בתשובה לWillow, 17/07/02 14:04
אנדר 79048
טל כהן • בתשובה לWillow יום ד', 17/7/2002, 14:51
נהנת מכל המשכיו!?

אני מסוגל להבין הנאה מהספר הראשון: גם אני נהנתי ממנו. גם "צילו של אנדר" לא רע בכלל. אבל, נניח, "ילדי המחשבה" (כך תרגמו זאת, כמדומני), או "צילו של ההגמון" - גם מהזוועתונים הללו הצלחת לשאוב הנאה?
אנדר 79059
Willow • בתשובה לטל כהן יום ד', 17/7/2002, 15:24
טוב,
אני יודע שהסתבכתי,
אני מודע לכך שרוב הקוראים לא אהבו את ההמשכים,
אני,מה לעשות,די נהניתי,
אך כמובן שאלה שנהניתי מהם במיוחד הם :
1) הצל של אנדר
2) המשחק של אנדר
3) קול למתים

ריתקה אותי במיוחד דמותו של "בין" הקטן והחכם שלא ממש משחק לפי כללי המשחק (אינו "ילד טוב" כמו אנדר).

השאר היו,לפחות מבחינתי,מעניינים . . .

אני נזכר עוד כי לפניהם קראתי (בפעם הרביעית) את טרילוגיית המופת של טולקין - "שר הטבעות",בתרגום החדש יחסית של עמנואל לוטם,גם כאן אני מוכרח להודות כי למרות שהתרגום הנ"ל מושמץ בדרך כלל,אני מצאתי אותו לא פחות טוב ומעניין מהתרגום הקודם של רות לבנית.
שרה 79061
טל כהן • בתשובה לWillow יום ד', 17/7/2002, 15:27
למיטב הבנתי אין זה תרגום מחודש, אלא עיבוד של תרגומה של לבנית.
מלחמת התרגומים 79081
Willow • בתשובה לטל כהן יום ד', 17/7/2002, 16:08
פרופ' עמנואל לוטם אמור היה לעשות עיבוד של התרגום הקודם,אך מקריאה במהדורה המחודשת הרגשתי שהתרגום שונה לגמרי (אפילו מושגי יסוד כמו בני לילית שונו לעלפים,הגמדים ברבים הם גמדאים ובכלל ישנם שינויים די עמוקים בתרגום וגם באוירה שהוא יוצר).

בכתובת הבאה : http://www.tolkien.co.il
תחת הכותרת : "מלחמת התרגומים"
אפשר לראות שהנושא די "רגיש" .
אנדר 79083
ברק/ת • בתשובה לטל כהן יום ד', 17/7/2002, 16:26
''ילדי המחשבה'' הוא אומנם סלט מוזר של פיזיקה לא מציאותית ורומן רומנטי. הוא עושה איזו עבודה בסגירת העלילה, אם כי מאוד לא מספק מבחינת הרמה. קארד, כרגיל, גם חוזר ומסביר את עצמו, חוזר ומזכיר מאורעות בספרים קודמים, וכאן זה מיתרגם לרדידות-מה.

על ''צל ההגמון'' ועוד אחד ששכחתי את שמו כבר ויתרתי. ובכל זאת, יש לי את כל ארבעת הראשונים בספרייה -
המשחק של אנדר (אומרים שהוא הטוב ביותר), קול למתים (מצוין, עם מעט בעיות של ספר המשך) , קסנוסייד, שהוא ספר רב רושם וסוחף (התחלתי לקרוא אותו ראשון, בלי ידיעה, ופשוט צללתי פנימה).

העניין אצל קארד הוא השאיבה המיידית של הקורא פנימה לתוך הסיפור, ושזירת המוטיבים המוזרים-מאוד (גם לגבי ספר מד''ב). תוך כדי כך הוא דוחף (בכפית, לפעמים) תזות סבוכות, מלאות ברעיונות פוליטיים ופילוסופיים. לגבי, הספרים האלה הם קודם כל חוויית קריאה נהדרת, ואחר כך צומת של רעיונות שונים ומשונים (הקשר שבין הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית לקנאות פוליטית, זה רק אחד מהם, אני לא ארחיב כאן יותר מדי. חם).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות