 |
ישראל מנסה לפגוע בציבור האיראני כאמצעי ללחוץ על המשטר | 4092 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
לי נראה סביר שהמשטר פגיע ללחצים מצד הציבור שנוגעים לכלכלה ולהתנהלות הממשלה. מצד שני, אם המשטר יכול לייחס פגיעה בציבור לישראל באופן אמין, (ואכן, הממשלה הצהירה כי ישראל וארה"ב עומדות מאחורי המתקפה על מערכת הדלק) הוא מרוויח בכך נקודות בציבור, לא? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך. המשטר אכן לא רוצה להראות incompetent - אבל מתקפת סייבר למעשה נותנת לו תירוץ: "זה לא שאנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות, זה שגורם חיצוני גרם להן מלכתחילה!". אדרבה, הרי ראינו פה בישראל כמה המשטר אוהב להאשים מישהו אחר (בתי המשפט, המשטרה, האופוזציה, התקשורת, מדינות אירופה) בצרות שנגרמות. מתקפת סייבר היא התערבות חיצונית ברורה לחלוטין, ואפילו לא צריך לטרוח לשכנע את הציבור בתיאוריית קונספירציה ערטילאית שנגרמה ע"י אויב דמיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי (המוגבלת בעניין) כאשר אתה משתמש באיזשהי פרצת אבטחה, אתה שורף אותה לשימוש עתידי. אם זה המצב, אז נשמע לא סביר לשרוף את הפרצה הזו לצורך כל כך שולי - להביך מישהו במשטר האיראני. מטרה כזו יותר מתאימה להאקר(ים/יות) פרטי. לא למדינה. זה אפשרי שישראל או ארה"ב עומדות מאחורי המתקפה, אבל אם כן, אז המטרה שלה היתה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי (שגם היא מוגבלת), אני לגמרי מסכים איתך. האם יתכן שיונתן ליס כותב מרחשי ליבו? האם יש דרך חוקית לחקור אם עיתונאי מצטט מקור או ממציא אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקרוא את הכתבה שלו.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לא קראתי. החלק הפתוח של הכתבה הוא: ״גם אם מתקפת הסייבר שפגעה אתמול (שלישי) ברבבות נהגים איראנים תמימים לאורך היום לא נעשתה על ידי ישראל, המהלך מתכתב עם התפיסה העדכנית של מערכת הביטחון במאבק בגרעין האיראני. בישראל סימנו לאחרונה את הציבור באיראן, או לפחות את הציבור העירוני המשכיל, כבטן רכה במיוחד. המטרה היא שציבור זה, שמתקשה להתמודד עם פגיעה באיכות חייו, יפעיל לחץ משמעותי על השלטון במצב כזה.״ האם ההאשמה המעורפלת אך הגורפת הזאת מייצגת את הכתבה או שהיא סתם משפט פתיחה לא מוצלח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פרצת האבטחה ספציפית לכרטיס החכם שמאפשר תדלוק מסובסד, למה אתה כבר יכול לשמור אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שהיא ספציפית אך ורק לדבר הזה? אם הפרצה השפיעה על הרבה תחנות דלק, סביר להניח שהיא באיזשהו שרת מרכזי. אם הייתי האקר, בתור התחלה היית משתמש בה בשביל לאסוף מידע שימושי אחר (סיסמאות, שמות משתמש וכו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, למה לא, הרי בפעם הקודמת שישראל התערבה בפוליטיקה פנימית של מדינה מזרח תיכונית זה הסתיים בהצלחה מהדהדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן איזה חכמולוג בטחוניסט לשעבר כתב מאמר ב"הארץ" והציע דרך אפקטיבית מאוד לפגוע באיראן: לחמש, למממן ולאמן מיליציות אנטי-משהו במדינות השכנות לאיראן. אכן, עוד שיטה שאף אחד לא חשב עליה מעולם, ותמיד הצליחה הצלחה מסחררת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לתפארת המיליציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם את גרסת זקני ציון, מהדורת המאה ה- 21*: לתמוך בקיצוניים ביותר, כך שכשהם בשלטון תקום קואליציה בינלאומית ללא התערבות היהודים שתפיל אותם מהשלטון, והיהודים בתורם יוכלו להמשיך לטבוח בערבים ללא נקיפות מצפון. *דעות שכאלו ניתן לראות בקלות ברשת, כנראה בלי החלק של זקני ציון. את ה"אמת" אין לצנזר ומשקפת דעה לגיטימית לכל דבר על מדינה, ולא חס וחלילה אנטישמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיראן זה דווקא הולך לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ואני די בטוח שיש סיבה שלאיראן זה מצליח יותר מלישראל ולארה"ב, ואני גם די בטוח מה הסיבה הזו (רמז: אידיאולוגיה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם התכוונת לאידיאולוגיה הדומה של חיזבאללה והמשטר באיראן? אולי יש לה השפעה, אבל לעכבות המוסריות והחוקיות הרופפות יותר באיראן יש לדעתי השפעה משמעותית יותר. לפעמים יעיל להיות רשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ובכל מקרה כתבתי עם לשון בלחי. האנגליזם הזה הוא מטאפורה טבעית, נכון? תגובה 484150) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל את עצמי למה צד"ל התמוטט, והאם חולשתו היחסית נבעה מעכבות מוסריות וחוקיות כלשהן בישראל. אני לא רואה איך, אולי אני מפספס? אני מנחש שדבר דומה תופס עבור ארה"ב ודרום-וייטנאם או מי שהם תמכו בו לאחרונה באפגינסטן. אני מתכוון לא בדיוק לאידיאולוגיה דומה של חיזבאללה והמשטר באיראן, אלא למשהו שקודם בכלל לחיזבאללה: האידיאולוגיה של איסלאם חזק, ונגד ציונות, אימפריאליזם אמריקאי ועושר סעודי מושחת היא, אידיאולוגיה שקל להניע באמצעותה רבים בלבנון, עזה ותימן. כנגד זה, אם מה שיש לישראל להציע זה כסף - כסף הוא מניע חזק לדברים מסוימים, אבל כשזה מגיע ללהניע אנשים לסכן את חייהם, אידיאולוגיה היא יעילה בהרבה. זה גם תלוי איזו אידיאולוגיה. בוודאי רבים בציבור האיראני מתנגדים למשטר שם כי הם רוצים חיים טובים יותר וחופשיים יותר. זו אידיאולוגיה, אבל חלשה ביכולתה להניע לתפוס נשק ולהרוג ולהיהרג, כי היא שואפת בדיוק להפך. אפילו אם אתה מוצא אנשים שמתנגדים למשטר באיראן באופן אידיאולוגי-לוחמני - נניח מיעוט אתני או דתי שמדוכא באיראן - אבל הם מוסלמים ולכן אינסטינקטיבית מוטים נגד ישראל - אתה בנחיתות. יכול להיות שהם יסכימו לקבל סיוע מישראל, בבחינת הרע הקטן יותר, אבל הם יהיו בדיסוננס מסוים, וזה ישפיע - החיילים שלהם והמלש"בים שלהם יהיו פגיעים אידיאולוגית ללעג "תראו על איזה חזירים אתם נשענים, בושה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כנראה איזשהו דיסוננס בקשר לידיעות על המתרחש באיראן. לא רבים שולטים בשפה הפרסית ועוד פחות מסוגלים לעקוב אחרי הלכי הרוח הציבוריים שם. יתכן שחלק גדול מאותם מעטים מועסקים ע"י מערכת התעמולה האנטי האיראנית של ישראל. ככל שהכינוי הזה נשמע מופרז, אני מניח שיש ביכולת המערכת הזו להעסיק את האנשים הרלאבנטיים. לאנשים אלו יש הטייה להראות עד כמה עבודתם אפקטיבית ועד כמה יש קשב באיראן אליהם. אין ספק שיש חוגים רחבים באיראן שמתנגדים למשטר האיסלמי שם. האבידות הכבדות במלחמת איראן-עירק (שלא איראן פתחה בה) אומרות שכנראה לא מדובר רק בשכבה דקה של המעמד הבינוני הגבוה. יחד עם זאת תוצאות הבחירות שם מלמדות שמשהו בין 50 ל-70% מן האיראנים תומכים במשטר שם או לפחות מקבלים אותו בבחינת הרע במיעוטו. למעשה אין שום ארגון פוליטי רציני המתנגד למשטר שם והאירגונים האנטי-איראניים הגלויים הם ארגונים של מהגרים איראניים שהשאיפה לחזור לאיראן אינה בוערת בהם. אני חושב שאין דרך אחרת להסביר, איך השלטון שם, על גווניו ופלגיו השונים, מצליח להיות יציב כל כך הרבה שנים. נ.ב. השלטון שם דכאני ללא ספק והוא יותר תאוקרטיה מאשר דמוקרטיה, אבל איראן אינה מדינת משטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפגנות שהיו שם לפני שנה היו הפגנות של המעמד הנמוך בעיקרן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כנראה באיראן קואליציה גדולה מאד של מסורתיים, כפריים ואליטות חדשות, שהשלטון האיסלמי עשה הרבה למענם והם תומכים בו. להפגנות ספורדיות (שכנראה מנופחות מאד בתקשורת) של פרולטריון עירוני אין יותר משקל מלהפגנות של סטונדטים רדיקליים או סוכני ביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל גם איראן משלמת לשכירי חרב כדי להילחם את המלחמות שלה. ה„איראנים״ שנהרגים בסוריה הם כמעט כולם פליטים שאיראן משלמת להם להילחם בשבילה בארץ זרה. באיראן יש בהחלט התנגדות לכך שהכסף היקר שלהם מושקע בפלסטין, תימן ולבנון בעוד שלהם אין מה לאכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אז בצד אחד של המשוואה (איראן) יש אידיאולוגיה + כסף, ובצד השני (ישראל, ארה"ב) רק כסף. אני מניח שישראל וארה"ב יכולות לשלם יותר כסף מאיראן, ומשער שזה רחוק מלפצות על חיסרון האידיאולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שלא הבנתי את כוונתך, אבל נראה לי שלאירן זה הולך רע מאד. לא רק שהם (עדיין?) לא הצליחו לפורר את מדינת ישראל, ו/או לעזור לפלשתינאים אלא שכל נסיון שלהם רק מקטין את הסיכוי שזה יקרה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למטרה של לפורר את ישראל זה לא אפקטיבי. למטרה של הרתעת ישראל מצעדים כמו הפצצת תשתיות הגרעין באיראן יש מצב שזה כן אפקטיבי. לרוב כשדנים באפשרויות כאלו, גורם חשוב במשוואת הסיכונים הוא מטר טילים כואב מאוד על ישראל מצד חיזבאללה וחמאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן - זה יכול לעזור להרתיע את איראן מ(1)לתקוף את ישראל ישירות, אבל יפריע ב(2)הפלת המשטר האיראני או אפילו בהפיכתו ליותר ידידותי למערב? אם הבחירה היא בין משטר איראני שלא תוקף את ישראל מפחד לבין משטר איראני שלא תוקף את ישראל בגלל שהוא דמוקרטיה ידידותית לשכונותיה, לא עדיף השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אתה מנסה לשכנע אותי שזה לא רעיון טוב לישראל לתמוך במיליציה אנטי-איראנית בסביבות איראן? כדי להבהיר, את תגובה 744305 כתבתי באירוניה. עבור ישראל, הרעיון הזה ייכשל אפילו למטרה הטקטית של להרתיע את איראן מפני... כל דבר שהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לשכנע אותך שגם לאירן זה לא ממש עובד (בינתיים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני לא מבין את תגובה 744350. האם היא נכתבה כמראה לצרכים רטוריים, וכדי להבין אותה כפשוטה אני צריך להחליף בין איראן לישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יכול להיות שהיא לא היתה מנוסחת בצורה טובה במיוחד. הנקודה שלי היא שזה לא עובד לאיראן. ובכלל, נראה לי שזה עבד בהצלחה מעט פעמים בהיסטוריה, וגם כשנראה שזה עובד בסוף זה לא באמת עזר למי שניסה לעשות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח שהמטרות החשובות לשליטי איראן הן (1) שימור וחיזוק זהותה האיסלמית-רדיקלית, (2) שימור וחיזוק כוח ומנופי לחץ מול מתחרות ויריבות פוטנצאליות (ישראל, ארה"ב, טורקיה, סעודיה), (3) המשך פיתוח נשק גרעיני, כאמצעי למטרות הקודמות; ומטרה פחות חשובה היא שגשוג כלכלי; ומטרה עוד פחות חשובה ואולי אף שלילית היא יחסים שלווים עם אותן יריבות פוטנציאליות (אפילו אם הן יקבלו את המשטר כפי שהוא). קטונתי מלנתח באופן כולל האם התמיכה במיליציות מועילה, אבל נראה שלכל הפחות היא משיגה משהו, ולא ברור לי שבמבט כולל היא לא מועילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו אופן, זה יכול לעזור אם המנטרה של ישראל היא לשמור ולחזק את זהותה הימנית-קיצונית... (לא יפתיע אותי לגלות שכל המטרה של הסכסוך בין ישראל לאירן הוא פוליטיקה פנימית בישראל ואיראן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אפשר להוסיף בעניין הפוליטיקה הפנימית: ישראל ואיראן חולקים אויב/אוהב משותף ששמו העולם המוסלמי סוני.איראן וגם ישראל הם מיעוט שעלול להכחד אם לא יהיה לו את נשק יום הדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק פורסם ב'הארץ' מאמר עם כיוון מאד דומה - אבל לגבי הצד הישראלי - שטוען שבעצם מטרתו ארוכת השנים של נתניהו היתה להעצים את הסכסוך הגרעיני מול איראן, ולא להקטין את סיכויי העימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. הנקודה שלי היא שגם אם שמים בצד את הממד האסטרטגי (שבו אתה דן), במממד הטקטי איראן מצליחה עם מיליציות בגבול ישראל הרבה יותר משישראל יכולה להצליח עם מיליציות בגבול איראן, ולדעתי הסיבה העיקרית ליתרון האיראני הזה היא אידיאולגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שמה שמרתיע את ישראל אינו מטר טילים כואב מאד מצד חזבאללה, חמאס או איראן עצמה. אילו זה היה המחיר, ישראל היתה צריכה לתקוף באיראן מזמן ולשאת במחיר. (בסה''כ התקיפות הבלתי פוסקות בסוריה יכולות לשמש כאמתלא למתקפת טילים על ישראל באותה מידה). מתקפה ישראלית על איראן תהיה מעין מלחמת לבנון בה ישראל הגדירה לעצמה יעדים שכלל אינם ניתנים להשגה. כדי למנוע מאיראן המשך פיתוח נשק גרעיני, נדרש כיבוש קרקעי של איראן וסריקה שיטתית והשמדה של כל המתקנים הגרעיניים באיראן. ישראל נמנעת מלעשות פעולה כזאת ברצועת עזה. היא ודאי לא תעשה זאת באיראן. למעשה, אין לישראל שום אופציה מלבד לעשות כל מה שביכולתה כדי להכשיל את המשטר האירני ולהתפלל שהוא ייפול בעצמו. מתקפה אוירית בלבד, אפילו בסיוע כוחות קרקע קטנים ומובחרים, תהיה הימור מטורף בעיקר בגלל שהסיכוי להשיג עיכוב ארוך טווח של תכנית הגרעין האיראני אינה גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחדד את מה ששאלתי קודם - האם למדינת ישראל יש מדיניות של פגיעה באזרחים איראנים אקראיים למטרת דמורליזציה בלבד1, או שכותרת המאמר הזה היא שקר (שלא לומר עלילה)? ___ 1. להבדיל, לדוגמא, מתגובה שמטרתה הרתעה. כמו שנעשה, על פי השמועה, בניסיון לפגוע בישראלים על ידי העלאת אחוז הכלור במים ושיבוש תנועת האוניות בנמל האיראני שבא בעקבותיו. (אם זה נכון, הרי שהתגובה היא עדינה מאוד מאוד ביחס לשטניות של ניסיון הרעלת ההמונים) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת עיראק, באמצעות כטב"מים, שנעשה ללא כל ספק בהנחיית המשטר האיראני, מעורר בי את המחשבה הבאה: בעצם, האיראנים העלו את החופש בשימוש בשיטת ה"סיכול הממוקד" במלחמותיהם לדרגה, אולי, הגבוהה ביותר: מדינה מתנקשת במנהיגים פוליטיים של מדינה יריבה. בתולדות הסכסוך שלנו עם ה"פלשתינים" חזרתי תמיד וטענתי שהשלמה עם היווצרות כללי משחק לפיהם מה שמותר לצד אחד אסור לצד השני, הוא טעות שהיה אסור לעשותה כשהחלה. היום נורים טילים מעזה לעבר אזרחינו, כשמקובל על הכול שלא ייעלה על הדעת שנחזיר להם באותו מטבע, כלומר נירה באופן ישיר על אזרחים שלהם. אחרי שנים של השלמה עם מצב כזה קשה להעלות על הדעת חזרה לאחור ויצירת כללי משחק שיוויוניים. אבל לו פעלנו מיד לאחר הנסיגות האלה לאי השלמה עם כללי משחק כאלה, לא היינו מגיעים למצב הלא פשוט הזה היום. ונחזור לאיראן. מעשה ההתנקשות שלנו בפחריזאדה מוכיח שאפשר להגיע לכל אחד באיראן, כולל המנהיגים. במקרה הזה של ההתנקשות בראש ממשלת עיראק לא מדובר בנו כצד אלא אלא באחרים. אני חושב שהמענה הנכון של המשטר העיראקי שנתמך היום בידי ארצות הברית הוא לענות באותו מטבע. כלומר, לדעתי העיראקים צריכים באמצעות עזרה אמריקאית לפגוע ישירות במנהיגי איראן. אם ינהגו כך אפשר יהיה לפתור את "הבעיה האיראנית" באופן מהיר ואלגנטי. וההתנקשות הזאת נתנה בידיהם לגיטימציה מוסרית לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איראן אינה דיקטטורה. יש לה מוסדות מאורגנים. צריכים להתנקש שם בהרבה אנשים כדי לגרום שם לחוסר תפקוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינה דיקטטורה? העם יכול להדיח את "המנהיג העליון"? אז מה היא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינה דיקטטורה במובן שאם תרצח את המנהיג העליון ועוד חמישה אנשי מפתח ישתרר שם אמנם הלם לטווח קצר, אבל המדינה תמשיך לתפקד ותבחר (לא בדרך דמוקרטית, אבל תבחר) להם מחליפים. אין כאן דיקטטור אחד שמספיק לרצוח אותו והכל יתפרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שמספיק להתנקש בו והכול יתפרק, אבל אם יתמידו בשיטה הזאת ספק אם יימצאו מועמדים חילופיים שיקבלו עליהם תקופת שלטון קצרה עם אירוע טרגי מבחינתם בסופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון גם לגבי ישראל. אבל לאחר מספר התנקשויות, מעלים את רמת הכוננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל העובדה שאויבנו הקרובים, החמס והפת''ח לא התנקשו בראשי ממשלה היא לא בגלל שבחרו לא לעשות כך אלא בגלל שאינם יכולים. הם מעולם לא בחלו גם במעשים חמורים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה היותר סבירה תהיה "ציפוף השורות" של החברה האיראנית והקצנה של המשטר שיתחזק כתוצאה מכך, ויהיה לו אינטרס של ממש להראות לתוקפים שלא זאת הדרך. אמנם למדנו מחסמב"ה שהערבים הם טיפשים ופחדנים, אבל הפרסים אינם ערבים. כתרגיל מחשבתי תאר לעצמך שהפלשתינאים היו מסוגלים לתקוף מנהיגים ישראליים והיו עושים זאת, ותאר לעצמך גם שמסיבות כלשהו לא היה ניתן לכבוש את השטחים ולהראות להם שזאת היתה שגיאה גדולה. האם לדעתך הציבור היה זז ימינה או שמאלה במקרה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך בהחלט מעניינת, אך קשה לקרוא לה תרגיל מחשבתי. האם ההתנקשות ברחבעם זאבי גרמה לך לזוז: 1. ימינה 2. שמאלה 3. מרכזה 4. אני לא חוזר למלון הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור הישראלי בשנים שלאחר ההתנקשות בזאבי הפך הרבה יותר ימני (או פחות שמאלני, שה אותו דבר) יחסית לשנים לפניו. כמובן שהיו עוד אירועים מסביב שעזרו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל כפי שציינת - קשה לדעת איך האירוע הבודד הזה תרם לכך. ולכן השאלה היא אישית: איך, למיטב זכרונך ויכולתך לנפות הטיות, השפיעה ההתנקשות בזאבי על (ונחדד גם כאן) רמת ה״פטריוטיות״ שלך ותמיכתך בממשלה. וההקשר הוא ההנחה שיש מנהיגים איראנים שרמת הקונצזיוס שלהם בציבור האיראני כיום דומה לזה של גנדי בציבור קוראי האייל ביום ההתנקשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ולמיטב זכרוני ההתנקדות הזו קרתה בתוך ים של אוטובוסים מתפוצצים ברמה השבועית, קשה לי לומר שהיא שינתה משהו. מצד שני גנדי לא נחשב בעיני כדמות בכירה בממשלה ובפוליטיקה הישראלית, ודומני שהיה די רחוק מהקונצנזוס, לכן אפילו לא ברור לי שזו אנלוגיה רלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאצלנו הציבור היה אולי זז ימינה, כפי שלדעתי אכן זז בעקבות האלימות הרצחנית הפלשתינית שבאה בעקבות הסכמי אוסלו שהתירו את הרסן, ושאפשרו להם לנהוג כפי שהם אוהבים לנהוג. התנקשות במנהיגינו הייתה אולי מכעיסה את הציבור שלנו, אבל מה שהם עשו בפועל היו מעשים פחות מוסריים ומכעיסים יותר. אבל אני חושב שככל שמדובר באיראן, זה לא בהכרח יפעל כך. זה משום שהמשטר לא נבחר על ידי הציבור ואני מעריך שרוב הציבור שם סולד ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תיאוקרטיה היא סוג של דיקטטורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה דיקטטורה״ לא משמעותית למה שרציתי להגיד ואם היא מבלבלת, אפשר להסתדר בלעדיה. התכוונתי ל־Bus factor [Wikipedia] (כי אם אנחנו מתעסקים עם מערכת הדלק, למה לא להשתלט מרחוק על אוטובוסים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי זה בלבל, אני חשבתי שגם רוסיה הקומוניסטית היתה סוג של דיקטטורה, וחילופי מנהיגים לא פגעו במשטר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לדעתך, מונע מעיראק לעשות זאת? "שמאלנות?" אולי גם לארה"ב זה לא קל, במיוחד לא אם זה צריך להיראות כמו פעולה עיראקית? אולי ארה"ב לא (מספיק) רוצה1? אולי כבר מתוכננת תגובה כזו? 1 אגב, יש לה היסטוריה ארוכה ובעיני רבים לא מפוארת בכלל של ניסיונות ולפעמים גם הצלחות (ולפעמים כשלונות צורבים) בהתנקשויות והחלפות משטר במדינות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמונע מהעירקים לעשות זאת הוא אי יכולת לעשות זאת בעצמם, ואי רצון של האמריקאים, במיוחד כשהוא מובל על ידי המשטר הנוכחי, לסייע להם, עקב ראייה לא נכונה של המציאות במזרח התיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אגב, ''שמאלנות'' היה בסרקאזם והשאר לא. אני באמת לא יודע.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אם ינהגו כך אפשר יהיה לפתור את "הבעיה האירנית" באופן מהיר ואלגנטי אני לא מבין את המשפט הזה. מה בעיניך ייחשב כ"פתרון" לבעיה האירנית? ואיך התנקשות כזו (מצד עיראק) תייצר פתרון כזה באופן מהיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהדבר יביא לאי יציבות של השלטון, והוא לא יוכל לתפקד כלל. במצב כזה יקל על כוחות נאורים יותר שלדעתי הם מרביתו של הציבור האיראני להחליף את המשטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הקודמת שהייתה באיראן מהפכה, הכוחות הנאורים קיבלו את השלטון. ואז התברר שהיחידים שיש להם תשתית זה חסידי חומייני שהיו להם תומכים בכל מסגד. האופוזיציה האיראנית היא אוסף של המון גורמים שונים שלא יכולים להסכים על כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אוסף של הנחות שהסיכוי שכולן יתממש יחד, ובאופן מהיר - הוא נמוך מאד. בכלל לא בטוח שהשלטון יהיה בלתי יציב, הרי המנהיג באיראן התחלף כבר כמה פעמים בצורה שקטה. ועדיין המשטר בגדול נשאר דומה. ואם השלטון יהיה בלתי יציב, עדיין יש לו כח צבאי נאמן מקביל לצבא (משמרות המהפכה) והוא יהיה מוכן להקריב חיילים ואזרחים כדי לשמור על השלטון. רוב האזרחים, גם אם הם נאורים כמו שאתה חושב, פחות יהיו מוכנים להקריב את החיים שלהם.. ראה מה שקרה בסוריה. וגם אם זה יקל על כוחות נאורים, זה יקל באותה מידה על כוחות חשוכים. כמו שקרה עם דאעש בסוריה. בקיצור, זה נשמע הימור פרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז עלייתו של חומייני השלטון התחלף רק פעם אחת. עם מותו, קם מנהיג בשם חמינאי, שאפילו שמו נשמע אותו דבר. ההתחלפות הבאה תהיה כאשר ימות חמינאי, שכבר זמן רב אומרים שהוא חולה בסרטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנהיג העליון של אריאן התחלף פעם אחת. נשיא איראן התחלף מספר פעמים. לשניהם יש כח. זה רק מחזק את הנקודה שלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |