המבורגר בירושלים | 1067 | |||||||||
|
המבורגר בירושלים | 1067 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "אוכל ותיירות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הקציצה המיובשת הזו שמוגשת במקום שאת הסטייקים שלו לא הייתי נותן לכלב שלי (ואין לי כלב)? המבורגרים טובים בתל אביב אפשר למצוא במיט בר, אגדיר ומרמורק. |
|
||||
|
||||
שם ראיתי לראשונה את השלט הישראלי ביותר בעולם- ''שווארמה גלאט''. |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על ישראליות - בתפריט של "הילי" יש שלושה סוגי המבורגר, לפי הגודל, ואלו שמותיהם: 1. רגיל 2. גרנדה 3. אקבר אני חשבתי שזה משעשע. (: |
|
||||
|
||||
הו ירושליים... העורך שם! חוץ מזה ההמבורגר של בורגר ראנץ (כאילו כל הקומפלקס כולל הלחמניה, הרטבים והתוספות) לוקח בהליכה את הגועל נפש של מקדונלדס, בכל יום מימות השבוע, וטוויס פיל יום אל אחד. |
|
||||
|
||||
וכנ''ל לגבי הצ'יפס. זה של הרשתות האמריקאיות הוא על הפנים. זה של הבורגר ראנץ' גם לא משהו, אבל לפחות נורמלי. |
|
||||
|
||||
בדיקסי אוכלים ע"פ התפריט להלן: 1. כנפי עוף 2. הום-פרייז, ובעברית: HOME FRIES. וזהו. מי שעדיין רעב יכול להזמין גם EGG BENEDICT, או עוד HF. באמת, חבר'ה! ועוד דבר: לדיקסי יש לבוא רק אחרי אחת-עשרה וחצי בלילה. |
|
||||
|
||||
אולי בערב ובלילה עדיף להזמין כנפיים אבל בצהריים אין כמו ההמבורגר שלהם. חוץ מזה, הדיקסי לא נמצאת ברחוב יגאל אלון (כפי שמצוין במאמר) אלא ברחוב סמוך הנקרא רחוב ''תוצרת הארץ''. |
|
||||
|
||||
אגב המבורגרים- אתה מוכן להסביר את שם המשפחה/ניק שלך? |
|
||||
|
||||
היתה פעם סדרה בטלויזיה החינוכית... טוב, לא חשוב. ומדובר בכינוי ולא בשם משפחה. |
|
||||
|
||||
קלטתי!!! (מנורה נדלקת מעל ראשי) מוש השור!!! ענק!! הייתי מאוהב בתוכנית הזאת! תודה על הפלאש-בק והחיוך שמרוח לי כבר 10 דקות על השפתיים... |
|
||||
|
||||
או ! מוש השור מתקשר מ צ ו י ן להמבורגרים. |
|
||||
|
||||
זה גם של החינוכית, לא? וזה גם מתקשר לדיון עם גילית לגבי החרדים. שימו לב: עובד וטוב לו. טוב, זאת בכלל סידרה יפנית, לא? |
|
||||
|
||||
לא כותב יותר תגובות על הטלוויזיה החינוכית. |
|
||||
|
||||
אין לך משהו יותר טוב לעשות מאשר לכתוב היכן אפשר למצוא גופות של פרות, שהגיעו לשם אחרי חיים של סבל בלתי פוסק,ואחרי שגרונם שוסף, בהתאם למיטב המסורת היהודית, והן נותרו לגסוס במשך דקות ארוכות? לאכול מח עצם? הדבר אמנם מעלה לחלוחיות של ריר בפה. כאלו שבאות לפני ההקאה. |
|
||||
|
||||
ואם נניח היו מגדלים אותן (פרות, ומכאן "גרונן") בתנאים שופרא דשופרא וממיתים בצורה הכי עדינה שיש - זה היה הופך את הרצח ליותר מוסרי?! |
|
||||
|
||||
ניתאי, כמה מאמרים היו באייל בנושא של צמחונות, ניסויים בבעלי חיים ושאר ירקות? הרבה. כמה תגובות היו שם על זה? המון! אפשר לא לגרור ביקורת מסעדות חביבה חזרה למחוזות ההם? המאמרים עדיין פתוחים לדיון, אם אתה חפץ בכך. יופי, שמענו, אתה צמחוני. אנחנו לא. אנחנו אוהבים פרות מתות! אם היה אפשר לצוד אותן באחו ולאכול אותן ישר מהגוויה, היינו מאושרים עד הגג. אנחנו כולערות, ואתה צדיק הדור. שמענו. |
|
||||
|
||||
תגובתך חסרת ערך ומרגיזה. אם מאחורי סעודה טעימה מסתתר סבל של בעל חיים שלא היה כל צורך להרגו, הרי שיש להדגיש את זה. אתה רוצה להגיד שזו התייפיפות? אולי כדאי שתחפש אותה במקום אחר. אצל אלו שמנסים להסתיר את הכיעור שבהריגה חסרת טעם, לדוגמא. |
|
||||
|
||||
הריגה חסרת טעם? אולי לתוצאות הרצח של ברוקולי וחסה אין שום טעם, להמבורגר יש טעם לא רע בכלל. התגובה שלך היא היותר מרגיזה, שכן היא לא ממש לעניין, (הטפה לצמחונות במאמר על מסעדות בשריות) לא במקום (יש די והותר דיונים באתר הזה כמו גם באחרים בנושא צמחונות) ובעיקר מתנשאת כאילו רק אתה יודע מה נכון ומה טוב וכל השאר שוטים במקרה הטוב ורשעים במקרה הרע. ודרך אגב, אני מאוד אוהב לאכול מח עצם. את התחושה שעולה בך בהקשר הזה אתה מוזמן לשמור לעצמך. לא היית רוצה, שאני אתאר את דעתי ואת תחושותי לגבי מזון, שאתה אולי אוהב לאכול, אבל אני מתעב. ועוד משהו, איזה "חיים של סבל בלתי פוסק" עוברים על פרות לבשר, שרועות רוב חייהן בשדות מרעה, מטופלות ומוגנות מכל אויב ומזיק? |
|
||||
|
||||
אבל השורה אחרונה קצת "דורכת על הנקודה" לא? מה זה משנה כמה סבל הן עוברות? אם היה זה המצב שבשר ההמבורגר הטוב ביותר בא דווקא מישבנה של פרה שחטפה כאפה חשמלית בתחת כל 5 דקות הייתי משלם כסף טוב כדי לטעום אותו! ואם זה לא מוצא חן בעיני הפרות, שיחתימו עצומה. I just tell it like it is.
|
|
||||
|
||||
קח ברווז שגדל בשבי, חבוט בו במשוט או בקרש עד מוות. הדם יתפשט בבשר הברווז ויביא לתוצאה שרק ציידים מנוסים יבחינו בינה ובין ברווז בר. אני מצטרף לדעת הקורא - הסבל או היעדרו שעובר על פרות, חזירים, ארנבות וברווזים, מדוזות ודגים, צלופחים ודיונונים שעתידים להיאכל על ידי מעניין אותי בדיוק באותה מידה שמעניין אותי סבלו של האספרגוס והלכה למעשה הם שקולים לו לחלוטין. |
|
||||
|
||||
סבל של בעלי חיים לא מעניין אותך? היה לך כלב פעם? חתול? דג זהב? לא יזיז לך אם הם יסבלו? רק לך יש זכות לחיים? |
|
||||
|
||||
מאד נחמד היה לי לשחק איתם וזה עדיין לא אומר שאני רואה פסול בגידול חיות למאכל או בציד. לי אין שום זכויות, אני רק עוד אורגניזם מבוסס פחמן שנמצא לשמחתו בראש שרשרת המזון. |
|
||||
|
||||
מקווה שאף פעם לא תגיע לתחתית. |
|
||||
|
||||
וכשהכריש יאכל אותי ליד חופי פלורידה, לא ארצה לו על מוסר ואכזריות. |
|
||||
|
||||
תנסה, אולי לו יש רחמים והוא יחוס על חייך. לבני אדם אין רחמים, אולי מהכרישים תבא הישועה. |
|
||||
|
||||
תודה. תקרא לזה צביעות, תקרא לזה חוסר הגיון או חוסר עקביות, תקרא לזה איך שבא לך, יש לי סימפטיה לבעלי חיים כל עוד הם חיים. (כנ"ל לבני אדם) אני לא אוכל כבד אווז או עגל חלב ומשתדל להמנע מביצים, פשוט כי לא נראה לי, שהטעם של זה מצדיק את הסבל לבעל החיים. אני לא דורש תנאי מלון 5 כוכבים לכל תרנגולת ולכל פרה, אבל אני נגד התעללות. הייתי רוצה, שיהיו תקנות לגידול בעלי חיים לבשר/ביצים/חלב, שיאסרו על גרימת סבל מעבר להכרחי. הייתי גם אוסר על שחיטה כמקובל במקומותינו אבל בינתיים אני משתדל להמנע מבשר כשר, וכאמור נמנע מאוכל, שהכנתו הייתה כרוכה בסבל מיותר. |
|
||||
|
||||
"שדות מרעה"? נסה "רפתות סגורות, צפופות ומזוהמות". שלא לדבר על החליבה האינטנסיבית שמובילה לדלקות חמורות (במקרים לא נדירים במיוחד, הפיטמה נשאבת יחד עם החלב). חלב יש להן בשפע, משום שאם נולד לפרה עגל, רוב הסיכויים שהוא ילקח לשחיטה לאחר זמן לא רב, כדי לספקו אנשים שחושבים שבשרו רך ומעודן. האם, שבנה נרצח (או שתעדיף את המלה 'נשחט'?), נותרת עם החלב שהיתה אמורה לספק לו כדי שיגדל ויהיה בריא. "שדות מרעה". ואני חשבתי שאנשים מנותקים רק ממה שקורה בשטחים. |
|
||||
|
||||
כאדם שאצלו, במובן היסודי ביותר, בעלי-חיים, מבחינה מוסרית הם רק "דברים1", מעניינת אותי השאלה "מה קורה מבחינה הלכתית עם החלב הזה?" האם הוא כשר? הרי חדר אליו בשר לפני רגע! מצד שני, לפני שני רגעים, הוא היה *בתוך* בשר. אותו בשר. כמובן, כל זה בפרפרזה על השאלה הידועה "מדוע עטינים נחשבים בשר?"... ---------------------------- 1 אבל דווקא אינו מנותק כלל ממה שקורה בשטחים. על כל הסבל *האנושי* שם. |
|
||||
|
||||
מותר לאכול עטין עם החלב שבתוכו (זה המקרה היחיד ביהדות בו מותר לאכול חלב ובשר). אני חושב שאסור לאכול עטין עם חלב של פרה אחרת. |
|
||||
|
||||
כמדומני שהעטין (המכונה ''ביז'' בסטקיות ארצנו) מותר לאכילה רק לאחר צליה. |
|
||||
|
||||
נשמע לי כאילו אתה מתנגד לחלב לא פחות (ואפילו יותר!) מאשר לבשר. אז מה אתה רוצה מהכתבה על ההמבורגרים? לך תשרוף את תנובה או משהו! |
|
||||
|
||||
להקת הזאבים שאוכלת את הפרה בעודה בחיים דואגת לתנאיי מחיה הגונים לבהמה, שאינה מסוגלת אף לזכור את הימים הקודמים? |
|
||||
|
||||
"מה יותר גרוע, בורות או אפאתיה? אני לא יודע וזה גם לא אכפת לי." פרות לחלב הן לא פרות לבשר. בקשר לפרות חולבות, יחסית לחיות משק יש להן תנאים לא רעים. מצד שני, אתה מוזמן להחרים חלב ומוצריו ולספר לנו על הבחילה, שעולה בך מעצם המחשבה על גבינת רוקפור. בכל מקרה, רוב בשר הבקר בארץ מקורו בפרות הרועות להן במרחבי דרום-אמריקה. |
|
||||
|
||||
אבל אם כבר שאלת, בבקשה, קרא קצת על מה שבאמת עבר על ההמבורגר שלך בדרך מאותם שדות מרעה דמיוניים אל צלחתך. למעלה מחצי מיליון פרות, פרים ועגלים מתים מדי שנה בתעשיות הבקר עבור צרכנים ישראלים. רובם נשחטים בתהליך ייצור הבשר, מהם יותר ממחצית מומתים בחו"ל (בעיקר בארגנטינה) ומיובאים לישראל כ"בשר קפוא". כמאה אלף פרות מנוצלות בישראל בתעשיית החלב, הקשורה בקשר הדוק לתעשיית הבשר: הפרות בתעשיית החלב אנוסות להמליט בקצב המרבי הדרוש להפקת חלב יעילה, ולחקלאים אין שליטה על מין העובר. העגלים הזכרים הם אפוא. "תוצר-לוואי" הכרחי של תעשיית החלב, והם נשלחים לפיטום עבור תעשיית הבשר. העגלות נשלחות ל"ייצור" חלב בחודש ה-14 לחייהן, וגם סופן אינו רחוק: לאחר כארבע שנים בלבד שולחים אותן להמתה, אז ישמש גופן כבשר פחות-ערך, שאינו מיועד למאכל אדם. בשיטות הזולות והנפוצות יותר לפיטום עגלים הם כלואים יחד ברפת, לעתים לאחר תקופת מרעה. כאשר נולדים העגלים לפרות המנוצלות בתעשיית החלב, מאלצים אותם להתרגל במהירות לגמוע מזון נוזלי מתוך דליים, ללא חלב-אם. עגלים אלה מצטרפים אחר-כך למרעה עם עגלים ועגלות מהזן המנוצל לבשר בלבד. כעבור מספר חודשים מועברים כולם למפטמה. בישראל נהוג להעביר את העגלים למפטמה בגיל 6-10 חודשים ולפטמם במשך כשישה חודשים. המזון שניתן לעגלים במפטמות הוא מרוכז, עשיר בחלבון ודל בסיבים תזונתיים. הסיבים נחוצים לבריאותו התקינה של העגל, אולם אין לכך חשיבות בעיני החקלאים, כי ממילא יישחט העגל במהרה. העגלים, בניסיון נואש לקלוט סיבים, מלקקים זה את פרוותו של זה. השיער המצטבר במערכת העיכול שלהם גורם לא פעם לפצעים ולדלקות. המזון הבלתי מתאים להם גורם, להצטברות גזים, לכאבים קשים, ואף למוות. כמעט כל מגדלי הבקר מסרסים את בעלי-החיים שברשותם, חותכים את קרניהם וצורבים על גופם מספר. שיטות אלה נהוגות הן בתעשיית הבקר לבשר והן בתעשיית החלב כדי להשתלט על בני-הבקר, מתקינים באפם נזם לאחר שרצעו את הסחוס בין הנחיריים, ללא אלחוש; לאחר מכן גוררים אותם למקום הסימון באמצעות חבל הקשור לנזם. החיה מתנגדת בכל כוחה, עד כי לעתים אפה מדמם ואף נקרע. אחר-כך כופתים אותה במתקן ריסון, או שמפילים אותה על הקרקע ומונעים ממנה לזוז. הסירוס נועד למנוע מפרים להפרות נקבות, וכן לגרום להם להיות כנועים יותר ונוטים להשמין במהירות. הסירוס נערך ללא הרדמה וללא אלחוש: פותחים בסכין את שק האשכים ומושכים כל אשך בנפרד, עד שקורעים את צינורית הזרע שאליו הוא מחובר. שיטות סירוס אחרות הן קשירה תמידית של שק האשכים או השחלת חוט ברזל לאיבר-המין של הפר. הסירוס עצמו כרוך בהלם ובכאב עז. חיתוך הקרניים נועד לשלול מפרות את כלי נשקן ולחסוך במקום כשראשיהן באבוס. בישראל מונעים בדרך-כלל את גדילת הקרניים מבעוד מועד: העגל (או העגלה) נכפת במתקן המונע ממנו לנוע. את אזור הצמיחה של הקרן צורבים בחומר כימי מאַכּל או שורפים באמצעות מלחם. פעמים רבות מניע העגל המבוהל את ראשו, והחומרים פוגעים בעיניו וגורמים לו כאבים קשים. במקרים שבהם הספיקה הקרן לצמוח, חותכים אותה במספריים גדולים. בפעולה זו נחתכים עורקים ורקמות קרובות, והדם פורץ החוצה; כדי לעצור אותו, שורפים את האזור בלהביור. פעולות אלה נהוג לבצע ללא אמצעים לשיכוך כאבים. בתעשיית החלב נהוג לכרות לפרות הצעירות פטמות הנחשבות כ"מיותרות", שכן הן עלולות להחריף את התפתחותן הצפויה של דלקות העטינים בתקופת החליבה הכריתה מתבצעת ללא כל אלחוש או הרדמה, באמצעות מספריים. צריבת מספר על גוף הפרות והפרים מתבצעת לצורך זיהוי ומעקב, ויש המוסיפים למספר גם חיתוכי סימון באוזניים. צריבת המספר מבצעת בשלוש שיטות. במדינות המייצאות לישראל בשר קפוא משתמשים ב"כווייה חמה": מצמידים במשך כחמש שניות תבניות מספרים עשויות ברזל לוהט לעור החיה, שגולח קודם לכן. שיטה נוספת היא גרימת כוויה על-ידי חומרים כימיים מאַכּלים. בישראל מקובלת בעיקר "כווייה קרה": מקררים את תבניות המספרים לטמפרטורה נמוכה מאוד (בדרך-כלל באמצעות חנקן נוזלי), ומצמידים אותן לעור במשך כ-40 שניות. במקום נוצרת כווייה, והשיער השחור שהיה במקום יגדל גם בעתיד לבן. שיטה זו מכאיבה לא פחות מן הצריבה בברזל מלובן, ובאף-אחת מן השיטות אין מספקים לחיות משככי כאבים. הברירה המלאכותית יצרה בני-בקר הנוטים לצבור משקל רב במהירות. עובדה זו, בנוסף על עצם הפיטום, מביאה ליצירת עומס קיצוני על השלד ועל איברים אחרים. בני-בקר רבים סובלים מצליעה - יותר מ-10% בעדרים רבים. הצליעה נובעת ממשקל הגוף העצום ומדלקת הפרסות (למיניטיס), המתפתחת כתוצאה מתזונה לקויה - בני-הבקר מואבסים בתערובת שנועדה לגרום להם להשמין במהירות, על חשבון בריאותם. הצפיפות במפטמות וברפתות גורמת להתפשטות מהירה של מחלות. תורם לכך גם השימוש בהורמונים, המחלישים את המערכת החיסונית. בישראל נגועות 3-18 אחוזים מכלל הפרות לחלב ב"בת-שחפת" - מחלה שבמהלכה הפרה "משלשלת את עצמה למוות". מחלות נפוצות נוספות הן: כלבת, מחלת הריריות, דבר הבקר, קדחת הקרציות, מחלת הפה והטלפיים, סלמונלה B ודלקות שונות. השימוש התכוף בהורמונים ובזרזי גדילה גורם לעלייה בשכיחות של מומים מולדים בשלד, המונעים מן העגלים לעמוד או ללכת, וכן לליקויים עצביים, מים במוח, חסר מוחלט של המוח הקטן או חסר קליפת המוח. מחלת הבקר המפורסמת ביותר - ספגת המוח ("הפרה המשוגעת") - פרצה בעקבות האבסת בקר בקמח בשר ובקמח עצמות. האכלת הפרות (הצמחוניות!) בבשר נועדה לנצל את הפגרים הרבים, שמספקים משקי-החי התעשייתיים. המחלה, שבמהלכה מתנוונת מערכת העצבים, מלווה בחרדה, הססנות, רגישות-יתר לקולות ולמגע, תנועות מוגזמות בהליכה, רעידות ונפילה. לפרות ולפרים שחלו מצפה לא רק הסבל הכרוך במחלה, אלא גם כליאה בהסגר, בתנאי צפיפות קשים, בתקופה העלולה להימשך עד 36 חודשים. חלקן מובלות ומושמדות בשיטות המיידיות והזמינות ביותר. ההובלה היא אחת החוויות הקשות העוברות על בני-הבקר, גם כשמדובר בהובלה האורכת מספר שעות, מן המשק למשחטה. בשנים האחרונות אף החמיר המצב, כשהחלו לייבא לישראל רבבות עגלים מדי שנה, בעקבות פתיחת השוק הישראלי לסחר חופשי ועם העלייה בדרישת הצרכנים לבשר טרי. המספרים גדלים מדי שנה במאות אחוזים: בשנת 1999 יובאו 60,239 עגלים, לעומת 26,522 ב-1998 ו-8,680 ב-1997. עגלים צעירים מובלים לארץ מפולין. הם מועברים במשאיות להולנד ולבלגיה, ומשם בטיסות לישראל. עגלים מבוגרים יותר מובלים לארץ מאוסטרליה: הם עוברים בתוך אוסטרליה מסע ארוך במשאית אל הנמל, שם הם נכלאים בבטן אוניה למשך כשלושה שבועות של מסע ימי. בהגיעם לנמל עקבה מועמסים העגלים על משאיות למסע נוסף בירדן ובישראל. בעלי-חיים רבים מתים במהלך ההובלה, ורבים אחרים סובלים מפציעות ומשברים. ההעמסות והפריקות מלוות בהפחדה, במכות ובשימוש בשוקים חשמליים. בעלי-חיים שנפלו, נרמסים לא פעם תחת רגלי חבריהם. הצפיפות והמחנק באוניות ובמשאיות מקשים על הנשימה, החום עלול להיות קטלני, וטלטלות כלי-התחבורה מעיקות ומסוכנות. בדרך מאוסטרליה מתים חלק מן העגלים מרעב לאחר שלא הצליחו להסתגל לכופתיות המזון שמספקים להם באוניה. עגלים המגיעים בקיץ אינם זוכים למחסה מן השמש ואף לא למים. הסבל הכרוך בשחיטה מתחיל עם צעידת הבהמות במבוך של גדרות ברזל, מן המשאית אל מקום השחיטה. הפרה, המריחה את ריח הדם של חברותיה והשומעת את זעקותיהן, מנסה להתנגד, והמובילים מזרזים אותה בבעיטות, מקלות, מוטות ברזל ושוקים חשמליים. במרבית המדינות המפותחות נהוג להמם בעלי-חיים באמצעות זרם חשמלי, ואם ההימום מבוצע כיאות - הם נשחטים כשאינם בהכרה. בישראל, בשל דיני-ההלכה היהודית והמוסלמית, שוחטים את בעלי-החיים כשהם בהכרה מלאה. יונקים הנשחטים בשחיטה כשרה מוטלים במהופך במשך דקות ארוכות עד לביצוע החיתוך. יש התולים אותם בחייהם ברגל אחת או יותר. בעל-החיים, שהפלתו ותלייתו גורמות לעתים נקעים או שברים ברגליים - מתפתל מכאב ומאימה עד כי יש לאחוז בצווארו או להכניס מלקחיים לנחיריו על מנת לאפשר לשוחט להרוג אותו באבחת סכין אחת. לא פעם מתבצעת פשיטת עורן של הבהמות כאשר הן עדיין בהכרה מלאה, מיד עם החיתוך בצוואר, בעודן מפרפרות. תעשיית עור הבקר היא תחום לוואי של תעשיית בשר הבקר (רוב העורות המשמשים לייצור נעליים ומעילים, מקורם בבקר), והיא מספקת כעשרה אחוזים מכלל הרווחים בתעשיית הבקר. למעשה, לולא תעשיית העור הייתה תעשיית הבשר מתמוטטת. הדימוי האמהי של פרות בתעשיית החלב קיים רק בדמיון האנושי. במציאות, מעברים אותן באמצעות הזרעה מלאכותית, ומפרידים מהן את העגלים והעגלות מיד עם לידתם. הפרדה זו היא חוויה קשה ביותר הן לאם והן לעגל היונק, ולעתים קרובות מבטאת הפרה את מצוקתה בקריאות ובגעיות במשך ימים לאחר שנלקח ממנה הגור שלה. כל פרות החלב בישראל כלואות כיום במרחב תעשייתי צר במשך כל חייהן. יש הקושרים אותן לעוּלים במשך שעות ארוכות, אז אינן יכולות אלא לבהות במנת המזון שלהן, המבוססת ככל שניתן על שאריות מזון, מוצרי-לוואי, זבל עופות, ופסולת תעשייתית. ברפתות מסוימות מקבעים סגרים אוטומטיים את ראשיהן מעל האבוס כאשר מגיעה הפרה לאכול. הספרות החקלאית ממליצה שלא להשאיר את הבהמות קשורות בעולים מעל ארבע שעות, מכיוון שאז הן משקיעות יותר אנרגיה בניסיון להשתחרר מן הכליאה מהאנרגיה שהן מפיקות מן המזון. רמת ההיגיינה הנמוכה ברפת מסייעת להתרבותם של חיידקים, הגורמים דלקות מעיים, שלשולים, דלקות פרקים ומוות. ההריונות הכפויים, שנועדו להמשיך את שטף ייצור החלב, מלווים בסיבוכים רבים ובמחלות: עצירת שיליה, דלקות רחם, בצקות תת-עוריות, קשיים בהתעברות, הפלות, המלטות קשות ועוברים מתים הנותרים ברחם. מחלה אחת, קשה ונפוצה, היא קדחת החלב (היפוקלצמיה) הפורצת מייד לאחר ההמלטה בעקבות הפחתה קיצונית של רמת הסידן בדם. המחלה מלווה בירידה בחום הגוף ועלולה לגרום לשיתוק. מקורות: יואב אהרוני, אריה ברוש וצבי הולצר, "תגובת המחלקה לבקר לבשר למאמרו של ישראל אהרוני, במדור 'פותח שולחן', 'ידיעות אחרונות' 30.12.1994", ידיעות לבוקרים, מאורי רוזן, "התנפחות עגלים במפטמה", ידיעות לבוקרים, אפריל 2000, עמ' 32-35; בנימין לב, "קפיטריה: כן או לא?", השדה, כרך ס"ח, יוני-יולי, 1988, עמ' 1769-1770. המילון האנציקלופדי לבעלי-חיים במשק החקלאי, עמ' 51. דורך שפירא, רענן וולקני, תזכורת לניהול רפת החלב, שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, המחלקה לבקר, 1987. בנימין לב, "היזהרו מן הפר!", השדה כרך ע', אוקטובר-נובמבר 1989. תזכורת לניהול רפת החלב, שה"מ, 1987, עמ' 10. אורי בר-גיא, "קשר בין הזנת הבקר לבין תופעות צליעה בו", השדה כרך ע"ו, חוברת ז' 1992, עמ' 63. "על הפוטנציאל והבעיות הכרוכים בשימוש ב-synovex לזירוז גדילת בקר לבשר", ידיעות לבוקרים, כרך 80, אוגוסט 1993, עמ' 39. חקר ומעש - משק הבקר והחלב, חוברת 20, ספטמבר 1998. ד. לפלר, א. קלמר, א. אברהם, נ. דולזנסקי, וז. טריינין. "הפלות בבקר בישראל בשנים 1977-1978: הערכה פתולוגית, בקטריולוגית ווירולוגית בנפלים", רפואה ווטרינרית, כרך 41, חוברת 4, 1985, עמ' 98-94. אורי בר-גיא, מחלות בקר בישראל, אקדמון, 1998. משה איתם, "מה קרה לעטין של הפרה הישראלית", משק הבקר והחלב, דצמבר 1995, עמ' 41. |
|
||||
|
||||
כתבת את זה עכשיו, או עשית copy~paste? |
|
||||
|
||||
חיכיתי לדו''ח חדש מהאלוהים ובמקום זה קיבלתי זיבולי שכל. כבר קראנו את כל זה בדיונים אחרים אז לך לשם ונמשיך לדבר על זה שם. האלו - פה זה דיון על מסעדות עו אוכל על כיף. שם זה על מירוק חטאים |
|
||||
|
||||
''איש איש פורט על עוגבו''. אני מבין שכל מדורי ביקורת המסעדות צריכים לעסוק רק במסעדות צמחוניות. יש לי הרגשה שגילית היתה טוענת ''כשרות'', אני הייתי מגביל ל''תל אביביות'', ובקיצור אפשר היה להיפטר לגמרי מהטורח. |
|
||||
|
||||
בדיוק אתמול בערוץ BBC Prime באחת מהתוכניות העוסקות בעתיקות, הציגו חפץ כסוף מוזר למראה, שמסתבר שנועד לאסוף ולמרוח מח עצם - מאכל שהיה אהוב במיוחד על אליזבת הראשונה. (מאתיים פאונד לכל המעוניינים). |
|
||||
|
||||
בקרית אונו יש שלט המורה לכיוון גני תקווה עם הבטחה, ששם תמצאו סניף כשר של מקדונלדס. (הסניף בקרית אונו לא כשר כמובן) כמו כן, סניף מקדונלדס באוניברסיטת ת''א הוא כשר. (כמו כל המסעדות בקמפוס) ירושלים, את לא לבד. |
|
||||
|
||||
אם ממשיכים באיילון דרום עד שהוא נגמר, מגיעים לחולון, לא לירושלים וכמובן שסניפים כשרים של מקדונלד'ס יש בכל הארץ, לא רק בירושלים. תודה |
|
||||
|
||||
נו, קטנוני שכמותי, אבל הבורגר בר הוא ברחוב שמאי, לא הלל. הלל זה הרחוב המקביל,, עם פיצה צ'יליז, פיצה נפלאה. והארוחות בשונקה הם בהחלט להיט. וגם העיסקיות בספגטים, ברחוב רבי עקיבא. |
|
||||
|
||||
אכן שמאי, קבל את התנצלותי, ואכן פיצה מצוינת (התופסות מדהימות, הרוטב דווקא לא משהו), קבל את ברכתי. לגבי ספגטים: אני לא מצליח להבין מה אנשים מוצאים במסעדה הזאת. הספגטי הוא לא תוצרת בית, ובזאת מסעדה שמתיימרת להתמקד רק בהם כבר נכשלה. חוץ מזה, רוב הרטבים לא מעניינים או סתם מבושלים ברשלנות (הכבד, למשל, תמיד יבש). המחירים והשירות דווקא בסדר, אבל בשביל אוכל לא יצירתי אני יכול לאכול בשיפודיה הסמוכה למקום מגורי. |
|
||||
|
||||
היתרון הגדול של ספגטים הוא בתמחור ההגיוני של המנות הגדולות שלה. כמו כן, התפריט שלה נתן לי לא מעט רעיונות לרטבים ביתיים. אני מסכים, שרוב הרטבים לא מעניינים ואלו שכן הם בדרך כלל פחות טובים מתוצרת המטבחון שלי (לטעמי) אבל יש להם כמה הצלחות, שאני מתקשה לשחזר בבית, במיוחד רוטב הקרבונארה שלהם. |
|
||||
|
||||
אה, קרבונרה (carbonara), איזה רוטב מצוין. ראשית, הרשה לי להמליץ לך על www.pastarecipe.con, שמכיל לא פחות מ-10 גרסאות של הרוטב הזה. ווארייציה מוזרה ניתן למצוא באתר בו מוצגים המתכונים של חברי הקונגרס האמריקאי (כן, בחיי!), כאן - http://www.virtualcities.com/ons/me/gov/megvjb1.htm. שנית, הנה מתכון גנרי: טגן כמה כפות שמן-זית (אפשר גם חמאה, אם אתה מעדיף) במחבת והוסף פנימה בין 100 גרם לחצי קילו בייקון חתוך לקוביות. אפשר להוסיף גם בצל קצוץ, ובאמצע הטיגון גם שום, אבל לא חובה. כשהבייקון נהיה בהיר מוסיפים חבילת שמנת מתוקה, או אפילו שתיים (שומרים קצת מהשמנת בצד), ומצמצמים עד שהרוטב נהיה סמיך יותר. תוך כדי התהליך מתבלים במלח ופלפל, ואפשר גם אגוז מוסקט. בינתיים מכינים את הפסטה, וכשהיא מוכנה שמים אותה בקערה גדולה. מערבבים 1-3 ביצים (לפי הטעם, ואפשר גם רק חלמונים) עם קצת שמנת מתוקה ובין שליש לשלושה-רבעים של גבינת פרמזן מגוררת. שופכים את הרוטב המוכן על הפסטה, מערבבים, שופכים את תערובת הביצים על הכל ומערבבים שוב. מגישים חם, סמיך ומצוין (הגרסה של ספגטים הולכת על הגימיק עם הביצה בסוף, לערבוב עצמי, אבל בכל המקרה הטריק הוא לא לבשל את הביצה). |
|
||||
|
||||
זה לא שלא מבשלים את הביצה, אלא שהחום של הפסטה מבשל אותה, ולכן חשוב *מאוד* להוסיף אותה לפסטה כשהיא לוהטת. והסיבה שהרוטב נקרא קרבונרה, אגב, היא בשל כמויות הפילפל השחור העצומות שמקובל להוסיף לו (עד שהוא נראה כמו מלא חתיכות פחם (קרבון))(1). (1) אסכולה אחרת טוענת שהרוטב נקרא כך בגלל שהוא היה חביב על כורי הפחם, אבל בכל מקרה בכל מקום שאכלתי אותו הוא היה מלא פלפל. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי ש"קרבונרה" קשור איכשהו ל"קרבונרי" - שוטרים/חיילים באיטלקית או משהו כזה? |
|
||||
|
||||
זה לא מה שאני שמעתי. |
|
||||
|
||||
"Carbonara" is n o t related to "Carabinierei", a special military police force which has been named after the carbine rifles it used when created in the 19 century in the Kingdom of Piedmont-Savoy and later in Italy. "Carbonari" is also unrelated - this was the name of a secret, democratic and republican underground movement which fought for the liberation of Italy in the 1830s.
|
|
||||
|
||||
Oops! Sorry for the typo - the correct spelling is "carabinieri",
The unique nature of this police force was and is that it is part of the army. It originally policed the rural areas of Italy to combat brigandage. The more dubious part of its history is its support for the authoritarian monarchy and Italian fascism. In modern times, however, it played an important part in fighting the Mafia. General Dalla Chiesa, the tough anti-Mafia prefect who was murdered in the 1980s belonged to the carabinieri. In recent times, though, the carabinieri have been the butt of many jokes about their alleged stupidity. The carabiniere is the essential idiot figure in those jokes, which also convey Northern Italian snobbery towards the mostly Southern Italian recruits of the corps. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השיפודיה הסמוכה למקום מגוריך אמנם תגיש לך מקרוני עם שועית אבל לא תעשה לך משלוח עד הבית. ספגטים כן. הבעיה היחידה היא שהם הקטינו את המנות במשלוחים וכרגע, המנה שמגיעה הביתה היא בגודל המנה שמוגשת במסעדה. הקופסאות עדיין יופי של קופסאות. עברנו לביקורת מסעדות ירושלמית כללית? דולפין ים ואין לי מה להוסיף (אין לי גם זכות בתור מי שלא יצאה למסעדות כבר הרבה מאוד זמן). |
|
||||
|
||||
ואכן תודה למע''צ שעד שעדכנה את השילוט היינו פעם אחר פעם מגיעים עד יבנה כדי להסתובב. |
|
||||
|
||||
אם תסעי מכיוון הגבעה הצרפתית לדרך בגין1, השלטים הנחמדים ומאירי העיניים יפנו אותך למרכז העיר - דרומה, ולתל-אביב - צפונה. צפונה? כן, צפונה. השלט ממליץ לכל הנוסעים לנסוע תל-אביבה דרך 443. נכון נחמד מצידם? אפשר לעשות מזה מתיחה לפספוסים - הנה זוג תיירים שלא מבינים מהחיים שלהם (האחרונים בארץ, ככל הנראה), בוא ניתן להם לנסוע דרך השטחים ונצלם את התגובות שלהם כשהם יהיו קורבנות של פיגוע ירי! איזה קטעים! 1 תל-אביבים ושאר אנשי פריפריה: דרך בגין זה האיילון של ירושלים. לא בגלל שהוא עובר לכל אורך העיר (הוא לא) אלא בגלל שהוא תמיד בבניה. |
|
||||
|
||||
וכמדומני ביציאה מהרצליה, השילוט לירושלים יעלה אותי דווקא על כביש גהה, דרך צומת בר אילן שהוא אורך יותר וכל זאת כדי לא ליצור עומס נוסף על איילון. |
|
||||
|
||||
למעשה, מדובר בשילוט ישן, מלפני שהיה חיבור ישיר לאיילון. אז, אנשים היו צריכים לנסוע דרך כביש החוף, דרך כביש 5, ומשם לעלות על האיילון. מניסיון - בשעות הקריטיות, מדובר בדרך נוראית שמאריכה את הנסיעה עד מאוד (למרות שזה לא עיקוף גדול). השילוט, אם כן, מפנה את הנוסעים לנסוע ישירות לכביש 5, משם לכביש 4 (גהה), שממנו ניתן כבר לעלות על כביש 1 לירושלים. אולי בקילומטרים זה ארוך יותר (קשה לי להאמין), אבל בשעות הבוקר, למשל, זה פשוט לוקח פחות זמן. היום, שיש חיבור ישיר לאיילון, כמובן שמוטב לנסוע דרכו. |
|
||||
|
||||
נתיבי איילון נגמרים איפשהו בין דרך קיבוץ גלויות למחלף גנות. אם תמשיך ישר תעבור את מחלפי גנות, שפירים ואת הנתב"ג תמשיך עוד קצת בכביש ותגיע לירידה לכיוון לוד רמלה, פתח תיקוה* ושוהם. אגדות מספרות שאם תמשיך בצומת הזו מזרחה תגיע לירושליים אבל הפיאסטה שלי מתה קצת אחרי הירידה ללוד אז ויתרתי על ההמבורגר. * לאחרונה החלו קברניטי העיר פתח תיקוה ליצור רושם תוך שימוש באמצעים פסיכו גאומטריים והצבת שילטי דרך המכונים לפתח תיקוה במקומות שבהם היא עדיין לא רלוונטית כלל, שעירם יושבת בסמיכות לערים רבות כמו הוד השרון, רעננה וכפר סבא שבשרון, לוד שוהם, רמלה ואפילו רחובות (שבשפלה אם אני זוכר נכון את שיעורי הגאוגרפיה של המורה טובה), קריית אונו, יהוד וגבעת שמואל שבבקעת אונו והחמור מכל נתניה ומושבי עמק חפר המרוחקים ממנה עד מאוד. וכך כשרוצים תושבי ישובים אלו לבקר בעיר גדולה שאינה רחוקה מידי (כמו תל אביב או רמת גן), הם נוסעים להיזדנגף ברחובות אם המושבות ובקניוניה, וכשהם רוצים לעבור ניתוחי לב דחופים נוסעים חולי נתניה למרכז הרפואי על שם רבין ולא לאיכילוב למשל. האם מדובר במזימה זדונית של המנהיגים המוניציפליים להפוך את עירם המשמימה ליותר ממה שהיא, קרי מעיר שינה אפרורית וחסרת חיים למרכז מטרופולין תוסס, או שמה מדובר בשרידים פרהיסטוריים מהתקופה שבה פתח תיקוה באמת הייתה מוקד עליה לרגל? ימים יגידו. |
|
||||
|
||||
אם ממשיכים באיילון דרום עד הסוף, מגיעים למחלף וולפסון (הלוחמים) שבגבולן של ת''א, בת-ים וחולון. המחלף בהקמה, ועם סיומו - מי שממשיך ישר ולא יורד מהכביש, יגיע בסופו של דבר לצומת חבל עזה, הידועה בציבור כמחסום ארז (וזאת לאחר שנפתח קטע כביש חדש ממחלף אשדוד דרומה העוקף את צומת בני דרום). |
|
||||
|
||||
אוי... שניצל גוטמן של צ'אקרה. היחיד שיכול באמת להתחרות עם מה שאני מכינה כאן בבית. אבל מי זוכר? כל כך הרבה זמן מאז שראיתי מסעדה (מבחוץ או מבפנים) בירושלים. |
|
||||
|
||||
אני היחיד שהכותרת הזאת נשמעת לו כמו משהו מתאטרון האבסורד? (יחד עם "קורבנות השלום" ו-"נלחם עד טיפת דמכם האחרונה") ואם ירושלים זה חזית העורף, אז אריאל זה עורף החזית? |
|
||||
|
||||
חזית העורף הישראלי היה ביטוי הומוריסטי. היי! הנה עברה לה סאטירה קטנה! כמעט לא שמנו לב. |
|
||||
|
||||
למגיבים המוחים על ירידותי על בורגר ראנץ' (למה?) או מחמאותי לדיקסי (אודה שלא אכלתי שם מזמן), שאלה לי: איפה אכלתם א ת ם המבורגר מוצלח במיוחד לאחרונה? למה הוא היה מוצלח? איזה תוספות באו איתו? כמה הוא עלה? בקיצור, share, people, share - אני רוצה לבלוס קציצות נוספות ומוצלחות בעתיד. נ.ב. - למר ארטנשטיין וחבר מרעיו: דיון מעניין מאוד, אבל למה כאן? זה כמו שבביקורת על ספר תתחילו להשתלח בכותב שהוא לא רגיש להרס יערות האמזונס שמביא פרסום ספרים לעולם. אולי הוא רגיש ואולי לא, אבל הוא רצה לדבר על _התוכן_, ואילו אתם מדברים על _המעטפת_. אנא, התגובה המפורטת שפורסמה כאן שווה כתבה בפני עצמה ותגובות רבות, וזה לא לכבודה - ולא לטעמי - שהיא מופיעה בביקורת מסעדות. |
|
||||
|
||||
אני אוכל שם תדיר. ההמבורגר גדול ועסיסי (נתן לבחור מבין שלושה גדלים), הלחמניה והתוספות נעימות (מגיע נטו עם עגבניה, מ. חמוץ, בצל וחסה, נדמה לי, ובאופציות יש אמנטל, פטריות פורטבלו, ביצה, בייקון, בצל מטוגן ועוד דברים טובים). חשוב לבקש רוטב BBQ, כי הם הפסיקו לשים אותו על השולחן מראש. גם הצ'יפס שלהם לא רע בכלל. ואני חוזר שוב, לטובת הציבור העבריין וללא כל קשר לקציצת המחלוקת: ד י ק ס י = כנפי_עוף + HomeFries אחרי 23:30. מנחות ותשורות אפשר להעביר הישר לחשבון הבנק שלי. תודה. |
|
||||
|
||||
למה אחרי 23:30 ? :) |
|
||||
|
||||
למעשה, בין עשר וחצי לאחת-עשרה וחצי הם סוגרים את המטבח ומתכוננים ללילה, לכן אסור לבוא בזמנים הנ''ל. |
|
||||
|
||||
שמעתי שאם תבוא אפילו ב- 2 בלילה ותרצה המבורגר, יפתחו בשבילך את המטבח (אמנם יעשו פרצוף ויורידו בשבילך כסאות משולחן אחד אבל יפתחו). |
|
||||
|
||||
אני הגעתי באיזה יום בארבע לפנות בוקר והיה מפוצץ. עמדתי בתור! הפופולריות של המקום הזה מפחידה. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שעמדת בתור לבר בחוץ. את המסעדה עצמה פותחים רק לארוחות מלאות. |
|
||||
|
||||
*בין* 22:30 ל-23:30. *בין*. זאת אומרת - ב-23:30 המטבח *נפתח* שוב, ואפשר להזמין כל מה רוצים. |
|
||||
|
||||
יש גם אגאדיר בהרצליה פיתוח ליד קפה ארומה. המבורגר איכותי ללא ספק ולוקח במספר התוספות האפשריות אך לא מגיע לרמה של הדיקסי. |
|
||||
|
||||
עוד מישהו חושב ככה. |
|
||||
|
||||
לא לטעמך? חבל מאוד. אני דווקא חושבת שהלובי הצמחוני עשה כאן עבודה יפה. הלא זו בדיוק המטרה - לעורר את המחשבה על סבל בעלי החיים במקום שלא היתה קיימת מלכתחילה. לגרום לך לחשוב על הסיפור שמאחורי הקציצה, הווה אומר, לעשות פוליטיזציה של ההמבורגר. אם המודעות לסבל צריכה להשפיע כשיקול לאכילת בשר או לא - זה עוד ויכוח, חדש לגמרי. אבל העבודה נעשתה. |
|
||||
|
||||
רק הוכיח שוב שהוא סובל ממחסור חמור ב B-12. לשמחתנו מרבית אוכלוסיית העולם מתייחסת אליהם באופן הראוי (שיעשו מה שהם רוצים וילכו לבלבל את המוח למישהו אחר), אם לא כאל חבורת משוגעים של ממש. מן הראוי שמערכת האייל תנהג על פי המדיניות המוצהרת ותעיף הודעות על התעללות בחיות מתגובות לביקורת מסעדות. |
|
||||
|
||||
הממ. למה להעיף? ואיפה המדיניות הזו מוצהרת? ואם מישהו יכתוב מאמר על חייו בהתנחלות, ומישהו ב' יגיב לו במניפסט נגד עצם קיום ההתנחלויות, האם יש למחוק את התגובה? ואם רבה רפורמית תכתוב פה (מה שכבר קרה), ומישהו יגיב לה במניפסט נגד הגרסה הרפורמית ליהדות, האם יש למחוק את התגובה? |
|
||||
|
||||
אין ספק, ויכוח חדש. לגמרי. דיון 99 |
|
||||
|
||||
אכן ויכוח ישן, מעייף, וגם כזה שלא ייגמר לעולם. אבל זכותם להגניב את ה - disclaimer שלהם לכל מאמר שקשור לנושא. |
|
||||
|
||||
זכותם לעשות מה שבא להם, אבל זה מעצבן, ולטעמי גם קאונטר-פרודוקטיבי. |
|
||||
|
||||
רצית ביקורת מסעדות? אז הנה: מיטבר - כפי שנרמז בשם, אין שם הרבה מה לאכול. במנות הראשונות יש אנטיפסטי מצוין (אם מתעלמים מהרוסטביף; אולי אפשר לבקש בלי - לא ניסיתי.) הבא עם לחם טרי אפוי במקום וממרח פלפלים חריף כמו שצריך. גם הסלט מיטבר שלהם מאוד טעים, אבל קצת חסר משהו שילך עם זה. לא בריא לאכול רק צ'יפס. לסיכום - כנראה שלא שווה את המאמץ. מרמורק - למקום הזה יש הרבה מה להציע. קודם כל, חובה להזמין מרגריטה קפואה. אחרי זה גם פוקצ'ה טריה ושלל מנות ראשונות: שום אפוי, קרם חצילים, עלי גפן, פרוסות מוצרלה ועגבניות, עוד שני סוגי חצילים, גבינת סנט-מור, פלפל קלוי, ... וכשלא כל כך חם, אפשר להזמין גם מרק (בטטה, למשל). לסיכום - מקום טוב לארוחת צהריים קלה. גם לא יקר. אגאדיר - פטריות פורטבלו מצוינות על הגריל, ומילקשייק וניל עם רום (לקחת). דיקסי - ארוחת בוקר בדיקסי זה דבר נפלא. אפשר להזמין חביתה משלוש ביצים עם גבינת שמנת או בצל. זה בא עם לחם טרי, וכמובן, homefries. כבר הזכירו את ה-homefries, וכמעט שאין מה להוסיף. רק בשביל זה כדאי לבוא. ובכל זאת, יש להם גם סלט ענק טעים ומשביע, פנקייקס, מיזלי, ומומלץ במיוחד כריך גבינת העיזים החם. בארבע פעמים האחרונות בערך שהייתי בדיקסי הזמנתי אותו. לסיכום - homefries. |
|
||||
|
||||
האם היית סועד (סועדת?) את לבך במנות צמחוניות במסעדה המגישה גם בשר אדם? |
|
||||
|
||||
בחיי... זה כבר לא יאמן. רצף שאלות למטיפי הצימחונות המיתיפיפים: (בלשון זכר לשם נוחות ההקלדה שלי - סורי) 1. האם אתה לובש בגדי עור? נעליים? רצועת שעון? 2. האם אתה יודע שרצחו בעלי חיים רבים כדי שתוכל לאכול את הירקות והפירות? (ריסוס, רעלים וכו..) 3. יש לך כלב/חתול? מאכיל אותם אוכל צימחוני? - לא? ואללה! אתה רצחת (סייעת לרצח) פרה כדי שחיית המחמד האישית שלך תוכל לאכול בונזו! הסבר ופרט. 4. אתה גר בתל-אביב (או כל עיר גדולה אחרת)? פעם היו כאן שטחי בר, יערות ושדות. תבי גידול רבים נהרסו ויושביהם (החיות) מתו. כיצד אתה גר כאן? תשובות מלומדות ורצינייות יזכו בתלושי "קומבינה לשלושה" בבורגר-ראנצ'... |
|
||||
|
||||
שאלות מצוינות, אני מחכה לתשובות. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שנקבל. שאלתי פעם חבר טיבעוני (שזה לצמחוני כמו היחס בין חרדי לדתי...) את השאלות הנ"ל, וחוץ מנושא הלבוש (הוא לא לובש/נועל/משתמש בשום דבר מהחי) לא היתה לו תשובה. |
|
||||
|
||||
תמשיכו לחכות לתשובות, אתה והחכמולוג השני, ובינתיים בזמן שאתם מחכים קראו משל חביב לכבוד שבת: א: תגיד, אולי אתה מוכן לתרום כסף לאגודה למלחמה בסרטן? משתמשים בכסף הזה כדי להציל ילדים שחולים במחלות קשות. ב: אתה בעצמך כבר תרמת? א: ברור שתרמתי, הרבה לפני שדיברתי איתך. ב: כמה תרמת? א: מאה שקל. ב: מה?! רק מאה שקל?! למה לא מאה חמישים? אתה רוצה לומר שאין לך בשום מקום עוד חמישים שקל עלובים כדי להציל אלפי ילדים מסכנים ממחלות קשות? תתבייש לך! איך אתה חי עם עצמך? א: שמע, יש בזה משהו. אז אתה תורם מאה חמישים שקל? ב: הצחקת אותי. שאני אתרום כסף? אני משתין בקשת על ילדים חולים וגאה בזה. אגורה אחת אתם לא תראו ממני. צאו לי כבר מהארנק, אתה ושאר הצדקנים! שבת שלום. |
|
||||
|
||||
הדוגמה אינה טובה. לא טענתי כנגד bevit "מדוע אינך נחלץ לעזרת ילדים עשוקים" או "מדוע אינך מוחה כנגד רצח שבלולים". סעודה במסעדת הבשרים תורמת באופן ישיר להצלחת המסעדה ולטבח בעלי חיים נוספים שיעלו על מזבחנו לרצון. זהו מעשה, לא "שב ואל תעשה". אני מסכים שהשאלה הרביעית של עמיתי לדיון היתה סתם ניג'סית ושאלתו הרביעית עשויה להיענות בתשובה "אני אוכל מזון אורגני" או "לא אכפת לי מתולעים". שאלתו הראשונה ושאלתו השלישית הן אכן שאלות חשובות. רבים מהצמחונים אכן נמנעים ממוצרי עור. מעניין לדעת מה יחסם להאכלת כלב במוצרי בשר. |
|
||||
|
||||
אדם, המבורגר שיכול לקבל לפחות את הציון 7.5 בסולם שפתחת במאמרך (אם הבנתיו כהלכה) אפשר למצוא ב"מיינד דה גאפ" שברחוב הארבעה בתל אביב (ליד הסינמטק). המקום רחב ידיים, יש בעיצוב סממנים של פאב אנגלי. Mind the Gap זו הקריאה במערכת הכריזה ב"טיוב" הלונדוני (הרכבת התחתית) שמזהירה את הנוסעים מהרווח בין הרכבת לרציף. יש שם גם מבחר בירות מן הגדולים שאפשר למצוא בארץ במקום אחד, ואת שתיית הבירה אפשר ללוות בפצוח בוטנים בקליפתם שכל אורח ניגש ולוקח חינם בלי הגבלה. אבל לא כדאי להפריז באכילת הבוטנים כי ההמבורגרים המוגשים גדולים למדי (לפחות 250 גרם). הם מוגשים בתוספת סלט חסה, עגבניות ובצל ובתוספת מנת צ'יפס גדולה שמתחזה לטריה (בגלל הגודל והצורה הלא סטנדרטית של הפלחים) אך הוא מוצר קפוא שטוגן. זה לא צ'יפס גרוע אך אינו יותר מ-7.5 בסולם. בין פלחי הצ'יפס מגישים גם רצועות אחדות של דלעת מטוגנת. כל זה מוגש בלוויית צנצנות רטבים ובהם חרדל, רוטב חמוץ-מתוק, רוטב חריף וכו'. הבשר של ההמבורגר בהחלט טעים, וביום טוב עם צלייה מקצועית שיוצרת חריכה נכונה ההמבורגר יכול להגיע לשמונה. מנסיוני אם רוצים שהוא יהיה "מדיום" צריך לבקש שיעשוהו לפחות מדיום פלוס או אפילו "מדיום וול". המקום לא פומפוזי כיאות למנטליות פאבית. המלצרים לא יוצאים מגדרם בשביל הלקוח אך הם יעילים. את המסר שלהם הם מעבירים באמצעות שלט שמודיע: Tipping is not a place in China |
|
||||
|
||||
מקום מצויין! אוסיף על מה שכתבת ואמליץ על סטייק היען המצויין שאכלתי שם לפני שלושה שבועות. נהדר. והנה הזדמנות לחובב סטייקים כמוני (שבולס פטרוזיליות מהטעמים שבהמשך המשפט) לנסות לשפר את בריאות הרגלי האכילה שלו ולהימנע מהמעבר לפטרוזיליות: האם נכונה השמועה כי בשר היען בריא להפליא? שמועה אחרת טוענת טענה דומה לגבי בשר הקנגרו. אם היא נכונה, האם מי מן הקוראים יודע היכן ניתן להשיג בשר כזה באזור המרכז? האם מישהו מכיר אתר טוב שיעזור לי לאזן את תאוותי לאוכל טעים עם חובתי לשמור על חיי? |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי בריא, אבל אין ספק שהוא צמיגי. |
|
||||
|
||||
מי צמיג? קנגרו? כי היען לא... הוא טעים מאוד. |
|
||||
|
||||
האמת, אולי הבעיה היתה במסעדה, אבל אני אכלתי במסעדת ורד הגליל יען שהיה בקושי לעיס. |
|
||||
|
||||
אני אכלתי יען בקולומבוס בהרצליה מספר פעמים - וזה הפך לבשר החביב עלי מכל אלו שניסיתי עד היום. ואפילו נקיפות מצפון אין על אכילת יען - חיה מעצבנת שמגיע לה למות. (: |
|
||||
|
||||
בהזדמנות זו, אולי יוכל מישהו לענות - ראיתי פעם במעדנייה לב יען ארוז בשקית פלסטיק 1. אז אני מבינה שיש להוציא אותו מן האריזה, אבל אחר כך, מה עושים עם כזה דבר? 1 עליה היה כתוב "לב יען". |
|
||||
|
||||
אני לא בשלנית דגולה, אבל אם עושים חלקים פנימיים על הגריל (כבדים או מעורב) אז אפשר להוסיף את לב היען (בחתיכות). שימו לב שבשר היען מכיל פחות שומן מבשר רגיל, ולכן אם מוסיפים אותו לצלי יש לוודא שיהיו מספיק נוזלים. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבינה: איך הורגים יען? מספרים לו שאחרי מותו יככב במעורב ירושלמי. התקף לב מובטח. |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר אליך, אבל כשאני באתי ל- Mind the Gap, ציפיתי אעפס לראות פאב בריטי והאף העזתי לקוות שמא יהיה אפשר לקבל שם Fish n' Chips כדת וכדין. מה רבה הייתה אכזבתי. מישהו מכיר מקום בארץ שעושה Fish n' Chips כהלכתו? אגב, לנוסעים ללונדון חובבי ה F&C אני יכול להמליץ על Seashell לא הרחק מריג'נטס פארק. הייתכן שרק אני חולה בסטייה הזו? |
|
||||
|
||||
הירקון פינת מנדלי. פאב אירי סביר בהחלט. |
|
||||
|
||||
תודה, עשית מצווה ועל כן תזכה לשרות עם צדיקים בגן עדן ולאכול לויתן ושור הבר. היה נפלא, והם לא שכחו להביא קנקן חומץ. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם ג. לגבי ההמבורגר של Mind the Gap כמו גם עם שאר הערותיו לגבי המקום. ההמבורגר הטוב האחרון שאכלתי היה של Manta Ray. לא 10, גם לא 9, אבל 8+ ובימינו זה גם הישג. כמו כן אני רוצה למחות על ההסתערות הבוטה על מקדונלדס. נכון, הבשר שם הוא לא בדיוק מן המיטב, אבל אני אוהב את הצ'יפס שלהם ולמעשה זה הצ'יפס המסחרי הקרוב ביותר למה שאני מכין בבית - דק, פריך ועשוי בדיוק בדרגה הנכונה. אם הוא רק היה טרי ולא קפוא, יתכן שהיה זוכה לציון 10. (שזה כמובן הציון של הצ'יפס, שאני מכין) בנוסף, המילקשייק של מקדונלדס נהדר. (והיחיד מבין שלושת הרשתות) |
|
||||
|
||||
אוף, תודה לאל שאנחנו מדברים על אוכל ולא על רצח. בכל מקרה, מנסיוני האישי, אני ממליץ בחום להשרות את חתיכות תפוחי-האדמה במים זמן מה לפני הטיגון - ככה העמילן משתחרר והם לא מתפוררים בטיגון. אח"כ רצוי לטגן פעם אחת, לספוג עודפי שמן ולטגן פעם שניה - ככה הפריכות היא פשוט מדהימה. בין שני הטיגונים אפשר לתבל בכל מיני דברים נחמדים כמו שום ופפריקה. אגב, אני מצטרף בחום להמלצות לגבי Mind The Gap, אחד ההמבורגרים החביבים שאכלתי בתל-אביב. |
|
||||
|
||||
תודה על ההמלצות, הראשונה בשימוש זה זמן רב, השניה תבדק. דרך אגב, מישהו פה הזכיר את מנדלבוים ובירנבוים. אכלתי אצלם המבורגר לפני כשנתיים. להיט, מינימום 9. |
|
||||
|
||||
מסעדת אוונגרד. בקריית עתידים. מעין דיינר אמריקאי. המבורגרים נהדרים, גם בצורתם הבסיסית וגם עם התוספות המיוחדות (רוקפור, כבד, ביצה, וכו'). אבל אם כבר מגיעים לשם, המבורגרים זה קצת בזבוז. תנסו את הסטייק קאג'ון. מאז לואיזיאנה לא אכלתי סטייק קאג'ון כל כך טוב. ואגב, יש להם גם מבחר מדהים של בירות. הוגארדן מחבית. לף קריק (בירת דובדובנים). מה שכן - המנות שלהם ענקיות. תזהרו בייחוד מהטבעות בצל. היינו שם ארבעה חברה, ולא הצלחנו להתגבר על הערמה. עוד מסעדת בשרים נהדרת (אבל יקרה מאד) היא בירנבאום ומנדלבאום ברחוב רוטשילד בתל-אביב. כל הבשרים שלהם מצוינים. והם גם מגישים מלפפונים חמוצים טעימים בצורה משונה. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער אני שומר כשרות ולכן למרות שביקרתי בלואיזיאנה לא זכיתי לאכול סטייק קאג'ון, האם מישהו מכיר מקום כשר באיזור המרכז שמוכר סטיקים מהסוג הזה? בקשר למלפפונים חמוצים, שכנתי הרומניה המשוגעת פרידה, עושה יופי של מלפפונים רק שהיא שמה יותר מידי שמיר. |
|
||||
|
||||
מה בין כשרות לקאג'ון? מכיוון שקאג'ון הוא סוג של הכנה - שיטת הבישול/צליה, שימוש בתבלינים וכו' - הרי ברור שאפשר לאכול סטייק קאג'ון כשר למהדרין. ישנה קהיליה יהודית בלואיזיאנה שאוכלת אוכל דרומי, אולי הם נמנעים מג'מבלייה אבל לא מסטייק או צ'ופ קאג'וני טוב. |
|
||||
|
||||
ברור לי שסטייק קאג'ון יכול להיות כשר למהדרין שבמהדרין, אחרת לא הייתי שואל היכן ניתן למצוא כזה. לצערי הרב חוץ מהשופט האדיב שקבע לי קנס של 100 דולרים על התערטלות בפרהסיה ושכרון, לא יצא לי לפגוש אף יהודי שומר כשרות בטיול הקצר שלי בלואיזיאנה. ואותו לא היה לי נעים לשאול היכן אוכל למצוא מסעדה כשרה בשל הנסיבות המביכות משהו שבהן נפגשנו וכך פספסתי את הזדמנות חיי לאכול סטייק קאג'ון אורגינל. |
|
||||
|
||||
לו היית מבקר בניו אורלינס, היית מקבל בתמורה להתפשטות שלך גם כמה מחרוזות פלסטיק צבעוניות. לא שווה 100 דולר, אבל אפשר להשוויץ בפני החבר'ה. |
|
||||
|
||||
כן, אספתי שלוש כאלו לפני שנעצרתי. |
|
||||
|
||||
עכשיו גם אני מבולבלת. הרי לשים את "ניו אורלינס" ו"כשרות" באותו משפט יוצר אוקסימורון. נדמה לי שבכל ששת הימים בהם הייתי שם, לא אכלתי אפילו ארוחה אחת שתענה על חוקי הכשרות היהודיים. (אני יודעת שבהמבורגר עסקינן, אבל מעודי לא אכלתי soft-shell crab יותר טוב מאשר בניו-אורלינס.) |
|
||||
|
||||
בלואיזיאנה קיימת קהיליה יהודית די עתיקה. בכל אופן, בנסיעתך הבאה אני מקווה שלא תצטרכי לסחוב קונסרבים מהבית ותוכלי להנות ממטבח קאג'ון כשר למהדרין, תחת השגחה רבנית. |
|
||||
|
||||
באמת היה מטריד להיסחב עם המנות חמות ושקיות במבה כל הטיול. |
|
||||
|
||||
בסמוך למנה סביח שעליו כתב רב"י, שנמצא בסמיכות למקום מגורי (רחוב הרוא"ה פינת דרך נגבה, מנה סביח לא מקום מגורי) ישנה המבורגריה בשם המבורגר של פעם. לי באופן אישי לא יצא לאכול בה, אני אומנם חש חיבה אוטומאטית לדברים של פעם אבל כיוון שמהשלט לא ברור אם ההמבורגר הוא *של* פעם או *כמו* פעם (הבדל מאוד משמעותי מבחינת המעיים הרגישים שלי) נמנעתי מלאכול שם עד כה. שכני הנערץ ירמיהו גונקל נוהג לסעוד שם מפעם לפעם עם אחיינו הצעיר תום גוּנקל-לבוֹטָן (אבא פמיניסט אדוק סיפור ארוך) והוא טוען שההמבורגר שלהם ממש טוב, מצד שני הוא איבד את חוש הטעם במלחמת יום הכיפורים אז מה הוא מבין. בכל אופן אם יוצא לכם לעבור ואני בבית אז תקפצו לקפה. |
|
||||
|
||||
שמח וטוב בטן התיישבתי לקרוא את כתבתך... אבל על ההתחלה הרסת הכל עם דיקסי. יש לי רק מילה אחת להגיד על המקום הזה 99.9% פוזה, 0.1% אוכל. הייתי שם פעם אחת, הזמנתי סטייק שהגיע קר, היה מגעיל ביותר מלא שומן וחלקים בלתי לעיסים, שלא נדבר על השירות. והמחיר... הו המחיר(נכנס היישר לקטגוריית הפוזה) 88 שקל על סטייק שהיה מבייש סטייקיה עלומת שם בפאתי טבריה שמוכרת ארוחה שלמה בחצי ממה שעולה הסטייק בלבד בדיקסי, אהה... סליחה. איכסי. כמובן שבאתי לשם בגלל הרבה מאוד אנשים כמוך שהיללו את המקום כאילו היה לפחות בנימין נתניהו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכלתי בדיקסי סטייק חזיר שהיה על סף האלוהי ממש. אינני זוכר בדיוק את שמו (אם זכרוני מפתיע ולא מטעני הפעם, יש להם כמה סטייקים חזרזיריים). כך שייתכן שיש משהו בהילולת הדיקסי, ופשוט נפלת על יום גרוע. אה, גם הסטייקים של ניו-יורק ניו-יורק טובים מאוד. |
|
||||
|
||||
והמבורגר לא רע בכלל ניתן למצוא במסעדת All American שברח' פינסקי (ליד החיבור שלו למוריה), כמו גם מבחר בשרים לא טחונים, ובמחירים סופר סופר סופר אטרקטיבים. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על תגובה 54698 הזמנה שבעקבותיה בא לאוויר העולם האתר המשעמם ביותר ברשת, "פורום ארץ הצבי". |
|
||||
|
||||
Half a year has passed. Gilad is somewhere between "מעיין הבירה" is a very nice place, but the goose's leg I had wasn't that good. Actually, it wasn't good at all. But their homemade varenikis are good.
Koln and Amsterdam, I'm near Geneve, waiting for a pickup to Montreux. |
|
||||
|
||||
אני מוחה בתקף על הקיפוח של מק-דיויד! מנות גדולות ואיכותיות, צ'יפס חם וטרי, ולא מתקמצנים בירקות. (אייבי מומלץ במיוחד, לשונאי-חריף מקופחים) ומעבר לזה- יש מפיות על השולחנות (דבר שאין באף אחת מהרשתות הגדולות!) וקטשופ ומיונז בבקבוקים חופשי, ולא בשקיות המעצבנות שתמיד מתפצלחות ביד. בעצם זה כתוב על סמך ביקורי הרבים בסניף במרכז הכרמל, אני לא יודע מה לגבי אחידות האיכות בשאר הסניפים. |
|
||||
|
||||
אני מאוד אוהב את מק-דיוויד, אבל נשארו להם סניפים רק בחיפה - אפילו הבודד בתל-אביב, בדיזינגוף, כבר לא קיים. |
|
||||
|
||||
מק דיויד זה הבורגר עם כרטיסי הגירוד והאותיות שמגלות את הפתרון מראש? |
|
||||
|
||||
בדיוק. אחד המבצעים הארוכים ביותר במדינה. מקורם, ורוב הסניפים שלהם, בחיפה. הם היו הראשונים בארץ להגיש את ההמבורגר שלהם עם גבינה, וההמבורגר שלהם היה - לרוב - ממש נחמד. |
|
||||
|
||||
ועכשיו כירושלמית אני מחוייבת לשאול - מה זה המבורגר עם גבינה? (זה בסדר, זו שאלה רטורית) ובנוגע למק דיויד, היו פעם שני סניפים בעיה"ק ואכן, היה להם המבורגר נחמד מאוד וכרטיסים נחמדים יותר. בעידן הפחות מתוחכם מבחינה טכנולוגית ועם ארוחה פעם בשבוע, די מהר למדנו את כל הקומבינציות לכל אחת מהזכיות (היה גם את ספח האותיות שהיה עוזר). |
|
||||
|
||||
זה תלוי את מי את שואלת (עונה אדם לשאלה הרטורית): לפי צנובר (מסעדה וחומוסיה נחמדה מאוד בתל-אביב, באזור ירמיהו/הנמל), המבורגר עם גבינה זה המבורגר שגיררו לתוך התערובות שלו גבינת רוקפור לפני הצלייה. לפי הגרסה שלי, כשמכינים המבורגר בבית רצוי מאוד לשים גבינה כלשהי (רוקפור באמת עובדת נהדר) בכיס שיוצרים בתוך ההמבורגר, ולא לערבב לתוך התערובת. ככה הגבינה נמסה בזמן שהבשר נצלה, וכשאוכלים מחכה בפנים הפתעה מענגת. מה שמזכיר לי שאני ממליץ בחום להכין המבורגר בבית, זה ממש נחמד. אולי אני אפרסם פה מתכון בהמשך. |
|
||||
|
||||
הואיל והידע הקולינרי הביתי שלי כולל קבב כבש וקציצות (מעולים אמנם אבל לא קשור) אני אשמח אם תספר לי איך עושים המבורגר. (שהוא לדעתי הורסיה הפלצנית לאותן קציצות). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש משהו פלצני בהמבורגרים - הדימוי הזה קצת נדבק בהם בארץ (איכשהו), אבל דווקא מדובר במאכל פשוט להפליא. בגדול, המבורגר זאת הגרסה 'הנקייה' של קציצות הבשר לסוגיהן - יש בו כמעט רק בשר וזהו, ולא פרורי לחם וביצה, נגיד. האמת היא שהוא דומה מאוד לקבב בפשטות שלו. |
|
||||
|
||||
המבורגר זה עוד כלום, בטח לא שמעת על מאכלים פלצניים באמת כמו פאלאפל. (בדיחות על פאסוליה יתקבלו בבוז). |
|
||||
|
||||
וחביתות! אל תשכחי את החביתות! |
|
||||
|
||||
פופק, קבל עיר בח'. חביתות, הא? אז זאת הדרך להתקבל למערכת? |
|
||||
|
||||
כבר יש חדרה, קצת יותר קטנה, קצת יותר קרובה והרבה יותר מרגשת. חוץ מזה כבר זנחתי את הקטגוריות הקונבנציונליות, עכשיו אני עושה ביזאר ארץ עיר מישהו מכיר מחלת מין או כוכבת פורנו בח'? |
|
||||
|
||||
http://www.assfuckingchicks.com/pornstar/anna-malle/... (לא לילדים) |
|
||||
|
||||
יש מחלה בשם חרלת, אבל אני כמעט בטוחה שהיא לא קשורה לסקס. |
|
||||
|
||||
טוענים שזה קשור ל(חוסר) מין, אולי זה יעבור. חררה - אם לא מתקלחים אחרי ההתנשפויות ההן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שמעתי, אבל בכל הפעמים, שראיתי את זה כתוב, זה היה כלמידיה. אבל אם חולירע תופס כתרגום לכולרה, אז גם זה בסדר. |
|
||||
|
||||
לפי התעתיק הזה, גם ''כאב ראש'' נחשב בח'. |
|
||||
|
||||
ההצעה היתה לתרגם לעברית כלמידיה - חלמידיה. אתה לא יכול לתרגם כאב ראש לעברית. |
|
||||
|
||||
אני לא *יכולה*, התכוונת. ואני רואה שחוץ משוטה הכפר אף אחד לא מבין את הפסאודו-הומור שלי. אולי כדאי לרדת מכל העניין ודי. |
|
||||
|
||||
It's an aquired taste, הם עוד יבינו. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, הם לומדים, לקח להם כמה שבועות להבין שאני זה לא באמת. |
|
||||
|
||||
אתה רומז שגם אני לא באמת? ידעתי שהתמסרתי לך מוקדם מדי. |
|
||||
|
||||
(לקח להם כמה שבועות לנשום לרווחה, אתה מתכוון). אני מציע להקים אגודה, או ועד עובדים, שידאגו לזכויותיהם של בעלי הדמויות והניקים הווירטואליים. הקריטריון לקבלה לאגודה: כל מי שאינו יכול לפתוח פתיל חדש באה"ב1. את השם לאגודה כבר הצעתי פעם (בהקשר קצת אחר): "מתחת לפופק". דמם של הפיקטיביים אינו הפקר! 1 לא שמישהו באמת רוצה לפתוח שם פתיל חדש, או בכלל לפתוח שם משהו, זה סתם סוג של אבן בוחן. (זה קצת על אותו עיקרון של חוק השבות). |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, מה זה אה"ב? |
|
||||
|
||||
(ה)אתר המשעמם ברשת (פא"צ). |
|
||||
|
||||
יש משעממים ממנו וחלקם אפילו מכילים את שמי בתוכם, למשל זה http://www.princeton.edu/~batke/geniza/wlall/peh.htm |
|
||||
|
||||
יש משעממים ממנו, אך אין משעממים כמוהו. (האתר שלך כל הזמן נתקע או מגיב נורא לאט, ככה שלא ממש הצלחתי לברר מה בדיוק הוא רוצה ממני, אבל כן הצלחתי לאתר שם את המילה קפופ (לפחות אצלי זה הופיע ככה), והנחתי שלזה התכוונת). |
|
||||
|
||||
בעקבות האינפלציה בהופעתם של אלטר-אגואים הפועלים לצד ו/או במקום האיילים הקבועים וחדירת התופעה אפילו לשורות המערכת, אני מצהיר על כניסתי/חזרתי לתחום. מעכשיו גם אני אשתלח בחוסר נימוס ובחוסר טאקט בכותבים האחרים, גם אני אנבל את פי ואספר אנקדוטות דמיוניות מחיי וגם אני אוגלה פה ושם לאי השדים. (אני לא מתחייב להשתמש שימוש מוגזם בהערות שוליים.) הקהל הרחב מוזמן לנחש את זהות היוצר שלי. (רמז: תסתכלו בכתובת שלי) נ.ב. אני מבקש לא להטריד אותו בעניינים הקשורים אלי. |
|
||||
|
||||
היי, זאת לא אשמתי שהימרת על כל הקופה ב"כספת", וטעית בשאלת הנכון/לא נכון. אז אתה בא משחק? |
|
||||
|
||||
מה עכו זו לא עיר? בעכו יש חומוס... אפלו פורטיס הופיע בעכו... (שי אביבי, עכואי אנונימי, צועק נואשות, בזמן שהוא מובל לוואן של השרות הפסיכיאטרי ע"י שני גברים בחלוקים לבנים). |
|
||||
|
||||
(והיות שאני רואה שאתם כנראה לא תיהפכו לצמחונים בשבוע הקרוב...) כמאה מטר דרומית לצנובר, בדיזנגוף 275, יש פאב בשם MASH (ר"ת של More Alchohol Served Here). זה פאב בעל אווירה חו"לית, עם מבחר טוב של בירות, ו-הנה זה בא- המבורגרים מצויינים. לפחות לפי הטורפים שאיתם היסבנו שם. ובכלל יש להם מבחר ארוחות טעימות. וגם לוח מטרה (Darts). [אם מישהו לא אוהב את ההמבורגר שלהם, נא להפנות את התלונה לקרן ויובל, שקוראים פה לפעמים בשקט :)] |
|
||||
|
||||
קישור לסניפים בחיפה ובאילת. |
|
||||
|
||||
במתחם מונטיפיורי-נחמני בתל אביב יש מספר מסעדות אופנתיות משובחות ויקרות. אחרי סדרת הפיגועים שהיתה בפסח, פגעה גם בהן האווירה הכללית והן החלו להתרוקן. לפני כחודשיים וחצי הלכתי לסעוד ב"פרונטו", מסעדה איטלקית, שבימים כתיקונם אין סיכוי להשיג בה מקום בימי שישי אם אין עורכים הזמנה לפחות יממה מראש. המקום היה ריק כל הערב. מלבדנו היה שם רק עוד זוג סועדים אחד וזהו. אנשי הצוות ישבו רוב הזמן בחוץ ובהו בחרקים שרצדו באלומת האור של פנס הרחוב. הערב הלכתי לסעוד ב"מיקה" מסעדה איכותית המצויה במתחם הזה, והתפוסה היתה בה לפחות %70. איך הם עשו את זה? הם מציעים דילים שאי אפשר לסרב להם: מיקה בורגר: המבורגר ממולא בכבד אווז + ירקות טמפורה עם שני סוגי רטבים + קולסלואו תאילנדי + כוס יין קברנה סוביניון מרלו (טוב). כולו: 59 ש"ח בלבד. בשר ההמבורגר משובח ועשוי להפליא, 9.5 בסולם קלין. מילוי הכבד אווז (כ40% מכמות הבשר) יוצר קומבינציה שלא הכרתי מקודם. לטעמי השילוב מצוין. העובדה שמדובר במחירי מבצע לא הורידה את רמת השרות והאיכות המקובלת במקום - אותם גינונים אותה מקצועיות. יש כמובן אבטחה בפתח המסעדה (תוספת של 3 ש"ח לסועד). יש עוד 2 דילים אחרים מצוינים במסעדה, אבל זה לפתוח פה "אוף טופיק" אז לא אכנס לזה כרגע (פרטים ב"עכבר העיר" ע' 83). |
|
||||
|
||||
אני תוהה: מה זה קולסלואו תאילנדי? חשבתי שזה מאכל אמריקאי. תהייה נוספת: היין הוא תערובת של קברנה סוביניון ומרלו, או בחירה באחד מהשניים? בכל מקרה, ההמבורגר נשמע מצוין, וארוחת הטעימות שאכלתי פעם במיקה הייתה מהמשובחות, ככה שיש סיכוי סביר שאני אתפתה להצעה המצוינת הזו. העסקיות האלו הן לאורך כל היום, נכון? |
|
||||
|
||||
אדם, א. היין הוא אכן תערובת של השניים. ב. ההצעה היא לאורך כל שעות היום (12:00-02:00) ג. הקולסלואו התאילנדי רחוק מהקולסלואו האמריקני כרחוק מזרח ממערב. הוא מתפקד בעצם כתוספת "חמוצים תיאלנדים" והיה טעים לי, אך באשר להרכבו איני יכול לומר לך בדיוק מהו הירק או השורש ממנו היה עשוי. |
|
||||
|
||||
להכין המבורגר בבית זה פשוט מאוד וטעים מאוד. רצוי להצטייד גם בלחמניות מתאימות, מלפפונים חמוצים, חסה, רטבים, עגבניות ובצל פרוס לשם הגשה ראויה. גם צ'יפס זה טוב. לוקחים 1 ק"ג בשר טחון (עדיף טרי, עדיף שנטחן מול עיניכם עם כמות השומן החביבה עליכם - אבל גם מופשר זה בסדר). מוסיפים: 1 בצל קטן, קצוץ דק (לא חיוני). 2 כפות עד 1 קופסה קטנה של רסק עגבניות. בזיליקום, רוזמרין וטימין מיובשים (אבל בעדינות). פלפל גרוס. (מלח רק אם הבשר לא מוכשר). אפשר להוסיף גם קצת קליפת לימון מגוררת ורוטב טבסקו, וכמובן תיבול כיד הדמיון הטובה אליכם. שימו לב, בכל זאת - אם מתבלים יותר מדי יצאו לכם קבבים בצורת המבורגר: ההמבורגר הוא בעצם סטייק הטרטר האמריקאי, ואין בו כמעט כלום חוץ מבשר. יוצרים שש קציצות (או 4, אם מעדיפים ענקיות) בעובי של כ-1.5 סנטימטר. מניחים במקרר עד הצלייה, ועדיף לפחות לחצי שעה (ספיגת טעמים) - אבל לא אם שמתם מלח, כי אז הבשר יפריש נוזלים. אפשרות גיוון מועדפת עלי היא לפני הצלייה ליצור גומה בכל המבורגר עם האגודל, למלא בפטריות מטוגנות, או גבינה מגוררת (רוקפור מומלצת), או חזה אווז מטוגן, או מה שבא לכם - ולסגור את הגומה עם בשר מסביב. מכינים מחבת צלייה, או גריל, או סתם מחבת עם מעט שמן. מחממים לחום בינוני-גבוה. צולים את ההמבורגרים 8 דקות מכל צד (אפשר פחות למדיום), כאשר הופכים רק פעם אחת במהלך הצלייה. בתאבון. |
|
||||
|
||||
(אחרי שנתיים) אדם! זו ההזדמנות שלך לתהילת עולם! צחי בוקששתר פותח בר המבורגרים חדש בת"א, ועורך תחרות מתכונים. הקציצה המנצחת תצטרף לתפריט ותיקרא על שם ההוגה והמייסד. ויש גם פרס: הזוכה המאושר ומשפחתו יוזמנו למשתה מלכותי שיוכן ויוגש על ידי צחי בוקששתר. כל המשתתפים בתחרות יוזמנו לערב הפתיחה החגיגי של בלאק ויזכו להתחכך בשועי עולם. |
|
||||
|
||||
שזו הכתבה הכי פחות מעניינת שבה הייתי בשהותי באייל. לא אחזור לכאן (לכתבה הזו, לא לאייל כולו) יותר. תקראו לי אם יקרה פה משהו מעניין. |
|
||||
|
||||
למה אפשר לצפות מכתבה על רצח של חיות, ומדיון על כך??!! |
|
||||
|
||||
נו בבקשה תישאר... או במילים אחרות למה אתה מספר לנו את זה? |
|
||||
|
||||
בתור כותב הכתבה: תספר לי מה משעמם בה. לא, באמת - אני רוצה להשתפר בעתיד. הנושא? הדיון שהתפתח אחריו? סגנון הכתיבה? |
|
||||
|
||||
לא. סתם עריכה לא זהירה של המאמר (לאחר שפורסם, לשם תיקון שגיאת כתיב) שהובילה לשינוי מס' הכותב. ועם הציבור הסליחה. |
|
||||
|
||||
גילית לנו מקום נהדר בירושלים, לאחר קריאת הכתבה כמובן שרצנו לדיאז והיה פשוט נהדר! אוכל מעולה ומגוון ומעל לכל השירות. מזמן לא נהנינו כ"כ, הפכנו את זה למקום הבית שלנו. תודה |
|
||||
|
||||
בכניסה לירושלים ישנו מקום בשם "BLACK STEER , שם היית מקבל המבורגר ראוי ביותר |
|
||||
|
||||
לא נכון בים יש רק מקדונלדס אחד כשר וזה באגד ים ובשאר הארץיש מספר סניפים כשרים כמו ברעננה או בראשלץ או ברג וכןבמבשרת יש סניף כשר ראשון בעולם |
|
||||
|
||||
אבל אני חושבת שזו כתבה מצויינת, גם משעשעת וגם מעוררת תאבון (אמ... חיות מתות, מה לעשות, זה טעים.) יישר כוח. (ונשיקות בבית) |
|
||||
|
||||
לפחות חצי מקציצות הבשר המוגשות במסעדות מזון-מהיר בא מפרות מחלבה חלשות או זקנות. לכן, בהארה של רגע תוך עמידה בתור למק'דונלד, החליט פיטר לבנהיים לקנות שני עגלים וללוות את חייהם מינקות ועד לרגע שינחתתו בצלחתו עסיסים ועטופים בלחמניה. בספר מתאר לבנהיים את 18 החודשים בחיי העגל והעגלה שלו, ואת ההתלבטות המוסרית והרגשית שלו אם לשחוט אותם או לא. מבקר הספרות של הני"ט לא מגלה מה עלה בסופם של העגלים. אם משהו יקרא את הספר אולי הוא יסכים לספר לנו. |
|
||||
|
||||
בחירה מעניינת בכותב הביקורת. |
|
||||
|
||||
בעת שהותי בארה"ב למדתי כי המבורגר אמיתי לא עושים מבשר טחון אלא מסטייק משובח קצוץ. בלי שום הכנה מוקדמת נפלתי על המבורגר כזה במתחם נמל ת"א המחודש. יש שם מסעדה צרפתית בשם "מדלן", אפשר לשבת בשולחן ליד מי הנמל המשכשכים בשלווה, ובעבור 59 שקלים לקבל: המבורגר מעולה מסטייק סינטה קצוץ, חרוך היטב ועם זאת עסיסי (הזמנתי מדיום-וול). זה היה ההמבורגר הכי טוב שאכלתי אי פעם בתל אביב למיטב זכרוני. איני יכול לפרט לגבי הלחמניה כי פשוט ויתרתי עליה, בפרט שמשום שלמנה התלוותה כמות צ'יפס גדולה. צ'יפס מהסוג שמזכיר בצורתו את מקדונלדס, אך לא סינתטי; צ'יפס בסדר אך לא גאוני. סלט החסה (בצל, עגבניות, קצת שקדים פרוסים) שהתלווה למנה היה "בסדר פלוס". אך, כאמור, ההמבורגר פשוט מעולה. |
|
||||
|
||||
לאחרונה נפתח במושבה הגרמנית בואכה המשרד שלי, גריל-בר חדש בשם "ג'וי". אין לי מושג איך ההמבורגר שלהם (אכלתי בינתיים רק את שיפודי הפרגיות המוצלחים למדי), אבל הריח מההמבורגר שהזמינו בשולחן לידי היה מצויין, והוא גם נראה מזמין ביותר. בכלל, חוץ מהשירות הלא ממש יעיל (אך אדיב עד כדי עצבון) שלהם, המקום נראה מצויין. המחירים בטווח הסביר-עד-בינוני (רוב המנות נעות בין 29 ל-33 ש"ח), ואיך שאתה מתיישב ליד שולחן - טראח - מביאים לך צנצנת נאה מלאה בחמוצים מוצלחים (ואני לא אוהב חמוצים בד"כ). רק זה לבד יכול היה למלא אותי, ואיים לעשות כן בגלל אותו שירות לא מי יודע מה יעיל שצויין לעיל. מקום חביב פלוס, כדאי לנסות. ואם אתם כבר שם - תרימו טלפון, אם אני במשרד אני אבוא לאכול איתכם צהריים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מספיק כדי שהוא יחפש את החברים שלו בסביבה... |
|
||||
|
||||
גבי בר חיים על הצלחת ההמבורגר האיכותי בישראל. מעריב: http://www.nrg.co.il/online/12/ART/800/805.html |
|
||||
|
||||
וחנוך פרבר עם סקירה על ההמבורגריות הידועות של אזור הרצליה-ת"א. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3064431,00.h... |
|
||||
|
||||
"למרות המחאות, אמיר קמינר דבק בעמדתו שהארט-בורגר של "מוזס" בתל-אביב הוא הטוב בארץ, וגם זה של הסניף החדש בהרצליה פיתוח לא מבייש את הפירמה" |
|
||||
|
||||
לפונדק טאקר יש מתכון מנצח - המבורגר ממולא מטוגן בשמן עמוק. קציצת בשר ממולאת בכל טוב, פלפלים חריפים, גבינת מוצרלה או גבינה שוויצרית, פטריות, פילפלוני חאלפניו, בייקון, חזה עוף ואו פרוסת בשר חזיר. הכל מוטבל ברביכה ומטוגן בשמן עמוק. לא לשכוח להזמין ליד את המעדן ממיסיסיפי, מלפפונין חמוצים בטיגון עמוק. מי שעדיין רעב ובריא, יכול להוסיף כקינוח את ההמצאה שבאה מסקוטלנד, חטיף טווינקי בטיגון עמוק או אולי עוגיות אוריאו מטוגנות ברביכה. נא לדאוג לאמבולנס לפני הארוחה. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי את "ניו יורק-ניו יורק" בהרצליה.נכנסנו פעם לשם ואחד החברים התאוותנים הזמין המבורגר של 500 גרם שהיה רשום בתפריט. כמובן שלא הצליח לאכול אותו. |
|
||||
|
||||
טווינקי מטוגן? ועוד המצאה סקוטית? על מה עוד הם יחשבו הסקוטים הללו? אולי שיקחו חומוס, יעשו ממנו כדור ויטגנו אותו! אה, יש כזה? טוב, לא אמרתי כלום. |
|
||||
|
||||
הילי וברי נסגרו, כל שאר המקומות המוזכרים עדיין קיימים (עניין די מופלא כשלעצמו). אלא שלירושלים נכנס שחקן המבורגרים חדש: איוו בורגר, במורד רחוב הלל. את הבשר הם מקבלים מאחד הקצבים הטובים בעיר, אם לא הטוב שבהם, מעדניית איוו (במעלה רחוב שמאי הסמוך), וההמבורגר פשוט נהדר - מרגישים את הבשר האיכותי ממנו הוא עשוי, והלחמניה חביבה ועמוסה בירקות במידה. לכו על זה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההמלצה. ננסה.:) |
|
||||
|
||||
באמת צריך לנסות פעם. בצעירותי העשוקה הייתי הולך למעדניית איוו בפעמים המעטות שבהן הצטברו כמה שקלים שיכולתי להרשות לעצמי להוציא על אוכל איכותי יותר ממנות חמות, מלאווח או פסטה עם רסק עגבניות. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, לא כללת את Norman's בסקירה שלך. אני לא יודע מתי המקום נוסד, אך אני די בטוח שהוא היה קיים כשכתבת את הסקירה הזו. לפחות מבחינת גודל הבורגרים1 המקום בהחלט ראוי לצייון. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מבחינת איכותם, לא כל כך. המקום, באופן כללי, נועד בעיקר לזרים ו/או עולים אנגלו-סקסיים. לא לגמרי ברור לי למה, אבל ככה זה. |
|
||||
|
||||
אכן, בביקורי שם הבחנתי שרוב הסועדים הם יהודים דתיים ממוצא אמריקאי, אך לא נראה לי שהמקום נועד בעיקר עבורם. אני מאמין שזו פשוט עוד מסעדה המגישה אוכל בסגנון המקובל בפינה מסויימת בעולם, ויוצאי אותה פינה אוהבים לאכול שם. מצד שני, באמת נדמה לי ששפת ברירת המחדל בה המלצרים פנו אלינו, היתה אנגלית... ובקשר לאיכות, אף פעם לא נחשדתי באנינות טעם, אבל תמיד נהנתי לאכול שם. בכל מקרה, אדם יצא למפות את הבורגרים של ירושלים (כולל מקומת כמו בורגר ראנץ'), ו-Norman's חסר לי במיפוי הזה. לא נורא. |
|
||||
|
||||
אני לא התרשמתי מהם יתר על המידה. והמלצרים שם אכן נדרשים לדעת אנגלית ברמה סבירה (למעשה, הם יעדיפו מלצר עם עברית גרועה על פני מלצר עם אנגלית גרועה). ומכיוון שאדם לא כאן, ואני הייתי מעורב חלקית בהכנת הכתבה (הלכתי איתו להיליז, ספציפית), אני יכול להגיד לך שנורמנ'ס נפסל פשוט בגלל שהוא לא שווה אזכור. אגב, זמן לא רב לאחר עליית הכתבה הזו הוקמו עוד לא מעט המבורגריות בירושלים, ולאחרונה גיליתי שבורגר'ס בר אפילו הקימו שלוחות באזור המרכז. אבל זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
לבלוגר הזה יש שיטה מיוחדת לדרוג המבורגרים: "רוצח העדר" גודל ההמבורגר ובאיזה מהירות הוא גורם לירידה בכמות הפרות, נוחות "האחיזה", "דינג דינג" של הקופה הרושמת, "נזילות" המיצים, וכמה מהר השומן "חופר קבר". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |