|
||||
|
||||
נציבת שב"ס ומפקד כלא גלבוע עדין אוחזים בתפקידם, ויש להם גם אליבי: עד שועדת החקירה לא תסיים את חקירתה הם פטורים, כביכול, מהסקת מסקנות אישיות. יתר על כן, כתבנו לענייני שב"ס מוסר שבינתיים הם מקבלים העלאה בשכרם, שכן תביעתם לתוספת בושה נבדקה ונמצאה ראויה. |
|
||||
|
||||
זה קלאסי מתחת לאף |
|
||||
|
||||
אני מאוד נגד הגישה של פיטורים אוטומטיים כשקורית פאשלה (או חצי אוטומטיים, או אפילו אחרי שהוכח שזו פאשלה של האדם הנידון). זה משרת את תחושת הצדק, אולי, אבל פוגע בתפקוד הארגון בלפחות שתי בחינות: (1) פיטורים הם החמצה של הזדמנות פז להשתפר (2) תרבות של פיטורים מונעת תחקיר כן. זה צעד שצריך להיות שמור למקרים שבהם נראה שהנידון לא מסוגל ללמוד מהטעות ולהשתפר. |
|
||||
|
||||
נראה שהבריחה הזו היא תוצאה של כישלון מערכתי קולוסאלי, ולא פאשלה נקודתית, מחדל, טעות או מזל רע. איך מתקנים מערכת רקובה מהיסוד? אפשר בכלל לעשות שינוי דרסטי ומכוון1 בתרבות-הארגונית, באופן בו מכלול העובדים והמנהלים תופסים את מקומם ועבודתם ובמוטיבציה שלהם? אני פתוח לשנות את דעתי, אבל נקודת המוצא שלי היא "לא". ואם כך, אני נאלץ להצטרף לאספסוף: לפטר לא רק את ראשי השב"ס, אלא את כולם. להקים גוף חדש2 במקום השב"ס, ולא לשכור עבורו אף אחד שהיה קשור לגוף הקודם. (כן, אני לא לגמרי רציני, יודע שזו לא ריאלי מ-1001 וסיבות, ולא באמת מצפה שמשהו כזה יקרה גם בתנאים אידלאלים.) 1 ומהיר. בפחות מעשור או שניים. 2 או - אם אני כבר מרשה לעצמי לפנטז - לוותר בכלל על בתי הכלא ולנצל את ההזדמנות לרפורמה מקיפה ועמוקה במשפט הפלילי. |
|
||||
|
||||
זה סיפור אחר. אני דווקא חושב שרפורמה מקיפה ויסודית יכולה לשלב את העובדים הקיימים הזוטרים. מעל רמה מסוימת של בכירות זה קשה, אם כי אולי אפשר לברור בפינצטה את אלו שמתאימים לחזון החדש. בכל אופן, בשביל זה צריך שיהיה חזון חדש. לרוב מי שמדבר על לפטר את האחראים לפאשלה כי הם אחראים לפאשלה לא מדבר על רפורמה מקיפה. |
|
||||
|
||||
אם פיטרת את כולם, ואתה לא שוכר אף אחד שקשור לגוף הקודם - למה שהארגון החדש יהיה יותר טוב? איך הוא ילמד מהטעויות של הארגון הקודם? סלח לי, אני מתנצל מראש על הפסקאות למטה. אני מבין שלא כתבת פה תוכנית רפורמה מסודרת. זה מזכיר לי את הפרק של סיינפלד שבו ג'ורג' החליט שאם הוא כשלון, אז כדאי לעשות כל דבר הפוך. המערכת נכשלה? בוא נשים את הסוהרים בתאים ואת האסירים בחוץ. אני מתאר לעצמי את מודעות גיוס העובדים. דרוש: מנהל בית כלא. אין צורך בנסיון, למעשה: נסיון קודם חסרון! דרוש: סוהר. נסיון קודם בעבודה עם אסירים (למעשה עם אנשים בכלל): חסרון. |
|
||||
|
||||
האם היית מעדיף לשתף פעולה בעסק שלך עם אדם חסר נסיון בעסקים או עם אדם שפשט רגל בעסק הקודם שלו? האם היית מעדיף להיות במערכת יחסים עם אדם חסר נסיון במערכות יחסים או גרוש? |
|
||||
|
||||
אני מערער על שתי הדוגמאות. פשיטת-רגל היא חלק מהחיים העסקיים (בפרט כאשר מדובר במיזמים מסוכנים). למשל, כמשקיע בהחלט ייתכן (תלוי בפרטים) שהייתי מעדיף כמייסד סטארט-אפ יזם שנכשל בעבר, מאשר אחד שזה ניסיונו הראשון. גירושין הם בכלל לא בקטגוריה הזו של כשלונות, והאנלוגיה כאן שבורה מיסודה. |
|
||||
|
||||
מסכימה עם הסייפא. ויותר מזה, מגיל מסוים רווק1 מעורר יותר סימני שאלה לגבי כשירותו לזוגיות מאשר גרוש. 1 כשלצורך העניין "רווק" הכוונה "ללא מערכת יחסית זוגית ממושכת ויציבה בעברו", לא בהכרח מי שרשום ככזה בתעודת הזהות. |
|
||||
|
||||
גוגל הוקמה ע"י יוצאי IBM? נטפליקס הוקמה ע"י עובדי בלוקבסטר? את טסלה הובילו מנהלי בטרפלייס? השב"ס הנוכחי היה קיים מאז ומעולם, או שהוא יוסד בנקודת זמן מסויימת? באופן כללי, לתפקידי ניהול - קח מנהלים (מנוסים כרצונך) ולא סוהרים. ויש מן הסתם מספיק מומחים לתחום באקדמיה ובמוסדות מקבילים בעולם כדי לתת-הכוונה מקצועית בהקמה ו-bootstrapping להכשרה. יש כאמור 1001 סיבות בגללן ההצעה הזו לא ריאלית. אבל הסיבות שמנית, לדעתי, אינן ברשימה הזו. |
|
||||
|
||||
אני מערער על נקודת הפתיחה: שבגלל שהשב"ס נכשל, זה אומר שצריך לפרק את הגוף וגם לא לגייס אף אחד מהגוף הקודם. למה? האם כל מה שעשו בשב"ס גרוע עד כדי כך שחייבים להחליף את כולם? זוהי בעיני גישת ג'ורג' קונסטנזה. |
|
||||
|
||||
אני אחדד את הנקודה. כתבת: ==> "איך מתקנים מערכת רקובה מהיסוד?" ואז הצעת הצעה קונקרטית: ==> "לפטר לא רק את ראשי השב"ס, אלא את כולם. להקים גוף חדש במקום השב"ס, ולא לשכור עבורו אף אחד שהיה קשור לגוף הקודם." ואני שאלתי: מה בדיוק יגרום לזה שהגוף החדש יהיה טוב יותר מהגוף הקודם. נקודת המוצא צריכה להיות שהוא עשוי להיות הרבה יותר גרוע מהגוף הקודם (לא חסרות מערכות כליאה גרועות בהרבה במדינות אחרות). |
|
||||
|
||||
מי יקים את הגוף החדש? אם אוכל לבחור את מקימיו בעצמי, התשובה לשאלה שלך פשוטה: אבחר באנשים מוכשרים עם כוונות טובות. ריאליסטית, "קשה להאמין שמי שיקים את הגוף החדש יהיה מוכשר ועם כוונות טובות" היא בהחלט אחת מ-1001 הסיבות המדוברות. |
|
||||
|
||||
זאת התחמקות מהשאלה. איך אותם אנשים מוכשרים, עם כוונות טובות, יקמו ארגון בתי סוהר יותר מוצלח מהנוכחי, ולא יותר גרוע מהנוכחי? |
|
||||
|
||||
אני מפספס את הכוונה שלך. הנחת המוצא שלי היא פשוטה: "בכוחם של אנשים מוכשרים עם כוונות טובות (להלן: אמכ"טים) להקים ארגון עם נורמות טובות ותרבות מוצלחת". זה לא מובטח, אבל אני רואה בזה את המקרה הנורמלי. ואם מחלישים זאת ל-"נורמות לא-נוראיות ותרבות לא-כושלת" אז קל וחומר. אתה מנסה לטעון לניהליזם ארגוני, וטוען שמטבעם של ארגונים - גם כאלה המוקמים ע"י אמכ"טים - להיות כושלים? או שבמקרה של השב"ס יש מכשולים ספציפיים שאי-אפשר להתגבר עליהם? או שהשב"ס מלכתחילה מוצלח וקשה לדמיין גרסה משופרת שלו? או משהו אחר? |
|
||||
|
||||
לא יודע. נשמע לי כללי מדי. פתרון קסם. למה האסירים ברחו? כי הנורמות המקצועיות גרועות. איך תפתור את הבעיה? תביא אנשים עם נורמות מקצועיות טובות. למה שזה שהארגון החדש יהיה יותר טוב? כי בכוחם של אנשים טובים להקים ארגונים טובים. יכול להיות שהפתרון יעבוד. ויכול להיות שאתה מחליף את כל המכונית בגלל פנצ'ר (וקונה טרקטור במקום מכונית) |
|
||||
|
||||
ל-"פתרון קסם" יש אסוציאציה של one simple trick שיפתור את כל הבעיות. בעיני בנייה מחדש של כל המערכת זה בדיוק ההפך המוחלט מ-"פתרון קסם". אני מסכים שקודם צריך באמת לוודא שזה לא סתם פנצ'ר; הנחת המוצא שלי בכל הדיון כאן היא שמדובר במשהו שקרוב יותר ל-total loss. |
|
||||
|
||||
===> בעיני בניה מחדש של כל המערכת זה בדיוק ההפך המוחלט מפתרון קסם. גם בעיני הארכיטקט של התחנה המרכזית החדשה. אתה אומר לי, עזוב את התחנה המרכזית הישנה. היא טוטאל לוס. נבנה חדשה. אני שואל אותך: מה יבטיח שהיא לא תהיה אפילו יותר גרועה אחרי כמה זמן? אתה אומר לי: אנשים מוכשרים עם כוונות טובות. זה לא מספיק משכנע. |
|
||||
|
||||
אפרופו כללי מדי: למה הביקורת הזו שלך לא לגמרי אוניברסלית? למה היא לא תקפה בדיוק באותו מידה כלפי כל הצעת פיתרון לכל בעיה? מה מישהו יכול לומר אודות השב"ס שלא יגרור את התגובה "אבל מה יבטיח שזה לא יעשה רק נזק"? אתה יודע, אנשים מקימים ארגונים חדשים כל הזמן, על בסיס יומיומי. אני מציע לפתוח חלון, ואתה מבקש בטחונות שלא אפול החוצה בטעות. כן, זה אפשרות - אבל, הממ, מה? אני רואה את הג'ורג' קוסטנזה שלך, ומעלה להומר סימפסון. |
|
||||
|
||||
הביקורת שלי לא היתה תקפה אם היית אומר: למדתי את הבעיות של המערכת הקיימת. הן א' ב' ג. כדי לא לחזור על הבעיות, הארגון החדש יעשה דברים שונים באופן הבא: ד, ה. כמו כן, אני אקח אנשים מנוסים מהארגון הקודם, כאלו שמבינים את הבעיות הכי טוב ואציב אותם באופן הזה והזה. במקום זה כל מה שאתה אומר הוא: "פשוט אקים ארגון חדש עם אנשים מוכשרים ויהיה טוב..". |
|
||||
|
||||
אבל ככה כל הדיון התחיל. הבעיות של המערכת הקיימת הן: תרבות-ארגונית כושלת ונורמות גרועות (זו היפותזה\אקסיומה. אפשר לערער עליה, אבל כל האמור לעיל נכתב בהנחה שזה נכון). כדי לא לחזור על הבעיות: הארגון החדש לא יהיה רקוב באופן כל כך טריוויאלי וברור כמו השב"ס (באמת יש מה לפרט לאור פרטי המיקרה?). כמו כן, אני לא אקח בכלל אנשים מנוסים מהארגון הקודם, כי הם בברור לא מבינים מה הם בכלל עושים שם. הסף של "ארגון שאירועים כמפורט לעיל לא יכולים להתרחש בו, נקודה" הוא כל כך נמוך, שאני מרגיש מאד בנוח עם התכנית (המטופשת כמעט בכל הקשר אחר, אני מסכים) "פשוט אקים ארגון חדש עם אנשים אחרים ויהיה טוב". |
|
||||
|
||||
===> הארגון החדש לא יהיה רקוב באופן כל כך טריוויאלי וברור כמו השב"ס (באמת יש מה לפרט לאור פרטי המיקרה?). מצטער, יש מה לפרט. מה בדיוק רקוב, ואיך תמנע מזה. |
|
||||
|
||||
מעשה בחכמי חלם שהחליטו לבנות כלא חדש במקום הישן הרעוע. כמקובל, דנו שבעה ימים ושבעה לילות וקיבלו שלוש החלטות: 1) הכלא הישן יהרס 2) חומרי הכלא הישן ישמשו לבנית החדש 3) כדי לא לשחרר את האסירים, לא יהרסו את הישן בטרם יבנה החדש (לא מצאתי את המקור בדרוינוב, ולכן הגאולה טרם הגיעה) |
|
||||
|
||||
אהבתי מאד. |
|
||||
|
||||
מי לא מערער על "נקודת הפתיחה" כפי שהצגת אותה? הסיבה בגלל צריך לפרק את הגוף ולהרחיק את עובדיו הנוכחיים מהגוף החדש היא לא "בגלל ששב"ס נכשל". יש הרבה תרחישים היפותטיים בהם הייתה מתרחשת בריחה דומה מהכלא, ולא הייתי מעלה על דעתי את פירוק שב"ס בתור התגובה הראויה. לוז העניין הוא נסיבות הכשלון: תרבות-ארגונית גרועה ונורמות מקצועיות מביכות של עובדיו ומנהליו. זה גם הנימוק מאחורי הקריאה לא לגייס אף-אחד מהגוף הקודם: מסה-קריטית של אנשים המורגלים בתרבות-הארגונית ובנורמות הנ"ל מן הסתם ינחילו אותן גם בארגון החדש. |
|
||||
|
||||
האמנם כבר ברורות כל כך נסיבות הכשלון? אולי מעצלנות וחוסר ענין לא נברתי בסיבות שברורות לך, אז אשמח לשמוע עליהן יותר. אני נוטה בכלל לכיוון שנרמז על ידי האח-של: מכל בית כלא בורחים לפעמים. זו ודאי לא נקודת זכות, אבל מפה ועד הצגת האירוע כקטסטרופה לאומית הדרך ארוכה1. אני תוהה האם הסטטיסטיקה של השב"ס - ששומר בכלאם מאות טרוריסטים מסוכנים במשך עשרות שנים - אכן גרועה הרבה יותר משל ארגונים אחרים בעולם שזה תפקידם. 1 בעיקר בתמיכת התקשורת לעניות דעתי, שתמיד אוהבת להפוך כל כשלונון למחדל קולוסאלי. בסוף הסתובבו בארץ כמה אסירים מג'ויפים ורעבים, ואף נתפסו לאחר כמה זמן - רחוק מכל מיני סיפורים שבנו עליהם שמיד יבעירו את הגדה, יאתחלו טילים מעזה, יתחילו מחדש את פרעות תרפ"ט ויסכנו את קיום המדינה. נו באמת. |
|
||||
|
||||
1 ״סתם פחדנו, בסוף לא קרה כלום״ = פרדוקס הרולטה הרוסית? |
|
||||
|
||||
נראה לי שגם אם בדיעבד זה נגמר בנקישה רפה, זה הופך את הפחד הנורא שחשת בזמן ששיחקת ברולטה רוסית לחסר הצדקה. אבל זה לא מונע מאנשים לגחך בסגנון ״נו, אתה רואה. סתם עשית מזה סיפור״ |
|
||||
|
||||
זה לא יעזור לך, אבל כבר שבועות אני תמה על הרעש התקשורתי הארוך והמוגזם סביב האירע החמור כשלעצמו. ביני לבין עצמי אני מתנחם בכך שאולי זה מראה שאם התקשורת ממשיכה לדוש בענין הזה בפתח המהדורות, כנרה שאין לה מספיק משברים לדון בהם ובשאר הנושאים מצבינו לא רע. |
|
||||
|
||||
פעם אחת אסירים בורחים: קורה. פעם אחת אסירים בורחים באותה הדרך שבה הם ניסו לברוח לפני שבע שנים: חוסר הסקת מסקנות. |
|
||||
|
||||
מה שדי ברור הוא שבמשך חודשים ארוכים לא התבצעה בדיקה יסודית בתאים. מה שעוד ברור הוא שבית הכלא בנוי על כלונסאות, אבל אף אחד לא חשב שאם משום מה זה מצב שלא ניתן לתיקון (למה בעצם? טוב, ייבדק ע"י ועדת הבדיקה), הוא מחייב לכל הפחות תשומת לב (מצלמה או שתיים באותו חלל נסתר, עם שלט "חייך, אכלת אותה" בערבית היו עולים אולי פרומיל ממה שעלו החיפושים). לגבי השאר, אני מסכים עם יוסי. אל תיתן למבחן התוצאה לערפל את ראייתך. |
|
||||
|
||||
באוירת השנה האחרונה ומחדליה, עצם זה שהכלונסאות עדיין עומדים על תילם זה כבר נס. ______ רק אותי מטרידה העובדה שהחסרון העיקרי לש כלונסאות אלו לא חללי-הבריחה שביניהם, אלא התמיכה הרעועה שהם נותנים לבית כלא שלם? |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שכלונסאות מספקים תמיכה רעועה? למיטב ידיעתי כלונסאות זו הצורה המקובלת לבסס בנייה במקרים של אדמת סחף מעל לסלע יסוד (למשל, הבית שלי עומד על כלונסאות בעומק של 8 מטרים). בנוסף משיקולים של בידוד חום ואיטום נגד מים מקובל להשאיר חלל בין האדמה והרצפה ואין בכך פגיעה ביציבות המבנה. אני לא טוען שזאת בהכרח השיטה הנכונה לבנות בית כלא, אבל לא נראה לי שיש כאן בעיה בטיחותית של יציבות המבנה. |
|
||||
|
||||
הטייה קוגניטיבית לחלוטין שנובעת מהאסוציאציה החופשית של המילה בעברית. תחושת הבטן שלי נעימה יותר כשאני יודע שיש מתחתי עמודי בטון מוצקים, מאשר כשיש מתחתי כלונסאות. אין לי תירוץ טוב יותר. |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שהכלונסאות שהכלא בנוי עליהם עשויים מבטון מזוין. בארץ לא מקובלת בנייה על כלונסאות פלדה ואני לא חושב שכלונסאות עץ נמצאים עדיין בשימוש בעולם המפותח. ראה כלונס [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
הערכתי לכלונסאות עלתה פלאים בעקבות הפתיל הזה. התמונה שהיתה לי בראש - ולהגנתי דומה לה מופיעה בעמוד התמונות הראשון של גוגל בחיפוש הרלוונטי - היא זו. |
|
||||
|
||||
האמת היא שכלונסאות הן דווקא אלמנט חיובי מבחינת מניעת בריחות, כי קל לנטר את החלל שהן יוצרות ובכך הן מהוות דווקא אמצעי שמקשה על חפירת מנהרות סמויות. אבל כן, זה מחייב שמישהו יעיף מבט מדי פעם, ומה פתאום שסוהרים יחשבו על אפשרויות בריחה? עצם הרעיון הזה פוגע בכבודם של האסירים, ויש בו התחלה של מדרון חלקלק שבסופו, מי יודע, עוד עלולים להחליט לנעול את דלתות הכלא! |
|
||||
|
||||
יש אמרה ידועה של מייסד פייסבוק שהחברה שלו זזה מהר ושוברת דברים. זה טוב לחברה צעירה שמקווה להצליח בגדול ויכולה להרשות לעצמה להיכשל. זה לא בהכרח טוב לגוף שחייב להצליח. היה לנו מקרה מוצלח של בניה מחדש: רשות השידור הייתה תקועה והטלוויזיה שלה הייתה על הפנים. היא נבנתה מחדש על ידי הנהלה מקצועית עם ניסיון בתחום. במקרה שלהם לא הייתה שאלה של מחזור עובדים: הם היו מחויבים להעסיק מחדש חלק גדול מעובדי רשות השידור. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה לא טוב לאף גוף, כולל לפייסבוק. אבל זה דיון אחר. אני לא מכיר את מקרה רשות השידור, אז אין לי תגובה עניינית. אני מתאר לעצמי שבמידה בה התיאור שלך מדוייק, סיבת הכישלון של רשות-השידור הקודמת לא הייתה דומה לסיבה הכישלון (כפי הנראה) של השב''ס במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
התחקיר נדרש, ללא ספק, וועדת הבדיקה שמוקמת היא הדבר הנכון, אבל בלי קשר לבדיקה יש לראשי הארגון אחריות שילוחית שלטעמי מחייבת אותם להתפטר לאלתר (בדיוק כפי שחייבה את ניצב לביא ואת המפכ"ל לנקוט בצעד זהה בעקבות אסון מירון). לטעמי זה כל כך ברור עד שאני מופתע שלא קמה צעקה ציבורית חזקה וברורה בתביעה הזאת. למה פיטורים מונעים תחקיר? יש ודאי עוד אשמים רבים בשרשרת, יש נהלי עבודה שצריך אולי לשנות, יש מסקנות *מערכתיות* שצריך להסיק, וכו' וכו', אבל דבר ראשון צריך להיות ברור לכל מנכ"ל, מפכ"ל, מזכ"ל וחשכ"ל שרשלנות במילוי התפקיד עלולה לעלות לו ביוקר. אה, כן, אמרו את זה קודם, לפני. לומשנה. פיטורים מיידיים פוגעים באיכות הארגון? לדעתי המשך הכהונה של נציבת השב"ס ומנהל הכלא פוגעים בתרבות הארגונית של כלל הארגונים הציבוריים במדינה, וכתוצאה מפגיעה זאת נפגעת איכות הארגון. |
|
||||
|
||||
טוב, השתכנעתי, אתה צודק. |
|
||||
|
||||
"אבל דבר ראשון צריך להיות ברור לכל מנכ"ל, מפכ"ל, מזכ"ל וחשכ"ל שרשלנות במילוי התפקיד עלולה לעלות לו ביוקר" - זו אכן מחשבה מקובלת, אבל ארגונים שהצליחו להשתחרר ממנה ראו ברכה. שתי דוגמאות מוכרות הן חיל האוויר וגוגל. פיטורים-כברירת-מחדל (או באופן כללי, סנקציות) מקשים מאוד על תחקיר, פשוט כי מי שפישל ינסה ככל האפשר לטשטש את הפאשלה, בוודאי בדיעבד אבל אפילו מראש. |
|
||||
|
||||
יש הבדל עצום בין טעות לבין רשלנות, ויש הבדל גדול בין רשלנות חד-פעמית לרשלנות מתמשכת. סוהרת שנרדמת במגדל השמירה - רשלנות שלה. פיקוח לא מספיק על הזקיפים (כמה סוהרים נרדמים בעמדות האלה? כמה ביקורות פתע נערכות, והאם הן באמת "פתע"? מישהו בכלל יודע?) מעיד על רשלנות מתמשכת של הקצינים עד, וכולל, מפקד הכלא. רשלנות מתמשכת שלא ידועה ו/או מטופלת ע"י הנציבה - רשלנות שלה. הנסיונות של בעלי תפקידים בכירים להסתיר כל מה שהם מסוגלים להסתיר ייעשו ממילא, ואולי אפילו ביתר שאת אם נלחמים על המשך כהונתם. אחרי הפיטורים יש להם קצת פחות להפסיד (אולי את הפנסיה, אבל דומני שזה קורה רק בסדרות מארה"ב), כך שדווקא מתחזק הסיכוי לשמוע לפחות את מה שיש להם להגיד על הממונים עליהם. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש הבדל כל כך תהומי בין טעות לרשלנות (זה במידה רבה עניין של ניסוח), ובכל מקרה אני מאמין שגם רשלנות אפשר לתקן; ושתמריצים חיוביים אבל עובדים יותר טוב משליליים. (אם מישהו פישל, אפילו התרשל, אפילו לאורך זמן; אבל אז ערך תחקיר מעמיק וכן, יש מקום לשבח אותו.) במבחן התוצאה, אני מעדיף את התרבות הארגונית של חיל האוויר, עד כמה שאני יכול להתרשם ממנה מהצד, על פני... רוב הארגונים האחרים, ציבוריים ואפילו פרטיים. |
|
||||
|
||||
תוספת בושה או תוספת בית הבושה? 'תדע כל אם עבריה ...' |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |