 |
אני לא התעמקתי במיוחד בנושא של גוגל וסין, אבל אני יכול להביע את דעתי הצנועה. נכון שההתקפלות (לכאורה?) של גוגל נראית כנושא מתאים מאין כמוהו לעליה על בריקדות החופש וכו'. נכון גם שטיעונים מסוג השוק החופשי[*], לא תמיד משכנעים אותי. אלא שאני זוכר כתבת תחקיר עמוקה שקראתי לפני חודש או חדשיים במגזין של הניו יורק טיימס (תגיד אם אתה רוצה העתק ואני אשלוף מהארכיון).
הכתבה סיפרה שהשילטונות בסין בעצם לא מקיימים צנזורה ישירה על האינטרנט והם מתייחסים לזה די בשיוויון נפש. זאת משום שהם סומכים על צנזורה עצמית של חברות סיניות ובינלאומיות. יאהו, שהייתה חברת האינטרנט הראשונה בסין הטילה על עצמה מגבלות כדי לחדור לשוק. לפני כמה שנים גוגל הוציאה את המימשק הסיני שלה (באתר שמחוץ לסין) ויום אחד היא מצאה שהאתר חסום על ידי הנתבים שבתוך סין. באותו עניין, אם ה eWall הסיני חוסם אתרים מחוץ לסין, מהי האחריות של סיסקו שמספקת שרותים וחומרה לספקיות האינטרנט הסיניות?
בכל אופן, החשד של גוגל היה שבנוסף למניעים האידאולוגיים לחסימה, יד נעלמה דאגה לספקית אינטרנט סינית מתחרה לגוגל. ואכן כיום החברה הזו היא הפורטל הסיני הנפוץ ביותר. גוגל כמובן יכלה פשוט לוותר על השוק הסיני, שזו יריה ברגל, או לשחק עפ"י הכללים הסיניים. גוגל עדיין מציעה את הממשק בסינית מחוץ לסין, בנוסף לשרתים בתוך סין. מי שניגש לשרת שבינלאומי של גוגל יקבל את כל תוצאות החיפוש הרגילות. אבל הגישה לאתרים כמו זכויות אדם חסומה ע"י החומה הסינית הגדולה, לא גוגל. מי שניגש לגוגל-דוט-סין לא יקבל תוצאות חיפוש. אגב, מסתבר שאין לשלטון הסיני רשימה שחורה (הפחד גורם כנראה לצנזורה עצמית הדוקה יותר), וגוגל.סין בנתה לעצמה רשימת האתרים האסורים ע"י נסיונות גישה מהשרת שלה שנמצא בסין.
בסיכום, נראה לי שזה יותר נושא שקשור לצביעות ורדופת העסקים של חברות ענק, ופחות נושא שמצדיק נפנוף במגילת הזכויות. שאם כן, צריך לשאול מדוע זה בסדר שחברות מזון מוסיפות עוד סוכר מזיק לדברי מאכל שמשווקים בישראל, או מדוע חברות נשק מוכרות רובים לשתי מדינות שנמצאות במצב לוחמה (הנה נושא עקרוני למחאה), ועוד.
[*] האפ פיספסתי ידיעה חדשותית על פטירתו של קנת גלבריית' בגיל 97?
הספד ארוך מאד ומעניין בני"ט
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש