 |
הכנסת אישרה הקמת בית סוהר בניהול פרטי | 1871 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
בארה''ב, החברות שמפעילות את בתי הסוהר המופרטים מפעילות גם לובי למען החמרת הענישה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הפרטת בתי הכלא תשפר את רמת השיקום שינתן לעבריינים כך ששופטים לא ימנעו מהטלת עונש מאסר בגלל שהם רואים בבית הכלא חממה לפושעים. לו יהי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקום לא מופרט, כי הפרטתו היא מתכון לרידודו. רוצה לשפר את השיקום? לפי שמועה ששמעתי, תקציב השיקום לאסיר הוא 7 ש"ח לחודש – אולי תילחם להגדיל אותו.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכום הרבה יותר גבוה - אולי הם התכוונו תקציב פעולות ללא כח אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שרמת השיקום תשתפר? הרי זה סותר לחלוטין את האינטרס הכלכלי של הגופים העסקיים שיפעילו את הכלא (שיקום גורר פחות חזרת אסירים למעגל הפשיעה, ולכן פחות חזרות למאסר ופחות הכנסות לקופת הכלא). הציפייה שלי, לצערי, היא כי תהליכי שיקום ידרדרו בפועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שתהייה ביקורת חיצונית על בתי הכלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מוכן להסביר את המודל הכלכלי של "עסק" שכזה? מי משלם להם, מה התנאים לתשלום, ואיזה לחץ תחרותי יפעל עליהם כדי לגרום להם להיות יותר יעילים מאשר בתי כלא ממשלתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד אחת- מה המודל העסקי של חברות שמירה פרטיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? יש הרבה חברות, שמתחרות ביניהן על לקוחות, כשהן יכולות לבדל את עצמן באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב. החברות הללו מקבלות תשלום מהלקוח עבור שעות-אדם של אבטחה. במקרה של בתי כלא - יש רק לקוח אחד (המדינה. אלא אם מצפים מהאסירים לשלם כדי להכלא בכלא החדש), ואין שום תחרות, אפילו לא בין הכלא הפרטי לבין בתי כלא ממשלתיים - משום שאין ממש בחירה למישהו. כלומר, שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי לקוחות, ריבוי נותני שירות) לא קיימים. מה יגרום ל"עסק" הזה להיות יעיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. יש אמנם לקוח אחד, אבל יש הרבה בתי כלא. אפשר לתת למספר חברות זיכיונות על כלאים שונים ולתת להם להתחרות <באמצעות מחיר, איכות השירות (למשל, להעסיק חיילים קרביים לשעבר כשומרים, או להציג פיקוח קפדני יותר על אופן ההתנהלות של השומרים), גמישות וכיו"ב>. החברות הללו יקבלו תשלום מהלקוח ( הממשלה) על פי שעות אדם של אבטחה, או מספר כלואים, או מה לא. בהחלט יש בחירה בין זכיינים שונים ותחרות ביניהם, ולכן שני הצדדים של משוואת השוק החופשי (ריבוי ביקוש, ריבוי הצע) קיימים. שים לב ששיניתי את הגדרתך ל"שני הצדדים של שוק חופשי" כדי שיתאים לתזה שלי, אבל אני מאמין שאין פה הבדל משמעותי. גם בין סניפי מקדונלדס יכולה להיות תחרות בין זכיינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מדובר רק בכלא אחד. אני יכול להבין תחרות בין זכיינים על המחיר שהם יגבו מהמדינה, אבל כאן אין תחרות כזו, ועוד לא דיברנו על הצורך במתן איזשהם תנאים מינימליים לאסירים, שיהיו הקורבנות הראשונים של כל נסיון ''התייעלות'' של בית כלא כזה. בכל מקרה, פרט למדינה, אין ''קונים'' נוספים לשירות, ולכן אי אפשר להגיד ששני הצדדים מתקיימים. סניפי מקדונלדס לא מתחרים אלו באלו. ההבדל היחיד ביניהם הוא המיקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכרז אמור להבטיח את התנאים המינימלים לאסירים, ואני בטוח שהוא עומד לפחות בתקן התאורטי של בשב''ס שהוא טוב לאין ערוך מהמצב בפועל בשב''ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר הרבה מקרים(1) בהיסטוריה של מדינת ישראל, בהם זכיין אשר לא עמד בתנאי המכרז ו/או הזיכיון, וננקטו נגדו צעדים מעשיים? ___ (1) עזוב הרבה מקרים, אתה מכיר כמה מקרים, מקרה אחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל? תשמע זה ממש הלם עבורי. ברור שכמעט כל מכרז מופר בקטנה או בגדולה. בכל אופן, הדרך של מוציא מכרז להבטיח תנאי סף מסויימים הוא לכתוב אותם במכרז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מרמז שמכרזים מופרים על ימין ועל שמאל. אני טוען שבניגוד למכרזים, או הסכמים בין גופים עיסקיים, הרי במקרים בהם תנאי זיכיון שהונפק ע"י המדינה מופרים ע"י הזכיין(1) לא תראה תגובה ממשית מצד הרגולטור(2) נוכח הפרת התנאים. ____ (1) ובדרך נס, אלו הם תמיד תנאים המגדירים את רמת השרות שיספק הזכיין לציבור המשתמשים/נפגעים מזכיונו, ולעולם לא, נניח, גובה דמי הזיכיון שעליו לשלם. (2) למרות שכוחו של הרגולטור מול הזכיין רב לאין שיעור מכוחו של גוף עסקי אחד מול משנהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי היית סבור שחשבתי אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה הייתה, והיום ירון זליכה החשב הכללי מנסה לפתור אותה, שמדינה הוציאה מכרז בתור מנהל ביצוע ולכן כל מכרז נראה כמו ספר הפעלה של נושאת מטוסים. הבעייה עם כאלו מכרזים שהם מפרט טכני מורכב היא שהם מזמינים חריגות כי אף פעם אי אפשר לדעת את כל הפרטים לפני שמתחילים את הפרוייקט, תמיד יש מקום להרחבה של הפרוייקט. מה שהמתחרים עשו הם נתנו מחירים מגוכחים לפרוייקטים כדי שיזכו בהם וכאשר ביצעו את הפרוייקט והגיעו לחלקים שלא היו מנוסחים בחוזה הם תקעו למדינה מחירים. המוטו של זליכה הוא שהמדינה צריכה להוציא מכרזים לקניית שרות ולציין סטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) מכאן שהזוכה ישבור ת'ראש איך לממש את המכרז במחיר שהוא הציע. מכרז כזה מטבעו יותר קצר (מציין רק קריטריונים), נוח יותר לבחינה, ובעיקר נוח יותר להגנה משפטית במקרה של חריגות תקציביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...) לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים. חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הביקורת שלך שניסו את זה רק על כלא אחד? אם היו שניים היית מרוצה? התחרות יכולה להיות על האפשרות להארכת חוזה ( אם הם יתחרו בהצלחה מול השב"ס). לא דיברנו על תנאים מינימליים לאסירים? זה לא נכלל במסגרת "איכות השירות" בתגובה הקודמת שלך? כמו שרשות הנמלים מחליטה על חברת אבטחה פרטית על בסיס קריטריונים של איכות השמירה, שהיא בעצמה קובעת, המדינה יכולה להגדיר קריטריונים של " תנאי מחיה" לאסירים. אני מתאר לעצמי שגם בבתי כלא ממשלתיים יש מנגנון לקביעת תנאים מינימליים. אגב, בלינקים שנתן האייל האלמוני ממקודם יש הרבה טיעונים בעד ונגד . במיוחד אני ממליץ על זה http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html ובוא נניח שאמרנו את כל הטיעונים שם, ונגיע ישר לנושא המעניין: האם מוסרי לאכול בשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתגובות למטה עונות יפה מאוד לטענות שלך, במיוחד התגובה עם הקישור לדיון ולמסקנות שלו. אני אתייחס לתחרות תוך אירגונית. סניפי מקדונלד'ס הם המתחרים הקשים ביותר אחד של השני אם הם מספיק קרובים אחד לשני. הם מתחרים על אותם לקוחות ומציעים בדיוק את אותו התפריט. ההבדל בינהם הוא באיכות השרות שהם נותנים. באופן דומה למדי לתחרות בין פרטים שונים של אותו מין. הם המתחרים החזקים ביותר אחד של השני בגלל שהם מתחרים על אותו מזון, באותן שעות פעילות באותו... הכל. תחרות תוך אירגונית זה דבר קיים. תחשוב לרגע על המשאבים של האירגון, האם הם אינסופיים? האם כל מחלקה מקבלת את כל המשאבים שהיא מבקשת? המחלקות השונות מתחרות על משאבי האירגון. אם יפול לך ליד הספר The soul of a new machine תוכל להנות מסיפור אמיתי על תחרות תוך אירגונית. ניהול מוצלח כולל בין השאר את היכולת לגרום לחלקים השונים של האירגון להתחרות תוך כדי שהם משתפים פעולה אחד עם השני. נשמע מוזר ברגע הראשון אבל שני הדברים - תחרות ושיתוף פעולה, לא תמיד סותרים אחד את השני. לדוגמה, שיתוף פעולה של שתי מחלקות בפיתוח מרכיב כלשהו מצד אחד ותחרות על גיוס עובדים אליהם לצורך פרוייקטים אחרים מצד שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת אם עשו על זה סקר התנהגות צרכנית. כשאני חפצה בהמבורגר אני ניגשת למק'דונלדס הסמוך ביותר 1. אין לי שום העדפה של טיב השירות, אלא אם היתה לי היתקלות חריפה ביותר עם העובדים באחד הסניפים (מה שיכול לקרות רק אם הם חרגו מאוד מכללי ניהול הרשת). אבל גם זה פקטור לא מאוד רלוונטי לרשת שבה העובדים צעירים ומתחלפים חדשות לבקרים. 1 כמובן, אני צריכה קודם להחליט שאני מעדיפה אותם על פני בורגר קינג או בורגר ראנץ', אבל אנחנו מדברים על תחרות בין שני סניפים של אותה רשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי ברקת, משפט הפתיחה של התגובה שלי כולל תנאי "אם הם מספיק קרובים אחד לשני". כדי להמחיש לך את העניין ניקח דוגמה תאורטית שבה יש בקניון אחד עשרה סניפי מקדונלד'ס ורק סניף ברגר קינג אחד, כולם סמוכים אחד לשני. נניח שכל אחד מהסניפים יכול לשרת את כל הלקוחות שנכנסים לקניון, מי את חושבת ישרוד? אם נניח שחצי מהאנשים מעדיפים מקדונלד'ס וחצי ברגר קינג, תשעה מתוך העשרה סניפי מקדונלד'ס בסופו של דבר יסגרו (אולי אפילו כולם) אבל הברגר קינג ישאר. בכל אופן מטרת התגובה שלי הייתה להפנות את תשומת לב הקוראים למרכיב התחרות התוך אירגונית בחיי עסק. לא טענתי שזה הדבר הכי חשוב בניהול, או היחידי, אבל אני אומר שדבר כזה קיים ומנהל טוב צריך לדעת איך להפיק ממנו את המירב ולא להתעלם ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שישרוד הוא הסניף שהכי קרוב לשער הכניסה. ממתי יש יותר מסניף אחד של מקדונלדס בקניון, או אפילו בטווח הליכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לומר לך תאריך, אבל אני יכול לומר לך מקום: במרכז הקניות Nordstan בגטבורג שבדייה. אם אתה רוצה לראות שלושה סניפים בתוך אותו קניון אתה מוזמן 1. להיכנס לאתר http://www.mcdonalds.se/ 2. להקליק על הטאב restauranger 3. במקום שרשום Ort בחר Goteborg (מעל ל O הראשונה יהיו שתי נקודות, זאת העיר שאותה אתה מחפש) 4. הקלק sok (גם עם שתי נקודות מעל ה O, תרגום המילה 'חפש' לשבדית) 5. הקלק על הקישור הסמוך לשמות של שלוש המסעדות Postgatan, Gotgatan,Kladpressaregatan 6. שם לב למרחק בינהן. בתור אחד שעובר בקניון הזה בערך פעם פעמיים בחודש, גם בלי לספור צעדים אני אומר לך שהמרחק בינהם הוא בערך כלום ורבע. מה שאני רוצה זה בסך הכל להסב את תשומת ליבך לתופעת התחרות התוך אירגונית כך שאם יום אחד תהייה ביג בוס תהייה מודע לה ואולי אפילו תדע לנצל אותה לטובתך וטובת העובדים שלך. נ.ב. תחרות בתוך אותו הגוף לא יחודית לגופים כלכליים, גם עלים באותו עץ מתחרים אחד בשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להרחיב לגבי התחרות של העלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שאני לא אקולוג ולא בוטנאי אני ארחיב, אבל בקצרה ;o) אפשר לתאר גידול של עלים במודל של הצע וביקוש כאשר האור הוא משאב מוגבל (הצע) והצורך לבצע פוטוסינטזה מבטא ביקוש למשאב. כאשר הביקוש לאור גדול מהההצע נוצר מצב של תחרות בין המבקשים (עלים). התוצאה של התחרות הזאת היא פיזור לא אחיד של עלווה על העץ. ישנם ענפים עשירים יותר בעלים וישנם ענפים דלים בעלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. לא משהו. מה העלה המסכן יכול לעשות אם יוצא לו לצמוח על ענף נמוך או שהוא מוסתר ע"י עלה אחר? אני מכיר את עניין התחרות בין העצים, שגורמת להם לבזבז משאבים יקרים כדי להיות גבוהים ככל האפשר במקום לעסוק במה שהם היו רוצים באמת: התרבות. חשבתי שכוונתך היא שגם לעלה בודד יש אפשרות ל"התחרות" באופן אקטיבי בחבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצב צודק בקשר לעלים, אולי תהיה לך יותר מובנת הדוגמא של הענפים או הפירות- קח עץ פקאן לדוגמא שגדל פרא כולו יהיה ענפים קטנים וקח עץ באותו גיל שעבר גיזום והחליטו עבורו מי יהיה ענף ומי יהיה גדם והעץ יהיה עם כמה ענפים ראשיים, הוא יהיה חזק יותר ובריא יותר כי יש פחות מתחרים על אותם חומרי הגלם כנ"ל יותר חזק הוא לגבי דילול פרי - דוגמא טובה היא עצי שזיף ומישמיש שכדי שהפרי יגיע לגודל אכיל צריך להוריד לפחות 50% מהפריחה/ פרי מתפתח יש מקרים שמורידים 90% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה גם לך. זה לא סוג התחרות שקיויתי לו, אבל אני לא הראשון שקיוה לעשות ענבים וקיבל באושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע היטב לקיומה של תחרות תוך-ארגונית, אבל אני פשוט חושב שלא זה המצב המוצג - לא במקרה של בתי כלא פרטיים, ולא במקרה של מ"דים קרובים. קשה לי להבין את הקירבה שהצגת כאן. על מה, בעצם, מתבססת התחרות בין הסניפים? הדבר היחיד שאני יכול לדמיין לעצמי הוא שיש כל כך הרבה לקוחות חובבי מ"ד באזור, עד כי גם בתפוקה מלאה, שלושת הסניפים הללו עדיין לא מדביקים את הביקוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון שהוצאת מכרז לכלא שעליו יתמודדו מספר זכיינים תגביר את התחרות (סביר להניח שאכן יעשו כך). זה לא אומר שלאחר שהזכיין יקבע, השרות לאסירים כבר לא יושפע מאפקטיים תחרותיים. עם ביקורת חיצונית מתאימה וניהול נכון גם כלא אחד יכול להנות מפרות תחרות רק שעכשיו זאת תהייה תחורות תוך אירגונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הסניפים הוא בהכשר של הרב לנדא אחד הסניפים הוא בהכשר של שארית ישראל ואחד הסניפים הוא בהכשר מחזיקי הדת זה כל הסיפור נ"ב: אם אתם מגיעים לשבדיה בעתיד הקרוב נא לבדוק שתעודות הכשרות עדיין בתוקף ושלא שללו להם את הכשרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במרכז המסחרי של גבעת סביון יש סניף כשר של מקדונלד'ס, ואילו בקניון בקיראון (מרחק של 10 דקות הליכה במקרה הרע) יש סניף לא כשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוך קניון הזהב, בראשון לציון, נמצאים שלושה סניפים של מקדונלדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ואחד מהם פעם היה כשר. היום שלושתם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שרוצה תקציר של הדיון מראש, http://www.ucc.uconn.edu/~wwwsoci/proscons.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות תאורטית, הרצון למתח רווחים גדול יותר מהווה תמריץ להתייעלות. בבית סוהר פרטי יש מתח רווחים כזה, בבית סוהר ציבורי אין. מאותה סיבה, לפעמים מעדיפים להוציא פרוייקטים ציבוריים גדולים (נניח בטחוניים) לגורם חיצוני גם אם אין שום תחרות. שיטת התשלום צריכה להיות כזו שמעודדת את הבית סוהר להתייעלות מצד אחד וחוסכת כסף למדינה מצד שני. נניח, המדינה משלמת פר אסיר סכום נמוך מהממוצע שהוא עולה בבתי הכלא הקיימים, וזה מהווה תמריץ לבית סוהר הפרטי להקטין את ההוצאה פר אסיר. כמובן שהעדר תחרות הוא מאוד בעייתי, ואתן דוגמא: נניח שהיו משלמים לך לכתוב באתר לפי כמות מילים. כמובן שזה היה מהווה בשבילך תמריץ למצוא שיטות אוטומטיות שמפיקות יותר מילים פר תקתוק מקלדת. לחליפין, יכולת למצוא שיטות לתחמן את המערכת ע"י עיוות אופן הספירה של המילים, וזה כמובן הרבה יותר משתלם. מצד שני, תאר את התמריץ שהיה לך אילו היתה תחרות עם אתרים אחרים על אותו תשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון מאחורי הפרטת בתי כלא הוא שבעלים יכול להשתמש באסירים ככח אדם לעבודות. לצורך כך הוא יכשיר אותם. לפחות בתאוריה: האסיר מרוויח מקצוע, נסיון וגם איזה סכום מסויים שאמור להחסך עבורו במהלך עבודתו. הכלא מרוויח מעבודת האסיר. המדינה מרוויחה קיצוץ עלויות מהתקציב שלה. האזרחים החופשיים מרוויחים הרגשת נאורות. התחרות תהייה בין חברות הכליאה. אם חברת כליאה מסויימת לא מנהלת את הכלא כמו שצריך היא תפסיד (אחרי הכל לכלא יש עלויות) וחברה אחרת טובה יותר תיקח את הכלא לידיה. מאחר שחברה ממשלתית לא מוקמת למטרות רווח והפסד, ותיגמול העובדים הממשלתיים לא נעשה באופן הדוק לביצועים שלהם, לחברות ממשלתיות אין ממש תמריצים להשתפר. כל זה יפה וטוב בתאוריה, השאלה היא איך מממשים את כל הדברים האלו, ויש לא מעט קשיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה רצית לומר בקישור הזה. נא פרט נמק והרחב בקצרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק אם האסירים עצמם יבחרו את הכלא שלהם. אז באמת צפוי שיפור ברמת בתי-הכלא. אחרת זה פתח לשחיתות בין בעלי תעשיות שמחפשים כוח עבודה זול אפילו יותר מפועלים זרים, לבין פקידי ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל משלמת לזוכה במכרז ע''פ הצעתו, לכל אסיר (עם התחייבות למספר אסירים מינימלי). ההפרש בין תשלום זה לעלות בפועל היא הרווח, ומכאן הלחץ להתייעל. לא ידוע לי על מודל הכולל רווח מעבודת אסירים. החוכמה הגדולה היא למנוע מהזוכה להתייעל ''יותר מדי'' - משכורת רעב לסוהרים, תנאי כליאה מחפירים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מודל כלכלי וסתם קוראים לזה הפרטה. הכוונה היא שכמה חברי מרכז של מפלגה לא קטנה יוכלו להקים חברת תיווך שתתווך בין המדינה לקבלני בניין וקבלני כח אדם. ללא תחרות אין הפרטה. אני מציע שהאסיר יוכל לבחור את הכלא בו הוא מעוניין לשהות. אז תהיה תחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה האחרונה שלך היא רעיון לא רע בכלל, שאולי יוכל לפתור חלק מהבעיות שמעלה אורי בתגובה 208428 , וגם חלק מהחששות שהביעה ח"כ זהבה גלאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. תעביר את ההצעה לזהבה גלאון. ידע אישי חינם. מן הסתם גם לא מקורי למרות שאיני זוכר מקור ספציפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול באיזה בית סוהר לכלוא אסיר מורכב מכדי שאפשר יהיה לתת לאסיר את ההחלטה. למשל, אינך רוצה שכנופיה שלמה תתרכז בכלא אחד, אינך רוצה פדופילים עם בני נוער, אינך רוצה פוליטיקאים שסרחו עם רוצחים פסיכופטים (גם לרוצחים לא מגיע עונש *כזה*) וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה עוד חבר מרכז שידאג שהאסירים יהיו באגפים נפרדים ולא ייפגשו. אני בטוח שאם תתפקד לאחת המפלגות אתה תוכל לעשות את זה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא המרכזי הוא לא רק אנשי מפלגות שידאגו לאינטרסים מושחתים אלא הפשע המאורגן שיקנה כלא וישרת את ראשיו הכלואים הכלואים המכובדים במקרים כאלה יכולים לשלם את חובם לחברה, לנהל חברה, ולהרשם כעובדים חוקיים אצל גורמים מקושרים לפשע המאורגן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך גדול בהפרטה מלאה של כל שירות ציבורי שאפשר להפריט. בכל זאת, כל עוד ביצועי הכלא הפרטי (כלומר, מדדי ההצלחה שלו) לא יוצמדו לערך שמפיק תועלת לנו, נזקו גדול מתועלתו. בארצות הברית, בתי הכלא מקבלים את התשלום לפי ראש, והמוטיבציה הברורה שלהם היא להגדיל את מספר הראשים ולשמר מספר מרבי של כלואים בתוך מעגל הכליאה. שימוש בעקרון דומה כאן, יביא לתוצאות דומות: יותר כלואים, יותר החמרה בענישה ופחות שיקום. אילו אפשר היה לקשור את התשלום לבית הכלא ללקוחותיו, לעומת זאת, אפשר היה ליצור משוואה אחרת. לדוגמה, אם היו קושרים את התשלום לרצידיביזם (כלומר, להישנות עבירות וחזרה לכלא) המצב היה הרבה יותר טוב. מודל אפשרי כאן היה יכול להיות תשלום מסוים הניתן לבית הכלא עבור כל שנה שבה כלוא ששוחרר אינו חוזר ונכלא. כלומר, במצב אידיאלי הכלא הפרטי ירוויח יותר ויותר ככל שיצליח להפטר (לשקם) מלקוחותיו לפרק זמן ארוך יותר. יש כמובן בעיות למודל הזה. שתי העיקריות שבהן הן העובדה שעד היום לא נמצאה שיטת שיקום שעובדת באמת. ייתכן והכסף יסייע במציאתה, אך קשה לבנות מודל רווחי שיבוסס רק על עקרון זה. לכן, התשלום יכול להיות תגמול נוסף, אך לא התגמול העיקרי. בעיה נוספת היא שבמקרים כאלו תהיה לבית הכלא הפרטי נטייה לנקז אליו את המקרים הקלים, כמו עברייני צווארון לבן שהסיכוי שיחזרו לבית הכלא קטן. זו בעיה אדמיניסטרטיבית במהותה, ואפשר למצוא לה פתרון טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד רעיון - בכל פעם שאסיר נקלט במערכת, חברות הכליאה מציעות הצעות מחיר לכליאתו - הזולה ביותר מנצחת, אך התשלום הוא לפי המודל שהצעת (כלומר על פי מספר השנים מחוץ למערכת אחרי השיחרור). כך יוכלו החברות לבנות מודלים של ההסתברות לשיקום אסיר ולבנות את הצעות המחיר שלהן בהתאם. (אסירים שלא יוגשו עליהם הצעות - למפעל הנקניק כמובן...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון נאה, אבל לא בטוח שבציע, במיוחד כשהתשלום לפי מספר שנים אחרי שחרור אינו מתקבל מיידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מע"מ מאוד מנוסה בעבודה עם מקדמות. ביטח לאומי מומחה בחישוב 5-6 שנים אחורה. עוד חבר מרכז שיתאם את השניים יוכל להביא לתחכום הנדרש מבחינה פיננסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו נסכם: האסיר והמדינה יצטרכו להגיע להסכמה על מיקום מתקן הכליאה. אם אין הסכמה - המדינה תחליט. החברה הכולאת אמורה להציע לאסיר חבילת כליאה אטרקטיבית. אולי אפילו תהיה לה זכות להציע חבילה מדורגת, כלומר: חוזה אישי לכל אסיר, והזכות לא לקבל אסירים מסויימים. המדינה תשלם לחברה הכולאת על פי משך הכליאה. לאחר השיחרור תשלם המדינה סכום נוסף לחברה הכולאת בכל שנה שבה האסיר לא נכלא שוב במשך 10 השנים הראשונות. פתרנו את כל הבעיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) המדינה צריכה לתת לפחות 3 אפשרויות. 2) אסיר יוכל לשלם לחברה תוספת למה שהיא מקבלת מהמדינה עבור תנאים משופרים יותר. 3) המדינה תטיל מס של 50% על סכומים אלו על מנת לצמצם את עלויות בתי הכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה? 2. למה? 3. למה? כשכתבתי את הצעתי חשבתי שמישהו יצביע על אפשרות (2) שלך כעל נקודת תורפה, שהרי - אסיר יוכל לשחד למען השגת עיסקה טובה יותר. אחרי כן הבנתי שגם בשיטה הקיימת זו אפשרות. מדוע זה רע? משום שהמטרה המוצהרת של בתי הכלא היא לשקם את האסיר ובכך לסייע לחברה. אם אסיר עשיר יוכל להשיג שם תנאים משופרים, ייבחרו האסירים על סמך יכולתם הכלכלית ולא סיכויי השיקום. זה יהיה בית כלא מיוחס לעשירים והמטרה תוחמץ. סעיף (3) זה סתם נשך-פרוטקשן, אבל היות שאינני מסכים ל-2, אני פטור מלהתייחס ל-3, התלוי בו. אינני מבין את מטרת סעיף (1). אני מציע שהמדינה תוכל לבחור בין כמה אפשרויות, וגם האסיר. לא הבנתי מדוע המספר 3 טוב יותר ממספרים אחרים (לדוגמא 2 או 10). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה המוצהרת של בתי הכלא היא לא שיקום אלא הרחקת העבריין מהחברה. השיקום, אם וכאשר מתבצע, נעשה ע''י שירותי רווחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקום למתאימים הינו אחת המטרות המוצהרות. הנה ההצהרה, מאת נציב השב"ס: "עקר ייעודנו – החזקת אסירים במשמורת בטוחה ונאותה תוך הגנה על ביטחון אזרחי המדינה מפניהם. זאת – תוך שמירה על כבודם ומילוי צורכיהם הבסיסיים ומתן כלים מתקנים לאסירים פליליים המתאימים לכך." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתאימים. כתוב שם גם מהם הקריטריונים להתאמה? כתוב מהם אחוזי ההתאמה בקרב האסירים? כיצד נמדדת ההתאמה? עבריינים נאסרים בראש ובראשונה כדי לנתק אותם מהחברה. אם השיקום היה מטרה מוצהרת, קרוב לודאי שהיו יותר בתי סוהר פתוחים (half way houses). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על ''מטרה מוצהרת'' וזהו ציטוט מההצהרה. ''למתאימים'', כי יש כאלה שאינם מתאימים. הפירוט נמצא ודאי במקום אחר אי שם באתר או בהוראות השב''ס. השיקום הוא רק אחת המטרות המוצהרות, על השב''ס למצוא איזון בין המטרה הראשונה, שהיא הגנה על החברה, ובין המטרה השניה, שהיא תיקון האסירים, וזאת בכפוף למגבלות התקציב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקרון, אסירים אמורים לעבור הליכי שיקום כחלק ממאסרם. בפועל, את די צודקת: הליכי השיקום הם פשוט דברים שאסירים עושים מצוות-אנשים-מלומדה כדי להשתחרר על התנהגות טובה (מי שלא הולך לקורסי שיקום לא מורידים לו שליש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא בין דרק לדרק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אתה מעדיף בחירה בין דרעק, דרעק ודרעק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ההסכם הוא בין החברה הכולאת לאסיר או למדינה? אם ההסכם הוא בין המדינה לחברה, מה עניין בחירותיו של האסיר כאן? אני מציע להוסיף גורם נוסף: קיצור שווה יותר כסף, חזרה שווה פחות. עקרון ראשון: כדי לאזן את המוטיבציה של החברה הכולאת להחזיק אנשים זמן רב ככל האפשר, התשלום עבור האסיר מן המדינה יהיה מדורג: בשליש הראשון הוא יהיה גבוה בכ-20 אחוז מהעלות המוערכת, בשליש השני יהיה שווה לה ובשליש השלישי יהיה נמוך מהעלות. במצב זה, תהיה לחברה הכולאת מוטיבציה ברורה לשחרר אסיר כתום שני שליש מתקופת מאסרו (משום שמנקודה זו היא מפסידה כסף על כל יום בו הוא כלוא) כשהשאיפה הזו מאוזנת על ידי השאיפה שהאסיר לא יחזור לבית הכלא. עקרון שני: כאשר אסיר ששוחרר חוזר לבית הכלא, הוא שב לבית הכלא המקורי שלו ושם הוא מרצה את עונשו כשהמדינה משלמת לכל אורך הדרך רק 80 אחוז מעלותו. כלומר, החברה המפעילה את בית הכלא מפסידה מכל יום שבו שוהה עבריין מועד (רצידיביסט) בבית הכלא. הרעיון כאן הוא למנוע היווצרות אינטרס של החברה הכולאת לחזרתו של האסיר לבית הכלא. אם הצעד לא יופעל, ייתכן בהחלט מצב בו מפעילי בית הכלא יוותרו מראש על הכסף מאסיר-משוחרר-שאינו-חוזר וינסו פשוט להגדיל את מספר הלקוחות שלהם שוב ושוב. כאשר אסיר חוזר גורם להם נזק כספי, המוטיבציה שלהם תהיה הפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לא לבטל כל כך מהר את רצונותיו של האסיר. לאסיר שנכלא יש זכויות ומצופה ממנו לחזור לחברה לאחר שירצה את עונשו. במקרים קיצוניים ניתן לקבוע שאדם הוא פסיכופת, והחברה מעוניינת לנתק איתו מגע לחלוטין. לדעתי - במקרים קיצוניים כאלה העונש ההולם הוא עונש מוות, ואז לאסיר באמת לא אמורות להיות כלל זכויות. על פי ההצעה השניה שלך, נראה שכליאה תהיה עסק לא משתלם כלל. למעשה - החברה תרויח רק בשליש הראשון למאסר, ומאותו רגע משתלם שהאסיר ישוחרר, יברח, או ימות. אם הוא חוזר - החברה מפסידה מהרגע הראשון. עדיף לחברה שהוא יצליח להתחמק ממאסר. אינני רואה שום סיבה להטיל עונש על החברה הכולאת. אני רואה בזה פתח לשחיתויות. ההצעה שלי נראית לי סבירה בהרבה ומאוזנת במידה הרצויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האדם הוא פסיכופת מדוע יש להרוג אותו? יש לאשפזו במוסד פסיכיאטרי, לא? <סתם פרובוקציה, אבל אני מניח שאתה מבין למה אני מתכוון> אני מניח שכרופא אתה לא נוהג להרוג חולים שמסוכנים לסביבה אלא לאשפז אותם בבידוד. </סתם פרובוקציה, אבל אני מניח שאתה מבין למה אני מתכוון> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מה עניין שמיטה לשחיטה? העובדה שההפרעה זכתה בשם לטיני אינה מחייבת אישפוז על ידי דוברי מונחים לטיניים. <תשובה לפרובוקציה> כרופא אין לי מנדט להרוג גם את אלה שאני חושב שהיה רצוי להרוג. תפקיד קביעת ההריגה אמור להיות מוטל על הרשות השופטת. את השייח' יאסין היה צריך להוציא להורג לאחר קביעה מתאימה של בית משפט. אם במהלך ההמתנה למשפט היה לוקה במחלה מסוכנת, מן הדין היה לאחוז בכל אמצעי הריפוי כדי שבית המשפט יוכל לצוות על הוצאתו להורג בצורה מסודרת. </תשובה לפרובוקציה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ה"הפרעה" היא "מצב רפואי"? אם כן, מדוע להעניש אדם על מחלתו? <תשובה לחלק מהתשובה> אני נוטה להתנגד לעונש מוות. אני לא חושב שרצוי להרוג אף אחד. במידת הצורך יש להרחיקו מהחברה (כדי שלא יפגע באחרים למשל), אבל איני רואה סיבה להרוג מישהו אם יש דרך סבירה לנטרלו. אם אין דרך סבירה (למשל: מחבל מתאבד, חייל שנלחם מולך בקרב) אז יש מקום להורגו. נדמה לי שבשלב זה יביא כל צד מחקרים שמראים את יתרונות/חסרונות עונש המוות במניעת פשיעה, טיעונים טרנצנדנטליים שונים, או טיעונים על אחוז המפגרים מבין המוצאים להורג בארה"ב. אני מוותר מראש על התת-דיון הזה ומשאיר לך את זכות המילה האחרונה בו. </תשובה לחלק מהתשובה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה מצב רפואי? <המלה האחרונה> תודה </המלה האחרונה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... "מחלה"? יש הגדרה רפואית ל"מחלה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה גם מכיוון אחר. ''גנב'', ככל הנראה, אינו הגדרה של מצב רפואי. ''קלפטומן'' ו''פסיכופת'', ככל הידוע לי - כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכופט בד''כ יודע להבחין בין טוב לרע, ולכן הוא נחשב אחראי למעשיו ובר-שיפוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמציין שוטה הכפר הגלובלי, קלפטומן, פסיכופת ואפילו פדופילים הם אנשים מופרעים, אך ברוב המכריע של המקרים אינם חולי נפש, אחראים למעשיהם ואשפוז בבית חולים פסיכיאטרי אינו הולם את מצבם ואף לא יועיל להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגדרה של ארגון הבריאות העולמי ל"מחלה". אני מתעצל כעת לחפש את הציטוט המדוייק, אך מחלה (disease) היא פגיעה ב-well being הגופני או הנפשי. יתכן שזה נראה במבט ראשון כהגדרה מעגלית במקצת, ולא היא. אם אדם חש בטוב ולא מקנן בו מצב האמור לפגוע בהרגשתו הטובה, הוא בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל מחלות הנפש מתאימות להגדרה הזו? האם יש מצבים שמוגדרים כ"הפרעה" אבל לא כ"מחלה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כן (כלומר: כולן מתאימות להגדרה). הפסיכיאטרית של האייל תתפנה להשיב, כידוע, לאחר צאת השבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש המון מצבים שמוגדרים כהפרעה. אפילו התנ"ך של הפסיכיאטרים, ה DSM-IV, מדבר על Disorders הרבה יותר מאשר על Diseases. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקריטריון המבחין בין Disorder ל Disease במחלות נפש? האם אחד מזכה בהגנה משפטית בעוד האחר לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל''ף, אבל טלי כן, ואם יהיה לה זמן אולי היא תואיל להחכימנו על ההבדל בין הפרעה למחלה. העניין המשפטי תלוי בשאלה אם הנאשם אחראי למעשיו ויודע להבחין בין טוב לרע. אני מנחש ש''הפרעה'' בד''כ אינה מספיקה. בקיצור, כמו בחיים גם כאן אין מנוס מלהסתייע בעו''ד וברופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה בנוגע להקפדה המינוחית בין disease ל- disorder. למשל, schizoaffective disorder היא מחלה משמעותית לכל דבר (מחלה דומה מאוד לסכיזופרניה אבל עם מאפיינים של השפעה על מצב הרוח, בדומה להפרעה דו-קוטבית). יש למעשה שתי אבחנות חשובות בפסיכיאטריה שעוזרות לחלק בין מה שאינטואיטיבית אנחנו מכנים מחלה מול הפרעה. 1) האבחנה הפסיכיאטרית מתייחסת ל"צירים" של תחלואה. יש חמישה כאלה, אבל הרלוונטיים לענייננו הם הציר הראשון והשני. הראשון עוסק בחולי "מוצק" כמו - דיכאון מג'ורי או סכיזופרניה, ואילו הציר השני עוסק במרכיב האישיותי - הפרעות אישיות. לא הייתי מקלה ראש בהפרעות אישיות. חלקן "כבדות" הרבה יותר מהפרעות בציר הראשון, והן גם עמידות בהרבה לטיפול. מצד שני, לפעמים הן חלק כל כך אינטגרלי מהתפיסה העצמית של האדם כלפי עצמו שקשה לכנות אותן "חולי". 2) האבחנה החשובה יותר לעניין התחום המשפטי היא כמו שכתב שכ"ג בין "אחראי למעשיו" לבין "לא אחראי למעשיו". מבחינה פסיכיאטרית המצב היחיד (פחות או יותר) שבו אדם אינו אחראי למעשיו הוא בזמן של פסיכוזה פעילה. וגם אז, ההגדרה לא מאוד גורפת - למשל: אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהיא מרגיזה הוא אחראי למעשיו. אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהוא מאמין שהיא רוצה להרעיל אותו (בהנחה שאין בסיס מציאותי לחשש הזה) לא כשיר לעמוד לדין. אותם עקרונות תקפים גם בנוגע לפגיעה עצמית - החוק היום קובע למשל שאם אדם מרעיב את עצמו למוות (אנורקסיה) אבל הוא אינו פסיכוטי אין אפשרות להאכיל אותו בכוח. אם אדם שאינו פסיכוטי רוצה להתאבד אין אפשרות למנוע את זה ממנו תוך הפעלת כוח, וכן הלאה. ואחרי שהזכרתי מצב פסיכוטי כל כך הרבה פעמים, שוב ברמה האינטואיטיבית - אדם במצב פסיכוטי הוא אדם שיש לו ליקוי משמעותי בתפיסה של המציאות. הוא חושב מחשבות בלתי נכונות ולא ניתן להזיז אותו מהמחשבות האלה גם על ידי שכנוע, והרבה פעמים הוא פשוט חווה את המציאות בצורה שונה (הזיות, בדרך כלל הזיות שמיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה לפני שאת חוזרת לתורנות, ניקח למשל את הקלפטומן. קלפטומן, להבנתי, הוא אדם שיש לו הפרעה מסוימת שגורמת לו לאמץ לחיקו דברים שאינם רכושו אלא רכושם של אחרים, מה שמוגדר כעבירה בחוק הפלילי (<דמיינו קישור לחוק העונשין כאן>). האם ניתן לראות אדם כזה כאחראי למעשיו? מה אומר החוק על הקלפטומן שלפנינו (טוב, זו לא שאלה לרופאים אלא למשפטנים, אבל את מוזמנת לתרום את תשע האגורות שלך) - לדעתי חסר כאן מרכיב הכוונה הפלילית (נו טוב, פתחתי את חוק העונשין. למעוניינים: http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm , סעיף 20). מה דעתך (ודעתם של אחרים) מבחינה מוסרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה חוקית קלפטומן כשיר לעמוד לדין (הוא יודע להבחין בין טוב לרע). אני מניחה (אך איני יודעת בוודאות) כי היותו קלפטומן תשפיע על חומרת העונש, או אפילו על תוצאת המשפט, אבל - שוב - הוא יכול לעמוד לדין. אגב, קיימת אינפלציה בשימוש (המשפטי) במונחים כמו קלפטומן, ''אי שפיות זמנית'' (מונח שאין לו בכלל משמעות מבחינה פסיכיאטרית, אגב), הפרעות למידה, וכו'. המונחים האלה הפכו לאיזשהו ''שק'' כללי להפרעות מגוונות שאינן בהכרח ממוקדות ו''סטריליות'' כמו שאוהבים להציג אותן בבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבטחת לנו פעם משהו על זה? כלומר על ההבדל בין אנשים ששומעים קולות ורואים מראות ומיד נכלאים כלאחר כבוד, לטובתם הם ולטובת סביבתם. לעומץ אחרים, שעל סימפטומים דומים קיבלו את תואר הכבוד "נביא". [ליחזקאל במיוחד היו חזיונות צבעוניים מאוד...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The legal definition differs from the medical one, but I feel kind of ridiculous translating statutory provisions to English on a Hebrew website. In any case, look up the relevant provisions in the penal code; they include illnesses dur to which the person:
A.1. Wasn't conscious of her actions or A.2. Couldn't distinguish between right and wrong or B. Was plagued by an uncontrollable drive to commit the offense. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, פסיכופת אינו חולה נפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצעה שלי רווייה בלמים ומאזנים מתוך הכרה בכך שבישראל קשה מאוד להציב מחסום יעיל בפני פעולה שדולתית מיומנת של בעלי חברות. האפשרות של ''שחיתות'' מצד הגורם הכולא (לגרום לאסיר לברוח או למות או לסייע לאסירים לחמוק ממאסר) נראית לי רחוקה ועקלקלה מדי מכדי שאפשר יהיה לנהוג בה בעקביות. כמו כן, מקרים של בריחה או מוות ניתנים לבקרה בקלות רבה יחסית. ייתכן ולחברה הכולאת ישתלם לסייע לאסיר שמואשם (לדוגמה, לממן סנגוריה ראויה לשמה במקום סניגור ממונה מטעם בית המשפט) אך בכך אין כל רע, כמדומני. אפשר לעדן את מפתח התשלום בדרכים שונות, כדי שלא לגרום לחברה הכולאת להפסיד כסף, אך מאוד לא כדאי לוותר על מנגנון שיתן לה עידוד כלכלי למלא את היעדים הרצויים (צמצום עבריינות מועדת) וינתק אותה ממניעים שאינם מסייעים (כמו הרחבת רשת העבירות שעליהן מוטל עונש מאסר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב גם עונש מוות בבית משפט פרטי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי זה תהיה גם הפרטה של הפשע – במקום פשע מאורגן ובירוקרטי על חשבון משלם המסים, הכנופיות יתחרו זו בזו, ישתפרו וכולנו נהנה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קוראים לזה קפיטליזם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולתגובתך קוראים דמגוגיה של בורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה נקודות: אם ההיבט הכלכלי הוא המכריע אז למה לא בוחרים לבדוק אפשרויות אחרות על פני מאסר שהוא הדרך היקרה ביותר להעניש? דרך זו הוכחה גם כאחת הדרכים הפחות אפקטיביות למניעת פשיעה. הדוגמה הברורה לכך היא ארה"ב שבה יש יותר אסירים יחסית לאוכלוסיה בכל המערב וגם אחוז פשיעה הגבוה ביותר. אני ממליץ לקרוא את המאמר המאלף של ד"ר יואב פלד בניירות העמדה של מרכז אדווה (לא הצלחתי לעשות קישור ישיר) http://www.adva.org/ivrit/pirsumim.html הקביעה החד משמעית במאמר היא שלא הוכח כי בתי הסוהר הפרטיים מביאים לחיסכון כספי כל שהוא. אנסה לצטט את סיכום המאמר: סיכום "כפי שציין שלמה בן-עמי בספרו, הפרטת בתי הסוהר היא המקרה הקיצוני ביותר של הפרטת השירותים החברתיים, המקרה המביא את הגיון ההפרטה עד לגבולו האבסורדי. בניגוד לשאר השירותים החברתיים, אותם החלה המדינה לספק בשלב מאוחר יחסית של התפתחותה, הזכות להעניש מפירי חוק היתה מאז ומתמיד מרכיב יסודי בתפיסת הריבונות של המדינה המודרנית, חלק מהותי מהמונופול שיש לה על השימוש הלגיטימי באלימות. זכות הענישה מסתמכת מבחינה מוסרית על כך שהמדינה היא היא המייצגת את האינטרס החברתי הכללי ואין היא נגועה, תיאורטית כמובן, באינטרסים פרטיקולריים. ההנחה המוסרית-פוליטית היא שהסבל שנגרם לאסירים על ידי כליאתם משרת אך ורק את טובת החברה, ולא את טובתו הפרטית של מישהו. הפרטתה של הענישה משמיטה את הבסיס מתחת להנחה הזאת, על ידי כך שהיא יוצרת לראשונה, באופו גלוי ומוצהר, קבוצה חברתית שיש לה אינטרס כלכלי בגרימת סבל לבני אדם. (זהו אינטרס שונה במהותו מהאינטרס של חברות רפואה פרטיות, למשל, המרוויחות אמנם מטיפול בסבל, אבל סבל שלא הן גרמו אותו.) עבור הקבוצה הזאת, הפשע אכן משתלם. המצב בבתי הסוהר בישראל, ולא רק בישראל, הוא מצב נורא לכל הדעות. אבל הדרך הנכונה לשפר את המצב היא על ידי כך שהמדינה תכיר באחריותה לרווחתם של האסירים אותם היא שלחה לכלא, ותשקיע את המשאבים הדרושים בשיפור התנאים בבתי הסוהר. בנוסף, יש להגביר מאד את המאמץ לחפש דרכי ענישה אלטרנטיביות, שאינן כרוכות במאסר. התנערותה של המדינה מאחריותה זאת על ידי הפרטת בתי הסוהר, איננה תורמת לחסכון וליעילות של ביצוע הענישה וודאי וודאי שאיננה תורמת לרווחת האסירים. במידה שחברות הכליאה הפרטיות אכן מצליחות לחסוך, הן עושות זאת לטובתן הן, ולא לטובתו של משלם המיסים, ועל חשבון האסירים. בדומה להפרטת אמצעי התקשורת האלקטרונית, גם הפרטת בתי הסוהר היא מיכרה זהב לזכיינים. אולם בניגוד לצרכני התקשורת, היכולים להחליט שהם "מתנתקים מהכבלים", האסירים אינם יכולים לשחרר את עצמם מבתי הסוהר. הפרטת בתי הסוהר היא מרושעת במיוחד, מכיון שהיא נעשית על גבה של הקבוצה החלשה ביותר בחברה, קבוצה המהווה "קהל שבוי" במשמעותו המילולית ביותר של הביטוי. זהו צעד הפוגע פגיעה בוטה בעקרונות הדמוקרטיה, שלטון החוק והצדק החברתי, ותורם תרומה משמעותית להתפרקותה של המדינה, לטובת השוק. כל העקרונות המוסריים והפוליטיים האמורים לשרור במדינה הדמוקרטית בכלל ובישראל בפרט שוללים את רעיון העיוועים של הפרטת בתי הסוהר. אסור למדינה להפוך את הפשע למשתלם, לא רק עבור הפושע, אלא גם עבור התשלובת הכליאתית-תעשייתית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו יוצאים לנו מהצלחת ומתירים סחר בסמים המצב בכלא היה משתפר פלאים. אין גוזרים גזירה על הציבור שאין רוב הציבור יכול לעמוד בו. הערה: מעולם לא השתמשתי בסם ואין בכוונתי לעשות זאת לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לא הבנתי את כוונתך. אתה יכול להסביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק נכבד מהפשע בארץ הינו תוצאה מהמחיר הגבוה של סמים מצד הצרכנים אשר נאלצים לגנוב כדי לקנותם ותוצאה של השתלטות גורמי פשיעה על השוק מכיוון שסוחרים מהוגנים אינם יכולים לסחור בהם. אגב, את המקומות הפנויים בכלא יהיה אפשר להפנות לטיפולי גמילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל רוב העבירות בארץ אינן עבירות רכוש וסמים ורוב שוכני הכלא כבר אינם מכורים לסמים. המהפיכה השקטה שמתחוללת בשנים האחרונות מביאה לכך שדווקא עבירות אלימות תופסות מקום רב יותר ויותר. דרך אגב, לא בגלל שיש יותר אלימות אלא בגלל שהיא מדווחת יותר והתגובה המשפטית והמשטרתית הינה חריפה הרבה יותר מבעבר. חוץ מזה, דווקא עבירות האלימות מקושרות היטב לסם חופשי וזול שהוא האלכוהול. אבל כל זה ממש לא קשור לסוגיית בתי הכלא המופרטים שהיא לדעתי פשוט בזיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך סטטיסטיקות? צריך כמובן להוציא מהעניים את הטרוריסטים למיניהם שהם כנראה הרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש לי מידע עדכני יחסית. אני לא מצליח כרגע למצוא את הנתונים הרב שנתיים שמצביעים על התהליך בו יורד אחוז עברייני הסמים ועולה אחוז עברייני האלימות הכלואים. אבל גם הנתונים המוצגים נותנים תמונה די ברורה.בדף שנפתח לחפש את הנתונים לגבי התפלגות כלואים לפי עבירה. נכון לשנה שעברה: מתוך 12,236 כלואים/ות בשירות בתי הסוהר 2003 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום רכוש 817 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום ביטחון המדינה 90 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום מוסר 755 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום סדר ציבורי 1858 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום שהייה בלתי חוקית 911 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום מין 1464 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום סמים 1083 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום גוף אדם 2501 אסירים כלואים בעוון עבירות בתחום חיי אדם 754 אסירים כלואים בעוון עבירות אחרות: כלכליות, מנהליות, מרמה, רישוי, תעבורה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, תודה. בא ננסה לנתח: 4860 הם תושבי חוץ ושטחים. לצורך הפשטות נקזז מה שב"חים ובטחון מדינה ונשאר עם: 2185. רובם בטחוניים (חיי אדם?) מיעוטם גנבים למיניהם. את הישראלים ( ו 2185 חוצניקים) נחלק בצורה גסה בין: לא סמים (מין, גוף אדם, חיי אדם, כלכליות, סדר ציבורי (מה זה?), ומוסר) = 6000 וסמים (רכוש, סמים) = 3467 בצורה סכמטית אני מוריד 2000 חוצניקים מהלא סמים ומקבל 4000 לא סמים לעומת קצת מעל 3000 סמים. אם כן אני אתקן - אם נבטל את עניין הסמים נרוקן 40% מהאסירים שלנו. אם נבטל מהחשבון גם את ערביי ישראל הבטחוניסטים זה יהיה קצת יותר. בכל מקרה מדובר על מסה רצינית מאוד. לגבי נתוני האלימות יש צורך להוציא מזה עבירות בטחוניות אשר אינן שייכות לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הגעת למסקנה שכל עבירות הרכוש מתבצעות על רקע של התמכרות לסמים? לא היו גנבים לפני שהיו נרקומנים? אין כאלה היום? אמנם חלק מעבירות הרכוש מתבצעות על רקע זה. אבל בטוח שלא כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיתוך סכמטי, עבירות רכוש נועדו להשיג סמים, עבירות כלכליות נועדו להתעשר. באותה מידה אפשר לשאול כמה מהאלימות (גוף אדם, חיי אדם) קשור לסמים. אתה רוצה להתפשר על 30% ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים איתם לגבי הניתוח אבל מסכים לאחוזים. כמה יוצא לי מזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפסיק לרדוף אוכלי סמים. יהיה מספיק מקום בכלא לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו נתונים חסרי משמעות משום שהם מוטים באופן חסר תקנה לטובת עבירות חמורות שעליהן מוטל עונש מאסר ארוך שאינו אופייני לא לעבירות סמים ולא לעבירות רכוש. גם כך, אם מורידים מכלל האסורים את תושבי השטחים ועצורים בגלל שהיה בלתי חוקית אנו נותרים עם 7376 אסירים בלבד. מתוך אלו, כמעט חמישים אחוז כלואים על עבירות רכוש, סמים ומוסר (שם אחר לסמים וזנות) פרופר, כשניתן להניח ששיעור לא מבוטל מבין האסורים בתחום הסדר הציבורי, גוף אדם וחיי אדם קשורים גם הם לסמים באופן ישיר או עקיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפזר נתונים שגויים ולא בדוקים. א. עבירות רכוש וסמים מהוות רוב ברור בין העבירות: 243479 מתוך 371,868 תיקים שנפתחו בשנת 2002 הם על עבירות רכוש (יותר מ-65 אחוז) ועוד שישה אחוז הן עבירות סמים. כלומר, עבירות רכוש וסמים מהוות יותר מ-70 אחוז מכלל העבירות. ב. הגידול במספר מקרי האלימות הוא בלוף: אשר לגידול שאתה מוצא במספר עבירות האלימות אותו אתה מקשר בנדיבות לצריכת אלכוהול – שוב מדובר באמירה לא בדוקה. אם משווים את מספר עבירות האלימות מגלים כי העליה היחידה בין שנת 2000 ושנת 2002 היא בסעיף עבירות על חוק הכניסה לישראל (סעיף חדש בבדיקה) כשבכל התחומים האחרים ישנה למעשה ירידה משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמים לא יכולים להיות דבר לגיטימי כמו שרצח לא יכול להיות דבר לגיטימי גם אם נחוקק חוק שמותר לרצוח לכן לא ראוי לתת לגיטמציה לסמים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לא אמרתי לתת לגיטימציה. אמרתי לצאת לאנשים מהצלחת. אני מוכן שתעליב אותם אבל אל תכניס אותם לכלא (פרטי או ציבורי). 2) גם לכלוא אנשים זה לא לגיטימי. 3) אם לא מונעים מאנשים לאכול חזיר שהוא פי אלף יותר מזיק ליהודי, למה למנוע שימוש בסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. חזיר מזיק ליהודי? ברמה ה"רוחנית" או שיש משהו שאנחנו לא יודעים עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעים בוודאי. הרי קבלנו את התורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נקבל לצורך הדיון ש"קיבלנו את התורה", איפה כתוב בתורה שחזיר מזיק ליהודי? מה שאני זוכר זה שנאמר וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם. וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה--טָמֵא הוּא, לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כתוב בדיוק שתי פסקאות מתחת למקום בו כתוב שכדאי להיות עשיר ובריא ולא עני וחולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ניגש לבחינת הגמר בכשלים לוגיים, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק חבל שגם יואב פלד וגם אתה לא טרחתם לעיין בהצעת ההפרטה המבוססת לא על המודל האמריקני אלא על המודל הבריטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כשחשבתי שאני הולך להפסיד, הגיע אורי ונתן נוק אאוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לקבל את עותק הצעת ההפרטה ולבחון את ההבדלים מקרוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, ר' הפרסום הרשמי של שב"ס כאן: בתוך הכתבה, כאילו אין אלוהים או עורך, מופיעים הקשקושים של יואב פלד הזה שמתייחס לפגעי המודל שלא אומץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור ישיר למאמר של ד"ר יואב פלד: http://www.adva.org/ivrit/prisonsPrivatization.htm . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה העיקר בבית סוהר האסירים או החומות אני רוצה לדעת האם ועד כמה זכויות אדם יש לאסירים כי ברור שאסיר אבד חלק מזכויות האדם האם בית סוהר פרטי עלול לאפוך את בתי הכלא לקיטנה או לאפך לאפוך לאקספרס של חצות אני חושב שאסור לתת יד לבית סהר פרטי זה עלול לארוס את עיקרון המידתיות שבעונש ובגלל שזה פרטי לאף אחד לא יהיה ממש איכפת אני חושב שבכלל צריך להפריד בין עברינים כבדים וקלים ומי שהוא עברין כבד פשוט לדון אותו למאסר עולם כי החברה אסורה בידי אותו עברין כל זמן שהוא חופשי. לכן לא לגיטמי לתת לאותו עברין להיות חופשי לאחר שהוא לא מתנהג בצורה שראויה לאדם אולי אני נשמע קצת ציני שאני אומר שאותו אסיר איבד חלק מזכויות האדם אבל אני מאד רציני ואני הסביר. לפי דעתי אדם לא נמדד בגנים של אדם גם לשינפנזה יש קרוב למאה אחוז של גנים כמו לאדם אדם אצלי נמדד במעשים שלו לכן לא כל אחד ראוי לזכויות אדם אני חושב שכל זמן שאסיר נמצא בבית סוהר יש לו לכל היותר זכויות אסיר אבל לא זכויות אדם. בכלל לפני שחושבים על בית סוהר צריך לחשוב איך אופכים אסיר לאדם אחרת מה יעזור כל הבית סוהר. ובקשר מה עיקר האסירים או החומות אני חושב שהחומות זה החלק העיקרי בבית הסוהר והוא חלק ממה שמבדיל בין זכויות אדם לזכויות אסיר. וכמאמר מוסגר אני רוצה לומר שלפי דעתי צריך לקבוע כמה זכויות אדם יש לאסיר עד שהוא משתחרר וככל שהאסיר יתקרב לשיחרור לתת לו עוד קצת זכויות אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאריזונה גרעון של 2$ מליארד, וכדי לחזוך 100$ מליון המדינה רוצה להפריט 9 מתוך 10 בתי הסוהר שלה המאכלסים 40000 אסירים. החידוש הוא שבפעם הראשונה חברות פרטיות יקבלו אחריות על בתי סוהר ברמת בטחון מירבית, כולל טיפול באסירים שממתינים להוצאה להורג. גם מדינות אחרות שכרו חברות פרטיות כדי שיעבירו את האסירים שלהן לאריזונה. השאלה היא אם לחברות פרטיות יש נסיון, יכולת וסמכות לטפל באסירים קשים, ואם חברות שעד כה היו אחראיות לבתי סוהר ברמת אבטחה קלה, יוכלו לטפל בארועים קשים. מעבר לזה עולה שאלת החסכון. מהמחקר האחרון שנעשה ב 2001 ע"י משרד המשפטים עולה שההפרטה חסכה מעט מאד אבל ישנם בתי סוהר בהם היו ארועים קשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל על מספר קצת גבוה יותר של תושבים-באריזונה היו ב-2006 קצת יותר מ-6 מליון תושבים- יש 12220 אסורים (לא כולל פלסטינאים). אמריקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |