 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחדד את מה ששאלתי קודם - האם למדינת ישראל יש מדיניות של פגיעה באזרחים איראנים אקראיים למטרת דמורליזציה בלבד1, או שכותרת המאמר הזה היא שקר (שלא לומר עלילה)? ___ 1. להבדיל, לדוגמא, מתגובה שמטרתה הרתעה. כמו שנעשה, על פי השמועה, בניסיון לפגוע בישראלים על ידי העלאת אחוז הכלור במים ושיבוש תנועת האוניות בנמל האיראני שבא בעקבותיו. (אם זה נכון, הרי שהתגובה היא עדינה מאוד מאוד ביחס לשטניות של ניסיון הרעלת ההמונים) . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת עיראק, באמצעות כטב"מים, שנעשה ללא כל ספק בהנחיית המשטר האיראני, מעורר בי את המחשבה הבאה: בעצם, האיראנים העלו את החופש בשימוש בשיטת ה"סיכול הממוקד" במלחמותיהם לדרגה, אולי, הגבוהה ביותר: מדינה מתנקשת במנהיגים פוליטיים של מדינה יריבה. בתולדות הסכסוך שלנו עם ה"פלשתינים" חזרתי תמיד וטענתי שהשלמה עם היווצרות כללי משחק לפיהם מה שמותר לצד אחד אסור לצד השני, הוא טעות שהיה אסור לעשותה כשהחלה. היום נורים טילים מעזה לעבר אזרחינו, כשמקובל על הכול שלא ייעלה על הדעת שנחזיר להם באותו מטבע, כלומר נירה באופן ישיר על אזרחים שלהם. אחרי שנים של השלמה עם מצב כזה קשה להעלות על הדעת חזרה לאחור ויצירת כללי משחק שיוויוניים. אבל לו פעלנו מיד לאחר הנסיגות האלה לאי השלמה עם כללי משחק כאלה, לא היינו מגיעים למצב הלא פשוט הזה היום. ונחזור לאיראן. מעשה ההתנקשות שלנו בפחריזאדה מוכיח שאפשר להגיע לכל אחד באיראן, כולל המנהיגים. במקרה הזה של ההתנקשות בראש ממשלת עיראק לא מדובר בנו כצד אלא אלא באחרים. אני חושב שהמענה הנכון של המשטר העיראקי שנתמך היום בידי ארצות הברית הוא לענות באותו מטבע. כלומר, לדעתי העיראקים צריכים באמצעות עזרה אמריקאית לפגוע ישירות במנהיגי איראן. אם ינהגו כך אפשר יהיה לפתור את "הבעיה האיראנית" באופן מהיר ואלגנטי. וההתנקשות הזאת נתנה בידיהם לגיטימציה מוסרית לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איראן אינה דיקטטורה. יש לה מוסדות מאורגנים. צריכים להתנקש שם בהרבה אנשים כדי לגרום שם לחוסר תפקוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינה דיקטטורה? העם יכול להדיח את "המנהיג העליון"? אז מה היא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינה דיקטטורה במובן שאם תרצח את המנהיג העליון ועוד חמישה אנשי מפתח ישתרר שם אמנם הלם לטווח קצר, אבל המדינה תמשיך לתפקד ותבחר (לא בדרך דמוקרטית, אבל תבחר) להם מחליפים. אין כאן דיקטטור אחד שמספיק לרצוח אותו והכל יתפרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שמספיק להתנקש בו והכול יתפרק, אבל אם יתמידו בשיטה הזאת ספק אם יימצאו מועמדים חילופיים שיקבלו עליהם תקופת שלטון קצרה עם אירוע טרגי מבחינתם בסופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון גם לגבי ישראל. אבל לאחר מספר התנקשויות, מעלים את רמת הכוננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל העובדה שאויבנו הקרובים, החמס והפת''ח לא התנקשו בראשי ממשלה היא לא בגלל שבחרו לא לעשות כך אלא בגלל שאינם יכולים. הם מעולם לא בחלו גם במעשים חמורים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה היותר סבירה תהיה "ציפוף השורות" של החברה האיראנית והקצנה של המשטר שיתחזק כתוצאה מכך, ויהיה לו אינטרס של ממש להראות לתוקפים שלא זאת הדרך. אמנם למדנו מחסמב"ה שהערבים הם טיפשים ופחדנים, אבל הפרסים אינם ערבים. כתרגיל מחשבתי תאר לעצמך שהפלשתינאים היו מסוגלים לתקוף מנהיגים ישראליים והיו עושים זאת, ותאר לעצמך גם שמסיבות כלשהו לא היה ניתן לכבוש את השטחים ולהראות להם שזאת היתה שגיאה גדולה. האם לדעתך הציבור היה זז ימינה או שמאלה במקרה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלך בהחלט מעניינת, אך קשה לקרוא לה תרגיל מחשבתי. האם ההתנקשות ברחבעם זאבי גרמה לך לזוז: 1. ימינה 2. שמאלה 3. מרכזה 4. אני לא חוזר למלון הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציבור הישראלי בשנים שלאחר ההתנקשות בזאבי הפך הרבה יותר ימני (או פחות שמאלני, שה אותו דבר) יחסית לשנים לפניו. כמובן שהיו עוד אירועים מסביב שעזרו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל כפי שציינת - קשה לדעת איך האירוע הבודד הזה תרם לכך. ולכן השאלה היא אישית: איך, למיטב זכרונך ויכולתך לנפות הטיות, השפיעה ההתנקשות בזאבי על (ונחדד גם כאן) רמת ה״פטריוטיות״ שלך ותמיכתך בממשלה. וההקשר הוא ההנחה שיש מנהיגים איראנים שרמת הקונצזיוס שלהם בציבור האיראני כיום דומה לזה של גנדי בציבור קוראי האייל ביום ההתנקשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ולמיטב זכרוני ההתנקדות הזו קרתה בתוך ים של אוטובוסים מתפוצצים ברמה השבועית, קשה לי לומר שהיא שינתה משהו. מצד שני גנדי לא נחשב בעיני כדמות בכירה בממשלה ובפוליטיקה הישראלית, ודומני שהיה די רחוק מהקונצנזוס, לכן אפילו לא ברור לי שזו אנלוגיה רלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאצלנו הציבור היה אולי זז ימינה, כפי שלדעתי אכן זז בעקבות האלימות הרצחנית הפלשתינית שבאה בעקבות הסכמי אוסלו שהתירו את הרסן, ושאפשרו להם לנהוג כפי שהם אוהבים לנהוג. התנקשות במנהיגינו הייתה אולי מכעיסה את הציבור שלנו, אבל מה שהם עשו בפועל היו מעשים פחות מוסריים ומכעיסים יותר. אבל אני חושב שככל שמדובר באיראן, זה לא בהכרח יפעל כך. זה משום שהמשטר לא נבחר על ידי הציבור ואני מעריך שרוב הציבור שם סולד ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם תיאוקרטיה היא סוג של דיקטטורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה דיקטטורה״ לא משמעותית למה שרציתי להגיד ואם היא מבלבלת, אפשר להסתדר בלעדיה. התכוונתי ל־Bus factor [Wikipedia] (כי אם אנחנו מתעסקים עם מערכת הדלק, למה לא להשתלט מרחוק על אוטובוסים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אותי זה בלבל, אני חשבתי שגם רוסיה הקומוניסטית היתה סוג של דיקטטורה, וחילופי מנהיגים לא פגעו במשטר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לדעתך, מונע מעיראק לעשות זאת? "שמאלנות?" אולי גם לארה"ב זה לא קל, במיוחד לא אם זה צריך להיראות כמו פעולה עיראקית? אולי ארה"ב לא (מספיק) רוצה1? אולי כבר מתוכננת תגובה כזו? 1 אגב, יש לה היסטוריה ארוכה ובעיני רבים לא מפוארת בכלל של ניסיונות ולפעמים גם הצלחות (ולפעמים כשלונות צורבים) בהתנקשויות והחלפות משטר במדינות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמונע מהעירקים לעשות זאת הוא אי יכולת לעשות זאת בעצמם, ואי רצון של האמריקאים, במיוחד כשהוא מובל על ידי המשטר הנוכחי, לסייע להם, עקב ראייה לא נכונה של המציאות במזרח התיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אגב, ''שמאלנות'' היה בסרקאזם והשאר לא. אני באמת לא יודע.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אם ינהגו כך אפשר יהיה לפתור את "הבעיה האירנית" באופן מהיר ואלגנטי אני לא מבין את המשפט הזה. מה בעיניך ייחשב כ"פתרון" לבעיה האירנית? ואיך התנקשות כזו (מצד עיראק) תייצר פתרון כזה באופן מהיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהדבר יביא לאי יציבות של השלטון, והוא לא יוכל לתפקד כלל. במצב כזה יקל על כוחות נאורים יותר שלדעתי הם מרביתו של הציבור האיראני להחליף את המשטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הקודמת שהייתה באיראן מהפכה, הכוחות הנאורים קיבלו את השלטון. ואז התברר שהיחידים שיש להם תשתית זה חסידי חומייני שהיו להם תומכים בכל מסגד. האופוזיציה האיראנית היא אוסף של המון גורמים שונים שלא יכולים להסכים על כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אוסף של הנחות שהסיכוי שכולן יתממש יחד, ובאופן מהיר - הוא נמוך מאד. בכלל לא בטוח שהשלטון יהיה בלתי יציב, הרי המנהיג באיראן התחלף כבר כמה פעמים בצורה שקטה. ועדיין המשטר בגדול נשאר דומה. ואם השלטון יהיה בלתי יציב, עדיין יש לו כח צבאי נאמן מקביל לצבא (משמרות המהפכה) והוא יהיה מוכן להקריב חיילים ואזרחים כדי לשמור על השלטון. רוב האזרחים, גם אם הם נאורים כמו שאתה חושב, פחות יהיו מוכנים להקריב את החיים שלהם.. ראה מה שקרה בסוריה. וגם אם זה יקל על כוחות נאורים, זה יקל באותה מידה על כוחות חשוכים. כמו שקרה עם דאעש בסוריה. בקיצור, זה נשמע הימור פרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז עלייתו של חומייני השלטון התחלף רק פעם אחת. עם מותו, קם מנהיג בשם חמינאי, שאפילו שמו נשמע אותו דבר. ההתחלפות הבאה תהיה כאשר ימות חמינאי, שכבר זמן רב אומרים שהוא חולה בסרטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנהיג העליון של אריאן התחלף פעם אחת. נשיא איראן התחלף מספר פעמים. לשניהם יש כח. זה רק מחזק את הנקודה שלי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |