 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז הנה לפני שאת חוזרת לתורנות, ניקח למשל את הקלפטומן. קלפטומן, להבנתי, הוא אדם שיש לו הפרעה מסוימת שגורמת לו לאמץ לחיקו דברים שאינם רכושו אלא רכושם של אחרים, מה שמוגדר כעבירה בחוק הפלילי (<דמיינו קישור לחוק העונשין כאן>). האם ניתן לראות אדם כזה כאחראי למעשיו? מה אומר החוק על הקלפטומן שלפנינו (טוב, זו לא שאלה לרופאים אלא למשפטנים, אבל את מוזמנת לתרום את תשע האגורות שלך) - לדעתי חסר כאן מרכיב הכוונה הפלילית (נו טוב, פתחתי את חוק העונשין. למעוניינים: http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm , סעיף 20). מה דעתך (ודעתם של אחרים) מבחינה מוסרית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה חוקית קלפטומן כשיר לעמוד לדין (הוא יודע להבחין בין טוב לרע). אני מניחה (אך איני יודעת בוודאות) כי היותו קלפטומן תשפיע על חומרת העונש, או אפילו על תוצאת המשפט, אבל - שוב - הוא יכול לעמוד לדין. אגב, קיימת אינפלציה בשימוש (המשפטי) במונחים כמו קלפטומן, ''אי שפיות זמנית'' (מונח שאין לו בכלל משמעות מבחינה פסיכיאטרית, אגב), הפרעות למידה, וכו'. המונחים האלה הפכו לאיזשהו ''שק'' כללי להפרעות מגוונות שאינן בהכרח ממוקדות ו''סטריליות'' כמו שאוהבים להציג אותן בבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבטחת לנו פעם משהו על זה? כלומר על ההבדל בין אנשים ששומעים קולות ורואים מראות ומיד נכלאים כלאחר כבוד, לטובתם הם ולטובת סביבתם. לעומץ אחרים, שעל סימפטומים דומים קיבלו את תואר הכבוד "נביא". [ליחזקאל במיוחד היו חזיונות צבעוניים מאוד...] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |