בפוסט שכותרתו "האינקוויזיציה של הפוטושופ", דן הצלם אלכס ליבק בגבולות הלגיטימציה של מניפולציות דיגיטליות בתמונות עיתונות.
כ-20 אחוזים מהתמונות שהוגשו לתחרות הצילום World Press Photo בשנה שעברה נפסלו בשל "מה שהשופטים הגדירו כמניפולציה מופרזת בפוטושופ", מדווח ליבק. לדבריו, "הכללים האתיים המוסכמים גם היום על הצלמים הם אלה שהוותיקים שבינינו ואלה שזכו להדפיס במעבדה עבדו לפיהם: הצללה, הבהרה, שינוי ניגודיות, חיתוך התצלום, סוג הנייר, גודל ההדפס ועוד [הם מותרים]. כלומר שיפורים של התצלום, או בהגדרה רחבה יותר – 'ניקוי של הפריים'. כולנו מסכימים עם האיסור המוחלט השולל מכל וכל הוספת או השתלת אלמנטים שלא היו קיימים במציאות, או העלמת או גריעת עצמים שנקלטו בעדשה ... אבל האם לא הגיע הזמן לפתוח את הדיון ולשקול מחדש את הכללים והמוסכמות שהיו תקפים בעידן האנלוגי? … אין ספק שהמאסטרים של ימינו הופכים את הצילום [הדיגיטלי], מבחינה צבעונית לפחות, לאסתטי יותר ונעים יותר לעין. אני נוטה אפילו לומר שהם יודעים 'להניח פיקסלים' כשם שציירים יודעים 'להניח צבע'. למה לא לנצל את הטכנולוגיה החדשה? לדבוק בכללים האנכרוניסטים שהציבו המגבלות במעבדה – אולי זו שמרנות לא מוצדקת שמגבילה את היצירתיות."
הצלם סטפן רודיק זכה במקום השלישי בתחרות ב-2010 בקטגוריית "ספורט", בזכות צילום המראה מתחרה בתחרות קרבות רחוב בקייב, אוקראינה, חובש את ידו. הפרס נשלל ממנו לאחר שהשופטים גילו כי רודיק העלים באמצעים דיגיטליים את קצה רגלה של דמות אחרת, שביצבצה מאחורי היד שבמרכז התמונה. לדברי ליבק, "אין ספק שאת אותה פעולה ניתן היה לעשות גם במעבדה קונבנציונלית בעת הדפסת הנגטיב על ידי הצללה, ואיש לא היה מבקש לצפות בנגטיב. מדוע אם כך שינוי כזה בדרך דיגיטלית הוא לא לגיטימי? יתר על כן – האם המניפולציה שינתה את מהות התמונה?" הוא מסיים את דבריו במילים: "בזמן האחרון יותר ויותר צלמים משתמשים במונח 'האינקוויזיציה של הפוטושופ'. בואו נשחרר קצת."
|
קישורים
האינקוויזיציה של הפוטושופ - בבלוג הצילום "חשיפה" באתר "הארץ"
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש