|
||||
|
||||
אני חושב שהעניין קשור יותר לנטייה של כל ישראלי יהודי לראות בכל ערבי אויב (נטייה שנובעת מהתכנים שהוא נחשף אליהם עוד בחוברות אצבעוני שהוא מתחיל לקרוא בגיל 7, דרך שנים של לימוד מולדת, היסטוריה התיישבות ושיעורי מור"ק בצבא). כתוצאה מהנטייה הזו כל הפגנה שחורגת מההיתר שניתן לה על ידי המשטרה הופכת אוטומאטית לאיום בטחוני (למרות שכמעט כל הפגנה חורגת מההיתר שלה), והתגובה לכל הצעת ויתור נתקלת במנטרה "הערבים מבינים רק כוח" או "תן לערבי עצם הוא ירצה את כל התרנגולת". מה שאתה קורא לו סיסמאות מלאות שנאה אני קורא לו האשמה חמורה נגד המדינה (ולדעתי במידה רבה האשמה מוצדקת). בכל אופן כל זה לא משנה. אלימות מצד המפגינים לעבר המשטרה או אזרחים אחרים באזור לא הייתה (לפחות לא בשום הפגנה שראיתי בטלוויזיה ולא בזו שעליה שמעתי ממקור ראשון). למשטרה אין זכות להחליט על פיזור אלים של הפגנה ברשיון בגלל התוכן שלה. אתה צודק בכך שהעניין חזר על עצמו באירועי ראש השנה בצורה קיצונית יותר. אבל לא רק הטענות נגד המדינה ואי הסדר בהפגנות גדלו. גם מידת האלימות המשטרתית גדלה וההתעלמות הציבורית והממשלתית מהבעיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |