 |
המאמר מתעסק בשאלה מה גורם לנו לתפוס צירופי צלילים מסוימים בתור צורמים (דיסוננטים) או בתור ערבים לאוזן (קונסוננטים). ב"צירוף" הכוונה לצלילים שנשמעים יחד, ולא זה אחר זה.
בלי קשר למאמר הזה, אף אחד לא טוען ששני צלילים שיחס התדירויות שלהם הוא מספר רציונלי בהכרח יישמעו ערבים לאוזן. נגן יחד שני צלילים במרווח של חצי טון ע"פ כיוון טהור (כלומר עם יחס תדירויות של 15:16) או ע"פ כיוון פיתגוראי (256:243), ותשמע צרימה חריפה.
אף אחד גם לא טוען שסטיות קלות מיחס שהוא מספר רציונלי משמעותן בהכרח "צורם". אם כבר, אז להיפך: רוב הצלילים של פסנתר מופקים מהקשה על שניים או שלושה מיתרים מכוונים קצת הצידה זה מזה, דבר שיוצר צליל יותר מלא ו"מעניין". בתור גיטריסט אתה בוודאי מכיר את האפקט "קורוס" שעושה בכוונה משהו דומה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש