|
||||
|
||||
גם אני תוהה לגבי דבריך. במילים אחרות, לא הבנתי. 'לינגוויסטית', ויטגנשטיין. או אולי אייר, פטנם, קרנפ, קואיין פואנקרה והילברט. אלו ה 'לינגוויסטים' מהם למדתי. אשכרה כתפי ענקים, למרות שהיום אינני מסכים עם אף אחד מהאמפיריציסטים הללו. אני הרי קאנטיאני. אבל ישנה עוצמה אדירה בפילוסופיה הלינגוויסטית, לכן אני (טוב, שטייניץ עשה זאת לפני...) מבצע סינתזה בין האנליזה הלשונית לארכיטקטורה המטאפיזית האדירה של קאנט. אפשר לקרוא לזה 'עדכון-קאנט'. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא היית אמור לתהות לגבי דברי, כי בכלל לא הייתי אמורה להקליד אותם. אבל הנה ההסבר, כדי שלא תחשוב שהתחרפנתי לגמרי: את המילה לינגוויסטית הקלדתי מכיוון שהיא שעשעה אותי, באופן אישי בלבד שכלל לא קשור לנושא. את המילה אדלר הקלדתי מכיוון שדבריך הזכירו לי קצת את התיאוריה האינדיבידואליסטית של אדלר, משהו על יסוד הבחירה כיסוד מוביל בהבנת ההתנהגות האנושית, שהאדם איננו קורבן של נסיבות אף פעם, אלא תמיד יצור שעושה החלטות . וזהו... |
|
||||
|
||||
באמת יש דמיון רב לגישתו של אדלר. נמלאתי הרהורים. תודה לך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |