 |
354 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
מה בעצם הטענה שלך? זה טוב שהאוניברסיטאות כופות שקט? זה טוב שיש תאים פוליטיים באוניברסיטה? זה טוב שלשאר הסטונדטים ממש לא אכפת? מה שהבאת כאן הוא בסך הכל אוסף של עובדות. איפה הניתוח? איפה העמדה האישית? האם יש מסר שפספסתי? אולי אני פשוט אטום לרמזים? |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצגתי מצב, נתתי עמדות קיימות (והבעתי מעט דעה אישית כנגד הפסיביות הסטודנטיאלית). למה חייב להיות ניתוח? בשביל זה יש דיון, אני רק מעלה נושא. כתבה, קוראים לזה. מנסים לחדש קצת באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שכחנו, התחלת ללמוד לא? ברוך בואך לעולם האקדמי. יער קסום אך מלא תככים משל עצמו (אולי בכתבה נפרדת) ולעניין. יש גם דרך אחרת. בטכניון האגודה היא א-פוליטית ואין תאים פוליטיים בקמפוס, אף על פי שפעילי דור שלום מנסים בדרך לא דרך להסתנן בכל אופן, ובדרך כלל לא מצליחים. האם זה אומר שהסטודנטים בטכניון הם פסיביים? נהפוך הוא! בימי השביתה הגדולה (שאני חוזר ומציין שלבושתי לקחתי בה חלק פעיל) דווקא אנשי הטכניון היו ממובילי הקו הניצי ומהפעילים ביותר. אני זוכר את הדיון הארוך בלילה האחרון באוהל המחאה בכניסה לטכניון, שבסופו יצא יו"ר האגודה שלנו מחוזק בדעתו שלא לחתום על ההסכם, בניגוד לאנשי אוניברסיטת חיפה שראו במילגות של %50 עבור פעילות פר"ח של 5 שעות שבועיות (בעוד פר"ח 4 שעות שבועיות מקנה מלגה של %43, אוניברסיטה, מה אתה מצפה) הישג ששוה בשבילו לוותר על זכות המחאה למשך 5 שנים. הייתה גם את יו"ר האגודה (מתא הליכוד) שכלל לא הראתה לשאר הנציגים בוועד שלה את ההסכם, רק אמרה "תצביעו בעד, זה בסדר". כדי לדאוג לאינטרסים של *הסטודנטים* דווקא עדיפה אגודה א-פוליטית. בשום מקום לא כתוב שהפעילות הפוליטית צריכה להיות בקמפוס. להיפך, היא בעיקר מפריעה. כבר חלפו ימי פריס 68 והמחאה היא נחלת כולם. במיוחד במדינה כמו שלנו שבה לכל שני אנשים ישנן שלוש דעות. ואנחנו לא לבד. בכל המדינות הדמוקרטיות המתוקנות המחאה עברה מהסטודנטים לעם - ארה"ב, צרפת, בריטניה, גרמניה, אפילו רוסיה של ימינו. ההתארגנות הפוליטית הסטודנטיאלית היא עכשיו נחלתם של המדינות בהן המערכת הדמוקרטית לא מתפקדת כראוי - אירן, מצרים, אינדונזיה ודומותיהן. תנו ללמוד בשקט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לבושתך נטלת בה חלק". וכי למה? האם אין מקום לייחס לך אינטרסים מתוחכמים שבגינם על אף שהשביתה לא השיגה את מטרותיך המוצהרות, היא שרתה אותך במובנים אחרים? האם אתה בא להפתיע אותנו ולטעון שאנשים טועים לפעמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אתה פשוט לא מבין את הבדל בין מודל למציאות. תיאוריה שמניחה טעות של הסובייקט, בכל מקום במדע, היא תיאוריה מופרכת כיוון שהיא אדישה לעובדות. היא נכונה אם היא מתאימה לעובדות, ואם לא אזי "העובדות" טעו. כלומר יש לנו תיאוריית "נחום תקום" שנכונה בכל מקרה. אני חושב שמה שמבלבל אותך ואחרים הוא שהם לא מבחינים בין הנחות יסוד לבין התיאוריה. התיאוריה שלי לא טוענת חוק טבע "פוליטיקאים לא טועים" ומנסה להוכיח אותה, אלא מניחה הנחת יסוד למחקר כי פוליטיקאים לא טועים (שהיא עדיפה כמובן על ההנחה ההפוכה שפוליטיקאים תמיד טועים, כל הנחה באמצע אינה קבילה כיוון שאנו חוזרים ל"נחום תקום") ומסתמכת עליה בבואנו לנתח התנהגותם של פוליטיקאים. ואגב, זו פעם שניה שמעירים לך על המנהג הרטורי שלך לשנות במעט את הנשוא כדי לשנות את המשמעות. אני לא אמרתי בשום מקום שהנחת היסוד שלי היא *שאנשים* לא טועים, אמרתי *פוליטיקאים*. כרטיס צהוב לחובתך. שנית, אני לא פוליטיקאי (אע"פ שגם בקרב פוליטיקאים מקובל לטעון שהם "לא פוליטיקאים", ע"ע אהוד ברק) אבל נחזור לנושא, וכאן אני מעיד על עצמי, אמנם הייתי מעורב באופן שולי באותה שביתה - השתתפותי התמקדה בלהכין כמה שלטים, לשהות מעט באוהל המחאה, ולהשתתף בהפגנות. ואני מודה - בעיקר בשביל ההופעות. לא נשאתי בשום תפקיד רשמי מטעם אגודת סטודנטים כלשהי וגם לא שימשתי כמתווך של אף צד (תצטרך לסמוך על המילה שלי) ולכן, מלכתחילה, לא הייתה לי יכולת בפועל להשפיע על הארועים. אני כמו הכלבים הנובחים בזמן שהשיירה עוברת. מספק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני מודה שזו סתם הייתה הערה עוקצנית שבאה לבטא את האופן המשועשע בו אני מביט על המודל שאתה משרטט מכיוון שלדעתי הוא אולי תאוריה בעלת משמעות מדעית אולם הוא משקף את המציאות הרבה פחות מהטענה שפוליטיקאים טעו, קרי תוצאת פעולה מסויימת לא הביאה את התוצאות שלשמם היא נעשתה. להצביע על אותה נקודה (מדוע תאוריה זו היא בלתי יעילה לרוב) הראתי לך מה היה עולה בגורל תאורייתך לו היתה מתגלגלת בידי אדם שאיננו אתה, בבואו לבחון את מעשיך. האבחנה בין פוליטיקאים שהם כנראה ניחנו בתכונות על אנושיות (כהנחת יסוד בתאוריה, לא ברצינות) לעומת פשוטי עם כמוני וכמוך, נראית לי מעט מוזרה ועל כן לא ראיתי צורך אמיתי לשמור על אותה אבחנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה הלא מוצהרת של השביתה הייתה לרתום את הסטודנטים למאבק להפלת ממשלת נתניהו (ולאפשר לסטודנטים שלומדים את מקצועות ההיי טק לצבור שעות עבודה ולקדם את מעמדם הכלכלי והמקצועי) בזה היא הצליחה. לגבי שכר הלימוד,הוא לא כל כך נורא בהתחשב בעובדה שהמענק לחיילים משוחררים בתוספת פר''ח מכסה כמעט את כולו (עבור האוניברסיטאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד פשוט. סטודנט לא ילך להפגנה אם הוא צריך להיות בשיעור באותו זמן או שיש לו תרגיל להגיש מחר. כדי להביא סטודנטים להפגנות רציניות צריך שפשוט לא יהיו לימודים. הבעיה היא שאגודת הסטודנטים לא יכולה להשבית את האוניברסיטאות בגלל עניין שאינו בקונצנזוס הסטודנטיאלי רק עניינים אקדמיים (פטור, מישהו זוכר?) או כלכליים סטודנטיאליים (שכר לימוד, טוב את זה בטח כולם זוכרים) יזכו לקונצנזוס מספיק רחב כדי להביא לשביתה שתאפשר קיום הפגנות. ומזל טוב (או רע, תלוי בנקודת ההשקפה) דובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מדינות העולם, כך נראה לי, מלאה הווית העולם האקדמאי בשיעורים אשר בהם יש צורך להיות נוכחים, או אפילו תרגילים ארוכים ומייגעים אותם יש להגיש ליום המחרת. ובכל זאת הסטודנטים מוצאים את הזמן להפוך לבריות פוליטיות אקטיביות. האם יכול שמדובר בשכר הלימוד הגבוה אותו יש לשלם, לרוב בעבודות לחוצות ומלחיצות, הבאות ממילא על חשבון חלק מן הלימודים. אז למי יש כוח או זמן ללכת להפגין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת גם את העובדה שהסטודנטים בישראל מבוגרים יותר מסטודנטים במדינות אחרות. מצד אחד זה משנה את סדר העדיפויות שלהם, מצד שני הם גם פחות תמימים והאמונה ש''אם רק נשלב ידיים ונשיר אז כולם יבינו ש...'' מתפוגגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. נכונה גם העובדה שהצבא גורר ממך את שארית היכולת להתמודד עם בירוקרטיה- מדיניות- מנהיגים- מה לא מטופשת באשר היא. מהבחינה הזו, צ''הל הוא בהחלט צבא חזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא הנקודה שלי. לטענתי, העובדה שאדם הוא גם במקרה סטודנט לא צריכה להפריע לו לצאת להפגנה, במיוחד במדינה סוערת-פוליטת כמו שלנו. אנחנו לא נמצאים במצב של דוחק כלכלי שבו אין לאנשים זמן או חשק לעסוק בפעילות פוליטית, או לחילופין תחת שלטון מדכא שאוסר פעילות פוליטית. במקרה שכזה *רק* מתוך האוניברסיטאות תבוא הישועה. אנחנו לשמחתנו חיים ברובנו על סיר הבשר, ולכן יכולים להרשות לעצמנו לוותר על אותו תפקיד מסורתי ולהתרכז בלימודים, שגם הם חשובים (אם שכחת, מר-מהנדס-תוכנה-בקריאו-סייטקס-לפי-האימייל-שלך), אחרת נישאר מאחור בחברה השבעה שלנו. פעילות פוליטית? אקס-קריקולרית לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם אדם הוא במקרה חייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשב! תקני אותי אם אני טועה, אבל ככל הידוע לי, הסוגייה נדונה, והוחלט כי חייל (או חיילת) רשאי להשתתף בפעולות מחאה כאשר הוא בחופשה. כאשר הוא במסגרת הצבאית אזי חובתו היא נאמנות לשלטון, כאמצעי של הזרוע המבצעת, ואין הוא רשאי לערער על קביעותיה אלא במקרים של פקודות בלתי חוקיות בעליל. חופשי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדר מודעות חברתית היא אולי אחת הסיבות לכך שבארץ, בניגוד לאירופה, הסטודנטים נאבקים לבדם. המצב הטבעי במדינה מתוקנת הוא מאבק משותף של הסטודנטים, האוניברסיטאות, המורים ותלמידי התיכונים - כולם למען הגדלת ההשקעה הלאומית בחינוך והעלאת רמתו. אני לא מבין למה כל אחד נלחם לבד, ובמצב כזה לא פלא שהתוצאות בשטח מאכזבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אנחנו חברה מימסדית. חברה המוקפת אוייבים שלא רוצה לשבור את הכלים כשמשהו בפנים רקוב. כשיבוא השלום, נוכל להתפנות למלחמת אחים. ואז גם הסטודנטים יוכלו לומר את דברם. עד אז, את האגרסיות אנחנו מוציאים בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסכים אתך. ב. לא קריאו סייטקס, Creo. Creo היא חברה קנדית (שהוקמה ע"י ישראלים יורדים) שמייצרת מערכות קדם דפוס לתחום ה graphic arts. היא התאחדה לפני כשנה עם חטיבה מהמתחרה העיקרית שלה scitex ויצרה את ענק הדפוס חובב הפינגווינים המפורסם. כמה שנים לפני כן, הוקמה בארץ חברת בת של Creo הקנדית בשם Creo products Israel (או בקיצור קריאו). החברה הזו (שבה אני עובד) מפתחת תווינים (plotters בלעז) המבוססים על טכנולוגיה דומה לזו של קריאו קנדה אבל לשימוש בתעשיית המעגלים המודפסים (PCB) ולא ה graphic arts. מכיוון שזה בכלל לא קשור לנושא הדיון מי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לפנות אלי בדואל או לפנות לאתר הבית של החברה http://www.creo.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The main reason we Israeli Student aren't as politically active as Americans is that while American Colleges are considered the academic equivilente of the last 2 high-school years in Israel, and generally a good time to get out of home, meet people and have fun, Israeli Universities are actually quite difficult. An order of magnitude more difficult in Exect Sciences where our first year is equivilant to their last year.
In general Israeli BA is equivilent to US Grad-School not to College, which is closer to high-school. (For example, the american highschool I studied in didn't cover Trigo and Integrals, and hardly any theoretical background) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי גם להוסיף למשוואה הזו, שהאוניברסיטאות בישראל דורשות מהסטודנטים כמות רבה הרבה יותר של מטלות כדי להשיג את התואר המבוקש, לפחות ככל שמדובר במדעי הבלה-בלה למיניהם (את המדויקים יותר אני פחות מכיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמטה מהתגובה העובדה כי אותה יו''רית מטעם הליכוד הייתה היו''רית של אוניברסיטת באר-שבע. עמכם הסליחה, ואביכם המחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ומעולם לא הבנתי את הקשר המוזר בין למודים באוניברסיטה לבין פעילות פוליטית. מה לדג ולקישוא? בכל אופן - מדוע אתה מקונן על אדישותם הפוליטית של הסטודנטים? נראה לי כי עליך, עליהם ועל כולנו דוקא לשמוח. הסטודנטים משלמים כסף טוב, והרבה, על מנת לזכות בהשכלה - לא בדיעה פוליטית, וודאי שלא בפעילותם המפוקפקת של מני "תאים" אומללים. פחות פעילות פוליטית - יותר לימודים, או לחילופין - יותר חיים. החלופות בהחלט עדיפות. כולי תקווה כי הפעילות הפוליטית בין כתלי האוניברסיטאות תגווע ותעלם, ואולי נוכל גם לצמצם את זו שבחוץ. איזה כיף! בהערת אגב - כמה מהאנשים המאוסים ביותר בפוליטיקה הישראלית החלו את דרכם כפעילים באוניברסיטאות. רק זה שווה איסור מוחלט על פעילות פוליטית שם - לתמיד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש סיכוי שמהאוניברסיטאות בישראל תצא המהפכה. אחרי הכל, סטודנטים בישראל הם בסך הכל חיילים בחופשת לימודים (מקרה פרטי של החייל בחופשה מיוחדת, קרי אזרח). האיסור על עירוב פוליטיקה בלימודים דווקא נשמע מתאים מאוד בימים אלו של אחדות העם, פיוס לאומי, ואיזו מלחמה קטנה מהצד. פוליטיקה זה הרי משהו מלוכלך וקטנוני שזה לא הזמן ולא המקום לדון בו, בניגוד לטנקים ולמסוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמחתי אני שב ומוצא עצמי מסכים לחלוטין עם ערן. גם כשבשנה שעברה התפרעו באוני' חיפה, אצלנו בטכניון אין זמן לקשקושייה הפוליטית, לא לסטודנטים הערבים ולא לאלה היהודים. אין כאן אדישות - תא מגמה ירוקה בטכניון פעיל למדי למיטב ידיעתי, ואגודת הסטודנטים באמת עושה עבודה נהדרת במספר היבטים. אמנם יש נכונות מופרזת מצד אנשים מסוימים באס''ט לצאת למלחמות עולם מבישות נגד הפרופסורה סביב עניינים אקדמיים, אך זה כבר עניין אחר. ועולם אקדמי המסרב להיסחף לקקופוניה תקשורתית ולחדול את הלימודים משדר בכך שפיות, הגינות, שקילות, ענייניות, הלך רוח שאני מתקשה להגדיר כרגע אך הוא בפירוש לא שלילי במהותו או בהשלכותיו. זה לא מגדל שן, זה מודל לחיקוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באוניברסיטת באר שבע יש איסור על פעילות פוליטית בתחומי הקמפוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הסיעות השונות באגודה הן א-פוליטיות? אם לא, הרי הקו הוא כה רחב כך שהאיסור הופך להיות מגוחך. מי יקבע איזו פעילות היא במסגרת הסיעה (תא) האוניברסיטאי ואיזו היא פעילות פוליטית ארצית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל העובדה היא שהאיסור עובד. אין בבאר שבע תאים או סיעות והבחירות הן אישיות, גם כך רוב הסטודנטים לא משתתפים בבחירות או בפעילות פוליטית... רובם מעדיפים לבלות את זמנם בצורה אחרת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבלות בבאר שבע? אהההההה? הייתכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק יתכן אלא גם כדאי! ציבור הסטודנטים בב"ש מאפשר מגוון רחב של בילויים, וזה אפילו כיף (למרות שב"ש וכיף לא נשמע כמו משהושמסתדר...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכוללים טיולים ליילים בפארק של ד? ישיבה בחבורות בקניון? חוץ מהמועדון של האונברסיטה, לא זכור לי מהתקופה שלמדתי שם איזהשהיא מקום שאפשר להגדיר את השהות בו כ"בילוי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא למדתי שם, אבל היה לי חבר שלמד שם, וזכור לי שבמשך 3 שנים, אחת לשבוע הייתי נוסעת לבלות בבאר שבע! זה נשמע לי ממש מכובד יחסית לתדמית הנוראית שלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לפחות שני פאבים אוניברסיטאיים (הדלתון הוותיק וגאוס של מעונות ג'), עוד שניים פרטיים טובים בעיר העתיקה ליד הפורום (הפקטור והברקה) וכמובן הפאב של עומר ששם אתה יכול לשמוע ג'אז טוב... בל נשכח את הלכידות החברתית שיש בין הסטודנטים (אחים לצרה...). לא שזה ימנע ממני לערוק לתל אביב ברגע סיום התואר אי''ה עוד שמונה חודשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לדעת באיזה פלנטה חי דובי קנגיסר שהוא מדבר על הפאסיביות הפוליטית של הסטודנטים. כסטודנט באוניברסיטה העברית שהתבונן בפעילות הפוליטית של הסטודנטים הערבים בקמפוס ראיתי הכל חוץ מפאסיביות. לגופו של עניין החלטת האוניברסיטה היתה נכונה לא בגלל שהיא נכונה עקרונית. במדינה מתוקנת ובמצב נארמאלי לא היה מקום להגבלה כל שהיא של חופש הדיבור. אלא שבמצב הקיים בו אנו נמצאים כנראה לא היתה ברירה. בחברה מופקרת שאיבדה מזמן כל הסכמה לכללי משחק. בחברה שכמעט הדרדרה למלחמת אזרחים בראש השנה יש דברים שחשובים יותר מחופש דיבור, למשל שמירת הסדר והיציבות. אני יודע שזה נשמע שמרני , פשיסטי ועוד כל מיני כינויי גנאי אבל בעניין הזה הדמוקרטיה הישראלית המהוללה יכולה לבוא בטענות אל עצמה. מי שאפשר במשך שנים לתנועות קיצוניות בקרב ערביי ישראל להסית כנגד המדינה וגופי השלטון שלא יתפלא שמגיע מצב חרום בו גם חופש הביטוי בקמפוס כבר לא מובן מאליו. דמוקרטיה שלא פועלת למען הוצאת גורמים קיצוניים אל מחוץ לגדר של הלגיטימיות לא יכולה לבוא בטענות כשהיא לא מצליחה לתפקד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמנם עיוור צבעים (תרתי משמע), אך אני לא הבחנתי בערבים באוניברסיטה, עד שהמבטא שלהם כששאלו שאלות בשיעור הסגיר את זהותם. בטח שלא ראיתי פעילות פוליטית בולטת כלשהי בתחומי הקמפוס. בכל מקרה - החלטת האוניברסיטה תופסת רק לגבי התאים באגודה, עליהם יש לאוניברסיטה סמכות. התאים הערביים מאוגדים בגוף חיצוני (ועד הסטודנטים הערבים, איתו לא הצלחתי ליצור קשר לצורך הכתבה), ומן הסתם אינם מרגישים עצמם מחוייבים לדרישות האוניברסיטה. אם מישהו היה מעוניין לבצע מעשי הסתה או פרובוקציה פוליטיים על דעת עצמו - האוניברסיטה הייתה מתקשה לעצור בעדו, והיה זה בלתי אפשרי לעצור את הארגון שעומד מאחריו אם לא היה מזדהה. כלומר - היחיד שנענש כאן הוא מי שכן מקבל עליו את כללי המשחק הדמוקרטיים, ודווקא אלו שאינם מקבלים אותם, זוכים מן ההפקר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לנו פשוט מחלוקת עובדתית. ובכן לידיעתך ההגבלות שהטילה האוניברסיטה העברית חלות על כל הגופים הפוליטים בקמפוס בין אלה שחברים באגודת הסטודנטים ובין שלא. יתרה מזאת הסיבה להגבלות שהטילה האוניברסיטה העברית על חופש הביטוי היתה הודעת הסטודנטים הערבים שהם מתכונים למחות בפתיחת שנת הלימודים על הרג 13 אזרחים ערבים ע"י כוחות הבטחון. מתוך רצון למנוע התנגשויות בינם לבין הסטודנטים היהודים הטילה האוניברסיטה את ההגבלות על חופש הביטוי. ולגבי חוסר הבחנתך בפעילות פוליטית בשנה שעברה של הסטודנטים הערבים לא נותר לי אלא להפנות אותך להפגנה הבוטה שערך ועד הסטודנטים הערבים ביום העצמאות שנה שעברה לזכר ה" נכבה". מי ששמע את הסיסמאות מלאות השנאה של הסטודנטים הערבים לא יוכל לשכוח מה זה פעילות פוליטית במובן הרע של המילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטה יכולה לאסור עד מחר - בסופו של דבר, אין שום דבר שהיא יכולה לעשות לגופים חוץ-אוניברסיטאיים שמנסים להפגין בתוך הקמפוס. לגבי הפעילות הערבית, אני שנה א'. אין לי מושג מה הם עשו שנה שעברה. אני מדבר רק על השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי מאד אבל אני לא יודע איך אתה יכול לכתוב מאמר בנושא אוניברסיטאי מובהק כשאתה רק בשנה א' ומבלי להתייחס לשנה שעברה. ברור לכל בר בי רב שהחלטת האוניברסיטה בעניין חופש הביטוי היא לא רק תוצאה של ארועי ראש השנה אלא גם נסיון מצטבר של הפגנות הסטודנטים הערבים משנה שעברה. אם היית מתעניין במה שהתרחש שנה שעברה היית כותב מאמר קצת פחות פשטני. אני מקוה שדבר אחד תלמד מהזהירות האקדמית המבורכת של האוניברסיטה העברית: לא כותבים ולא מדברים על נושא שלא מבינים בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שובל, הייתי יכול לכתוב כתבה על נושא אוניברסיטאי מובהק גם אם לא הייתי יודע איך נראה הבפנוכו של אוניברסיטה. בוא אני לא אלמד אותך את המקצוע שלך, ואתה לא תלמד אותי את המקצוע שלי, אוקיי? אני שאלתי את המרואיינים שלי (כולל דוברת האוניברסיטה) לגבי הסיבות להטלת האיסור. אף אחד לא הזכיר אפילו בחצי מילה אי אילו ארועים משנים קודמות. דובר אך ורק על הארועים של החודשיים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ישראלי טוב אתה עושה הכל חוץ מלבקר את חוסר המקצועיות המשוועת שלך. ועוד אתה לא מתבייש להתחיל איתי עם ''אל תלמד אותי'' וכל מיני שטויות. זה באמת מעליב הסגנון הזה. ולגופו של עניין נכון שלא צריך בהכרח להכיר את הבפנוכו של האוניבריסיטה אבל אם לא מכירים אז זה לפחות מחייב מחקר עובדתי מסויים, שיאפשר לכתוב את הכתבה ואתה במחקר הנדרש הזה לא עמדת ובכך הורדת את הרמה של ''האייל'' וגם הטעת את הקוראים שלא מודעים כמוך למורכבות של המצב. דבר שני ואני שוב מצטער ללמד אותך את המקצוע שלך, עיתונאי טוב לא מאמין לדוברים ובטח לא מבסס על האינפורמציה שלהם כתבה. ברור שדוברת האוניברסיטה תגיד את מה שאמרה ,היא בסך הכל מימסדניקית, שמעוניינת להציג באופן יפה את האוניברסיטה ולגרום לכמה שפחות סכסוכים בין האוניברסיטה לגורמים אחרים. מצד שני ברור לכל מי שהיה שנה שעברה בקמפוס או מודע לארועים הקשים שהיו לקראת סוף שנה שעברה, שהחלטת האוניברסיטה לא באה רק על רקע של ארועי ראש השנה אלא היה להחלטה רקע קודם, שגיבה וסייע להחלטת האוניברסיטה להגביל את חופש הדיבור. אגב, אני לא אומר שאתה אפילו חייב להסכים איתי שזה היה גורם יכול להיות שהיית מראיין מישהוא מסגל האוניברסיטה והוא היה אומר לך באופן אמין שארועי השנה שעברה נמחקו כלא היו וכלל לא היוו שיקול לגבי החלטת האוניברסיטה, לפי דעתי גם אז היית צריך בכל מקרה להזכיר את האופציה הסבירה שארועים אלה באו על רקע הארועים בשנה שעברה ולהסביר מדוע אתה דוחה את האופציה הזו. להתעלם מאחד ההסברים המתבקשים ביותר לארוע זה מעיד בפרוש על חוסר מקצועיות. מה שאני רוצה זה לא שנמשיך להתוכח אלא פשוט שתודה בפני ובפני הקוראים, שלא נתת במסגרת הכתבה את כל המידע הרלונטי על הנושא ושבעתיד תשתדל להשתפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחזור על דברי שוב - שוחחתי עם מספר לא קטן של אנשים, לא רק מי שמצוטט בכתבה, ואף לא אחד מהם העלה כאפשרות את הנושא הזה. כפי שציינתי (אמנם לא בכתבה, אך באחת התגובות בעקבותיה) ניסיתי ליצור קשר גם עם ועד הסטודנטים הערביים, אך הדבר לא צלח בידי, וגם כך מועד פרסום הכתבה התאחר יתר על המידה. אז אני מודה ומתוודה שלא נתתי כאן מחקר מקיף בנושא, אלא כולה כתבה, שכרגיל אצל כתבות, בנויה על מידע חלקי - ככה זה. תקרא עיתון ותגיד לי אם יש שם משהו שמבוסס על מידע מלא. אגב, גם בכתבות שקראתי בעיתונות בנוגע להחלטת האוניברסיטה לא זכור לי שאוזכרו מהומות בשנה שעברה. אז כנראה שאני לא היחיד שלא יודע לכתוב. אני גם מבטיח שבעתיד אשתדל להשתפר. עכשיו אתה מוכן לחתום לי על התעודה? כי אני צריך לקחת אותה מחר חזרה לבי"ס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק שהכתבה שלך לא היתה יוצאת דופן בהשוואה לכתבות היומיות שהתפרסמו בידיעיות אחרונות או במעריב על הנושא הזה- היא היתה שטחית באותה מידה. השאלה אם אתה רוצה שהרמה של "האייל " תהיה כמו ידיעות אחרונות. אם כן זה עצוב מאד כי ידיעות אחרונות ברוב המקרים לא מוסר מידע מעניין ומעמיק כמעט על אף נושא ואני דוקא הרגשתי שרצית לעורר דיון מעניין על מקומה של פעילות ציבורית בקרב הסטודנטים. עיתונאי איננו חוקר באוניברסיטה ולא על כל כתבה צריך לעשות דוקטורט, אבל עיתונאי טוב מספק לקוראים שלו את האינפורמציה הרלונטית לגבי הנושא שעליו הוא כותב. גם אם היא לא עלתה בראיונות שערכת בקמפוס. ( גם משום שמרואינים עונים בעיקר לשאלות ששואלים אותם). למשל במקרה שלנו אם כתבת על החלטת האוניברסיטה להגביל את חופש הביטוי, והחלטה זו נומקה ע"י האוניברסיטה מתוך רצון למנוע התנגשויות בין סטודנטים על רקע פוליטי אידיאולוגי. לא הגיוני להזכיר התנגשויות חריפות קודמות שקרו בין סטודנטים יהודים וערבים רק בשנה שעברה כרקע אפשרי להחלטה זו? שוב לא מדובר על הסכמה הכרחית עם הטענה שלי שיש קשר אפשר גם לטעון שלא, אבל לא להזכיר את האופציה הזו ואת הארועים שקרו רק שנה שעברה בקמפוסים ( ושלמעשה במובן מסויים ניבאו את ארועי ראש השנה) זה לספק מידע חלקי מאד על הנושא שכתבת עליו- ועל כך אתה צריך להתנצל בפני הקוראים. אגב, הסגנון הציני שאתה נוקט בו לא מוסיף לאיכות הטענות שלך, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיכות הטענות אולי לא, אבל לאיכות ההומור בדיון, דווקא כן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון והנושא לא עלה בשיחותי (שכללו, לעיתים שאלות דוגמת ''למה, לדעתך, הוטלה ההגבלה באופן כה קיצוני דווקא באוניברסיטה העברית'', כשהתשובה הייתה בד''כ קרבתה של ירושלים לארועים הקשים), קצת קשה לי לדעת על קיומו. אני לא יכול לדעת מה התרחש באוניברסיטה לפני שנה אם לא מספרים לי. אתה, לעומת זאת, היית יכול לציין את האפשרות הזאת בלי להאשים אותי בהאשמות, ואז היית תורם לדיון בנושא המקורי, ולא להתנצחות המטופשת הזאת בינינו. ואני אדם ציני - ככה זה. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי עיתונאי חי רק ממה שמספרים לו מה עם מינימום מחקר? לא מחקר רציני רק שנה שעברה. אתה כותב על חופש הביטוי בקמפוס אז אולי צריך לברר מה היה שנה שעברה כדי שאפשר יהיה לדעת במה מתבטא השינוי ומה היה הרקע לשינוי. ולגבי ההאשמות אני מצטער מראש אני לא מתכון להאשים רק מעוניין לעורר תשומת לב לנורמות עיתונאיות שחשובות לי, שלפי דעתי נמצאות לרוב ב"אייל". בכל מקרה זה בכלל לא אישי ואני רק מעוניין לקרוא כתבות טובות בעתיד.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפגנות של ועד הסטודנטים הערבים בשנה שעברה נחקקו בזכרני דוקא בגלל האלימות המופרזת שהמשטרה הפעילה במהלך פיזורן. אתה צודק בכך שהן שימשו תמרור אזהרה למאורעות שקרו בראש השנה הן חשפו (בפעם המי יודע כמה) עד כמה המשטרה מזדרזת להפעיל כוח נגד מפגינים ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, לזכרון יש כנראה מכנה משותף עם השקפת עולם. יש אנשים שבכל הפגנה של ערבים מול שוטרים יראו כנראה את האלימות של השוטרים. מין נטיית נפש כזו. מכיון שאני לא שייך לסוג הזה של האנשים, הזכרון שלי אחר ואני זוכר דוקא איפוק של המשטרה ולא אלימות. לעומת זאת ( וזה כנראה הזכרון שלי) אני זוכר את הסיסמאות מלאות השנאה של הסטודנטים הערבים ל כלפי כל דבר שהוא ישראלי. בהפגנות אלה לא היה שום קריאה לשויון, אלא התנערות מכל מכנה אזרחי משותף ומשאיפה כל שהיא לדו קיום. מבחינה זאת הסטודנטים הערבים היו הפילוט של מה שקרה בראש השנה- התקפות על אזרחים שנוסעים בכבישים לא מתוך תסכול על העדר שויון, אלא פשוט מתוך שנאה, שנשענת על מקורות לאומיים ודתיים. לא פלא שהרגשתי את אוירת האלימות הכבושה בקמפוס באותה הפגנה לציון הנכבה. אותה אלימות שנשארה חבויה בסיסמאות ובחולצות, שלבשו הסטודנטים הערבים, התפרצה בכבישים בראש השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין קשור יותר לנטייה של כל ישראלי יהודי לראות בכל ערבי אויב (נטייה שנובעת מהתכנים שהוא נחשף אליהם עוד בחוברות אצבעוני שהוא מתחיל לקרוא בגיל 7, דרך שנים של לימוד מולדת, היסטוריה התיישבות ושיעורי מור"ק בצבא). כתוצאה מהנטייה הזו כל הפגנה שחורגת מההיתר שניתן לה על ידי המשטרה הופכת אוטומאטית לאיום בטחוני (למרות שכמעט כל הפגנה חורגת מההיתר שלה), והתגובה לכל הצעת ויתור נתקלת במנטרה "הערבים מבינים רק כוח" או "תן לערבי עצם הוא ירצה את כל התרנגולת". מה שאתה קורא לו סיסמאות מלאות שנאה אני קורא לו האשמה חמורה נגד המדינה (ולדעתי במידה רבה האשמה מוצדקת). בכל אופן כל זה לא משנה. אלימות מצד המפגינים לעבר המשטרה או אזרחים אחרים באזור לא הייתה (לפחות לא בשום הפגנה שראיתי בטלוויזיה ולא בזו שעליה שמעתי ממקור ראשון). למשטרה אין זכות להחליט על פיזור אלים של הפגנה ברשיון בגלל התוכן שלה. אתה צודק בכך שהעניין חזר על עצמו באירועי ראש השנה בצורה קיצונית יותר. אבל לא רק הטענות נגד המדינה ואי הסדר בהפגנות גדלו. גם מידת האלימות המשטרתית גדלה וההתעלמות הציבורית והממשלתית מהבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, לא התלהבנו קצת? זה שמדובר בהסבר מתבקש בעיניך, לא הופך את זה ל"אחד ההסברים המתבקשים ביותר לאירוע". וזה שדובי מעדיף להתבסס על עובדות שנמסרו לו, ולא על ספקולציות עליהן אתה מבקש ממנו להסתמך, דווקא מוכיח שהוא עושה את עבודתו העיתונאית נאמנה. וכך או אחרת - מה עם כבוד מינימלי לבנאדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מעלה פה שאלה מעניינת שלמעשה ממקדת את הביקורת שלי על דובי. מתי אפשר להגיד שמאמר מסויים חסר לא אינפורמטיבי ולא מעניק תמונה רחבה? הרי לכאורה כנגד כל האשמה כזו יוכל הכתב להתגונן בכך שזה בכלל לא היה נושא עיסוקו. הוא רק התכון לעסוק בעניין הספציפי הזה ולא בעניינים אחרים. האמת שהרבה כמובן תלוי בהגדרת הנושא. דובי ביקש לפי מיטב הבנתי לעסוק באיסור שהטילה האוניברסיטה העברית על חופש הביטוי ובנוסף לכך לעמוד על ההקשר הרחב של איסור זה בייחס למידת מעורבותו הציבורית הירודה של הסטודנט הישראלי. כלומר עניינו של דובי היה בהחלט האיסור והסיבות של האוניברסיטה העברית לאיסור. מכיון שדובי בחר לעסוק בנושא ספציפי ובזירה ספציפית נדרשה ממנו בקיאות מינימלית ברקע שתרם להחלטה. הרקע יכול היה להיות מה שקרה במדינה בעת ההחלטה אבל צריך היה להיות גם בציר של חופש הביטוי הסטודנטיאלי באוניברסיטה בתקופה שקדמה להחלטת האוניברסיטה. ללא אזכור של שני הצירים הללו הרקע להבנת החלטת האוניברסיטה יהיה חסר. בניגוד למה שכתבת אני לא דורש מאף אחד לקבל את הספקולציות שלי אבל אני כן דורש לתת אפשרות לבחון את הרקע המלא להחלטת האוניברסיטה. העובדה ששנה שעברה היתה שנה מתוחה בקמפוסים בישראל בגלל חופש הביטוי הפוליטי בקמפוסים יכולה בהחלט לתת הסבר להחלטת האוניברסיטה ומתבקש לחקור את זה. אבל אפילו נניח שדובי היה מגלה שזה באמת מופרך ולא צריך בכלל להזכיר את האופציה הזו במאמר. גם אז ניחא. אבל הצרה שדובי בכלל לא היה מודע לעניין הזה. הוא כתב על חופש הביטוי בקמפוס האוניברסיטה העברית בלי בכלל לשאול איזה פנים לבש חופש הביטוי בשנה שקדמה להחלטה להגביל אותו. הבורות בעיתונאית הזו לצד ההסתפקות בכל מיני מרואיינים הכעיסה אותי. בניגוד לדעתך עובדות לא נמסרות לעיתונאי. עיתונאי טוב הוא קודם כל עיתונאי חוקר. ומי שמגיע לראיונות כלוח חלק גם לא יצליח להוציא הרבה מהמרואיינים. ולגבי הכבוד לבן אדם. אני מאד מצטער אם פגעתי בדובי אישית, אבל ביקורת היא ביקורת וכתב עת יוקרתי כמו ה" אייל" צריך לדעת לקבל גם ביקורת ולא לדחות אותה באמירות ציניות של אל תלמד אותי את המקצוע שלי. צריך לדעת להגיד מכל מלמדי השכלתי וממבקרי עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך, ביקורת צריכה להיות בונה ולא הורסת. מדבריך, ''כנגד כל האשמה כזו יוכל הכתב להתגונן'', נדמה שאתה לא מתייחס לדברים כאל ביקורת סתם, אלא כאל הטחת אשמה בכותב. זה גם הרושם שהותירו דבריך קודם, מה שהביא את דובי, בדיוק כמו שאתה אומר, להתגונן. לעומת זאת, יכולת לפנות לדובי עם ההצעה שלך ישירות בדוא''ל, ואולי הוא היה חוקר את הנושא ומפרסם מאמר המשך. זה היה, לטעמי, מוצלח יותר לכל הצדדים ובעיקר לנו הקוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שובל, שלום, קיצוניות היא הגדרה סובייקטיבית. אני, למשל, חושב שהנפת הדגל הכחול-לבן משולה להצגת סמלי הסוואסטיקה, במיוחד בימים אלה. יפה אמרת לגבי שבירת ההסכמה ההדדית בדמוקרטיה. הופעה והתחזקות של מה שאתה מכנה "תנועות קיצוניות" היא לא מעשה של שבירת ההסכמה, אלא סימפטום של השבירה הזאת. וברגע שבו מתחילים לאכוף את ה"הסכמה" בכפיה, עלול להווצר מצב שאין ממנו דרך חזרה. אגב, למה לדעתך הסטודנטים אדישים כל-כך? להערכתי, גם אם יאסרו על פעילות המפלגות שלנו בכלל, אף אחד לא ישים לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר דרוזינסקי הנכבד, מדוע חושב הינך כי הנפת דגל מדינת ישראל משול להנפת דגל צלב הקרס, ובמיוחד בימים טרופים אלו? וככלל - מה דעתך על צורתו של הדגל הישראלי? אשמח לקבל תשובתך, ומבטיח אני לרשום במקביל מדוע סבור אנוכי כי יש לטווח ארוך לבחור דגל אחר עבור מדינת ישראל. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |