|
אך זהו טבעם של אנשים; בלי שום קשר לאיכותן של תכניות ילדותנו, אנחנו תמיד מתגעגעים. מה הופך את הגעוגעים שלנו למוצדקים יותר ולמצדיקים שידורים חוזרים (מעבר לזה שגידי גוב נראה כל-כך טוב בדלת הקסמים שבא לבכות)? טלוויזיה מטבעה מתחלפת ומתחדשת, והרשה לי לגלות לך - אם ישדרו את תכניות החינוכית הישנות על בסיס יום-יומי, די מהר יימאס לך מהן.
הטלוויזיה האמריקאית חזקה מאוד בשידורים חוזרים. מה שמחתי כשגיליתי את wonder woman ושאר ירקות בלוח המישדרים שלי, ומה התאכזבתי כשישבתי לצפות - תכנית-שתיים הן די והותר, ודי מוציאות את החשק לעוד.
עכשיו דמיין את דור קוראי האייל הצעירים מאתנו בעשר שנים, אלה שגדלו על פרפר נחמד ולא-יודעת-מה-עוד, ועל בקשותיהם עשר שנים מהיום לשידורים חוזרים של "תכניות המופת של ילדותם". אתה ואני ומן הסתם רבים אחרים נעווה את פנינו בגועל. ככה זה.
או בקיצור, עם כל הנוסטלגיה, מטרת החינוכית אינה ולא היתה מעולם הרצת שידורים חוזרים לקהל של בני +30.
|
|