 |
מיליארדים נגנבים, האזרחים סובלים, הבזבוז והשחיתות חוגגים: הרשויות המקומיות, דו"ח 2001.
|
|
| חברה וכלכלה • רן בר זיק • יום ב', 12/2/2001, 23:42 |
|
| |
במדינה שלנו יש חוליים רבים ושחיתויות לא קטנות. בעידן זה של התפוררות החוק מרבים לבקר את החרדים 'והבכירים' אשר שודדים את תקציב המדינה. אין אני טוען שהאדונים הללו הם שיות תמימות, אך מצער ומתמיה הדבר שרוב הציבור אינו נותן את הדעת על אחד ממוקדי השחיתויות הגדולים ביותר, מגזר השולח את ידיו לכיסי האזרחים וגובה מהם כספים רבים, מגזר אשר מחלק למקורביו טובות הנאה אדירות, מגזר אשר השפעתו המזיקה על המגזר העסקי, נורמות השלטון, עול המסים ואורחות חייו על האזרח היא עד־כדי־כך גדולה, שש"ס נראית לידו כמו פעוטון בלתי מזיק.
אני מתכוון לרשויות המקומיות.
256 רשויות מקומיות קיימות בישראל, הן נהנות ממימון משלושה מקורות: האחד הוא האזרחים ובתי העסק, אשר משלמים כ-10 מיליארד שקלים באמצעות מס הארנונה. השני הוא משרד הפנים, המשליש לידיהן 5.2 מיליארד שקל, והשלישי, משרד החינוך, המשלם עבור משכורות המורים ומערכת החינוך - תשלום העובר דרך הרשות המקומית.
כפי שניתן לראות, הוצאות הרשויות המקומיות הולכות ותופחות מדי שנה. מילא ההוצאות, אבל גם החוב למערכת הבנקאית הולך ותופח - דבר המגדיל את הוצאות המימון העתידיות.
אפשר להבין שלמרות שסך ההוצאות אמור להיות מועבר לרווחת האזרח (דהיינו השקעות בפיתוח, בנייה, שיפוצים, גינות או עידוד עסקים), דווקא סעיף השכר מהווה אחוז מאד נכבד מההוצאות העצומות ברשויות המקומיות. רק נזכיר שלא מדובר על שכר מנקי הרחובות, מפני האשפה (ברשויות מסוימות), אנשי הניקיון בבתי־הספר ומסדרונות העירייה ומחלקי התה: כל אלה הם עובדי קבלן. למרות מספרם הגבוה, כל אלה מקבלים רק 20 אחוז מסך ההוצאות. אם נכלול גם אותם, נראה שהשכר ברשויות המקומיות מגיע לכדי שישים אחוז (!) מההוצאות. מדרכות? כבישים? מבני ציבור? תשכחו מזה. תקציב הפיתוח היה רק חצי מיליארד שקל. נכו מזה את סך מבני הציבור החרדיים, ותבינו מדוע מצב הכבישים במרכזי הערים הגדולות נראה כמו זה של מחנה פליטים בסומליה.
לאן הולך רוב הכסף? לעובדים המוניציפליים. דהיינו, לפקידים היושבים במשרדי העירייה. הכוונה היא לא לפקידי הקבלה החביבים המקבלים אתכם - הם, סביר להניח, מועסקים על ידי חברה קבלנית כלשהי. הכוונה היא למועסקים במשרות קיקיוניות המאויישות בידי מקורבים לצלחת. משרות כמו 'יועץ מיוחד לענייני בארות' ו-'ראש לשכת מחזיק תיק הצעירים'. מדובר בשכר שערורייתי למהנדסי ערים, רבנים וכל מיני מנהלים וסגני־מנהלים.
שכר ממוצע לפי ענפים ברשויות המקומיות
(קווי הממוצע מתייחסים לממוצע ברשויות המקומיות בלבד, ולא במשק כולו)
הדבר שאולי הכי מרתיח לראות הוא רמת שכר הנבחרים. מדוע שחבר מועצה ממונה ירוויח משכורות בגובה של עד חצי מיליון שקל לשנה (מעל 40 אלף ש"ח לחודש)? קל לראות מי 'מקופח' כאן: עובדי מגזר החינוך, שכאמור מקבלים את שכרם ממשרד החינוך, שרק מעביר אותו דרך הרשות המקומית.
גם שכר הפנסיונרים הוא בגדר גניבה. כחלק מההטבות מסדרים לעצמם העובדים, המתייסרים תחת עולו של שירות הציבור, פנסיה תקציבית שמנה אשר תמומן רובה ככולה מהארנונה שאתם משלמים.
הוצאות שכר עצומות, גירעון תקציבי הולך וגדל ורמת שירותים נמוכה במיוחד מאפיינים מגזר ציבורי רקוב זה. כדי לממן את הבזבוז והשחיתות, הרשויות המקומיות מעלות את שיעור הארנונה לעסקים ולבתי אב בצורה חסרת תקדים. כל שני וחמישי הם פונים לאוצר על מנת שיגדיל את תקציבם עוד ועוד. נכון לרגע כתיבת מסמך זה, מגזר זה דורש מהאוצר להגדיל את תשלומי מס ההכנסה (לא פחות ולא יותר) כדי לממן את הגידול בהוצאות השכר, שכר אשר נמצא הרבה מעל הממוצע. קשה שלא להגדיר את מה שהולך כאן כגניבה, במובן הפשוט של המילה.
המגזר העסקי משמיע כבר שנים טענות ומענות כלפי רמת שירות גרועה ורמת מסים גבוהה. התאחדות העצמאים כבר הציעה לחבריה, מתוך ייאוש, לפתוח במרד מיסים כנגד הרשויות המקומיות (הארץ, מוסף כלכלה, 28.01.01). מספר עסקים פנו בתביעה לבית המשפט שיכיר בזכותם שלא לשם ארנונה, עקב רמת השירות הגרועה. ביהמ"ש פסק נגדם בטענה שארנונה היא מס לכל דבר, לא תשלום עבור שירות.
לא פלא שפסק כך, הרי אם הרשות המקומית הייתה עסק מסחרי, היא כבר מזמן הייתה פושטת את הרגל. גם החשוך והנבער שבמשרדי הממשלה נראה כגן עדן של יושרה ציבורית מול מה שהולך שם. הרשויות המקומיות אף לא מציגות את הדו"חות הכספיים שלהן (יש כאלו שאף אין להן כאלה), למרות בקשות חוזרות ונשנות של משרד הפנים. נדמה שהרשויות המקומיות בישראל 2001 הן רשויות אוטונומיות לחלוטין, ללא הגיון, המתנהלות בשיטות המזכירות משטרים דרום־אמריקאים.
אני קורא לפירוק המגזר הזה לאלתר. אין שום הצדקה ל- 256 רשויות מקומיות במדינה כמו ישראל. ניתן בהחלט להסתפק במספר מצומצם של 'מחוזות על' אשר ינוהלו בידי פקידים מקצועיים ממשרד האוצר או הפנים. אני קורא להורדת עול הארנונה מעל המגזר העסקי והפרטי, אני קורא לשירות מוניציפלי טוב בהרבה - בפחות כסף. אני קורא לפיטורי כל אותם אוכלי חינם אשר שורצים במסדרונות העיריות והמועצות.
מושחתים, נמאסתם!
הנתונים המספריים לקוחים מתוך:
הצעת תקציב משרד הפנים 2001, עמ' 41-51.
הצעת תקציב המדינה שנת 2001, משרד האוצר.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש