בתשובה לשובל, 26/11/00 0:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אחזור על דברי שוב - שוחחתי עם מספר לא קטן של אנשים, לא רק מי שמצוטט בכתבה, ואף לא אחד מהם העלה כאפשרות את הנושא הזה. כפי שציינתי (אמנם לא בכתבה, אך באחת התגובות בעקבותיה) ניסיתי ליצור קשר גם עם ועד הסטודנטים הערביים, אך הדבר לא צלח בידי, וגם כך מועד פרסום הכתבה התאחר יתר על המידה. אז אני מודה ומתוודה שלא נתתי כאן מחקר מקיף בנושא, אלא כולה כתבה, שכרגיל אצל כתבות, בנויה על מידע חלקי - ככה זה. תקרא עיתון ותגיד לי אם יש שם משהו שמבוסס על מידע מלא. אגב, גם בכתבות שקראתי בעיתונות בנוגע להחלטת האוניברסיטה לא זכור לי שאוזכרו מהומות בשנה שעברה. אז כנראה שאני לא היחיד שלא יודע לכתוב. אני גם מבטיח שבעתיד אשתדל להשתפר. עכשיו אתה מוכן לחתום לי על התעודה? כי אני צריך לקחת אותה מחר חזרה לבי"ס... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק שהכתבה שלך לא היתה יוצאת דופן בהשוואה לכתבות היומיות שהתפרסמו בידיעיות אחרונות או במעריב על הנושא הזה- היא היתה שטחית באותה מידה. השאלה אם אתה רוצה שהרמה של "האייל " תהיה כמו ידיעות אחרונות. אם כן זה עצוב מאד כי ידיעות אחרונות ברוב המקרים לא מוסר מידע מעניין ומעמיק כמעט על אף נושא ואני דוקא הרגשתי שרצית לעורר דיון מעניין על מקומה של פעילות ציבורית בקרב הסטודנטים. עיתונאי איננו חוקר באוניברסיטה ולא על כל כתבה צריך לעשות דוקטורט, אבל עיתונאי טוב מספק לקוראים שלו את האינפורמציה הרלונטית לגבי הנושא שעליו הוא כותב. גם אם היא לא עלתה בראיונות שערכת בקמפוס. ( גם משום שמרואינים עונים בעיקר לשאלות ששואלים אותם). למשל במקרה שלנו אם כתבת על החלטת האוניברסיטה להגביל את חופש הביטוי, והחלטה זו נומקה ע"י האוניברסיטה מתוך רצון למנוע התנגשויות בין סטודנטים על רקע פוליטי אידיאולוגי. לא הגיוני להזכיר התנגשויות חריפות קודמות שקרו בין סטודנטים יהודים וערבים רק בשנה שעברה כרקע אפשרי להחלטה זו? שוב לא מדובר על הסכמה הכרחית עם הטענה שלי שיש קשר אפשר גם לטעון שלא, אבל לא להזכיר את האופציה הזו ואת הארועים שקרו רק שנה שעברה בקמפוסים ( ושלמעשה במובן מסויים ניבאו את ארועי ראש השנה) זה לספק מידע חלקי מאד על הנושא שכתבת עליו- ועל כך אתה צריך להתנצל בפני הקוראים. אגב, הסגנון הציני שאתה נוקט בו לא מוסיף לאיכות הטענות שלך, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיכות הטענות אולי לא, אבל לאיכות ההומור בדיון, דווקא כן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון והנושא לא עלה בשיחותי (שכללו, לעיתים שאלות דוגמת ''למה, לדעתך, הוטלה ההגבלה באופן כה קיצוני דווקא באוניברסיטה העברית'', כשהתשובה הייתה בד''כ קרבתה של ירושלים לארועים הקשים), קצת קשה לי לדעת על קיומו. אני לא יכול לדעת מה התרחש באוניברסיטה לפני שנה אם לא מספרים לי. אתה, לעומת זאת, היית יכול לציין את האפשרות הזאת בלי להאשים אותי בהאשמות, ואז היית תורם לדיון בנושא המקורי, ולא להתנצחות המטופשת הזאת בינינו. ואני אדם ציני - ככה זה. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי עיתונאי חי רק ממה שמספרים לו מה עם מינימום מחקר? לא מחקר רציני רק שנה שעברה. אתה כותב על חופש הביטוי בקמפוס אז אולי צריך לברר מה היה שנה שעברה כדי שאפשר יהיה לדעת במה מתבטא השינוי ומה היה הרקע לשינוי. ולגבי ההאשמות אני מצטער מראש אני לא מתכון להאשים רק מעוניין לעורר תשומת לב לנורמות עיתונאיות שחשובות לי, שלפי דעתי נמצאות לרוב ב"אייל". בכל מקרה זה בכלל לא אישי ואני רק מעוניין לקרוא כתבות טובות בעתיד.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפגנות של ועד הסטודנטים הערבים בשנה שעברה נחקקו בזכרני דוקא בגלל האלימות המופרזת שהמשטרה הפעילה במהלך פיזורן. אתה צודק בכך שהן שימשו תמרור אזהרה למאורעות שקרו בראש השנה הן חשפו (בפעם המי יודע כמה) עד כמה המשטרה מזדרזת להפעיל כוח נגד מפגינים ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, לזכרון יש כנראה מכנה משותף עם השקפת עולם. יש אנשים שבכל הפגנה של ערבים מול שוטרים יראו כנראה את האלימות של השוטרים. מין נטיית נפש כזו. מכיון שאני לא שייך לסוג הזה של האנשים, הזכרון שלי אחר ואני זוכר דוקא איפוק של המשטרה ולא אלימות. לעומת זאת ( וזה כנראה הזכרון שלי) אני זוכר את הסיסמאות מלאות השנאה של הסטודנטים הערבים ל כלפי כל דבר שהוא ישראלי. בהפגנות אלה לא היה שום קריאה לשויון, אלא התנערות מכל מכנה אזרחי משותף ומשאיפה כל שהיא לדו קיום. מבחינה זאת הסטודנטים הערבים היו הפילוט של מה שקרה בראש השנה- התקפות על אזרחים שנוסעים בכבישים לא מתוך תסכול על העדר שויון, אלא פשוט מתוך שנאה, שנשענת על מקורות לאומיים ודתיים. לא פלא שהרגשתי את אוירת האלימות הכבושה בקמפוס באותה הפגנה לציון הנכבה. אותה אלימות שנשארה חבויה בסיסמאות ובחולצות, שלבשו הסטודנטים הערבים, התפרצה בכבישים בראש השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהעניין קשור יותר לנטייה של כל ישראלי יהודי לראות בכל ערבי אויב (נטייה שנובעת מהתכנים שהוא נחשף אליהם עוד בחוברות אצבעוני שהוא מתחיל לקרוא בגיל 7, דרך שנים של לימוד מולדת, היסטוריה התיישבות ושיעורי מור"ק בצבא). כתוצאה מהנטייה הזו כל הפגנה שחורגת מההיתר שניתן לה על ידי המשטרה הופכת אוטומאטית לאיום בטחוני (למרות שכמעט כל הפגנה חורגת מההיתר שלה), והתגובה לכל הצעת ויתור נתקלת במנטרה "הערבים מבינים רק כוח" או "תן לערבי עצם הוא ירצה את כל התרנגולת". מה שאתה קורא לו סיסמאות מלאות שנאה אני קורא לו האשמה חמורה נגד המדינה (ולדעתי במידה רבה האשמה מוצדקת). בכל אופן כל זה לא משנה. אלימות מצד המפגינים לעבר המשטרה או אזרחים אחרים באזור לא הייתה (לפחות לא בשום הפגנה שראיתי בטלוויזיה ולא בזו שעליה שמעתי ממקור ראשון). למשטרה אין זכות להחליט על פיזור אלים של הפגנה ברשיון בגלל התוכן שלה. אתה צודק בכך שהעניין חזר על עצמו באירועי ראש השנה בצורה קיצונית יותר. אבל לא רק הטענות נגד המדינה ואי הסדר בהפגנות גדלו. גם מידת האלימות המשטרתית גדלה וההתעלמות הציבורית והממשלתית מהבעיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |