בתשובה לניר יניב, 15/02/01 14:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א.1. תשאל את אבא שלך מה דעתו,והאם היה מוותר עליך לו היה עני. 2.יש מבחן אחריות? כלומר,מבחן הורות מסוים? מה דעתך להגביל אנשים גבוליים שכלית? או סתם טפשים?או כאלה שעובדים יותר מדי ולא ישקיעו בילד? או כאלה שצועקים?מה דעתך על משלחות חד הוריות? על אלמנות-לא בריא בלי דמות אב, כנ"ל אלמנים? כבר אמרתי-כסף בא והולך, והוא איננו שיקול. איננו שיקול!! אדם עני לא צריך להיענש פעמיים. עיקור עבריינים? מאיזו דרגת עבירה? העלמת מס?גנב ראוי להיות אבא? ב. קראת את "עולם חדש,מופלא" של הקסלי? זה היתה פרודיה והנה אתה מביא את אותם טיעונים מוקצנים כליגיטמים. "קיום בכבוד"- בבקשה. תדאג לצמצום האבטלה, להכשרה נאותה, אפילו לעבודות יזומות. ג. הבאתי את זה כהערה שולית אבל כן, זה בהחלט רלוונטי כיוון שנאמר לי ש"מי שלא רוצה לקחת חלק במדינה כפי שהיא היום יכול למצוא מקום אחר" וכיוון שהישוב החרדי היה היחידי שהגן פה בגופו על זכותנו על הארץ זו חוצפה הרסנית ממש כמו כיבוש הערבים וציפיה שיהיו אזרחים נאמנים. ד. האינטרס המשוער שלי במוסדות גמילה מקביל לדאגתך המשוערת לכך שאולי תהיה עני פעם, אולי תמעד בפשע ויעקרו אותך, או להבדיל- גם ילדים חרדים חוזרים לפעמים בשאלה, מי יודע, אולי אתה מפסיד כאן אזרח יצרני... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא צריך לשאול את אבא שלי - כשהוא היה בגילי כב היו לו שני ילדים, והוא עבד קשה כדי לפרנס אותם. השאלה דמגוגית ואינה מהווה טענה משמעותית. *אני* יודע מה דעתי *כרגע*, ואני לא זקוק לעזרה מהורים או קרובים בנושא. 2. ההגבלה שאני קורא לה היא הגבלה כללית, שנועדה לשמור על מספר האזרחים בגבול הסביר ולמנוע תופעות של רביה המונית למטרות אמונה ו/או כל שטות אחת (אגב - המספר שנקטתי בו - שני ילדים - לא חייב להיות מדויק. אולי המספר הנכון הוא שלושה או ארבעה - ודאי שלא עשרה!). בכוונה אין כאן שום קריטריון פרטני של אופי או תכונות של אדם ספציפי. הייתי רוצה כי יהיו - אך זה לא פרקטי, ומעורר שאלות מוסריות מעניינות שאין בכוונתי לגעת בהן כרגע - ושהצעתי עוקפת בעליצות. 3. עיקור לעבריינים - אשמתי היא כי לא הבנת אותי: עיקור לאלה העוברים על חוקי התרבות היתר, *ותו לא*. זה מוציא את העוקץ מרוב תגובתך הנזעמת. 4. "הגן בגופו על זכותו" - עם כל הכבוד - בולשיט. הישוב החרדי לא הגן על שום דבר, ולא בזכותו יש כאן מדינה יהודית (אבקש ממר גורביץ, באם הוא קורא זאת, להרחיב בנושא). 5. הגידי לי - האם את מוכשרת בטיפול בעשרה ילדים? או אולי יהיו לך בעיות בנושא? ואם כן - האם את מעדיפה לברר זאת באופן פרקטי ע"י הולדת עשיריה? ומה יקרה אם, חס וחלילה, יתברר כי יש בעיה? את אוהבת לעשות טוטו מחיי ילדיך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |