לבנת פועלת לסגירת הטלוויזיה החינוכית | 1071 | ||||||||
|
לבנת פועלת לסגירת הטלוויזיה החינוכית | 1071 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אכן, אויבת תרבות. בלי הטלויזיה החינוכית חיינו אינם חיים. |
|
||||
|
||||
הטלוויזיה החינוכית הייתה הערוץ הראשון שעלה לשידור בישראל בשנת 67' (הטלוויזיה הכללית החלה לשדר רק כעבור כמה שנים). די מעציב שלא רק את פריצת הטלוויזיה לישראל סימנה הסנונית הזו, אלא גם את סוף השידור הציבורי היא מסמנת לנו. הטלוויזיה החינוכית, מעבר להיותה מקור בלתי נדלה לנוסטלגיה עבור בני ה-20-30 של ימינו, היא גם בעלת פוטנציאל אדיר להוות גורם מחנך חשוב בישראל. הפיכתה לעוד כלי בידי תעשיית הטלוויזיה (העלובה) המסחרית בישראל תהפוך את הפוטנציאל הבלתי-מנוצל הזה לבלתי-קיים. חבל. |
|
||||
|
||||
עכשיו גרמת לי להיות עצובה באמת ולהתבייש במה שכתבתי. |
|
||||
|
||||
הטלוויזיה הכללית התחילה לשדר ב68'. ולימור ליבנת היא אכן אויבת התרבות. מינוייה כשרת החינוך והתרבות היה מוצדק כמינויו של צחי הנגבי כשר המשפטים. מה הלאה? איווט ליברמן כשר המשטרה? |
|
||||
|
||||
במאמר המתפרסם הבוקר ב"הארץ" רוגל אלפר קורא ליישם את המלצות ועדת האוזר. (מחייב רישום) |
|
||||
|
||||
שר התרבות הוא מתן וילנאי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לבנת הודיעה שהיא מעוניינת להקים גוף חלופי שיחלוב פחות מכספי המדינה. בכלל לא בטוח שהוא יהיה מסחרי, יכול להיות שישאר בבעלות המדינה. יכול להיות שבסוף נסיים רק עם רפורמה רצינית בחינוכית. מה יש בארץ הזו שתושביה מפחדים משינויים, גם אם הם לטובה? וככלל, השרה לבנת היא אולי שרת החינוך הטובה ביותר ב15 השנים האחרונות. היחיד שאולי השתווה לה היה רובינשטיין, אך היו לו כמה מעידות שלא יאמרו לזכותו (ההגרלות). לבנת היא שרת החינוך היחידה בעשור וחצי האחרונים שהחלה במס' רפורמות ושינויים מהותיים במשרד החינוך ובמערכת החינוכית כולה, ושממשיכה בתוקף לעמוד מאחוריהם, למרות ההתנגדות של אלו היושבים במגדלי השן למיניהם והמפחדים משינויים ורפורמות, מחשש שיהיו לרעתם. |
|
||||
|
||||
פוטנציאל אדיר, אבל האם משהו מהפוטנציאל הזה מומש במהלך העשור האחרון? התשובה היא "כן, 'הכל אנשים' של בראון-זלצר". הבעיה היא שאם מחלקים את תקציבה (הקטן יחסית) של החינוכית לאורך העשור החולף במספר הדקות ב"הכל אנשים", בטח מגלים שדקת "סטאר טרק" עולה פחות (והאמת, גם שווה פחות). צר לי מאד על כי הטלוויזיה החינוכית שהיתה פורצת-דרך בתרבות וביצירה הישראלית (ותקצר היריעה מלפרט, אבל ר' להלן) כבר חדלה להיות כזו. ההנהלה והעובדים בוודאי אינם האחראים העיקריים לכך (אם כי ניתן לסמן את תחילת הסוף עם עזיבתם של לורברבוים ופרנר, או עם העברת תיק החינוך לידי מרצ). למרות הסנטימנטים לחינוכית, למרות העדפתי את "ערב חדש" על פני "שש עם" ההיא מחמש, למרות היותי אחוז-הצפיה של "תיק תקשורת", למרות ש"זהו זה" היתה פעם מצחיקה, למרות ש"קרובים קרובים" היא הסיטקום הישראלית היחידה, למרות "רחוב סומסום" (זו של שנות השמונים, כשהיה כסף) הנפלאה (ואולי בעצם הפער בין הפלא הזה לבין המהדורה האיומה של שנות התשעים מגלם בתוכו את מה שקרה לתחנה), למרות "רואים שש-שש" פורצת-הדרך (ושידורים חוזרים של "האסיר"), למרות "חוקי המשחק" ו"ארץ מולדת" שרצוי שכל אזרח ישראלי יכיר, למרות "סאלם ותעלם", למרות אירוו קפלן ופועלו, ולמרות עוד המון דברים טובים ונפלאים שלא היו מתאפשרים בשום מקום אחר (בטח שלא ברשות השידור, בטח שלא ב"מחלקת הילדים והנוער" של הטלוויזיה הישראלית), כתבתי כאן יותר מפעם אחת: למשרד הבטחון לא צריכה להיות תחנת רדיו, למשרד התחבורה לא צריכה להיות תחנת רדיו, ולמשרד החינוך לא צריכה להיות תחנת טלוויזיה (טח"י, אגב, כמו גל"ץ, לא היתה מעולם "שידור ציבורי" אלא "שידור ממשלתי")1. המצב הנוכחי רע. עלויות-ההפקה בטח"י הן גבוהות, מאותן סיבות שעלויות-ההפקה ברשות השידור גבוהות (אבטלה סמויה, שכר גבוה, הסכמי-עבודה של השירות הציבורי, ניהול בינוני ומטה). התוצאה היא שיחסית לתקציבה הנתון, טח"י מייצרת מעט מאד תוכן איכותי. האם צריכה להיות תחנת טלוויזיה לימודית בישראל? נראה שלא. הטכנולוגיה של שנות השמונים (קלטות VHS) במחירים של שנות האלפיים מחליפים את השידורים הלימודיים. תכני-העשרה, תכנים תרבותיים וחינוכיים מהסוג שהייתי מצפה מטח"י לייצר ולשדר שייכים, למעשה, לתחום הרחב של "שידור ציבורי", אולם השידור הציבורי בארץ שמט את הכדור גם הוא. לפיכך, המלצות ועדת האוזר אינן בהכרח כה גרועות כפי שארגוני-היוצרים הצעקניים מנסים לגרום להן להיראות. ראוי לשים לב, שארגונים אלה נמצאים במעמד דומה לארגוני-העובדים במקום בו מוחלט על "התייעלות" או הפרטה, וכך צריך להתייחס לטענותיהם. יתכן, אמנם, שמשרד החינוך אינו מתכוון ליישם את ההמלצות במלואן, אלא רק את מה שנראה לו. אולם יישום מלא של ההמלצות יביא לכך שתהיה יותר יצירה טלוויזיונית איכותית בישראל, *לטובת הציבור כולו*. גם התעשיה תרוויח, כיוון שיותר כסף יגיע ליוצרים ופחות למנגנון ממשלתי בלתי-יעיל. לכן, ועד שאשוכנע אחרת, אני נוטה להסכים עם עיקר המלצותיה של הוועדה, ולהצטער על כך שסופה של טח"י לא היה מפואר כשאר ימיה. 1 אתה ראית את זה, GeG ? |
|
||||
|
||||
טלביזיה. רק בצורה כזו שנקייה משיקולי רייטינג ומסחר יכולה להתקיים טלביזיה איכותית עם שידורים שנחוצים לציבור. בארה''ב קיים הערוץ הציבורי שגם הוא משדר דברים שאינם ''רייטינגים'' וגם שם שותפיה לדעה של לבנת ניסו ומנסים לחסל אותו. |
|
||||
|
||||
בבריטניה אין למשרד החינוך טלוויזיה. בארה"ב אין לממשל טלוויזיה: ה- cpb לא מייצר טלוויזיה אלא משתתף במימון גופי-הפקה ושידור פרטיים וציבוריים המייצרים את התכנים. נשמע מוכר? מזכיר איזו הצעה של איזו ועדה מהזמן האחרון? (ובארה"ב התחנות הציבוריות נסמכות גם על כספי תרומות). תן בבקשה דוגמא מוסמכת לכך ש"[בארה"ב] שותפיה לדעה של לבנת ניסו ומנסים לחסל [את השידור הציבורי]". תודה מראש. |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים ניסו גופים ופוליטיקאים שמרנים לסגור את הpbc. עצם קיומו והתכנים שבו לא מצאו חן בעיניהם. לגבי עניינו, אם מטרתה של ליבנת הייתה לשמור על תכני החינוכית כך שיממונו ע"י גופים חיצוניים זה באמת היה יעול. הענין הוא שזה לא כך. מטרתה לסגור את הערוץ לגמרי כתוצאה מחוסר יכולת הישרדות בשוק החופשי. בכך היא דומה לשותפיה האמריקאים לדעה. |
|
||||
|
||||
תן בבקשה דוגמא מוסמכת לכך שבארה"ב שותפיה לדעה של לבנת ניסו ומנסים לחסל את השידור הציבורי. בינתיים רק חזרת על הטענה תוך החלשתה (מ"ניסו ומנסים" ל"ניסו") והפגנת בורות-מה (pbc?! שו הדא?) להמשך: אני רואה ששוב שלפת את כדור-הבדולח קורא-המחשבות שלך. אולי תגלה לי איפה קנית אותו? גם אני רוצה אחד. |
|
||||
|
||||
אתה זה שבילבלת אותי. הכוונה היא כמובן לpbs. קראתי על זה לפני כמה שנים בעיתון, ואין יסוד לחשוב שדעות אותם גופים השתנו מאז. לגבי לבנת, זה לא סוד שהיא תומכת בהפרטה מוחלטת והצעד שלה לגבי החינוכית נובע מכך ולא מרצון לייעול. |
|
||||
|
||||
בלבלתי אותך? צר לי. PBS הוא, מה לעשות, עסק פרטי (כן, כן, הפרטה, הצילו!), שפחות מ- 20% ממימונו מגיעים מהממשל (דרך ה- CPB ומחלקת החינוך; נתוני 2001). אני חושש שאינך יודע מה אתה סח, אבל אולי העיתון בלבל אותך. כתבת ש"מטרתה לסגור את הערוץ לגמרי". מה בין הפרטה לבין זה, ומה בין זה לבין המלצות האוזר? כפי שציינתי, המודל האמריקאי אותו אתה מוקיר אמנם כולל הפרטה וטלתרומים פעמיים בשנה. אם אתה חושב שזו הדרך לקיים את שידורי טח"י, אמור "אני נגד דו"ח האוזר, אני בעד הפרטה". |
|
||||
|
||||
האם לסמן את מיכה פרידמן (המנחה לשעבר של "תיק תקשורת") כאיש מקצוע גרוע? |
|
||||
|
||||
אני לא אחראי על הסימונים. המשפט "ממשלת ישראל אינה יודעת שערוץ הטלוויזיה הנחשב והמוערך ביותר בארה"ב הוא PBS (ערוץ 13) - ערוץ ציבורי ממומן בכספי מדינה ועירייה (ניו יורק), קרנות לתמיכה בתרבות של גופים מסחריים ותרומות של הציבור" מכיל א. טענה לגבי מה ממשלת ישראל יודעת – לא נשמע רציני ב. אפיון שאני מקווה שמשמעותו ברורה לכותב, כי לי היא לא: "הנחשב והמוערך ביותר בארה"ב", במיוחד בקונטקסט של תחנה מקומית ג. התייחסות ל- PBS כ"ערוץ" וזיהויו עם תחנת טלוויזיה אחת (ככל הנראה thirteen WNET) "PBS [...] is a private, non-profit media enterprise owned and operated by the nation's 349 public television stations". ( http://www.pbs.org ) כשפרידמן (העובד בתחנת הרדיו של משהב"ט) הנחה את "תיק תקשורת" התחזקה המגמה של התכנית לעסוק פחות בענייני תקשורת ויותר בחדשות ובענייני היום.1 ועדת החינוך של הכנסת, בראשותו של ח"כ זבולון אורלב, דחתה היום את המלצות ועדת האוזר. מנכ"ל החינוכית הציג תכנית רפורמה משלו, המוסכמת על העובדים, לדבריו: |
|
||||
|
||||
ראה תמיהתי באשר לאורלב וללנגנטל, כאן: תגובה 81687 |
|
||||
|
||||
מה זה הPBC הזה? אני מכיר רק PBS (Public Broadcast Service) בארה"ב. |
|
||||
|
||||
מה עם לקרוא? תגובה 77849 CPB - Corporation for Public Broadcasting ה-CPB הוא מלכ"ר שנוסד ע"י הקונגרס כדי לרכז את כל פעילות הטלויזיה הציבורית, כלומר לנהל את כספיה, לגייס תרומות עבורה וכו'. אני לא בטוח, אבל אני חושב שמדובר בארגון גג לPBS, ITVS, NPR ועוד כמה שאני לא מכיר. בכל אופן, גם מיץ ענה בעניין, נסה להצליב נתונים.
|
|
||||
|
||||
חפש ידיעות וחדשות על NEA NEH PBS NPR ותיקצובן הפדרלי שהולך ומתדלדל, כתוצאה מלחץ שמרני. תחנות חזקות כמו ל.א., נ.י., בוסטון (שמפיקות אגב הרבה מהסרטים הדוקומנטריים כמו ג'אז, מלחמת האזרחים, רוק נ-רול וגם את תיאטרוני הכורסא האנגליים) מצליחות לשרוד יפה הודות לתרומות מקרנות פרטיות, חברות והתרמות רבעוניות מציבור הצופים. הכנסותיהן תומכות באלפי התחנות המקומיות הקטנות. |
|
||||
|
||||
א. (בעצם, לכך רמזתי בכותרת קודם:) מדוע עדיפה טלוויזיה של הממשלה, תחת מרותו של פוליטיקאי, על פני טלוויזיה ציבורית (רשות השידור)? ב. האם אתה מודע לבעיות בטח"י, כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח מבקרת המדינה בשעתו ובדו"ח האוזר? אם כן, מהו הפתרון ש*אתה* מציע? (או, אם לנסח זאת בסגנונך: "הבעיה שלך, כמו של כל הימין, היא שאין לך אלטרנטיבה ושום הצעה פרגמטית, אלא רק סיסמאות ו'אויבים"'). |
|
||||
|
||||
טלוויזיה ציבורית אכן עדיפה על ערוץ ממשלתי, אבל זו לא מטרתה של ליבנת. מטרתה היא לזרוק את הערוץ לשוק הרייטינג ובכך לגרום לסגירתו. לגבי הפתרון, צריך להשקיע בערוץ כספים ע''י הממשלה וגורמים חינוכיים ולבצע שינויים בלוח המשדרים. |
|
||||
|
||||
לגבי כדור-הבדולח, ראה תגובתי הקודמת לך. כרגע החינוכית מבoססת בשני שווקי-רייטינג – ערוץ 2 וערוץ 10. המלצות האוזר מדברות על הוצאתה מהם לתוך ערוץ 1 וערוץ 23 הייעודי. העובדה שהתחנה לא תצטרך למכור פרסומות לפרנסתה, כפי שהיא עושה כיום, אמורה לשחרר אותה משיקולי רייטינג, הלא כן? בינתיים, שתי המלצותיך מתיישבות עם דו"ח האוזר: הפניית יותר כסף להפקות ופחות לתקורות, ושינויים בלוח המשדרים. אנא פרט, שנראה את ההבדלים: על איזו השקעה מדובר, ומיהם הגורמים החינוכיים אליהם אתה מתכוון (שאינם ממומנים ע"י הממשלה)? על אילו שינויים בלוח המשדרים אתה ממליץ, להבדיל מהאוזר? |
|
||||
|
||||
הפירסומות לא משודרות ביוזמת החינוכית אלא ביוזמת ערוץ 2 שמהווה אכסניה לחינוכית. השקעה כפי שאמרתי - ע"י הממשלה וגורמים כמו מוסדות חינוך ומחקר.(כמו שנעשה כיום ע"י האוניברסיטה הפתוחה, בצורה יותר מתוגברת). השינויים בלוח המשדרים צריכים להיות יותר הפקות מקור ויותר תוכניות חינוכיות בתחום המשדרים הקנויים. |
|
||||
|
||||
בוא נראה, טח"י היא בעלת זיכיונות בערוצים המסחריים, היא המוכרת את זמן-הפרסום, היא הנהנית מההכנסות מפרסום, כדי שתוכל למכור הרבה פרסומות וביוקר, היא צריכה להציג למפרסמים הפוטנציאליים נתוני רייטינג טובים. אז מי פה בדיוק היוזם, ואיך זה משנה את העובדה שהחינוכית פועלת ב"שוק הרייטינג", עם אינטרס מובהק ברייטינג גבוה? מוסדות החינוך והמחקר שאתה מדבר עליהם ממומנים ברובם בעיקר ע"י הממשלה, אז הנח את הקלפים על השולחן – אתה רוצה להעביר עוד כסף של משלמי המיסים לטח"י. לא הבנתי את ההערה לגבי האוניברסיטה הפתוחה. שוב, אני רואה שאתה מסכים עם האוזר בעניין המשדרים. |
|
||||
|
||||
הפתרון שלי בודאי לא כרוך בפיטור עובדים. אבל מה איכפת לליבנת מזה? |
|
||||
|
||||
לקרוא ולא להאמין. אני מציע שתקרא את תגובתי לדובי על לימור לבנת : תגובה 77835 דרך אגב, אתה תומך בהשארת עובדים בעבודתם למרות שאין לעבודתם תועלת למשק או סיבה כלכלית של ממש? |
|
||||
|
||||
ומי קובע את מידת התועלת שלהם למשק? אתה? כל עוד ערוץ החינוכית חיוני וחשוב למדינה גם עבודתם מועילה ותורמת. |
|
||||
|
||||
לא, לא אני - ועדה של אנשי מקצוע שבחנה את הנושא מכל ההיבטים האפשריים, והגיעה למסקנה ברורה. וכיצד אתה קובע שערוץ החינוכית חיוני וחשוב למדינה, במתכונתו הנוכחית? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שצריך להישאר במתכונת הנוכחית, אלא לשפר וליעל את הערוץ, אבל לא ע''י פיטורים. |
|
||||
|
||||
ולא ברור לך שבד"כ המילה "ייעול" נרדפת ל"פיטורים", ו"שיפור" ל"קיצוצים"? |
|
||||
|
||||
הוא כרוך בפיטורי עובדים, אבל לא בחינוכית: אתה מציע להגדיל את תקציב המדינה ולהשקיע אותו באופן שלא יגיע לתעשיה. תקציב מדינה מנופח וגירעון גדול אינם מבשרים צמיחה ואינם ומאפשרים יותר הפחתת מסים. אז עוד מפעל טקסטיל ייסגר, עוד חברות היי-טק יצומצמו. פיטורים יהיו, אבל במקום בסקטור הציבורי (עם תנאי פרישה מועדפים, כהצעת האוזר, ועם אפשרות לחזור למעגל העבודה בסקטור הפרטי שייגדל) הם יהיו בסקטור הפרטי (אנשים ילכו הביתה בלי שמישהו ידאג לעתידם ובמקרים רבים בלי סיכוי לחזור לעבודה). אבל מה אכפת לך מזה? |
|
||||
|
||||
אני לא רואה שבגלל הפיטורים בחינוכית ישתפר המצב הכלכלי בסקטור הפרטי. ובהחלט איכפת לי מזה. כרגע אני עובד כבודק תוכנה במקום כמתכנת בגלל המצב במשק. |
|
||||
|
||||
בגלל המצב במשק או כי אתה מתכנת גרוע? |
|
||||
|
||||
בגלל המצב במשק. |
|
||||
|
||||
אין קשר בין האחד לשני- בדיקת תוכנה הוא מקצוע בפני עצמו, שלצערי מאוייש לפעמים על ידי אנשים שלא רואים בו את מקצועם. אגב, הכרתי כמה וכמה מתכנתים מבריקים, שהיו בודקי תוכנה גרועים ביותר. זה פשוט מקצוע אחר שדורש כישורים אחרים. |
|
||||
|
||||
אבל הראיתי לך: תקציב מדינה נפוח וגרעון גדול לא מעודדים משקיעים זרים. זה באופן כללי. במקרה דנן, נוסף על כך, הוצאת ההפקות לסקטור הפרטי מן הסתם תשפר את מצב התעשיה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מדוע הזכיר אותי אדוני בהקשר הדיכוטומיה שערך בין "שידור ציבורי" ל ממשלתי". גם אם אזכורי מכוון לחוץ לסוגריים, עדיין לא הבנתי מה לקביעה כי למשרד כזה או אחר לא צריך להיות אמצעי תקשורת ולעבדך הצנוע... אבל כדי שלא להוסיף לשרת האייל רק תמיהה נבובה זו, אנצל את המלבן הזה לנוסטלגיה לתוכנית "החיים" (נדמה לי כי כך קראו לה) ואחרות הדומות לה (contact, קוסמוס, ותוכנית נוספת מאותו יוצר של "החיים" שלימדה את מוצא האדם, "פרפר נחמד" החינוכית כל-כך - שאם עדיין משודרת הרי שהיא נבלעת בתוכניות הזבל של ערוצי הכבלים [לא באשמת הערוץ הציבורי]), שלהבדיל אלפי הבדלות מתוכניות הפוקימונים למיניהן, זו ממש היה בכוחה להעביר את הפליאה שבחקר היקום הסובב אותנו (מדע) אל נפשותיהן הרכות של ילדינו. כה חבל שהילדים של היום לא יגדלו על התוכניות הללו אלא על תוכניות קליפיות אלימות חסרות כל ערך לימודי. את התוצאות נראה עוד שנים מספר... השאלה הגדולה היא, מה בדיוק השתנה מהימים ההם, והאם הרפורמה הזו תוכל לתקן, ולו במעט, את המעוות. |
|
||||
|
||||
... זה שיותר ויותר סדרות טלוויזיה, חדשות וישנות, הופכות פתאום זמינות לרכישה. את "קוסמוס" ניתן לרכוש על DVD. כנ"ל "האסיר" (ותודה לחברי שהביאוני עד הלום). אבל... מישהו יודע איך קראו ל"היה היה" במקור? ומה לגבי "מר קו"? |
|
||||
|
||||
"היה היה" נקראת במקור Il etait une fois... l'homme, והיא הפקה של Procidis. |
|
||||
|
||||
מצאתי! http://www.amazon.fr/exec/obidos/ASIN/B000050XR3 זה אפילו כולל פסקול באנגלית, אם הבנתי נכון. מצד שני... כמאה ש"ח לדיסק (לא כולל משלוח); שישה דיסקים. החבילה של כל השש לא זמינה (טרם הופיעה? אזלה? יש פרנקופילים בקהל?). אפילו אריזות השניים לא זמינות. נו טוף. יצטרך לחכות קצת. ועכשיו, מה לגבי מר קו? |
|
||||
|
||||
מר קו נקרא במקור La Linea. לצערי ימד"ב לא טרחו להוסיף את הסדרה הזו למאגרם (מה שעיכב גם את הוספתה לאתר שלי...) בכל אופן, המאייר נקרא: Osvaldo Cavandoli. חיפוש השם שלו בגוגל יניב את רוב "מר קו" שקיים ברשת. הנה למשל חיפוש התמונות של גוגל: ויש שני סרטונים של מר קו אצל טלויזיה.נט: |
|
||||
|
||||
כתבתי "ותוכנית נוספת מאותו יוצר של "החיים" שלימדה את מוצא האדם", והתכוונתי כמובן ל "היה היה". כלומר, "החיים" הם באמת מאותו יוצר (שמיץ הזכיר ששמו Procidis)? איך קוראים ל "החיים" במקור. בכל מקרה, קניית DVD לא תעזור לי; לא *אני* מעוניין לראות שוב את התוכניות, אלא רציתי שצאצאי יראו אותם, במקום התוכניות האלימות המטמטמות והמנָוולות, שהחליפו אותן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. והנה שתי תמונות שיעשו לנו טוב על הלב: http://www.procidis.com/gb/series/series_fois/imgser... מי אמר שאי אפשר ללמד ילדים מדע?http://www.procidis.com/gb/series/series_fois/imgser... עכשיו השאלה הגדולה היא: כיצד אנו יוצרים מצב בו הילדים חוזרים מבית-הספר ובהתלהבות פותחים את הטלוויזיה כי שם מחכה להם, בשפת-האם שלהם, הסדרה הטובה ביותר ללימוד *החיים* לילדים? היום, כאשר הם חוזרים מבית-הספר, הדבר היחיד שממתין להם היא סדרה שאינה מוסיפה להם דבר, בה הם רואים שוב ושוב שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות היא אלימות. הדמויות ה 'טובות' הן ה 'יפות' (והנגידו את זה לדמותה שוחרת הטוב והמדע של http://www.procidis.com/gb/heros/fois/d_fois_ma.html *כך* הייתי רוצה לחנך את ילדי!) ועוד ועוד... |
|
||||
|
||||
כי היה שם משפט ארוך, ואתה נהגת להתהדר בכאלה. |
|
||||
|
||||
מיץ, אתה צודק ברוב דבריך. אבל מה מניע אותך להעריך ש"ישום מלא של ההמלצות יביא לכך שתהיה יותר יצירה טלוויזיונית איכותית בישראל"? [אגב, הערכה שלי- יהיה ניקוי רציני של האורוות, אבל לא יסגרו את המקום לגמרי]. |
|
||||
|
||||
פחות כסף לתקורות -- יותר כסף להפקות. |
|
||||
|
||||
מדברים על ירידה מ-850 שעות של חומר מופק, ל-250 שעות... |
|
||||
|
||||
כאן: רואים יותר מכפליים כסף להפקות, וירידה של 75% בעלות הפקת שעת שידור, מה שמביא ליותר מפי שמונה שעות. מהיכן הנתון שלך? |
|
||||
|
||||
מפי אחד הסוסים. האמת היא, שכרגע שורר חוסר ודאות מוחלט לגבי מה "זה בדיוק אומר". ועד אפריל 2003 יעברו עוד המון מים בירקון. (כדאי לחכות קצת עם הקמת חברות הפקה פרטיות לרגל העושר התקציבי שעומד לפרוץ מהמקום החוצה). |
|
||||
|
||||
אני משער שאם המהלך לא יטורפד, נראה חברה אחת או שתיים של יוצאי טח''י, שרוב הכסף ימשיך לעבור דרכן. אין בכך כל פסול. |
|
||||
|
||||
גם אני חלק מאחוז הצפיה של ''תיק-תקשורת''. וחוצמזה, עשית לי עכשיו המון נוסטלגיה בבטן. שנים לא ראיתי את ''ארץ מולדת'' ועוד הרבה תוכניות אחרות. |
|
||||
|
||||
באתר המצויין הזה ניתן למצוא סקירות מקיפות על כמה סדרות של הטלוויזיה הלימודית כמו סקוטר מאן ,דני וגיל במסע בלתי רגיל וחצי המנשה . יש כוונות להעלות שם סדרות נוספות כמו "דלת הקסמים " .וזה כנראה מה שישאר בסופו של דבר ממרבית הסדרות שכן ארכיון הטלוויזיה הלימודית לא טרח לשמר את הרוב המוחלט של הפרקים שהפיק ברוב שנות השבעים. |
|
||||
|
||||
נקלעתי לפני כחודש לאחת מחנויות הבזאר הסמוכות למקום מגורי וראו זה פלא, בסלסלות שליד הקופות שכבה ערימת קלטות מוזלות. המחיר: 5 ש"ח. הקלטת: "החברים של פיסטוק" שהופקה ע"י החינוכית לרגל 50 שנה. התוכן: קטעים משכונת חיים, תוכניות זה"ב, רגע עם דודלי, תוכניות ללימוד אנגלית ועוד. 50 דקות של אושר. |
|
||||
|
||||
ולי (חוץ מכל האימיילים ששולחים לי בלי הפסקה שכוללים קליפים מתכניות של הלימודית) יש בבית את התקליט (הוויניל) שהשמיעו לי כשהייתי ילדה קטנה, של ''רגע עם דודלי'', כולל שיר הפתיחה עם הציפור (יש לו מילים) ושלל שירים אהובים מהתכנית. |
|
||||
|
||||
יש לו מילים?! תוכלי לצטט כאן חלק1 מהן? 1 זכויות-יוצרים, שימוש הוגן וכו' |
|
||||
|
||||
זמזם לעצמך את מנגינת הרקע של הציפור, המילים מתחילות מיד עם תחילת המנגינה: שמי ציפ, ציפ ציפור, אני ציפי הציפור יש לי סיפ-סיפור XXXXXX (לא זוכרת) שמי ציפ, ציפ ציפור, אני ציפי הציפור בואו XXXX מי זה, מה זה, בואו נראה מי זה, מה זה, בואו נראה ואז מתחיל שיר הפתיחה (לי חבר קוראים לו דודלי) |
|
||||
|
||||
ולי יש את התקליט של רחוב סומסום. ופעם הייתי צריכה להבחן על איזה שיר1 (קטע מזעזע. ללא ספק. לא משהו שנעשה מבחירה) אז בהתחשב ביכולות הווקאליות שלי, בחרתי את "המלך קרוקודיל" וישבתי כמעט שעתיים אצל חברה שלי עם הפטיפון כדי להוציא את כל הבתים של השיר הקסום הזה. ונסיים בברכת "שבע!" 1 בסוף כולנו ביחד שרנו את "חורף 73". ובלי קשר- את המבחנים לא עברתי. אבל עדיין יש לי את המלים של השיר! |
|
||||
|
||||
קודם כל, זה הרבה יותר מאוחר מהסדרות האחרות שצוטטו, ובכל זאת, כדי לשמח את הקהל: מלך קרוקודיל לשבעת בניו אמר: קצת עצוב אני חש מי מכם שישמח את ליבי הוא את כתרי יירש ... והספוילר האמיתי: הכתר הוא שלך לעולמים בתקווה שלא אכפת לך מאוד שקניתי אותו בשוק לכבוד פורים והוא עלה לי רק שבע אגורות. |
|
||||
|
||||
-----Off topic alert -----
First day in Peru When I want to see Haayal I see just jibberish. Sites as Haaretz or Rotter show just blank lines. So forgive me if you won³׃ hear any new replies from me in the next month Amit Mendelson ---end of off-topic alert ---- |
|
||||
|
||||
ואם כבר הזכירו את יצירת המופת רחוב סומסום (שלדעתי היום אינה שונה מכל תוכנית זבל אחרת בטלוויזיה) אז הנה דוגמא לחינוך שלעולם לא נראה בטלוויזיה הישראלית. |
|
||||
|
||||
''שניידר מבקש להרגיע את ההורים ומבטיח כי התנהגות הדמות תהיה ''הולמת'' למעמד. לדבריו, לא יהיה אזכור מפורש של סקס ולא כל תוכנית תעסוק מפורשות במחלה'' - משעשע כיצד אזכור מחלה סופנית מוזכרת ונידונה בתוכנית לילדים, אבל מין לא. |
|
||||
|
||||
כידוע סרטים המסוייגים ב-X הם אלה שכביכול כוללים מין "קשה" או אלימות, במונחי אולם הקולנוע. NR שמור לסרטים המכילים כמות גדולה מדי של מין והם מעבר לכל סיווג שהוא. אני חושב שפעם ג'ק ניקולסון הגדיר את ההבדל ביניהם - NR מקבל סרט שמראה שדיים חשופים ו X מקבל סרט שרואים איך מפוצצים את החזה לחתיכות. האבסורד הוא שמין נחחשב למסוכן יותר לילדים מאשר אלימות, אפילו אלימות דו-מימידית cartoonish בסגנון שוורצ'נגר. |
|
||||
|
||||
אולי קוראים בעלי ידע פסיכולוגי מעמיק משלי יוכלו להסביר לי: א. האם מין, כשהוא מוצג כשלעצמו (כלומר, ללא כל הקשר לאלימות, ניצול וכו') יכול לגרום נזק לנפשם של ילדים רכים (כי למיטב ידיעתי, הכלל הזה *נכון* לגבי אלימות)? ב. אם התשובה ל א' היא 'לא', מדוע *אף אחד אפילו לא חושב* לצנזר סרטים מצוירים (אפילו ברמת האלימות של דיסני) רגילים, שכמעט תמיד כוללים מידה כזאת או אחרת של אלימות, אבל לא יעלה על הדעת להראות פטמה אחת ולו לשבריר שנייה? האומנם חוסר הפרופורציה המשווע הזה (אם הוא אכן קיים) הוא בסה"כ תוצר של שמרנות נטו, ואין לו שום ביסוס מדעי? |
|
||||
|
||||
יש הבדל בסיסי, ואני חושבת שגם בני השנתיים תופסים אותו. נכון שגם באנימציה יכולה להיווצר הזדהות עם הדמות, אבל אין מה לעשות - עכבר מצויר שנמחץ, מקבל צורה של פיתה ומתיישר מייד בסצינה הבאה, אינו עושה אותו רושם על הצופה כמו עכבר שנאכל בידי נחש, למשל, בסרטי טבע. כך שאם כבר עולה טיעון הסובלימציה, הייתי אומרת, שאלימות גרפית מצוירת (ואני מדברת כאן על סרטי אנימציה משעשעים - לא על מנגה ודומיהם, כי פשוט לא מכירה מספיק), מסייעת הרבה יותר לסובלימציה מאשר אלימות גרפית מצולמת. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על ההבדל בין צילום לאנימציה. גם סרטים שצולמו מכוונים לילדים ועלולים להיות אלימים (ראי תגובתה של נוגה), וגם סרטי אנימציה מסוימים כוללים מין (כנראה חלק מסרטי המנגה שאת לא מכירה :-). ואם כבר, מישהו יודע היכן ניתן להשיג את סרט האנימציה שכיננו בשם "פריץ החתול"?). כל השאלה שלי הייתה האם נגרם נזק נפשי לילדים הצופים במין (מבלי להיכנס לשאלה אם הוא מצולם או מצויר) כפי שטוענים שנגרם להם נזק מצפייה באלימות. ואם לא, כיצד זה סרטים מצולמים ומצוירים לילדים *כוללים* אלימות, אבל לא כוללים מין? |
|
||||
|
||||
אינטואיטיבית (כלומר, בלי מחקרים ביד), הייתי אומרת כך: ילדים שחוו אלימות יומיומית, או היו עדים לה, מסגלים לעצמם דרכי פעולה אלימות. ילדים שגדלו במשפחות אלימות נוהגים באלימות כלפי ילדים אחרים, מבוגרים, וגם כלפי חיות מחמד. זו ההתנהגות שהם מכירים, וזה מה שהם מחקים. הגיוני שזה תקף גם לגבי התנהגויות אחרות של מבוגרים. עכשיו, אם ילד נחשף למין בתדירות גבוהה (או אולי פעם אחת מספיקה, בהנחה שהיא טראומטית), הגיוני שהוא יחקה התנהגויות מיניות. זה יכול להתבטא בהתעללות מינית בילדים אחרים, או בהתחנחנויות מיניות כלפי מבוגרים. ובהחלט אפשר לקרוא לזה נזק נפשי. מצד שני, הכל תלוי בגישה - מה הילד רואה ואיך מציגים לפניו את הנושא. יש ילדים ביישובים כפריים שראו הרבה פעמים הזדווגויות של בעלי חיים בטבע. אני לא חושבת שיש פה נזק, אם מסבירים להם מה בדיוק קורה שם. כשמדובר בצורה שבה הוליווד מראה מין בין בני אדם, לא יודעת אם הייתי שולחת ילדים קטנים לצפות בזה :-) |
|
||||
|
||||
למה, אצלכם בשכונה חתולים לא, המממ, מזדווגים? |
|
||||
|
||||
גדלתי בחולון ברחוב נטול חתולים. ואילו היום, בתל-אביב, כשאני כבר יודעת את האמת הנוראה, הם גודשים את החצרות. מה זה עוזר לי עכשיו? |
|
||||
|
||||
"עכשיו, אם ילד נחשף למין בתדירות גבוהה (או אולי פעם אחת מספיקה, בהנחה שהיא טראומטית), הגיוני שהוא יחקה התנהגויות מיניות. זה יכול להתבטא בהתעללות מינית בילדים אחרים, או בהתחנחנויות מיניות כלפי מבוגרים. ובהחלט אפשר לקרוא לזה נזק נפשי" - אין לי בעיה שהוא יחקה התנהגויות מיניות, ואני מוחה על ההקשר להתעללויות מיניות! הכוונה שלי היא, שאם הילד יראה התנהגות נורמאלית בין שני אנשים, המבוססת על אהבה, או אפילו פשוט על אהבה, אולי הוא יתחיל לקיים יחסי מין בגיל צעיר, אבל למה להניח שהוא יתעלל?! כן, יהיה צורך להסביר לו שמין זה דבר שלא מנסים לפני גיל 12, אבל זה נכון לכמעט כל התנהגות שנעשית ע"י מבוגרים (האם נצנזר בסרטים שאנו מראים לילדינו סצנות בהם מכונאי מטפל במנוע של מכונית, כדי שגם הילד לא יכניס לשם ידיים?) "כשמדובר בצורה שבה הוליווד מראה מין בין בני אדם, לא יודעת אם הייתי שולחת ילדים קטנים לצפות בזה" - האמת, אני לא חושב שמין מוצג בהוליווד בצורה גרועה; לא יותר מסך ההתנהגויות האנושיות המוצגות שם (מכות, התאכזרות, רוע, שנאה... וכל זה בסרטים לילדים...). ממש כמו כל התנהגות אחרת, גם אותה יהיה צורך להסביר לילד, *לחנך*. |
|
||||
|
||||
ההערה על הוליווד היתה בדיחה על חשבון אדריאן ליין ותו לא:-) לגבי מין בגיל צעיר, אני באמת לא יודעת. לדאבוני, ססטיסטיקות שמדברות על קיום יחסי מין בגילאים צעירים מאוד מתקשרות בדרך כלל לניצול הצעירים (נישואין כפויים), להתעללות מינית (או להתנהגות של שורדי התעללות מינית) ולסביבה חברתית שנקרא לה "לא בריאה". יכול להיות שילד ייחשף למין בגיל 7 או 10 וייצא מזה בשלום ובשלווה, תוך שהוא יתחיל (או לא) לקיים יחסי מין בגיל 12. אני פשוט לא מכירה מקרים כאלה (או מכירה אחד, בעצם, אבל הוא בגדר קוריוז, כי הוא כל כך יוצא דופן). כי אתה שוכח, שהיחס של הורי הילד עצמם למין הוא לרוב כל כך חדור בושה ואשמה - ואם לא, אז הוא יהיה חדור בושה ואשמה כשמולם עומד הילד שלהם. אתה שוכח שמעט מאוד הורים יצליחו להבהיר לילד בן 5 מה בדיוק קורה פה, בלי הצטעצעויות של פרפרים ופרחים ובלי גסות מנוולת ("אבא אוהב את אמא, הנה תראה, עומד לו", זו לא דרך טובה להסביר). ולקשר את זה לתחושות מיניות שהילד עצמו חווה, אבל יחד עם זאת להבדיל ביניהן לבין האהבה המינית שמתרחשת אצל מבוגרים, זו משימה שהשטן לא ברא. הרי מדובר בתחום הכי טעון, הכי קוסם, הכי מופלא, הכי אפל, הכי פשוט והכי מתוסבך שאנחנו חווים. לטעמי, קל יותר לדבר עם ילד על מוות מאשר לדבר איתו על מין. שני הנושאים לא מובנים לנו, אבל הראשון הרבה פחות מביך. את השני אבא ואמא עושים כל יום - את הראשון הם יצטרכו לעבור רק פעם אחת, ואחרי שיעשו אף אחד כבר לא יבקש מהם הסברים :-) ונ.ב - אני לא אומרת שילד ניזוק תמידית מלראות פה ושם זוג מתעלס בטלוויזיה. אני אומרת שהתחושות והרגשות והיצרים שקשורים במין, יחד עם הפעילות הגרפית הבלתי נתפסת הזאת, הם דבר קשה מאוד לעיכול בגילאים מסוימים. להפוך אותם למצרך יומיומי בתפריט של ילד זה ודאי לא רעיון טוב. |
|
||||
|
||||
למה, באמת, קולות ההנאה בזמן קיום יחסי מין נשמעים דומים כל-כך לקולות של סבל? הרבה ילדים נחשפים למין לראשונה כשהם מאזינים למה שאמא ואבא עושים (פעם בחודש, גבירתי האופטימיסטית), ולא פלא שזה נתפס אצלם כאילו אמא סובלת, ומכאן יחס לא טבעי לנושא כולו. (שאלתי כבר את השאלה הזאת ביותר מהזדמנות אחת, אבל לא קיבלתי תשובה מספקת (הה הה)). |
|
||||
|
||||
וזה גם נראה כמו סבל!! אולי הקולות דומים לקולות של סבל כי זה רק פעם בחודש... |
|
||||
|
||||
לא, הקולות הם אותם קולות גם עם המאהבת, ושם זה כבר לא פעם בחודש. |
|
||||
|
||||
בשבילי מאהב, אם כבר.. |
|
||||
|
||||
אז אולי זה בגלל ששתיהן למדו בדיוק מאותם הסרטים. או שאתה צריך להחליף אחת משתיהן. אם זה אותו דבר בדיוק אז מה הטעם. |
|
||||
|
||||
ואולי קולות של סבל הם לא קולות של סבל? אולי הם קולות שעושה הגוף? |
|
||||
|
||||
אבל אצלנו, ההורים שלי היו בפירוש כל ערב, לפני שהולכים לישון... אה לא, סליחה, התבלבלתי עם לצחצח :-( |
|
||||
|
||||
בעלי החיים כולם לא חושבים שהזדווגות היא משהו בעייתי, מבחינת הגורים. הנה סיפור שכבר סיפרתי פעם באייל: כשהייתי בקנדה ביקרתי שם בגן-חיות, ובין השאר היה שם שטח של בבונים. כשהתקרבתי לאזור הזה, ראיתי שם התגודדות של ילדים. כהשהגעתי הבנתי למה - שניים מהבבונים היו עסוקים בפעילות מינית נמרצת. הילדים, כמובן, התלהבו וצחקקו נורא (בני 7-8, הילדים, ולא נראה לי שמישהו מהם חשב שמה שקורה שם הוא "בלתי נתפס"). ההורים המלווים שהיו שם היו נורא נבוכים בעצמם, ולא ידעו איפה לקבור את עצמם. לעומת זאת, לזכותם יאמר שאף אחד לא העלה את הרעיון להרחיק את הילדים מהמקום כדי שלא לחשוף אותם לפעילות מינית. בכל מקרה, מה שמעניין בכל העסק הוא ששני מטר מהזוג המתעלס ישב לו בבון צעיר ולעס משהו ביסודיות תוך שהוא מגלה אפאטיות מוחלטת לפעילות המתרחשת ממש לידו. זה היחס הטבעי. זה מה שהיה צריך לקרות. אם מין לא היה כזה דבר מביך ונסתר, אף ילד לא היה עושה מזה סיפור גדול. אם מגיל צעיר ילדים היו נחשפים למין סטנדרטי בין הוריהם - לא "בני, בוא רגע לחדר השינה אנחנו רוצים להראות לך משהו", אלא פשוט המשך חיים נורמליים, בלי לנעול את הדלת בפני הילד ובלי לברוח בבושה אם במקרה הילד נכנס לחדר - אז אני מאמין שתופעות של התעללות מינית של ילדים בילדים ושאר תופעות מזעזעות שאנחנו קוראים עליהן בעיתון בימינו, פשוט לא היו קיימות. היינו "משלמים" בכך שהתנהגות מינית *בריאה* הייתה מתחילה בגיל הרבה יותר צעיר, יש להניח, ויש בכך הרבה בעייתיות (בעיקר משום שבקושי אפשר לסמוך על מבוגרים להשתמש באמצעי מניעה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים), אבל אני מאמין שאפשר לפתור את זה. |
|
||||
|
||||
לחתולה שלי זצ"ל היה פעם גור ש*באותו יום* ינק ממנה וגם ניסה לזיין אותה. סליחה, להזדווג איתה. אני בטוח שזאת התנהגות חריגה - היא לא היתה אפילו מיוחמת - אבל אי אפשר היה לטעות בכך שזה מה שהוא ניסה לעשות. התיאוריה שלך (ושל וילהלם רייך, כמדומני) שסטיות מיניות מקורן (רק) בכשל תרבותי אינה מחזיקה מים, ואת הבעיה של התנהגות מינית לא אחראית אני לא רואה איך אפשר לפתור בקלות. מספיק לראות ילדים בני 12 מעשנים כדי להבין כמה נטיית החיקוי חזקה. |
|
||||
|
||||
ידועים מקרים (נדירים) של קופים צעירים (מה שניתן לכנות גיל העשרה של הקופים) שניסו להזדווג עם אימם. האמהות תמיד מתנגדות באופן תקיף לניסיון הזה. זו אכן התנהגות חריגה. לא אמרתי שמקורן של סטיות הן בכשל תרבותי. אמרתי שהסקרנות החולנית משהו של ילדים בכל הנוגע למין, שמתבטאת לפעמים בהתעללות מינית בילדים אחרים, נובעת משני מקורות - ראשית העובדה שהם לא יודעים שום דבר *אמיתי* על מין, ושנית, העובדה שמה שהם כן יודעים על מין מציב אותו כדבר אפל, נוראי ומרושע. יש, כמובן, מספיק סטיות מיניות שנובעות מבעיות אחרות, אבל הן נדירות יותר.1 זה שילדים בני 12 מעשנים זה בעייה אחרת. אני חושב שצריך לתהות איך קורה שגיל העישון כל הזמן הולך ויורד. מה השתנה עכשיו לעומת, נגיד, שכבת הגיל שלי, שם עישון התחיל לכל הפחות, בגיל 15-16. אני, אישית, חושב שגם עישון בגיל 23 זה גועל נפש. אבל אף אחד לא מתייחס אלי. 1 אגב, אתמול ב"חוק וסדר" דובר על פדופילים, ולמרבה הפתעתי, דובר שם על מין עם בנות 16. זה פדופיליה? בנות 16 הן, מכל בחינה פיזיולוגית, נשים בוגרות. אין שום דבר מוזר במשיכה מינית לבנות 16. אני חשבתי שפדופיליה מתייחס לילדים לפני בגרות מינית. לא ככה? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, לפחות בארץ הקודש, גם חוקית - נשים בגיל 16 שנים הן נשים בוגרות לכל עניין, ואי אפשר להגיש תלונה במשטרה במקרה של יחסי מין בהסכמה עם בגיר. כלומר, גיל 16 הוא החסם העליון של 'בעילת קטינה'. אשמח לקבל אימות ממישהו בעל השכלה משפטית. |
|
||||
|
||||
פדופיליה היא אכן משיכה לילדים לפני בגרות מינית או בסביבתה. לדעתי, הפרק בטלוויזיה מראה את הגישה המתחסדת של האמריקנים לפדופיליה: הם כל-כך מפחדים ממנה, עד שהם לא מסןגלים להביא את עצמם לעסוק בה באמת גם כאשר הם מדברים עליה. בצורה דומה, הסרט של אדריאן ליין עפ"י 'לוליטה' של נאבוקוב שדרג את לוליטה מגיל 12 לאיזור 14-15 כדי לא לפגוע ברגישות האמריקנית. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה רבה. |
|
||||
|
||||
ידע פסיכולוגי בנושאי אלימות אין לי, אבל הנה אנקדוטה מהחיים לחזק את הטענה שהעלית. לפני שנים (למיטב זכרוני בתחילת שנות התשעים) נודבתי ע"י בני-משפחה עייפים לקחת את אחי הקטן ובת-דודתי לסרט ילדים. הסרט היה "שכחו אותי בבית 2". אני משערת שמרבית קוראי האייל לא ראו את הסרט. גם אני לא; אחרי בערך חצי שעה פשוט ברחתי מהאולם. הסרט היה אלים בצורה שקשה לי לתאר בכתב, ויותר אלים מהרבה סרטים הוליוודיים המדורגים "R". יצאתי ללובי עם בחילה, וחיכיתי עד ששני הילדים ייצאו. למותר לציין כי הם נהנו מהסרט. |
|
||||
|
||||
כנראה בגלל שהסבירות שאותם ילדים יתקלו בזמן הקרוב בנשא איידס גדולה מהסבירות בה יתקלו בסצינות מין מעוררות תהיה. הסבר נוסף שעולה בדעתי הוא ששני ההסברים הנ''ל אמורים לבוא מההורים. ההורים הם אלה שמספקים הסבר ראשוני על ביצה, תרנגולת, פרחים ופרפרים. בנושא האיידס, להורים אין ידע מספיק (מן הסתם אם אחד מתשעה הוא נשא) ואי הידיעה מביאה גם לידי פוביות שונות. כאן מתגייסת התקשורת להציל את המצב. |
|
||||
|
||||
הג'וב הטוב ביותר בעולם: סגן נשיא רחוב סומסום. |
|
||||
|
||||
האזנתי היום לחדשות המורחבות של השעה חמש, המשודרות ברשת ב'. המשדר עסק בהרחבה בשינויים שתכננה ועדת האוזר בטלויזיה החינוכית, וכן בשינויים שמציע האוצר בשידור הציבורי. ראשית, אבקש להביע את מחאתי על אופן ההתבטאות של המגישה (שמה אינו ידוע לי). אם בענין טח"י נשמעה מפיה התנגדות מרומזת להמלצות ועדת האוזר, הרי שבענין רשות השידור השתלחה המגישה בראש הממשלה ובשר האוצר בבוטות ("ראש הממשלה דוחף את ידיו", "כלבי השמירה של הדמוקרטיה נובחים והשיירה עוברת ויורקת עליהם"). נכון שאין תופסים אדם בשעת צערו, והדרישה שמגישת חדשות תימנע מהבעת דעתה אולי מוגזמת במקרה זה, בהתחשב בחששה שכוס התרעלה תעבור גם עליה. בכל זאת, מאחר שהנחתה משדר חדשותי, מוטב היה לו שמרה על סגנון נאות. בשידור היו שני ראיונות. על הטלויזיה החינוכית הגן ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, שהוביל את התנגדות הועדה למסקנות ועדת האוזר. לאחר מכן התראיין ח"כ נחום לנגנטל, שהגן בחום על רשות השידור, ותקף את האוצר על שהוא מנסה לגרום לפגיעה בשידור הציבורי באיצטלה של שינויים כלכליים. לנגנטל האשים במפורש את הממשלה בניסיון לסתימת פיות ולהשפעה לא כשרה על השידור הציבורי. הופתעתי מאוד לשמוע שחלוצי ההגנה על השידור הציבורי הם חברי הכנסת של המפד"ל. אין זה סוד שבציבור בוחרי המפד"ל הפוטנציאליים שביעות הרצון מהשידור הציבורי היא נמוכה מאוד, והגנה עליהם אינה הדרך הקלה לרווח אלקטורלי. מה מבקשים חברי הכנסת לנגנטל ואורלב להשיג? |
|
||||
|
||||
מאמר מעניין של מרדכי נאור, מי שהיה מפקד במחנה וגלי צה"ל, על ההסטוריה של העיתונאות הצבאית בישראל. מסתבר שאין חדש תחת השמש והיחסים המוזרים בין פוליטקה-צבא-עיתונאות התחילו עוד כשהצבא היה בחיתוליו. הנסיונות של הפוליטיקאים להשתמש בעתונות צבאים כשופר או מכשיר מניפולטיבי. הצנזורה וסינון של ידיעות צבאיות רק דרך מקורבים או למי שאפשר לשלוט עליו בתוך המערכת הצבאית. מעניין לקרוא שנאור מוצא לנכון לציין את העובדה שבימי פעולות התגמול ניתנה בלעדיות לצוות עיתון במחנה שכלל את אורי דן, שגם צנח במיתלה במבצע קדש. האפלייה הזו עוררה תרעומת ומחאה חריפה של תא הכתבים הצבאיים. נאור מספר על יוזמה, שלא יצאה לפועל, להוצאת עיתון צבאי יומי כשהשר שז"ר התלהב והציע את הממשלה כמערכת העיתון. התערבות הפוליטית היתה גם בנסיון להקמת רשת טלויזיה צבאית שנכשל רק בגלל שבן-גוריון תיעב טלויזיה בכלל, וקבע שהיא אמצעי שידור לא חינוכי. |
|
||||
|
||||
חוששני שזו הפעם הראשונה מזה זמן רב, בה אני מוצא עצמי נאלץ לחלוק על דבריו של ארז. אני טיפוס נוסטלגי. העולם התרבותי שלי נולד עם חביתוש, טלפלא וקשקשתא, הקרוסלה האגדית היתה, מבחינתי, חלק בלתי-נפרד מנוף חופשת-הקיץ מהגנון, ושלמה ניצן לנצח יהיה עבורי, מעל לכל, דודלי. לא שום פרפר נחמד או רחוב סומסום בשבילי - אני שייך לשנות השבעים, לטלוויזיה הנפלאה ההיא של פעם, בשחור-לבן, עם קשקשתא והמקום המסתורי ההוא, שהוא מגיע אליו עם כל המוזיקה (זוכרים? הוא עובר שם דרך דלת בצורת מפתח-סול, או משהו כזה...?), ו"לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות מרגע ודודלי!", ו(תולעת-הספרים?)טלפלא, וכמובן - "Here we are in the center of town"... או, כמובן, "ישנה שכונה אחת, לא רחוקה מכאן"... זוכרים???? גם "קרובים קרובים", ו"זהו-זה" לכל דורותיה וגלגוליה, המבורכים כולם, ייצגו שיא ביצירה טלוויזיונית, שהיום שום יצירה ישראלית אינה יכולה לקוות אפילו לבהות בקצה-בהונות-רגליו. אבל... זהו-זה... Est ubi gloria nunc Babylonia? *משהו* מכל זה נותר שם? בהפגנת עובדי החינוכית נגד לבנת, היתה להם החוצפה לשאת שם שלטים עם קשקשתא - מתי בפעם האחרונה שידרו שם את קשקשתא?? או את "רגע עם דודלי"? שלא לדבר על טלפלא. רק "קרובים קרובים" זכתה לשידורים חוזרים בכמות הוגנת. אני שואל כאן עכשיו, בכאב אני שואל, את בני ובנות השמונה-עשרה ומטה באתר הזה - מישהי, מישהו מכם מכיר, בכלל, את התוכניות הנפלאות הללו, מישהו מכם הבין, בכלל, על מה אני מדבר?? במשך שנים, שלחתי - אני כרבים וטובים אחרים - לחינוכית מכתבים ובקשות, לשדר שוב את "רגע עם דודלי", "מה פתאום" ועוד. בחלק מן המקרים קיבלתי תשובות לקוניות, סתמיות, בחלק לא כלום - והתוכניות הללו *מעולם* לא שודרו. ומה שמופק היום... הנה, למשל, יש להם ה"לופ" הזה בשישבת. פעם אחת הם העלו על דעתם לשדר שם את כל התוכניות הללו? פעם אחת, למען קהל הצופים הנאמן הזה?? אז שידרו תוכניות משנות השבעים. של הבי בי סי. גועל נפש מטופש ואידיוטי, חסר כל טעם, בריטיות קרשית במירעה. ממש, כבר בא לצרוח! מי צריך זבל בריטי מיושן - תנו לנו את התוכניות הנפלאות שגדלנו עליהן!! אז להפגנה הם שלפו את קשקשתא, נשאו את שמו לשוא. מצטער, אבל - ממה שעושה החינוכית *כיום*, "חוצה ישראל" היא היחידה, שבאמת תחסר לי. אולי-אולי גם "תיק תקשורת". אבל, "ערב חדש"?? נו, באמת - מספיק לי לראות את פרצופו, מדושן-הנרקיסיסטיות והעבש, של דן מרגלית פעם אחת בשבוע, בתחרות הצעקות "פופוליטיקה". בשביל *זה* בטח ובטח שלא שווה לבזבז כספי-ציבור. דני. |
|
||||
|
||||
הייתכן שהם הקליטו משהו אחר על הקלטות ההן (למה לקנות קלטות חדשות? בזבוז כספי ציבור! מי כבר ירצה לראות שוב "קישקשתא"?) שמעתי פעם שבימי הערוץ הראשון היתה תופעה כזו (היזהרו על הקרקפת כשאתם מורטים שערות ביאוש), אולי גם בחינוכית? אגב, סימן שאלה אחד עובד יותר טוב משניים. |
|
||||
|
||||
אני שנאתי את התוכניות האלו, אמא שלי הייתה מכריחה אותי לצפות ברגע עם דודלי כדי שאני לא אפריע לה לנקות את הבית ואני הייתי סובל מאוד, מראים לך בחורה אמיתי עם ציצים ומצפים שתאמין שזאת בובה של ילד שהתעורר לחיים? וקישקשתא? נו באמת קקטוס מדבר? ועוד כזה מטומטם. וטלאלפא, מה זה בדיוק אמור להיות? תולעת? התוכניות שמשודרות מידי יום בערוץ הופ לוקחות בענק, הקונצונים, אחת שתים הופ והקיטנה של הופ, שלא לדבר על בוב בנאי וקליפורד הכלב האדום הגדול. נ.ב את דלת הקסמים אהבתי, בגלל גידי גוב, אבל היום הוא מעצבן אותי. נ.ג למרות שיש לי חיבה לאנימציה יפאנית, את הלב תיעבתי ואני מתחלחל למשמע השיר המעצבן שלו עד היום, וגם את פינוקיו אני לא ממש מחבב. |
|
||||
|
||||
אני דווקא אהבתי את מרקו, והתעצבתי לגלות את אחריתו, תחת השם הפיקטיבי נרקו. כן, כן, כולם מכירים את זה וזה נורא מגעיל, אבל אני צחקתי בפעם הראשונה שראיתי את זה - אולי מההלם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לאחרונה ערוץ הופ הוסיף לשורותיו גם את הכוהנת הגדולה, בתיה עוזיאל. השבוע היא מכינה כל ערב קישוט אחר לסוכה והיא אפילו "הכינותי מראש". כל ערב ב 19:35. נסו ותיהנו. |
|
||||
|
||||
ידוע שלערוצי הרדיו של ה-BBC הייתה נטייה שלא להקליט כלום. הם היו משדרים תסכיתים בשידור חי, ושם זה היה נגמר. |
|
||||
|
||||
פעם אחת כן שידרו בלופ פרק מ"רגע עם דודלי", "שריף גודמן" ותוכנית באנגלית עם אירוו קפלן מהתקופה שלפני השריף. למרבה הצער זה היה פעם אחת בלבד. והערה: "טלפלא" היה של הטלביזיה הכללית, לא החינוכית. |
|
||||
|
||||
אך זהו טבעם של אנשים; בלי שום קשר לאיכותן של תכניות ילדותנו, אנחנו תמיד מתגעגעים. מה הופך את הגעוגעים שלנו למוצדקים יותר ולמצדיקים שידורים חוזרים (מעבר לזה שגידי גוב נראה כל-כך טוב בדלת הקסמים שבא לבכות)? טלוויזיה מטבעה מתחלפת ומתחדשת, והרשה לי לגלות לך - אם ישדרו את תכניות החינוכית הישנות על בסיס יום-יומי, די מהר יימאס לך מהן. הטלוויזיה האמריקאית חזקה מאוד בשידורים חוזרים. מה שמחתי כשגיליתי את wonder woman ושאר ירקות בלוח המישדרים שלי, ומה התאכזבתי כשישבתי לצפות - תכנית-שתיים הן די והותר, ודי מוציאות את החשק לעוד. עכשיו דמיין את דור קוראי האייל הצעירים מאתנו בעשר שנים, אלה שגדלו על פרפר נחמד ולא-יודעת-מה-עוד, ועל בקשותיהם עשר שנים מהיום לשידורים חוזרים של "תכניות המופת של ילדותם". אתה ואני ומן הסתם רבים אחרים נעווה את פנינו בגועל. ככה זה. או בקיצור, עם כל הנוסטלגיה, מטרת החינוכית אינה ולא היתה מעולם הרצת שידורים חוזרים לקהל של בני +30. |
|
||||
|
||||
אבל יש עכשיו ערוץ חדש, מבית היוצר של CARTOON NETWORK, שמראה סרטים מצוירים משנות השבעים והשמונים. כלומר - כנפי הרעם, ספידרמן וחבריו המופלאים, יוגי בר וכאלה. קוראים להם בומרנג, ולפחות אצלי בממיר הם מס'109. כיף לא נורמאלי, אם כי נכון שנמאס אחרי כמה דקות. אהל אנחנו חוזרים לשם שוב ושוב... רק חסר שהם ישדרו את "הלב"... |
|
||||
|
||||
תוחזר מיד התוכנית ''מה יש'', ובמיוחד הקמפיין להחזרת סמי וסוסו |
|
||||
|
||||
אם היה מדובר רק בקלאסיקות החינוכית, בין אם הן מוקרנות, בין אם לא, לא היתה הצדקה לקיום החינוכית. אי ההצדקה לסגירתה הוא היותה בפוטנציאל ערוץ לעשיית תוכניות חינוך ותרבות באופן קבוע וחוסר תלותה בשיקולי רייטינג כתוצאה מהשתיכותה למשרד ממשלתי. היעול שצריך לעשות בה הוא לא פיטורין אלא שינוי לכיוון הזה ע''י שנוי תכנים, דגשים והעדפות והשקעה ביצירה מקורית. |
|
||||
|
||||
בעיקרון אתה צודק - השאלה היא, פשוט, מה עושים בכסף הזה... ו - צר לי, קצת קשה לי לראות, מה הטעם, למשל, בערב חדש, שכולה מביאה את פרצופי מבט לקשקש עם דן מרגלית וגאולה אבן. מי צריך אותה? ובעיקרון - ערוץ ממשלתי מהווה, לעתים יותר מדי קרובות, חממה למשכורות חסרות-בסיס ומשוללות-צידוק. אז, בסדר - אני מסכים שאסור לסגור לחלוטין, אבל הטלוויזיה החינוכית זקוקה ליעול. בפירוש. יש תוכניות, כמו "חוצה ישראל", "תיק תקשורת", "בקריאה ראשונה" ועוד (ובוודאי גם מספר תוכניות לגילאי בית-הספר ולגיל הרך), שמן הראוי לשמר במתכונתן הנוכחית, אבל יש גם הרבה שומנים מיותרים. |
|
||||
|
||||
האם הבנת את נימוקי בג"ץ לצו הביניים? |
|
||||
|
||||
הצו אינו מנומק לעולם. הוא מוצא על ידי המזכירות לאחר שיש החלטה של שופט/ים להוציא את הצו. ההחלטה מתפרסמת בנפרד. לכן את הנימוקים יש לחפש בהחלטה. אחסוך לך זמן: גם היא לא מנומקת. |
|
||||
|
||||
האם על השופט לנמק את ההחלטה מאוחר יותר? |
|
||||
|
||||
לא, ההחלטה לא אומרת שיימסרו נימוקים מאוחר יותר. צו הביניים ניתן, כך נראה מההחלטה, על פי בקשתו של צד אחד ובלי שמיעת עמדת הממשלה. זה נוהל מקובל. אבל במצב כזה מי שניתן נגדו צו יכול לפנות לבקש את ביטול הצו, ואז זה יוחלט על פי שני הצדדים. אפשר יהיה גם לבקש מבית המשפט לדון בעתירה העיקרית בדחיפות. |
|
||||
|
||||
דו"ח שנכתב על ידי ועדה בראשותו של יאיר שטרן בנוגע למעמדה של הטלוויזיה החינוכית מוגש היום (ה') לשרת החינוך לימור לבנת. הדו"ח ממליץ לקצץ כ-60% בכוח האדם של התחנה, בעיקר באמצעות פרישה הדרגתית של עובדים. בחינוכית עובדים כיום כ-430 עובדים ועל פי המלצת הדו"ח יועסקו כ-170 בלבד. הדו"ח גם ממליץ להפסיק את שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוצים המסחריים (2 ו-10) ובערוץ 1, ולהותיר אותם רק בערוץ 23 שמשמש כיום את החינוכית באופן בלעדי ולהעביר את מרבית ההפקות של התחנה למפיקים חיצוניים. בנוסף, עורכי הדו"ח אינם חושבים שיש לחייב את התחנה להתמקד בתכנים הצמודים לתכנית הלימודים של משרד החינוך, אך ממליצים כי התחנה תפנה בעיקר לצעירים ונוער. עוד נכתב כי אין להפוך את התחנה ליחידת סמך של משרד החינוך, אלא לחברה שאינה למטרות רווח ובכך להבטיח עצמאות וחוסר מעורבות פוליטית בפעולתה. הוועדה מונתה לאחר שבג"ץ חייב את שרת החינוך לעגן את מעמדה של החינוכית בחקיקה ולא להפוך אותה ליחידת סמך במשרד החינוך שכל הפקותיה נעשות בחוץ, כפי שהמליץ דו"ח האוזר - מהלך שהיה מביא לסגירת התחנה. "הארץ": |
|
||||
|
||||
ועדת שטרו מציעה, בין היתר, להפסיק את שידור התוכנית "ערב חדש". |
|
||||
|
||||
ופחות משבוע לאחר דו"ח שטרן (תגובה 168137) מציע משרד האוצר, במסגרת הקיצוץ בתקציב לשנת 2004, לסגור את הטלוויזיה החינוכית, למכור את זמן השידור שלה לערוצים המשדרים (1,2,10,23) ולחייב אותם להשתמש בו לשידור חינוכי, בהתאם לכללים שיקבעו מועצת הרשות השנייה ורשות השידור בהתאם, בהתייעצות עם שרת החינוך. לא ברור לי מדוע בחרו בYnet לשים את תמונתה של השרה לימור לבנת. אולי כותרת התמונה הייתה צריכה להיות "לימור לבנת, אילוסטרציה" במקום הכותרת שניתנה שם. |
|
||||
|
||||
"יש הסכם להסדרת פעילות הטלוויזיה החינוכית. התחנה תשמור על ערוץ 23, תצא בהדרגה מערוץ 1 ומערוץ 2, ותקבל סיוע מהאוצר בתוכנית ההתייעלות. המכשול שנותר: השגת הסכמי פרישה של העובדים." |
|
||||
|
||||
ואת האגרה נמשיך לשלם? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי כן. כספי אגרת הטלוויזיה והרדיו משמשים למימון רשות השידור, לא למימון הטלוויזיה החינוכית. |
|
||||
|
||||
כמובן, רשות השידור תקטין את התפוקה כדי להתייעל, אבל משלמי האגרה ימשיכו לשלם את אותו סכום. - אני מקווה שיתברר שאני סתם משמיץ |
|
||||
|
||||
ודאי שאתה סתם משמיץ. רשות השידור תתייעל? השמצה גסה. |
|
||||
|
||||
היי, הוא לא אמר שהיא תתייעל. הוא אמר שהיא תקטין את התפוקה (איך *זה* אפשרי, זאת שאלה טובה). זה שהיא תקטין את התפוקה במטרה להתייעל, או במטרה להגדיל את האושר האנושי או במטרה לקרב את הגאולה לא אומר שזה יצליח להם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |