 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוחה בנוגע להקפדה המינוחית בין disease ל- disorder. למשל, schizoaffective disorder היא מחלה משמעותית לכל דבר (מחלה דומה מאוד לסכיזופרניה אבל עם מאפיינים של השפעה על מצב הרוח, בדומה להפרעה דו-קוטבית). יש למעשה שתי אבחנות חשובות בפסיכיאטריה שעוזרות לחלק בין מה שאינטואיטיבית אנחנו מכנים מחלה מול הפרעה. 1) האבחנה הפסיכיאטרית מתייחסת ל"צירים" של תחלואה. יש חמישה כאלה, אבל הרלוונטיים לענייננו הם הציר הראשון והשני. הראשון עוסק בחולי "מוצק" כמו - דיכאון מג'ורי או סכיזופרניה, ואילו הציר השני עוסק במרכיב האישיותי - הפרעות אישיות. לא הייתי מקלה ראש בהפרעות אישיות. חלקן "כבדות" הרבה יותר מהפרעות בציר הראשון, והן גם עמידות בהרבה לטיפול. מצד שני, לפעמים הן חלק כל כך אינטגרלי מהתפיסה העצמית של האדם כלפי עצמו שקשה לכנות אותן "חולי". 2) האבחנה החשובה יותר לעניין התחום המשפטי היא כמו שכתב שכ"ג בין "אחראי למעשיו" לבין "לא אחראי למעשיו". מבחינה פסיכיאטרית המצב היחיד (פחות או יותר) שבו אדם אינו אחראי למעשיו הוא בזמן של פסיכוזה פעילה. וגם אז, ההגדרה לא מאוד גורפת - למשל: אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהיא מרגיזה הוא אחראי למעשיו. אדם פסיכוטי שמכה את אמא שלו בגלל שהוא מאמין שהיא רוצה להרעיל אותו (בהנחה שאין בסיס מציאותי לחשש הזה) לא כשיר לעמוד לדין. אותם עקרונות תקפים גם בנוגע לפגיעה עצמית - החוק היום קובע למשל שאם אדם מרעיב את עצמו למוות (אנורקסיה) אבל הוא אינו פסיכוטי אין אפשרות להאכיל אותו בכוח. אם אדם שאינו פסיכוטי רוצה להתאבד אין אפשרות למנוע את זה ממנו תוך הפעלת כוח, וכן הלאה. ואחרי שהזכרתי מצב פסיכוטי כל כך הרבה פעמים, שוב ברמה האינטואיטיבית - אדם במצב פסיכוטי הוא אדם שיש לו ליקוי משמעותי בתפיסה של המציאות. הוא חושב מחשבות בלתי נכונות ולא ניתן להזיז אותו מהמחשבות האלה גם על ידי שכנוע, והרבה פעמים הוא פשוט חווה את המציאות בצורה שונה (הזיות, בדרך כלל הזיות שמיעה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה לפני שאת חוזרת לתורנות, ניקח למשל את הקלפטומן. קלפטומן, להבנתי, הוא אדם שיש לו הפרעה מסוימת שגורמת לו לאמץ לחיקו דברים שאינם רכושו אלא רכושם של אחרים, מה שמוגדר כעבירה בחוק הפלילי (<דמיינו קישור לחוק העונשין כאן>). האם ניתן לראות אדם כזה כאחראי למעשיו? מה אומר החוק על הקלפטומן שלפנינו (טוב, זו לא שאלה לרופאים אלא למשפטנים, אבל את מוזמנת לתרום את תשע האגורות שלך) - לדעתי חסר כאן מרכיב הכוונה הפלילית (נו טוב, פתחתי את חוק העונשין. למעוניינים: http://www.pigur.co.il/law/onesh1.htm , סעיף 20). מה דעתך (ודעתם של אחרים) מבחינה מוסרית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה חוקית קלפטומן כשיר לעמוד לדין (הוא יודע להבחין בין טוב לרע). אני מניחה (אך איני יודעת בוודאות) כי היותו קלפטומן תשפיע על חומרת העונש, או אפילו על תוצאת המשפט, אבל - שוב - הוא יכול לעמוד לדין. אגב, קיימת אינפלציה בשימוש (המשפטי) במונחים כמו קלפטומן, ''אי שפיות זמנית'' (מונח שאין לו בכלל משמעות מבחינה פסיכיאטרית, אגב), הפרעות למידה, וכו'. המונחים האלה הפכו לאיזשהו ''שק'' כללי להפרעות מגוונות שאינן בהכרח ממוקדות ו''סטריליות'' כמו שאוהבים להציג אותן בבית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבטחת לנו פעם משהו על זה? כלומר על ההבדל בין אנשים ששומעים קולות ורואים מראות ומיד נכלאים כלאחר כבוד, לטובתם הם ולטובת סביבתם. לעומץ אחרים, שעל סימפטומים דומים קיבלו את תואר הכבוד "נביא". [ליחזקאל במיוחד היו חזיונות צבעוניים מאוד...] |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |