בתשובה לסמילי, 01/09/02 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. "החוכר" העירוני איננו חוכר את האדמה, אלא קונה אותה. בסופו של דבר כל מי שקונה דירה מחזיק בבעלות פרטית חלק מהקרקע. 2. מהיא הצורה ומדוע היא צריכה להשפיע על פסק הדין? 4. אם הבנתי נכון, מחיר האדמה לא יהיה קבוע כלל וכלל, אלא רק חלק קטן מהמחיר יהיה קבוע. האחוז שיקבל החקלאי מסך כל המחיר ישתנה כמובן בעקיפין בהתאם למיקומו הגאוגרפי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא כל מי שבבעלותו אדמה אכן קנה אותה. חלק מהקרקעות, גם בערים, הן בחכירה ל- 49 שנה, ותוקף החכירה יתחיל לפוג עוד כמה שנים. אבל אז, מן הסתם, יועבר איזה חוק בנושא שימשיך את החכירה (או ידרוש תשלום מסויים מהחוכרים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הפניה לנתונים בעניין הזה? כמה מהקרקעות המשמשות *למגורים* (לא לחקלאות ותעשיה) הן בחכירה, בתוך/מחוץ לערים, וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... למיטב ידיעתי, חלק מהקרקעות למגורים בחיפה, למשל בשכונת נוה שאנן, הן בחכירה ל- 49 שנה. הפנייות אני צריך לחפש. אולי סוף-סוף החברה האלו מ"טאבו ישיר" ששלחו דואר-זבל לתיבת הדואל שלי יעזרו כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי בדיוק את הנהלים לגבי חכירה, ופירוט לפי ישובים ושכונות לגבי חכירה לעומת בעלות פרטית, אבל במילון המונחים אפשר לראות כמה איזכורים של הנושא, למשל ''יובל חכירה בקרקע עירונית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרקעות רבות בכל רחבי הארץ - כמעט בכל הערים והישובים - שייכות למנהל. בערים מסויימות (נשר למשל) *מרבית* הקרקע שייכת למנהל. רוכשי דירות משלמים על חכירה; בד"כ התשלום מהוון ל- 49 (או אף 99, כמדומני) שנים מראש. למיטב הבנתי אם הצד החוכר מעוניין להמשיך בחכירה, לא ניתן ע"פ חוק לפנותו בניגוד לרצונו. מבט זריז באתר המנהל מראה כי המכרזים הזמינים כרגע כוללים אדמות בישובים: ערד, רחובות, אבו סנאן, גן יבנה, ת"א-יפו, גדעונה, מגד אל כרום, קדימה, תל מונד, מודיעין, נתניה, הר אדר, מעלה אדומים, מבשרת ציון, זכרון יעקב, ירוחם, כפר קרע, אשדוד, ירושלים, טירת הכרמל, קרית גת, נס ציונה, נצרת, בנימינה, שלומי, ראש פינה, פתח תקוה, כרמיאל, חדרה, נשר, מנחמיה, ערד, ראשון לציון, זרזיר ועוד... – ואלה רק המכרזים הפעילים *כרגע*. מכרזים חדשים מתפרסמים מדי שבוע-שבועיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נענית למטה. 2. ראה דוגמאות ולינקים בדיון הזה תגובה 79066 4. לזה בדיוק "הם" קראו "הפליה בין חקלאי לחקלאי". נכון שאפשר להניח שגם בהחלטה הסופית המחיר לא יהיה זהה, אבל זה מנוגד להחלטת בג"ץ (ומתאפשר בעזרת דלת המילוט שבג"ץ השאיר, כמו שהסברתי בסיום תגובתי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |