|
1. אני לא צריך לשאול את אבא שלי - כשהוא היה בגילי כב היו לו שני ילדים, והוא עבד קשה כדי לפרנס אותם. השאלה דמגוגית ואינה מהווה טענה משמעותית. *אני* יודע מה דעתי *כרגע*, ואני לא זקוק לעזרה מהורים או קרובים בנושא. 2. ההגבלה שאני קורא לה היא הגבלה כללית, שנועדה לשמור על מספר האזרחים בגבול הסביר ולמנוע תופעות של רביה המונית למטרות אמונה ו/או כל שטות אחת (אגב - המספר שנקטתי בו - שני ילדים - לא חייב להיות מדויק. אולי המספר הנכון הוא שלושה או ארבעה - ודאי שלא עשרה!). בכוונה אין כאן שום קריטריון פרטני של אופי או תכונות של אדם ספציפי. הייתי רוצה כי יהיו - אך זה לא פרקטי, ומעורר שאלות מוסריות מעניינות שאין בכוונתי לגעת בהן כרגע - ושהצעתי עוקפת בעליצות. 3. עיקור לעבריינים - אשמתי היא כי לא הבנת אותי: עיקור לאלה העוברים על חוקי התרבות היתר, *ותו לא*. זה מוציא את העוקץ מרוב תגובתך הנזעמת. 4. "הגן בגופו על זכותו" - עם כל הכבוד - בולשיט. הישוב החרדי לא הגן על שום דבר, ולא בזכותו יש כאן מדינה יהודית (אבקש ממר גורביץ, באם הוא קורא זאת, להרחיב בנושא). 5. הגידי לי - האם את מוכשרת בטיפול בעשרה ילדים? או אולי יהיו לך בעיות בנושא? ואם כן - האם את מעדיפה לברר זאת באופן פרקטי ע"י הולדת עשיריה? ומה יקרה אם, חס וחלילה, יתברר כי יש בעיה? את אוהבת לעשות טוטו מחיי ילדיך?
|
|