בתשובה לגילית, 15/02/01 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערת אגב - הביוגרפיה של בן גוריון נערכה קשות על ידו וצריכה להקרא בהצלבה עם מקורות אחרים כדי לקבל תמונה אמינה יותר. בו גוריון ביכר את הינאום ירושלים עוד משנת 1937 וקיבל את החלטת החלוקה מ 1947 שלא הכלילה את ירושלים בתחומי ישראל עיני בספר ציון בציונות. בן גוריון היה אדם פוליטי בעצמותיו ויכול להיות שהיו לו סיבות סנטימנטליות לפטור, אך הסיבות היו בעיקר אינסטרומנטליות. כמו שלייבוביץ קרא ליחסים שבן גוריון השתית בין דת לפוליטיקה - היהדות נהפכה לפילגש של המדינה, הידועה בציבור שלה. המטרה הראשונית היתה לנסות הפרדת דת ומדינה. לייבוביץ הראה שבכך שמר בן גוריון שליטה פוליטית והשתמש בכהני הדת לצרכיו. הפרדה שכזו היא לתועלת ולעצמאות וחוסר תלות בין אמונה ובין ניהול עסקי המדינה. אין פרוש הפרדה כזו הסרת אופי כזה או אחר של התרבות וחיי האזרחים ובהחלט אנשים יכולים לבנות לעצמם צביון כפי אוות נפשם, על בסיס התנדבותי, קהילתי ועוד. המדינה כגוף אזרחי שומרת על יחס אינדיפרנטי בנושאי דת |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הודעת ראש הממשלה על העברת הבירה לירושלים: "כידוע לכם,דנה עכשיו עצרת האו"ם בבעיית ירושלים ומקומותיה הקדושים. מדינת ישראל היא חברת או'ם, לא מתוך נוחות פוליטית אלא מתוך אדיקות עמוקה ומסורתית בחזון שלום עולמי ואחוות עמים, שהנחילו לנו נביאי ישראל.... חברותנו זו מחייבת אותנו להגיד מכאן,מעל במת הכנסת הראשונה לישראל....את מה שבלב עם ישראל מאז היותו לאומה מאוחדת תחת שרביטו של דוד המלך לפני שלושת אלפים שנה-בדבר ירושלים עיר קודשו ובדבר יחסו לקודשי כל הדתות.... אנו רואים חובה להצהיר, שירושלים היהודית היא חלק אורגאני ובלתי נפרד ממדינת ישראל-כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית,מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ... אנו גאים על כך שירושלים נתקדשה גם ע"י הדתות האחרות...אולם,אין אנו מעלים על דעתנו שארגון האו'ם ינסה לעקור את ירושלים ממדינת ישראל או לפגוע בריבונותה של ישראל-כבירת הנצח של ישראל.... אין אנו מניחים אף רגע שארגון האו'ם ינסה להוציא את ירושלים בכוח מידי ישראל, ואנו מצהירים,שישראל לא יוותר על ירושלים ברצונו הטוב. כשם שלא ויתר במשך אלפי שנה על אמונתו, על ייחודו הלאומי ועל תקוותו..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי הציטוט הזה? לפי העובדה שיש התיחסות לחברות ישראל באו"ם הרי שזה נישא אחרי, 1949 כשישראל כבר היתה ישות מוכרת בינלאומית עם קווי גבול שנתמכו על ידי העולם ובהסכמים עם מדינות ערב. ואולם כשישראל היתב עדיין על שולחן השירטוט, מה היתה התיחסותו של בן-גוריון לירושלים? אם תעייני במקורות תיווכחי לדעת שלא רק שהוא היה _מוכן_ לוותר עליה אלא שבזמנים שונים הוא _רצה_ לוותר עליה. כמובן שכשמשתנות הנסיבות יכול וראוי לבחון עמדות ולשנות אותם. ואם נחזור להנחה המקורית שלך שאחת הסיבות שבן-גוריון הסכים לפטור משום שחשש מבינאום ירושלים, הרי "הזקן" היה מורכב הרבה יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט אכן מ49 .נכון,טיפשי להתעקש על מה הבירה כשעוד אין מדינה. בן גוריון הסכים לכל פשרה בסגנון "עזה ויריחו תחילה", לאחר מכן חשש מאבדן שליטה בעיר, ולאורך כל הדרך שאף שלבסוף תהיה בשליטה ישראלית. נכון,כמובן,הוא היה מורכב מהרבה יותר מזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |