|
||||
|
||||
שוב, מעניין את הסבתא שלי חריגות תקציביות. הבעיה היא שהסטנדרטים שהשרות צריך לעמוד בהם (טכניים, איכות סביבה וכו'..) אמנם כתובים שחור על גבי לבן (או מה שלא יהיה צבעה של חוברת המכרז), אבל הם נשארים אות מתה. הן הזכין והן הרגולטור (וכמוהם גם הציבור) יודעים שהזכיין לא יממש אותם (במלואם), ושהרגולטור לא יכפה אותם (ושהציבור לא יקבל אותם). |
|
||||
|
||||
נגעת בנקודה מענינת, יש כאן אידיליה של חוסר נכונות מצד הזכיין על חשבון הציבור, והרגולטור נוטה לא להתערב יותר מדי (הנ''ל קשור לעיתים בעניני הזכיין...) לדעתי את הנקודה הזאת העיתונות צריכה להעלות ולהציף לתודעה, כמו גם הציבור שנפגע מהשחיתות ואסור לנו לעצום עיניים |
|
||||
|
||||
אתה אכן מתאר מציאות שאני מקווה מאוד שבעזרתו של ירון זליכה תשתנה. נראה לפחות שהוא עושה את הצעדים הנכונים. חוץ מזה, חריגות תקציביות צריכות לעניין את סבתא שלך כי אם יחרגו מהתקציב יצטרכו לקצץ את קיצבת הזיקנה שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |