|
||||
|
||||
ראשית, ברצוני להצטרף למחמאות למאמר המקורי והמעניין. מסקרן אותי לדעת איך פיתגורס קישר בין תדירויות לצלילים. איך הוא תפס את המושג "תדר"? (עד כמה שאני יודע, היה זה הרץ שכימת את התדירות). איך פיתגורס עשה זאת? אולי ע"י אורך הגלים ע"ג מיתר? האם הוא ייחס "תדירות" גם לצלילים הנשמעים מכלי נשיפה, למשל? |
|
||||
|
||||
אאל"ט, התדר של מיתר תלוי במתיחות T ובאורך l ביחס מתמטי פשוט, כך שאין צורך להבין במושג "תדר". |
|
||||
|
||||
נכון מאד, ורק אוסיף שגם המשקל הסגולי של המיתר (משקל ליחידת *אורך*) תורם לגובה הצליל. זוהי הסיבה, למשל, שהמיתרים הגבוהים של כינור הם דקים מהנמוכים, ושבגיטרה קלאסית המיתרים הגבוהים עשויים (רק) מניילון, ואילו הנמוכים מצופים במתכת. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, פיתגורס לא חשב במונחים של תדירויות (ולכן כתבתי "במונחים של דיוננו עד כה" במאמר...). נתקלתי במספר גירסאות שונות בנוגע לאופן בו הוא גילה וניסח את העיקרון שלו: על פי גירסה אחת, הוא דיבר על אורכי מיתרים; על פי אחרת, על מפלס המים בקנקני חרס; ועל פי שלישית, על אורכם של גושי מתכת (ותודה ליואב "אבו ערן" בילינסקי על העלאת נקודה זו במהלך עריכת המאמר). |
|
||||
|
||||
מתוך תכנית הטלוויזיה "Big Bangs" בהנחיית Howard Goodall בסדרה "פריצות דרך בתולדות המוסיקה : בהמשך לתגליתו של פיתגורס - "תגליתו, עפ"י האגדה, התרחשה לגמרי במקרה. הסיפור מספר שהוא חלף על פני סדנתו של חרש ברזל, כאשר שמע צלצול הרמוני שנבע ממכות הפטיש על הסדן. ההרמוניה נשמעה כה מושלמת לאוזני פיתגורס, שהוא אץ פנימה לעמוד על טבעה של התופעה. כאשר שקל את הפטישים שהפיקו את הצלילים, גילה ביניהם יחסים פשוטים, גודלו של אחד היה מחצית מגודלו של הראשון. אחר היה 2/3 ממנו ... ". בקיצור אגדה. או שזה כך, או שזה אחרת. מה שחשוב הוא שהתפרסם מאמר בנושא חשוב ומעניין. המאמר מציג את הנושא, שאיננו פשוט כלל, בבהירות רבה, כך שגם קוראים שאינם מקצועיים יוכלו להבין, תוך ניצול המדיה האינטרנטית לשמיעת הדוגמאות. כה הכבוד לכותב! |
|
||||
|
||||
כמובן כל הכבוד לכותב! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |