בתשובה לסמילי, 01/09/02 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם האינטרסים הציבוריים האמיתיים הם של המשך "הפשרת קרקעות" מאסיבית? עצם המונח "הפשרת קרקעות" מתייחס לייעוד קרקע חקלאית כייעוד זמני בלבד. בעית מחירי הדיור קשורה קשר עמוק לאופי הבנייה כיום, ורוב הבנייה הזו היא של דירות גדולות או צמודות-קרקע. אפילו עכשיו כמה שנים לאחר תקנת שבס לאיסור בנייה צמודת-קרקע ביישובים עירוניים במרכז הארץ, נמשכת בנייה זו במרץ בעיירות כמו תל-מונד, אבן-יהודה, כפר-יונה ונדמה לי שגם בראשון-לציון, כפר-סבא, רעננה ואחרות יש בנייה זוללת קרקע במקום המגדלים המתבקשים. אינני מדבר על גורדי שחקים אלא 12-8 קומות, דרישה הנראית לי מציאותית בהחלט. מניעת בנייה בקרקע חקלאית מועילה גם כי היא תגדיל את כדאיות הפינוי-בינוי, ובכך: - התחדשות עירונית, ע"י הריסת שיכוני מצוקה וסתם שיכונים שעוצבו בשנות ה-50'-60', ואינם נותנים מענה לצרכי אוכלוסייה כיום (למשל, יותר גנים ציבוריים, מעליות, חניות תת-קרקעיות). - בנייה מחדש של אזורים נרחבים תאפשר שיפור עמידות המבנים לרעשי אדמה - ויש לזכור שאנו קרובים לשבר הסורי-אפריקאי. חלק גדול מאזורי המצוקה גם נבנו בצורה שאינה עמידה לרעשי אדמה. - אפשרות לדיירים הקיימים להרחיב את דירותיהם בלי לעקור לפרברים. - חיסכון בהוצאות תשתית. כל שינוי ייעוד קרקע חקלאית משמעותו תוספת תשתית שיש לתחזק. כך למשל, התפשטות ירושלים מערבה תעלה לקופת המדינה הון תועפות כל שנה על תחזוקת כבישים, ביוב וכו'. - אפשרות נוחה לחידוש מערכות התשתית הישנות באזורי הפינוי-בינוי, ואולי גם להגשים את חזונו של הרצל, על מנהרות תשתית שתאפשרנה עבודות תשתית בלי לשבש את החיים על פני השטח. - אפשרות נוחה לשלב במתחמים אלו רכבת תחתית בלי לשבש את החיים על פני השטח במהלך בניית הרכבת. ---- ברגע שבונים בקצב מואץ בקרקעות חקלאיות, אנו פוגעים קשות בכדאיות "פינוי-בינוי" והתחדשות עירונית. זאת בלי להזכיר אובדן ריאות ירוקות ושטחי חלחול למי התהום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה מערבית, חקלאות (לרוב) צריכה סיבסוד. למדינה שנמצאת במשבר מים במשך תקופה כל כך ארוכה, ואם מקורות מים כל כך דלים, יש אינטרס לצמצם את החקלאות למינימום ההכרחי (כאשר משבר המים יפתר, אולי יש מקום לשנות גישה). לכן, יעוד קרקע לחקלאות זה דבר לא מעשי (היום). כוחות השוק יקבעו את סוג הבתים שיבנה, בסופו של דבר, על קרקע יקרה (במרכז הארץ) יהיה כדאי לבנות בניה רוויה, בפריפריה, יהיה אפשר לבנות גם בניה צמודת קרקע. אין סתירה בין שינוי יעוד של קרקע חקלאית, לפינוי-בינוי, אבל כמו שלא הגיוני (לדעתי) לדרוש מהמפונים להתפנות ללא תשלום פיצויים הוגן, כך לא הגיוני לדרוש מהחקלאים שלא לקבל פיצויים. האם לא (לי זה נשמע סביר) יותר זול לבנות תשתית חדשה, מאשר להרוס תשתית ישנה, ולבנות מעליה תשתית חדשה? אם יש למדינה אינטרס בקיום החקלאות על שטחים נרחבים באיזור המרכז, המדינה צריכה לדאוג שיהיה כדאי (כלכלית) לחקלאים להחזיק ולעבד את האדמות האלה, באותה מידה (ואף יותר) כמו שכדאי להם למכור את הקרקע. הכל זה בסופו של דבר שאלה של כסף, ולא הגיוני שחלק (קטן ועני) מהציבור ישלם את מחיר איכות החיים של שאר הציבור, אם אתה (כציבור) רוצה שיהיו ריאות ירוקות, שלם את המחיר הראוי, ועל תדרוש מאחרים לשלם אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ניתן ורצוי לשנות את אופי החקלאות הקיים באזור המרכז מחקלאות שלחין, עתירת מים, לחקלאות בעל. כמו שמגדלים חיטה בצפון הנגב, ניתן לגדלה במרכז הארץ, או - אם הדבר סביר מבחינת שמירה על אקוות החוף - השקייה במי קולחין. 2. יש כיום גוף - יד הנדיב - שמממן מחקרים בנושא איך להגדיל את כדאיות העיבוד של הקרקעות החקלאיות כדי לשמור עליהן. יש לי במועדפים בבית ואכניס קישור בערב. 3. כבר עשר שנים ש"כוחות השוק" קובעים צמיחת קוטג'ים מפוארים בכפר-יונה, קדימה, אבן-יהודה ודומיהן. מושב נורדיה, 2 ק"מ משכונת עמליה הצפופה בנתניה, גדל פי 3 וכל זאת בבנייה צמודת-קרקע. כל המקומות שהזכרתי אינם פריפריה, וכבר מזמן אינם יישובים כפריים. כפר-יונה הכפילה את אוכלוסייתה מ-5000 ל-11000 בעשר שנים, ולפי תוכניות בנייה כיום תגיע ל-40000 תושבים. וראוי לציין שבכפר-יונה ובקדימה יש כבר שיכונים משנות ה-50'. 4. תשתית ישנה דורשת תחזוקה מתמדת. מדובר למשל בתיקוני מערכת ביוב שאינה עונה יותר לצרכים, החלפת צנרת מים עקב פחת, באזורים גבוהים כמו ירושלים יש מקום להכניס קווי חשמל אל תת-הקרקע עקב סופות ושלגים שקורעים כמעט כל חורף כבלי חשמל בחלק משכונות העיר. החלפת התשתית הישנה, לפיכך תביא לחיסכון ארוך-טווח. 5. לא אמרתי שיש למנוע פיצויים מהחקלאים. אך לדעתי יש ליצור מצב בו שינוי ייעוד קרקע חקלאית יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינה תכנונית וחוקית. כאשר כן יתאפשר שינוי ייעוד, יקבלו החקלאים פיצוי הוגן. 6. בעוד שהשקיית הקרקע מחריפה את משבר המים, הקרקע החקלאית קולטת מי תהום. מים היורדים על השטח הבנוי לא חודרים לקרקע, ובגוש-דן לבדו אובדת כמות עצומה של מי גשם כל חורף. מעבר לחקלאות בעל, והפיכת שטחי חקלאות עזובים לשמורות טבע ויערות יתרמו לפתרון בעיות המים יותר מהפיכת השטח לשטח בנוי. 7. כתושב עיר בקרוב - רמת השרון - השטחים הירוקים היחידים בסביבתי הם קרקעות חקלאיות. אין לי אפשרות מעשית לשמור על שטחים ירוקים שלי, שכן הם לא קיימים, באדיבות המועצה המקומית ורשויות התכנון. את גישתך אפשר להחיל בקלות על דברים נוספים - אינני מוכן לממן חרדים שאינם עובדים, ולמה רק חרדים? אני לא מסכים לממן את "איכות החיים" של תושבי כוכב-יאיר הנוסעים בכביש חוצה ישראל, שמומן גם מכספי מס ההכנסה שאני משלם. אני לא מסכים שחשבון החשמל יאפשר חשמל חינם לעובדי חברת החשמל, ואפשר למצוא עוד המון דוגמאות כאלו. קביעתך האחרונה לא קבילה בעיני. האם תמחרת פעם את הריאות הירוקות? דומני שערכן הכספי גדול בהרבה מערכה של שכונת מגורים בשטח. האם החקלאים משלמים על המים שלהם מחיר ריאלי? לא, ולא הגיוני שהציבור ישלם את המחיר של מעבר למים מותפלים ולא טעימים. אם החקלאים רוצים שיהיו מים להשקייה, שישלמו את המחיר הראוי ולא ידרשו ממני לשלם אותו, או שיעברו לחקלאות בעל והשקייה נרחבת במי קולחין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כפר יונה, אבן יהודה ומושב נורדיה זה פריפריה של נתניה, שהיא עצמה עיר פריפריאלית (איך שלא מאיתים את זה). 5. אתה לא אמרת, אבל על זה היה הדיון המשפטי, וזו ההחלטה (הלא טובה לדעתי). 6. להפיכת שטחי חקלאות (או כל שטח אחר) לשמורות טבע יש מחיר, אותו צריכה המדינה (על כלל אזרחיה) לשלם (ולא, החקלאים). 7. כעל זכות הצבעה לרשויות המוניציפליות (?) והרשות המחוקקת, יש לך יכולת השפעה על קבלת ההחלטות. נסה להשפיע שישנו את יעוד הקרקע החקלאית לשמורת טבע (כולל תשלום המחיר במיסים ובארנונה), או לחלופין, שיפנו אזורים ישנים ויהפכו אותם לשמורות טבע. 8. לא הבנתי איך אפשר להגיע מהגישה שלי לאי מימון חרדים, או אי מימון כביש חוצה ישראל, מדובר בהחלטות של הכנסת, וכל הציבור נושא בעול שלהן, בדיוק בהתאם לגישה שלי. 9. אין מה לעשות, קל מאד להגיד "צריך לממן גישה לנכים", "צריך לממן ספריות ציבוריות", צריך לתת חינוך איכותי בחינם" וכו'. אבל *הכל* שאלה של כסף. אני יודע שקשה לשמוע את זה, אבל זו לא קביעה שלי, אלא החיים. בלי קשר לעלותן של הריאות הירוקות, ברגע שהמדינה מחליטה שצריך לקיים כאלה, מישהו צריך לשלם את העלות. הטענה שלי היא פשוטה, לא הגיוני, לא צודק ולא חכם שהחקלאים ישלמו אותו, ולא, למשל, תושבי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובתך לסעיף 3, יש הבדל עצום בין מה שאנו מגדירים פריפריה. בעיני, הגוש האורבני של המרכז כבר מגיע מאשדוד בדרום, לנהריה בצפון ועם שלוחות לירושלים ולאזור ואדי ערה. איך שלא תסתכל על זה, כבר יש לנו רצף עירוני צפוף. מה בעצם חוצץ בין תל-אביב לנתניה? כמה שדות בין ת"א להרצליה שייבנו בעשור הקרוב, פיסות שדות בין רשפון (שכונת יוקרה שלא שונה בהרבה מכפר-שמריהו השכנה) לארסוף ואזור המסחר של שפיים, ועוד כמה כאלו בדרך למכון וינגייט ששייך לנתניה. בנתניה עצמה יש כ-150 אלף תושבים, ועם צמיחת הפרברים שלה בקצב מואץ הולך ומסתמן רצף בנוי בכל המרחב. בקביעת מדיניות תכנון לאומית, לא ניתן להתייחס ליישובים כאלו כאל יישובי פריפריה. יש הבדל עצום בין כפר-יונה לכפר-ורבורג הסמוך לקרית-מלאכי, לדוגמא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הבדל בין כפר יונה לכפר אז"ר, ובין כפר אז"ר לרח' כפר גלעדי בת"א, אבל לצורך העניין אקבל את הגדרתך (שהיא, בלי ספק, מדוייקת משלי) לפריפריה, ומכאן: 3. כוחות השוק גם קובעים בנייה רוויה (יחסית למה שהיה במקום נהוג לפני עשור) בבקעת אונו. אם הזמן, כוחות השוק יקבעו את מה ש"נכון" גם לשרון הצפוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע לחכות עשור במהלכו ייבנו אלפי דונמים? חוץ מזה, כל המקומות האלו הם בשרון הדרומי, שגבולו הצפוני הוא בנחל אלכסנדר. (עוד בעניין, תוכל לקרוא בעתיד כאשר יפורסם "סקר השרון הדרומי" אותו אני מנהל כשנתיים ונמצא לקראת סיום הסקר בשטח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנסות להשפיע בעזרת מיסוי עודף של בניה צמודת קרקע, ובמקביל, נתינת מענקים לבנייה רוויה, או (כמו שהצעתי) חיוב הבונים להקדיש אחוז קבוע מהקרקע לשמורת טבע, או אפילו ע''י אי אישור של תוכניות בנייה שלא מתיחסות לאינטרסים של הציבור ככלל (כמו שנציגי הציבור רואים את האינטרס של הציבור). אי אפשר למנוע פיצוי, מתוך מטרה שהשטח לא יפונה, מתוך מטרה שהחקלאים ימשיכו להפסיד עליו כסף (בטח יחסית לפיצוי אפשרי), מתוך מטרה שכך תמנע הבניה. זה פשוט לא הוגן. חוץ מזה, תודה, טעות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבזק חדשות בוואי-נט מהיום: נותקה זמנית אספקת המים לאילת בעקבות פיצוצי קווי מים ראשיים בעקבות ארבעה פיצוצים מקבילים בקווי מים ראשיים באילת הפסיקה חברת מקורות את אספקת המים לעיר. ממקורות נמסר כי ככל הנראה קרסו צינורות האסבסט הישנים בשל שינויי מזג האוויר. החברה מעריכה כי אספקת המים צפוייה להתחדש ב-17:00 עם סיום התיקונים. (שיה אגוזי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |