החלטה רעה 88775
סמילי יום א', 1/9/2002, 9:54
לאחר עיון בפסק הדין‏1, ובעיתוני סוף השבוע, הגעתי למסקנה שפסק הדין של בג"ץ לא צודק.
1. לפי פסק הדין, רווח של חקלאי מהאדמה אותה חכר לא צריך להיות יחסי לעלות האדמה לאחר שינוי יעוד, אבל, בית המשפט לא דרש להכיל את אותו כלל על החוכר העירוני.

2. פסק הדין מתעלם מהצורה בה קיבלה המדינה את האדמות.

3. פסק הדין מתעלם מהאינטרסים של הציבור. אם מחיר האדמה ירד, כדאיות שינוי היעוד תירד, פחות חקלאים ירצו לשנות את היעוד, היצע האדמות ירד (והרי, זו המטרה של החברה להגנת הטבע), מחירי הדיור (היקרים גם ככה) יעלו, קופת המדינה תרויח פחות מיסים, וקשיי הדיור של העולים החדשים והזוגות הצעירים יגדלו.

4. פסק הדין מתערב בשוק החופשי, במקום שינתן לחקלאים לנהל משא ומתן, מחיר האדמה יהיה קבוע.

אבל, פסק הדין מתיחס בעיקר למקבלי ההחלטות (מנהל מקרקעי ישראל) ולא רק לאופי ההחלטה, לכן, הכנסת יכולה (וצריכה) לקבל החלטה צודקת, שתתיחס לאינטרסים של כלל האוכלוסיה (כולל המיעוט החלש, החקלאים).
--------------------------
החלטה טובה 88788
עמית מנדלסון • בתשובה לסמילי יום א', 1/9/2002, 10:32
האם האינטרסים הציבוריים האמיתיים הם של המשך "הפשרת קרקעות" מאסיבית?
עצם המונח "הפשרת קרקעות" מתייחס לייעוד קרקע חקלאית כייעוד זמני בלבד.
בעית מחירי הדיור קשורה קשר עמוק לאופי הבנייה כיום, ורוב הבנייה הזו היא של דירות גדולות או צמודות-קרקע. אפילו עכשיו כמה שנים לאחר תקנת שבס לאיסור בנייה צמודת-קרקע ביישובים עירוניים במרכז הארץ, נמשכת בנייה זו במרץ בעיירות כמו תל-מונד, אבן-יהודה, כפר-יונה ונדמה לי שגם בראשון-לציון, כפר-סבא, רעננה ואחרות יש בנייה זוללת קרקע במקום המגדלים המתבקשים. אינני מדבר על גורדי שחקים אלא 12-8 קומות, דרישה הנראית לי מציאותית בהחלט.
מניעת בנייה בקרקע חקלאית מועילה גם כי היא תגדיל את כדאיות הפינוי-בינוי, ובכך:
- התחדשות עירונית, ע"י הריסת שיכוני מצוקה וסתם שיכונים שעוצבו בשנות ה-‏50'-60', ואינם נותנים מענה לצרכי אוכלוסייה כיום (למשל, יותר גנים ציבוריים, מעליות, חניות תת-קרקעיות).
- בנייה מחדש של אזורים נרחבים תאפשר שיפור עמידות המבנים לרעשי אדמה - ויש לזכור שאנו קרובים לשבר הסורי-אפריקאי. חלק גדול מאזורי המצוקה גם נבנו בצורה שאינה עמידה לרעשי אדמה.
- אפשרות לדיירים הקיימים להרחיב את דירותיהם בלי לעקור לפרברים.
- חיסכון בהוצאות תשתית. כל שינוי ייעוד קרקע חקלאית משמעותו תוספת תשתית שיש לתחזק. כך למשל, התפשטות ירושלים מערבה תעלה לקופת המדינה הון תועפות כל שנה על תחזוקת כבישים, ביוב וכו'.
- אפשרות נוחה לחידוש מערכות התשתית הישנות באזורי הפינוי-בינוי, ואולי גם להגשים את חזונו של הרצל, על מנהרות תשתית שתאפשרנה עבודות תשתית בלי לשבש את החיים על פני השטח.
- אפשרות נוחה לשלב במתחמים אלו רכבת תחתית בלי לשבש את החיים על פני השטח במהלך בניית הרכבת.
----
ברגע שבונים בקצב מואץ בקרקעות חקלאיות, אנו פוגעים קשות בכדאיות "פינוי-בינוי" והתחדשות עירונית. זאת בלי להזכיר אובדן ריאות ירוקות ושטחי חלחול למי התהום.
החלטה לא טובה 88794
סמילי • בתשובה לעמית מנדלסון יום א', 1/9/2002, 10:56
במדינה מערבית, חקלאות (לרוב) צריכה סיבסוד. למדינה שנמצאת במשבר מים במשך תקופה כל כך ארוכה, ואם מקורות מים כל כך דלים, יש אינטרס לצמצם את החקלאות למינימום ההכרחי (כאשר משבר המים יפתר, אולי יש מקום לשנות גישה). לכן, יעוד קרקע לחקלאות זה דבר לא מעשי (היום).

כוחות השוק יקבעו את סוג הבתים שיבנה, בסופו של דבר, על קרקע יקרה (במרכז הארץ) יהיה כדאי לבנות בניה רוויה, בפריפריה, יהיה אפשר לבנות גם בניה צמודת קרקע.

אין סתירה בין שינוי יעוד של קרקע חקלאית, לפינוי-בינוי, אבל כמו שלא הגיוני (לדעתי) לדרוש מהמפונים להתפנות ללא תשלום פיצויים הוגן, כך לא הגיוני לדרוש מהחקלאים שלא לקבל פיצויים.

האם לא (לי זה נשמע סביר) יותר זול לבנות תשתית חדשה, מאשר להרוס תשתית ישנה, ולבנות מעליה תשתית חדשה?

אם יש למדינה אינטרס בקיום החקלאות על שטחים נרחבים באיזור המרכז, המדינה צריכה לדאוג שיהיה כדאי (כלכלית) לחקלאים להחזיק ולעבד את האדמות האלה, באותה מידה (ואף יותר) כמו שכדאי להם למכור את הקרקע.

הכל זה בסופו של דבר שאלה של כסף, ולא הגיוני שחלק (קטן ועני) מהציבור ישלם את מחיר איכות החיים של שאר הציבור, אם אתה (כציבור) רוצה שיהיו ריאות ירוקות, שלם את המחיר הראוי, ועל תדרוש מאחרים לשלם אותו.
חקלאות מול בנייה 88804
עמית מנדלסון • בתשובה לסמילי יום א', 1/9/2002, 11:25
1. ניתן ורצוי לשנות את אופי החקלאות הקיים באזור המרכז מחקלאות שלחין, עתירת מים, לחקלאות בעל.
כמו שמגדלים חיטה בצפון הנגב, ניתן לגדלה במרכז הארץ, או - אם הדבר סביר מבחינת שמירה על אקוות החוף - השקייה במי קולחין.
2. יש כיום גוף - יד הנדיב - שמממן מחקרים בנושא איך להגדיל את כדאיות העיבוד של הקרקעות החקלאיות כדי לשמור עליהן. יש לי במועדפים בבית ואכניס קישור בערב.
3. כבר עשר שנים ש"כוחות השוק" קובעים צמיחת קוטג'ים מפוארים בכפר-יונה, קדימה, אבן-יהודה ודומיהן. מושב נורדיה, 2 ק"מ משכונת עמליה הצפופה בנתניה, גדל פי 3 וכל זאת בבנייה צמודת-קרקע.
כל המקומות שהזכרתי אינם פריפריה, וכבר מזמן אינם יישובים כפריים. כפר-יונה הכפילה את אוכלוסייתה מ-‏5000 ל-‏11000 בעשר שנים, ולפי תוכניות בנייה כיום תגיע ל-‏40000 תושבים. וראוי לציין שבכפר-יונה ובקדימה יש כבר שיכונים משנות ה-‏50'.
4. תשתית ישנה דורשת תחזוקה מתמדת. מדובר למשל בתיקוני מערכת ביוב שאינה עונה יותר לצרכים, החלפת צנרת מים עקב פחת, באזורים גבוהים כמו ירושלים יש מקום להכניס קווי חשמל אל תת-הקרקע עקב סופות ושלגים שקורעים כמעט כל חורף כבלי חשמל בחלק משכונות העיר.
החלפת התשתית הישנה, לפיכך תביא לחיסכון ארוך-טווח.
5. לא אמרתי שיש למנוע פיצויים מהחקלאים. אך לדעתי יש ליצור מצב בו שינוי ייעוד קרקע חקלאית יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינה תכנונית וחוקית. כאשר כן יתאפשר שינוי ייעוד, יקבלו החקלאים פיצוי הוגן.
6. בעוד שהשקיית הקרקע מחריפה את משבר המים, הקרקע החקלאית קולטת מי תהום. מים היורדים על השטח הבנוי לא חודרים לקרקע, ובגוש-דן לבדו אובדת כמות עצומה של מי גשם כל חורף. מעבר לחקלאות בעל, והפיכת שטחי חקלאות עזובים לשמורות טבע ויערות יתרמו לפתרון בעיות המים יותר מהפיכת השטח לשטח בנוי.
7. כתושב עיר בקרוב - רמת השרון - השטחים הירוקים היחידים בסביבתי הם קרקעות חקלאיות. אין לי אפשרות מעשית לשמור על שטחים ירוקים שלי, שכן הם לא קיימים, באדיבות המועצה המקומית ורשויות התכנון.
את גישתך אפשר להחיל בקלות על דברים נוספים - אינני מוכן לממן חרדים שאינם עובדים, ולמה רק חרדים? אני לא מסכים לממן את "איכות החיים" של תושבי כוכב-יאיר הנוסעים בכביש חוצה ישראל, שמומן גם מכספי מס ההכנסה שאני משלם. אני לא מסכים שחשבון החשמל יאפשר חשמל חינם לעובדי חברת החשמל,
ואפשר למצוא עוד המון דוגמאות כאלו.
קביעתך האחרונה לא קבילה בעיני. האם תמחרת פעם את הריאות הירוקות? דומני שערכן הכספי גדול בהרבה מערכה של שכונת מגורים בשטח. האם החקלאים משלמים על המים שלהם מחיר ריאלי? לא, ולא הגיוני שהציבור ישלם את המחיר של מעבר למים מותפלים ולא טעימים. אם החקלאים רוצים שיהיו מים להשקייה, שישלמו את המחיר הראוי ולא ידרשו ממני לשלם אותו, או שיעברו לחקלאות בעל והשקייה נרחבת במי קולחין.
חקלאות מול בנייה 88808
סמילי • בתשובה לעמית מנדלסון יום א', 1/9/2002, 12:56
3. כפר יונה, אבן יהודה ומושב נורדיה זה פריפריה של נתניה, שהיא עצמה עיר פריפריאלית (איך שלא מאיתים את זה).

5. אתה לא אמרת, אבל על זה היה הדיון המשפטי, וזו ההחלטה (הלא טובה לדעתי).

6. להפיכת שטחי חקלאות (או כל שטח אחר) לשמורות טבע יש מחיר, אותו צריכה המדינה (על כלל אזרחיה) לשלם (ולא, החקלאים).

7. כעל זכות הצבעה לרשויות המוניציפליות (?) והרשות המחוקקת, יש לך יכולת השפעה על קבלת ההחלטות. נסה להשפיע שישנו את יעוד הקרקע החקלאית לשמורת טבע (כולל תשלום המחיר במיסים ובארנונה), או לחלופין, שיפנו אזורים ישנים ויהפכו אותם לשמורות טבע.

8. לא הבנתי איך אפשר להגיע מהגישה שלי לאי מימון חרדים, או אי מימון כביש חוצה ישראל, מדובר בהחלטות של הכנסת, וכל הציבור נושא בעול שלהן, בדיוק בהתאם לגישה שלי.

9. אין מה לעשות, קל מאד להגיד "צריך לממן גישה לנכים", "צריך לממן ספריות ציבוריות", צריך לתת חינוך איכותי בחינם" וכו'. אבל *הכל* שאלה של כסף. אני יודע שקשה לשמוע את זה, אבל זו לא קביעה שלי, אלא החיים. בלי קשר לעלותן של הריאות הירוקות, ברגע שהמדינה מחליטה שצריך לקיים כאלה, מישהו צריך לשלם את העלות. הטענה שלי היא פשוטה, לא הגיוני, לא צודק ולא חכם שהחקלאים ישלמו אותו, ולא, למשל, תושבי המדינה.
פריפריה 88811
עמית מנדלסון • בתשובה לסמילי יום א', 1/9/2002, 13:06
לפי תגובתך לסעיף 3, יש הבדל עצום בין מה שאנו מגדירים פריפריה.
בעיני, הגוש האורבני של המרכז כבר מגיע מאשדוד בדרום, לנהריה בצפון ועם שלוחות לירושלים ולאזור ואדי ערה.
איך שלא תסתכל על זה, כבר יש לנו רצף עירוני צפוף. מה בעצם חוצץ בין תל-אביב לנתניה? כמה שדות בין ת"א להרצליה שייבנו בעשור הקרוב, פיסות שדות בין רשפון (שכונת יוקרה שלא שונה בהרבה מכפר-שמריהו השכנה) לארסוף ואזור המסחר של שפיים, ועוד כמה כאלו בדרך למכון וינגייט ששייך לנתניה.
בנתניה עצמה יש כ-‏150 אלף תושבים, ועם צמיחת הפרברים שלה בקצב מואץ הולך ומסתמן רצף בנוי בכל המרחב. בקביעת מדיניות תכנון לאומית, לא ניתן להתייחס ליישובים כאלו כאל יישובי פריפריה. יש הבדל עצום בין כפר-יונה לכפר-ורבורג הסמוך לקרית-מלאכי, לדוגמא.
פריפריה 88814
סמילי • בתשובה לעמית מנדלסון יום א', 1/9/2002, 13:21
יש גם הבדל בין כפר יונה לכפר אז"ר, ובין כפר אז"ר לרח' כפר גלעדי בת"א, אבל לצורך העניין אקבל את הגדרתך (שהיא, בלי ספק, מדוייקת משלי) לפריפריה, ומכאן:

3. כוחות השוק גם קובעים בנייה רוויה (יחסית למה שהיה במקום נהוג לפני עשור) בבקעת אונו. אם הזמן, כוחות השוק יקבעו את מה ש"נכון" גם לשרון הצפוני.
פריפריה 88819
עמית מנדלסון • בתשובה לסמילי יום א', 1/9/2002, 14:16
ומדוע לחכות עשור במהלכו ייבנו אלפי דונמים?
חוץ מזה, כל המקומות האלו הם בשרון הדרומי, שגבולו הצפוני הוא בנחל אלכסנדר. (עוד בעניין, תוכל לקרוא בעתיד כאשר יפורסם "סקר השרון הדרומי" אותו אני מנהל כשנתיים ונמצא לקראת סיום הסקר בשטח).
פריפריה 88823
סמילי • בתשובה לעמית מנדלסון יום א', 1/9/2002, 14:32
אפשר לנסות להשפיע בעזרת מיסוי עודף של בניה צמודת קרקע, ובמקביל, נתינת מענקים לבנייה רוויה, או (כמו שהצעתי) חיוב הבונים להקדיש אחוז קבוע מהקרקע לשמורת טבע, או אפילו ע''י אי אישור של תוכניות בנייה שלא מתיחסות לאינטרסים של הציבור ככלל (כמו שנציגי הציבור רואים את האינטרס של הציבור). אי אפשר למנוע פיצוי, מתוך מטרה שהשטח לא יפונה, מתוך מטרה שהחקלאים ימשיכו להפסיד עליו כסף (בטח יחסית לפיצוי אפשרי), מתוך מטרה שכך תמנע הבניה. זה פשוט לא הוגן.

חוץ מזה, תודה, טעות שלי.
תזכורת לסעיף 4: 89060
עמית מנדלסון • בתשובה לעמית מנדלסון יום ב', 2/9/2002, 15:43
מבזק חדשות בוואי-נט מהיום:
נותקה זמנית אספקת המים לאילת בעקבות פיצוצי קווי מים ראשיים

בעקבות ארבעה פיצוצים מקבילים בקווי מים ראשיים באילת הפסיקה חברת מקורות את אספקת המים לעיר.

ממקורות נמסר כי ככל הנראה קרסו צינורות האסבסט הישנים בשל שינויי מזג האוויר. החברה מעריכה כי אספקת המים צפוייה להתחדש ב-‏17:00 עם סיום התיקונים.

(שיה אגוזי)
החלטה רעה 89098
ewilde • בתשובה לסמילי יום ב', 2/9/2002, 18:49
1. "החוכר" העירוני איננו חוכר את האדמה, אלא קונה אותה. בסופו של דבר כל מי שקונה דירה מחזיק בבעלות פרטית חלק מהקרקע.
2. מהיא הצורה ומדוע היא צריכה להשפיע על פסק הדין?
4. אם הבנתי נכון, מחיר האדמה לא יהיה קבוע כלל וכלל, אלא רק חלק קטן מהמחיר יהיה קבוע. האחוז שיקבל החקלאי מסך כל המחיר ישתנה כמובן בעקיפין בהתאם למיקומו הגאוגרפי.
החלטה רעה 89103
ערן בילינסקי • בתשובה לewilde יום ב', 2/9/2002, 19:05
1. לא כל מי שבבעלותו אדמה אכן קנה אותה. חלק מהקרקעות, גם בערים, הן בחכירה ל- 49 שנה, ותוקף החכירה יתחיל לפוג עוד כמה שנים. אבל אז, מן הסתם, יועבר איזה חוק בנושא שימשיך את החכירה (או ידרוש תשלום מסויים מהחוכרים)
החלטה רעה 89107
ewilde • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 2/9/2002, 19:29
יש לך הפניה לנתונים בעניין הזה? כמה מהקרקעות המשמשות *למגורים* (לא לחקלאות ותעשיה) הן בחכירה, בתוך/מחוץ לערים, וכו'
החלטה רעה 89109
ערן בילינסקי • בתשובה לewilde יום ב', 2/9/2002, 19:32
המ... למיטב ידיעתי, חלק מהקרקעות למגורים בחיפה, למשל בשכונת נוה שאנן, הן בחכירה ל- 49 שנה. הפנייות אני צריך לחפש. אולי סוף-סוף החברה האלו מ"טאבו ישיר" ששלחו דואר-זבל לתיבת הדואל שלי יעזרו כאן?
נסה באתר המנהל 89121
עמית מנדלסון • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 2/9/2002, 20:14
נסה באתר המנהל 89138
ערן בילינסקי • בתשובה לעמית מנדלסון יום ב', 2/9/2002, 20:37
לא מצאתי בדיוק את הנהלים לגבי חכירה, ופירוט לפי ישובים ושכונות לגבי חכירה לעומת בעלות פרטית, אבל במילון המונחים אפשר לראות כמה איזכורים של הנושא, למשל ''יובל חכירה בקרקע עירונית''.
החלטה רעה 89182
טל כהן • בתשובה לewilde יום ב', 2/9/2002, 23:06
קרקעות רבות בכל רחבי הארץ - כמעט בכל הערים והישובים - שייכות למנהל. בערים מסויימות (נשר למשל) *מרבית* הקרקע שייכת למנהל. רוכשי דירות משלמים על חכירה; בד"כ התשלום מהוון ל- 49 (או אף 99, כמדומני) שנים מראש. למיטב הבנתי אם הצד החוכר מעוניין להמשיך בחכירה, לא ניתן ע"פ חוק לפנותו בניגוד לרצונו.

מבט זריז באתר המנהל מראה כי המכרזים הזמינים כרגע כוללים אדמות בישובים: ערד, רחובות, אבו סנאן, גן יבנה, ת"א-יפו, גדעונה, מגד אל כרום, קדימה, תל מונד, מודיעין, נתניה, הר אדר, מעלה אדומים, מבשרת ציון, זכרון יעקב, ירוחם, כפר קרע, אשדוד, ירושלים, טירת הכרמל, קרית גת, נס ציונה, נצרת, בנימינה, שלומי, ראש פינה, פתח תקוה, כרמיאל, חדרה, נשר, מנחמיה, ערד, ראשון לציון, זרזיר ועוד... – ואלה רק המכרזים הפעילים *כרגע*. מכרזים חדשים מתפרסמים מדי שבוע-שבועיים.
החלטה רעה 89414
סמילי • בתשובה לewilde יום ג', 3/9/2002, 18:18
1. נענית למטה.

2. ראה דוגמאות ולינקים בדיון הזה תגובה 79066

4. לזה בדיוק "הם" קראו "הפליה בין חקלאי לחקלאי". נכון שאפשר להניח שגם בהחלטה הסופית המחיר לא יהיה זהה, אבל זה מנוגד להחלטת בג"ץ (ומתאפשר בעזרת דלת המילוט שבג"ץ השאיר, כמו שהסברתי בסיום תגובתי)
החלטה רעה 89424
אסף שרעבי • בתשובה לסמילי יום ג', 3/9/2002, 19:34
החלקאים ירצו לשנות את יעוד הקרקע במוקדם או במאוחר ככל שיובהר להם שהם לא הולכים לתת את המכה משינוי יעוד הקרקע. או אז הם יעדיפו לקבל פיצויים מופחתים על פני השארת הקרקע בלא לקבל דבר.
מושג חמקמק הוא ה"אינטרס של הציבור". האם אנחנו יודעים מה הציבור רוצה (בהנחה שהוא רוצה את הטוב עבורו)? האם אנחנו יכולים לקבוע מה טוב עבור הציבור? לעניות דעתי האינטרס של הציבור הוא שיעשה צדק חברתי. אני סבור שהחשש מהתייקרות הקרקע הוא תירוץ עלוב להסביר את ההחלטות הבלתי סבירות של המנהל. במצב בו 90 אחוז מקרקעות המדינה שייכות למדינה, קצב שינוי יעוד הקרקע החקלאית זה לא מה שיעלה או יוריד את מחירי הקרקע באופן דרסטי.

פסק הדין מתערב בשוק החופשי כיוון שלכל שוק יש 'כשלי שוק' ומכיוון ש'שוק חופשי' אינו חזות הכל. יש גם שיקולים ערכיים בדרך.
החלטה רעה 89441
סמילי • בתשובה לאסף שרעבי יום ג', 3/9/2002, 21:23
לפי העיקרון "ככל שיובהר להם שהם לא הולכים לתת את המכה...", אפשר גם למנוע את עסקאות הנדל"ן במגזרים הלא חקלאיים, כל עוד העיקרון לא מוכל עליהם (והם הרי הרוב), לא *צודק* שיוכל על אחרים.

כן, אנחנו יודעים מה הציבור רוצה (ולא ברור לי למה ההנחה "שהוא רוצה את הטוב עבורו"), יש תהליך כזה בו המדינה מבררת מה הציבור רוצה, קוראים לו בחירות.

אני מסכים שצדק חברתי הוא אינטרס, אבל לגמרי לא מקובל עלי שהפליית מגזר חלש יכולה להיקרא "צדק". אני הייתי משתמש במשהו כמו "חוסר צדק", או אולי "עוול".

90 אחוז מהקרקעות נמצאות בידי המנהל, אבל הקרקעות החקלאיות הן אלה שיכולות להתווסף לשוק (הקרקעות העירוניות כבר נמצאות בו, שטחי האש ושמורות הטבע לא יפונו בקרוב).

אם יש שיקולים ערכיים, שיכילו את אותו ערך על כל המגזרים. שוק חופשי אינו חזות הכל, אבל להתערבות בו יש מחיר.
החלטה רעה 361670
סמיילי • בתשובה לסמילי יום ג', 17/1/2006, 10:34
עו"ד שרגא בירן מתוך ראיון להארץ,

"אתה טוען שבית המשפט העליון נפל בהחלטתו בבג"צ הקשת המזרחית?

"אין שום ספק בזה. אין שום ספק בכך שיום אחד יקום שופט עליון - ואני מקווה שבמהרה - ויאמר: 'טעינו, אנחנו מבקשים סליחה', בדיוק כמו שאהוד ברק ביקש בזמנו מעדות המזרח. ומי הרוויח מאותה החלטה? הזכירו בה את עיקרון הצדק החלוקתי. יש עני אחד שקיבל משהו כתוצאה מזה ששללו את הזכויות מהקיבוצים? יש מישהו שנעשה לו טוב יותר?"

הטענה היתה שההסדר יעשיר את המושבים והקיבוצים במרכז, וישאיר מאחור את יישובי הפריפריה.

"זה היה עושה טוב לכל היישובים - כולל בנגב ובגליל - לכל אחד בנסיבות שלו. הנסיבות של כפר בלום באצבע הגליל הן שניתן היה להקים שם עוד 100 דירות ולהכניס דם חדש. עכשיו לעומת זה דיללו אותם, ושום דבר לא קרה".
"

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... (כדאי לקרוא את כל הראיון).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות