|
||||
|
||||
חשבתי שהייתי ברור, אבל כנראה שלא: המילה "נוגה" אינה מסתיימת בסיומת נקבית - יש מפיק בה"א והיא עיצורית. משקלה זהה למשקל "שורש", "גולם", "כובד" - כולם בלשון זכר. |
|
||||
|
||||
אוף ''בוחן'', ''זוהר'', ''צוהר''. |
|
||||
|
||||
בסדר, למרות הסיומת ש*נשמעת* נקבית. |
|
||||
|
||||
במקרה רפרפתי היום בהפטרת יום טוב שני של חג השבועות (לבני הגולה), ומצאתי שחבקוק מתייחס ל"נוגה" בלשון נקבה: "ונוגה כאור תהיה". ואולי זו פנייה לנוכח. לא מרבים לקרוא את הפרק הזה, וחבל, מפני שיש בו פנינים רבות המעשירות פיוטים ולשון. |
|
||||
|
||||
נחתום את פרק נוגה בשתי הערות נוספות: א. גם בהפטרת יום טוב ראשון של שבועות מופיעה המילה "נוגה". ב. מר הכפר-הגלובלי ציין בנים ששמם נוגה. הראשון שקרא כך לבנו היה דוד המלך בכבודו ובעצמו. |
|
||||
|
||||
נגה בן דוד? אפשר הפניה? פסוק,פרק? |
|
||||
|
||||
דברי הימים א' פרק ג'. |
|
||||
|
||||
עוררת את העניין, ולכן אזכיר שהמילה ''נוגה'' נמצאת גם בהפטרת שביעי של פסח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |