לחפש בעיניים פקוחות | 2620 | ||||||||||
|
לחפש בעיניים פקוחות | 2620 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כתבת: "גוגל מזהירה מפורשות באתרה כנגד התנהגות כגון זו של ב.מ.וו, אך שיקוליה בפרשייה זו לא היו בהכרח מוסריים, אלא מסחריים. רוצה מיקום יותר טוב? שלם לנו, ונשבץ מודעת פרסומת שלך במקום בולט בעמוד תוצאות החיפוש. כאשר מישהו מבקש לקנות מכונית, ניחא; אבל מה בדבר תוצאות חיפוש הקשורות לפוליטיקה? למוסר? ראינו כי מי שבידו הכוח הכלכלי (ממשלת סין, למשל) יכול להכתיב תוצאות חיפוש של מילים רגישות פוליטית. ומה בדבר מילות חיפוש הנוגעות לעניינים השנויים במחלוקת מוסרית? כיצד ניתן לדרג את החשיבות של הללו – לפי אלו אמות מידה?" אני ממש לא מבין מה אתה רוצה מגוגל בפיסקה הזו. מצד אחד, מודעות הפרסומת בתשלום בגוגל מוצגות באופן ברור כפרסומות, ומופרדות מתוצאות החיפוש ה"רגילות". מהצד השני, שליחת דף אחד למנוע החיפוש ודף אחר לגולש הופך למעשה את אלגוריתם החיפוש של המנוע ללא רלבנטי, כי התוכן שהוא מאנדקס אינו התוכן שהגולש יקבל, כך שתוצאות החיפוש של הגולש הופכות ללא-רלבנטיות. אז כן, היה כאן גם אלמנט של "יראו וייראו". אז מה? אתה מעדיף אינדקס ותוצאות חיפוש שבהן מי שמשקיע הרבה כסף ב"טריקים" יהיה בתוצאות הראשונות, ולא המידע הרלבנטי שאתה מחפש? ובניגוד לפרסומות, כאן בכלל לא תהיה הפרדה בין מי שמשלם ומי שלא. |
|
||||
|
||||
גוגל מסירה ע"פ בקשות תוצאות ממנוע החיפוש שלה, אני נתקלתי בהסרת התוצאות של הגירסה הפירטית של קאזה, אבל אם יש אחד, בוודאי יש יותר. חוץ מזה חיפוש בגרסה העברית של גוגל מוגבל יותר מאשר בגירסה האנגלית משום שגרסה זאת לא מציגה תיקוני טעויות כתיב(באנגלית) וגם נראה שתוצאות החיפוש שונות במעט, |
|
||||
|
||||
גם תיקוני טעויות כתיב בעברית היא לא מציגה. |
|
||||
|
||||
איך אתה יודע שמדובר בצנזורה (לגבי קאזה?) |
|
||||
|
||||
שים לב למטה... |
|
||||
|
||||
תוצאות החיפוש בגוגלים המקומיים (co.il) תמיד שונים קצת אחד מהשני, כי יש שם משקל גבוה מעט יותר לתוצאות מהדומיין המקומי (כלומר, אתר בדומיין co.il יקבל דירוג קצת יותר גבוה בגוגל ישראל, ואילו אתר בדומיין .com יקבל דירוג קצת יותר גבוה בגוגל ארה"ב). אם חושבים על זה כמה דקות, יש כאן לא מעט הגיון. |
|
||||
|
||||
מאידך, הגרסה העברית מחפשת גם ישר וגם הפוך; אם תחפש "םולש" תקבל תוצאות הכוללות "שלום". כנראה המטרה היתה למצוא גם אתרים בעברית ויזואלית. פעם זה היה חשוב, היום פחות. |
|
||||
|
||||
אם תחפש םולש תקבל גם שלום. אם תחפש אותו במרכאות, בד''כ יוותרו לך על זה. |
|
||||
|
||||
אם מחפשים םולש הוא טוען שמצא 764,000 תוצאות. אם מחפשים שלום הוא טוען שמצא 15,000,000 תוצאות. לא ייתכן שזה אותו חיפוש. |
|
||||
|
||||
אתה חיפשת בגוגל.קום. את ההיפוך גוגל יודע לעשות רק בגוגל.קו.איל. |
|
||||
|
||||
אכן. מגניב. |
|
||||
|
||||
"אלגוריתמים מתוחכמים, בינה מלאכותית מתקדמת ותוכנות מיון מורכבות - כל אלה עדיין לא מסוגלים להתחרות ביכולת אנושית בסיסית כמו שיקול דעת. תראו מה קורה כשמאפשרים למחשב להחליט איזה חדשות חשובות ואיזה לא" |
|
||||
|
||||
כתבה מעניינת ,מקרה משעשע, אך המסקנה אולי קצת גורפת. קיימות מערכות ''בינה מלאכותית'' - בעיקר ביחידות איסוף מודיעין של צבאות שונים, בעלות יכולת לא רעה לנפות מוץ מבליל אדיר של אינפורמציה. נכון, את ההחלטות הסופיות מקבל אדם אך ככלי סינון גס אין מנוס מלהשתמש בהן. |
|
||||
|
||||
בהחלט. אני חושבת שהבעיה מתחילה ביחס המשתמשים לכלי הזה ובנטייה לייחס לו יותר מאשר יש בו. |
|
||||
|
||||
זה עבד יופי לארגוני המודיעין לפני ה-11 בספטמבר, לא? ברור שטכנית ה-NSA היה מסוגל להאזין או ליירט את כל התכתובות של הצוות שהניע את הפיגוע. סביר להניח גם שהסינון היה אוטומטי. סביר שאדם לא היה מסנן את כל מה שהמחשב סינן. גם אם זה לא בדיוק המקרה כאן, ואני מניח שלא אני ולא אף אחד מאיתנו מועסק על ידי סוכנות ביון אמריקאית כזו או אחרת (וגם אם כן אז הוא בטח לא יחלוק איתנו את מה שהוא יודע), התרחיש הזה עדיין ראלי. |
|
||||
|
||||
"...להאזין או ליירט את כל התכתובות של הצוות שהניע את הפיגוע..." מה זה משנה? במשפט של מוסווי, המחבל היחידי מחבורת 911 שהועמד למשפט [שנודף ממנו ריח חריף של משפט ראווה] הסתבר עד שהגורם האנושי, מלחמות הכבוד הבינמשרדיות, והצמדות העיקשת לקונסצפיה מאפילות ומנטרלות כל יתרון שטכנולוגיה יכולה להעניק. מוסווי נתפס ע"י האפ.בי.איי שלושה שבועות לפני הפיגוע, והסוכן שעצר אותו סיפר בבימ"ש שהוא ניסה לשכנע את הממונים עליו 70 פעמים שצריך לחקור את מוסווי ברצינות, כי יש חשד לחטיפת מטוס ולפוצץ אותו באתרים אמריקאים. |
|
||||
|
||||
א. זה לא רלוונטי. זה שגם על אנשים אסור לסמוך במיון מידע אנחנו כבר יודעים, וכאן הבעיה היא פסיכולוגית ולא טכנולוגית (כפי שיאמרו לך מיטב הסובייטולוגים בשנות השמונים בארה''ב והמזרחנים בשנים שבין מלחמת ששת הימים ליום כיפור בישראל) ב. גם כאשר המחשבים האמריקאים מאזינים בוודאי לכל שיחת טלפון, פקס, אימייל או יונה בעיראק, עדיין מצליחים לפוצץ שם מכוניות תופת. בנושאים שבהם מושאי המחקר מעוניינים להטעות את החוקר, אין לשום ענף במדעי החברה סיכוי להתמודד באופן אמין איתם. גם לא לארגוני ביון. במקרה הזה כוח מחשוב הוא כלי עזר, אבל הבעיה המהותית נותרת בעינה. |
|
||||
|
||||
ולעומת זאת, כשבצוללת האמריקנית ראו את הצונאמי מתקרב למזרח אסיה פשוט ''לא היה להם הטלפון'' של האסיאתים כדי להודיע על כך... |
|
||||
|
||||
קשקשן. את הצוללת המצאת. ואם היו מתקשרים חצי שעה לפני לראש ממשלת הודו - זה היה עוזר? העיקר להאשים את האמריקאים בכל שטות, גם ברעידות אדמה. |
|
||||
|
||||
אני מניחה ומקווה שאת/ה אירוני/ת... |
|
||||
|
||||
לא, אני באמת חושב שאתה קשקשן. ואני באמת חושב שגם אם לכל עובד במערכת הגילוי האמריקאית היו בכיסו מספרי הטלפון של כל תחנות המשטרה בכל הערים הסובבות את האוקיאנוס ההודי - לא היה מספיק זמן לאסייתים להשכנע באמיתות ההזהרה, לתכנן תוכנית פינוי, ולהוציא אותה אל הפועל. עכשיו, בחכמה שלאחר מעשה, נראה לי הגיוני להציב אתר אינטרנט שיציג את ההתרעות בזמן אמת. ככה פרנואידים יוכלו לדגום את האתר כל רבע שעה, כל שנה לברוח להרים בגלל התרעת שווא (ולהידרס במנוסה ההיסטרית) ופעם ב50 שנה להינצל מצונאמי. |
|
||||
|
||||
טוב, אז להפתעך - לא אני המצאתי את הצוללת: הייתה צוללת כזאת, אנשיה חזו את הצונאמי כשעתיים (לפחות) לפני תחילתו הקטלנית והם לא דיווחו על כך בטענה ש"לא היה להם טלפון". בעיקרון, אולי לא היה אפשר להכין תוכנית פינוי בטווח כזה, אבל קשה להאמין שלא הייתה אפשרות להודיע ברמקול בכל החופים הרלוונטיים שאנשים ייצאו מהמים ויתרחקו מהחוף. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזו הייתה צוללת, אלא חיישנים סיסמולוגים (במימון אמריקאי) על קרקעית הים. בצוללות, אגב, באמת אין טלפון. בעניין תוכנית הפינוי - הפרט הפשוט הזה, למצוא את מספרי הטלפונים של כל המצילים באסיה ולשכנע אותם שאסון נורא מגיע - הוא בכלל לא פשוט. אם כבר, צריך היה להתקשר לכל תחנות הרדיו באסיה ולשכנע אותן לפרסם אזהרה. בכל אופן, מערכות להפצה אמינה של אינפורמציה הן דבר מסובך ויקר - הרבה יותר מ"להרים טלפון". הצגה כזו של הדברים מאירה לשווא את האמריקאים כעצלנים/רעי לב, בעוד שהם דווקא טרחו להשקיע *משהו* בחקר רעידות אדמה באוקיינוס ההודי. |
|
||||
|
||||
גם צוללת |
|
||||
|
||||
א. לפי הפרסומים, זו הייתה צוללת. ב. צר לי, טעות שלי. היה צ"ל "מספר טלפון". ג. איש לא ביקש מהם להתקשר לכל המצילים או משהו: זה אבסורד. היה צריך להתקשר לממשלות הרלוונטיות (הודו, אינדונזיה, סרי לנקה וכיו"ב) ולהודיע להן. ד. כיוון שהאמריקנים משקיעים בחקר רעידות אדמה באוקינוס ההודי בשל אינטרסים אסטרטגיים שלהם, לא הייתי אומרת שמדובר באיזו נדיבות יתרה. ה. לא האשמתי אותם בעצלנות ו/או רוע לב. בס"כ הגבתי בדיון על השימוש/חוסר השימוש שהם עושים במידע הרב שנאסף שם. |
|
||||
|
||||
א. אבקש את סליחתך. לא שמעתי על הסיפור על שלוש הצוללות (אמריקאית, הודית, וסינית) שהביא ראובן. הוא עדיין מריח חשוד ולא מבוסס. ב. למי צריך להיות מספרי טלפון? לכל מפקד צוללת? למפקד הצי? איך מפקד הצוללת ידע למי יש את המספרים? זה בכלל לא פשוט. ג. מישהו צריך להודיע לכל המצילים. טענתי שזה דבר בלתי אפשרי לביצוע תוך חצי שעה (או שעתיים) ללא תכנון ואימון מראש. ד. תהיה סיבתם האסטרטגית אשר תהיה (מהי, אגב?), האמריקאים עושים בעניין יותר משעושה הודו. תתכבד הודו להקים מערכת התרעה, ואם חלילה לא תצא מגידרה כדי לחלוק את המידע עם מדינות שכנות הדורשות ברעתה, נאשים אותה ברשלנות פושעת. ה. את צודקת לגמרי בנקודה זו. יתרונה הגדול של גוגל הוא הארגון ויכולת השליפה של מידע - פעולות החשובות ממש כמו האיסוף עצמו. ו. ולסיום אופטימי, יכולת משעשעת של גוגל: http://www.google.com/search?hl=en&lr=&q=1+u... |
|
||||
|
||||
ב. נראה לי שמפקד הצוללת יכול, לפחות, לדווח לרשויות הצבא האמריקני, שאמורות להעביר את הדברים הלאה. |
|
||||
|
||||
''רשויות הצבא'' זה דבר מאוד לא מוגדר. מי ששירת בצבא מכיר את הברדק. ''הלאה'' זה דבר עוד פחות מוגדר. בכל אופן, בזמן ששנינו מתבחבשים על מי בדיוק צריך להודיע למי, הצונאמי כבר הציף את החוף. אין שום שיבה להאמין שהפקידה במרכזיית הצי, שהתקשר אליה בסונאר מפקד צוללת והודיע על רעידת אדמה, תדע למי להעביר את ההודעה. |
|
||||
|
||||
נו, מה לעשות, אני רק מקווה שאתה לא מתכוון שהעניין הזה קורה שוב, ממש כרגע, כשאנחנו מתבחבשים כאן... |
|
||||
|
||||
זו צוללת גרעינית. אין שום ספק שיש לה קשר ישיר ומיידי למוצב הפיקוד העליון, שלו יש קשר מיידי לחדר המצב בבית הלבן, שיכול להרים את הטלפון האדום ולדבר עם נשיא פקיסטן תוך פחות משתי דקות. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג לגבי מבנה הצי האמריקאי, אבל אני בספק אם את צודקת. ראשית, איפה שמעת שמדובר בצוללת גרעינית? האם היא רק מונעת באנרגיית גרעין, או שהיא נושאת טילים גרעיניים? גם אם כן, ויש לה קשר ישיר למוצב הפיקוד, את בטוחה שמי שייקבל שם מברק "רעידת אדמה בתחתית האוקינוס" ידע מה לעשות עם זה? ונאמר שהוא ידע, ויתקשר לבית הלבן, ויבקש שיודיעו את זה לנשיא פקיסטן, ונאמר שיש קשר ישיר לפקיסטן והנשיא יהיה בלשכתו, הוא יענה: יא אמריקאים אידיוטים, אני מהצד השני של הודו, הייתם צריכים להתקשר לבנגלדש! |
|
||||
|
||||
רק להבהרה: תגובה 386026 לא הייתה שלי (האלמונית המקורית כאן!). מאידך גיסא, התיאור באותה תגובה נשמע לי הרבה יותר משכנע, בפרט משום שהסיפור על אותה צוללת הופיע בחדשות ולמיטב זכרוני, עלה מניסוחו שמפקד הצוללת היה בדרגה הנכונה כדי להתקשר ישירות לבוסים הגדולים - יהיו מי שיהיו. |
|
||||
|
||||
נו, די עם הניטפוקים. בהתחלה לא האמנת שהיתה צוללת, עכשיו אתה מתווכח עם היא היתה גרעינית1 או לא, מה היא סוחבת איתה איזה סוג טלפון יש בצוללות ואם היו צריכים להודיע לפקיסטאן או לסרילנקה. אין לזה שום קשר לטענה הבסיסית שלך ( א. האמריקאים לא התעלמו, ב. האשם הוא בחוסר ההשקעה של הארצות הרלוונטיות). אגב, איפה התגובה ההיא של יעקב שהאשים את התאיים (?) בזה שלא הקימו תחנות התרעה וטען שבארה"ב דבר כזה לא היה קורה ( זה היה לפני קתרינה). 1 על פי ויקי, *כל* הצוללות האמריקאיות מונעות באנרגיה גרעינית |
|
||||
|
||||
מצטער. לא שמתי לב שאני מנטפק. רק רציתי להדגים שאי-ההודעה לחופים לא נבעה מאיזו בטלנות מרושעת, ושכל מה שהיה צריך הוא ''להרים טלפון''. זה הרבה יותר מסובך מזה. דוגמה נפלאה היא הסופה קתרינה. הייתה שם מערכת שהתריעה כמה ימים מראש, ראש העיר קיבל את ההתרעה וזעק לתושבים לפנות את העיר, ועדיין רבים רבים לא הצליחו. |
|
||||
|
||||
המצב עם הסופה קתרינה היה שונה מאוד מזה של הצונאמי. בצונאמי, גם אנשים שישנו קרוב מאוד לחוף, וראו את הגלים בתחילתם, הצליחו לברוח וניצלו - תביא בחשבון שלא מדובר בכבישים פקוקים ואמצעי תחבורה, אלא אפשרויות לברוח גם ברגל. |
|
||||
|
||||
רוב ההרוגים, באינדונזיה, חיו באיים מישוריים שהוצפו לגמרי. |
|
||||
|
||||
או, הנה מצאתי: With plenty of time to save thousands of lives, seismologists working in Hawaii, Harvard University, Australia and Thailand had some inkling about the destructive tsunamis moving across the Indian Ocean. Those scientists wanted to get warnings out. They tried calling officials in affected countries but didn't have the right phone numbers, or no one picked up. מתוךCharles McCreery, director of the National Oceanic and Atmospheric Administration's center in Honolulu, told Reuters: "We don't have contacts in our address book for anybody in that part of the world." |
|
||||
|
||||
ו. או: http://www.google.com/search?hl=en&lr=&safe=... |
|
||||
|
||||
אם אתה אוהב את גוגל, נסה את כוחך בגוויגל: http://gwigle.varten.net |
|
||||
|
||||
נתקעתי בתמונות... |
|
||||
|
||||
רמז: שם האמן שצייר את כולם. - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ואם אתה ממש רוצה, בהמשך הדף כאן יש את כל הפתרונות: Xslf מצאה את הדף עם הפתרונות כשהיא נתקעה בשלב של שני המספרים שהועלו בחזקה. מה לעשות, מתמטיקה זה לא הצד החזק שלי... (ודווקא השלבים אח"כ היו קלים יותר) |
|
||||
|
||||
כן, ברור לי שזה שם הצייר. אבל אמנות זה לא הצד החזק שלי. אני השתמשתי בגוגל כמה פעמים כדי למצוא את התשובה - במיוחד במקרה של המספר (אבל גם באולימפיאדה. מאיפה לי לדעת דבר כזה?) |
|
||||
|
||||
תתבייש. את המספר היית יכול למצוא בניסוי וטעייה (זה מספר חד סיפרתי בחזקת מספר חד סיפרתי), ועם קצת שיקול דעת בנוגע לסדר-גודל של התוצאה, לא צריך לנסות ולטעות הרבה. את שאלת האוליפיאדה אפשר לפתור עם ידע כללי לא מתקדם במיוחד. אני נתקעתי בשאלת הפטנט - איך בכלל אפשר לפתור אותה בלי לחפש ברשת? |
|
||||
|
||||
אה, כן, גם בפטנט. מתמטיקה זה צד מאוד חלש שלי. הייתי צריך כיוון, וגם אז הייתי צריך עוד קצת ניסוי וטעייה כדי למצוא את התשובה הנכונה. הידע הכללי שלי מפגר מאוד, בזכות סניליות מתקדמת. |
|
||||
|
||||
הפטנט היה קל: מחפשים בגוגל, בתוך מרכאות, את שם הפטנט. השם + המספר מופיעים כתוצאה מספר 1. האולימפיאדה: לפי התוצאות שהראו, מדובר באולימפיאדה שהייתה ביוון. ומדובר בשנה בה היא התרחשה. מכיוון שהיו רק שתי אולימפיאדות שהיו ביוון, היו סה"כ שתי אפשרויות לתשובה- אחת מהם הייתה הנכונה כמובן. |
|
||||
|
||||
כן, השאלה הייתה איך לענות על השאלות בלי להשתמש בגוגל. לגבי האולימפיאדה, מאיפה לי לזכור בעל-פה באיזה שנים היו אולימפיאדות ביוון? ואיך קוראים לצייר הארור? |
|
||||
|
||||
אי-אפשר לענות על כל השאלות מבלי להשתמש בגוגל. חלק מהן הן קשות למדי גם עם חיפוש בגוגל (אם כי הרוב די קלות). הצייר הוא רנואר (אם כי זה לא שמו המלא :-) ), ואם תסתכל בהודעה הקודמת שלי, יש קישור לדף עם כל התשובות (מוחבאות מאחורי צלמיות spoiler). |
|
||||
|
||||
ראיתי שיש קישור, אבל לא רציתי להכנס אליו, כי אז אני אתעצל לנסות למצוא את התשובות לכל שאר השאלות בעצמי. |
|
||||
|
||||
קצת פחות טעייה: המספר זוגי ונגמר ב-2, לכן הספרה הראשונה היא זוגית. לא 4 או 6 כי 6*6=6, 4*4=6, 4*6=4 (חבורה מודולו 10) ולכן 2 או 8. 10^2=~1000, לכן 2 מיליון הם בערך 21^2, או 7^8. |
|
||||
|
||||
הניסוי והטעייה היו הצעה לדובי. אני בכלל פתרתי את זה אחרת: 2 בעשירית זה קצת יותר מאלף, ולכן 2 בחזקת 20 זה קצת יותר ממיליון, ולכן המספר הנתון, שהוא קצת יותר משני מיליון, הוא 2 בחזקת 21. הדרך היחידה להציג אותו כחזקה של שני מספרים שלמים חד-סיפרתיים (עם קצת אלגברה של כיתה ח') היא כמובן 8 בחזקת 7. |
|
||||
|
||||
ממשלת אינדונזיה ידעה מראש על הצונאמי שהכה בחופי המדינה (17.7.06), והחליטה לא להתריע "כדי לא לגרום בהלה מיותרת". מאות הרוגים. |
|
||||
|
||||
אני שמעתי פרשן/דובר אינדונזי שאמר שההתרעה היתה בת 20 דקות, זמן לא מספיק כדי להעביר הודעה לרשויות ולפעילים המקומיים בהתחשב בתשתית התקשורתית באזור. |
|
||||
|
||||
מרוב תקיעות במלחמה המקומית אפילו לא ידעתי על הצונאמי הזה... זוועה. |
|
||||
|
||||
הפריע לי בכתבה המשפט החפוז "הסיפור על ונדטה צוטט בהרחבה באתרים רבים שהתעניינו במידע, ומכאן הדרך לעמוד הראשי של חדשות גוגל היתה קצרה." רגע רגע - אם באמת מדובר בעורבא פרח שעין אנושית מזהה בקלות, כיצד קרה שאתרים רבים - מן הסתם, מונחי-עין אנושית - העתניינו במידע עד כדי פרסום שלו? דווקא יש לי כמה ניחושים, אבל חבל שלא פירטו יותר, שהרי זה לב העניין - זה המקום שבו האלגוריתם האוטומטי כשל לכאורה. |
|
||||
|
||||
אתה שואל מדוע הם האמינו לסיפור, או מדוע פרסמו בלי לבדוק? התשובה לא מאוד מסובכת. קודם כל, אתרים נוטים לבדוק מידע פחות מאשר עיתוני נייר, פשוט מפני שזמן עלייה לאוויר של כל ידיעה נמדד בדקות. שנית, הסיפור לא נשמע כל כך מופרך (גם xslf להבדיל פרסמה ידיעה דומה, וכולנו האמנו לה, על כל קרדיטי העבר המרובים שלה). שלישית, הסיפור הופיע ב-Newswire, לא מקור בדוק, אבל כשסיפורים זורמים מהמון מקורות בבת אחת, גם Newswire ל-AP יידמה. ודבר רביעי, לא ראיתי את ה"ידיעה לעיתונות" לכאורה, אבל תיאורטית שום דבר לא מפריע לו לחתום על ידיעה כזו בשם גוגל עצמה. |
|
||||
|
||||
אז נראה שהעניין הוא לא באמת נחיתותו האינהרנטית של האלגוריתם האוטומטי לעומת העין האנושית. לכל היותר, הסיפור מוכיח שהעיניים האנושיות שעליהן מתבסס המודל של חדשות גוגל לא מספיק טובות. |
|
||||
|
||||
כן, יכול להיות שהם בחרו בדוגמה לא מאוד מתאימה למה שרצו להוכיח. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לידיעה של xslf על עבודתה בגוגל? זו לא הייתה אמת? |
|
||||
|
||||
ברור שזו היתה אמת. לכן אני אומרת: סיפור מעין זה (בלוגר שמספר שגוגל קיבלו אותו לעבודה, בלי שהחברה עצמה תוציא על זה הודעה) אינו מופרך ואינו בלתי שכיח. |
|
||||
|
||||
מה למעשה מונע ממך/מההמונים להשתמש במנוע חיפוש אחר? זה לא שיש משהו ש"נועל" אותך לשימוש בגוגל. קל באותה מידה לכתוב yahoo.com msn.com taoma.com alltheweb.com או כל אחד אחר כמו לכתוב google.com. התוצאות של גוגל לא לטעמך? תשתמש במנוע אחר. אני ממש לא מבין על מה כל הרעש. |
|
||||
|
||||
עכש"י, גוגל החליטה להסיר תכנים מסוימים מהאתר הסיני שלה באופן וולנטרי. ממשלת סין לא כל כך מבסוטה מכל מה שגוגל עשתה משום שעדיין ניתן להיתחבר מסין לאתר הרגיל של גוגל. המחפש יקבל את הרשימה הרגילה של אתרים שעונים לקריטריון החיפוש, כולל אפשרות לראות תכנים ב cache. נסיון לראות אתרים אסורים שמופיעים ברשימת התוצאות יחסם ע"י הממשלה ולא גוגל. שאלה: עד כמה זה שונה מהתאמת מוצרים אחרים לשווקים מקומיים? כמו הוספת סוכר לדברי מאכל מיובאים כדי להתאים לטעם מקומי, שינוי האיות או החלפת מושגים בספרים אמריקאים שמודפסים באנגליה ולהיפך, שינוי המודל של מכוניות פשוטה למודל מכובד יותר וכיוב'? |
|
||||
|
||||
לגבי השאלה: במקרים שהבאת ההתאמה היא לטעם הציבור ואילו במקרה דנן ההתאמה אינה לטעם ציבור ואף לא לזה של נציגיו הנבחרים, אלא לרצון שליטיו, לשם ביצור שלטונם הכפוי. אתה לא רואה הבדל? |
|
||||
|
||||
אני לא התעמקתי במיוחד בנושא של גוגל וסין, אבל אני יכול להביע את דעתי הצנועה. נכון שההתקפלות (לכאורה?) של גוגל נראית כנושא מתאים מאין כמוהו לעליה על בריקדות החופש וכו'. נכון גם שטיעונים מסוג השוק החופשי[*], לא תמיד משכנעים אותי. אלא שאני זוכר כתבת תחקיר עמוקה שקראתי לפני חודש או חדשיים במגזין של הניו יורק טיימס (תגיד אם אתה רוצה העתק ואני אשלוף מהארכיון). הכתבה סיפרה שהשילטונות בסין בעצם לא מקיימים צנזורה ישירה על האינטרנט והם מתייחסים לזה די בשיוויון נפש. זאת משום שהם סומכים על צנזורה עצמית של חברות סיניות ובינלאומיות. יאהו, שהייתה חברת האינטרנט הראשונה בסין הטילה על עצמה מגבלות כדי לחדור לשוק. לפני כמה שנים גוגל הוציאה את המימשק הסיני שלה (באתר שמחוץ לסין) ויום אחד היא מצאה שהאתר חסום על ידי הנתבים שבתוך סין. באותו עניין, אם ה eWall הסיני חוסם אתרים מחוץ לסין, מהי האחריות של סיסקו שמספקת שרותים וחומרה לספקיות האינטרנט הסיניות? בכל אופן, החשד של גוגל היה שבנוסף למניעים האידאולוגיים לחסימה, יד נעלמה דאגה לספקית אינטרנט סינית מתחרה לגוגל. ואכן כיום החברה הזו היא הפורטל הסיני הנפוץ ביותר. גוגל כמובן יכלה פשוט לוותר על השוק הסיני, שזו יריה ברגל, או לשחק עפ"י הכללים הסיניים. גוגל עדיין מציעה את הממשק בסינית מחוץ לסין, בנוסף לשרתים בתוך סין. מי שניגש לשרת שבינלאומי של גוגל יקבל את כל תוצאות החיפוש הרגילות. אבל הגישה לאתרים כמו זכויות אדם חסומה ע"י החומה הסינית הגדולה, לא גוגל. מי שניגש לגוגל-דוט-סין לא יקבל תוצאות חיפוש. אגב, מסתבר שאין לשלטון הסיני רשימה שחורה (הפחד גורם כנראה לצנזורה עצמית הדוקה יותר), וגוגל.סין בנתה לעצמה רשימת האתרים האסורים ע"י נסיונות גישה מהשרת שלה שנמצא בסין. בסיכום, נראה לי שזה יותר נושא שקשור לצביעות ורדופת העסקים של חברות ענק, ופחות נושא שמצדיק נפנוף במגילת הזכויות. שאם כן, צריך לשאול מדוע זה בסדר שחברות מזון מוסיפות עוד סוכר מזיק לדברי מאכל שמשווקים בישראל, או מדוע חברות נשק מוכרות רובים לשתי מדינות שנמצאות במצב לוחמה (הנה נושא עקרוני למחאה), ועוד. [*] האפ פיספסתי ידיעה חדשותית על פטירתו של קנת גלבריית' בגיל 97? הספד ארוך מאד ומעניין בני"ט |
|
||||
|
||||
אתה מרחיב כאן את היריעה לשאלת עד כמה מעשיה של גוגל ראויים, שאלה שאולי אתייחס אליה מתישהו. בתגובתי לעיל התייחסתי רק להשוואה המוזרה שעשית, השוואה שביקורתי עליה בעינה עומדת. |
|
||||
|
||||
"עד כמה זה שונה מהתאמת מוצרים אחרים לשווקים מקומיים? כמו הוספת סוכר לדברי מאכל מיובאים כדי להתאים לטעם מקומי".., ידוע לך על "התאמות" כאלה לצורך השוק הישראלי? אתה יכול לפרט? |
|
||||
|
||||
אם תפתח את http://www.google.co.il ואת http://www.google.com זה לצד זה תראה שהם דומים אבל לא בדיוק. אם תלחץ על הקישורים בכל אחד מהדפים תגלה עוד הבדלים. סתם בתור דוגמא, חדשות גוגל *בעברית* אוספות ידיעות מכל מיני מקורות מידע *בעברית*: הארץ, מעריב, גלובס ועוד. בולטת לרעה העובדה, מגזין האינטרנט המכובד והפופלרי "האייל הקורא" מצונזר. יש מצב שזה בגלל שהוא מציג עמדה נונ-קונפורמיסטית. |
|
||||
|
||||
אותי דווקא עניינו יותר "התאמות" בנוסח תוספת סוכר וכיו"ב...:) וחדשות מהאייל? זה הרי לא ממש מגזין חדשותי, נכון? |
|
||||
|
||||
טעמת פעם "פנטה" בחו"ל? לא נתקלתי בשתי מדינות שבהן יש למשקה הזה את אותו הטעם... |
|
||||
|
||||
אתה נותן יותר מדי קרדיט למסננת איסוף המידע של גוגל ניוז בעברית. הם דיברו על כמאה מקורות שונים וסירבו לפרט אילו מקורות (בהתנהלות מעצבנת למדי). אבל היה מי שבדק ומצא, וספר כ-150 מקורות, לרובם אין שום קשר לחדשות (פורומים, אתרים של ארגונים מקצועיים קיקיוניים, ארגוני חולים, בטאונים מטעם, אתרים של רשויות מקומיות...). אני לא חושבת שהם סיננו אתרים שלא מוצאים חן בעיניהם - אלא שהם פשוט לא יודעים ולא איכפת להם מספיק, מה הבוט שלהם עושה בתחום הזה. הרשימה (פרי עבודה סיזיפית של נטע דרור): |
|
||||
|
||||
אה, העניין של הצנזורה היה בדיחה (לא מצחיקה). |
|
||||
|
||||
האייל הקורא אמנם לא ברשימה, אבל צאצאו ''עין הדג'' דווקא כן. |
|
||||
|
||||
בקשר לישראל, אני זוכר במעומעם שקראתי דבר מפתיע (כנראה במוסף הארץ) שהטעם הישראלי מתוק יותר מהאמריקאי (ושניהם יותר מהאירואי), ויש מוצרים שעוברים התאמה. בדומה, רשתות אוכל מהיר מתאימות את המאכלים למדינות שונות, ואפילו לאזורים שונים באותה מדינה (למשל, יותר חריף בדרום ארה''ב). |
|
||||
|
||||
יכול להיות שדובר בהקשר של קוקה ופפסי קולה? ודובר שם על קבוצה קצת יותר גדולה שאולי כוללת ואולי לא גם אותנו. |
|
||||
|
||||
אהמ... זה יכול להסביר למה האוכל באירופה הרבה פעמים טעים יותר...:) תודה. |
|
||||
|
||||
עכשיו פיצחנו את סודו הגדול של רובושון: הוא פשוט שם פחות סוכר! |
|
||||
|
||||
מיהו/מהו רובושון? |
|
||||
|
||||
רובושוןזה זה: וככה זה נראה: |
|
||||
|
||||
נראה כמו האמא של הקריקטורות על האוכל הצרפתי |
|
||||
|
||||
לא ביחס למסעדות יוקרה צרפתיות "אמיתיות". בכל מקרה, אם אתה בפאריז ויש לך 100 אירו מיותרים, לך על זה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גוגל היא למעשה המדינה הראשונה באינטרנט, אך גוגל היא לא עוד לוקסמבורג או טג'קיסטן - גוגל היא מדינה המתיימרת להיות מדינת עולם. גוגל עובדת זה מכבר על פרוייקט שאפתני שמטרתו הסופית היא לספק קישורים למקסימום ידע אנושי קיים. ככל מדינה מערבית-כביכול מוסרית, גם גוגל מציגה פאסדה של דמוקרטיה. מייסדיה טורחים להזכיר בכל פעם שמיקרפון נדחף לפרצופם כי גוגל תומכת בחופש המידע, בזכות הציבור לדעת ועוד מנטרות שמנסות ליצור מיסוך לגיטימי לצורך, שלעיתים נדמה כי הוא דחף קיומי כמעט, לעשות כסף והרבה ממנו. גם המדינה שלנו נסמכת על הבסיסים הגוגליים (גוגליסטים? גוגולים?) שעיקרם הוא שוק חופשי של אינטרסים מתחרים, שמווסת על-ידי אלגוריתם מוסרי לכאורה - המדינה. הבעיה היא שאנחנו כמו גם גוגל, לעיתים, מנסים להיות מוסריים אך זה לא תמיד יוצא לנו. |
|
||||
|
||||
ידידתי היקרה והחכמה, גוגל היא למעשה *הדת* הראשונה באינטרנט. אבל גוגל היא לא כמו הנצרות או הבודהיזם - גוגל מתיימרת להיות דת אוניברסלית. גוגל עובדת זה מכבר על פרוייקט שאפתני שמטרתו לאסוף את כל הידע האנושי הקיים במערכת ממוחשבת אחת. כמו כל דת גם גוגל מציגה פסאדה של אמת בלעדית. מייסדיה טורחים להזכיר בכל פעם שמיקרופון נדחף לישבנם כי לגוגל יש את מנוע החיפוש הכי טוב, והמפה הכי טובה ועוד מנטרות שמטרון ליצור מיסוך לגיטימי לצורך, שלעיתים נדמה כי הוא דחף קיומי כמעט, שיהיה לך איבר גדול וכמה שיותר. גם הדת היהודית נסמכת על המקורות הגוגליים (שנתגלו בחפירות באיזור מצדה) שעיקרם הוא שהאמת הנצחית נמצאת בין דפי האינטרנט שמאונדקסים בידי ישות כל יודעת וכל צודקת לכאורה - האלוהים. הבעיה היא שהיהודים כמו גם גוגל, מנסים להיות עם נבחר, אבל לא תמיד אלוהים מתחשב בזה. מדינת העולם הראשונה היא כמובן קוקה קולה, לא גוגל. אבל על כך במאמר המתאים. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בסרט AI של שפילברג (אפרופו גם השם) בסצינה בה יש מעין יריד ובו דוכן של "Dr Know" ואם צריכים מידע ,משלמים ומקבלים מידע ממוקד מדמות הולוגרפית מצוירת שמזכירה את אינשטיין. אולם הד"ר ערמומי ונכלולי והוא מוסר מידע לשאילתא באופן מתחכם, כך שתאלץ לשאול (ולשלם) שוב. אולי גוגל הולך לכוון הזה? לנסות להיות אשפי המידע הממוקד אבל לנסות לגבות על כך כסף?לי נראה שהמודל המוטה (עסקית) יאבד את אמון הציבור- שיעבור למנוע חיפוש אחר או שגוגל ימתנו את האוריינטציה השיווקית. |
|
||||
|
||||
תמוה בעיני שעדיין לא הוזכר כאן הכח האדיר שגוגל צוברת באמצעות המידע שהמחפשים עצמם מפקידים בשרתיה. האם זה כבר כל כך מובן מאליו, שאין צורך לומר זאת בקול רם? |
|
||||
|
||||
מדחיקים כנראה :-) בגוגל מייל למשל יש כמה פיצ'רים של קריאת תכתובות אישיות, וכדומה. לא זוכרת מה התנאים שהחברה הציבה בנושא (אני לא משתמשת בדואר שלהם). |
|
||||
|
||||
דוד ג. יודע שאני מחפש תמונות פורנו של סנאים באחת בלילה. מה הוא יעשה עם הידע הזה? יסחט אותי? |
|
||||
|
||||
אה, זה בגללך שכל האתרים הרלוונטיים סתומים בשעות האלה? |
|
||||
|
||||
האם גוגל כבר מוכרת מידע על ביקוש לחברות רלוונתיות או משקיעה וכ'ו? |
|
||||
|
||||
לא. היא מתייחסת למידע הזה כאל סוד מסחרי (וראה תגובת גוגל לנסיון של ממשלת ארה"ב לקבל ממנה מידע על חיפושי פורנו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3227863,00.h... http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=363769 http://www.captain.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.... ) |
|
||||
|
||||
כרגע זה אולי נראה לך מגוחך, אבל אם בעוד כתריסר שנים עורך הדין של גרושתך 1 פתאום יקפיץ את המידע הנ"ל במהלך הדיון בתביעת המשמורת, יתכן שתמצא את זה כבר פחות משעשע. סנאים הם בעלי חיים נטולי השראה ומעבירי מחלות. סיקסקים, זה הדבר האמיתי! 1 רק דוגמא. שום דבר אישי. |
|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך התרחיש שבו גוגל מוכרת פרטים אישיים על המשתמשים בה לכל המרבה במחיר הוא סביר? |
|
||||
|
||||
לא ממש. מה שכן: עצם קיומו של מאגר מידע, וקיומם של אנשים חפצי מידע, מספיק כדי ליצור את ה*אפשרות* שהמידע מהמאגר ינדוד לרשותם של אנשים בעלי אינטרסים שונים ומגוונים. ככל שמאגר המידע יותר רחב ומקיף, ומאגר המידע של גוגל הוא *מאד* רחב ומקיף, האפשרות הופכת ליותר מאיימת, והנסיונות לשים אותה ללעג הופכים ליותר מנותקים מהמציאות. |
|
||||
|
||||
רק הערה קטנה: הבעייה הזו אינה ספציפית לגוגל. למעשה, כל מנוע חיפוש (וגם שירותי אונליין אחרים) שתשתמש בו באופן קבוע יציב את אותה הבעייה במידה זו או אחרת. |
|
||||
|
||||
אמת. אותה בעייה גם קיימת בכל ISP, ספק תקשורת, חברת סלולר, בנק, חברת אשראי - וכמובן לכל אלו יש בפוטנציה מאגר מידע הרבה יותר מקיף ורגיש על לקוחותיהם. קצת מצחיק שנטפלים דווקא לגוגל. |
|
||||
|
||||
הכל נכון. זוהי בעיה ששייכת לעידן המידע כולו, והיא לחלוטין לא בלעדית לגוגל. האם העובדה שהמצב נפוץ מכשירה את הקרקע להתעלמות ממנו, או הגחכה שלו? בוודאי שלא. בין חששות בריאים לפארנויה ותיאוריות קונספירציה יש קו מפריד. אני לא מתכוון להפסיק לחפש בגוגל, אבל אני מסרב לשכוח את העובדה שכל ערכי החיפוש שאני מקליד לא מתאדים אל האין. |
|
||||
|
||||
וכמובן איך שכחתי קופת חולים. להגיד שהבעייה היא "מצב נפוץ" שטיפוסי גם לגוגל, זה כמו להגיד שפשע מאורגן זה דבר נפוץ, והוא טיפוסי גם לשכנים שלך שמקימים רעש אחרי 11 בלילה. הרי יש גופים פרטיים וממשלתיים שמחזיקים מידע פרטי ואינטימי עליך בהגדרה, כגון מה אתה קונה ובכמה, לאיזה מספרי טלפון אתה מתקשר, ואיפה אתה וקרוביך גרים. ומשום מה אתה מייחס חשיבות דווקא לערכי החיפוש בגוגל, שרגישותם היא ספורדית במקרה הטוב? ואם כבר, מה פתאום נזכרת בזה כשהגעת לאתר של גוגל? הרי עד לגוגל יש עוד 2-3 חברות שיכולות להקליט כל מה שאתה שולח על הרשת (כולל ההקלדות לגוגל). |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את האנשים שחוששים לבצע קניות ברשת, אבל מקריאים את מספר כרטיס האשראי שלהם בטלפון לכל חנות פיצה, בלי לחשוב פעמיים. |
|
||||
|
||||
או אנשים שפוחדים לגור בבית עשוי בטון אבל משתזפים בהנאה על חוף הים במשך שעות ארוכות. או אנשים שמפגינים נגד אנטנות של חברות הסלולר אבל מעשנים חפיסת סיגריות ביום. או אנשים שפוחדים לצרוך אספרטיים אבל שוקלים 30 ק"ג מעל המשקל האופטימלי שלהם. וכו' וכו' וכו'. הפחדים שלנו אינם רציונליים. |
|
||||
|
||||
אם התנאי שאתה מציב לרציונליות הוא חשיבה קונסיסטנטית, וזו אכן הטענה המובלעת בהודעה שלך, אז אפשר להחליף את המילה ''פחדים'' באותה הודעה, במילה ''שאננות'', וההגיון של הטיעון לא יאבד. |
|
||||
|
||||
אני מפחד מרציונליות. |
|
||||
|
||||
אם כך נראה לי שאין לך מה לדאוג. |
|
||||
|
||||
לא "נזכרתי" בבעיה כשהגעתי לגוגל. הבעיה היא עקרונית, וגוגל מהווה חלק קטן *יחסית* ממנה, כפי שפירטת אתה עצמך בהודעה הקודמת. אחרי ההקדמה הזו, נחזור לטיעון: הרבה גופים וארגונים, ממשלתיים או פרטיים, מחזיקים במידע מפורט אודות רוב אורחות חיי. החל בעובדות המשעממות והבנאליות ביותר, עד לסודות האפלים והמלוכלכים ביותר (אין כאלו באמת). תחת נסיבות מסויימות (מאולצות, או רחוקות מאיתנו ככל שידמו), אפשר לעשות במידע הזה שימוש נגדי. זה יכול להיות עורך הדין של גרושתי לעתיד, או הדיקטטור ממפלגת הירוקים שיתפוס במהפכה אלימה את השלטון בישראל בשנת 2027, וירצה לראות מי קנה בעברו דיאורדורנט לא ידידותי לאוזון, כדי שיוכל לשלוח אותו למחנה עבודה החדש שנפתח בדימונה. מספיקים שני מרכיבים שיצדיקו את אימוצה של גישה קצת ביקורתית בסוגיה הזו: 1 - קיומו של מאגר מידע, אי שם, בחלל הווירטואלי או הפיזי, עליי. 2 - קיומו של אדם, ארגון, מפגלה או גוף כלשהו, שיכול להשיג את המידע הזה, ולעשות בו שימוש נגדי. מפה הדרך לדיון ציבורי בריא, לדרישה לשקיפות יחסית, והתחייבויות אתיות מסויימות שיוגדרו בחוק היא לא ארוכה. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין גוגל לבין כל השאר, הוא ש*ידוע* שגוגל שומרת ומנתחת את מאפייני החיפוש שלך, ושיש לה משאבים לשמור, לארגן, ולשלוף את המידע הזה בכל עת. לצערי, זה לא המצב בארגוני ביון ממשלתיים. |
|
||||
|
||||
הרשה לי להרגיע אותך. היכולות האלו קיימות בדברים הרבה יותר חודרניים לפרטיות מאשר "מאפייני חיפוש". ולמעשה משטרת ישראל כבר עשתה שימוש ביכולת האלו. ארגוני הביון "סלקום", "פלאפון" ו"פארטנר" יודעים בכל עת איפה אתה נמצא בכל עת אלא אם כן ניתקת את הבטריה מהמכשיר הסלולרי. את המידע הזה (איפה היית) הם שומרים 3 חודשים אחורה. המשטרה כבר ביקשה וקיבלה את המידע הזה פעמים רבות. מעבר לכך, גם המפעילים הקווים וגם הסלולריים לאן התקשרת, מתי, וכמה זמן היתה כל שיחה. גם את הפרטים האלו המשטרה ביקשה וקיבלה. משטרת ישראל קיבלה אישור לצוטט לשיחות טלפון של אנשים כאלו ואחרים - ועשתה את זה פעמים רבות. משטרת ישראל איתרה (את הכתובת והטלפון של) גולשים שפרסמו הודעות התאבדות בצ'ט. האיתור התבצע דרך ספקית האינטרנט. וזה אך ורק מידע שנעשה בו שימוש ממשלתי או משטרתי. נסה לעשות את הדברים האלו בעזרת ניתוח "מאפייני חיפוש". אם מדאיג אותך שימוש מסחרי, אז גוגל היא שחקן קטן בהשוואה לחברות כרטיסי האשראי. האחרונות כבר עושות שימוש מסחרי במאפייני הקניות שלך, הלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
לצותת. |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול מאיפה הנתון של שלושת החודשים (מאוד שימח אותי לטובה) ? |
|
||||
|
||||
שמעתי הרצאה לפני שנתיים ממומחה ישראלי לטכנולוגיות סלולר. לגבי הזמן שבו חברות הסלולר בארץ שומרות את המיקום שלנו - הוא אמר שזה כמובן סוד מסחרי, אבל זה בערך 3 חודשים. הוא לא אמר מנין הוא יודע את זה. |
|
||||
|
||||
ניבוי בעזרת הפלאפון |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם זה יותר או פחות גרוע, אבל הם נותנים גם להורים מודאגים שהילד שלהם לא צילצל אחיהם כמסוכם (לאחר יום טיול, בארץ. אגב, המידע על המיקום הוא גם לגבי חו"ל?). |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר (אני מקבל גם צ'קים). ------ חו"ל. זה פה ממש ממול. |
|
||||
|
||||
כשאני יוצא לטייל, אני מודע שרואים אותי. כשאני קונה בחנות, ברור לי שהמוכר יודע מה קניתי. גם כשאני מחייג למישהו, אני לא לבד. אבל פתאום, באינטרנט, "הם" יודעים כמה זמן אני משתהה על כתבה בעיתון, ואילו נושאים בדיוק מעניינים אותי. אלה דברים שפעם שמרתי לעצמי, וזו הסיבה לאי-הנוחות לגבי גוגל. מה גם, שזה *בנוסף* ולא במקום לשאר החדירה לפרטיותי. |
|
||||
|
||||
כשאתה יוצא לטייל, ספק הסלולרי שלך יודע היכן אתה מטייל ומתי. כשאתה קונה בחנות, חברת האשראי יודעת מה קנית. כשאתה מחייג למישהו, גם ספק הטלפוניה שלך, וגם ספק הטלפוניה של הצד השני, יודעים את זה. גוגל לא יודעים כמה זמן אתה משתהה בכתבה בעיתון. ואם תפזר את החיפוש שלך בין כמה מנועי חיפוש- אז הם לא ידעו מה מעניין אותך. בכל מקרה, ספק האינטרנט שלך יודע את שני הדברים האלו (וגם- איזה קבצים אתה מוריד מתוכנות שיתוף הקבצים) ועוד. |
|
||||
|
||||
הוסף לרשימה את מאגרי המידע של המדינה עצמה (משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הביטחון...) ואת מאגרי המידע של חברות כוח אדם, מיון והשמה. מאגרים שמאוד לא אופתע אם קיים בהם שימוש וסחר שחור למעשה ולא רק בתאוריה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהתרחיש איננו סביר, אבל כיוון שבכוונתך להתחתן עם עוחבדת של גוגל - היא הרי לא תזדקק לכל התהליך הזה. |
|
||||
|
||||
כרגע לא, אבל בעשרים השנים הקרובות מפת האינטרסים 1 שלהם עשויה להשתנות. כשהכל נשמר (ללא הגבלת זמן) וזמין לחיפושים ממוחשבים, האפשרות לעשות בזה שימוש לרעה עלולה לקרוץ מאד, ואפילו להשתלם בגדול. למה לכל המרבה במחיר? מתוך כל מה שהם ידעו עליך, תהיה להם את היכולת לתפור לך הצעה שהיא בדיוק המקסימום שתסכים לעמוד בו 2. 1 אני מתנצל. 2 לא לקחת יותר מדי ברצינות. |
|
||||
|
||||
שאלה מעניינת היא עד כמה הצעה שאסכים לעמוד בה שכזו יכולה להיחשב בבית המשפט כסחיטה. |
|
||||
|
||||
למה סחיטה? נניח שאתה פרופסור בריטי מכובד שמקבל פנייה מאיזה ישראלי, אחד גדי אלכסנדרוביץ', שמעוניין לעשות אצלך פוסט. הסי-וי נראה מרשים דיו, אבל מה, יש לך עוד שתי פניות, אחת מהודו ואחת מארגנטינה, שגם עושות רושם טוב. את אף אחד מהפונים אתה לא מכיר אישית, ויש לך רק תקן אחד פנוי. אתה שואל את גוגל מה הם יכולים לספר לך על כל אחד מהמועמדים, והם עונים: "*בשבילך*, פרופסור, 150 יורו לכל שאילתה". אם אתה רוצה, אתה קונה; אם לא אז לא. |
|
||||
|
||||
"סיקסקים" הם בעלי זרועות מסוקסות? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יפים אבל תוקפנים נורא (וגם רעשנים להחריד). |
|
||||
|
||||
אני מודה שגם התוקפנות נראית עליהם. |
|
||||
|
||||
אם מישהו צריך להדאיג אותך זה ממשלת סין ולא גוגל. חוץ מזה שהדרישה שלהם לא תועיל להם, כי גוגל באנגלית ימשיך להציג את כל התוצאות, גם התוצאות בסינית, וכל סיני יוכל לראות אותן. לא ברורה לי האופנה החדשה של להשמיץ את גוגל. כמובן, זה התחיל מיד כשהונפקו לבורסה. במשך כמעט עשור שהם קיימים הם הוכיחו שהם החברה היחידה הרצינית באמת. הם צלחו את בועת ההייטק בלי להתנפק לבורסה, ובלי שמישהו יקנה אותם בכמה מיליארדים. הם המשיכו להתפתח לאט ובצניעות, והאלגוריתם שלהם הוא באמת ובתמים גאוני. האינטרנט לא היה כמו שהוא ללא גוגל. אף מנוע חיפוש אחר לא יכול להחליף את גוגל, משום שגוגל הוא היחיד שבעצמו נכנס לאתרים בלי שיבקשו ממנו, וסורק אותם. אתה כותב אתר, ותוך כמה ימים גוגל מכיר את התוכן שלו. ממש מעשה פלאים. כל המנועים האחרים היו בנויים על זה שהאכילו אותם בכתובות מראש. היום כל המנועים האלה, כגון יאהו למשל, רצים למעשה מעל גוגל. היום נבנים מנועים שמנסים לחקות את גוגל, אבל אף אחד לא מצליח להגיע למהירות ולדייקנות שלהם. אלוהים יודע איך הם שומרים על מסד הנתונים הקולוסאלי הזה, בצורה מבוזרת, בלי שיקרוס, ונותנים תוצאות בתוך מילי שניות. ולא דיברנו על תיקון השגיאות, שזה עוד קסם. אם יש לך טענות לחוקים שלהם - תחשוב שוב, משום שהחוקים האלה מבוססים על עקרונות דמוקרטיים. אתר שבדרכי עורמה מבקש לתפוס בכורה בגוגל, כמו שב.מ.וו. עשתה, פועל בניגוד לרוח הרשת. ב.מ.וו לא היחידה. יש עוד רבים שמנסים לעשות את זה, ויש עוד שיטות. רגע, אתה רוצה שהם לא ירוויחו מפרסומות? אז ממה הם יתפרנסו? ומכל האתרים גוגל הוא האתר שבו הפרסומות הכי לא נדחפות ומפריעות. אכן אכן, גוגל הוא המפיח נשמה במרשתת. דרך אגב, לגוגל יש בעיה אחת אמיתית שראיתי, והיא שהוא איננו יודע לתת תוצאות בתור אתרים כגון אתרי בלוגים, כאשר בתוך הכתובת מופיע סימן שאלה, למשל ישראבלוג ותפוז. מסיבות שלא הבנתי בדיוק, גוגל לא יודע לחפש בהם, וזה אובדן עצום של מידע. |
|
||||
|
||||
"אף מנוע חיפוש אחר לא יכול להחליף את גוגל, משום שגוגל הוא היחיד שבעצמו נכנס לאתרים בלי שיבקשו ממנו, וסורק אותם. אתה כותב אתר, ותוך כמה ימים גוגל מכיר את התוכן שלו. ממש מעשה פלאים. כל המנועים האחרים היו בנויים על זה שהאכילו אותם בכתובות מראש. היום כל המנועים האלה, כגון יאהו למשל, רצים למעשה מעל גוגל." אה? * שליחת זחלני חיפוש זו לא המצאה של גוגל, ולא משהו ייחודי לה. * איך בדיוק יאהו רץ מעל גוגל לדעתך? --- גילוי נאות: |
|
||||
|
||||
ליאהו יש דטה בייס משלו, אבל זה דטה בייס שמבוסס על כתובות שהמשתמשים מאכילים אותו מראש, לכן בחיפוש הוא משתמש גם בגוגל, ומציג תוצאות המשולבות משני המנועים. הדבר נעשה על בסיס הסכם בין יאהו לגוגל. יש עוד אפליקציות זחלניות, והיו גם בעבר. לחלק מהן יש מטרות אחרות, כמו שליפת כתובות דוא''ל, והן לא נועדו לשמש מנוע חיפוש. גם אלה שנועדו להיות מנוע חיפוש רחוקות מן הרמה של גוגל, משום שהגדולה של גוגל היא לא בזחלנות אלא באלגוריתם שלהם ובדרך ניהול מסד הנתונים, שאותם הם שומרים בסוד. |
|
||||
|
||||
כמה זמן יעסיקו אותך בגוגל עם הניק החדש שלך? |
|
||||
|
||||
אה, זו הייתה בדיחה. יצא לי לבוא לעבודה לבושה בחולצת פולו של אלטה ויסטה שיש לי. מקבלים את זה ברוח טובה. |
|
||||
|
||||
תמהני איך את1 מסכימה לעבוד בבית העבדים הזה: http://www.youtube.com/watch?v=zHu3hXSl7M4%20 ____________ וגם ידידי א. שהתעקש לשלם על ארוחת הצהריים ההיא :-) |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
תחלום לקבל אוכל כזה במדינת היהודים. חוצמזה, צריך לעבור את מחסום הגיל לא? אופס, הוא כבר עבר מזמן. (*)זו היתה פעם הפרסומת של אולדסמוביל. |
|
||||
|
||||
אני מודה ומתוודה, עדיין לא יצא לי לבקר שם. בכל מקרה, זה של ת"א יהיה יותר יפה (כשסוף סוף נעבור אליו...) |
|
||||
|
||||
איזה מתוקה הבחורה הזאת! צרפתייה? |
|
||||
|
||||
הבחורה זו יואל, והיא מנהלת את מרכז הפיתוח בחיפה. היא באמת מאוד מתוקה :-) * ואכן, היא עולה (וותיקה) מצרפת. ----- * לא, היא לא הבוסית שלי. |
|
||||
|
||||
ומבריקה כמו שהיא נראית? |
|
||||
|
||||
היא בהחלט מאוד מאוד חכמה. |
|
||||
|
||||
המראיין ביטא את שמה "mark", אבל מהיכרות עם שני אחיה אני יודע שהם מבטאים וכותבים "maarek". איך היא קוראת את השם? |
|
||||
|
||||
________ כשתבוא לקליפורניה, אני לא אגרור אותך קילומטרים ברגל ובגשם שוטף למסעדה מפוקפקת, אלא אזמין אותך לאחת ממסעדות הגורמה בסן-פרנסיסקו, ושם - מתוך תחושת הגינות שהיא בעלת שורשים אבולוציוניים עמוקים אך יכולה גם להיות הרסנית אם מישהו עושה בה שימוש ציני - תציע לי שאתה, הפעם, תשלם. כדי לא לפגוע בכבודך (שנינו יודעים שילידי זנזיבר, נפשם רכה וחמתם מהירה), אני אסכים. וכך, בהשקעה זניחה של כמה שקלים-חדשים מהוהים, זכיתי גם להיקרא "ידידך" (שמע, אתה זול) וגם לאכול ב-Gary Danko בחינם. זה הכל עניין של תכנון מראש. |
|
||||
|
||||
אתה לא הראשון שבונה על תחושת ההגינות שלי http://www.youtube.com/watch?v=qmiApjHn4e8 . בכלל, מה אתה מבזבז את הזמן שלך כאן, קוראים לך לישיבת צוות בג'קוזי. |
|
||||
|
||||
(טרם, טרם. מתחילים עוד שבועיים, ואז באמת סביר שנוכחותי פה תצטמצם עד מאוד.) |
|
||||
|
||||
לשחק פינג-פונג בזמן העבודה מותר שם, ולהגיב באייל לא? (אפשר להבין את זה (במשחק פינג-פונג יש משהו פרודוקטיבי), אבל זה קצת מוזר). |
|
||||
|
||||
בטח שמותר, אבל אני מעריך שלא יהיה לי זמן (אני אהיה עסוק בלשחק פינג-פונג). |
|
||||
|
||||
בגוגל מותר לשחק סוליטייר רק עם קלפים אמיתיים. |
|
||||
|
||||
ברגע שתהיה noogler, זרוק איזו מילה לכיוון שלי :-) צריך הרי להרחיב את המאפיה הישראלית... |
|
||||
|
||||
כבר זרקתי :-) (נפגשנו במטוס!) |
|
||||
|
||||
<עושה 1+1> אכן, צודק. האם זה אומר שאני מכירה את הזהות האופלינית של שכ"ג by proxy? הממ... |
|
||||
|
||||
מספרי שכ"ג- אם אתה מכיר את שכ"ג באופליין- מספרך 1 אפ אתה מכיר מישהו שהוא מספר N, מספרך N+1 אם אתה שכ"ג- אתה אפס! |
|
||||
|
||||
בסוף עוד יתברר ששכ"ג ומיץ פטל אחד הם... (אם כי אני בספק. מה שידוע על שכ"ג כאן לא תואם למה שאני יודעת על הארנב) ----- Xslf, לא מתאפקת באחד הפתילים הקהילתיים בתולדות האייל. נא לדובי! |
|
||||
|
||||
אנחנו, אגב, מחכים שהוא יענה ליפאני http://www.asafshafrir.com/?p=171 ------------------------------ האייל האלמוני, כבר הכין 5 דברים ורק מחכה שישאלו אותו... |
|
||||
|
||||
מי זה/זאת קוקילידה? מישהו/מישהי מהאייל? |
|
||||
|
||||
אני. |
|
||||
|
||||
מה ידוע על שכ"ג כאן? |
|
||||
|
||||
את זה, נניח? (אני גם יודע דבר או שניים על מיץ, והוא לא שכ"ג). |
|
||||
|
||||
חוץ מהגיל, התיאור שלו נשמע כמו חצי מהאנשים באתר. |
|
||||
|
||||
אז מה שאתה בעצם רוצה לדעת זה מה xslf יודעת על מיץ. |
|
||||
|
||||
שהוא ארנב? (ידעתי שלא הייתי צריכה להכניס את מיץ לעניין. סתם מסבך אותי.) |
|
||||
|
||||
אל תדאגי. לא חשפת שום דבר חדש - ברי לכל שבין שלושת משתמשי מק בארץ כולם מכירים את כולם. (אני יודע עליו רק את כתובת ה-IP ממנה הוא גולש) |
|
||||
|
||||
אם אתה מכיר את שכ"ג באופליין ואתה יותר מבוגר ממנו - מספרך 1/2 . (וכדאי שיהיה אמבולנס בסביבה). |
|
||||
|
||||
ואם אני מכיר מישהו שמכיר את השכ"ג באופליין והוא יותר מבוגר ממנו מספרי 3/2 (אלא אם אני יותר מבוגר ממנו ואז זה 1)? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כרן העניין מתחיל להסתבך, כי אם אתה מכיר שני אנשים שמכירים את השכ"ג אופלוון, אחד מהם מבוגר ממנו והשני - צעיר ממנו? מה אז? |
|
||||
|
||||
''כאן'', ''אופליין''. סליחה מעומק הלב. |
|
||||
|
||||
יש עוד כמה מבוגרים באייל, אולי הם כולם אותו בנאדם? |
|
||||
|
||||
ממש לא נראה לי שכולם אותו בן אדם. ויש כאן גם אנשים מבוגרים יותר משכ''ג. ההבדל הוא ששכ''ג הוא האייל הבולט ביותר שאינו איש המערכת... |
|
||||
|
||||
מי יותר מבוגר או מבוגרת? |
|
||||
|
||||
איציק ש. ודב אנשלוביץ, שניהם צריכים להיות בסוף שנות החמישים שלהם. |
|
||||
|
||||
הוא לא באמת בולט. הוא סתם שמח לראות אותך. (ברקת, תצטער על זה בקרוב). |
|
||||
|
||||
אני דווקא התכוונתי לקרניים... |
|
||||
|
||||
מי זה בכלל השכ"ג הזה שכולם מדברים עליו? (סתם.) |
|
||||
|
||||
הפוך - כמה צעירים בני 17-19 כותבים ביחד את שכ"ג. |
|
||||
|
||||
הספרות יצאו לך הפוך. |
|
||||
|
||||
מה זה noogler? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם כבר, עדיף לבנות על http://www.youtube.com/watch?v=t29fgA5M7VA (דקה 3:14 והלאה) |
|
||||
|
||||
כדאי לבדוק גם לגבי וויקיפדיה. היום יותר ויותר תלמידים וסטודנטים מחפשים מידע באתר זה, בעיקר משום שזה נוח. עד כמה ניתן לסמוך על המידע שיהיה מדויק, שיעמוד במבחן האובייקטיביות? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. אולי אוכל לענות לה אחרי שתסביר לי עד כמה ניתן לסמוך על אובייקטיביות המידע שנמצא באנציקלופדיה העברית, למשל (ואיך אתה מודד זאת). |
|
||||
|
||||
לא זוכר היכן, אבל אני יודע שנעשה מחקר השוואתי על כמה עשרות ערכים אקראיים בין בריטניקה לwiki התוצאה הפתיעה -ברוב הערכים המידע בוויקי היה לא פחות מדויק (עד כמה שניתן לקבוע דיוק בנושאים הסטוריים למשל) קרוב לוודאי ששניהם ניזונים מאותם מקורות. |
|
||||
|
||||
נייצ'ר. אחר כך היו הרבה תלונות מצד בריטניקה על אופן ביצוע המחקר. כמו כן, לא נכון לומר ש''ברוב הערכים המידע בויקי היה לא פחות מדוייק''. מה שקרה היה שברוב הערכים המידע בויקי אכן היה פחות מדוייק, אבל לא במידה גדולה במיוחד, וזה הדבר המפתיע. |
|
||||
|
||||
בכל אופן הוויקי הפכה עבורי לתחליף לא רע, בעצם עדיף, בנוגע לשיטוט וחיפושי מידע ''עיוניים'' למה שפעם גוגל היה. |
|
||||
|
||||
גם לדעתי מדובר במקום עדיף *להתחיל* בו את החיפוש. למעשה, רוב החיפושים שלי בגוגל מכילים את מילת החיפוש ועוד המילה wikipedia. |
|
||||
|
||||
עדיף site:wikipedia. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להסביר. בכל זאת, אנחנו משתמשים במקורות האלה, כך שאנחנו בעצם סומכים עליהם לא להטות את המידע לכיוון הדוקטרינה שלהם יותר מדי? עם זאת (תקן אותי אם אני טועה), אם באנצ' העברית יכתבו תחת הערך "אינתיפאדה": "שם נפוץ לשתי התקוממויות פלסטיניות שקרו לאחרונה, במטרה לסיים את הכיבוש הישראלי", ההסטוריונים בארץ יתנגדו בטענה שהאנצ' לא אובייקטיבית. הדוגמא לערך שהבאתי היא גרסא מתורגמת ומקוצרת של הערך באנגלית מויקיפדיה: |
|
||||
|
||||
הייחוד הגדול בערכים של אינציקלופדיות מסוג הוויקי הוא ''התרחשותן בזמן אמת'' או קרוב לכך. אכן הפרספקטיבה ההיסטורית היא מעלתן של האינצ' הישנות אך לשם כך צריך להמתין בסבלנות, מה עוד שגם עליהן בסופו של דבר, כנראה, כמעט תמיד יחול חוק ההתישנות תוך זמן כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
יש לשער, שלא משנה מה יהיה הערך ''אינתיפאדה'' באנצ' העברית, ימצאו היסטוריונים בארץ שיתנגדו לו (שלא לדבר על היסטוריונים מחו''ל). וכאן בדיוק מגיע הכח של ויקיפדיה - היכולת של הרבה אנשים להשפיע (לכל הפחות לקיים דיון האם קיימת הטייה או לא). אם כבר, אפשר לשער שההטיה של ויקיפדיה קטנה יותר מזו של האנצ' העברית בערכים הפופולריים (כמו ''אינתיפאדה''), וגדולה יותר בערכים הלא פופלריים. |
|
||||
|
||||
את האנצ' העברית, לפחות בתחומים הקשורים ישירות לישראל ולסכסוך, אתה צריך להשוות לויקיפדיה העברית, לא האנגלית. את האנגלית ראוי להשות לבריטניקה. מעבר לכך, הא''ע היתה מיסודה פרויקט ציוני, ולכן נקודת המוצא הערכית שלה היתה ידועה ומוצהרת. אין ספק שאילו הא''ע היתה נכתבת היום, ההטיה הציונית שלה היתה מצטמצמת משמעותית. אגב, ככל שהשפה יותר אזוטרית ניתן לצפות ליתר הטיה. מענין, למשל, לראות את הערך על אהוד אולמרט בויקי ביידיש. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבלי מדד טוב לאובייקטיביות, קשה לי להגיד עד כמה ויקיפדיה מוצלחת במבחן האובייקטיביות. במדד ה*מהימנות* (שאותו קל לבדוק) היא מצליחה בצורה סבירה למדי. היא אמנם לא אמינה כמו אנציקלופדיות "סגורות" (שגם הן לא מהימנות במאה אחוזים), אבל היא גם ללא ספק לא התוהו ובוהו שמדמיינים כששומעים על הרעיון שמאחוריה בפעם הראשונה. |
|
||||
|
||||
הבעיה שמטרידה אותי יותר היא "אובדן התמימות" - חברות מסחריות וגופים ממוסדים בעלי אינטרסים מגלים את הוויקיפדיה. ראה חוק מס' 6 של ראול: http://en.wikipedia.org/wiki/User:Raul654/Raul%27s_l... |
|
||||
|
||||
מה הרעיון מאחורי המעורבות של החברות המסחריות? נניח שSkoda שמו וירוס בדף שמסביר על ההסטוריה של Volvo. מה הם מקבלים מזה? |
|
||||
|
||||
אי אפשר ''לשים וירוס בדף של וולוו''. אפשר לכתוב מידע אוהד על המוצר שלך, למחוק ביקורת, להכניס מידע שגוי, להדגיש פרטים לא מחמיאים וכו', כיד הדמיון הטובה. לשים קישורים לאתרים (כדי לשפר את המיקום שלהם בגוגל למשל) כנראה לא עוזר, כי, עד כמה שאני יודע, הוויקיפדיה מנחה בוטים שסורקים אותה לא לעקוב אחר קישורים החוצה. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לשים וירוס בדף של וולוו, כמובן. אפשר לשים סקריפטים מזיקים בקוד של הדף. אני מניח שחברות מסחריות גם יכולות לכתוב את הדף שלהן בעצמן, ולוודא שאף אחד לא משנה אותו. מחשבה מעניינת: מה מידת הפיקוח של וויקיפדיה על הגרסאות בשפות אחרות? במילים אחרות, האם סטודנט שנה א' להסטוריה מטהרן יכול לכתוב ערך נאמן לגרסת אחמדינג'ד על ישראל בשפה הפרסית, מבלי שתהיה ביקורת כלשהי בנושא? ומה עם הערכים "דמוקרטיה" ו-"טאיואן" בסינית simplified? |
|
||||
|
||||
לא, גם סקריפטים מזיקים אי אפשר לשים בדף. אתה מוזמן לנסות (וסביר להניח שתיחסם לעריכה במהרה על הכנסת קישקושים לוויקיפדיה). חברות מסחריות יכולות אולי לכתוב את הדף שלהן בוויקיפדיה בעצמן, אבל הן לא יכולות להכריח אף אחד לא לשנות אותו. מידת הפיקוח על הוויקיפדיות השונות תלויה, כמובן, ברמת הפעילות של הוויקיפדים הפעילים בוויקיפדיה בכל שפה. אני מציע שתעלעל קצת יותר בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית כדי להתרשם. |
|
||||
|
||||
התוכן העברי דל הרבה יותר. חלק מהערכים בעברית בנויים מתרגום בינוני של הערך באנגלית. עם זאת, מעניין לציין שבעברית יש כ-36,000 ערכים לעומת כ-33,000 ערכים ברומנית וכ-12,000 ערכים בערבית. כך שמצבנו בסדר. |
|
||||
|
||||
בכתבה שפורסמה לא מזמן באחד העיתונים הגדולים נאמר שעברית היא השפה מס' 2 מבחינת יחס ערכים בויקיפדיה לדוברי השפה (מס' 1 היא איסלנדית). |
|
||||
|
||||
קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שקיימת ויקיפדיה בלטינית עם למעלה מ-5,000 ערכים (http://la.wikipedia.org/wiki/Pagina_prima) וויקיפדיה באספרנטו עם קרוב ל-45,000 ערכים (http://eo.wikipedia.org/wiki/%C4%88efpa%C4%9Do). לרשימת שפות מלאה: |
|
||||
|
||||
איזה שמות מדליקים יש לשפות שם! מה זה interlingua? |
|
||||
|
||||
נחש איפה תמצא: |
|
||||
|
||||
וואו. מעניין שלפי הכתוב ממש מדברים בשפה הזאת. בכל מקרה, היא קלה להפליא. |
|
||||
|
||||
לפי הכתוב בוויקיפדיה, יש 1,500 דוברים. מרשים, אבל לא מספיק. אספרנטו נמצאת במצב הרבה יותר טוב, עם מיליון עד מיליון וחצי דוברים, וביניהם גם כמה כשפת אם. שפה מעניינת אחרת היא טוקיפונית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%9... מעניין אם יש מישהו שכותב שירה בשפה הזו... |
|
||||
|
||||
השפה הזאת כולה שירה... |
|
||||
|
||||
אכן, את הוויקי בשפה זו ממש הצלחתי לקרוא... בזכות ידע באנגלית, ספרדית (קצת), גרמנית (קצת) ואיטלקית (ממש מעט). היא נראית כמו ספרדית מפושטת. |
|
||||
|
||||
בדיוק. אם כי לא זכור לי שהיה שם משהו מגרמנית. |
|
||||
|
||||
טוב, לטינית ודאי יודעים יותר אנשים מיודעי עברית. |
|
||||
|
||||
השאלה אם מדברים על ''יודעי'' או על ''דוברי'' השפה. |
|
||||
|
||||
היחס בין מספר הערכים בלטינית לדוברי השפה אינו מוגדר ולכן לא יכול להתחרות בעברית. |
|
||||
|
||||
המקור שלי אמין יותר מהמציאות. זה היה ראיון עם אחד מבכירי wikipedia, שאם אני זוכר נכון, לפני שענה על השאלה הזאת, המהם למראיין בטלפון ועשה קולות של תקתוק במקלדת. אתה בטח מצטער על התגובה שלך עכשיו, הא? |
|
||||
|
||||
כאשר התמימות אובדת - היא אובדת לעד. בכל אופן תודה על ההארה. |
|
||||
|
||||
בתמימותי חשבתי שהוא עוד לא יצא לאקרנים. |
|
||||
|
||||
בשונה משאר השוק, גוגל אכן מצליחים לשכנע כי הם פועלים מתוך מטרה נעלה. שונה עוד יותר היא השקיפות (היחסית) שלהם בהתנהלות http://video.google.com/videoplay?docid=338304231144... |
|
||||
|
||||
ראשית, גוגל באמת חברה נחמדה. אני קורא עכשיו את הספר The Google Story והדבר עולה שוב ושוב בין השורות. עדיין, יש דברים שעשויים לקרות לתוצאות החיפוש גם שלא על דעת החברה או כנגד רצונה (בעזרת טכנולוגיה, או בעזרת חוקים). בגלל הפופולריות הרבה של גוגל, דברים כאלה משפיעים (ומטרידים) הרבה יותר אם יקרו לגוגל לעומת מנועי חיפוש או מקורות מידע אחרים (ויסלחו לי המתחרים). הזהירות שיש לנקוט בה, היא קודם כל באחריות המשתמש. יותר מכל המאמר מנסה להדגיש את הנקודה הזאת. בהשאלה, אם לפני כמאה שנים היה מופיע מאמר דומה, הוא היה מזהיר מפני הפופולריות הגבוהה והגדלה של מכוניות ככלי תחבורה מרכזי, מציין שכמה מן הנהגים עלולים להיות מסוכנים לציבור, ומזהיר מפני העובדה שבכביש ניתן להדרס בקלות רבה יותר מאשר בין הולכי רגל. אני לא משוכנע שכל הולכי הרגל של אז נהגו להסתכל שמאלה וימינה (ושוב שמאלה) לפני שחצו את הברודווי. |
|
||||
|
||||
זה אומנם היה בפריס, אז זה לא קשור לדיון, אבל פייר קירי (בעלה של מארי) נדרס בידי כרכרה שועטת. |
|
||||
|
||||
נזכרתי בפרשיה משעשעת שתרמה משהו למיני-עליהום הציבורי על גוגל. בסופו של עניין booble עדיין חי ובועט |
|
||||
|
||||
קישור שהתגלגל אלי היום דרך כמה רשימות תפוצה: "An Open Letter to Google:
Concepts for a Google Privacy Initiative" http://www.vortex.com/google-privacy-initiative |
|
||||
|
||||
כתבת: האם זה מופרך לחשוש מכך שהחברים הדואגים לביטחון אמריקה יבקשו בעתיד מגוגל להוריד את "2600" מראש הרשימה? האם אדם סקרן בן זמננו יוכל להשיג מידע בכלים החלופיים, שהיו מקובלים לפני עשר שנים, או שמא הוא כבר התמכר לדרך המלך הגוגלית?" בעניין של התערבות של הממשל האמריקני הנוטה לדרכים דיקטטוריות במקצת בשנים האחרונות בפעולותה של גוגל, להפך החברה ראויה לציון מפני שהיא *היחידה* מבין ששת מנועי החיפוש הגדולים שסרבה לדרישתו של הFBI למסור מידע על חיפושים פורנוגרפיים (כלומר, יהאו, מייקרוספוט, AOL ועוד התקפלו מיד וחשפו את המידע הפרטי הזה על המשתמשים שלהם, בעוד גוגל הגישו תביעה כנגד הFBI בעניין, שאני לא יודע מה מצבה כרגע). נכון, יש חששות רבים בנוגע לכח הרב שצוברת גוגל בגלל אלגוריתם החיפוש המוצלח שפיתחה. אני אישית חושב שכותב המאמר פספס את הדאגה העיקרית - קיומו של מאגר מידע עצום בהיקפו, שתוך ניתוחו ניתן להסיק מידע רב ביותר בנוגע להרגלי הגלישה של מיליוני משתמשים (גוגל הודתה בפה מלא שהיא שומרת מידע כזה - וככל שהיא מתפרשת ליותר ויותר שרותים שרובם דורשים רישום בגוגל, היא יכולה לאסוף עוד ועוד מידע מגוון על המשתמש). אמנם הסלוגן של גוגל הוא "Do No evil", אבל אחרי הכל היא חברה עסקית ולא ארגון פילנטרופי, והיא מעולם לא הסתירה זאת. אבל כנגד זה ניתן להלחם בעזרת כלים כמו הרשת של Tor (http://tor.eff.org/), או מחיקת העוגיות של גוגל (http://www.imilly.com/google-cookie.htm), בלי צורך להפסיק להשתמש בכלים השימושיים מאוד של גוגל. |
|
||||
|
||||
זה לא מספיק טוב, גוגל שומרת גם רישום לפי IP. מן הסתם כלי הניתוח שלהם שם לב שאתה משחק עם העוגיות וזוכר אותך לפי IP. למעשה, לא בלתי-אפשרי שיש להם גם כלים לזהות מספר משתמשים המשתפים IP גישה יחיד ע"י פילוח פרופילי חיפוש, מחרוזות זיהוי של הדפדפן, ניתוח הבדלים בזמני תגובה וכו'. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גוגל נאלצה להעביר לויאקום 12TB של מידע כחלק מתביעה של האחרונה נגד YouTube (שבבעלות גוגל). כשאוספים מידע, הוא ידלוף. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהמידע לא צריך לדלוף. גוגל בעד חיסול הטרור. והיא לא היחידה. לא מזמן חשף העיתון הבריטי הגארדיאן את תוכנית ההאזנה PRISM (surveillance program) [Wikipedia] של ה־NSA. בין החברות המעורבות: מיקרוסופט, יאהו, גוגל, פייסבוק, AOL, יוטיוב, סקייפ ואפל. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אני מבין למה גוגל רכשו את ווייז! |
|
||||
|
||||
תיקון: מדובר על משהו פחות חמור ממה שזה נראה (לפי המצגת שהודלפה) בזמן התפוצצות הפרשה. מדובר על כך שחברות אמריקאיות שונות חויבו לשמור נתונים מלאים על "שיחות" שונות באינטרנט ולספק אותן לממשל בהנתן צו של בית דין מיוחד בשם United States Foreign Intelligence Surveillance Court [Wikipedia] (בקיצור: FISL). בית דין זה פועל תחת מעטה סודיות. בקשות אליו כמעט אף פעם לא נדחות. אז לא מדובר על האזנה אקטיבית של ה־NSA. הם חייבים לקבל צו מבת משפט כדי לקבל מידע. אבל מדובר על בית משפט שדי קרוב להיות חותמת גומי. כמה נקודות מעניינות: 1. הממשל האמריקאי טועל (אל אזרחיו) להגנתו שמדובר על אמצעי שהופעל רק על אזרחים זרים ולא על אזרחי ארצות הברית. 2. מה בדיוק המצב בארץ? החוק מחייב את חברות הטלפוניה לשמור רישום שיחות למשך שבע שנים, אך (למיטב ידיעתי) לא את הקלטת השיחות. 3. סקייפ הם כבר חלק ממיקרוסופט וכבר חברה אמריקאית שפועלת מארצות הברית. עוד הדגמה להאזנה של סקייפ (הפעם: לתוכן הצ'אט): 4. האם ארצות הברית מנצלת לרעה את עובדת היותה המרכז של האינטרנט? בעניין הזה, ר' גם Tempora [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
החשיפה הנוכחית איננה הפתעה. עוד ב- 2006 יזם הסנטור הרפובליקני ארלן ספקטר חקירה של הסנט בנושא הציטוטים הלא חוקיים של ממשל בוש, ובתי משפט קבעו שההאזנות הסתר מפרות סעיפים חוקתיים שונים, וכן עלו שאלות בעניין חוקיותו והתנהלות FISA. |
|
||||
|
||||
בחוזים של חברות התקושרת יש נספח סודי, לכן לא בטוח שהוראת החוק היא חזות הכל. בעוד שאני בטוח שמדינת ישראל נכלולית לא פחות מארה"ב ובריטניה, היא מעוררת הרבה פחות סיבות לדאגה. בידי חברות התקשורת אין את אמצעי האיחסון לשמור חלק ניכר מהשיחות המתבצעות לאורך זמן ומשרד הביטחון לא יוציא את סכומי העתק הנדרשים לכך. לגבי שיחות/הודעות ברשת, הרי הן מתבצעות רובן ככולן תוך תקשורת מוצפנת לחברה שבסיסה בחו"ל. לא נראה לי סביר שגוגל תיתן למדינת ישראל גישה לשרתים, מעבר להעברה של פלט נקודתי תמורת צו בית משפט מתאים. |
|
||||
|
||||
הוראת החוק אינה חזות הכל, אבל זכור לי המקרה של רצח אריק קרפ שאז דובר על כך שלא הייתה למשטרה גישה לתוכן השיחות. אני לא לגמרי בטוח שאין לחברות הטלפוניה המשאבים הנדרשים כדי לשמור את תוכן השיחות ולעניין תעבורה מוצפנת: ר' קישור בהודעה שכנה למה שסנאודן טוען שהבריטים עושים (אם כי יש לציין שהבריטים ממוקמים טוב יותר באינטרנט: הם יכולים להאזין לזרים. בארץ יכולים להאזין רק לישראלים. אבל זה לא חדש. כבר לפני כמעט מאה שנים היה איזה צימרמן שהמברק ששלח לא זכה לפרטיות טובה למדי). |
|
||||
|
||||
חלק מהמשאבים של מדינת ישראל לא נתונים בידי משטרת ישראל, גם לא בחקירת רצח. למשל ישנו מאגר טביעות אצבע של כמעט כל מי שהתגייס לצה"ל, שאינו נגיש להם ככלל. העובדה שבנקודה ספציפית המשטרה לא קיבלה משאבים, לא אומרת שהם אינם. בוא נעשה חישוב גס. שבעה מליון משתמשים, ממוצע של כ-400 דקות בחודש, נניח חצי מגה לדקה לאיכות סבירה (רק בשביל סדר גודל). קיבלנו 200 מגה למשתמש בחודש, או 1.4 פטהבייט בחודש סך הכל. זה אומר בערך אלף דיסקים חדשים כל חודש (פלוס תחזוקה, שרתים, חשמל, אבטחה, גיבוי, יתירות וכד'). וזה כאמור רק שיחות, בלי תקשורת נתונים. במונחים של היום זה לא משהו קשה או מאתגר טכנית, אבל זה מספיק יקר כדי שאף אחד לא יעשה את זה אם הוא לא מחוייב חוקית, וכן ילחם כדי שהמעמסה התקציבית הזו תיפול על מישהו אחר1. לא הבנתי איך זה שהבריטים מתחברים פיזית לכבל עוזרת להם לקרא תעבורה מוצפנת שלי. למיטב הבנתי, בלי להשקיע משאבים ניכרים, רק גוגל והנמען יכולים לקרא את המיילים הלא-כל-כך-מעניינים שלי. 1 מילא חברות הסלולר הוותיקות, ששרפו כסף בכמויות בשנים קודמות. אתה רואה את גולן או הוט מקימים תשתיות כאלו, ועוד כשזה לא הופיע במכרז ? |
|
||||
|
||||
ראשית כל, דיבור אנושי נדחס הרבה יותר טוב מסתם קול באיכות סבירה. ברשתות הסלולריות הקול ממילא עובר דחיסה דומה. כלל האצבע שלי הוא מגה בית לעשר דקות שיחה. אבל גם עם התיקון הזה החישוב שלך תקף ומקובל עלי. לעניין הבריטים יש עובדות בשטח: עובדה1 שהם עושים את זה. מברק צימרמן היה מוצפן, והבריטים קראו אותו. במלחמת העולם השניה הבריטים קראו (לפעמים) תעבורה גרמנית מוצפנת. זה שאפשר להצפין לא אומר שהכל מוצפן ולא אומר שהכל מוצפן היטב. כמוכן, גם אם הכל מוצפן עדיין נשאר מידע גלוי מסויים: כתובות IP, זמני שליחה, גדלים, ועוד. דרך אגב, רשת Tor [Wikipedia] היא רשת שחשופה מעצם בנייתה לציתותים דומים ואמנם שליחת מידע לא מוצפן שם נחשבת לפעולה חסרת אחריות. 1 אם אני מבין נכון יש לידיעה הזו אמינות מספיק גבוהה ולא מסתמכים כאן רק על דיווחו של סנאודן. |
|
||||
|
||||
אני לא חולק לרגע על העובדה שהבריטים (והאמריקאים, הסינים, הרוסים, הישראלים ולעיתים גם השוויצרים) יכולים וגם קוראים מדי פעם תקשורת מוצפנת. אבל כדי לקרא את המיילים שלי, ידרש מהם מאמץ שהוא לא פרופורציונלי לתועלת עבורם (במקרה הטוב מתכון מוצלח לקציצות). אם נכפיל את זה בכלל משתמשי גוגל, נראה שהם צריכים לברור מאוד בזהירות איזה קמצוץ קטן מכלל המיילים לנסות לפענח. safety in numbers. מה שמביא אותי לרעיון הבא: במקום בתי משפט, שגם ככה מאשרים 99.9% מבקשות הציטוט, אולי עדיף לדרוש מגופי המודיעין תשלום (לא לאוצר המדינה) עבור כל מייל שנסרק/שיחה שמוקלטת. אם באמת יש להם סיבה לחשוד במישהו, אז אלף דולר כדי לחטט לו במייל זה סכום קטן. מצד שני, אם אותה סוכנות מודיעין לא מוכנה לשלם אלף דולר, כנראה שהחשדות נגד אותו פלוני אינם רציניים. |
|
||||
|
||||
אתה מבלבל בין שני דברים: אתה מתחבר ללקוח בדואר שלך בגוגל בחיבור מוצפן. אולם תעבורת הדואר שבין שרתי דואר שונים לא מוצפנת. |
|
||||
|
||||
הרוב המוחלט (מעל 90%) מאנשי הקשר שלי משתמשים בגוגל (אני לא מבין איך בדירוגים שונים נדמה שזה באמת שוק תחרותי, אולי בגלל אירגונים גדולים?), אז החלק הזה מכוסה. מסתבר שגוגל כן מאפשרת תקשורת מוצפנת בין שרתים, אבל רק אם הצד השני תומך, מה שלא קורה בד"כ. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר שבישראל ציתות (לשיחה, למסרון, לדואר אלקטרוני בזמן אמת או בדיעבד) הוא עבירה על חרם דרבנו גרשום [ויקיפדיה] מה שיביא מיד להפגנת המונים נגד בית המשפט שהתיר את הציתות. |
|
||||
|
||||
קרן מוזילה מוזילה פיתחה הרחבה מעניינת לדפדפן: Collusion. ההרחבה ממחישה אילו אתרים אחרים מקבלים מידע על הגלישה שלכם. אחת התוצאות: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |