 |
האזנתי היום לחדשות המורחבות של השעה חמש, המשודרות ברשת ב'. המשדר עסק בהרחבה בשינויים שתכננה ועדת האוזר בטלויזיה החינוכית, וכן בשינויים שמציע האוצר בשידור הציבורי.
ראשית, אבקש להביע את מחאתי על אופן ההתבטאות של המגישה (שמה אינו ידוע לי). אם בענין טח"י נשמעה מפיה התנגדות מרומזת להמלצות ועדת האוזר, הרי שבענין רשות השידור השתלחה המגישה בראש הממשלה ובשר האוצר בבוטות ("ראש הממשלה דוחף את ידיו", "כלבי השמירה של הדמוקרטיה נובחים והשיירה עוברת ויורקת עליהם"). נכון שאין תופסים אדם בשעת צערו, והדרישה שמגישת חדשות תימנע מהבעת דעתה אולי מוגזמת במקרה זה, בהתחשב בחששה שכוס התרעלה תעבור גם עליה. בכל זאת, מאחר שהנחתה משדר חדשותי, מוטב היה לו שמרה על סגנון נאות.
בשידור היו שני ראיונות. על הטלויזיה החינוכית הגן ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, שהוביל את התנגדות הועדה למסקנות ועדת האוזר. לאחר מכן התראיין ח"כ נחום לנגנטל, שהגן בחום על רשות השידור, ותקף את האוצר על שהוא מנסה לגרום לפגיעה בשידור הציבורי באיצטלה של שינויים כלכליים. לנגנטל האשים במפורש את הממשלה בניסיון לסתימת פיות ולהשפעה לא כשרה על השידור הציבורי.
הופתעתי מאוד לשמוע שחלוצי ההגנה על השידור הציבורי הם חברי הכנסת של המפד"ל. אין זה סוד שבציבור בוחרי המפד"ל הפוטנציאליים שביעות הרצון מהשידור הציבורי היא נמוכה מאוד, והגנה עליהם אינה הדרך הקלה לרווח אלקטורלי. מה מבקשים חברי הכנסת לנגנטל ואורלב להשיג?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש