה הגיעו לכאן בתור פליטים על רקע דתי או בגלל העוני באירופה. מדוע אין (כמעט) גטאות איריים, גרמניים ופולניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפורטוריקנים הם מהגרים לא-רצוניים (קרא קצת על ההיסטוריה של ארה"ב ופורטו-ריקו). האירים והגרמנים חיו בגטאות וסבלו מנחיתות חברתית תהומית במשך שלושת הדורות מיד אחרי גלי ההגירה הגדולים מאירופה. כמו כל דבר, הזמן מתקן - ילדיהם (דור שלישי והלאה) הם כבר "רצוניים". על ילדים ויאטנאמים, קרא את Zhou and Bankston מ-1996 "The new second generation", שם הם מסבירים את ההצלחה של ילדים ויאטנאמים בארה"ב כנובעת מערכי עבודה קשה המאפיינים את החברה הויאטנאמית, כמו גם מההון החברתי (Social Capital) הגבוה של הויאטנאמים - דהיינו, בניגוד למהגרים מדרום-אמריקה, למשל, למהגרים האסיאתים נורמות תקשורת קהילתית ומשפחתית אפקטיביות, התורמת להישגיות הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אחד משנינו לא מבין נכון את המונח "הגירה רצונית" לעומת "כפויה". אנו רוצים להסביר גנטית הבדלים בכישורים בין אוכלוסיות מהגרים. לכן אנו רוצים להבחין בין מצב בו אלו שהיגרו היו בעלי כישורים מיוחדים, לבין מצב שלא. "הגירה רצונית", לכן, היא כל מצב שבו המהגרים *החליטו* להגר, וכל מי שאתה מזכיר אכן החליט להגר. ההיפך: בהגירה על רקע של פליטות, או עוני, לרוב לא כל הרוצים להגר מצליחים; סביר שהמוכשרים יותר הם אלו שמצליחים. זאת לעומת הכושים שהובאו כעבדים, ו"הגירתם" לא היתה החלטה שלהם. כפי שהזכיר מיץ, הסלקציה עליהם היתה רצחנית1 - אבל לסוג מסוים מאוד של כישורים, חוסן גופני. או שבאמת אני זה שלא מבין? אגב, כבר הרבה זמן אני מהרהר בסלקציה הקיימת היום: מדובר הרבה על כך שאירופה זקוקה להגירה כדי לשמור על מצב דמוגרפי (התפלגות גילים) תקין. אבל האירופים ככלל לא אוהבים מהגרים, ומטילים מגבלות קשות על הגירה. אנשים בכל זאת מצליחים להגר, אבל מול קשיים גדולים. התוצאה, אני מניח, יכולה להיות "השבחת גזע" של אוכלוסית המהגרים. הייתכן שיש כאן מין קונספירציה של מקבלי החלטות באירופה, להקשיח מדיניות הגירה כדי לגרום לכך שהנקלטים (בדור השני, לפחות) יהיו מוכשרים יותר? 1דיון 151 הפסקאות הראשונות. טוב, אין שם הפתעות מרעישות במה שנוגע לענייננו כאן, אני סתם עושה קצת פרסומת עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ, אכן לא הבנת את המושג לחלוטין. מהגרים רצוניים רבים הם חסרי כישורים או השכלה, ובהחלט לא מייצגים את האליטה של ארצות מוצאם. אמנם קיימים מקרים של "הגירה סלקטיבית", אך אלו מקרים נדירים (רלוונטי רק בנוגע לחלק קטן מהאסיאתים המהגרים לארה"ב - בעיקר הסינים - ולחלק קטן מהדרום-אמריקאים המהגרים לארה"ב). התיאוריה בנוגע למהגרים רצוניים/לא-רצוניים מתייחסת בעיקר לתהליכים פסיכולוגיים/סוציולוגיים אשר זרים חווים במדינה חדשה. האם סיום תיכון בלבד (בלי המשך ללימודים גבוהים), למשל, ייחשב בעיני בני הדור השני כהצלחה, או ככשלון? תלוי מהי קבוצת ההתייחסות שלהם. בעוד מהגרים רצוניים משווים עצמם לארץ המוצא, מהגרים לא רצוניים משווים עצמם לאוכלוסיה הלבנה. בעוד מהגרים רצוניים לא רואים עצמם כחווים אפליה (גם אם הישגיהם נמוכים משל האוכלוסיה הלבנה המקומית), מהגרים לא-רצוניים מפרשים את נחיתותם היחסית כנובעת מאפליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, איך קובעים אם מישהו הוא מהגר רצוני או לא-רצוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהגרים לא-רצוניים הם אלו שהמגורים בארה''ב נכפו עליהם. למשל, האינדיאנים, ההוואיאנים או הצפון-מקסיקנים, שאדמתם נגזלה ופתאום הם מצאו עצמם גרים בארה''ב, או השחורים שהובאו כעבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נדמה לי שהבנתי נכון את הגדרת המושג "מהגרים רצוניים", וטעיתי בניחוש שלי מה אומרת עליהם התיאוריה. בפרט, נדמה לי שלפי ההגדרה שנתת לדובי, אז כל אלו שהיגרו לארה"ב מאירופה בשל עוני או רדיפות דתיות הם כן מהגרים רצוניים: עדיין היוזמה להגירה היתה שלהם. הגיוני שגם מהגרים רצוניים אינם מייצגים את האליטה בארץ מוצאם. אבל כאן זה כבר נהיה מעניין: אני הנחתי שהם מייצגים חתך כישורים גבוה יותר מהממוצע. וזה לא סותר את זה שהם לא מייצגים את האליטה, שהרי אליטה מייצגת שילוב מסוים של כישורים עם מעמד נורש מההורים. אפשר להניח, בקירוב, שיש מצבים בהם אוכלוסיה שלמה ממעמד נמוך נמצאת במצוקה (עוני, רדיפות דתיות); כולם אינם אליטה, אבל הכישורים *הגנטיים* שלהם אינם נופלים, בממוצע, מאלו של האליטה. רובם, נניח, ירצו להגר; אולי רק חלקם יצליחו להגר, ואלו המוכשרים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הכושים שיובאו לארה''ב (הו)פעלה ברירה מלאכותית חזקה מאד, אולם לאו דווקא על האינטליגנציה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימי לב שמר ו. אינו מיחס את ההבדלים להטיה תרבותית גרידא, אלא לשינויים גנטיים שנבררו (selected) ע"י ההטיה התרבותית הזאת. זאת לא ממש אותה טענה, ואני חושב שההשערה של מר ו. היתה נתקלת בארה"ב בהרבה התנגדות מאחר ונודפים ממנה ריחות גזעניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו היתה תוספת שלי. את השערותיו של מר ו. קראתי בעבר, והן אכן משמשות בפוסט-דארוויניזם לפעמים (ובהרבה מקרים אחרים, נשללות על הסף). עם זאת, הידע שלי בהתפתחויות האחרונות של הפוסט-דארוויניזם מוגבל, לצערי, ולכן - יפה שתיקה (או לחילופין, יפה לי דיון בתרבות, נושא בו אני מתמחה, ולא בביולוגיה, נושא אותו זנחתי בסוף כתה י'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לצטט את עצמי: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. אני חושב שבמקום שנמדדים הבדלים בין אוכלוסיות, יש צורך להסביר אותם. ההסברים התרבותיים לא תמיד עומדים במשימה (ראה דוגמת האינדיאנים במאמר הקודם). בנוסף, זהו אחד הנושאים שבו אני מרשה לעצמי שלא לקבל בעיניים עצומות את התאוריות המקובלות, מכיוון שיש לחץ חזק נגד רעיונות מבוססי-תורשה (מי שנכווה בצוננים נזהר וגו'), ולהיות מוקע כגזען (אפילו כשהראיות קלושות) לא עוזר לקריירה של אף אחד. "הכל מודים בשחרותו של כושי", ויש הבדלים רבים אחרים בין גזעים ואומות (לסינים יש עיניים מלוכסנות). מנקודת מבט אובייקטיבית, האקסיומה שדווקא אינטליגנציה חייבת להיות אחידה בכל מקום נראית לי מאולצת, ונובעת מסיבות חיצוניות למדע (גם אם מוצדקות להפליא). בכל אופן, ליתר בטחון: אין שום לגיטימציה להשתמש ביתרון כלשהו (ואפילו מוכח) של קבוצה לאומית או גזעית על אחרות, כדי לגזור ממנו אפליה. לימוד והבנת הבדלים כאלו הם מדע; אפליה על רקע כזה היא גזענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא תהיינה אי הבנות, *לי* אין שום בעיה עם ההסבר שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשאלה המרכזית כאן (שאיננה מנותקת מן הרעיונות שבבסיס כל תאוריה אבולוציונית) היא ההגדרה שאנו משתמשים בה לאינטלגנציה. אני מסופק אם השגים ניכרים במבחני אינטלגנציה היו מאפשרים לבעלי אותה קבוצה לשרוד בסביבה שבה שרד אותו הומו ארקטוס (או מה שלא יהיה ) שהיה לחלוטין נכשל באותם מבחנים. ומכאן ההנחה שהסביבה היא משתנה קבוע היא בעיתית לכל מערכת כזו של התפלגות אבולוציונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה שאנחנו יכולים לקרוא. האם זה אומר שהומו ארקטוס ידע לקרוא, או אולי שהיתה סלקציה שלילית נגד הומו-ארקטוסים שלא ידעו לקרוא? כמובן שמדובר על כשרים בסיסיים יותר ("אינטליגנציה"), שפשוט נמצאים בקורלציה חזקה ליכולת הזו. ההשתנות של הסביבה תלויה בנקודת המבט. לחץ אבולוציוני לכיוון הגדלת המוח קיים כבר הרבה זמן; הלחץ לשיפור ממוקד יותר של האינטליגנציה הוא לא אחיד בעולם, ובוודאי שהבדלים בין עמים הם עניין לאלפי השנים האחרונות לכל היותר. בכל מקרה אני חושב שהבדלים מסויימים אפשר להסביר גם לפי התרחשויות קצרות מועד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא אם אנחנו לא דוגמים חתך מסוים בזמן החברה הפוסט תעשיתית של התחלת המאה העשרים ואחת ומקישים מהנתונים של נקודת הזמן הזו על מונחים כללים כמו אינטליגנציה.שמהותה (אולי היא) יכולת להפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית. ושוב לניסוי המאוד מופרך שלי אני מודה. אבל אם נשתול תוך מסע בזמן מישהו מקצה הסקאלה האבולוציות הישר אל תוך תחילתה.נדמה לי שהוא עדין יהפוך פעילות נוירונית למישורים של פעילות לוגית (אם ההגדרה הזו בכלל יכולה להגדיר המשהו) אבל השוני בין הפעילויות הלוגיות האלה יהיה שונה מאוד. רוב האנרגיה יופנה ליעילות של חטיבת עצים ולא לכתיבת מזכרים וחשיבה על הצלת היערות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה קורא "תחילת הסקאלה האבולוציונית", אבל אני חושב שאם נסתפק בלשלוח את האדם בן זמננו לאתונה של אריסטו, הוא יוכל לערוך מבחני אינטליגנציה דומים לאלו של היום, והם אפילו יהיו ברי-השוואה. ברור שבזמנים קדומים, תבונה התבטאה באופן שונה מאשר היום; בכל זאת משהו צריך להסביר את ההתפתחות שלה, אז כנראה שהבעיות שהסביבה מציבה דורשות כלים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי ברור מהי אותה סקאלה. והשאלה היא באמת מענינת האם נקבל אותם נתונים? לי לגמרי לא ברור שאכן כך יהיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי שאלה באיחור, ואני מקוה שהכותב עוד נמצא באתר זה: מה פירוש המלה "סטוכסטי", מתוך המשפט "אבולוציה היא תהליך סטוכסטי"? בתודה על תשומת הלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המילה סטוכסטי http://en.wikipedia.org/wiki/Stochastic ועל תהליכים סטוכסטים http://en.wikipedia.org/wiki/Stochastic_process | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>>א) החיים באפריקה הם קשים לאדם יותר באופן אובייקטיבי מאשר באירופה. היתרון של אצנים מהירים בחברה מבוססת ציד כמו הערבות האפריקאיות (או האוסטרליות) ילידי אפריקה מעמי בנטו (שמקורם במערב אפריקה) ומעמי מזרח-אפריקה עסקו בחקלאות ובמרעה משך אלפי שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני יודע שכל ההסברים האלו נגועים באינספור הכללות. מצויין - מתאמים לא צריכים שום דבר אחר.'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |