|
||||
|
||||
זה מאוד פשוט. סטודנט לא ילך להפגנה אם הוא צריך להיות בשיעור באותו זמן או שיש לו תרגיל להגיש מחר. כדי להביא סטודנטים להפגנות רציניות צריך שפשוט לא יהיו לימודים. הבעיה היא שאגודת הסטודנטים לא יכולה להשבית את האוניברסיטאות בגלל עניין שאינו בקונצנזוס הסטודנטיאלי רק עניינים אקדמיים (פטור, מישהו זוכר?) או כלכליים סטודנטיאליים (שכר לימוד, טוב את זה בטח כולם זוכרים) יזכו לקונצנזוס מספיק רחב כדי להביא לשביתה שתאפשר קיום הפגנות. ומזל טוב (או רע, תלוי בנקודת ההשקפה) דובי. |
|
||||
|
||||
בכל מדינות העולם, כך נראה לי, מלאה הווית העולם האקדמאי בשיעורים אשר בהם יש צורך להיות נוכחים, או אפילו תרגילים ארוכים ומייגעים אותם יש להגיש ליום המחרת. ובכל זאת הסטודנטים מוצאים את הזמן להפוך לבריות פוליטיות אקטיביות. האם יכול שמדובר בשכר הלימוד הגבוה אותו יש לשלם, לרוב בעבודות לחוצות ומלחיצות, הבאות ממילא על חשבון חלק מן הלימודים. אז למי יש כוח או זמן ללכת להפגין? |
|
||||
|
||||
שכחת גם את העובדה שהסטודנטים בישראל מבוגרים יותר מסטודנטים במדינות אחרות. מצד אחד זה משנה את סדר העדיפויות שלהם, מצד שני הם גם פחות תמימים והאמונה ש''אם רק נשלב ידיים ונשיר אז כולם יבינו ש...'' מתפוגגת. |
|
||||
|
||||
בהחלט. נכונה גם העובדה שהצבא גורר ממך את שארית היכולת להתמודד עם בירוקרטיה- מדיניות- מנהיגים- מה לא מטופשת באשר היא. מהבחינה הזו, צ''הל הוא בהחלט צבא חזק. |
|
||||
|
||||
אבל זו לא הנקודה שלי. לטענתי, העובדה שאדם הוא גם במקרה סטודנט לא צריכה להפריע לו לצאת להפגנה, במיוחד במדינה סוערת-פוליטת כמו שלנו. אנחנו לא נמצאים במצב של דוחק כלכלי שבו אין לאנשים זמן או חשק לעסוק בפעילות פוליטית, או לחילופין תחת שלטון מדכא שאוסר פעילות פוליטית. במקרה שכזה *רק* מתוך האוניברסיטאות תבוא הישועה. אנחנו לשמחתנו חיים ברובנו על סיר הבשר, ולכן יכולים להרשות לעצמנו לוותר על אותו תפקיד מסורתי ולהתרכז בלימודים, שגם הם חשובים (אם שכחת, מר-מהנדס-תוכנה-בקריאו-סייטקס-לפי-האימייל-שלך), אחרת נישאר מאחור בחברה השבעה שלנו. פעילות פוליטית? אקס-קריקולרית לטעמי. |
|
||||
|
||||
ומה אם אדם הוא במקרה חייל? |
|
||||
|
||||
הקשב! תקני אותי אם אני טועה, אבל ככל הידוע לי, הסוגייה נדונה, והוחלט כי חייל (או חיילת) רשאי להשתתף בפעולות מחאה כאשר הוא בחופשה. כאשר הוא במסגרת הצבאית אזי חובתו היא נאמנות לשלטון, כאמצעי של הזרוע המבצעת, ואין הוא רשאי לערער על קביעותיה אלא במקרים של פקודות בלתי חוקיות בעליל. חופשי! |
|
||||
|
||||
העדר מודעות חברתית היא אולי אחת הסיבות לכך שבארץ, בניגוד לאירופה, הסטודנטים נאבקים לבדם. המצב הטבעי במדינה מתוקנת הוא מאבק משותף של הסטודנטים, האוניברסיטאות, המורים ותלמידי התיכונים - כולם למען הגדלת ההשקעה הלאומית בחינוך והעלאת רמתו. אני לא מבין למה כל אחד נלחם לבד, ובמצב כזה לא פלא שהתוצאות בשטח מאכזבות. |
|
||||
|
||||
לדעתי, אנחנו חברה מימסדית. חברה המוקפת אוייבים שלא רוצה לשבור את הכלים כשמשהו בפנים רקוב. כשיבוא השלום, נוכל להתפנות למלחמת אחים. ואז גם הסטודנטים יוכלו לומר את דברם. עד אז, את האגרסיות אנחנו מוציאים בצבא. |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים אתך. ב. לא קריאו סייטקס, Creo. Creo היא חברה קנדית (שהוקמה ע"י ישראלים יורדים) שמייצרת מערכות קדם דפוס לתחום ה graphic arts. היא התאחדה לפני כשנה עם חטיבה מהמתחרה העיקרית שלה scitex ויצרה את ענק הדפוס חובב הפינגווינים המפורסם. כמה שנים לפני כן, הוקמה בארץ חברת בת של Creo הקנדית בשם Creo products Israel (או בקיצור קריאו). החברה הזו (שבה אני עובד) מפתחת תווינים (plotters בלעז) המבוססים על טכנולוגיה דומה לזו של קריאו קנדה אבל לשימוש בתעשיית המעגלים המודפסים (PCB) ולא ה graphic arts. מכיוון שזה בכלל לא קשור לנושא הדיון מי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לפנות אלי בדואל או לפנות לאתר הבית של החברה http://www.creo.co.il |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |