|
ההצעה שלי רווייה בלמים ומאזנים מתוך הכרה בכך שבישראל קשה מאוד להציב מחסום יעיל בפני פעולה שדולתית מיומנת של בעלי חברות.
האפשרות של ''שחיתות'' מצד הגורם הכולא (לגרום לאסיר לברוח או למות או לסייע לאסירים לחמוק ממאסר) נראית לי רחוקה ועקלקלה מדי מכדי שאפשר יהיה לנהוג בה בעקביות. כמו כן, מקרים של בריחה או מוות ניתנים לבקרה בקלות רבה יחסית. ייתכן ולחברה הכולאת ישתלם לסייע לאסיר שמואשם (לדוגמה, לממן סנגוריה ראויה לשמה במקום סניגור ממונה מטעם בית המשפט) אך בכך אין כל רע, כמדומני.
אפשר לעדן את מפתח התשלום בדרכים שונות, כדי שלא לגרום לחברה הכולאת להפסיד כסף, אך מאוד לא כדאי לוותר על מנגנון שיתן לה עידוד כלכלי למלא את היעדים הרצויים (צמצום עבריינות מועדת) וינתק אותה ממניעים שאינם מסייעים (כמו הרחבת רשת העבירות שעליהן מוטל עונש מאסר).
|
|