 |
בחר לך כוון | 1777 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור עמרץ מדופלם בעינייני מוזיקה, המאמר הזה חידש לי המון. חשבתי שהחיים הרבה יותר מסובכים מזה. יש אילו תיאוריות מנין ההעדפה שלנו לצלילים שמקיימים את היחסים שציינת? האם זה כך גם במוזיקה מהמזרח הרחוק (נדמה לי שקראתי פעם שהתשובה היא לא)? |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות קטנות: הסולם המגו'רי הוא המודוס היוני, והסולם המינורי הוא המודוס האאולי. מוסיקאים בני המאה ה- 19 ואילך שהרבו להשתמש במודוסים שונים משני מודוסים אלה הם סתר, בוסקוביץ, ברטוק וקודאי. שני האחרונים נוטים גם לשימוש בסולמות פנטטוניים (סולמות בני חמישה צלילים במקום שבעה, המזכירים בצליל סולמות של המזרח הרחוק). בנוסף לא הוזכר עדיין הסולם הכרומטי, המבוסס על 12 צלילים (ולא על שבעה), במרווחים קבועים של חצאי טונים בין צליל לצליל. בסולם זה הרבה להשתמש ארנולד שיינברג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת. רק נעזור לקורא ונכתוב יוֹנִי, שלא ייקרא יווני. והמודוס האֶאוֹלי הוא הסולם המינורי ה*טבעי*. בשנברג ושיטתו גם כבר נגענו פעם, כמובן (תגובה 169952). אני חושב שתרומתו העיקרית היתה השיטה הסריאלית, ושמוסיקה כרומטית נכתבה עוד הרבה קודם, אבל אני לא חזק בהיסטוריה של המוסיקה. "יוסי, ילד שלי מוצלח" הוא דוגמה פחות אקזוטית למודוס מיוחד. יש כאן תופעה פסיכולוגית עדינה ולא טריויאלית: אחרי שמסתכלים קצת על המודוסים השונים, זה לרוב קל לזהות את המודוס של מלודיה נתונה, לפחות אם יש פסנתר תחת הידיים. ללמד מחשב לעשות זאת, לעומת זאת, נשמע לי לא קל. |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
שנברג לא הציא את השיתה הסירילית הוא היה זה שביחד אם אלבן ברג (שניהם היו תלמידים של מהלר) פיתח את השיתה הדודקפונית והביא אותה לכלל אחידות סיגנונית (את התחלת הדודקפוניות והאטונליות אפשר לשמועה אצל וגנר ובמיוחד בסימפוניה התשיעית של מהלר) מי שהמציא את הסיריליות שהיא בסך הכל הרחבה של התפיסה הדודקפונית והכללתה על כל הגורמים בעשיית המוסיקה ולא רק על התווים, נוא אנטון וברן שיסד את האסכולה הוינאית השניה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארנולד שיינברג המציא את הסולם הכרוני ולכן הרבה להשתמש בו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתיע שדווקא ירדן, עורך הטריוויה , נפל בפח הזה. יש די הרבה שירים "עבריים" שהם למעשה "שאולים" משפות אחרות. אני לא מדבר על השירים מרוסית, שאותם קל לזהות לפי המנגינות, אלא באמת דברים כמו 12 טון. בסופרנוס, לפני כמה פרקים השמיעו שיר מתוך מערבון (ריו בראבו אאל"ט) שאני מכיר בעברית כשיר "אבא, סיפור". האגדה מספרת גם ש"לו יהי" התחיל כתרגום של LET IT BE אבל נעמי שמר היתה כל כך מרוצה מהתוצאה, שהיא החליטה גם להוסיף לחן עצמאי. אני מכריז על שאלת טריוויה( לא חידה) - שירים "עבריים", שאינם מתורגמים במוצהר, אבל למעשה הם מבוססים על שירים זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי, לא בבטחון, מתוך הסדרה "למרות הכל" של קוטנר, שהלחן של "שיעור מולדת" (כוורת) נוגן על-ידי אפרים שמיר במבחנים ללהקה צבאית, ובמקור הוא שיר עם פולני. אישור, הפרכה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא שמעתי ששמיר חיבר את המנגינה בפולניה כנער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, זה לא פורום פה, אבל האם למישהו יש לינק לביצוע בפולנית של "שיעור מולדת"? אני זוכרת את אפרים שמיר שר אותו בטלויזיה, אי שם בערפילי זכרוני המזדקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכרת את התכנית של קוטנר, ואת הלחן של שיעור מולדת שנראה היה שהושאל משיר אחר. זה לא היה השיר היחיד של אפרים שמיר שהושמע שם בהקשר זה. היה שיר נוסף שנראה היה שממש הושאל ממעבר גיטרה בשיר אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור מולדת (שיר) [ויקיפדיה]: שִעוּר מוֹלֶדֶת הוא שיר שכתב עלי מוהר בשנות השבעים ללחן של אפרים שמיר, ושזכה להערכה רבה והוכר כאחד משירי הדגל של מוהר. זמרים רבים ביצעו את השיר, והבולטים בהם הם להקת "כוורת" שהייתה הראשונה לעשות כן, חוה אלברשטיין (באלבומה "הלילה הוא שירים", 1977), "חלב ודבש", "הגבעטרון" ("שירים יפים", 1980) ועוד. אפרים שמיר כתב והלחין את השיר בפולנית עוד לפני עלייתו לישראל. השיר תיאר את ילדותו של שמיר ולחנו הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן הבד שלו ללהקת הנח"ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר.1 מאוחר יותר, לאחר הקמת להקת "כוורת", כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון, את יפה", שיר יותר מאוחר של שמיר. אני זוכר את זה מתוכנית אחרת, לא של קוטנר, שעסקה ב"שירים מחופשים". והשמיעו שם שיר אמריקאי, שאני לא זוכר את פרטיו, עם סולו גיטרה שהוא די אחד לאחד הלחן, המאוד לא טריוויאלי, של "נכון, את יפה". (שמעתי את זה לפני הרבה שנים, אז אני לא יכול להתחייב עד כמה זה די אחד לאחד.) השיר האמריקאי היה קודם, שמיר טען שאין לו מושג במה מדובר. יכול להיות שזו היתה גניבה לא מודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גניבה לא מודעת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גניבה מוזיקלית'' זה כבר חצי-מטאפורה. אם החוסר-מודעות כבר מותח לטעמך את גבולות המטאפורה (למרות שקל להמציא סיפור על גניבה לא מודעת של חפץ פיזי. מצד ראשון, אני מודה שזה יהיה די בשולי המושג ''גניבה'') לך על ''העתקה לא מודעת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נקרא ''השפעה''. לפעמים ההשפעה היא ''תת הכרתית'', כמו נעמי שמר ושיר העם הבאסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל נעמי שמר והבאסקי זה היה שלוש-ארבע תיבות. אצל אפרים שמיר, לחן שלם וכאמור לגמרי לא טריוואלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן המרכאות. אפשר לקחת את ה''השפעה'' ואת ה''תת הכרתי'' כמה רחוק שרוצים. תכלס- ''השפעה'' זה כבר אנכרוניסטי מאז שההיפ הופ התחיל לסמפל בשנות התשעים כל מה שזז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי ביוטיוב ומצאתי את השיר של אפריים שמיר ''אמרו לך שאת יפה'' (אני זוכר אותו באופן עמום) אבל לא מצאתי ביוטיוב את השיר עליו ניטען שהוא המקור. נניח לשמיר להנות מהספק. בהזדמנות זו --- הבנתי שבשיר של שמיר לא הלחן הוא העיקר אלא המילים (היו לו אילו שהם סיבוכים רומנטיים עם ירדנה ארזי והשיר קשור לכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שהעניין הרכילותי כבר מזמן התייבש, ונשאר רק ערך טריוויה קלוש לסיפור, המילים כבר סתמיות. הלחן, לעומת זאת - סובייקטיבית אני לא מצליח לאהוב אותו, אבל אובייקטיבית הוא די מרשים. לא משנה, יש לו כמה לחנים אחרים מרשימים לא פחות שגם סובייקטיבית אני אוהב אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך אני נותן את הקרדיט, אבל אולי לא הקוראים הבינו את האירוניה בתשובתך. אסתכן בהעלבת הקהל ואגיד שמנגינת התיקווה מבוססת על ה''מולדבה'' של סמטנה, שבתורה מבוססת על שיר עם הונגרי (אאלט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שרוצה להיווכח, ביצוע מעניין: http://www.youtube.com/watch?v=ebOm0yf2X10&featu... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי הדמיון בין "יד אחת עושה את זה" לבין "המושלים בסווינג" (ככה תרגמו את זה פעם!) הוא חלש מכדי להכריז על העתקה או גניבה. לגבי "12 טון" - צר לי על ציפורניך, אבל בעוונותי, אני פשוט לא מכיר את השיר. אם מותר לצאת לחלוטין מגבולות ארצנו, אז אציין שלדעתי הדמיון בין הפזמון של Anybody seen my baby של הסטונז לבין הפזמון של Constant craving (יש לי: "ערגה קבועה"!) של קיי די לאנג הוא מרשים, שלא לומר מטריד. השוו בעצמכם בין קטע מספר 2 ב- http://www.towerrecords.com/product.aspx?pfid=181431... לבין קטע מספר 10 ב- http://www.towerrecords.com/product.aspx?pfid=103659... . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הסטונז עצמם קלטו בדיעבד שיצא להם שיר דומה לשיר של קיי די ולכן הם מיהרו לשתף אותה בקרדיט ובתמלוגים (והיא אמרה שהיא לא רואה בזה גנבה אלא מחמאה). הסיפור ישן, אבל יצא שרק עכשיו קראתי את תגובתך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר גניבות של (המלחינים של) אריק איינשטיין- מה דעתכם על הדמיון בין "שיר סיום" - http://www.youtube.com/watch?v=FSeSqCuo4RQ להיי בייבי" של JJ CALE ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שני השירים שהבאת הם זהים *לחלוטין*! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. הנה השיר של איינשטיין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה אותו פתיח. אני לא יודע איך קוראים לחלק המוסיקלי שמנוגן ''מתחת'' לנעימה, אבל גם זה מאוד דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המלודיה שונה, וגם הרצף ההרמוני שונה (לו היה זהה, ניתן היה לשיר את "סיום" על רקע הליווי של Hey Baby, וזה מצליח בערך בתיבה הראשונה וזהו). הלחן של מיקי גבריאלוב, אגב (מתוך "חמוש במשקפיים" שיצא ב-1980, בעוד שהאלבום "Troubadour" של J.J. Cale יצא ב-76', אז כנראה שהייתה לו השפעהעל גבריאלוב, זה קורה לא מעט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף ליובל: לשני השירים רצף אקורדים שגרתי למדי ולא הייתי מזדרז להניח שמדובר בפלגיאט. לגבי "12 טון", השאלה היא על הקשר שלו ל"16 טון" הלועזי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחפש את השיר שניים עשר טון בביצוע טנסי ארני פורד אודה למי שישלח אליי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
33% Extra
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלהקות צבאיות התמחו בעיברות שירים צרפתיים. נדמה לי שמנגינת שיר הילדים "האוטו שלנו גדול וירוק" הוא בכלל הולנדי. שמעתי פעם שמקהלת ילדים ישראלית שרה את השיר הזה בכנס בין לאומי ולמרבית המבוכה המקהלה ההולנדית השיבה מיד באותו שיר , רק בהולנדית. אולי ברקת או מישהו אחר1 יוכלו לאשר? מנגינת השיר "שלום לך ארץ נהדרת" היא של ג'ון דנבר. 1 האעז ליחל לתשובה מגרושו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילים של השיר היידי ''אויפן וועג שטייט א בוים'', שטייט ער איינגעבויגן, (על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח) לבקשתך, על השביל עץ עומד הוא כפוף, גבע, יהודי לארץ-ישראל בדמעות נוסע. אלוהי-אבות, זמן מנחה הגיע, לכשנבוא לארץ-ישראל נעלוז נריע. על העץ שושנים מרהיבות עיניים, בא יהודי לארץ-ישראל קרוע מכנסים. אלוהי-אבות, אלי שבשמים, שם נשים, בארץ-ישראל, טלאי במכנסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לכם אקורדים לגיטרה לשיר זה? גיליתי אותו היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, אני מחפש את מילות השיר "ארץ מולדת ארץ נחמדת" - האם תוכל לעזור לי? תודה רבה, רונן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסח מדויק אפשר למצוא באתר של עמותת זמר רשת להצלת הזמר העברי. יש לי שירון ישן מאודיסה עם המילים והתווים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שלום לך ארץ נהדרת" נכתב (בתור "City of New Orleans") בידי סטיב גודמן, והביצוע המקורי הוא של ארלו גאת'רי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיחה של "אצלי הכל בסדר" ששרה ג'וזי כץ 1 תמיד נשמעה לי דומה באופן חשוד לפתיחה של lovely Rita של הביטלס. (הרבה זמן שלא שמעתי את שני השירים, וכולי תקווה שאני לא מלהג שטויות.) ________________ 1 נא לא להתבלבל עם שיר באותו השם של בעז שרעבי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דמיון מוזר שקלטתי היום: Circus של הג'ם (שהוא גם אות הפתיחה של תכנית "הג'ם" של קוטנר בגל"צ), ו"Ruff Mix" (מנגינת יורופופ אידיוטית שהבליחה לרגע בתחילת שנות השמונים; בחיים לא תנחשו מי נמצא בתוך התחפושת של הכלב בקליפ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלת השירה ב Call Me של בלונדי הציקה לי בדמיון המופרז שלה לריהנון של פליטווד מק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן דומה. ופה גם נסגר מעגל, כי חמשת התווים הראשונים במלודיה של Call me הם בדיוק התווים של "התקווה" / מולדבה, שנידונו במעלה הפתיל (טוב, נו, סתם סולם מינורי עולה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ריו בראבו: לעומת זאת, מתוך האתר הרשמי של מיקי גבריאלוב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר ב''ריו בראבו'' נשמע גם לי מאוד דומה ל''אבא סיפור'' - אבל רק לבית של האחרון, ומדובר במעט אקורדים לא יחודיים. הבשר הלחני של ''אבא סיפור'', עד כמה שיש, הוא בפזמון, ואני לחלוטין לא שומע אותו בשיר מ''ריו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הפזמון שונה. כמו בירושלים של זהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דני ליטני וחווה אלברשטיין ביצעו בעברית את השיר הבא, אבל אין על ננסי ולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אובלדי אובלדה (Obladi Oblada) היה לנו טוב נהיה לנו רע (The Ballad of John and Yoko in) רק אתמול (עם יפה ירקוני) (Yesterday) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל (Do You Want To Know A Secret) יש גם ביצוע ל"תנו צ'אנס לשלום" אבל אני לא מוצא אותו. חוץ מזה יש ביצוע באנגלית ל Here There And Everywhere |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שר גם אלביס פרסלי: נגמרו לי המילים - Love Me Tender רנדי ניומן: שיר של רנדי ניומן - Dayton, Ohio 1903 אנימלס: רחוק רחוק מכאן - House of the Rising Sun |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם דונובן (שיר שאני אוהב במיוחד): אני מרגיש כמו מלך - Mellow Yellow ג'ורג' מוסטקי: הכאב הזה (אין לי מושג מה ש םהמקור) טים הארדין (באנגלית): ושיר של אלטון ג'ון שאני לא מוצא כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן: אמרו לו (אדריאנו צ'לנטלו) שכשנבוא (יווני במקור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשימה מכובדת, אבל לא עונה להגדרה שבתגובה 193119 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי כך, פשוט אני אוהב את רוב הקאברים של איינשטיין משנות השישים והשיבעים וחשבתי שעכשיו, כשיש קישורים לשירים עצמם ביוטיוב, כדאי לתת אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי צבי צרי, נראה שהסולם המינורי ההרמוני הוא השכיח ביותר. וקצת על ההיסטוריה של הסולמות המינוריים: תחילה היה הסולם המינורי הטבעי (משום שהוא אחד מן המודוסים). הסולם המינורי ההרמוני נוצר בהשראת הסיום של הסולם המג'ורי הטבעי, שבו הצליל השביעי נמוך בחצי טון מהצליל הסוגר של הסולם. לפיכך בסולם ההרמוני המינורי העלו את הצליל השביעי בחצי טון כדי לקרב אותו לצליל הסוגר. השינוי הזה יצר מרווח לא רגיל של טון וחצי בין הצליל השישי לשביעי של הסולם, וכדי לסגור את המרווח הזה יצרו את הסולם המלודי, שבו גם הצליל השישי של הסולם הועלה בחצי טון, כדי לשמור על מרווח של טון בינו לבין הצליל השביעי. המרווח בין הצליל החמישי לשישי שהיה קודם חצי טון הפך כעת למרווח של טון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לגמרי במקרה הוא קרוב של שני הננגים המחוננים לבית צרי, אז זמירה לוצקי (מתגובה 1218) אומרת את זה כפי שדורון שיער, והיא בטח יודעת. הנגנים המחוננים לבית צרי הם שני אחים - ניתאי הכנר, והלל הצ'לן, ושניהם מבצעים מהטובים ביותר שיש בארץ למוזיקה חדשה. במיוחד זכור לי ביצוע מרגש של הלל לקונצ'רטו לצ'לו של ליגטי. קוראי התווים כאן בוודאי ישמחו לדעת שהקונצ'רטו הנ"ל נפתח בנגינת צ'לו, שהוראת הדינמיקה שלה1 היא ppppp. לא יכולתי לנחש מראש מה ישמע לי כביצוע מוצלח של ההנחיה; אבל הביצוע של צרי נתן תשובה חד-משמעית. 1 על פי התוכניה. לא ראיתי את הפרטיטורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבי צרי הוא אביהם של התאומים הלל וניתאי. הייתי תלמידתו של צבי כשהיה מורה למוסיקה בית הספר שמעוני בגבעתיים, שם לימדה גם אשתו לאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהאתר הנ"ל התאדה, הרי קישור חדש (Save Target As) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכיוון שגם האתר הנ"ל התאדה, הנה קישור חדש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב התאדה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור עבר לכאן: http://www.dycom-il.com/m/modus.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתובת הנוכחית: http://www.dycom-il.com/modus.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור מחזיר 404 not found | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבע שנים עברו - אבל אם מישהו קורא אז: העלאת הצליל השביעי (בסולם לה זה יהיה) "סול" ל - "סול דיאז" נותנת תחושה יותר ברורה, חזקה של סיום. נכון כתבו לפני על היווצרות הגירסא ה"מלודית", והעלאת הצליל הששי שייתקרב אל השביעי. אבל: כשמבצעים את הסולם בכיוון הפוך, בירידה - אין (צורך ב-) תחושת סיום, ולכן מתבטלת העלאת השביעי, וכמובן העלאת הששי, ולכן הסולם המלודי עולה בנוסח אחד, ויורד בנוסח אחר (ה"טבעי"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה לפשט את השאלה (נניח פרה כדורית...): אם סינתסייזר מפיק גל שהוא סכום פשוט של שני סינוסים שתדירויותיהם נבדלות באוקטבה אחת (כלומר: האחת גדולה פי 2 מרעותה), האם המצב בו נקודות האפס של התדירות הנמוכה מתלכדות עם אפסים של הגבוהה ישמע לנו אחרת מהמצב בו הן מתלכדות עם המקסימה? מאחר ולבעיה הפיסיקלית יש אופי מרחבי, ניתן לתהות האם תוצאות הניסוי תהיינה זהות אם הצלילים יופקו משני סינתסייזרים הממוקמים בכיוונים שונים מאזני המאזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-11 השנים שחלפו מאז ששאלת את השאלה (יו, איך הזמן רץ...) הספקתי ללמוד לא מעט פסיכו-אקוסטיקה, ומסתבר שהתשובה המקורית שנתתי היתה שגויה לחלוטין. "חוק אוהם האקוסטי"1 אומר שהאוזן האנושית אדישה (כמעט לחלוטין) לפאזות של הרכיבים בפירוק פורייה של צליל. מניסוי קטן שערכתי על עצמי אני יכול להעיד שאני לא מצליח לשמוע הבדל. __________________ 1. ראו Ohm's_acoustic_law [Wikipedia] (כן, זה אותו "אוהם" מתורת החשמל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה איזו מקריות: השבוע שמעתי, לראשונה בחיי על חוק אוהמ האקוסטי, והנה הוא מתגנב לו גם לשיח הזה! כמעט כמו מה שקרה פעם לרפאלה הנרגשת מ-תגובה 467696 . (ושים נא לב לכותרת, שלא אני הענקתי אבל אני חותם עליה כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאפשר לסמוך עליך! ספר קצת על הניסוי הקטן שערכת. מה הלך שם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצרתי (בעזרת הספרייה seewave של R) שני קבצי קול של שני צלילים שנבדלו זה מזה רק בפאזה של אחת (מארבע) ההרמוניות שלהם. צורת הגל של שני הצלילים היתה מאד שונה, אבל כשהקשבתי להם הם נשמעו לי זהים לחלוטין. כבקרה, יצרתי קובץ שלישי שבו הורדתי את האמפליטודה של ההרמוניה הנ"ל לאפס, ואכן, הוא נשמע לי שונה במובהק מהשניים הראשונים. במיוחד בשבילך: הקובץ הראשון, השני, והשלישי. מסתבר שאוהם שיער את החוק עוד לפני שהמכשור שמאפשר לוודא או להפריך אותו היה קיים. למיטב ידיעתי, הראשון לוודא את החוק אמפירית היה הלמהולץ, ואפשר לקרוא על הניסוי שהוא ערך החל מעמוד 119 כאן. אם מתאים לך להתעמק בפרטים של הניסוי אני אשמח, כי יש שם נקודה שלא הצלחתי להבין. קראתי פעם איפשהו שבתנאי מעבדה (אזניות, סביבה שקטה לחלוטין) יש אנשים שכן מבחינים בהבדל קל בגוון הצליל בשל שינויי פאזה כנ"ל, בייחוד כשתדירות הבסיס נמוכה. עדיין לא בדקתי את זה על עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אותם אנשים שכן מצליחים לשמוע הבדל (אני לא) הם גם בעלי שמיעה אבסולוטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאין קשר לשמיעה אבסולוטית, אבל לאור הרקורד הלא-מזהיר שלי בפתיל הזה, נא לא לקחת ברצינות את הניחוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להבין למה זה מפתיע, או מה בדיוק אתה בודק כאן. אם אני מבין את הניסוי שלך - לקחת ארבעה תדרים (אני עובר לשפה של עיבוד אות) שונים, באמפליטודות שונות, ויצרת סיגנל שהוא הסכום שלהם. אחר כך, 'הזזת' את אחד הסיגנלים בחצי/רבע/שביעית/חלק אחר מאורך הגל שלו, ושוב יצרת סיגנל שהו הסכום של כולם. למה אתה מצפה שהוא ישמע שונה? אני יכול לחשוב על שני מצבים: א. כל התדרים שונים זה מזה (מה שנראה לי שעשית, ולכן התוצאה לא מפתיעה כמו שנאמר מיד). ב. שניים מהתדרים זהים (שאז הייתי מצפה לתוצאה שונה דוקא). בוא נדבר רק על סכום של שני תדרים כדי שיהיה פשוט יותר: א. אם שני התדרים לא זהים, אז הסכום שלהם משתנה לאורך הזמן בין התאבכות בונה לחלוטין (שניהם בשיאם) להתאבכות הורסת לחלוטין (אחד בשיא ואחד במינימום). ובדרך הם עוברים בהרבה רמות ביניים. בוא נניח בלי הגבלת כלליות ששניהם התחילו בשיא משותף (מקסימום משותף). עכשיו, מה קורה אם הזזנו את הפאזה של אחד מהם? אז הם לא התחילו במקסימום משותף אבל זמן קצר1 לאחר מכן, כיון שהפאזה היחסית שלהם משתנה כל הזמן, הם יגיעו למקסימום המשותף, ומשם והלאה הסיגנל ייראה בדיוק כמו הקודם. עכשיו, נכון שאם נשרטט את הסיגנל בגרף נראה שהסיגנל (המשותף!) הוא הזזה בזמן של הסיגנל המקורי, אבל זאת הזזה קטנה. אם עכשיו תניח שהאוזן בסה"כ מסכמת את מה שהיא שומעת על פרק זמן כלשהוא (אפילו עשירית שנייה - אבל לבטח כמה וכמה אורכי גל), אזי הסכום הזה לא ישתנה כמעט לחלוטין מהסכום שהיה לנו קודם. ולכן לא תשמע שינוי בסאונד שאתה שומע. ב. שני התדרים זהים לחלוטין. במקרה הזה, אם שניהם מתחילים באותה פאזה, מה שייווצר הוא סיגנל עם התאבכות חיובית כל הזמן, ולכן תשמע את אותו טון, אבל מוגבר פי שתיים2. אבל: אם תזיז אחד מהם בחצי אורך גל - תקבל התאבכות הורסת תמיד. מה שאומר שהסיגנל החדש שקול ל-0, או במקרה של שני סיגנלים בעוצמה שונה - שקול להפרש האמפליטודות בין שניהם. אני מאד מתקשה להאמין שהאוזן שלך לא תשמע את ההבדל בין סיגנל שעוצמתו כפולה (תסריט ב1) לסיגנל שעוצמתו 0 (תסריט ב2). אני מניח שאפילו מי ששמיעתו המוסיקלית ירודה ביותר, יצליח לשמוע את ההבדל בין שני התסריטים האלה - ומכאן לשמוע את ההבדל של הזזת פאזה של סיגנל בודד מבין שניים. מה אני מפספס כאן? 1 אם לא ממש השתדלת שהם יהיו ממש ממש קרובים. אם הם ממש קרובים תקבל 'פעמות' - כמו שיודע כל מי שכיוון אי פעם גיטרה, או בטח גם הרבה כלים אחרים. 2 במקרה שהאוזן שומעת את ריבוע האמפליטודה, מה שדי סביר, תשמע את אותו טון מוגבר פי ארבע. או סכום הריבועים אם העוצמה הראשונית לא היתה זהה בשניהם. זה לא משנה עקרונית לדיון פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השלישי אכן נשמע שונה, והגוון של הראשון והשני נשמעים זהים, אבל יש לי הרושם שהעוצמה של הראשון קצת חזקה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Matlab דוקא טוען שהשני יותר חזק, בכל ארבעת התדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לחזור על הניסוי כשאתה לא יודע איזה צליל מושמע לך (כן, צריך בשביל זה עזרה ממישהו, ואותו מישהו צריך להשתמש במחולל מספרים אקראיים, למשל מטבע). אשמח לדעת אם אתה מקבל אותה תוצאה בעקביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מכרים עם מטבע (ככה זה אצלנו בעשירון התחתון), אז כתבתי אפליקציה קטנה שמנגנת את שני הקבצים בזה אחר זה לפי סדר אקראי בכל פעם שמקליקים על כפתור. בהקלקה על כפתור נוסף היא גם מגלה לך בדיעבד מה היה אותו סדר (נכון יפה מצִדה?). מתברר שדי קל לזהות נכונה את הסדר (לאוזן המאד לא מוסיקלית שלי הצליל שבקובץ השני נשמע חזק ומתכתי קצת יותר). לאחר מספר חזרות אני אפילו מצליח לנחש את הסדר באחוזי הצלחה גבוהים כבר בעת השמעת הצליל הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. גם אחרי התאור שלך אני לא מצליח לשמוע הבדל (אבל במחשבה שניה עם השמיעה שלי זה בכלל פלא שאני מבדיל בין הצליל לבין שקט מוחלט). חשבתי שאולי יובל גרם לשינוי הפאזה ע''י עיכוב אחת מההרמוניות, כלומר בתחילת הצליל הוא מורכב רק משלוש הרמוניות לפרק זמן קצר של מילישניות בודדות, ואם זה כך ייתכן שהשוני הוא ברזולוציה הטמפורלית שלנו, כלומר אני לא מבחין באותו שבריר שניה של צליל שונה, ואצלך היא מספיקה כדי לשנות את חווית השמיעה כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודה. כמו שכתבו לפני, גם אני מצליח להבחין בשינוי עוצמה בין הצלילים (ר' תגובה מפורטת יותר במורד הפתיל). לפי הבנתי, הלמהולץ1 מכנה בשם "חוק אוהם" את היכולת (המשוערת עד אז והמוכחת בעמ' 52 והלאה) של האוזן לבצע אנליזה ספקטרלית (עמ' 33, למשל). אני בכלל לא בטוח שאצליח להבין את הלמהולץ יותר טוב ממך, אבל אנסה לעזור. בכל מקרה, יקח לי קצת (או יותר) זמן עד שאתפנה לזה. אם תכתוב איפה הבעיה, יש מצב שאיזי או מישהו מהאחרים יקדים אותי. 1 סריקה מוצלחת יותר של הספר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוסף נהדר של אשליות אודיטוריות, חלק ראשון. בחלקן חייבים אוזניות. באחת מהן מתברר, להפתעתי, כי אנו שמים לב לשוני בין פאזות של אותו הצליל בין שתי האוזניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה, אני רק בהתחלה והאשליה הראשונה לא עובדת אצלי. אני הפסקתי לשמוע פעימות כששני הצלילים הופרדו בין האוזניים (כמו שצפוי מהפיזיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיימתי לשמוע את הקישור, ולא נתקלתי שם באפקט הפאזות שתיארת. אולי החמצתי משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. זכרתי בטעות שבדוגמא הראשונה (binaural beats) נובעת הפעימה מהבדל בפאזה, ולא כן היא - הפרש התדירויות הוא שיוצר את האפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה שמעת את האפקט אחרי שהופרד לכל אוזן בנפרד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמעתי, אבל האפקט חלש ביחס למקור (כאשר אין הפרדה). באשליה של המיקרופונים, אני חשבתי שהאוזניות שאני משתמש בהן לא מספיק איכותיות כדי לשמוע את ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור תגובתך עשיתי את הניסוי שוב - עם זוג אוזניות אחר (איכותיות יותר). עדיין הפעמות נעלמות כשהסיגנלים מופרדים לסטריאו. יש איזה סוג של דיסטורשן, הטון נשמע פחות אחיד מטון בודד, אבל הפעימות בתדר המקורי לגמרי נעלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה האוזניים (או המוח) שלי הם הדפוקים כאן? נו, כל יום לומדים משהו חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה הפוך - המערכת הנוירולוגית שלך אינה שוגה באשליות שנוצרות אצל אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גם העין שלך (ולצורך הענין בערך כל מצלמה שאתה מכיר) רגישים לתדר של האור שהם רואים ולא לפאזה שלו. כשחושבים על זה, הרבה יותר קשה למדוד פאזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, אפנון פאזה (PM) נמצא בשימוש, במיוחד בימינו עתירי רוחב הפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, התלבטתי והחלטתי שלא לציין שגלאי פאזה צריך ליצור גל נושא כדי לאבך אותו עם הסיגנל ולבודד את הפאזה שלו. וזה קצת יותר קשה מפשוט לצבור את האנרגיה של אותו תדר, ששקולה לריבוע האמפליטודה אם אני לא טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מומחה ל-DSP, אבל למיטב ידיעתי לא טורחים לבודד את הפאזה של הגל הנושא. משתמשים בגלאי אמפליטודה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאזת הגל הנושא דווקא כן מנוטרת. בוודאי ובוודאי שלא משתמשים בגלאי משרעת בלבד (יצא מהאופנה לגמרי, אפילו ברדיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יצא מהאופנה? אצלי בשעון זה קיים כל יום עד הצהריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי... (אלא אם השעון שלך קולט בטעות רדיו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ולמה הוא מפסיק בצהרים?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
am pm, מה קרה לכם? (הקשה המקשה הוא ילד על ידי :-)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה לך? דוקא אחרי הצהריים הוא עוקב לא פחות. משם: Phase modulation (PM) is a modulation pattern that encodes information as variations in the instantaneous phase of a carrier wave. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו, דיברו על משרעת, כבר שכחתי מאיפה הגענו לכאן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כלום, אני שכחתי איך יוצאים מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז טוב שהם פתוחים 24 שעות ביממה, שלא תיתקע בפנים בלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אני ממש לא מומחה ב-DSP, אבל למיטב ידיעתי, לא משתמשים בגלאי פאזה אלא מבצעים מניפולציה טריגונומטרית שמאפשרת לקבל את השינויים בפאזה מהאמפליטודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם כן (ולדעתי, לא) זה עדיין גלאי פאזה. ונעילה על הגל הנושא היא תרגולת בסיסית בתקשורת (אם כי לא בהכרח מבוצעת ב- DSP). וראה: אין התייחסות לשימוש בזמן האחרון, אבל מידע אישי (אני עובד בזה) - נועלים גם נועלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מה, נתחיל עכשיו כמו שני יהודים שמשוויצים ברבי שלהם? אני לא רוצה להתחיל אפילו לנסות להיזכר מה היה למורה *שלי* בדירת-הסטודיו הקטנה-עוד-יותר-מזו-של-המורה *שלך*. הכי יפה זה שהיה לו סינקלאוויר. ושהוא איש בלתי-רגיל. אבל זה לא, למען הסר ספק, אומר *עלי* כלום. ומה עושה הפנדר רודס אי שם בתל-אביב, מעלה אבק? מאה שקל. סתם... אבל כדי שלא נרכל סתם אלא נעשיר את האינטלקט הקולקטיבי בעוד קמצוץ חכמה ודעת, הבה נזכיר מכשיר מופלא אחר - המלוטרון. מכירים את החלילים בפתיחה של Strawberry Fields, או לאורך כל השיר היפה Breaking The Girl של הצ'ילי פפרז? אז זהו, שאלה לא חלילים. אם יש עניין, נסביר (אני או מישהו אחר, בטח יש עוד שיודעים). זה אפילו קשור למאמר, כי אחת הצרות של המלוטרון הזה היא שהיה צריך כל הזמן לכוון אותו, וזה היה די סיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע קצר נשמע זה נשמע אפילו מעשי. עם התפתחות טכנולוגיה ה-VoIP (העברת קול באינטרנט בזמן אמיתי), אולי אנחנו לא כל כך רחוקים מזה: עם מיקרופונים ומערכת קול טובה מספיק במחשב, אולי אפשר יהיה לעשות ג'אם באינטרנט, ואולי אפילו בעתיד הלא רחוק? בעצם, אני לא חושב שזה מעשי בגלל ההשהיה ברשת. אולי אפשר יהיה לנגן ביחד, אבל רק מוסיקה איטית מאד :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברנו אלון עמית נדרש שוב לסוגיה: https://www.quora.com/What-are-the-best-apps-for-musi... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, אני חושב שהמגבלות הפיזיקליות הן הזמנה למחות מוזקליים מבריקים ויצירתיים. נראה מי ימציא את הטכניקות - למעשה, המתודולוגיה - למעשה, הז'אנר - שבו אפשר לנגן בצוותא (נתחיל מדואט, אחר כך נחשוב על ההכללה...) עם השהיה אקראית בהתפלגות מסוימת, ולקבל משהו עם ערך אסתטי. צריך אפילו לחלק את זה לשני שלבים: קודם ששני המשתתפים יפיקו מזה ערך אסתטי שהם שומעים, אחר כך לפתח מתודולוגיות להקלטה, או האזנה בזמן אמת (for some definition), כך שגם מאזינים יפיקו ערך. חלק מהצעדים המקדימים כבר נחקרו. מלחינים ונגנים משתמשים כבר עשרות שנים בטייפ שמכפיל את הנגינה עם השהיה משתנה. סטיב רייך חקר באופן יותר שיטתי נגינה מחזורית בכמה קולות עם שינוי שיטתי של הפרש הפאזה: מופע פסנתר (אני מרוצה מעצמי על תרגום שם היצירה) הוא אטיוד טהור ודי בלתי נסבל להאזנה, מופע כינור טיפה יותר נסבל. מהשישיה שלו אני אישית כבר מסוגל להנות (YMMV), אבל הוא מחייב סנכרון של ממש בין הנגנים, בוודאי בחלקיו היותר מהנים, אז אולי לא רלוונטי לעניננו. בכל מקרה, מכיוון שאת סטיב רייך כבר עברנו, נקודות בונוס למי שיוצא מגבולות הלופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אבל הדיליי שמתחייב מריחוק גיאוגרפי לא יוצר רק סיטואציה שבה "אפשר לנגן בצוותא ... עם השהיה אקראית", אלא סיטואציה שבה מה שנגן א' שומע בזמן היצירה הוא לא מה שנגן ב' שומע. קשה לי מאד לראות איך אפשר לקבל מזה משהו עם ערך אסתטי. בדיוק עכשיו נתקלתי בסרטון הטרי והחביב הזה של סנדרסון מבצע את "מדינה קטנה" עם הלהקה שלו, כל אחד בסגר בביתו. זה כמובן לא ביצוע סינכרוני בלייב, אלא כל אחד העלה בתורו את התפקיד שלו להקלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה אפשרי כי משהו חייב להיות. אני כמובן לא מכיר יותר מדי את התחום. חיפוש מאוד ראשוני העלה שהוא קיים. אז הנה משהו שיכול לעבוד: * לשם הפשטות אני מניח שיש שרת מרכזי. * השרת המרכזי מערבב את מה שהוא קיבל * כל אחד מקשיב באוזניות רק למה שהתקבל מהשרת המרכזי. נניח גם לשם הפשטות שיש חיבור רשת באיכות סבירה. כלומר: מאפשר העברה של קול דחוס בהשהיה די קבועה בלי אובדן רב מדי של חבילות. נראה לי שבתנאים הללו צריכים להסתגל למשוב הלא מיידי, אבל כנראה שאפשר להתרגל לנגן כך. (אני מניח שלהקשיב גם לקול שנשלח וגם לקול שמגיע יהיה דווקא מבלבל מדי, לא?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולגה מוזיקלית שלי הציע לפני כמה ימים שננסה לנגן יחד דרך JamKazam - תוכנה לנגינה משותפת דרך האינטרנט. הייתי סקפטי, מהסיבות שדוסקסו לעיל, אבל נתתי לרעיון צ'אנס אחרי שהבנתי שבנגינה חיה אמיתית, כשנגן אחר נמצא 10 מטרים ממני (סיטואציה סבירה מאד), לוקח לקול בערך 30 מילי-שניות להגיע ממנו אלי, וזה לא מופרך שחיבור אינטרנט ישיג לייטנסי אפילו יותר טוב מזה בין שני מחשבים. אז הערב ניסינו, ומה אני אגיד לכם ... זה עבד! ולא רע בכלל. צריך ציוד מתאים (כרטיס קול חיצוני סביר, מיקרופון ואוזניות טובות, שהיו לי ממילא), והתוכנה די מעצבנת בחוסר הידידותיות שלה, אבל כאמור - עבד. אני משער שאילו היינו בשתי ערים רחוקות על הגלובוס התוצאות היו פחות טובות, אבל בינתיים אני מופתע לטובה ומרוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסוף סוף מצאנו סיבה טובה למציאת תקשורת מעל מהירות האור. ואם הקו האופטי ביניכם משתמש בפוטונים entangled? (לא באמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז מכיוון שאתם כאלה חכמים, תגידו, איזה סינתיסייזר/פסנתר חשמלי/מהשזהלאיהיה זה שעושה מין רקע מלוכלך ונפלא ל"למה לי לקחת ללב"? והאם זה אותו אחד מהפתיחה של Seven Stones של ג'נסיס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע (חכם? מי?), אבל אם צריך לנחש הייתי מנחש שזה המונד, בלי לסלי, ומוקלט אנלוגית-מלוכלכית. הזהו בפתיחה של Seven Stones באמת נשמע מאוד דומה, ועל-כן הייתי מוסיף ומנחש שזה גם כן המונד, והייתי אף מוסיף ומסתכן ומנחש שזה דווקא לא *אותו* ההמונד. עד שתכף יבוא רן או בר-ביצוע או מישהו ויוכיחו לי שזה דווקא כן. או שזה בכלל מוג, או משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא רק שובר את ההרמוניה בסולם הלידי שנוצר כתוצאה מספירה של 7 בתוך המעגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שובר ביוני, לא בלידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבריאן מיי יש תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה ודוקטורט באסטרופיזיקה: כמו כן החל מ-2007 הוא מכהן כנשיא אוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגרפונקל מסיימון וגרפונקל יש תואר שני במתמטיקה. לפי הפרסומים הרשמיים הוא היה אמור להמשיך, בזמנו, לדוקטורט, אבל התוכנית הזאת לא יצאה לפועל עקב הקריירה המוזיקלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר עלה שמו של מונק בדיון על כוון כלי-נגינה, הנה עוד משהו. הקטע המוסיקלי המפורסם ביותר שמונק הלחין נקרא Round Midnight, והוא זכה לאין-ספור ביצועים במהלך השנים. באחד הביצועים הנ"ל שאני מכיר, דווקא של מונק עצמו 1, הסקסופון-טנור פשוט לא מכוון באופן מזעזע, מה שגורם לי לדלג על הקטע הזה בכל פעם שאני מקשיב לתקליט. את המקרה הזה אפשר לתרץ בכך שמדובר בהקלטה של הופעה, אבל הדבר קורה לפעמים גם בהקלטות אולפן. כבר התווכחתי על הנקודה הזו עם אחרים בעבר, אבל אני עדיין עומד מאחורי הדעה שהחלילים המפורסמים שבפתיחה של Stairway to Heaven מזייפים בלפחות חלק מהתווים. וזה מזכיר לי עוד ויכוח. ב- Let it be, על ההברה "mo" במילה mother שבבית האחרון בשיר 2, פול מנגן בפסנתר אקורד שונה מהלה מינור המשולש שמופיע בבתים האחרים (לה מינור 9, לדעתי). טעות, או בכוונה? ______________ 1 למתעניינים: הביצוע מ- 29 באפריל 1960, שיצא לראשונה בתקליט Thelonious Monk Plus Two at the Blackhawk 2 שתי דקות ו- 59 שניות מההתחלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אפשר לבדוק את החלילים בעזרת כלים כמו של היוטיובר הזה למשל, שעל הדרך גם נושא תלונה מגובה בנתונים נגד תיקון הפיץ' האוטומטי שנעשה היום לזמרים בהקלטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אינץ ורגל. כאות לנרדיותי, יאמר שכאשר ראיתי את הסרט, לא הופתעתי כלל מהפסל הקטן, כי שמתי לב מלכתחילה שיש שם גרשיים במקום גרש אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייג'ל טאפנל, הגיטריסט האגדי של "ספיינל טאפ", התראיין לאחרונה לערוץ הנשיונל ג'אוגרפיק בנוגע להיסטוריה של סטונהנג'. קורע. הנה החלק הראשון מתוך חמישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התאריכים זה היה לפני כמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, "לאחרונה" זה יחסית לסרט המקורי, וגם יחסית ל"איחוד" שלהם שהכרתי (אתמול גיליתי שהיה איחוד נוסף, לפני כשנתיים, תחת השם Back from the dead; גגלו ותהנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום נתקלתי ב- http://www.aip.org/148th/deutsch.html במחקר מעניין, שמגלה כי שיעור בעלי השמיעה האבסולוטית בקרב דוברי מנדרינית - שהיא, מסתבר, שפה טונלית - הוא גבוה בהרבה משיעור בעלי השמיעה האבסולוטית בקרב דוברי שפות שאינן טונליות 1. לא ברור לי עדיין מהי המשמעות המדוייקת של המושג "שפה טונלית". על פי הדוגמאות שב- http://www.uiowa.edu/~linguist/faculty/beckman/lotw0... (מאוד מומלץ להכנס ולשמוע), ארבעת הטונים של השפה המנדרינית הם בעצם ארבע "מנגינות" קצרצרות: או שהצליל קבוע, או שהוא קודם יורד ואז עולה, וכו'. האם כשמגביהים את *כל המנגינה* של משפט כלשהו בכך וכך טונים, משמעותו נשמרת, או שצריך להקפיד על גובה (פחות או יותר) אבסולוטי? הואיל ופחות ממאה אחוז מדוברי המנדרינית הם בעלי שמיעה אבסולוטית, נראה לי שהאפשרות הראשונה היא הנכונה. מישהו יודע עוד פרטים? _______________ 1 יש לי אבל כמה השגות מתודולוגיות. למשל: למה בדקו רק סטודנטים למוסיקה? הסבר אלטרנטיבי לממצא הוא שבסין משגרים לקונסרבטוריון כל זאטוט שמפגין כישרון מוסיקלי יוצא דופן (כולל שמיעה אבסולוטית), ואילו במערב הליברלי נותנים לו לשחק כדורגל עם החבר'ה, אם הוא מתעקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשה נעלה נעלה נעלה, נעלה דלתה ו (לא זוכרת את הסוף :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישה נעלה נעלה נעלה נעלה דלתה בפני בעלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפני ארבעים שנה, כששמעתי את זה בפעם הראשונה, לא הבנתי את הפואנטה. האם החזרה על המילה ״נעלה״ אמורה לשעשע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמור לשעשע זאת לא החזרה על המילה ״נעלה״, אלא המשמעות השונה שיש למילה בכל מופע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה שכולן ניתנות לקיבוץ למשפט אחד קוהרנטי (למדי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי "גיזמודו", התרופה האנטי-אפילפטית "ולפרואט" התגלתה כמאפשרת למבוגרים לרכוש שמיעה אבסולוטית. אני אחפש יותר מאוחר את המאמר המדעי המקורי, לראות האם הסתלף משהו בדרך ממנו לגיזמודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום השוואה במחקר בין היכולת של ילדים ומבוגרים שלקחו את התרופה. יש השוואה בין שתי קבוצות של מבוגרים שלקחו ולפרואט ופלסבו. חוץ מזה, נראה לי שהתוצאות די מפתיעות גם את החוקרים, שכותבים: If confirmed by future replications, our study will provide a
behavioral paradigm for the assessment of the potential of psy- chiatric drugs to induce plasticity. In particular, the AP task may be useful as a behavioral correlate. If further studies continue to reveal specificity of VPA to the AP task (or to tasks on which train- ing or intervention is provided), critical information will have been garnered concerning when systematic drug treatments may safely be used to reopen neural plasticity in a specific, targeted way. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש דרך להסב קובץ אודיו mp3 (או אחר) לסידרה עיתית. ז"א נקודות שיא בתדירות כלשהי לאורך ציר הזמן, בקובץ טקסטואלי כלשהו. עדיף תוכנה למאק, או ל- XP. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא יודעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפילו לא הבנתי את השאלה.סידרה עיתית זה time series? האם תוכנה שממירה ל streaming audio תועיל לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך peaks לאורך זמן בקובץ ascii כלשהו (csv). כמו תנודות במחירי מניה לאורך היום במירווח כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאפשר להמיר את זה ל WAV או פורמט פשוט אחר, ואז לנסות לפצח את זה. עיסוק ליום גשום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. קיוויתי שיש תוכנה שיכולה לעשות את זה בשבילי. פורמט האודיו לא כל כך משנה כי אין בעיה להעביר מפורמט לפורמט. מה שחשוב לי זה קובץ נתונים שמתאר את השינויים לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אולי יש פונקציות כאילו במטלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שמטלב יודע לקרא קובצי אודיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הן "נקודות שיא בתדירות כלשהי"? מה האורך הטיפוסי של הקטעים שאתה מעוניין לחקור? אני לא חושב שאני מבין למה אתה רוצה דווקא CSV או טקסט, פורמטים מאוד לא נוחים כשמדובר ב-48000 מספרים בכל שנייה. יש כל מיני תוכנות DSP (נניח, SigView) שיאפשרו לך לצפות במידע בשלל דרכים ולבצע פעולות מפעולות שונות, וקשה לי לנחש מה תעשה עם קובץ CSV שלא תוכל לעשות עם תוכנה כזו. Matlab קוראת קבצי אודיו, בהחלט. Wav ו-au על בטוח, ואולי עוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני פשוט אתאר את הבעיה (התגובה הזו היא מיועדת גם בתודה לראובן וצפריר). יש לי קובץ אודיו ואני רוצה לבדוק אם יש בקטע מסוים שינוי שניתן לכמת אותו. הכוונה לחלק את הקובץ לשלושה קטעים בני 15 או 20 שניות כל אחד ולבדוק אם הקטע האמצעי ניבדל מבחינת האודיו (לא התוכן) משני הקטעים האחרים. חשבתי שאולי אפשר לעשות את זה ע"י השוואה בין סדרות של דציבל (או מה שזה לא יהיה) בזמן, נניח באינטרוולים של 10 או 100 לשניה. אני לא חושב שצריך 48K סימפולים בשניה. אז פשוט להזין קובץ טקסט של נתונים ל spss או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר בין הערכים הדגומים, בכל תדירות שהיא, לבין חוויית השמיעה הוא עקיף מאוד. רוצה לומר, אם תדגום פעמיים את אותה הקלטה עצמה ותביט במספרים, סביר מאוד שלא תוכל בעין בלתי-מזויינת להבחין שמדובר באותו קטע. ייתכן שאני לא מבין למה כוונתך ב-"ניבדל מבחינת האודיו (לא התוכן)". אתה מנסה לבדוק האם מי שייצר את קובץ האודיו הזה ביצע ממש העתקה והדבקה של הערכים הדגומים? לצורך זה השיטה שלך תהיה אולי אפקטיבית, אבל לא לשום צורך אחר שאני יכול לחשוב עליו. אגב, בראשית הפתיל הזכרת קובץ mp3. אם מה שיש בידיך הוא קובץ דחוס בדחיסה lossy (כמו mp3), אז הערכים המספריים שיש בו לא משקפים אפילו את הערכים המספריים של הדגימה המקורית, וגם לאחר פריסה יהיו הבדלים לא מבוטלים בין המספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. נניח שאני מקליט אותך מדקלם את התגובה הנ"ל ולוקח לך כ 30 שניות לקרוא אותה. אני רוצה לראות אם יש הבדל בין שלושה קטעים בני 10 שניות כ"א. ז"א, נניח שלקראת הסוף אתה מתעייף ומדבר בקול חלש יותר אבל מהר יותר, או אולי עושה הפסקות גדולות יותר בין המילים או המשפטים. מה שהערכים המספריים משקפים, חווית השמיעה, או תוכן הדברים אותם דקלמת לא רלוונטיים. רק אם יש שינויים בהפקת הקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חווית השמיעה" היא איך הדברים נשמעים לאוזן האנושית, להבדיל מהמספרים הדגומים עצמם. זה כולל עוצמה ("קול חלש יותר", "הפסקות ארוכות"), תדירות (גובה הקול), וגם דברים מורכבים יותר (והרבה יותר קשים לניתוח) כמו מהירות הדיבור. את אף אחד מהדברים האלה לא תוכל לראות ע"י התבוננות גרידא במספרים הדגומים, לא חשוב באיזה קצב. מה שתצטרך לעשות הוא דגימה בקצב גבוה ואיזשהו סוג של אנליזה במישור התדר, חיפוש "פסגות" ופורמנטים, והשוואתם בין הקטעים. הפרטים של האנליזה הזו יהיו שונים מאוד בהתאם לאופי ההקלטה (דיבור, שירה, כלי נגינה בודד, תזמורת). השוואה בין "סדרות של דציבל" (הערכים הדגומים) בקצב של 10 או 100 דגימות בשנייה לא תניב מידע מעניין כלשהו על הפקת הקול, וגם עם דגימות בקצב גבוה לא תוכל לגלות הרבה עם SPSS. דרושים כלים ייעודיים של עיבוד אותות שמע, לא אנליזה סטטיסטית. אם אתה אכן מתעניין בדיבור (וזו לא היתה סתם דוגמה), ראה למשל כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכן להרחיב קצת על הפיסקה שמדברת על "סדרות של דציבל" ולמה היא לא תתן מידע מעניין? שוב, אני רוצה לדעת אם בקטע מסוים של ההקלטה יש שינוי בדפוס הדיבור, במיוחד בהשוואה לקטע שקודם לו. יכול להיות שבאמת עוצמה בלבד לא מספיקה וצריך לבדוק גם נניח תדידות. הקובץ שאני מדבר הוא אכן של דיבור למיקרופון והלינק נראה מעניין, לפחות מהרפרוף החפוז. אמנם הם כותבים על בעיות שבטכניקה הראשונה, אבל אולי אנסה אותה בשביל התרגיל, למרות העבודה ידנית עם כל הבעיתיות שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
100 דגימות בשנייה של אות שהתדר האופייני הבסיסי שלו (וזה בלי הפורמנטים) הוא בין 100 ל-300 מחזורים בשנייה הן סדרה אקראית למדי של מספרים. [אינטואיטיבית, נסה לחשוב על גל פשוט ביותר (סינוס נקי, נניח 100 מחזורים בשנייה) ושים עליו נקודות המרווחות בערך מחזור בודד. מה מתקבל? מה קורה אם נזיז קצת את תדר הדגימה? אם נזיז קצת את הנקודה בה התחלנו לדגום?] "שינוי בדפוס הדיבור" הוא מושג רחב מאוד. אם אתה רוצה רק להבחין בין "קול רם" ל-"קול חלש", ייתכן שתוכל לראות זאת ע"י מיצוע של דגימות בקצב נמוך. עדיין, כל תוכנת עיבוד אותות פשוטה תאפשר לך לעשות זאת הרבה יותר בקלות מאשר לטפל בקובצי CSV ע"י SPSS. כל דבר אחר - שינויים בטון הדיבור, צרידות, עייפות, מספר מילים בדקה, מה שלא יהיה - מחייב דגימה בקצב גבוה, ניתוח תדרים והרבה עבודה נוספת. נסה להקליט את עצמך אומר "האייל הקורא" עשר פעמים רצוף תוך שמירה על גובה, טון, קצב, עוצמה וכו' אחידים ככל הניתן, ואח"כ תסתכל על דיאגרמות תדר מהסוג שיש בקישור הקודם ששלחתי. אני חושב שתמצא המון הבדלים במבנה העדין ובערכים המספריים (גם של הדגימות וגם של התדרים) מהסוג שיבלבל לחלוטין כלי סטנדרטי של ניתוחים סטטיסטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההסבר. כן, אני רוצה להבחין בעיקר בין קול רם/חלש, שקט פתאומי או הרמת קול רגעית, נניח בגלל הבעת כאב או צחוק פתאומי (ולא אכפת לי מה גרם לשינוי הרגעי כל עוד אפשר לכמת את קיומו). איזו תוכנת עיבוד אותות יכולה לעשות את זה כך שאפשר יהיה לראות שקטע מסוים אכן שונה במובהק מהקטע שקדם לו בגלל שהוא כולל שינויים כמו הנ"ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד לא מעודכן, וגם כשהייתי קצת יותר מעודכן לא הייתי מומחה. חפש משהו שאפשר להשיג בחינם כמו SFS מהקישור שהבאתי למעלה. סביר שתצטרך לעמול יותר עם תוכנה כזו מאשר עם משהו מהוקצע יותר. יש הרבה פרטים שאני לא מבין עדיין לגבי המטרות שלך - רמת הדיוק והרגישות, המגוון של השינויים שאתה רוצה לזהות - ויש להם השפעה רבה על הגודל של פרוייקט כזה. אם אתה רוצה להקדיש לזה יותר מכמה שעות הייתי ממליץ בחום לחפש מישהו שיודע משהו על speech analysis באוניברסיטה הקרובה למקום מגוריך, או בחברת התוכנה לעיבוד דיבור בה עובדת ידידתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה בסדר מצדך אשלח לך פרטים באימייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך לבקש רשות. שים לב לכתובת הדוא''ל בהודעה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קיבלת את האימייל ששלחתי לפני כמה זמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מייצר מקצוע חדש - "אוצר הלחנה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני דרכים. אילו מספרים אתה צריך בדיוק (ולאיזה צורך?) עוצמה כללית? עוצמת הצליל בתדירות מסויימת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארנולד שיינברג השתמש בזה הרבה כי הוא המציא את השיטה למה לו לא להשתמש בהמצאה שלו??! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נכנסתי לכתבה כדי לחפש משהו (דרך google ) ברגע שנכנסתיהאתר החל לטעות ולפתוח את כל התגובות.. ויש המון. מה שגורם לדף האינטרנט של האתר להתקע לגמרי והוא על סף קריסה .. כדי לדאוג שהתגובות ופתחו באופן ידני וגם רק נושאים הנבחרים על ידי הקורא אחרת האתר פשוט נתקע. אחלה כתבה [= |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הגעתי למאמר הנ"ל, והצלחת להסביר לי בפשטות ובבהירות תחום שאינו מוכר לי... תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום יובל וכל מי שקורא תגובה זאת. אני בתחילתו של פרוייקט שבו אני רוצה לתרגם לצבעים את הפרלוד הראשון מ’הפסנתר המושווה’ של באך. התחלתי לחפש חומר ונהניתי מאוד מהמאמר. הטענה שאני רוצה לברר היא– האם כל אקורד ביצירה, המעורר רגש מסוים, יכול להיות מתורגם לקבוצת צבעים שתבטא את אותו הרגש ותעצים אותו? כילדה ניגנתי את היצירה והייתי מוקסמת מאיך אני משנה מיקום של אצבע אחת ’וכל הצבע משתנה’. יש מתמטיקה ופיזיקה לצלילים וכן יש מתימטיקה לאורך של גלים של צבע. אנני בקיאה באף אחד מהם עדיין לצערי. אולי יש קשר בינהם? אני מרגישה שכחול מהדהד בנשמות כל האנשים בצורה אחרת מאדום לדוגמא (פשטנית). אשמח לכל פיסת אינפורמציה הקשורה לתורות שכבר נכתבו וכל מקור אינפורמציה שיכול להיות רלוונטי. תודה רבה מאוד, מיכל לוי הנה קישור לשני סרטי אנימציה שעשיתי שמבטאים מוסיקה באופן ויזואלי: www.michalevy.com
(Giant Steps - and - ONE) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה יכול לעניין אותך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב שהיא לא מודעת לתופעה ולמושג הזה? ראית את הסרטים? ______________ ראיתי את ג'יינט סטפס בתערוכת סיום בבצלאל (חבר הציג שם) מאז זה התנגן\נבנה\פורק לי בראש מבלי שזכרתי מי ומה ומו. הצבעוניים מבין כלי הנגינה כנראה, אני מסכים, ומצטט נדמה לי, הם כלי הנשיפה המתכתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את הסרטים. ראיתי רק את המשפט ''אשמח לכל פיסת אינפורמציה הקשורה לתורות שכבר נכתבו וכל מקור אינפורמציה שיכול להיות רלוונטי.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפסיד. יופי של סרטים והם משנים את הדרך שאני חושב על היצירות האלה (ואולי על יצירות ג'אז בכלל. אף פעם לא חשבתי על מוזיקה בתלת מימד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר כך ראיתי אחד מהם. זה הזכיר לי את הקטע עם החתול ב''אלגרו נון טרופו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה רבה יונתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה ראובן. אכן אני מודעת למושג... גם אצלי לכל מספר, אות, צליל ויום בשבוע – יש צבע משלהם. אם מישהו קובע איתי להיפגש ביום שישי בשעה שתיים אני מיד רואה שני צבעים – סגול בהיר וצהוב.... תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי שתיים זה צהוב. יום שישי סגול, אבל עוד לא החלטתי אם בהיר או כהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי שתיים הוא אדום. צהוב זה ארבע (ושלוש, ביניהם, זה כתום). שש זה כחול, וחמש, בין ארבע לשש, כלומר בין צהוב לכחול, הוא כמובן ירוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסגול - צהוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגול זה שבע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ויולט, לא מג'נטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. מילא היחס המתמטי הזה לצבעים, אבל למספרים? לא הגזמת? הרי ידוע לכל שארבע הוא אדום ותשע כתום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע ירוק, חמש הוא כחול וזה סופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לכל, הא? "מן המפורסמות" כאילו? תגובה 188927. הרי בתגובה 506095 הבאתי סימוכין של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צבעי הנגדים דווקא הכרתי. אבל את אוסף הצבעים הבא לא הכרתי עד היום (חוץ מהלבן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, שלל מחמאות על האתר והעבודות - יפה מאוד. אל תחמיצי את המחמאה היפה-הרבה-יותר שנתן לך יהונתן! לגבי המתמטיקה של צלילים וצבעים - קשה להניח שאפשר למצוא בסיס מתמטי לקשר בין התחושות הנוצרות מאקורדים שונים לעומת צירופי צבעים שונים. למושג הבסיסי שיובל מדבר עליו במאמר, יחסים מספריים פשוטים בין צלילים הרמוניים, אין מקבילה כלשהי בצד הויזואלי עד כמה שאני יכול לראות (או לשמוע). סביר מאוד שאצל כל אדם אפשר למצוא קשרים בין תחושות-צליל לתחושות-צבע, וייתכן שחלק מהקשרים הללו הם אוניברסליים פחות או יותר, אבל לא הייתי מהמר שיש קשר מתמטי או פיזיקלי פשוט. עוד כמה נקודות מקריות: מאמר שאולי יעניין אותך - http://www.sciencedaily.com/releases/2004/11/0411231... (היה לי פעם מורה שאהב לומר על מעברים הרמוניים מסויימים שהם חמוצים)."Now, professor Daphne Maurer of McMaster University’s department of psychology has found that at one time we all lived in a world in which sights had sounds and feelings had taste." את בוודאי מכירה את שני הסרטים בסדרת "פנטסיה" של וולט-דיסני, אבל ליתר בטחון אני מזכיר גם אותם. ה"רפסודיה בכחול" מטופלת בסרט השני באופן דומה קצת לעבודות שלך. לתוכנת האנימציה Cinema4D יש מודול שנקרא mograph הכולל בין היתר שלל "מתרגמים" מצליל לצבע, צורה ותנועה. סתם, אולי תיהני לנסות אם עוד לא יצא לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על המחמאות והאינפורמציה. אני אקרא את המאמר. ולא ידעתי על המודול ההוא של התוכנה. אברר עליו. שבוע טוב מאוד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שהיום הסינסטזיה היא תופעה מוכרת קשה לתאר אותה בצורה ברורה וחדה. יש לה כנראה בסיס ביולוגי וייתכן שיש לה גם אספקט תורשתי. ברור שסינסטזיה היא גם משהו נרכש או נלמד, כמו אנשים שרואים אותיות, מספרים, ימי שבוע או חודשים בצבעים. לא ברור אם לכולנו יש יכולת סננסטזית ברמה מסוימת או שרק חלק מאיתנו יכולים לחוות את זה. גם לא ברור אם ישנה יכולת סינסטזית כללית, או שאנשים שונים חווים סינסטזיות שונות. אחד המומחים בנושא הוא לאורנס מארקס מאוניברסיטת ייל, ראש מכון פירס לפסיכופיזיקה. הוא אומר שייתכן והסינסטזיה היא מימד קוגנטיבי כללי. רבים ניסו לחבר בין אותיות וצבעים. ניוטון חיבר טבלה של 7 תווים וצבעים (לא מפליא שהוא בחר דווקא במספר הזה, ונדמה לי שהחיבור המוקדם שלו היה הבסיס לאופטיקה). גם סקריאבין חיבר טבלה דומה. סקריאבין כתב את "פרומתיאוס" לפסנתר, תזמורת, קול, ואורגן קולות, ומצאתי מאמר שמחבר בין הסימפוניה של סקריאבין וקנדינסקי. גם קנדינסקי התעסק בחיבור בין מוזיקה וציור, למשל היצירה "הצליל הצהוב" http://www.glopad.org/glopad/images/new/gid3/cmo1004... הציירת קארול סטין ציירה את חוויית האקופונקטורה שעברהhttp://theater2.nytimes.com/mem/theater/treview.html... והעבודה "מוזיקת צ'לו" של מרשה סמילאק צולמה רק אחרי שהיא שמעה צליל מסוים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי קודם ב-Giant Steps ואהבתי, ואז צפיתי ב-ONE והתאכזבתי טיפונת בהתחלה מהמוטיב החוזר של העיר ושל הבניינים וכבר התחלתי להשתעמם וחשבתי לעצור, ואז זה נהיה הרבה יותר מופשט וחופשי ונהניתי מכל שנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה הגעתי למאמר הזה כל חיפשתי את ההסטוריה של היווצרות סולם מז'ורי. הוא לא נתן לי תשובה מלאה. מישהו יודע מתי ולפי מה נקבעה התבנית של טון, טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון? למה החליטו ללכת דווקא עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו מהגולשים יודע מה אמור להיות המרחק בין הקלידים לרצפה בפסנתר עומד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבות 71 ס"מ מהרצפה עד למשטח העליון של הקלידים הלבנים, עפ"י מקורות שונים ברשת. אם יש לך שליטה על הגובה, הכי טוב לבחור מה שנוח. כדאי שהשילוב של גובה הכסא וגובה הפסנתר יהיה כזה שאמות הידיים תהיינה פחות או יותר מקבילות לרצפה, אולי עם מרפקים מעט גבוהים יותר (וכמובן שהכסא צריך להיות נוח לישיבה ולשימוש בדוושות). (חפשי "key height to floor" בקישור האחרון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה רק אני, אבל לי זה מזכיר את תשובתו של אייב לינקולן, שהיה אדם גבוה (גם יחסית לימינו, בוודאי שלזמנו) ושנון, לשאלה הקנטרנית שהופנתה אליו "עד כמה צריכות רגליו של אדם להיות ארוכות?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא ענה "71 ס"מ"? (אני יודע, אני יודע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא, הוא ענה "28 אינטש". (גם אני, גם אני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שתי רגליים וחצי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר טוב אבל... עדיין לא מצאתי בשום מקום את התשובה לשאלה: למה רק 7 צלילים מתוך ה 12? למה שם אפשר לכתוב יצירות ואם משתמשים ב 8 צלילים זה לא ניתן. אשמח לתשובה שאינה קשורה ב"כי ככה הסתדר להם או לאוזן האנושית" אופיר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשורה השלישית מלמטה, ב''(כך זה נשמע)''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחבר המאמר ואחדים מן הקוראים עשויים למצוא עניין ב http://www.sciencedaily.com/releases/2011/03/1103251... . (דגדגן: דו רה מי פה סול לה סי דו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור המי פה סוללה סידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחבר המאמר אכן מצא עניין בידיעה, ואף קרא (באופן שטחי משהו) את המחקר המקורי. אני צריך להתעמק יותר בעניין, אבל אציין שהקונטרול שלהם - "ההסתברות שסולם שנבחר באקראי יהיה קמור (או קמור-כוכב) מתכנסת לאפס כשמספר הצלילים בסולם גדל" - נראה לי חשוד. תודה, בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן1: "a new algorithm published in arXiv claims to be just as good as a professional tuner") _________________ 1- "גריין" על פי האקדמיה. פוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כיף לראות אותך כותב שוב! לצערי, הפוסט שקישרת אליו הוא, אפעס, לא רציני בכלל. הוא עושה סלט בין הנושא של כיוון מושווה מול פיתגוראי, לבין הנושא של stretch tuning. בנושא הראשון, הפוסט מתאר את ההבדל הזעיר שבין קווינטה פיתגוראית לקווינטה מושווה, ואז נכתב: this small difference is compounded, and interferes with what should be the pleasant, harmonious sounds of its overtones. בדיוק להיפך! ההבדל הזעיר הזה בדיוק בא לקזז סטייה שעשויה להצטבר להפרש משמעותי. ובנושא השני: מיתר של פסנתר מפיק תדירות יסודית כלשהי, וגם את ההרמוניות שלה, שתאורטית אמורות להיות כפולות שלמות מדויקות של תדירות הבסיס (פי 2, פי 3, פי 4, וכו'). במציאות, בגלל הפיזיקה של מיתרי הפסנתר, ההרמוניות הן לא בדיוק כפולות שלמות, אלא רק קרובות לכך. כדי לצמצם את עוצמת ההתנגשות בין הרמוניה גבוהה של מיתר נמוך לבין תדירות בסיס של מיתר גבוה, נהוג לכוון את המיתרים הנמוכים מעט נמוך יותר ממה שהם אמורים להיות, וזה נקרא stretch tuning. המאמר המקורי שעליו מבוסס הפוסט (ושמחבר הפוסט אפילו לא קישר אליו) עוסק בקריטריון מתמטי לביצוע הפרוצדורה הזו. שום קשר לכיוון מושווה מול פיתגוראי. מחבר הפוסט החמיץ לחלוטין גם את המוטיבציה וגם את הטענה המרכזית של המאמר שהוא סקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למתעניינים במתמטיקה שמאחורי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעריכה מאד את היכולת שלך לפשט ולהסביר את הנושא בצורה בהירה כל-כך. היכן ניתן לקרוא ביתר הרחבה בנושא ? בתודה סיגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על המחמאה. אם את מרגישה נוח לקרוא באנגלית, אז אני ממליץ בחום רב על הספר "Music: a Mathematical Offering", שאפשר להוריד אותו חינם ובאופן חוקי מהאתר של המחבר, דייויד בנסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק צריך להבין שמדובר בספר שדורש ידע מתמטי רחב למדי והוא למעשה מיועד למתמטיקאים חובבי מוזיקה ולא למוזיקאים חובבי מתמטיקה. לי, עם תואר ראשון במתמטיקה, היה קשה להבין חלקים ממנו (ועוד לא סיימתי אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: כמי שמכיר את קולך פנים אל פנים ובטלפון, היה לי מוזר לשמוע אותך ביוטיוב. שמעתי את חצי הדקה הראשונה, והתנדנדתי בין "אה, זה יובל מדבר", "רגע, זה לא הוא. הוא שכר מישהו אחר שיקריין?", "טוב, ברור שזה יובל אבל הוא נשמע ממש אחר", "בעצם הוא נשמע רגיל", "בעצם לא". לא יודע אם זו ההקלטה, או שאתה (כנראה כמו רובנו) נשמע אחרת באנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, ההקלטה, ההקלטה. אתה לא יודע כמה דם ירקתי עד שיצא הצי'קמוק שיצא. והייתי מתעסק עם זה עוד אם לא היה לי דדליין קשיח של טיסה (שלומות לכולם מדרום פורטוגל!). יכול להיות שהקול שלי נשמע לך שונה מהרגיל כי הקלטתי את עצמי מוקדם בבוקר (אז יש לי את גוון הקול שאני הכי פחות מתבאס ממנו), כי הוא עבר קומפרסיה ועריכה (מחקתי את כל הפאוזות והנשימות), ואולי גם באמת בגלל שאני מדבר באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד, אמנם לא זכית ב-1000$, אבל נכנסת ל-25 המומלצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיש התפתחויות: https://www.hayadan.org.il/%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%92%d... (למי שמעדיף את המקור: https://www.nature.com/articles/s41467-024-45812-z) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אני מבולבל, הרי כבר למדנו כאן שבפסנתר מושווה (וגם בגיטרה לצורת הענין) היחסים ההרמוניים הם ממילא לא שלמים, אלא קרובים לשלמים עם איזה מספר לא רציונלי. אז מה חדש בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנו נתקלים בתבניות חדשות לגמרי של קונסוננס ודיסוננס” (הדגשה שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השתכנעתי, גם לא משאר המשפטים המקדימים למה שציטטת שמתייחסים ליחסים לא שלמים כתגלית חדשה. אבל הכי משעשע זו התגובה למאמר בקישור ששלחת - טרחן מתימטי מדופלם שטוען שפאי הוא לא קבוע עבור מעגלים שונים. והרי לנו קישורים לשני מאמרי אייל במכה אחת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקריאה מרופרפת, אני מודה, נראה שהמאמר עושה ענין גדול מאקורדים או הרמוניות 'לא פיתגוריים' שבהם מרווחי הצלילים לא רציונליים והם עדיין נשמעים טוב לאוזן על פי המחקר החדש והמופלא. רק שאנחנו יודעים כבר מזמן שכבר היום המוזיקה שלנו מכילה מרווחים לא פיתגוריים, ואנחנו נהנים ממנה מאד למרות זאת. אז מה החידוש במאמר? שמצאו עוד צירופי צלילים שנשמעים 'טוב'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מתעסק בשאלה מה גורם לנו לתפוס צירופי צלילים מסוימים בתור צורמים (דיסוננטים) או בתור ערבים לאוזן (קונסוננטים). ב"צירוף" הכוונה לצלילים שנשמעים יחד, ולא זה אחר זה. בלי קשר למאמר הזה, אף אחד לא טוען ששני צלילים שיחס התדירויות שלהם הוא מספר רציונלי בהכרח יישמעו ערבים לאוזן. נגן יחד שני צלילים במרווח של חצי טון ע"פ כיוון טהור (כלומר עם יחס תדירויות של 15:16) או ע"פ כיוון פיתגוראי (256:243), ותשמע צרימה חריפה. אף אחד גם לא טוען שסטיות קלות מיחס שהוא מספר רציונלי משמעותן בהכרח "צורם". אם כבר, אז להיפך: רוב הצלילים של פסנתר מופקים מהקשה על שניים או שלושה מיתרים מכוונים קצת הצידה זה מזה, דבר שיוצר צליל יותר מלא ו"מעניין". בתור גיטריסט אתה בוודאי מכיר את האפקט "קורוס" שעושה בכוונה משהו דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובבי המוזיקה באתר אולי יתעניינו בהסכת הזה: https://youtu.be/ZbUZ29w0tj0 (לא ראיתי, לא שמעתי, אין לי משוג). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |