453 |
|||||
|
המאמר המלא |
פרסומים אחרונים במדור "אוכל ותיירות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ירושלמי ללא תקנה שכמוך! בוודאי שאפשר להחמיץ עגבניות, אפילו בבית: קח עגבניות ירוקות (או אדומות בהירות) קשות מאד, צנצנת גדולה, כמה שיני שום מקולפות, גרגירי פלפל ופלפל חריף אדום (אופ'), שים את הכל בצנצנת, כסה במים עם כמה כפות מלח, חכה שבוע (שים את הצנצנת במקום חם ומואר)ואז תקבל מעדן מדהים. אגב, מישהו מכיר דרך לעשות עגבניות חמוצות בסגנון רומני (אלו עם הטעם המיוחד שמזכיר סודה)? לפי דעתי 'קורונה' היא הבירה המתאימה ביותר לאלו שלא אוהבים בירה, למרות שהייתי ונשארתי חסיד של גינס (רק בחבית!) |
|
||||
|
||||
היכן שהיא אינה מפוסטרת. קורונה מתאימה לאנשים שלא אוהבים את החיים. |
|
||||
|
||||
היייי! אני מנסה כבר הרבה זמן להבין למה הטעם שם שונה כל כך. תמיד חשבתי שזה האווירה, אבל פיסטור? אתה בטוח? |
|
||||
|
||||
At the Dublin plant, Guinness uses a flocculent head-forming ale yeast, while at the Park Royal Brewery the company uses a pure ale yeast that is nonflocculent. Bottled Guinness for Ireland is not pasteurized, whereas for other markets it is. Draft Guinness for Ireland and the American markets is flash pasteurized
|
|
||||
|
||||
רגע, אני דיברתי רק על גינס מחבית. גינס מבקבוק זו תועבה ברמה בינלאומית, מות תומת. ההבדל הזה נכון גם לחביות או רק לבקבוקים? לאן משווקת המבשלה השניה (Park Royal), ואיפה היא נמצאת? ואם כבר אני מכה מומחה, מה ההבדל בין pasteurizing ל-flash pasteurizing? |
|
||||
|
||||
והתנועה הרבה יותר חלקה, למשל, מ-GIF pasteurizing. סליחה, טעות, אני לא באמת פה. |
|
||||
|
||||
אפשר להשיג גיניס לא מפוסטר גם בחבית, לפחות באירלנד ובכתובת אחת בניו יורק אליה הבירה מגיעה באפיקים מיוחדים, אבל יכול להיות שהתקן לפיסטור בזק בארה"ב הוא שונה מזה האירופאי ושמה שנמכר בתור "לא מפוסטר" הוא בעצם מפוסטר טיפונת. בדיוק לפני שבוע יצא לי לחוות את החוויה הלא נעימה של שתיית גיניס באירופה ואחר כך כאן (בארה"ב) - גורם לך לרצות להטביע את יגונך באיזו בירה בלגית מתחכמת. אני מסכים שגיניס מבוקבק הוא נתעב ומתאים אולי להכנת תבשיל טלה בגיניס, אבל סביר מאד שהגירסה הלא מפוסטרת גרועה פחות (לפחות בבירה שאני מכין, אני מעדיף לא לפסטר בכלל ולשלם בכך שהיא מתקלקלת מהר). פארק רויאל נמצאת כמובן בלונדון, לא יודע לאן הם משווקים אבל אני חושב שקראתי שיש להם שם את מחלקת מורשת הקרב של גיניס, הם אולי ידעו לענות לך במדוייק :-) יום טוב והמשך שתייה מהנה. |
|
||||
|
||||
Paddy Reilly's Music Bar בתפריט:Second Avenue at 29th Street רק גיניס, קר או חם, או סיידר מבוקבק. אין אוכל, אבל אפשר ונהוג להזמין לשם פיצה. התשלום במזומן ללא מס. בכרטיס אשראי עם מס. הופעות של להקות איריות חובבניות להפליא. בקיצור, אמריקה... |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש זהות כמעט מושלמת בין אנשים שלא אוהבים בירה לאלו שלא אוהבים את החיים. |
|
||||
|
||||
למען האמת, כל האנשים שאני מכיר שלא אוהבים בירה (ויש לא מעט כאלו), דווקא אוהבים מאוד את החיים. אבל בירה, כאמור, זה איכס. אני גם לא אוהב מיץ אשכוליות (כי גם זה מר), אבל עדיין אני אוהב את החיים. |
|
||||
|
||||
אהם. (מצביע) |
|
||||
|
||||
חברות, חברים - הבירה הטובה ביותר בעולם הינה, אך ורק, הבירה הסלובקית. שניים-עשר אחוז אלכוהול!! זו בירה! אח, לו רק אפשר היה להשיג זאת בארץ... כל יתר הסוגים של - יענו - """בירה""", הנמכרים כאן, היו נכחדים כבר מזמן!! :-)) כן, בירה סלובקית, יין הונגרי... *אלו* הם החיים הטובים!! שלכם, דני האדום. |
|
||||
|
||||
אל תשכח לשנות את שמך ל-''דניאל קלטי (הבורגני המושחט)'' |
|
||||
|
||||
:-)) LOL LOL LOL דני.
|
|
||||
|
||||
I get my Slovak beer in "The Nest".
A wonderfull pub, in northern Dizzingof, which has 100 types of beer, most of them from eastern europe. |
|
||||
|
||||
כמובן - אלא שהן לא שלמות. שמים עגבניות (ירוקות!) בצינצנת, שום שמיר (והרבה) ומלח, ומכסים. מערבבים מדי פעם. אחרי כמה ימים, זה מוכן. |
|
||||
|
||||
עכשיו נשאלת השאלה: מאיפה להשיג עגבניות ירוקות..? :-/ |
|
||||
|
||||
אחת לכמה חודשים יש איזה שבוע שבו יש בסופר רק עגבניות ירוקות - תשכח מסלט ותחשוב חמוצים (ואם ברומנים עסקינן, אפשר לחשוב גם על ממולאים). (: |
|
||||
|
||||
אתם עוד לא יודעים שבתל אביב למשל הולכים לבלות במסעדה ובחיפה הולכים לאכול טוב ? תגובה קודמת השתמשה במילה רומני. למשל, המסעדה הרומנית הטובה ביותר בין בוקרשט לבאר שבע נמצאת בחיפה. אמיתי. היא נראית כמו מסעדת פועלים משנות החמישים, המחירים מאותה התקופה והאוכל... הם מספקים קיטרינג לגן עדן. אז מי שאוהב אוכל טוב, בלי קשר למה אתה לבוש ואיך אתה מתאפר, חיפה זה מהקום עבורו |
|
||||
|
||||
ולא להמליץ על קפה-גלידה. כן, אותה מסעדה רומנית מיתולוגית, מגישה אוכל די רע. ורחוק מלהיות זול. בכלל, המצב בארץ הוא שמסעדות רומניות שונות ממסעדות מזרחיות בדבר אחד בלבד - אתה מקבל איקרא במקום חומוס. יש עוד הבדל, בעצם, כשאני חושב על זה. האוכל מודש עם הרבה פחות נשמה. כן, לא נהניתי, לא שבעתי, המים היו מלאי אבן, וגרוע מכל - זאת היתה ארוחה משפחתית. המשפחה שלי? לא נערב אותם, אבל לא הכל אצלנו זורם על גבי איקרא שקט. התירוץ היחידי שאני יכול להעלות, הוא שאולי צ'אושסקו אסר על יהודים שידעו לבשל לצאת מרומניה, ושלח הנה רק את אלו שיודעים לשרוף סטייק על המחבת. |
|
||||
|
||||
בחכמתך נמנעת מלציין דואל, כך שכוחות הסקוריטטה לא יגיעו שלוחח איתך על מה שכתבת.... אם אתה רציני, הצע נא מסעדה רומנית טובה יותר מזרחית = רומנית ? נו, באמת. הטעמים שונים לחלוטין |
|
||||
|
||||
למשפחה רומנית גאה, הרי שאני סבור שאתה צודק. מסעדות מזרחיות מגישות אוכל עם טעם "שונה". "טעים יותר", הוא הביטוי בו אשתמש. התפריט נראה אותו דבר, גם במסעדות רומניות, וגם במסעדות מזרחיות, סליחה. להמליץ על מסעדה רומנית טובה? לא זכורה לי אחת כזאת. טענתי היתה שאף רומני שיודע לבשל לא הותר לצאת מרומניה. רק רציתי להזהיר את קהל הקוראים מן הנזק הידוע בכינויו קפה-גלידה. המנות היו קטנות ובלתי מספקות, המים היו מלאי אבנית, הבשר לא היה טעים, והמלצרים היו יותר חמוצים מהמלפפונים. אני עדיין זוכר את התור שעמד בחוץ, והמתין שיתפנה מקום. למה הרומנים הללו עושים זאת לעצמם? |
|
||||
|
||||
אני יכול להמליץ לירושלמים תאבי אוכל רומני על חוויה אותנטית: מסעדת "simi grill" ברחוב ניסים בכר בירושלים. המסעדה מגישה מנה אחת בלבד- קבב וכן בנוסף, מגוון רחב מאוד של אלכוהול זול. על איכות המקום תעיד העובדה שהוא מלא בכל עת ברומנים שיכורים, שנראים תמיד מאוד שמחים. בעל הבית (ששמו ברי) טען באוזני שהקבב שלו הוא הקבב הרומני האמיתי, שבכלל לא מכינים אותו מחזיר אלא מעגל. הוא די טעים ודי זול ומומלץ למי שרוצה לגוון מהמעורב בסטקיית חצות, שנמצאת מעבר לפינה. |
|
||||
|
||||
האם הרופא ועורך-הדין הן דמויות תומפסוניות? או, מה המרחק מחיפה ללאס-וגאס? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דמויות תומפסוניות הן דמויות ע"פ הדגם שיצר הסופר הנודע האנטר ס. תומפסון ביצירותיו השונות, בעיקר ב"פחד ותיעוב בלאס-וגאס" (Fear And Loathing In Las-Vegas), המלוות את הסופר לאורך מסעותיו המתועדים ונמצאות היכן שהוא בקו התפר הדק שבין המציאות, ההזייה הפסיכדלית (מונעת הכימיקלים, Mind You), והאיג או האלטר-אגו של הסופר עצמו. |
|
||||
|
||||
הרופא הוא בבירור איזושהי אנלוגיה לא ברורה לד"ר ווטסון. :-) |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לתחנה המרכזית בחיפה, לדעתי אוניברסיטת ב"ש לוקחת ובגדול. אגב, זו ההזדמנות לשאול - מה קרה לווילה רוז הנהדרת, ששכנה ליד הסינמטק? |
|
||||
|
||||
או שלא הית בשניהם או שאת לא מבינה את חשיבות הבנייה הבאר שבעית, כיוון שבנייני הבטון המכוערים הללו מתוכננים כדי להשאר קרים גם בימי החום הלוהטים ביותר והם ממלאים את תפקידם בצורה הטובה ביותר. הת''מ בחיפה מכוערת סתם. |
|
||||
|
||||
למרות שבאילת, ימי הקיץ החמים יותר חמים, ופה אין שום דבר *כזה* מכוער. אפשר פשוט לבנות קירות עבים במיוחד, לא חייבים להשאיר אותם חשופים ומכוערים. לי נראת סבירה יותר התאוריה שבגלל שאין שום כיסוי על הקירות, אין שום כיסוי שצריך לתחזק. ושזו הייתה האופנה, כשבנו את הקרייה החדשה. |
|
||||
|
||||
כל ניסיון לפרש את כיעורה השיכוני של מרבית חיפה, מבלי להתייחס לקונטקסט ההררי הכולל, נדון מראש לכישלון. כל מי שעיניו בראשו ומנוע רקטי אינו בין רגליו הבחין ודאי ברעיון הנואל של מיקום עיר במורד מדרונות, או ליתר דיוק - במעלה ההרים. הן טרם תקופת המנדט לא היה באיזור אלא כפר קטן, במקום בו שוכנת היום אותה תפרחת אורבנית ביזארית. תאמרו אולי שמיקום העיר ראשיתו בטעות, אך בכך חבויה יומרה להבין בתכנון-ערים דבר-מה שמומחים לדבר לא הצליחו לתפוס. תאמרו שלמתכנני העיר לא היתה מודעות לבעייתיות בדידוש בעלייה (בפרט נוכח הפיח מהמפעלים הפטרוכימיים שמוקמו על אחד האיזורים היפים בארץ, בדימוס), אך אם כך כל שעליך הקורא לעשות הוא להתקשר עמם ולספר להם על כך. לא ולא ידידי - חיפה, על עליותיה המופרעות ומפעליה הפטרוכימיים, נבנתה במתכוון ובזדון, וכל שנותר לנו הוא לנסות להבין את המניעים. איזו יצר נקמני אפל התבשל בלבו של אותו מתכנן-ערים מנדטורי? איזה יליד מקומי שרט לו את האוטו? על כך אבקש לשמוע מכם. תאמרו - אבל נשר עוד יותר אנטי-אנושית. ועל כך אענה - נכון, ואת נשר יש להפציץ, שנאמר "est neshera delenda est" או משהו כזה. (פרפראזה עצבנית למאמרי שאינו מתפרסם). |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שבנייני הבטון המכוערים בב"ש הקלו על סבל החום. מה שכן זכור לי הם פתרונות אחרים (כמו כניסה למקלחת בבגדים ונעליים לפני היציאה מהבית, מה שכמובן התייבש עוד בטרם הגענו לאוניברסיטה). גם בתחנה המרכזית בחיפה (שבה, אודה ואתוודה, הייתי לפני כשבוע), לא חשתי בהקלה מסויימת בימי חום; אולי טענותיך היו נכונות אם היו לדבר המפלצתי הזה כמה קירות, מה שהיה מונע מרוח חמה ומציקה להיכנס. אגב, אשמח לקבל הסבר למה בשביל לשמור על קור הבטון חייב להשאר מכוער, ולא יכול להיות בטון יפה (צבוע, למשל). אבל חבר'ה, מה עם ווילה רוז??? |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על זה, ברגע שיוצאים עם שיער רטוב (וכנ"ל גם לגבי בגדים, פנים, וכו'), הרי שכולך מתמלאה חול וחול. למה לעשות את זה? |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שהתמלאתי חול. האמת, לא זכור לי שהיתה רוח בכלל באותה תקופה, האוויר די עמד... אח, קיץ בבאר שבע... |
|
||||
|
||||
חוץ ממצב של סופות חול מעיקות (שמבטלות כל כוונה מוזרה לנקות את החדר) |
|
||||
|
||||
וילה רוז נסגרה, די ממזמן (לפחות שנתיים), ולפחות חצי שנה מאוחר מידי. בחודשיה האחרונים היא היתה פשוט פיכסה וחבל על הזכרונות שנהרסו. |
|
||||
|
||||
(לאחר חיבורה לתלפיות של התגובה ובטרם פרסומה, גיליתי שליאור גולגר, איך לומר זאת בעדינות, חולק עלי; ובכן, מהערה לאדם הופכת התגובה הזו לקונטרה בוטה לליאור. אם כי יש לציין שאני כותב מהיבט אסתטי בלבד, ומתעלם משיקולים פרקטיים נחותים של הליכה, נסיעה וחיים בכלל). התחנה המרכזית בחיפה היא אכן כאב-עיניים מסוים; אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע, ואכן יש אכן הרבה יותר גרוע: מגדלי חוף הכרמל, קניון חיפה, מרכז הקונגרסים, מלון הולידיי אין במרכז הכרמל, חלק מבנייני קריית הממשלה החדשה, ועוד כמה פשעים נגד האנושיות, פשוט משוועים לאיזה סקאד (סדאם סדאם, יא חביב, אתה מקבל הזמנות?) ולמרות כל זאת, במה שקשור ליופי, אני נוטה להיות יותר נלהב מאדם: ירושלים היא אולי העיר הכי יפה בעולם, אבל חיפה היא העיר הכי יפה בארץ. אעיר מייד כי הלוקאל-פטריוטיזם שלי מוגבל לענייני יופי; עניינים אחרים גורמים לי להעדיף את תל-אביב, או ירושלים, או ניו-יורק (למשל, זה שהחיפאים סתם חיים את חייהם, מה שאדם משבח...). אדם ציין את המראה של גני הבהאים מהמושבה הגרמנית (מלמטה); אוסיף את המראה של אותם הגנים מלמעלה, מטיילת לואי, ואת שאר הנוף מטיילת זו. ועל מקדש הבהאים והמדרון שממערב לו מומלץ להציץ גם מסמטאות ואדי ניסנאס. בכלל, ואדי ניסנאס זה לא רק פלאפל: יש שם המון בתי אבן מקסימים (ואמנות סביבתית ברחובות). בתי האבן המקסימים מתפשטים ברדיוס גדול מסביב, למטה לרח' אלנבי ועד המושבה הגרמנית ומעבר לה, ולמעלה לשד' הציונות ורח' הגפן. הדר מכוערת? היטיבה לציין אסתר זנדברג, שהדר היא ממוקדי העירוניות הנכחדים בארצנו: יש שם עדיין חנויות ולא רק קניונים, רחובות ולא רק כבישים. אבל מעבר לזה, הרם את עיניך מעבר לגובה החנויות; תגלה בתי אבן יפים לא פחות מאלו שלמטה. נסה, למשל, את רח' פבזנר השקט והירוק, את הטכניון הישן, או את חסן שוקרי בואכה מגדל הנביאים. ואפילו מגדל הנביאים הזגוגיתי עצמו. בכל אלו (למעט המושבה הגרמנית) יש מידה מסוימת של הזנחה; אבל בינתיים ההזנחה היא כזו שמוסיפה לחן של המקומות (אלו מקומות יפים ש*חיים* בהם, לא סוכריות עטופות צלופן לתיירים – ע"ע יפו העתיקה או משכנות שאננים). הזנחה של ממש יש בואדי סאליב – אני מוצא את המוזנחות הזו מהממת ביופיה, אבל זה כבר עניין של טעם. וזה כבר לכל טעם: המדרון אל הים מכנסיית הסטלה מאריס, המרהיב מצפון ומדרום באופנים שונים לחלוטין; והמדרון החצי-פראי מעל הכביש בין נוה-דוד למת"מ (עכשיו, למשל, הוא מלא פרחים). הו, והנוף מקומה 30 של האוניברסיטה (יום אחד מישהו יגלה את זה מבחינה תיירותית: לבטח אחת האטרקציות הגדולות בארץ!), או אפילו ממגרש החנייה שלה, ובניין האוניברסיטה עצמו (טוב, גם עניין של טעם). וזה שגם בשכונות של אמצע העיר (רוממה!) אתה תמיד בטווח עין מקטע של יער טבעי, עם תנים ונמיות. ויש בחיפה כמה דוגמאות מופתיות לבנייה צפופה (שיכונים) שמשתלבת בהר בצורה נעימה מאוד לעין: האזור שממזרח להדר לכיוון הטכניון, וממערב לגנים הבהאים, ועוד יותר מופתי, האזור של נוה שאנן מעל אבא הלל סילבר (הבט בו מהכביש בין רוממה להדר, עם ואדי רושמיה המדהים מתחתיו, רק הסתר עם היד את הגרנד-קניון, זו היבלת הענקית שבתחילת הואדי). השווה אותם לשכונות החדשות בירושלים, היציקות האיומות של בטון-ואבן-ירושלמית שאונסות כל ראש הר מסביב למשוש תבל. וגם הרחובות מחופי האורנים שיורדים ממרכז הכרמל. בעצם, אני לא חושב שיש בחיפה מוקדים אמיתיים של כיעור, להוציא הבניינים מתחילת התגובה – אפילו לאזורים לא מרשימים, כמו אחוזה או הכרמל הצרפתי, יש חן שקט. אני אמנם גר באחד היוצאים מהכלל... (רמת אלמוגי; שכונה עשירה וחדשה, שמזכירה לי את ירושלים החדשה במירעה). ותקפצו להגיד שלום כשאתם באים. |
|
||||
|
||||
קודם כל - צודק. אנשים פשוט לא מעריכים את יופיה של חיפה. רמת אלמוגי אמנם לא לבד (יש עוד כמה שכונות יוקרה חדשות ראויות לגנאי), אבל בכל זאת. לרשימת הדברים היפים, הרשה לי להוסיף את נווה שאנן (בעיקר אזור רח' הגליל והתיכון). ואם בנוף עסקינן, אני אישית נפעם כל פעם מחדש בדרך פרויד. כביש מתיש ומשמים כשמטפסים בו, אבל כביש מהמם ומהנה כשיורדים במורדו, כשהרגל מלטפת את דוושת הבלם באופן מתון-עד-אגרסיבי. מאחרי כל עיקול מסתתר נוף הים, ואתה נמצא בדיוק בגובה המתאים, ומשנה זווית תצפית בתדירות המתאימה, כדי לתפוס - כמעט תמיד - השתקפות נפלאה של השמש מעל הגלים. רק זהירות, לא להביט יותר מדי למטה: ממתינים שם "הצפרדע" ו"דרקון הקשקשים", הלוא הם מרכז הקונגרסים וקניון חיפה, שתי מפלצות ארכיטקטוניות, זו מול זו, מתחרות מי מגעילה יותר. הן דוחות גם מקרוב וגם מרחוק. לידם נסתיימה בניית הקניון החדש, "קסארה" - סביל מרחוק, מטופש מקרוב. ולסיום - כמו אדם, וכמוך, גם אני חושב שמעטים הרחובות בארץ שיכולים להתחרות בשד' בן-גוריון - במבט מלמטה, מהמושבה הגרמנית, אל עבר המקדש הבהאי על שבעת הטראסות המתנוסס למעלה, או במבט מלמעלה, מטיילת לואי, אל עבר הרחוב, בתי המושבה, והנמל. |
|
||||
|
||||
אני מריח עודף חיפאים! ואיך שניכם כשלתם מלהזכיר את בת גלים (חרף הקזינו ההרוס) המדהימה? באמת, יש בחיפה עודף של תפלצות ענק מכוערות. אבל שום דבר שמנתח פלאסטי עירקי זהיר לא יוכל להסיר. |
|
||||
|
||||
נו טוב, על זה כבר כתב אלתרמן אולי יש יפות ממנה אך אין יפות כמוה |
|
||||
|
||||
ואיך אפשר בלי להזכיר את הערוצים הירוקים של חיפה, עם המעיינות שבהם? מי שלא שחה ביום קיץ חם בבריכת עין משוטטים או שיכשך רגליו בניקבת עין קדם פשוט לא מכיר מספיק את חיפה. וכמובן הנימפיאות הפורחות בקיץ בעין אחוזה - רק 15-20 דקות ירידה ממרכז חורב. והשביל היורד ממנזר הכרמליתים למערת אליהו גם הוא פינה מדהימה שאין דומה לה במדינת ישראל. והערה כללית יותר: במאמר נטען שחיפה אינה עיר קדושה למעט הבהאים. זה אינו נכון. בעיר יש את "מערת אליהו" הקדושה ליהודים, מנזר הכרמליתים (סטלה מאריס) והמרכז האחמדי בשכונת כבאביר - שאת מסגדיו אפשר לראות בנקל מכביש החוף. |
|
||||
|
||||
האם אתה זוכר את אחת הקללות לאמנים של דן בן-אמוץ? הלוואי שתזכה בפרס חיפה לציור ותצטרך לצייר פורטרטים של אבא חושי כל חייך |
|
||||
|
||||
במה חטאתי שזכיתי לתגובה כזו? |
|
||||
|
||||
עמית, מה הרגישות הזו לאנקדוטה היסטורית שכוונה לגרות את מיץ הסנטימנטליות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני יכול לתמוך (סוף סוף) בעמית בעניין עין משוטטים. יש עכשיו בנחל (שיח) ועל ההר מרבדים עוצרי נשימה של עכנאי, בין שאר הפרחים. עכנאי, למי שתוהה, זה לא רק משהו עם תנור - גם פרח ורוד-סגול-כחול. |
|
||||
|
||||
וכמובן, ''תנורו של עכנאי'' עשוי חימר מעוגל ומלופף, כמו נחש. |
|
||||
|
||||
אינני מסוגל להתווכח עם הנקודות שהעלת כיוון שהן חינניות גם בעיני. אנסה להתקפל על כן באמירה שחיפה מקום רווי יופי, אך כמקום מגורים היא רעיון זדוני. נשר לעומתה יפה רק היכן שאיננה, דהיינו באי-אלו נקודות ירוקות שעדיין לא נכבשו לשיכון, ולכן ראויה להשמדה. מן הסתם עלי לחזור על הסיומת delenda est... (עם זאת אודה ואתוודה שלא ראיתי בנו"ש ולו שיכון אחד המשתלב היטב עם הנוף, או לפחות מסתתר היטב. כנראה שהוא התחבא מאחורי שיכונים נסתרים פחות). |
|
||||
|
||||
העניין הוא שאני לא חושב ששיכון צריך להסתתר כדי להשתלב עם הנוף. מותר לו להגדיר מחדש את קו הרקיע. רק שיעשה את זה יפה... אני לא בטוח שאני יכול להסביר (ומוכן לעשות זאת בפרהסיה) למה בעיני המראה של נו"ש המערבית מעבר לואדי רושמיה הוא יפה, ושל רוב השכונות החדשות בעיה"ק לא. ישפוט הציבור. חיפה כמקום מגורים? כן, היה יכול להיות יותר טוב. היה הרבה יותר טוב אם היתה רכבת תחתית. רגע, יש רכבת תחתית! היה הרבה יותר טוב אם היא היתה רלוונטית לחיפאים. הלב נחמץ: צריך כל כך מעט, יחסית, כדי לעשות אותה רלוונטית! ואף אחד אפילו לא מדבר על זה. האם מהאייל תצא הקריאה? (קולות גיחוך מהמקלדת) |
|
||||
|
||||
הכרמלית היא כלי נפלא לתיירים בחיפה - הקירבה בין התחנה התחתונה שלה לתחנות הרכבת והאוטובוסים הראשיות מעידה על חשיבה תכנונית-אורבנית יוצאת דופן במקומותינו; גם התחנות שלה לאורך הדרך ממוקמות כראוי (רק חבל שהשמות שלהן לא ברורים תמיד). מנושא לנושא - איפה אפשר לשתות קפה טוב של ערב מוקדם או אחר הצהריים באיזור המושבה הגרמנית ? המלצות יתקבלו בברכה. (אם מישהו מעוניין להצטרף אליי ביום חמישי, הוא מוזמן) |
|
||||
|
||||
איזבלה, במושבה הגרמנית. מסעדה נהדרה. אה? קפה? מה? לו'דע. |
|
||||
|
||||
הקו הקיים הוא אכן טוב ככל שיכול להיות קו אחד. כמובן שהוא טוב כמעט רק לתיירים - חיפאים צריכים להיות מאוד בני מזל כדי שהוא במקרה יתאים לשנע אותם מהבית לעבודה. כל מה שצריך כדי לפתור את זה הוא להוסיף עוד קווים/תחנות: נגיד, זיו, מת"מ וחורב, בתור התחלה. זאת השקעה לא קטנה, אבל הרי המחסום הפסיכולוגי כבר שבור: יש כבר תחתית! יש לשים לב כי בגלל הגאוגרפיה שלה, בחיפה יש יתרון יחסי עצום לתחתית על פני מכוניות ואוטובוסים: בגלל השיפועים, הדרכים בחיפה ארוכות להחריד. |
|
||||
|
||||
האם ה"כרמלית" היא רכבת? לתומי חשבתי שמדובר בקרונות נגררים (משהו שמזכיר יותר רכבל תת-קרקעי), כלומר - אין להם יכולת תנועה עצמית או קטר שמושך אותם. |
|
||||
|
||||
(זה לא משנה למיני-דיון שהיה כאן, נכון? זה סתם לידע כללי?! רק מוודא.) האמת, נדמה לי שאתה צודק. איך זה ב"רכבות" תחתיות אצל הגויים? האם אפשר בכל זאת לקרוא לזה רכבת תחתית, תוך הרחבת המושג "רכבת"? |
|
||||
|
||||
(זה כן, כיוון שזה אומר שאי אפשר "לפתח" או "להרחיב" את הכרמלית אם רוצים שתהיה בחיפה רכבת תחתית. מה שכן - יש כבר מנהרה אחת, ואולי היא אפילו מספיק רחבה בשביל רכבת). ברכבת תחתית יש מסילות שעליהן נוסעים קרונועים חשמליים, מה שמאפשר גמישות רבה יותר במסלולים ובלוחות הזמנים מאשר ב"רכבל ממונהר". ובתשובה לשאלתך: אפשר, במסגרת הרשיון הפואטי (ככה אומרים?) לקרוא לזה רכבת תחתית, שהרי כבר נאמר: "חיפה, חיפה - עיר עם תחתית". |
|
||||
|
||||
לא בטוח שאני מבין את הבעיה. כל מה שצריך מבחינתי הוא להוסיף קווים, שבהם ינועו איכשהו דברים גדולים עם אנשים בפנים, לא חשוב איך, ש''במקרה'' יהיו להם תחנות משותפות עם התחנות של הכרמלית הקיימת. דרישה מהאנשים להחליף קו בנסיעה באחת התחנות היא נפוצה ומקובלת בתחתיות שראיתי בגולה. |
|
||||
|
||||
ברור שאפשר לבנות בחיפה רכבת תחתית "אמיתית" ואפילו לסדר שהיא תעצור בתחנות של הכרמלית כדי לאפשר connection. זה קל ופשוט לביצוע בדיוק כמו פרוייקט הרכבת התחתית בת"א. מה שאי אפשר לעשות עם הכרמלית הוא להרחיב את השירות תוך שימוש בתשתית הקיימת. כרגע זה באמת רכבל, כלומר הקרון שגולש כלפי מטה מייצר אנרגיה המשמשת לדחיפת הקרון שנוסע כלפי מעלה. אין לכרמלית יכולת לנסוע לשום מקום שאינו על הקו הישר בין מרכז הכרמל לתחנה הסופית בעיר התחתית, אלא אם יגביהו פתאום את ההר או ינמיכו את הים. |
|
||||
|
||||
אמממ... אז אתה רוצה להגיד שיש פרפטום מובילה, ובנו אותה בחיפה? הגניוס היהודי בפעולה, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
נא עזרו לאייל המבולבל: האם רכבל שעולה/יורד בהר צורך פחות/יותר אנרגיה מרכבל דומה שנע במישור אחד (למשל, כזה שחוצה ערוץ - יש כאלה)? במלים אחרות: יוקם עוד "רכבל" פרימיטיבי תת קרקעי מתחנת גן-האם של הכרמלית אל מרכז חורב (נגיד), ומשם "כרמלית 2" למת"מ. בעצם, מאוד יכול להיות שלקו מחורב למת"מ יהיה ביקוש גם בלי הקו שיחבר אותו לגן האם. |
|
||||
|
||||
אולי לחיפאים הוא לא משהו. אבל ל''תיירים'' שמגיעים ברכבת, ורוצים להגיע לסינמטק, ובין סרט לסרט לשתות משהו במצדה, היא פשוט אידיאלית. |
|
||||
|
||||
הכי מוזר זה שתחנת מצדה היתה שם עוד בכלל לפני שהיה משהו במצדה. פשוט חייבים בגלל מבנה הרכבל לשים תחנה מול תחנה, במרחקים שווים מקצות הקו, ולכן חייבים את מצדה כדי לאפשר תחנה ברחוב הנביאים. אין שום סיבה אחרת לתחנה כמובן, עד שפרחו סביבה חמישה בתי-קפה והצדיקו אותה. |
|
||||
|
||||
והים, הים, אח... הים... כבר ברכבת בדרך לחיפה אפשר להתענג על תחילת קצהו של הכחול המרצד בכסף. בכל פעם מחדש, כשאני מגיעה לחיפה ברכבת (כן, אני לא חיפאית, לא כמו כל המשוחדים האלה למעלה), מתחשק לי לרדת בחוף הכרמל ולתת למים ללחך את רגלי, במקום להמשיך הלאה לעיר. כמה כיף לכל עובדי מת''מ, שיכולים לרדת לאכול את ארוחת הצהרים שלהם ליד הים. |
|
||||
|
||||
שלוקחים פלאפון ולפטופ, והולכים לעבוד מן החוף... |
|
||||
|
||||
תאמין לי, הייתי שמחה מאוד אם היה לי חוף ללכת לעבוד בו (או לחילופין לפטופ לעבוד איתו...). |
|
||||
|
||||
לפחות בתקופה בה אני עבדתי במת"מ, הטיול היומי שלנו – אחרי האוכל – היה *כמעט* עד חוף הים. כמעט, כי בדרך עוברים פסי הרכבת... וכדי לחצות אותם (מבלי לטפס על גדרות) ולהגיע לחוף ממש, כבר מדובר בטיול הרבה, הרבה יותר ארוך. |
|
||||
|
||||
אז תרשה לי לגלות לך שאם לא הולכים דרך תחנת הרכבת אלא דרומה יותר, אפשר לחצות בנקודה מסוימת מתחת לכביש, והטיול מתקצר. וחוצמזה, כל הכיף הוא לאכול ליד הים. |
|
||||
|
||||
היכן בדיוק? עבדתי קרוב לשער הדרומי של מת"מ (בנין IBM), כך שהטיול שלנו היה כולו מחוץ למת"מ, עד לפסי הרכבת. לא מוכרת לי שם נקודת מעבר. אולי את מתכוונת לדרומית לתחנת הרכבת, אך עדיין, מצפון למת"מ? |
|
||||
|
||||
לאחרונה טיילתי שם לפני כשנה, אז יתכן שכבר אין מעבר כזה. אבל בשבוע הבא אני בחיפה, מבטיחה לבדוק את הענין ולדווח לכל עובדי מת''מ הכמהים לטיול בים בדיוק היכן ניתן לחצות. |
|
||||
|
||||
נו, איפה המעבר? עבר כבר שבוע. |
|
||||
|
||||
אדם בלחשב אחוזים אתה לא משהו אבל לגבי מעיין הבירה....אכן פינת חמד ושלל טעמים סחתיין תמר ב |
|
||||
|
||||
גם אני בהחלט בעד החיים הטובים (עלק, יוצא לי כבר מאני לא אגיד איפה כל הפוליטיקה הזאת כל הזמן!!! די!!) - רק, למה לרצוח אווז אומלל לשם-כך? מה עשה לך האווז? אין כמו צמחונות/טבעונות, חברים. ואני אומר זאת בתור מי, שמעולם לא באו נבלות אל פיו. :-) שלכם, דני האדום. |
|
||||
|
||||
צודק מאה אחוז - אני אווזים לא אוכל. באמת מזויעה הצורה שבה הם עוברים את תהליך הפיטום האכזרי. מתרנגולות (ים) לעומת זאת, לעולם לא תקוץ נפשי...אולי תנסה פעם, תראה שזה לא כל כך רע! דרך אגב - אתה גם מונע מעצמך את התענוג של אכילת ביצים? והערה אחרונה - אולי אם תפסיק להזכיר את דיעותיך הפוליטיות בכל הודעה שלך, הפוליטיקה הישראלית לא תמאס עליך כל כך. |
|
||||
|
||||
לעולם אינני נוגע בשום "אוכל", שצריך היה להורגו לפני-כן... לא בשר, ולא דגים. ביצים, לעומת-זאת, נהגתי לאכול עד לפני שבוע וחצי - אז שכנעוני חברי "אנונימוס", בדוכנם בגינת-שנקין (בה אני מבקר מדי יום שישי, כמובן), להפסיק לאכלן - לטענתם, גם הביצים המכונות "ביצי-חופש" מוטלות על-ידי תרנגולות קטומות-מקור וסובלות, השוהות - אמנם לא בלולים הרגילים (של "בתי-חרושת" לביצים), אבל במחסנים שאינם מרווחים מזה בהרבה. ולמקרה שתהית - עם חלב אין לי שום בעיה, תודה. :-) שלך, דני. |
|
||||
|
||||
למה? בתור קיבוצניק לשעבר, אני יכול להעיד שהפרות לא זוכות לייחס נעים במיוחד - אמנם הן חיות בגליל, אבל קשה להגיד שבצימר: בתוך הזבל של עצמן, מושארות ערות עד השעות הקטנות של הלילה בחליבות אינטנסיביות, מוזרקים להם כל מיני דברים נחמדים שיניבו יותר חלב ושעות מרעין בישין. בוא נגיד שאם אני הייתי פרה, הייתי מעדיף לראות לי באחו באוסטריה (או אפילו בכרמל) מאשר להיות "ראש" בעדר. או, בקיצור, לפי דעתי התחלת להיסחף כבר עם הביצים, אבל אם אתה כבר הולך בכיוון הזה - אין לך הרבה ברירה אלא ללכת עד הסוף (ותיזהר לא לנשום חזק מידי, זה הורג חיידקים). |
|
||||
|
||||
הייתי ממליץ על טאטוא המדרכה לפני שאתה דורך עליה... לך תדע מתי תפגע בנמלה קטנטונת ומסכנה. כמובן שלי לא אכפת מנמלים, אני קפיטליסט דורסני... |
|
||||
|
||||
הבעיה עם חלב גדולה יותר מתנאי המחיה של הפרות. על מנת לקיים מחזורי תנובה, צריך לשמור על מחזורי המלטה (משום מה פרות מתעקשות לשמור על הקשר הזה בין לידת ולדות להפקת חלב, על אף העובדה שכידוע אסור לערבב בשר וחלב). הבעיה עם מחזורי המלטה, זה שבמהלכן נוצרות חיות נוספות, מיותרות לחלוטין מבחינתו של משק החלב (לא רק העגלים, אלא אפילו העגלות). ואז רפתות החלב מדשנות בדמן של העגלות והעגלים את משק הבשר. המשמעות, בעיני, היא ששתיית חלב מגבירה את צריכת הבשר. (במונחים כלכליים: עולה הביקוש לחלב, מוגבר הייצור, לכן מוגבר ייצור הבשר וההיצע שלו, ומשם גדלה תפוצתו ומחירו יורד.) זה נתון שצמחונים לא יכולים, במישור העקרוני, להתעלם ממנו. במישור הפרקטי, לעומת זאת, אני צריך ללכת לפתוח את היום עם קפה. בחלב. |
|
||||
|
||||
אה,אך פה טמונה הבעיה (תרגום חופשי של שייקספיר): אין לי ספק שבעולם האידיאולוגיה המערבי, זה שמאניש כל דבר סביבו, להיות צמחוני תואם את האידיאולוגיה. אבל הבעיה היא שזה מוביל למצבים קיצוניים בהם האידיאולוגיה מתנגשת עם הפרקטיקה: אנחנו אוהבים לאכול בשר, אנחנו אוהבים חביתה על הבוקר, וקפה בלי חלב זה ממש לא זה. אז או שמוותרים על הפרקטיקה בשם האידיאולוגיה (פונדמנטליזם) או על האידיאולוגיה בשם הפרקטיקה (הדוניזם), או שעושים מה שתמיד כדאי לעשות, ומשרטטים לעצמך את שביל הזהב - אני אוכל בשר, אבל לא כבד אווז; אני אוכל מוצרים מן החי, אבל לא בשר; אני לא אוכל מוצרים מן החי ומאבד 20 נקודות IQ בגל מחסור ב-B12; וכו' וכד' וגו'. אני חושב שבהתחשב בעובדה שכולנו קונים מוצרים מהמזרח הרחוק (Child Labor וכד'), זוהי קצת צביעות לרחם על הפרות (שאגב, שוחטים בהן בלי רחם עכשיו באירופה). זה לא תירוץ, אבל גם "אני אוהב חלב בקפה שלי" זה לא תירוץ. אגב, אתה בטוח בקשר למחזורי הלידה? לי אמרו שברגע שלא מפסיקים לחלוב פרה מהלידה הראשונה, היא לא מפסיקה להניב חלב עד סוף ימיה. |
|
||||
|
||||
ועכשיו קלקלתם לו, לידידנו, את ההנאה היחידה שעוד נשארה לו. |
|
||||
|
||||
מחסור בB12 מוביל לירידה ברמת המשכל? מה המקור לנתון הזה? זה יכול להסביר כמה וכמה דברים... |
|
||||
|
||||
קפה הוא אחד המשקאות המוזרים בעולם: קח צמח שמוצאו באתיופיה, שנקלט היטב בדרום אמריקה, הפק ממנו את הרעל המשמש אותו לדחיית חרקים, שפוך עליו מים רותחים, הוסף גבישים המופקים מפירות, בחש את הכל והוסף חלב של פרה. עכשיו שתה את המרקחת. אם אחרי כל זה אתה נשאר בחיים, אז כנראה שבאמת אנחנו יכולים לצרוך באופן טבעי מרכיבים רבים כולל בשר, חלב, ביצים, קפה, סוכר, מלח וצמחים. עד כאן לשוחרי המזון ה"טבעי". |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לסוכר? אני חושב שהוא מופק לרוב מגבעלים (קנה סוכר), ועוד קצת משורשים (סלק סוכר). לא? (וסליחה על הקטנוניות. ותגובה יפה, בלי קשר). |
|
||||
|
||||
ראשית, חן חן לדיון המתפתח - הדר עדין מכוערת (נוף אורבני לוחץ), אבל בניגוד לתל-אביב, הליכה זריזה - לכל כיוון כמעט - תשחרר את המועקה ותפתח את עיניך לנוף. שנית, רציתי להתנצל ולתקן טעות: המסעדת מרובת-הבירות בתל-אביב לא נקראת Underground, אלא דווקא Mind The Gap (טעות הגיונית, תודו), והיא שוכנת ליד הסינימטק. שלישית, עורך יקר, הים בחיפה לא דומה לים התיכון בשום מקו_ם_ אחר, לא בשום מקור אחר. ובהתחשב בנקודה זו רציתי להמליץ בחום לכל בעלי המכוניות הנוסעים מחיפה לתל-אביב לעצור במהלך עשרת הקילומטרים הראשונים אחרי היציאה מהעיר (זאת ממש לא בעיה, יש די הרבה יציאות קטנות) ולהסתכל על הים מהגבעות הנעימות בדרך אליו. אפשר גם לרדת לחוף, אם יש זמן. מומלץ בעיקר בשקיעה, ומטהר את הנפש כמעט כמו כפית חזרת. |
|
||||
|
||||
...ולהמליץ לרוכבי האופניים שבינינו לרכב את אותם עשרה קילומטרים – לא רק למיטיבי דווש! ואם כבר מדברים על מסעדות בחיפה אז אחד לחיוב ואחד לשלילה. אל תלכו לקריולה (אי-שם בתחילת רחוב מוריה). סתם לא אהבתי. לעומת זאת, לאנגלופילים שבינינו, בית התה של וויסוצקי – מומלץ – עד שלא ראיתם שתי נשים בריטיות (טוב, נו, ניוזילנדיות) מבוגרות (סבתי היקרה ואחותה) מתענגות על High Tea לא ראיתם שמחה מימיכם. |
|
||||
|
||||
בית תה יש גם בת"א, ובטחוני שבערים נוספות ברחבי הארץ. לעומת זאת, לאוהבי הקפה שבינינו, איך אפשר להתעלם מקפה (גרג) מאוד, שסמוך לסינמטק, וכיף לבלות בו בהפסקות שבין סרט לסרט במהלך ביקור בפסטיבל. אפשר לציין לשבח ש"טרנד" הטעמים בקפה, שמציף את ת"א מזה מספר שנים, החל דווקא שם. אבל, ובבקשה שמישהו יעזור לי, מה קרה לווילה רוז????? |
|
||||
|
||||
גרג (קפה מאד) יש גם בחיפה, שניים לפחות למיטב ידיעתי (בכרמל ובמרכז ''קסארה''). |
|
||||
|
||||
למקרה שזה לא היה ברור, התכוונתי לגרג שבחיפה, ליד הסינמטק. לא מכירה סניף נוסף שלהם. |
|
||||
|
||||
''קסטרא'' קוראים אותו החברה. וגרג יש גם באוניברסיטת חיפה. והתה שהם מוכרים שם במשקל הוא פיצוץ (סוגים רכים שלו), בניגוד לסחורה המשמימה של בית התה של ויסוצקי. |
|
||||
|
||||
אני אמנם מוכר כפלצן תה בלתי נסבל, אבל אפילו אני לא מבחין עדיין בין סוגים רכים לסוגים קשים... |
|
||||
|
||||
יש גם באוניברסיטה עצמה. פעם אפילו אחד המרצים שלי החליט לערוך שם את השיעור. |
|
||||
|
||||
ואפילו יש אחד בקריית חיים |
|
||||
|
||||
היה שווה לחכות חמש וחצי שנים כדי לגלות את זה. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לעגלה ליד "תיאטרון הצפון"? לא בדקתי אותו, אבל יש להם סניף בתיאטרון חיפה, והוא גרוע כמו שרק סניף לקהל שבוי יכול להיות גרוע. אם הכנסתי אותם לדיון בגלל תה, בסניף הזה אין בכלל תה, רק חליטות! |
|
||||
|
||||
עיר זבת ברד ודבש. מה שמביא אותי לנושא אחר. אני אמור לארח חברים אניני טעם בקרוב, ובאמת איני מצוי בנבכי מסעדות חיפה. היש המלצות? |
|
||||
|
||||
אכן, גרג הוא המקום המושלם לכוס קפוצ'ינו אחרי סרט איראני מרגש או מאנגה יפנית עילאית בסינמטק... היאח לחיפה! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ולענין החברים - למה שלא תבשל להם משהו במקום לקחת אותם למסעדה? עבור חברים אניני טעם הייתי ממליצה על ווילה רוז, אבל משהו קרה לה לפני שנתיים (נעלמה פתאום מן המקום שהיתה בו), ואף אחד לא מוכן לספר לי מה. זו היתה מסעדה צרפתית נהדרת, ממש ללקק את האצבעות (כמובן לא כשאתה במסעדה...). |
|
||||
|
||||
אם צרפתיות את מחפשת, יש את וואלה (במדרחוב נורדואו) - צרפתי-עד-שוויצרי. ויש גם את קרמל ביסטרו, אבל נא לא לצפות לצאת משם בפחות מ-500 ש"ח לזוג, לא כולל טיפ. ולמי שתוהה לרגע, אז לא, זה לא מסוג המקומות שאני עצמי אוכל בהם. אני מעדיף מסעדות מזרחיות. המסעדה החביבה עלי בחיפה היא "אל-חיר", מסעדה דרוזית, בתל-חנן (ליד היוניברס-קלאב). העוף בטאבון שלהם חובה, וגם שאר המנות לא קוטלות קנים. קצת יותר צפונה יש את ביירות, וגם שם האוכל מעולה (אבל מעט יקר יותר). |
|
||||
|
||||
גם קשה להגיע לשם. אתה יודע, חיזבאללה וכאלה. (בדיחות קרש ברוק בוטום. דובי קננגיסר, 2001) |
|
||||
|
||||
אני מצפה שאחרי הביקור הם ישארו חברים שלי, ואין לי כסף לקנות פרחים. מה בדבר מסעדות של עד שלושמאות ש"ח לזוג? 400, אם נמתח את התקציב? |
|
||||
|
||||
כמי שנהנה משני העולמות (לא בו זמנית) - גם חיפה וגם מערב אירלנד הרשו לי לתת עצה בחינם: גינס (guiness) היא לא בירה ! היא סטאוט (stout) - משקה שונה מאוד (אבל עם אפקטים דומים). איך שותים את זה: 1. מחכים - אם הזמן שלקח למוזג למזוג גינס ובירה (היינקן) למשל הוא זהה - שפכו את הגינס ושתו היינקנן. לגינס צריך לחכות. 2. ראש - לגינס טוב יש ראש טוב - קצף לבן וסמיך. שמרו על הראש 3. איך לשמור על הראש - טריק פשוט: נשכו את הכוס. כך ישמר הראש עד סוף הפיינט (רק תיירים אמריקאים שותים פחות מפיינט). לשובל הקצף קוראים תחרה (lacing). Erin Go Brath !
|
|
||||
|
||||
כיצד תדע אם הפיינט בבר שווה משהו. ראשית, הבט בכוסות של האחרים. אם שובלי הקצף יוצרים טבעות על שפת הכוסות של הלקוחות, טבעת אחת מכל לגימה, המדובר בפיינטים ראויים. אם הקצף מחליק על הכוס והיא ללא רבב – אל תזמין! שנית, היה מניאק. המתן עד שבן זוגך מזמין את הפיינט שלו. שלוף באלנגנטיות מטבע (רצוי אירי מקומי) והקש בכוס המלאה. אם הצליל עמום וקהה – הזמן עוד מן הנוזל הטוב והמיטיב! אם הצליל מתכתי / זכוכיתי ושטוח – אל!! (מוגש מטעם בעל-המוסך שישב לידי בפאב עם גינס גרועה במיוחד ב-County Kerry, ומוקדש לזכר שיחתנו על הבחורות המקומיות, שהתנהלה בין הקיטורים על איכות הפיינט.) |
|
||||
|
||||
תודה לפרופסור. אשמח לנסות את העצות בהזדמנות הקרובה. תושבי county kerry ידועים ברחבי אירלנד כאיטיי מחשבה (ויש אומרים אפילו טיפשים) אבל הם, טיפשים שכמותם, ממשיכים למכור בירה גרועה (בצנצנות ריבה, שומו שמיים !) לתיירים ולהתעשר. חוצמזה - כלל גדול הוא בתורת הפיינטים הוא שהפיינט הראשון טוב (או רע) מאוד, השני טוב (או רע) ואח"כ כבר לא אכפת. שבת שלום ומבורך מסוף מערב |
|
||||
|
||||
הם לא נראו חכמים במיוחד, והם גם בחרו צבעים איומים במיוחד לקבוצת הכדורגל שלהם (שלא כמו County Galway, שהפליאו בשילוב מהמם של ארגמן ולבן, הם בחרו בשילוב קלוקל בין מכבי חיפה ומכבי תל-אביב). ואף על פי כן בחר הטבע להעניק להם כמה נופים ראוים לכל שבח, מהיפים במדינה האירית היפה. לך תבין. אנחנו הקמנו פה מדינה בדם, יזע, דמעות, בטון ומלט, ומה קיבלנו? מקדש בהאי, מפל של 43 מטר, וירוק דהוי ומנכר. |
|
||||
|
||||
אין לי בכלל ספק, פרופסור יקר, שלא ביקרת בפרדסי ארצנו במהלך השבועיים האחרונים: ניחוחות פריחת ההדרים, הצבעים הלבנים-צהובים של התפרחות, שיחי השיטה הבוהקים בצהוב-חרדלי לצד שדות החרדל והחרציות בצהוב-בהיר, וכל זה ליד החיטה הירוקה-זהובה - מה אני אגיד לך, ארץ-ישראל, לפחות בצפונה (ואין כמו טיול לראש הנקרה או אכזיב: תפרחות בצד ימין, ים סלעי משמאל), מצליחה כמעט להתחרות עם אירלנד. אבל, כמובן, אני אומר את זה רק כי לא הייתי באירלנד. |
|
||||
|
||||
גם בנגב מאד יםה עכשיו, במיוחד עם הפריחה. |
|
||||
|
||||
חברים ושוחרי-טובה! חברי "הפורום לחוסר-אחריות לאומית" מזמינים את כל החפץ ביקרם, ללא אפלייה על רקע גיל, מגדר, מוצא, שיוך אתני או דתי, מהירות חיבור אינטרנט, נטייה מינית, השכלה פורמלית או כל קריטריון אחר, לסעודה שתתקיים בק"ק ("אם אתה בהאי") חיפה, במסעדת "מעיין הבירה" (רח' נתנזון 4) ביום חמישי, ה-31.01.2002, בסביבות השעה 14:00 (שעון ישראל) ואילך. מצפים לראותכם, האבות המייסדים: ג.ד., ל.ג. ג.ד. מבקש שתגיעו עם תגי-שם, ל.ג. מוסיף את מחאתו הרשמית. |
|
||||
|
||||
אני שוקל הגשת תביעה ייצוגית בשם הדרומיים שיש להם מקום עבודה. |
|
||||
|
||||
חשבתם אולי על שעה יותר נורמלית לסטודנטים ולעובדים שבינינו? בפרט אלו, שאינם גרים בחיפה? |
|
||||
|
||||
אני התנגדתי לשעה המוקדמת (מה יש לעשות במסעדה בשעה שתיים?), אבל שאר חברי הצוות הפעילו לחץ פסיבי-אגרסיבי. המפגש התאפשר הודות לצירוף זמנים פנויים, ואני בטוח שהוא לא יהיה האחרון מסוגו. כל מי שמסוגל להגיע, או שרוצה לקבוע במקום אחר, בשעה מאוחרת יותר, מוזמן להגיב כאן. |
|
||||
|
||||
ג. קופץ לחיפה לרגל ענייניו ואני טס מן הסעודה הביתה, כבכל חמישי בצהריים, ולכן - לא. נכבדי האייל מוזמנים להזמיננו לסעודות דומות בעיתויים ומקומות נוחים יותר בעתיד הקרוב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |