בתשובה לשובל, 19/11/00 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אמנם עיוור צבעים (תרתי משמע), אך אני לא הבחנתי בערבים באוניברסיטה, עד שהמבטא שלהם כששאלו שאלות בשיעור הסגיר את זהותם. בטח שלא ראיתי פעילות פוליטית בולטת כלשהי בתחומי הקמפוס. בכל מקרה - החלטת האוניברסיטה תופסת רק לגבי התאים באגודה, עליהם יש לאוניברסיטה סמכות. התאים הערביים מאוגדים בגוף חיצוני (ועד הסטודנטים הערבים, איתו לא הצלחתי ליצור קשר לצורך הכתבה), ומן הסתם אינם מרגישים עצמם מחוייבים לדרישות האוניברסיטה. אם מישהו היה מעוניין לבצע מעשי הסתה או פרובוקציה פוליטיים על דעת עצמו - האוניברסיטה הייתה מתקשה לעצור בעדו, והיה זה בלתי אפשרי לעצור את הארגון שעומד מאחריו אם לא היה מזדהה. כלומר - היחיד שנענש כאן הוא מי שכן מקבל עליו את כללי המשחק הדמוקרטיים, ודווקא אלו שאינם מקבלים אותם, זוכים מן ההפקר... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לנו פשוט מחלוקת עובדתית. ובכן לידיעתך ההגבלות שהטילה האוניברסיטה העברית חלות על כל הגופים הפוליטים בקמפוס בין אלה שחברים באגודת הסטודנטים ובין שלא. יתרה מזאת הסיבה להגבלות שהטילה האוניברסיטה העברית על חופש הביטוי היתה הודעת הסטודנטים הערבים שהם מתכונים למחות בפתיחת שנת הלימודים על הרג 13 אזרחים ערבים ע"י כוחות הבטחון. מתוך רצון למנוע התנגשויות בינם לבין הסטודנטים היהודים הטילה האוניברסיטה את ההגבלות על חופש הביטוי. ולגבי חוסר הבחנתך בפעילות פוליטית בשנה שעברה של הסטודנטים הערבים לא נותר לי אלא להפנות אותך להפגנה הבוטה שערך ועד הסטודנטים הערבים ביום העצמאות שנה שעברה לזכר ה" נכבה". מי ששמע את הסיסמאות מלאות השנאה של הסטודנטים הערבים לא יוכל לשכוח מה זה פעילות פוליטית במובן הרע של המילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטה יכולה לאסור עד מחר - בסופו של דבר, אין שום דבר שהיא יכולה לעשות לגופים חוץ-אוניברסיטאיים שמנסים להפגין בתוך הקמפוס. לגבי הפעילות הערבית, אני שנה א'. אין לי מושג מה הם עשו שנה שעברה. אני מדבר רק על השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי מאד אבל אני לא יודע איך אתה יכול לכתוב מאמר בנושא אוניברסיטאי מובהק כשאתה רק בשנה א' ומבלי להתייחס לשנה שעברה. ברור לכל בר בי רב שהחלטת האוניברסיטה בעניין חופש הביטוי היא לא רק תוצאה של ארועי ראש השנה אלא גם נסיון מצטבר של הפגנות הסטודנטים הערבים משנה שעברה. אם היית מתעניין במה שהתרחש שנה שעברה היית כותב מאמר קצת פחות פשטני. אני מקוה שדבר אחד תלמד מהזהירות האקדמית המבורכת של האוניברסיטה העברית: לא כותבים ולא מדברים על נושא שלא מבינים בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שובל, הייתי יכול לכתוב כתבה על נושא אוניברסיטאי מובהק גם אם לא הייתי יודע איך נראה הבפנוכו של אוניברסיטה. בוא אני לא אלמד אותך את המקצוע שלך, ואתה לא תלמד אותי את המקצוע שלי, אוקיי? אני שאלתי את המרואיינים שלי (כולל דוברת האוניברסיטה) לגבי הסיבות להטלת האיסור. אף אחד לא הזכיר אפילו בחצי מילה אי אילו ארועים משנים קודמות. דובר אך ורק על הארועים של החודשיים האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ישראלי טוב אתה עושה הכל חוץ מלבקר את חוסר המקצועיות המשוועת שלך. ועוד אתה לא מתבייש להתחיל איתי עם ''אל תלמד אותי'' וכל מיני שטויות. זה באמת מעליב הסגנון הזה. ולגופו של עניין נכון שלא צריך בהכרח להכיר את הבפנוכו של האוניבריסיטה אבל אם לא מכירים אז זה לפחות מחייב מחקר עובדתי מסויים, שיאפשר לכתוב את הכתבה ואתה במחקר הנדרש הזה לא עמדת ובכך הורדת את הרמה של ''האייל'' וגם הטעת את הקוראים שלא מודעים כמוך למורכבות של המצב. דבר שני ואני שוב מצטער ללמד אותך את המקצוע שלך, עיתונאי טוב לא מאמין לדוברים ובטח לא מבסס על האינפורמציה שלהם כתבה. ברור שדוברת האוניברסיטה תגיד את מה שאמרה ,היא בסך הכל מימסדניקית, שמעוניינת להציג באופן יפה את האוניברסיטה ולגרום לכמה שפחות סכסוכים בין האוניברסיטה לגורמים אחרים. מצד שני ברור לכל מי שהיה שנה שעברה בקמפוס או מודע לארועים הקשים שהיו לקראת סוף שנה שעברה, שהחלטת האוניברסיטה לא באה רק על רקע של ארועי ראש השנה אלא היה להחלטה רקע קודם, שגיבה וסייע להחלטת האוניברסיטה להגביל את חופש הדיבור. אגב, אני לא אומר שאתה אפילו חייב להסכים איתי שזה היה גורם יכול להיות שהיית מראיין מישהוא מסגל האוניברסיטה והוא היה אומר לך באופן אמין שארועי השנה שעברה נמחקו כלא היו וכלל לא היוו שיקול לגבי החלטת האוניברסיטה, לפי דעתי גם אז היית צריך בכל מקרה להזכיר את האופציה הסבירה שארועים אלה באו על רקע הארועים בשנה שעברה ולהסביר מדוע אתה דוחה את האופציה הזו. להתעלם מאחד ההסברים המתבקשים ביותר לארוע זה מעיד בפרוש על חוסר מקצועיות. מה שאני רוצה זה לא שנמשיך להתוכח אלא פשוט שתודה בפני ובפני הקוראים, שלא נתת במסגרת הכתבה את כל המידע הרלונטי על הנושא ושבעתיד תשתדל להשתפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אחזור על דברי שוב - שוחחתי עם מספר לא קטן של אנשים, לא רק מי שמצוטט בכתבה, ואף לא אחד מהם העלה כאפשרות את הנושא הזה. כפי שציינתי (אמנם לא בכתבה, אך באחת התגובות בעקבותיה) ניסיתי ליצור קשר גם עם ועד הסטודנטים הערביים, אך הדבר לא צלח בידי, וגם כך מועד פרסום הכתבה התאחר יתר על המידה. אז אני מודה ומתוודה שלא נתתי כאן מחקר מקיף בנושא, אלא כולה כתבה, שכרגיל אצל כתבות, בנויה על מידע חלקי - ככה זה. תקרא עיתון ותגיד לי אם יש שם משהו שמבוסס על מידע מלא. אגב, גם בכתבות שקראתי בעיתונות בנוגע להחלטת האוניברסיטה לא זכור לי שאוזכרו מהומות בשנה שעברה. אז כנראה שאני לא היחיד שלא יודע לכתוב. אני גם מבטיח שבעתיד אשתדל להשתפר. עכשיו אתה מוכן לחתום לי על התעודה? כי אני צריך לקחת אותה מחר חזרה לבי"ס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק שהכתבה שלך לא היתה יוצאת דופן בהשוואה לכתבות היומיות שהתפרסמו בידיעיות אחרונות או במעריב על הנושא הזה- היא היתה שטחית באותה מידה. השאלה אם אתה רוצה שהרמה של "האייל " תהיה כמו ידיעות אחרונות. אם כן זה עצוב מאד כי ידיעות אחרונות ברוב המקרים לא מוסר מידע מעניין ומעמיק כמעט על אף נושא ואני דוקא הרגשתי שרצית לעורר דיון מעניין על מקומה של פעילות ציבורית בקרב הסטודנטים. עיתונאי איננו חוקר באוניברסיטה ולא על כל כתבה צריך לעשות דוקטורט, אבל עיתונאי טוב מספק לקוראים שלו את האינפורמציה הרלונטית לגבי הנושא שעליו הוא כותב. גם אם היא לא עלתה בראיונות שערכת בקמפוס. ( גם משום שמרואינים עונים בעיקר לשאלות ששואלים אותם). למשל במקרה שלנו אם כתבת על החלטת האוניברסיטה להגביל את חופש הביטוי, והחלטה זו נומקה ע"י האוניברסיטה מתוך רצון למנוע התנגשויות בין סטודנטים על רקע פוליטי אידיאולוגי. לא הגיוני להזכיר התנגשויות חריפות קודמות שקרו בין סטודנטים יהודים וערבים רק בשנה שעברה כרקע אפשרי להחלטה זו? שוב לא מדובר על הסכמה הכרחית עם הטענה שלי שיש קשר אפשר גם לטעון שלא, אבל לא להזכיר את האופציה הזו ואת הארועים שקרו רק שנה שעברה בקמפוסים ( ושלמעשה במובן מסויים ניבאו את ארועי ראש השנה) זה לספק מידע חלקי מאד על הנושא שכתבת עליו- ועל כך אתה צריך להתנצל בפני הקוראים. אגב, הסגנון הציני שאתה נוקט בו לא מוסיף לאיכות הטענות שלך, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיכות הטענות אולי לא, אבל לאיכות ההומור בדיון, דווקא כן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון והנושא לא עלה בשיחותי (שכללו, לעיתים שאלות דוגמת ''למה, לדעתך, הוטלה ההגבלה באופן כה קיצוני דווקא באוניברסיטה העברית'', כשהתשובה הייתה בד''כ קרבתה של ירושלים לארועים הקשים), קצת קשה לי לדעת על קיומו. אני לא יכול לדעת מה התרחש באוניברסיטה לפני שנה אם לא מספרים לי. אתה, לעומת זאת, היית יכול לציין את האפשרות הזאת בלי להאשים אותי בהאשמות, ואז היית תורם לדיון בנושא המקורי, ולא להתנצחות המטופשת הזאת בינינו. ואני אדם ציני - ככה זה. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי עיתונאי חי רק ממה שמספרים לו מה עם מינימום מחקר? לא מחקר רציני רק שנה שעברה. אתה כותב על חופש הביטוי בקמפוס אז אולי צריך לברר מה היה שנה שעברה כדי שאפשר יהיה לדעת במה מתבטא השינוי ומה היה הרקע לשינוי. ולגבי ההאשמות אני מצטער מראש אני לא מתכון להאשים רק מעוניין לעורר תשומת לב לנורמות עיתונאיות שחשובות לי, שלפי דעתי נמצאות לרוב ב"אייל". בכל מקרה זה בכלל לא אישי ואני רק מעוניין לקרוא כתבות טובות בעתיד.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפגנות של ועד הסטודנטים הערבים בשנה שעברה נחקקו בזכרני דוקא בגלל האלימות המופרזת שהמשטרה הפעילה במהלך פיזורן. אתה צודק בכך שהן שימשו תמרור אזהרה למאורעות שקרו בראש השנה הן חשפו (בפעם המי יודע כמה) עד כמה המשטרה מזדרזת להפעיל כוח נגד מפגינים ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, לזכרון יש כנראה מכנה משותף עם השקפת עולם. יש אנשים שבכל הפגנה של ערבים מול שוטרים יראו כנראה את האלימות של השוטרים. מין נטיית נפש כזו. מכיון שאני לא שייך לסוג הזה של האנשים, הזכרון שלי אחר ואני זוכר דוקא איפוק של המשטרה ולא אלימות. לעומת זאת ( וזה כנראה הזכרון שלי) אני זוכר את הסיסמאות מלאות השנאה של הסטודנטים הערבים ל כלפי כל דבר שהוא ישראלי. בהפגנות אלה לא היה שום קריאה לשויון, אלא התנערות מכל מכנה אזרחי משותף ומשאיפה כל שהיא לדו קיום. מבחינה זאת הסטודנטים הערבים היו הפילוט של מה שקרה בראש השנה- התקפות על אזרחים שנוסעים בכבישים לא מתוך תסכול על העדר שויון, אלא פשוט מתוך שנאה, שנשענת על מקורות לאומיים ודתיים. לא פלא שהרגשתי את אוירת האלימות הכבושה בקמפוס באותה הפגנה לציון הנכבה. אותה אלימות שנשארה חבויה בסיסמאות ובחולצות, שלבשו הסטודנטים הערבים, התפרצה בכבישים בראש השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין קשור יותר לנטייה של כל ישראלי יהודי לראות בכל ערבי אויב (נטייה שנובעת מהתכנים שהוא נחשף אליהם עוד בחוברות אצבעוני שהוא מתחיל לקרוא בגיל 7, דרך שנים של לימוד מולדת, היסטוריה התיישבות ושיעורי מור"ק בצבא). כתוצאה מהנטייה הזו כל הפגנה שחורגת מההיתר שניתן לה על ידי המשטרה הופכת אוטומאטית לאיום בטחוני (למרות שכמעט כל הפגנה חורגת מההיתר שלה), והתגובה לכל הצעת ויתור נתקלת במנטרה "הערבים מבינים רק כוח" או "תן לערבי עצם הוא ירצה את כל התרנגולת". מה שאתה קורא לו סיסמאות מלאות שנאה אני קורא לו האשמה חמורה נגד המדינה (ולדעתי במידה רבה האשמה מוצדקת). בכל אופן כל זה לא משנה. אלימות מצד המפגינים לעבר המשטרה או אזרחים אחרים באזור לא הייתה (לפחות לא בשום הפגנה שראיתי בטלוויזיה ולא בזו שעליה שמעתי ממקור ראשון). למשטרה אין זכות להחליט על פיזור אלים של הפגנה ברשיון בגלל התוכן שלה. אתה צודק בכך שהעניין חזר על עצמו באירועי ראש השנה בצורה קיצונית יותר. אבל לא רק הטענות נגד המדינה ואי הסדר בהפגנות גדלו. גם מידת האלימות המשטרתית גדלה וההתעלמות הציבורית והממשלתית מהבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, לא התלהבנו קצת? זה שמדובר בהסבר מתבקש בעיניך, לא הופך את זה ל"אחד ההסברים המתבקשים ביותר לאירוע". וזה שדובי מעדיף להתבסס על עובדות שנמסרו לו, ולא על ספקולציות עליהן אתה מבקש ממנו להסתמך, דווקא מוכיח שהוא עושה את עבודתו העיתונאית נאמנה. וכך או אחרת - מה עם כבוד מינימלי לבנאדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מעלה פה שאלה מעניינת שלמעשה ממקדת את הביקורת שלי על דובי. מתי אפשר להגיד שמאמר מסויים חסר לא אינפורמטיבי ולא מעניק תמונה רחבה? הרי לכאורה כנגד כל האשמה כזו יוכל הכתב להתגונן בכך שזה בכלל לא היה נושא עיסוקו. הוא רק התכון לעסוק בעניין הספציפי הזה ולא בעניינים אחרים. האמת שהרבה כמובן תלוי בהגדרת הנושא. דובי ביקש לפי מיטב הבנתי לעסוק באיסור שהטילה האוניברסיטה העברית על חופש הביטוי ובנוסף לכך לעמוד על ההקשר הרחב של איסור זה בייחס למידת מעורבותו הציבורית הירודה של הסטודנט הישראלי. כלומר עניינו של דובי היה בהחלט האיסור והסיבות של האוניברסיטה העברית לאיסור. מכיון שדובי בחר לעסוק בנושא ספציפי ובזירה ספציפית נדרשה ממנו בקיאות מינימלית ברקע שתרם להחלטה. הרקע יכול היה להיות מה שקרה במדינה בעת ההחלטה אבל צריך היה להיות גם בציר של חופש הביטוי הסטודנטיאלי באוניברסיטה בתקופה שקדמה להחלטת האוניברסיטה. ללא אזכור של שני הצירים הללו הרקע להבנת החלטת האוניברסיטה יהיה חסר. בניגוד למה שכתבת אני לא דורש מאף אחד לקבל את הספקולציות שלי אבל אני כן דורש לתת אפשרות לבחון את הרקע המלא להחלטת האוניברסיטה. העובדה ששנה שעברה היתה שנה מתוחה בקמפוסים בישראל בגלל חופש הביטוי הפוליטי בקמפוסים יכולה בהחלט לתת הסבר להחלטת האוניברסיטה ומתבקש לחקור את זה. אבל אפילו נניח שדובי היה מגלה שזה באמת מופרך ולא צריך בכלל להזכיר את האופציה הזו במאמר. גם אז ניחא. אבל הצרה שדובי בכלל לא היה מודע לעניין הזה. הוא כתב על חופש הביטוי בקמפוס האוניברסיטה העברית בלי בכלל לשאול איזה פנים לבש חופש הביטוי בשנה שקדמה להחלטה להגביל אותו. הבורות בעיתונאית הזו לצד ההסתפקות בכל מיני מרואיינים הכעיסה אותי. בניגוד לדעתך עובדות לא נמסרות לעיתונאי. עיתונאי טוב הוא קודם כל עיתונאי חוקר. ומי שמגיע לראיונות כלוח חלק גם לא יצליח להוציא הרבה מהמרואיינים. ולגבי הכבוד לבן אדם. אני מאד מצטער אם פגעתי בדובי אישית, אבל ביקורת היא ביקורת וכתב עת יוקרתי כמו ה" אייל" צריך לדעת לקבל גם ביקורת ולא לדחות אותה באמירות ציניות של אל תלמד אותי את המקצוע שלי. צריך לדעת להגיד מכל מלמדי השכלתי וממבקרי עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך, ביקורת צריכה להיות בונה ולא הורסת. מדבריך, ''כנגד כל האשמה כזו יוכל הכתב להתגונן'', נדמה שאתה לא מתייחס לדברים כאל ביקורת סתם, אלא כאל הטחת אשמה בכותב. זה גם הרושם שהותירו דבריך קודם, מה שהביא את דובי, בדיוק כמו שאתה אומר, להתגונן. לעומת זאת, יכולת לפנות לדובי עם ההצעה שלך ישירות בדוא''ל, ואולי הוא היה חוקר את הנושא ומפרסם מאמר המשך. זה היה, לטעמי, מוצלח יותר לכל הצדדים ובעיקר לנו הקוראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שובל, שלום, קיצוניות היא הגדרה סובייקטיבית. אני, למשל, חושב שהנפת הדגל הכחול-לבן משולה להצגת סמלי הסוואסטיקה, במיוחד בימים אלה. יפה אמרת לגבי שבירת ההסכמה ההדדית בדמוקרטיה. הופעה והתחזקות של מה שאתה מכנה "תנועות קיצוניות" היא לא מעשה של שבירת ההסכמה, אלא סימפטום של השבירה הזאת. וברגע שבו מתחילים לאכוף את ה"הסכמה" בכפיה, עלול להווצר מצב שאין ממנו דרך חזרה. אגב, למה לדעתך הסטודנטים אדישים כל-כך? להערכתי, גם אם יאסרו על פעילות המפלגות שלנו בכלל, אף אחד לא ישים לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר דרוזינסקי הנכבד, מדוע חושב הינך כי הנפת דגל מדינת ישראל משול להנפת דגל צלב הקרס, ובמיוחד בימים טרופים אלו? וככלל - מה דעתך על צורתו של הדגל הישראלי? אשמח לקבל תשובתך, ומבטיח אני לרשום במקביל מדוע סבור אנוכי כי יש לטווח ארוך לבחור דגל אחר עבור מדינת ישראל. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |