בתשובה לרועי, 16/07/02 10:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אויש, דווקא על הספר הזה היה לי כל כך הרבה להגיד, אבל כבר אמרתי בבורדו. דווקא היה שם דיון מעניין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או! חיכיתי שמישהו ישאל :-) זה התחיל פה: אבל נמשך בפירוט פה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה מגוחכת ומפורכת מעיקרה שהלא האידאל הליברטיני הופך אידאולוגיות מסוג זה ללא רלוונטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא היתה השאלה - השאלה היתה אם יש סתירה בין הפרקטיקות של O לבין התנהלות פמיניסטית. אולי זה לא תקף פילוסופית לשיטתך, אבל זו שאלה עם השלכות מעשיות לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיש מספר גדול מאד של נשים המעורבות במערכות יחסים שכאלו, בין אם כשולטות, בין אם כנשלטות ובין אם כעוגות גבינה (שלצורך העניין ייצגו את כל הווריאציות על הנושא). רובן המכריע (לא מייצג סטטיסטית, מהיכרות אישית) מכריזות על עצמן כפמיניסטיות ואותה תת קבוצה שמרגישה שאכן יש סתירה (בהתאם לקו הפמיניסטי הרשמי של שנות ה 70 במאה הקודמת) מוותרת לרוב על נטיות אלו או מסתירה אותן היטב. ככה שהתשובה במישור המעשי היא ברוב המקרים לא. במישור הפילוסופי אפשר לדון על כך בשרשרת נפרדת שהיא בוודאי אופטופיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוגות גבינה או עוגות פרג, נראה ששוב לא הבנת - השאלה היתה לגבי מיקומה של האשה כ*נשלטת* בהירארכיה של היחסים. נשלטת ברמות של O , כלומר כמעט עד קצה גבול האפשר. זה שאתה מכיר או לא מכיר נשים שהתנסו בסאדו-מאזו, יפה אבל לא קשור לענייננו. אני שואלת האם ועד כמה האמונה של אדם (במקרה הזה, אשה פמיניסטית) קובעת ומשתלטת על העדפותיו ביחסים ובחדר המיטות. זו כמובן בת דודתה של שאלה אחרת - האם ועד כמה אדם עצמאי וריבוני מוכן להתמסר ולוותר על חירותו בגבולות מסוימים, כדי להשיג הנאה מינית. ועד כמה אנחנו בעצם רוצים להישלט ולוותר כדי לאבד לרגע את הצורך הבלתי פוסק לקבל החלטות בעצמנו. ואם אתה פוטר אותי שוב ב"יש נשים שהחליטו כך ויש נשים שהחליטו אחרת", כנראה שהשאלה הזו לא באמת מטרידה אותך. לבריאות. אותי היא מטרידה גם אישית וגם עקרונית (ולאו דווקא סטטיסטית, כפי שניסית לענות), כיוון שאני אשה. לא אשה שנמצאת במערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית, אבל אשה שמאתרת דפוסים מוחלשים-מאוד של מערכות יחסים כאלה מסביבה, ותוהה עד כמה העונג שבהם שווה את איבוד השליטה, ולהפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון הזה אומרת ק', כי "אם אני עושה כל דבר על פי הרצון שלי, על פי ג' אני פמיניסטית". ואני אוסיף, שממילא אדם תמיד עושה כל דבר עפ"י רצונו. הרי מה עוד יגרום לו לעשות דבר-מה, אם לא רצונו?? אצבע אלוהים? מכאן, שבאמת ישנה בעיה בהגדרת 'פמיניסטית' כ 'אשה העושה את רצונה'. שכן לא ניתן לעשות דבר שאיננו ביטוי לרצון (ההיפך כן נכון - ניתן לרצות דברים שלא ניתן לעשות). לכן, אשה שבחרה להיות מושפלת וכנועה, עשתה זאת מרצונה. אם הכריחו אותה הרי שהיא לא בחרה, ולכן יכולה להיות 'פמיניסטית' (רק שלא מתאפשר לה להשתחרר). יש צורך בהגדרה שונה למילה 'פמיניסטית'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מסכימה עם ההגדרה הזו לפמיניזם. אבל בהחלט ניתן לעשות דברים שאינם ביטוי לרצון - לעשות אותם בכפייה, למשל, או בכניעה לסחיטה, או תחת מניפולציות שקופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בהחלט ניתן לעשות דברים שאינם ביטוי לרצון - לעשות אותם בכפייה, למשל, או בכניעה לסחיטה, או תחת מניפולציות שקופות" - כך זה אולי נראה, אבל אין זה כך: אפילו כאשר מישהו מכוון אקדח לרקתך ומכריח אותך לצבוע לו את הגדר בלבן (למשל), עדיין, את עשית זאת מרצונך: *היה לך את החופש לבחור למות בירייה, או לצבוע את הגדר* את יכולה להתנחם בעובדה, שדבר ממה שאנו, בני-האדם עושים, אינו נעשה בכפייה; הכל נעשה מרצון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלך, אתה הופך את השפה לחסרת משמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? (דווקא כל הפילוסופיה שלי היא "לינגוויסטית") ההתמקדות בשפה היא קריטית (וזה, מן הסתם, עוד בא לי הרבה לפני קאנט, בתקופה הפוזיטיביסטית1 שלי) ------------------- 1 נדמה לי שאתה פוזיטיביסט, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אם אני לא יכול לעשות שום דבר שאינו נובע מרצון, אין טעם לשאול שאלות על רצון, וכל המושג הופך לחסר משמעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, שאין טעם לשאול שאלות על הרצון. אבל המושג בוודאי לא הופך לחסר משמעות. מה הקשר? בעצם, אני יכול ועוד-איך לשאול אותך מה הרצון שלך. מה הבעיה? (לא תוכל *לנמק* לי אותו, אבל אם תרצה, תוכל לספר לי עליו) אם אנסח את דברי בצורה מאורגנת יותר, אני שואל אותך שני דברים: א. מה הפגם במה שכתבתי פה (תגובה 80287)? ב. הראה שהרצון, כפי שאני מגדיר אותו, חסר משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לדבר על רצון - עדיף להסתכל מה אתה עושה. מכיוון שתמיד הרצון שלך הוא מה שאתה עושה, ומכיוון שברור שאי אפשר לצפות מאדם לחזות מראש מה יהיה הרצון שלו בעתיד, הרי כל פעם שאני שואל מישהו "מה אתה רוצה?" זה מיותר - מוטב לי להביט בו ולהבין לבד מה הוא רוצה, לפי מה שהוא עושה. אין טעם לשאול אדם מה הוא ירצה בעתיד, כי אין לזה משמעות (הוא יגיד לי מה הוא רוצה עכשיו שהוא ירצה בעתיד, לכל היותר). כמובן שאין טעם לדבר על התנגשות של רצונות (כי ההגדרה שלך פוסלת אפשרות כזו מראש). אין לי כוח ללכת ללינקים כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעשה שלך הוא מה שאתה רוצה, ביחס למה שאתה יכול. כלומר, ייתכן שאתה רוצה לעוף, אבל, אפעס, לא יכול. אני לא אוכל לדעת ממה שאתה עושה (לא נעמד באמצע החדר ומנופף בידיים, כי הרי אתה יודע שכך לא תוכל לעוף) מה אתה רוצה. אני יכול בפשטות לשאול אותך, ולהאמין או לא. מה אתה רוצה? ---------- לינק למתי שיהיה לך כוח: "דיון הסטירות" תגובה 58226 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתעזוב אותי בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שסתם נמאס עליך הויכוח, ולא שאין לך מה לענות, או משהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא *רוצה* לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא *רוצה* לא לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יכולות להיות עוד אפשרויות. אהיה כהרגלי נחוש-מצח, ואציע את האפשרות שבאמת לא נותר לו מה לומר. נניח, והוא "רוצה שלא" להודות בהפסד בויכוח. מה אז? "לא לענות" אינה תכלית (כלומר, רצון) אלא אמצעי (כלומר, דרך להגשים את הרצון). כך שייתכן שהוא רוצה לענות, אבל לא יכול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גא"ג, אין לנו שפה משותפת. אתה מדבר במדעית שלך, ואילו אני, אוויל חשוך-נפש שכמותי, מדבר דווקא בעברית. אני לא מבין מה אתה רוצה בכלל, ולכן, כששאלת אותי מה *אני* רוצה, עניתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש - אני באמת רוצה שתעזוב אותי בשקט, עם הקאנט שלך, והוויטגנשטיין שלך, וכל שאר הניים-דרופינג מאדיר-האגו שלך. יופי, הבנו, אתה חכם ואנחנו טפשים. אני הפסדתי בויכוח שבו אתה טוען שאנשים רצו לקפוץ ממגדלי התאומים. בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום צורך להאדיר אגו של אף אחד. אני לא טוען שאני חכם ממך, או משהו, ובכלל, בויכוחים איתי יש לך נטייה למשוך אותי בכוח להתנצחויות אישיות. אלו, משעממות אותי. אני כאן בשביל הטיעונים עצמם; ממש לא אכפת לי מה דמות וירטואלית כזאת או אחרת תחשוב עלי. ממש כשם שקאנט וויטגנשטיין אינם ניים-דרופינג; אני פשוט חושב שמן הראוי לציין את האנשים שאת דעותיי גיבשתי לפיהם. דווקא אחרת, הייתה זו יומרה. אני מציין את ויטגנשטיין כשהוא אמר דבר מה, כי לא יהיה זה ראוי בעיני לטעון כי הרעיון שלי הוא, זה הכול. ושוב, כאשר אתה בוחר בין שתי רעות, פשוט סימן שאתה רוצה את הרע במיעוטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה בהמשך כתבת לעדי רשימה של שמות של לינגוויסטים שאני מעריך אינה אומרת דבר וחצי דבר לאייל הממוצע1. למה נתת את כל השמות הללו, אם לא בשביל להאדיר את שמך ולתת לך סמכות להצהיר הצהרות? הויכוחים שלי איתך נוטים להגיע להתנצחויות אישיות משום שאני חושב שהטענות שלך הן מגוחכות, מופרכות מיסודן, קנטרניות (הרבה פעם וולגריות, כפי שכבר העירו לך), ובעיקר - הן מאותו סוג של הצהרות שמרבים להצהיר מחזירים בתשובה: אי אפשר לענות להן לא משום שהן נכונות, אלא משום שהנחות היסוד שלהן בלתי נגישות לאיזושהי לוגיקה אנושית סבירה, או שפה אנושית מוכרת. כאשר אני בוחר בין שתי רעות, זה אומר שמה שרציתי, לא יכולתי לקבל. אתה מרוקן את מושג ה"רצון" ממשמעות - אין דבר שאני לא רוצה, לא משנה כמה אני אצעק ואזעק שאני לא רוצה אותו, וזאת רק משום שאתה תהיה מסוגל לתאר לי מצב בו תהיה לי בחירה בין הדבר הבלתי-רצוי הזה לבין דבר עוד פחות רצוי ממנו. הדרך היחידה שבה אני יכול אפילו להתקרב לראות את הדברים בדומה לך, היא אם המילה רצון תפסיק לדבר במושגים של דיכוטומיה (רוצה-לא רוצה) ותהפוך לרצף: מאוד רוצה, רוצה, לא כל-כך רוצה, לא רוצה, מאוד לא רוצה, וכל שאר שלבי הביניים. במצב כזה, אפשר להגיד שמיקומה של האופציה "להשרף למוות" הוא נמוך יותר בסולם מאשר האופציה "להתרסק על המדרכה", ושתיהן גם יחד נמצאות הרחק מתחת לשלב שניתן להגדיר אותו כ"רוצה". 1 לצורך העניין, דובי הוא האייל הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ענית לשאלה אם אתה פוזיטיביסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעקרון אני נגד כל דבר שמופיע בו הביטוי ''פוזיטיבי'', כי אני אדם שלילי מטבעי. אבל אם תגיד לי מה זה אומר, לדעתך, אני אגיד לך אם אני כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לחלוטין מחמיץ את הנקודה של GeG. זה לא שהמושגים שלו הופכים לחסרי משמעות. הוא פשוט נותן לכל מושג בו הוא משתמש את המשמעות שהוא בוחר לו. "When I use a word, it means just what I choose it to mean - neither more nor less."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא, שזה נכון, במידה. יתרה מזו; ישנה *חובה* לעשות כן במידה והמושגים אינם מוגדרים היטב. אחרת אנחנו עלולים ליפול במכשלה הויטגנשטיינית הידועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובה על כולכם (וזה כולל את דובי) לבחור לכל מושג בו אתם משתמשים את המשמעות שלדעתכם מתאימה לו. איילים שלא ימלאו חובה זו עלולים ליפול למכשלה הויטגנשטיינית הידועה. (ידועה לGeG) ראו הוזהרתם!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה ליפול למכשלה הויטגנשטיינית הידועה. מה עלי לעשות בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק אתה1 רוצה שנכתוב תגובות2 באייל הקורא3? ככה? עם הגדרות מפורשות לכל מושג שאנחנו כותבים? כי אני לא רואה שאתה כותב ככה. בינתיים, אני רואה שאתה משתמש בביטויים כמו "המכשלה הויטגנשטיינית הידועה" מתוך הנחה שכל האיילים יודעים מה זה. או, יותר נכון, מתוך ידיעה שלא כולם יודעים, ואז אתה יוצא מאז"ה חכם מכל העסק. 1 גא"ג 2 קבוצות סימנים לינגוויסטים שמכוונות לענות על שאלות ורעיונות שהוצגו בקבוצות סימנים קודמות. 3 אתר אינטרנט בכתובת haayal.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על קוצר הרוח והזמן, אבל כתבתי ''במידה והמושגים אינם מוגדרים היטב''. וגם אז במידה סבירה... על ''המכשלה'' כבר כתבתי באייל. סורי. חייב לזוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לקלקל לך, אבל עבור כולנו כאן, חוץ ממך, מושגים כמו מוסר, ועוד כמה שהתווכחת עליהם, מוגדרים היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. כל המושגים שאנחנו משתמשים בהם *אינם* מוגדרים היטב, אבל יש לנו הבנה טובה ומשותפת לגבי הפירוש שלהם. שימוש בהגדרות נחוץ במערכות פורמליות, וכמובן גם ההגדרות שם מתבססות על מושגי יסוד שאינם מוגדרים. המשחק "תגדיר X" מועיל, לפעמים, עבור מושגים מעורפלים שבשאיפה יוגדרו באמצעות מונחים יותר אינטואיטיביים שאנחנו מניחים שהבנתם משותפת לכל המתדיינים. קל לעשות בכלי הזה שימוש הרסני -במזיד או בשגגה - לכל דיון, כי בסופו של דבר כל ההגדרות מעגליות. זה לא שונה בהרבה מהמשחק החביב על ילדים בגיל מסוים לפתוח בסדרה אינסופית של שאלות "למה" לכל תשובה שהם מקבלים. הדרך היחידה שאני מצאתי להתמודד עם זה היא להכריז בתשובה ל"למה" האלף ואחד: "כי בפעם הבאה שתשאל "למה" לא אענה לך בכלל" - ולעמוד בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא: צריך ללכת לישון (מה לעשות, כבר חצות וחצי). בת: למה צריך ללכת לישון? א: כי כבר חושך. ב: למה חושך? א: כי השמש שקעה. ב: למה השמש שקעה? א: כי כדור הארץ מסתובב (בליווי הדגמות, גלובוס ופנס), וכשהוא מסתובב לא רואים את השמש. ב: למה כדור הארץ מסתובב? א: הוא תמיד הסתובב (איזו מין תשובה זו?) ב: למה הוא תמיד הסתובב? א: טוב, צריך ללכת לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, השיחה הזו נשמעת לי מה-זה מוכרת... שנתיים ותשעה חודשים אמרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת תמיד הסתובב?! היית צריך להסביר לה איך נוצרה הדיסקה שמתוכה התגבשה השמש וכל כוכבי הלכת, שכולם מסתובבים, כמובן, באותו כיוון, כי ככה הסתובבה הדיסקה. למה? משהו עם גרביטציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על העצה. ניסיתי להמשיך את השיחה מהנקודה שבה היא הופסקה, ובתמורה נאלצתי לחזור שלוש פעמים על ההדגמה עם הגלובוס והפנס. בסוף, "עכשיו את מבינה למה יש חושך?" - "עכשיו אני רוצה שוקו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ניסית להסביר לה עם הגלובוס והפנס? אתה רוצה שבגיל 11 היא תתנסח ב"מדעית" כמו ש-GEG מתנסח היום? :-) אי אפשר להשביע את האינטלקט,(תראה איזה דיונים מפלצתיים מתפתחים באייל הקורא). ותכלס,למה לא לספר לה שהשמש רוצה לישון כי היא עייפה? למה עייפה? ספר על מעללי השמש באותו יום,ועל הילדה הקטנה שראתה במסעה בשמיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפלטון קרא לזה ''שקרים לילדים''. טרי פראטצ'ט וחבריו עשו שימוש חביב במושג הזה בספר ''המדע של עולם הדיסק'' (שלא מדבר, כמובן, על עולם הדיסק, אלא על העולם שלנו) - מדי פעם, אחרי תיאור נחמד, פשוט ואלגנטי של איזו תופעה סבוכה, הם היו מחייכים אל הקורא, ואומרים לו ''כל זה, כמובן, זה שקרים לילדים. המציאות הרבה יותר מסובכת, אבל זה יספיק לעכשיו, ואחר-כך נחזור לזה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלמה לגרלף מספרת שכילדה בת 5 היתה יושבת בחיק סבתה ליד האח ושומעת ממנה אגדות,פעם שאלה,תגידי סבתא,כל הסיפורים שאת מספרת לי הם באמת? הסבתא הסתכלה לה עמוק לתוך העיניים ואמרה,אמת כמו שאני רואה אותך עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והסבתא הייתה עיוורת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש יודע,סביר שהייתה קצרת רואי עקב גילה המופלג (סבתא זה גיל מופלג,נכון?). מתישהוא משרד החינוך השבדי הזמין ממנה ספר לימוד גיאוגרפיה על שבדיה,לבית הספר היסודי, וכמה שהיא ניסתה לכתוב ב"מדעית של משרד החינוך",(לפני כמה שנים הרשות המקומית שלי פרסמה את שבחי גני הילדים בתחומה-"חינוך למדע ומדעי החברה בגני הילדים שלנו" אמר פרסום אחד) יצא לה נילס הולגרסן,ומאז היא הייתה צריכה להסביר ממי ירשה את דמיונה הפורה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי את ההסבר האלטרנטיבי. השמש ראתה היום ילדה קטנה הולכת לקניות, בורחת מאמא שלה בקניות, עולה במדרגות העולות, עולה במדרגות היורדות, קורעת חוברת של אחותה, שופכת שוקו על השולחן של אבא... בסוף התברר שהשמש התעייפה והלכה לישון *במטה של אמא שלה*. יש פסיכולוגים בקהל? ואסטרונומים? אגב, השמש אולי הלכה לישון; הילדה עדיין ערה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4:45 בבוקר אבא תעיר כבר את השמש אני לא עיפה. מסקנה: לחזור להסברים מדעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, כוכב הלכת נגה (ונוס) מסתובב בכיוון הפוך לכל שאר כוכבי הלכת. לו גרנו בנגה, היינו רואים את השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח. ההסבר נעלם מבינתי - נהגתי להעתיק שיעורים בזמן ההרצאות באסטרופיסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. עוד נגה. בעיה. בכל אופן, זו לא הייתי אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''פ שעת התגובה משהו הפוך בכל זאת בעולמך (יחסית למרכז הכדור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שעון ניו-יורק (בה אני מתגוררת) עכשיו ערב מוקדם. חוששתני שדווקא אתה קצת הפוך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל א''י היא מרכז הכדור. וכן...הקפה הפוך,הלחות מהים התיכון,המאוורר מזמזם,היתושים גם.(פינת נוסטלגיה עבורך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז אנחנו הניו-יורקים משוכנעים שדווקא ניו-יורק היא המרכז. מה לא? (הקפה לא הפוך, במקום מאוורר יש מיזוג מרכזי בבניין, יתושים אין, אבל לחות - ועוד איך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהוא עובר מחזור של התמלאות בדומה לכוכב חמה. אלה הם גם שני כוכבים הלכת היחידים שקיבלו שם נקבי ולא זכרי. ככל הנראה, בדיוק מסיבה זו. מאז שגיליתי את העובדה החביבה הזו, יש לי חיבה מיוחדת לנוגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקבי למה? "נוגה" הוא שם עצם זכרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנים: מרקורי, מרס, יופיטר, אוראנוס, נפטון, פלוטו. בנות: ונוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה נפקד מקומם של סאטורן ואמא אדמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שכתבתי, שאלתי (תגובה 81786) אם יש אסטרונומים בקהל. אם הייתי יודע שאני עלול להיתפס, הייתי נזהר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פעם האשימו אותי שאני אסטרונאוט, אבל מעולם לא אסטרונום. My Very Erotic Mate Joyfully Satisfies Unusual Needs Passionately (מה הקשר?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אחד אסטרונומי הרבה יותר מפורסם - Oh, Be A Fine Girl, Kiss Me
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המשפט אני זוכר, אבל לא מה הוא אמור להזכיר. תזכיר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי טמפרטורת פני השטח שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוכבים מסוג O הם החמים ביותר, אם אני זוכר נכון. אם ב"?" התכוונת לשאלה אחרת, רק תגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כוכב חמה הוא מרקורי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוגה שלחה אל הצדק חיוך הי,יופיטר בוא ונצאה. בשביל החלב כוס קפה הפוך נראה מה שלום קסיופאה נתפוס עגלה,קטנה או גדולה, הלילה הזה משגע. זה לא מעט,שצדק וונוס לבד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, "נוגה" במשמעות "זוהר" היא עדיין ש"ע זכר. אתמול קראנו "כתר מלכות". שם אפשר לראות שכבר בימי אבן גבירול נחשבה נוגה לנקבה: מי יבין סודותיך, בהקיפך על גלגל השני גלגל השלישי ובו נוגה. כגברת בין חייליה, וככלה תעדה כליה. ובעשתי עשר חודש תיסוב גליליה. וגופה כחלק משבעה ושלושים מן הארץ ליודעי סודה ומשכיליה. והיא מחדשת בעולם ברצון בוראה השקט ושלווה ודיצה וחדווה, ושירות ורננים ומצהלות חופות חתנים. והיא מקשרת פרי תנובות ושאר הצמחים – "ממגד תבואות שמש, וממגד גרש ירחים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמות אנשים ''נוגה'' משמש לנקבות ולזכרים, למרות הסיומת הנקבית שלו. נוגה אלון ונוגה הראובני הם שני שמות של מפורסמים שעולים בזכרוני כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהייתי ברור, אבל כנראה שלא: המילה "נוגה" אינה מסתיימת בסיומת נקבית - יש מפיק בה"א והיא עיצורית. משקלה זהה למשקל "שורש", "גולם", "כובד" - כולם בלשון זכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף ''בוחן'', ''זוהר'', ''צוהר''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, למרות הסיומת ש*נשמעת* נקבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה רפרפתי היום בהפטרת יום טוב שני של חג השבועות (לבני הגולה), ומצאתי שחבקוק מתייחס ל"נוגה" בלשון נקבה: "ונוגה כאור תהיה". ואולי זו פנייה לנוכח. לא מרבים לקרוא את הפרק הזה, וחבל, מפני שיש בו פנינים רבות המעשירות פיוטים ולשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחתום את פרק נוגה בשתי הערות נוספות: א. גם בהפטרת יום טוב ראשון של שבועות מופיעה המילה "נוגה". ב. מר הכפר-הגלובלי ציין בנים ששמם נוגה. הראשון שקרא כך לבנו היה דוד המלך בכבודו ובעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגה בן דוד? אפשר הפניה? פסוק,פרק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברי הימים א' פרק ג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוררת את העניין, ולכן אזכיר שהמילה ''נוגה'' נמצאת גם בהפטרת שביעי של פסח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לסיבוב, היא חוק שימור התנע הזוויתי. אי סיבוב הוא מקרה פרטי של תנע זוויתי אפס. מה ההסתברות, שמכל התנעים הסיבוביים האפשריים, למערכת מסויימת יהיה בדיוק תנע זוויתי אפס? קטן מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינגוויסטית? אדלר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, שתי מלים שאין ביניהן כל קשר. סתם תהיות לגבי דבריו של GEG. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני תוהה לגבי דבריך. במילים אחרות, לא הבנתי. 'לינגוויסטית', ויטגנשטיין. או אולי אייר, פטנם, קרנפ, קואיין פואנקרה והילברט. אלו ה 'לינגוויסטים' מהם למדתי. אשכרה כתפי ענקים, למרות שהיום אינני מסכים עם אף אחד מהאמפיריציסטים הללו. אני הרי קאנטיאני. אבל ישנה עוצמה אדירה בפילוסופיה הלינגוויסטית, לכן אני (טוב, שטייניץ עשה זאת לפני...) מבצע סינתזה בין האנליזה הלשונית לארכיטקטורה המטאפיזית האדירה של קאנט. אפשר לקרוא לזה 'עדכון-קאנט'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא היית אמור לתהות לגבי דברי, כי בכלל לא הייתי אמורה להקליד אותם. אבל הנה ההסבר, כדי שלא תחשוב שהתחרפנתי לגמרי: את המילה לינגוויסטית הקלדתי מכיוון שהיא שעשעה אותי, באופן אישי בלבד שכלל לא קשור לנושא. את המילה אדלר הקלדתי מכיוון שדבריך הזכירו לי קצת את התיאוריה האינדיבידואליסטית של אדלר, משהו על יסוד הבחירה כיסוד מוביל בהבנת ההתנהגות האנושית, שהאדם איננו קורבן של נסיבות אף פעם, אלא תמיד יצור שעושה החלטות . וזהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת יש דמיון רב לגישתו של אדלר. נמלאתי הרהורים. תודה לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבנתי. רצון הוא כל דבר שגורם לי לפעול? הגדרה יפהפיה. רק, מה חבל, לא מתקשרת לעולם האמיתי. אגב כך היא גם מרוקנת מתוכן את המילה "רצון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שנייה, אתה מתכוון לבחירה. פשוט, לחופש בחירה. אז אולי באמת אנחנו בוחרים הכל, אבל אפשר לבחור ללא רצון. מה עושה האדם שמשמאלו דב, מימינו אריה, מאחוריו אינני-יודעת-מה ומלפניו תהום? הוא נדחף לבחור, וכנראה גם בוחר. האם הוא באמת רוצה משהו מכל אלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא רוצה ליפול לבור יותר משהוא רוצה להטרף חיים (אני חושב שגם אני הייתי עושה את הבחירה הזו). הוא לא רוצה ליפול לבור, אבל הוא כן רוצה ליפול לבור במקום להיטרף. כמובן, אם הוא נדחף פיזית, אין בעיה. לא היה פה רצון, כי לא הייתה פה פעולה (שלו). הוא היה סביל כמו כסא מופל, שלא ''הפיל את עצמו''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומר לך, מצידי כדאי לך לבחור דווקא להיטרף חיים - אולי תצליח להוכיח לאריה/דוב שמה שהוא רוצה בעצם, זה ללכת לשחק איתך טניס. שום מבחן מציאות אין לסלט המילים הזה: "רוצה ליפול לבור יותר משהוא רוצה להיטרף חיים". "לבחור" או "להעדיף" אין פירושם לרצות. זו פילוסופיה עקרה שבינה לבין החיים אין דבר וחצי דבר. תסלח לי על הדוגמאות הקיצוניות שאביא, אבל אני מביאה אותן כי מערכת המושגים שלך מעקרת את המילים - ואת החיים - מכל משמעות. עד שלא נותר אלא להיצמד לשלדי האדם באפריקה. הם רוצים, כמובן, למות מאיידס ולהתכסות זבובים. אהא, אתה צודק - הם רוצים למות מאיידס יותר משהם רוצים להתייבש בבצורת. ויושבי קומה 72 בבניין התאומים השני רצו לקפוץ מהחלון יותר משהם רצו שמטוס ייתקע בהם. כמובן, ואיזה מזל שהיה שם מטוס בסביבה, לסייע להם להגשים את רצונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
""לבחור" או "להעדיף" אין פירושם לרצות" - אשמח אם תבהיר את ההבדלים העקרוניים. "יושבי קומה 72 בבניין התאומים השני רצו לקפוץ מהחלון יותר משהם רצו שמטוס ייתקע בהם. כמובן, ואיזה מזל שהיה שם מטוס בסביבה, לסייע להם להגשים את רצונם" - כן. המשפט הראשון נכון. אחרת, איך תסבירי מדוע הם קפצו? כנראה שכאב החום או החנק מהעשן היה כל-כך לא נעים (בלשון המעטה), שהם ראו פחות סבל בקפיצה. לגבי המשפט השני: בואי נניח שהם רצו לחיות. אבל מה לעשות, זו לא הייתה אופציה. כבר אמרתי שאפשר לרצות לעוף, גם כשאי אפשר לבצע זאת - להבהרת העניין אמליץ, בפעם ה n, על "דיון הסתירות" (תגובה 58226). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהם *רצו* זה לחיות. זה שהאופציה לא הייתה פתוחה בפניהם לא אומר שהם *רצו* למות - לא מחנק, ולא מהמדרכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שאני לא יחזור בפעם ה n על אותו הסבר; מדוע *לדעתך* אותם אלו שקפצו עשו זאת (ולא נשארו להיחנק להנאתם)? הם רצו לחיות. רצונות לא ממומשים זה לא דבר חדש (הבהרתי את זה, אני מקווה, באותו "דיון הסטירות"). אבל כשיש שתי אופציות אפשריות; להיחנק או לקפוץ, יש בחירה. במקום שיש בחירה, יש רצון (אחרת, כיצד יש בחירה?). הרצון של אותם אנשים היה לא להיחנק למוות, ולו במחיר קפיצה (ומוות). אכן, לא נעים כשאלו האפשרויות. אולי מוות איטי בחנק מייסר יותר ממכה קצרה אחת. והרצון שלהם היה "בהתחשב במצב, מוות במינימום כאב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח לדוגמא את וויילי הקויוט, שהגיע איכשהו בדיוק לאוויר שמעל תהום עמוקה. הוא מביט אנה ואנה, קולט את מצבו, ואז, כיוון שהוא רוצה ליפול, הוא נופל מטה אל התהום. לשיטתך, אם הבנתי נכון, כל אחד – חי, צומח, דומם – הוא וויילי הקויוט: ירצה – ייפול. לא ירצה – לא ייפול. נפל? סימן שרצה בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אם היית עוקב אחרי מה שאני נוהג לכתוב כאן, היית יודע שאמרתי *שכל מה שהוא סיבתי - אינו רצוני*. אם אותם אומללים על הבניינים *בחרו* לקפוץ (ויכלו להישאר ולהיחנק/להישרף), ולא נדחפו, למשל, הרי שיש לנו כאן משהו שונה: רצון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאתה רגיש לזכויות יוצרים... דרך אגב, אתה מתכוון להעיד לטובת אמא חיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמי שלא יודע על מה מדובר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת? בעיתון "גל גפן" (רשת מקומונים) מופיעה פרסומת ל"קייטנת מיץ פטל" המלווה באיור של ג'ירפה, אריה וארנב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן כבר לא מדובר בזכויות יוצרים אלא בסימנים מסחריים. אם חיה שנהב או המו''ל לא רשמו את ''מיץ פטל'' כסימן מסחרי בקטגוריה המסוימת אליה משתייכות קייטנות, אז על פניו נראה לי שהפרסום הנ''ל כשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שסימן מסחרי הוא תלוי-תחום. האם אני יכול להכריז על הקמת "קייטנת מיקרוסופט"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אינני יודע מה התשובה. אני משער שאם היא "לא", אין זה נובע מפקודת סימני-המסחר או ישירות מכך ש"מיקרוסופט" הוא סימן מסחרי, ובלבד שהקייטנה אינה כוללת "שירותי חינוך ואימון כולל הפעלת כתות וסמינרים בשטח המחשבים ותוכנות מחשבים", ושהשם "מקירוסופט" לא יופיע על "ביגוד, חולצות, חולצות T, חולצות מיזע, מכנסיים קצרים" וכיו"ב שתחלק לקייטנים (בקיצור – זו הולכת להיות קייטנה מעפנה למדי). הקישור הבא (אינני יודע עד כמה הוא עמיד) מציג את כל הסיווגים בהם רשומים בארץ סימני מסחר המכילים את התיבה Microsoft: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרת שהם תבעו את האי ג'אוה על שימוש בשם רשום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של תום סוייר,הדודה שלו נתנה לו עונש לצבוע את הגדר בלבן,דווקא ביום שבת כשכל הילדים מבלים,והוא רצה ללכת לנהר,ואז הוא העמיד פנים שזה כייף גדול כזה,שהחברים שריחמו עליו בהתחלה התחילו להתחנן שייתן להם לצבוע קצת,וגם נתנו לו בתמורה תפוח ושאר חפצים יקרי ערך(גולות?) וגם צבעו במקומו. אני מקווה שאתה לא עושה לאנשים סביבך תרגילים "תום סויירים" כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא לי לעשות הרבה תרגילים כאלו. למה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |