בתשובה לעמית מנדלסון, 25/08/02 15:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק שכל שפה קולטת מלים משפות רבות ובכך הופכת לעשירה ושימושית יותר. אני גם שופט ערכית את המלים החדשות, משום שיש כאלה שמתאימות לשפה טוב יותר ומאפשרות גמישות רבה יותר בהמשך. בעברית מדובר בעיקר במלים שמאפשרות יצירת נטיות רבות, בניגוד ללקיחת מלה לועזית והוספה פשוטה ועצלה של -יה או -יציה. למשל, טלפון, מפה, ניווט הן נהדרות ומעשירות את השפה, אבל דווקא מלים כמו אקדמיה ודמוקרטיה יכולות להישאר רק כשמות וגם אז בקושי. הסיבה לשטפון המלים היא צורך פשוט לתאר בעברית עולם מושגים חדש שהצורך לעסוק בו הפך נפוץ. במחשבים מנסים *כל הזמו* ליצור מלים חדשות, למשל קינפוג. זה תהליך טבעי ובלתי-נשלט לחלוטין. אם אנשים היו אומרים פשוט "קונפיגוריישן", הייתי מסכים אתך, משום מדובר בהעתקה של מלה בצורה שאינה מאפשרת שימוש מקומי, ומשאירה את העברית כשפה סוג ב' או אוסף של מלות קישור. אבל לא זה המקרה שלפנינו, מכיוון שהמלה מצייתת בצורה מושלמת לחוקי הדקדוק העברי, ואין כל זכר – שלא לומר נזק – בכך שמקור השורש ק.נ.פ.ג הוא מלה לטינית. אז מה לא עברי פה? בסך הכל הרווחנו מקור חדש ואינטואיטיבי לשורשים. האם אתה מצפה לשכפל כל שורש ברגע שהוא נוצר כך שאי אפשר יהיה לזהות מה המושג המקורי בשפה המקורית? למה? מה רע בקשר דקדוקי עם שפות אחרות? אני מקווה שהבהרתי את סיבותי לחשוב שהמגמה הקיימת בתרבות היא חיובית ושהאקדמיה טועה כשהיא נמנעת מלתת לכך לגיטימיציה. אבל אתה אמרת "חורג מכל פרופורציה" ולא פירטת, מה שמעורר בדיוק את הרושם של אותה גישה מתנשאת והיסטרית שעליהן דיברתי (לא אצלך אישית, חלילה – אני מניח שאתה מייצג, לצורך הדיון לפחות, את הגישה הנפוצה בישראל בנושא זה, גישה שהיא לטעמי אכן מתנשאת והיסטרית). לכן: תוכל לפרט או להסביר? לטלגרף: סחתיין. אני חשבתי על שתי מלים אחרות, ויכול להיות שלטלגרף קודמת לשתיהן. אז יש עכשיו שלושה שורשים מחומשים שידוע לי עליהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כעת כשחזרתי מהעבודה אוכל להסביר. לאחר שנתיים עבודה במחשבים, הרושם שאני מקבל הוא שהשימוש הנפוץ באנגלית נובע פעמים לא מעטות מבורות ולא מצורך אמיתי. האמריקאים והאירופאים לא המציאו הרבה מילים חדשות עבור מדעי המחשב. הם בד"כ לקחו מילים קיימות, והוסיפו להן משמעות. למשל thread - פתיל או חוט בעברית, view - מבט בעברית, to refresh - לרענן בעברית. אלו מילים אנגליות לא נדירות גם מחוץ למחשבים. מדוע איפוא לא משתמשים בתרגומן העברי בארץ? למה "אני מרפרש את הויו של היוזר בדאטה-בייס" נראה לך טבעי יותר מ"אני מרענן את המבט של המשתמש במסד הנתונים" ? זאת, בניגוד מובהק לדוגמאות שהבאתי לחדירת מילים יווניות לעברית, כאשר כמעט תמיד לא היתה קודם בעברית מילה מתאימה. מילים כמו טלפון וטלוויזיה נקלטו היטב גם כי לא היה שום דבר מתאים בעברית קודם לכן. זה באמת לא המקרה במדעי המחשב באופן כללי. למה "קונקשן פול" ולא "מאגר קשרים"? למה אנשים אצלי בצוות מדברים על "ארורים" ולא "שגיאות" ? אחרי שנתיים, הגעתי למסקנה ששורש הרע הוא בבורות של הרבה מתכנתים באנגלית - הם קוראים טקסט באנגלית, נתקלים במילה כמו thread שהם לא יודעים מה משמעותה בעברית, ואינם מעלים בדעתם לפתוח מילון או בבילון, אלא פשוט מטמיעים את המילה החדשה בהקשר בו נתקלו בה. יש בודדים שכן יודעים, כמו בוגרי הטכניון שם משתמשים בעברית בלימודי המחשבים, אך לרובם - בניגוד אלי - לא נוח להשתמש בעברית כאשר רוב האנשים מדברים באנגרית שוטפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר "אני מרענן את המבט של המשתמש במסד הנתונים" כתחליף מאולץ ל"אני מרפרש את הויו של היוזר בדאטה-בייס" ואח"כ הולך לבצע את הפקודה "refresh db.user.view" או משהו דומה אז זה יותר טוב? בד"כ אם יש לי צורך, אז אני אומר משהו כמו אני "עושה רפרש לויו של המשתמש בדטהבייס". דטהבייס אגב זו מלה מקובלת כבר המון שנים. האם תדרוש למשל גם מרופא/רופא-נפש (=פסיכולוג) לעבור לטהרת העברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כן, זה טוב יותר. דאטה-בייס אכן נפוצה, אך בעיני היא מכוערת בהחלט. באשר לרפואה, שפע המילים הלועזיות שם גורם לאנשים מבחוץ כמוני להרגיש לא שייכים. איך עלי לדעת שנפרולוג למשל עוסק בכליות? יש מדעים שבהם יש יותר מאמץ להשתמש בעברית, למשל בוטניקה, שם מוחלפים שמות לועזיים גם אחרי עשרות שנות שימוש, וכך הפכו אירוסי אונציקלוס לאירוסי ההיכל, מוריקנדיה הפכה למוריקה והטרותקה הפכה לטיונית - ויש עוד שלל דוגמאות. ראוי לציין גם שזה יותר קל במדעים בהם עוסקת קבוצה קטנה. במימדי ענף המחשבים כיום, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום לענף לאמץ מילים בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה. אני לא באמת מאמין שבורות היא הסיבה. בדרך-כלל מתכנתים הם משכילים יחסית ומודעים למלים העבריות הקלאסיות אם הם רק חושבים על כך. אני מאמין שיש שתי סיבות עיקריות להעדפה של שורשים ומלים מיובאות על-פני מלים עבריות ילידיות (כלומר, לא במקרה של קינפוג, שם אין מלה עברית ילידית נפוצה כלל): קשר עם האנגלית, ודיוק. קשר עם האנגלית, משום שעבודה רבה שקשורה במחשבים נעשית באנגלית, וקל הרבה יותר לעבוד עם אוצר מלים אחיד ככל האפשר. תאר לעצמך, למשל, שלכל שפה באירופה ובעולם היה מילון מדעי שלם ומקורי משלה לתיאור כל תופעות הטבע: מושגים ביולוגיים, יסודות כימיים וכיוצא באלה. זה היה מקשה על כתבי-עת ומפרסמים דו-לשוניים, ובין השאר משום שמלים חדשות היו נולדות כל העת; בסופו של דבר אני מאמין שהיה קורה תהליך איחוד המילונים עד לרשימה קאנונית, נייטרלית מבחינת שפה, וכלל-אירופית (או כלל-עולמית) של מונחים מדעיים כאשר כל שפה משתמשת בו על פי אופייה וצרכיה. זה למעשה המצב כיום. הכרת המונחים מסובכת גם כך, וקל הרבה יותר לעבוד עם מילון המשמש כמה שפות. גם יש פחות מידע לתרגם. דיוק, משום שכאשר העברית שואלת מלה משפה זרה היא מועשרת ביותר מאשר קבלת המשמעות המקורית של אותה מלה. "מבט" היא מלה נפוצה מאוד בשתי השפות, אבל ל-"וויו" בהקשר העברי (אם נתעלם לרגע מהכיעור של המלה הספציפית הזו בשפה העברית) יש משמעות שאי אפשר לבלבל אותה עם "מבט" – אחד הוא מבט אנושי, והשני מבט של ממשק משתמש. למעשה, העברית הופכת בדרך זו למדויקת ועשירה עוד יותר מהאנגלית. גם כאן יש דוגמאות קודמות – למשל "קיט" של בן-יהודה (דוגמא של אבשלום קור, אם זכרוני אינו מטעני) שהוא פשוט "קיץ" הארמי, משמש לתת-משמעות של המלה המקורית. או "טסט", שהוא לא סתם מבחן, אלא ספציפית מבחן נהיגה. העברית מרוויחה הרבה משאילת המלים הזו. קח, למשל, ת'רד; בעתיד נוכל, אם נרצה, להפוך אותו לשורש עברי וגאה ("הסיריאליות של התוכנית מאיטה אותה; תת'ריד אותה בבקשה"). אבל פתיל? יותר מדי הטיות כבר תפוסות. וזו עוד מלה נדירה יחסית בעברית; חשוב על העמימות של "קשר", אפילו לעומת המלה האנגלית המקורית connection! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישבתי פעם בתרגול במערכות-הפעלה וניסיתי לתרגם את דברי המתרגל לעברית (המתרגל, מיותר לציין, דיבר עברית - או לפחות זה מה שהוא חשב שהוא עושה). אני לא זוכר בדיוק מה היה, אבל הופיעו שם לא מעט מזלגות, ואבות שהורגים את בניהם (או שזה להיפך?) היה הרבה יותר משעשע מאשר סתם להקשיב (מצד שני, קשה לחשוב על הרבה דברים /פחות/ משעשעים מלהקשיב לתרגול ב-OS (מערכות הפעלה, ס'תומרת)). אח"כ ניסיתי לחשוב למה באנגלית זה לא נשמע מוזר כל-כך, ולא ממש מצאתי תשובה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא חיזקת את טענתי. fork verb חָפַר ; הִסְתַּעֵף, הִתְפַּצֵּל ממילון מורפיקס המצויין. המתרגל המסכן מכיר רק שימוש אחד של fork - בתור מזלג. אם היה טורח לבדוק במילון היה מוצא שיש תרגום הגיוני ויפה בעברית למשמעות המבוקשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שלא הבנת אותי (מפני שלא הסברתי את עצמי כהלכה, כנראה): המתרגל אמר "fork", ואני הוא זה ש"תרגמתי" לעצמי ל"מזלג". מה לעשות, זה היה מאוחר בערב ובאמת לא היתה לי דרך טובה יותר לשעשע את עצמי באותו זמן. ואם כבר מזלגות, הנה עוד אנקדוטה, משיעור חישוביות הפעם. המרצה ניסה להסביר כיצד פועל אוטומט לא-דטרמיניסטי. הוא ציטט שורה מ"פו הדב": "אם אתה הולך ביער ומגיע למזלג, קח אותו!". היו כמה שניות של דממה (שבמהלכן ריצדה בראשו של כל אחד מהנוכחים תמונה של מזלג-כסף תקוע באדמה בין עצי היער, ודב שמנמן קוטף אותו והולך לו לדרכו) - אחר כך הופיעו הבעות פנים של הארה ("אהה - הוא התכוון ל*כזה* מזלג!) - ולבסוף חיוכים, שנבעו מהעניין עצמו (אי אפשר "לקחת" את המזלג - צריך "לקחת" את אחד משני השבילים1). וכן - כל המבוכה היתה נחסכת אילו המרצה היה אומר "התפצלות" במקום "מזלג". 1 אלא אם כן אתה אוטומט לא דטרמיניסטי2. 2 איך אומרים את זה בעברית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורפיקס לא מתרגם את המילה, ולמעשה זו מילה שנקלטה בעברית כמות-שהיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה השאירה על כנן: "אוטומט" (במילון למונחי המתימטיקה) ו"דטרמיניסטי" (במילון הבינה המלאכותית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממם. "דטרמיניסטי" לא מתאים להיות שורש עברי. אולי "קיבועי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שכל מילה צריכה להפוך לשורש? ועוד מילה ששייכת לתחום המופשט? "קיבועי" נשמע כמו גבס בארמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא צריכה, וגם אמרתי זאת בתגובה שלי. סתם חיפשתי אלטרנטיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על כמה מרצים שמתרגמים אוטומט דטרמיניסטי ל:"עצמיון חורצני". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתגרון (בלי להעזר בשום דבר מלבד המוח): מה זה צְרִיר הַכָּרָנִי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסוננס קוגנטיבי? (נשבע לך שלא הסתכלתי בשום מקום.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוז פואה, אבל אם הכרת את "צריר" מעולם המוזיקה רק שש (אם מישהו בכלל משתמש במילה הזאת, לדוגמא עושה שרירים עושה צרירים?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי (עד הרגע). אני מתעקש על כל הדוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, קיבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדברים על דרכים של ממש, עדיף: "אם אתה מגיע לפרשת דרכים, בחר באחת מהן" (או: באחת הסעיפים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בזאת הרגת סופית את החידוד של פו הדב, שהיה מבוסס בדיוק על אי ההבחנה בין מזלג לבין הסתעפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Did you take the 8 O'clock train from Victoria station?
So bring it back. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשבע לך שלא אני לקחתי אותה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I take the fifth (ולא מחזיר אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנו גם פועל ''למזלג'' למקודדי יוניקס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מאוד אוהב את ''מזלג'' (ולצוה''ע, גם את ''פתיל'' במובן של ''פתיל באייל''). למזלג, התמזלג... זה חמוד, מובן מאליו למכירי המלה הלועזית, בזמן ש-''התפצלות'' או ''הסתעפות'' יכול להתכוון גם לדברים אחרים. ''חותמת גומי'', לעומת זאת, זה פשוט גועל נפש לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התכוונת ל- time stamp התרגום הוא כמובן "חותמת זמן" ולא "חותמת גומי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, חשבתי על ''חותמת גומי'' במובן הפוליטי. עוד דוגמא של אבשלום קור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בא סמי אמזלג, מיזלג את אינגריד מנורווגיה'' אם אני לא טועה בציטוט מהשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר כמובן לתרגם Threads לתרדים (כמו הירק). כך למשל ישמע משפט אופיני: "התרד השליט (Master Thread) מתאם בין התרדים הנתונים למרותו (Slaves)". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילה session. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מושב (כמו מושב הקיץ של הכנסת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא מצליח לפתוח מושב של טי.סי.פי. מול השרת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הייתי זקוק להקשר, באמת... בוא נראה... חברור? קשרור? תמשיב! הרי לך מילה סתומה לחלוטין שאף אחד לא יבין. תמשיב. אני בעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחתיין על האתגר. הייתי אומר "סשן", שורש ס.ש.נ, משקל סגולי, כמו "גזר". סשן, סשנים, סשנו, סשניו, סשניהם... פרוטוקולים סשונים (על משקל "ירוקים"), פרוטוקולים בלתי-סשונים... שובר שיניים רציני, הסשן הזה, אבל תראה מה האלטרנטיבה: "מה?! לא שומע! יש לי תמשיב באוזן!".פתרונות של קבע לאליהו הנביא, או לאליעזר בן-יהודה, המוקדם מביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע ב"פגש" (אך עם ניקוד בסגול פ' וג') שורש עברי קיים - אותו משקל סגולי של "גזר" פגש, פגשים, ... פרוטוקולים פגושים וכד'. נראה ונשמע לי הרבה יותר נעים לאוזן ונוח בהרבה לביטוי. גם מזכיר מה המשמעות המקורית של session. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אמנם לא נשמע טוב, אבל אולי זאת רק בעיה של הסתגלות (גם ''מרקע'' נשמע לי פעם משונה). הדמיון ל''פגר'' קצת מפריע, אבל גם זה אולי ייעלם עם הזמן. ''היה לי פגש מלא רגש עם השרינק שלי''. המממ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי גם על הדמיון לפגר - זה יאפשר ליצור פועל ייחודי לפעולת סיום session: לפגרש - במקום "סיים את הפגש של משתמש X" אפשר "פגרש את משתמש X". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה מר לבשן יגיד על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיוחד ש"ה-session התפגר לי" קורה לעתים כל-כך קרובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב שאנשי מחשבים וסוחרי סמים הם היחידים שקוראים ללקוחות שלהם "משתמשים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחה ידועה, אבל גם יצרני אלקטרוניקה, יצרני תרופות ועוד משתמשים בכינוי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, השימוש באנגלית מקל על המתכנתים מפני שבקידוד אין מנוס משימוש באותם המונחים. אפשר לנסות למצוא תרגום למילה "Thread", אבל את הפקודה CreateThread לא תוכל לתרגם 1. השורשים אינם מעניינים במיוחד. לא מכל מילה אפשר לגזור פעלים, מפני שככה זה בעברית. ודאי שהתועבות שהזכירו כאן אינן מתאימות כלל. "מרפרש" נשמע רע, אבל "לעשות Refresh" אינו נורא כל כך, אם המשמעות היא כתיבת פקודת "Refresh" או לחיצה על כפתור עליו כתוב Refresh. 1 אלא אם נחזור לימי הלוגו העברי: קד 50. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית. זה נראה נורא, והת' עם הגרש מציקה לי בעיניים. "פתיל" היא מילה מאד מקובלת במחוזותי (ואני חושבת שאני כותבת מספיק פורומים כדי לומר שזה נקלט לא רע בכלל) ואם רוצים פועל, משתמשים ב"שרשור" (כשהמילה משמשת גם כשם עצם נרדף ל"פתיל"). "לשרשר" גזור משרשרת, זה נשמע מאד הגיוני וברור גם למי שלא בקיא בעסקי הפורומים. בפעם הראשונה בה נתבקשתי לשרשר הודעה הבנתי מיידית למה הכוונה, מה שמלמד שהפועל מאד הולם, נכון, מתאים ומובן אינסטינקטיבית לדוברי השפה, וזה העיקר, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שני ''ת'רד''... בפורומים, וטכניקת תכנות. אני דיברתי על המובן התכנותי, ומעולם לא שמעתי על שימוש ב-''פתיל'' במקום ''ת'רד'' במובן הזה (וטוב שכך, כי השימוש הזה מורכב יותר ומצריך פעלים). על ''פתיל'' במובן הפורומי שמעתי לראשונה באייל והוא מצא חן בעיניי מאוד. בקשר לגרש -- מה לעשות. כבר יש הרבה מאוד מלים בעברית שמשתמשות ב-ג' וב-צ', אז אלא אם כן נחליף אלפבית אנחנו כנראה תקועים איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי דווקא לתכנת מעט פה ושם במסגרת לימודי (ללא ספק לא מספיק, אבל אני לא אוהבת את זה, אז זה לא ימשיך...) ולא נתקלתי במונח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית "מרובת-חוטים" (multithreaded) היא תוכנית שיש בה כמה "ראשי ריצה" המתקיימים במקביל באותו מרחב הזכרון. כל "ראש ריצה" כזה מכונה "חוט". (טל חוזר לרגע לתפקידו ההיסטורי במתרגל במבנה מע' הפעלה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |